חיפוש חומר בעלונים: קודמים

Loading

כד' בכסלו תשס"ז 15.12.06

עלון מס' 48(3619) כד' בכסלו תשס"ז 15.12.06
פותחים שבת
לפני שבוע, בהתאם לפרשת "וישלח" שבה מופיע לראשונה השם: "ישראל", שרנו שירים על ישראל.
בין השירים, זימר בקולו היפה יואל גרוסברג את השיר "ארץ ישראל" של אינשטיין וקראוס. השיר "רק בישראל" הושר ע"י חבורת גברים והקהל ענה להם בפיזמון החוזר.
את פרשת השבוע דרש בעיון רב ובמקוריות יואל גרוסברג שעסק במפגש המחודש בין יעקב לעֵשָו. הוא דיבר על מצב מיסטי שבו נמצא יעקב בהגיעו לפגישה. סיפר שלאחר שיעקב העביר את כל משפחתו את היבוק ונשאר לבדו, הוא התפשט מגלימותיו (מעצוריו), וכשהיה נטול עכבות ומצוי בבדידות, התרחש המאבק עם ה"איש". יואל אמר שמאבק זה אינו אלא מאבק עם עצמו, עם מצפונו, ורק לאחר המאבק הזה הִבְשִיל יעקב לפגישה עם עשו. לפניו הכבידו על יעקב רגשות אשמה רבים בקשר לגניבת הבכורה.
יואל הוסיף שיעקב התכונן מאד לקראת המפגש, והיה שרוי במתח גדול. עֵשָו לעומתו, בפשטותו ובחום ליבו, מתפקד באופן בלתי אמצעי, הוא רץ לקראת אחיו, מחבקו ונופל על צוארו. יעקב יכול היה ללכת בכיוון זה רק לאחר המאבק הלילי, שהיה מזָכֵּךְ וּמטַהֵר, וגרם לו להשתנות.

והשבוע, נערוך קבלת שבת חגיגית לכבוד החנוכה עם סממני החג השונים. על חנוכה – עדה גבע.

שבת שלוםֱ!













שיחת קיבוץ יום שלישי 12.12.06
הודעות

1. לפני 20 דקות התרחש ניצחון היסטורי על מכבי תל אביב – ברכות לקבוצת הכדורעף, לשחקנים,
למאמן ולמנהלים.

2. בעוד שבועיים תתקיימנה ההצבעות על תקנון עבודה והפרטת רכב במלאם.

המשך דיון על מודל ההתפרנסות

ההצעות שעלו בשיחה נרשמות ויגיעו להנהלת קהילה, שם תתגבש הצעה מוסכמת שתובא לשיחה.

א י י ל ת מ ו ז ס :
אני חוזרת ומבהירה שתפקידי ליישם את החלטות הקיבוץ. באם נוצר רושם שאני מובילה שינוי, זה אך ורק מפני שאינני יכולה להתעלם מהנתונים המראים ירידה בהכנסות העבודה.
לידיעתכם, ההכנסות מעבודת חברים בירידה מתמדת, ולעומת זאת התשלומים לתקציבים בגין החזר הוצאות, אש"ל ושעות נוספות עלו בכ-40% ועפ"י מודל ההתפרנסות – בשנה הבאה יהיה גידול נוסף בתמורה של 50% וזאת בלי גידול בהכנסה!!!
במהלך השנים נוצרו נורמות של תגמול לחברים שלא עפ"י החלטות , אלא בהתאם ללחצים שהופעלו על בעלי תפקידים וייצרו אי שוויון אדיר בתקציבים האישיים.
מודל השעות הנוספות פתח פתח להגדלת תקציב, ללא כל קשר להגדלת ההכנסה מעבודה לקהילה, ונפרץ לגמרי בביצוע. כמו: תמורה על שעות נוספות בלי מילוי חובת עבודה, או תשלום על שעות נוספות מבלי לקבל תשלום מהמעביד.

הבעייתיות במודל צוות ההסכמות עליו הוחלט:
• קשה מאוד ליישם במחשב מודל של 2 מסלולים ויש להחליט על מודל אחיד.
• למעשה החלטתם על מודל דיפרנציאלי אבל הוא ישים וכדאי רק לחבר עם הכנסה של כ-12,000 ₪.
• נתנה אפשרות להגדלת התוספת לתקציב ב-50% ללא סימון מקור לתשלום זה.
• המודל "מדלג" על תגמול לפנסיונרים עובדים.
• הקנס על אי התפרנסות הוא מזערי ואינו מעודד להגדלת הכנסה מעבודה.

הצעותי להחלטה:
1. השיחה מאשרת למנהלת הקהילה לבטל הסכמים פרטניים שנעשו עם חברים בנושא תגמול לתקציב.
2. שעות נוספות יחושבו כחלק מההכנסה הכוללת בגין עבודה בתשלום המעביד, עפ"י תמחור ועפ"י חוק (כמו לשכירים).
3. רק שעות נוספות בחג ובשבת – יזכו לתמורה ישירה לתקציב לפי 25 ₪/שעה, כנגד תשלום הענף עפ"י חוק (200%)
4. יש לבחור אחת משתי החלופות לבחירת הציבור לפי הדף שהופץ לחברים.

מ ש ה ר ו נ ן :
הסבר כללי להחלטות צוות ההסכמות והצעות איילת:
הצעת צוות ההסכמות שהתקבלה בשיחה:
חובת התפרנסות, שיקוף הכנסות מול הוצאות. משפחה שאינה מתפרנסת יוטל עליה קנס של 10% על התגמולים הנוספים (או מהשעות הנוספות או מהתגמול הגלובאלי).
חברים שאינם ממלאים את מכסת העבודה –ייקנסו.
במסלול הגלובאלי – יהיה קיצוץ של 50% מהתקציב המאוחד ותוספת דיפרנציאלית של 15% מההכנסה ברוטו של המשפחה לקהילה.
במסלול השעות הנוספות – כמו היום.
בשני המסלולים יש גג של 1500 ₪ תוספת הכנסה חודשית למשפחה.

הצעות איילת:
חובת התפרנסות.
הצעה ראשונה - קיצוץ 15% מכלל התקציבים המאוחדים ותוספת 10% מההכנסה נטו של המשפחה – רק למי שמתפרנס.
הצעה שניה – תוספת או קיצוץ לכל משפחה בגובה 20% מעודף או חוסר הכנסות מול הוצאות.

ז י ו ח ד ו ו ת י :
על פי משה, יש לנו בעיה עם ההוצאות וקשה מאוד לזוג עם ילדים להתפרנס – זו הבעיה העיקרית שצריך להתייחס אליה.
לכן צריך לעזוב את הצעות צוות ההסכמות לשני מסלולים וללכת למסלול אחד כדי להגביר ההתפרנסות. להוריד בהוצאות הכלליות ולעזור לאנשים לעבור למקומות שיביאו יותר פרנסה. לא יעלה על הדעת שישנם ענפים שמשלמים פחות מ-25 ₪ לשעה. צריך לקבוע רף בנושא. להקים גוף שיעזור לחברים להעלות משכורתם. החינוך שלנו נהדר אבל עלינו ליצור חינוך שנוכל לשלם אותו.
א ו ר י א ש כ ו ל י:
אנחנו היום "קיבוץ חורג" ובאה איילת ושמה לנו מראה. להורים אין זמן לעבוד כי הם מטפלים בילדים. בהפרטה אנו רואים את כל תחלואי ההפרטה. אי אפשר לומר רוצים הפרטה אבל שלא תפגע בנו. אין לנו הנהלות, בגלל מלחמות האגו בהם אנחנו משמידים את עצמנו. כשהצענו את מודל השעות הנוספות, לא חשבנו שזה יגדל לכדי כך. במקום העבודה אין לעשות שעות נוספות.
אני מתנגד להצעות איילת הסותרות את החלטות צוות ההסכמות ומציע לייעל את המוסדות.
מ ל י ק ג ו ר :
עלינו להקטין את הוצאות ההנהלות. השיחה צריכה לבקש מהנה"ק לקצץ ומאידך להגדיל את תקציב החברים.
אחדד את דברי איילת, לא ביצענו נכון את החלטות הקיבוץ בנושא השעות הנוספות. עלינו להסכים על "לאן אנו רוצים להגיע" ואז נדע איך לבצע זאת. אני מחפש עצמאות ואוטונומיה של החבר. הגדלת תקציבים, עבודה, בחירת לימודים – זה יביא לחברים טובים שיעשו קיבוץ טוב.
אורך חיי תקנון 3 שנים. עבר זמנו של תקנון ההסכמות. כל יחידה חייבת להרוויח.
ה ר א ל י ג ו ד ה :
מתחילה פה מלחמת כל בכל. מליק רוצה מושב, אנחנו רובנו רוצים קיבוץ. אין מה להאשים הצעירים, כי אפשר להאשים את הוותיקים שלא יצרו פנסיה.
מודל ההתפרנסות מוביל אותנו לקיצוץ עמוק שיתחיל מהחינוך, יעבור לח"א ועוד. צריך להישאר בהסכמות ולהתחיל במהלך ואם זה לא יצליח לשנות.


א ו ר י ל י ס :
הדיון וההחלטות צריכים לתת תשובה למטרה – חוסנה הכלכלי של הקהילה המשותפת, שיפור רמת החיים כפרטים וחוסן דמוגראפי. אם צעירים יעזבו לא נוכל להתקיים. עלינו ליצור איכויות שימשכו אנשים צעירים לכאן, זה כולל גם סולידאריות. קהילה של "יד איש בגרון אחיו" אינה אטרקטיבית. המודל עד היום יוצר איזון כלכלי לאורך הזמן, בין התקופות שאנו תורמים לתקופות שאנו נזקקים.
למודל ההתפרנסות – יש לקרוא "מודל משפחה מאוזנת – או לא".
ביצענו את הצעות צוות הסכמות למישכור - אבל לא נתנו מספיק ביטוי לכישורי החברים, להשכלתם, מסירותם ולוותק – וצריך לשפר. עד היום חברים לא דאגו למשכורת שלהם, היום אומרים – שילחמו – תפקיד מש"א והנה"ק לפעול עם החברים מול מקומות העבודה בקיבוץ ובחוץ. אי אפשר היום לבוא לחברים שהלכו לעבוד היכן שאמרו להם – ולומר: אתם לא בסדר ולתת להם עונש. יש ליצור דיאלוג.
צריך לדבוק בהסכמות צוות ההסכמות. לבדוק המישכור. לשלוח חברים למקומות שחשובים לנו ולמשכר אותם בהתאם. לבדוק הביצוע במשך שנה.
לימודים – השכלה מביאה הכנסה ולכן כדאי שחברים ילמדו כמה שיותר: טכנאים, הנדסאים לתואר ראשון שני ושלישי ולהכשיר אנשים למילוי המשרות הניהוליות בקיבוץ.
ע ו ד י ד ג א י :
התנועה הקיבוצית עברה פעמיים פשיטת רגל בעשרים השנים האחרונות כי לא הייתה בנויה על מודל כלכלי אמיתי. צודקים רוב הדוברים לפני:
צריך לקצץ בהוצאות ניהול, קהילה ועסקים. יהיה צורך להקטין שירותים ולהעביר לתקציבי החבר את העודף. משפחות עם הילדים נמצאות במינוס כי תקן התקציב לילד הוא גבוה ואינו משקף הוצאה אמיתית. משפחה שמקבלת כסף עבור הילד לפי תקנים גבוהים אם נצרף לה את העלויות הכלליות הכבדות כולל החינוך – צריכה משכורת בשמיים כדי להתפרנס. עפ"י הדוגמא, הוצאות משפחה עם 4 ילדים היא כמעט פי שלוש ממשפחה ללא ילדים בעוד הכנסת המשפחה ללא ילדים כפולה - ההפרשים אינם הגיוניים. צריך להיות הבדל בתקציב אבל לא כה מהותי.
האם מדדנו מה התפוקה על השקעה כה גבוהה בחינוך, כמה מסיימים בגרות? איזה אחוז מתגייס לצבא? כמה לקצונה? אולי נגיע למסקנה שהתוצאות אינן מצדיקות את רמת ההשקעה? על פי מודל צוות ההסכמות אין תמריץ להתאמץ בגלל התקרה. עפ"י הצעת איילת אם רמת ההוצאות הכלליות תקטן – גם הקנס ללא מתפרנסים יקטן. יש היום סלקציה שלילית. חלק גדול מהצעירים שהייתה להם יכולת להתפרנס ברמה גבוהה – עזבו.
המודל שהציע הצוות היה פשרה – ופשרה רעה, כי אינו מעודד לא לעבודה ולא ללימודים המביאים פרנסה בצידם. עברה שנה ויותר מאז קבלת המודל, האנשים שהיו במרכז הצוות חלקם כבר לא פה ולכן מציע לקבל את אחת מהצעותיה של איילת, אולי את העדינה יותר 10%.
א י ל ן ל ו ט ן :
בניגוד למהלכי האימים, תקציב השימושים והמקורות מאוזן וכך צריך להיות גם התקציב. אבל החישוב לא הכיל את כל ההכנסות ועל בסיס זה רוצים לקנוס אנשים.
אני מערער על הנחת היסוד שאם נהיה דיפרנציאלים מצבנו יוטב. הוא יפגע בהזדהותנו עם הארגון ויש בזה פוטנציאל מקטין הכנסות ומגדיל ניכור. יש גם כוחות נגד; ההכנסות תגדלנה אם יהיו הכנסות עסקיות. אם רוצים להגדיל הכנסות הקהילה - צריך להגדיל משכורות. השיטה פגומה.
לזכות איילת ייאמר שהיא עושה בדיקה - צריך לבטל את ההסכמים הלא חוקיים ויש לה אומץ. איילת מודיעה שהיא מקיימת את ההחלטות שלנו אבל מציעה הצעות פרטיות בניגוד לצוות ההסכמות.
צוות ההסכמות הציע שני מסלולים: שוויוני ודיפ'. איילת מציעה רק דיפ' - וזה למחוק את ההצעה הכי משמעותית. לכן אני מציע שיהיה רק מסלול אחד – שוויוני. זוהי בחירה ערכית.




ד נ י ש ו ר ר :
הצעות איילת וצוות ההסכמות הולידו את תהליך התמחור שנעשה בדרך חובבנית. הפערים בין הציפיות והתוצאה עצומים – חברים עם וותק במקום עבודתם מתומחרים ב- 22 ₪ לשעה. אני מציע להחזיר התמחור לבחינה מחודשת ויחד עם המנהלים להעלות המשכורות.
אינני נגד הפרטות אבל נגד שכר דיפ'. ההפרטות אינן עוברות כי הן מרעות את תנאי החברים וכך גם התמחור, רק המנהלים יכולים להתפרנס. את המו"מ שלי ניהלתי ללא עזרה כדי למקסם את הרווחים וכמוני אחרים.
כשמפעל רווחי, לא הגיוני שחברי הקיבוץ יקבלו משכורות מינימאליות – צריך להיות קשר בין מה שאתה עושה למה שאתה מקבל. איך נמשוך חברים למפעלים עם שכר כ"כ נמוך?
אם אעזוב – השכיר שיבוא במקומי עם פחות ידע יקבל יותר שכר.
הפרטת הרכב לא עברה כי לא הייתה מוכנה טוב, גם ההצעות החדשות לא תעבורנה כי אינן עשויות טוב ומי שנגד התמחור יצביע נגדן.
מ ש ה ר ו נ ן :
חישוב התפרנסות משפחה – כשהוטל מס ההכנסה יצא +לביטוי המימד האמיתי של מכלול הוצאות הקהילה ויש אפיון לכל משפחה. את ההוצאות ניתן לראות בגרף המאוזן. החשבון שאילן עושה אינו נכון.
תקציבי הקהילה – מאוזנים, מרגע שישנה הפרטה אמיתית.
השיטה הקיבוצית – היא כזו, שאלה שיש להם עודף תומכים באלה שיש להם פחות.
בהצעות איילת ובהצעות הצוות לא מוצע לפגוע בעיקר: בחינוך, דיור ובריאות אלא רק בשוליים.
היום אנחנו עובדים בקיבוץ על פי פרמטרים שהוצעו ע"י התנועה הקיבוצית לפני חמישים ועשרים שנה. ממלאי התפקידים רואים, כי בשימור המערכת הקיימת אצלנו יש אי שוויון. האמירות נשארו, אך בפועל מתרחקים יותר ויותר משוויון וזה הופך את הקיבוץ לחלש. אם לא נעשה משהו הקיבוץ יתמוטט. צריך לבחון מחדש את הקריטריונים והפרמטרים השוויוניים. בכל הפרטה יש שירוויחו ואחרים יפסידו.
מ א ר ק ב ר ס ל ב ס ק י:
אנחנו מדברים כל הזמן על המספרים הקטנים ולא על העיקרון עצמו. אף פעם לא דיברנו על תגמול אלה שעובדים - אז איזה שוויון יש כאן? אני מאמין בעזרה הדדית, אבל לפני כן צריך לתגמל עבודה, מילוי תפקידים, אחריות – ולא לדבר על שוויון שאף אחד לא יודע בדיוק מהו.
הצגת התמחור, ההשתכרות, ההתפרנסות, נועדה שנחיה בעולם ריאלי, ואי אפשר שרירותית לקבוע שכר. אומרים שהקהילה היא ברווח ויש תזרים חיובי - אבל היכן זה מתבטא בתקציב?
אני מציע ללכת באחד מהמסלולים שמציעה איילת. לעבוד יותר, גם המשפחות עם הילדים ולפתוח השירותים אחר"צ.
א ו ר ן ת י ר ו ש :
יש מקום למצוא קשר בין עבודה למה שמקבלים. מפריע לי שהצעת איילת היא זבנג וגמרנו. צריך לבצע הדרך בתהליך – ליישם את מה שהציע צוות ההסכמות. כולנו פועלים על פי מה שמתאים לנו ואני מכבד את האומרים דעתם בגלוי, על פני המשתמשים בטיעון "טובת עין שמר"..
ש י מ ר ק ם :
מהלך השיקוף הוא טוב מאוד, שמים דברים על השולחן. אינטרס אינו מילה רעה וצריך לזהות את האינטרסים כדי להגיע לפתרון. אין ספק שכל אחד מסתכל מה הוא מרוויח – וזה בסדר. על פי היכרותי, עין שמר הוא אחד הקיבוצים הדיפרנציאליים ביותר ומאוד לא שוויוני.
בסוציולוגיה יש מודל של הירצברג שמצביע על שני גורמים: מוטיבציונים וגורמים היגייניים. העיסוק במוטיבציה לעבודה הוא חשוב וצריך לטפל בו, אבל לאו דווקא דרך תגמול כספי, מאידך, במקביל צריך לטפל בתקציבים האישים ובמקורות הקהילה שהם עכשיו קטנים מאוד, על מנת להצליח להפעיל במקביל את הגורמים המוטיבציונים.
הצעותיי לקלפי לתקציב 07:
א. להטיל 20% קיצוץ בעלויות הקהילה ולהביא להגדלת התקציבים, והגדלת המקורות.
ב. לפעול להגדלת הביטחון האישי ע"י העמקת שיוך הנכסים והפנסיות.
ג. לקצץ 20% בתקורות העסק.
ז י ו ח ד ו ו ת י :
השעות הנוספות אינן מתנהלות טוב, אבל בלעדיהן לא גומרים את החודש. את הצעות איילת לא ניתן ליישם לפני קיצוץ רציני בהוצאות הכלליות. אפשר ליישם אם יקבלו המפרנסים 75% מהכנסתם. אי אפשר להישאר במצב הקיים, צריך מסלול חדש.
א ב י ט ל ג ב ע :
מתעקש ליישם את מה שהחלטנו. אי אפשר כל פעם להתחיל משהו מחדש ולהיכנס לסחרור- כדי ליישם דברים צריך זמן. תפקיד המנהלים לשפר את מצב החברים הנמצאים במצוקה, מהממוצע ולמטה מכך, עובדי המוסד למשל, קיפחו את שכרם ואין להם אל מי לפנות. יש פער בלתי צודק בין המנהלים והשאר. על ההנהלה לטפל בבעיית הדורשות תיקון כמו השעות הנוספות ואחרות. מדוע אנשי צוות ההסכמות אינם כאן, לתמוך בהצעותיהם?
ח מ י ס ל :
לפני שנה העבירו אלינו את החלטות צוות ההסכמות, מאז ביצענו שני דברים עליהם החליט הקיבוץ: מודל ההתפרנסות והתמחור. אבל תיאוריה זה דבר אחד, וכשזה קורה בפועל אנשים נבהלים.
איילת אינה חברת עין שמר, והיא ראתה דברים שצריך לתקן ובאומץ אומרת אותם, יש אצלנו הסכמים שהם אינם שוויוניים – גם בעיני המאמינים בקיבוץ המתחדש.
לדעתי לא קיימנו מספיק דיונים. אנחנו גם מחליטים ואח"כ שוכחים – אבל האחריות היא על חברי הקיבוץ. גם אם איני רואה הדברים כמו איילת – רב המשותף על המפריד בינינו – הצעת איילת שווה בדיקה גם אם איני מסכים עם כולה.
השאלה החשובה, מהו חוט השדרה שלנו. אנחנו דנים יותר מדי ברמת חיים ופחות מדי בערכי החיים. לכל קיבוץ הבעיות שלו, גם לעשירים. נושא החינוך הוא חשוב בצורה בלתי רגילה ואי אפשר להכניס אצלנו את המושג "מחירי שוק". אני אומר לחברים, שמי שרוצה לשנות דברים חייב לקחת אחריות.
על שולחננו הרבה הצעות. נקיים דיון נוסף ולאחריו נקבל החלטות ויהיו תקנונים - לא פזיזים – אבל לאחר מכן ניישם אותם באופן סדיר ועקבי.

תודה לעלי אלון שתמצת את רובה של השיחה.
בגלל אילוצי זמן – לא כולם הספיקו לתקן את דבריהם.






















רוח ירוקה נושבת שוב...
ועכשיו הלכה למעשה...

בשבועות האחרונים שמעתם וקראתם דרך העלון על נושא הפרמאקלצ'ר ועל הרעיון של שימור הסביבה. עכשיו הגיע הרגע שהרעיון יהפוך למעשים...
בוודאי רבים מכם שואלים את עצמם מה אני או המשפחה שלי יכולים לעשות כדי להיות קצת יותר ירוקים וסביבתיים והאם לא נראה שהגיע הרגע לעשות זאת.

אז הנה לפניכם רשימה של מגוון הדברים שקיימים בקיבוצינו ובסביבתנו הקרובה והם עוזרים בשמירה על סביבה ירוקה: לחלק מן הפעולות ייתכן ואתם כבר שותפים ואפילו לא ידעתם על זה!!!

1. מחזור בקבוקי שתייה גדולים (ליטר וחצי) במתקן מחזור של אל"ה מאחורי הכלבו.

2. מחזור קרטונים במתקן הקרטוניה שמאחורי הכלבו.

3. מחזור עיתונים ונייר בפחים הכחולים הקיימים הקיבוץ (ליד המכבסה, המרפאה...), למטרה זו. אפשר לזרוק גם קופסאות קרטון של דגנים וקופסאות אחרות לאחר שפותחים ומשטחים אותן.

4. במועצה ישנו איסוף של גזם (בעין שמר אוספים פעם בשבועיים בימי ג') הגזם עובר ריסוק במתקן מיוחד שקיים בגבעת חביבה. בגזם המרוסק אפשר (ואף רצוי) להשתמש לחיפוי האדמה בגינות הנוי הפרטיות. אפשר לקבל גזם זה על ידי תיאום עם הממונה על כך במועצה – חינם אין כסף!

5. משהו קטן שניתן לעשות בבית בכדי לצמצם את נפח האשפה... מי שקונה חלב בקרטונים יכול לשטח אותם לפני הכנסתם לפח האשפה.

6. מחזור סוללות – יש בכלבו מתקן קטן שבו אוספים את הסוללות – זריקתן ביחד עם האשפה הביתית תגרום בסופו של דבור לזיהום הקרקע על ידי החומרים המסוכנים הנמצאים בסוללה – זה מצריך רק עוד מחשבה קטנה לפני שהולכים בפעם הבאה לכלבו.

7. שימוש חוזר – תנסו לקנות מוצרים בהם ניתן לעשות שימוש חוזר, למשל צנצנת דבש יכולה להיות אחסון לתבלינים, כלי של מעדן מהחדר אוכל יכול להפוך לרעשן אם נמלא אותו באורז או עדשים מצד אחד או כלי אחסון לכפתורים, סיכות ביטחון וכד'.

8. אפילו הדבר הפשוט ביותר כמו להשתמש בשני צידי הנייר! במשרדי הקיבוץ – ניתן לשמור נייר ממכונות הצילום לשימוש חוזר, צילום שלא הצליח יכול בקלות להפוך להיות הדף שבו תרשום את התכתובת הבאה שלך.

9. דבר אחרון להפעם, מעניין ואף חשוב... מטבח עין שמר ממחזר שמן בישול לשימוש בביו-דיזל (Bio-diesel, bio-fuel), זהו בעצם שמן צמחי אשר לאחר ניקוי מסוים מתאים לשימוש ברכבים וישנה חברה ישראלית בשם פנדאנגו שאוספת את השמן. יתרונות השימוש בו הוא הפחתת פליטת גאזי חממה וגאזים רעילים, הפחתת התלות במדינות ייצור הנפט ועוד.





בחג החנוכה הבא עלינו לטובה ואיתו סופגניות ולביבות וכל מיני טיגונים... אנו יוצאים במבצע!
מי שיכול ורוצה יאסוף בביתו, במרכזים ובבתי הילדים, שמן שלאחר טיגון ויביא אותו לחממה. שם נרכז אותו במיכל מרכזי שאחר כך יועבר למטבח.
עוד פרטים יבואו בהמשך, בינתיים תתחילו לטגן ולשמור!

ועד לפעם הבאה, שינשבו רק רוחות ירוקות וקצת גשם לא יזיק.

להתראות... צוות ירוק!

















הצבעת לקלפי 8,10/12.06

שימו לב!
בסעיפי הפרטת רכב ועבודה, אלה הסתייגויות להצעות התקנונים.
בשלב הבא יובאו התקנונים להצבעה.

ע ב ו ד ה ו פ ר נ ס ה

התקבלה הצעת הנהלת מש"א:
על חבר הקיבוץ מוטלת האחריות המלאה לעבוד לפרנסתו, לשמור על מקום עבודתו ולפעול לקידומו המקצועי, שיפור תנאי העסקתו ומימוש זכויותיו.
בעד ההצעה 99
הצעת אילן לוטן קבלה: 89 קולות


התקבלה הצעת הנהלת מש"א:
ישנו קשר ישיר בין חובת ההתפרנסות לבין הזכאות לתקציב חברים מלא.
בעד ההצעה – 101 קולות
הצעת אילן לוטן קבלה: 81 קולות

מסגרת העבודה

התקבלה הצעת ניבה גולן וענת מילשטיין :
חברות בגיל 62 –55 העובדות בקיבוץ, יעבדו 40 שעות שבועיות כפי שהיה נהוג עד כה.
בעד 110 קולות.
הצעת הנהלת מש"א קבלה : 75 קולות.


חופשה שנתית:

התקבלה הצעת מש"א:
ככלל, מעודד הקיבוץ את חבריו לצאת לחופשה על מנת למלא מצברים.
בעד ההצעה: 167 קולות.
הצעת חגי ארליכמן קבלה: 14 קולות




מחלה והעדרות מעבודה:

התקבלה הצעת מש"א:
כל היעדרות מהעבודה בגין מחלה מחייבת אישור רפואי בכתב מאח/ות או רופא/ה.
בעד ההצעה: 152 קולות.
הצעת חגי ארליכמן קיבלה: 26 קולות.

התקבלה הצעת חגי (תוספת לסעיף):
התשלום עבור ימי מחלה שאושרו בחתימת רופא / רופאה (סעיף 6.1 כפי שיוחלט) יהיה על פי החוק במדינת ישראל: יום מחלה ראשון ללא תשלום (כלומר ייחשב ליום חופש), ימים שני + שלישי – 37.5% ממחיר יום עבודה מלא, והיום הרביעי והלאה עד 90 יום – 75% ממחירו של יום עבודה מלא.
בעד ההצעה: 77 קולות. נגד ההצעה: 77 קולות.
הוחלט לקבל את ההצעה ולצרפה לתקנון.


תאונת עבודה

התקבלה תוספת לתקנון הצעת חגי ארליכמן: במקרה של תאונת עבודה, הנוהג, על פי המקובל במדינת ישראל: 12 ימי עבודה ראשונים על חשבון המעביד (לא כולל יום התאונה).
מהיום ה- 13, יכוסה ע"ח הביטוח הלאומי (בערך של 75% מהשכר).
בעד ההצעה : 130 קולות נגד ההצעה: 27 קולות.

נוהל הפסקת עבודה:

התקבלה הצעת אילן לוטן:
מספר הימים לחיפוש עבודה יהיה זהה לכל החברים וללא קשר למשכורת שמעביר המעסיק הקודם.
בעד ההצעה: 96 קולות.
נגד ההצעה: 58 קולות.

הסתייגויות להפרטת רכב

בנים בעצמאות כלכלית:

התקבלה הצעת הנהלת קהילה:
מחיר לבנים בעצמאות כלכלית כמו לחבר 1,25 ₪ לק"מ.
בעד ההצעה: 120 קולות.
בעד הצעת חגי ארליכמן: 80.


זכאות לסכום ההפרטה:

התקבלה הצעת חגי ארליכמן:
בעלי רכבים ממקום עבודתם – לא יקבלו תוספת 2,700 ₪ לשנה.
בעד ההצעה: 135 קולות.
נגד ההצעה: 67 קולות.

ערעור על ההחלטה שלא לקבל את אפרת קדם לחברות

התקבל הערעור ב 122 קולות.
נגד הערעור: 77 קולות.
נמנעים 10 קולות.








משהו על הצבעות הקלפי, השכל הישר
והקשר ביניהם

בהצבעת הקלפי האחרונה הצבענו על שתי הצעות לתקנונים חדשים, תקנון עבודה והצעה להפרטת הרכב.
בשיחה שקדמה להצבעות הועלו הסתייגויות על סעיפים שונים של תקנון העבודה, לכן הגיוני שההצבעה עסקה בהסתייגויות השונות ולאחר שאלה יתקבלו או ידחו יאושר התקנון בשלמותו.
בנושא הפרטת הרכב המצב היה שונה. מחד הועלתה הצעה לא להפריט את הרכב ובמקביל הועלו השגות על סעיפים שונים של ההצעה להפרטה.
השכל הישר (לדעתי) מחייב להצביע קודם בעד ונגד ההפרטה ואם ההצעה להפרטה לא תעבור לא יהיה צורך להצביע איך להפריט. במידה שיוחלט להפריט את הרכב יהיה צריך להחליט על ההשגות השונות שהועלו בדיון, כדי להחליט איך להפריט.
צורת ההצבעה של קודם "אם" ולאחר מכן "איך" נראית לי כבעלת היגיון בסיסי מוצק.
לא כך חשבו אלה שתפרו את צורת ההצבעה בקלפי (וזאת למרות שהערתי על כך בשיחה).
לצערי, אני לא יכול להשתחרר מההרגשה שהבאת ההצבעה בצורה כ"כ עקומה (ושוב זו רק דעתי) באה מתוך רצון של יוזמיה לשפר את סיכוייה לעבור בקלפי.

אילן לוטן


משיב חמי סל:

לאילן ידידי שלום רב!

אין שום הבדל בין שתי הצבעות ההסתייגויות, זו של תקנון העבודה וזו של הפרטת הרכב, בתהליך ההצבעות.
בשתיהן מצביעים על ההסתייגויות לפני, ורק לאחר מכן על התקנון כולו .
אני מעריך שמי שאינו רוצה הפרטת רכב כלל בעין שמר יצביע נגד ההצעה הכוללת ומי שבעדה- בעד.
הדעה שלך, משוללת כל יסוד, כאילו זממו כאן משהו נסתר כדי להעביר את ההצעה.
בברכה
חמי סל




משהו על
תמחור,איכות חיים וקצת יושר

אורן תירוש

אני מודה שכל מה שהיה לי בראש כשנבחרו אילת וחמי היה רודי ג'וליאני.
לצערי כבר אחרי פעם אחת שעשיתי את האנאלוגיה באוזני חמי הוא נהייה קצת חסר סבלנות. האמת צודק.
פה לא ניו-יורק, הוא מזכיר קיבוץ ולא ראש עיר ובעין שמר לא מתרחש רצח כל 5 שעות.
נעזוב רגע את הכיוון הזה. נחזור אליו אח"כ...

"עם קבלת הצעה זו בטלים ומבוטלים כל ההסכמים האישיים עם חברי/תושבי/מועמדי עין שמר" – לא מילה במילה אבל זה רוח הדברים של פיסקת הפתיחה בהצעה של אילת בשיחת הקיבוץ ובעלון, בנושא תמחור משרות ומודל התפרנסות.
רגע אחד.
למה הפסקה הזאת מופיעה כבר בהתחלה?
אולי בגלל שיש כל כך הרבה הסכמים עם כל כך הרבה אנשים שכבר לא ניתן לקיים התנהלות תקינה של החברה שלנו?

כאשר הולכים על הפרטה ישנם בד"כ כמה כוחות מניעים לתהליך.
האחד הוא אותו זן של חברי קיבוץ שמרוויח יפה, שנמאס לו "לפרנס" את ה"פרזיטים", שמשוכנע שהתשובה לכל צרכיו של אדם מגולמת בסמל היורו/דולר (מחק את המיותר). סוג זה של אנשים מאס זה מכבר ב"חיי החברה, השיתוף והתרבות" הקיבוציים - אין לו ילדים קטנים ומי שיש לו כסף (או סתם נורא מעריך את עצמו...), לא מבזבז את זמנו על אירועי תרבות/חברה ברמה שכזו.
משום מה,למרות סלידתם מהמקום והחברה שבה הם חיים, חברה שבה הם מיעוט ברור, הם לא רואים לנכון לצאת אל העולם הקפיטליסטי ולממש את תפישת עולמם עד תומה.
משום מה הם פועלים יותר כמו מיסיונרים קתולים העמלים "להמיר את דתם" של כל אותם קיבוצניקים עובדי מארקס ואנגלס.
אבל מה? הפועלים הפשוטים קשי עורף המה. מה עושים?
אם הם לא מבינים בטוב-יבינו ב...דרכים אחרות! נערער את שלטונם, את ביטחונם, נזכיר להם כל הזמן מי מביא את הכסף ולכן הוא הקובע, נילחם בכל מנגנון, בכל מוסכמה, בכל החלטת רוב, נקבע תקדימים, ניצור הסכמים אישיים וכו'.

והנה חזרנו לסעיף הפתיחה של אילת.
והנה פתאום אנחנו מבינים מאיפה,לדוגמא, צצו פה עשרות תושבים בתוך שלש ארבע שנים.
וחניות פרטיות. ו"הלוואות לא מאושרות".
וקומבינות.

אבל יש גם סוג אחר של תומכי פרוק המסגרת הקיבוצית.
ופה אין צורך להשתמש בציניות ולשון סגי-נהור. ולו בגלל שעמדתם של אלו נהירה יותר, ישירה יותר ולטעמי גם כנה יותר.
ציבור זה, שחווה לעומק את ההתנהלות הקיבוצית מזה עשרות שנים מבין שהעסק לא עובד בגלל חוסר הזדהות עמוק של רבים מתוך החברה עם תפישת העולם הקיבוצית, ללא קשר לכישורי ההתפרנסות שלהם ו/או השקפת עולמם.
ציבור זה, שעדיין חפץ בחיי שיתוף, נאלץ להודות שרוב רובם של חברי עין-שמר עסוק ב"לחלוב" כמה שיותר מהמערכת ללא שום פרופורציה למה שהוא נותן לה.
ה"קיבוץ" לתפישתם, הוא ישות חיצונית שבמקרה הטוב "אני צריך לדעת להשיג ממנה כמה שיותר" ובמקרה הרע "מגיע לי שהקיבוץ ייתן לי" (משיפוץ ועד ייעוץ).
מצער לדעת שחלקם סיגל לעצמו תפיסת עולם זו ולו בשביל "לא לצאת פרייר".

ופה קבור הכלב שלנו.
כי שום מסגרת חברתית/שלטונית לא יכולה להתקיים אם כל אחד עושה מה שבא לו .
כללים, מוסכמות וחוקים חלים על כולם.

אפשר לצאת מהאנרכיה של עין שמר בדרך שבה בוחרת אילת:
להסביר לכולם שיש פה המון בלגן, ניצול, שחיתות ופרזיטיות, לסמן כמה מטרות נוחות יחסית וקלות לזיהוי (כדי שיהיה את מי להאשים), מנגד לנפח בפניו של מיעוט קטן ומתוסכל בלון של ממון ושפע (עם כמה תרגילים בסיסיים בתמחור) ולהודיע ש"שברו את הכלים ולא משחקים" - סוגרים את ה"קיבוץ".
למה? כי היא לא מתכוונת באמת "ללכלך את הידיים" ולעשות פה סדר.

אבל יש גם דרך אחרת.
אני ברוב חוצפה מרשה לעצמי לחשוב שבדיוק בשביל זה קיימים נבחרי ציבור (נכון שאני מכוכב אחר?) כמו חמי, איילת, הנהלת הקהילה ושאר אנשי ההנהגה המקומית.
בדיוק בשביל זה איילת מקבלת את תלוש המשכורת הממריץ מקהילת עין שמר (ולזכותה יאמר שכמה תיקונים" חשובים כבר רשומים לזכותה).
אם רציתם שנבין שיש לנו כמה וכמה בעיות קרדינאליות בהתנהלות החברתית והכלכלית שלנו-אז אמנם לא חידשתם הרבה אבל בהחלט הבהרתם את עמדתכם.
וטוב שכך!! באמת! חשוב להזכיר לכל מי שנוח לו יותר מדי ב"גן העדן של שוטים" שחלקנו חיים בו, כמה קר שם בחוץ.
חשוב שאנשים ישמרו על יחס בין מה שהם נותנים (שימו לב לא אמרתי "מכניסים") לחברה שבה הם חיים לבין מה שהם רוצים לקבל ממנה. גם בהתחשב באספקט הפיננסי.
אין ספק שהמודל הקיבוצי העכשווי דורש עדכון.
אבל לפני הכול צריך לעשות פה סדר. וכדי לעשות את זה אין צורך להפריט ולפרק את המסגרת (וזה מה שאיילת מציעה-בניגוד מוחלט למה שהביא צוות הסכמות!). זה הפתרון הקל!
על זה אומר גיסי לבנותיו כשהן מתלוננות שקשה להן: "תתמודדו!".

אין לי ספק שאם הנהגת הקיבוץ תבחר בדרך זו- תמצאו לצידכם ציבור גדול יותר, מאמין יותר ומלוכד. ציבור כזה שמוכן לשלם מחיר אישי ולהקריב למען שינוי שייתן עתיד טוב יותר, לו ולילדיו.
שבת שלום,
אורן תירוש.









א ו ר י ש פ י ר א :

פעם, לפני שנים רבות, קיבלתי פתק לתא הדואר ובו נאמר: " אנו שמחים לבשר לך שהגיע תורך לקבל שמיכת צמר". אבל שמיכת הצמר הישנה שלנו במצב מצוין ואילו המכנסיים מרופטים. למה שלא אקבל כמה זוגות מכנסיים במקום השמיכה? לקח לנו הרבה זמן אך בסופו של דבר הוחלט לתת לכל חבר סכום כסף (תקציב!!) להלבשה בו הוא יכול לקנות בגדים לפי בחירתו. לזה קוראים הפרטה. העברנו לפרט את האפשרות להחליט איזה פריט לבוש הוא ירכוש בסכום העומד לרשותו.

השלב הבא היה, שלחבר היו כבר מספיק זוגות מכנסיים ושמיכות והוא רצה לרכוש תנור חימום לחורף. ישבו החכמים והחליטו שלא יהיה יותר תקציב אישי להלבשה אלא תקציב אישי כולל, שיאפשר לכל אחד להעדיף תנור חימום או מכנסיים.

כל השלבים האלה היו קשים לעיקול לחברים שהתרגלו לשיטה הישנה והיו בטוחים שהם יצאו מופסדים מהשינוי. אך אחרי תקופה לא ארוכה השתכנעו כולם ביתרון העצום לרווחת הפרט שהביאה ההפרטה. באותו תקציב שקיבל החבר, הוא יכול עתה לעשות שימוש הרבה יותר מתאים לו.

לפני מספר שנים בחרנו בצוות הסכמות שיוביל מהלך של "הסכמה" בין מרבית החברים על שינויים באורחות חיינו. (לעולם לא נשיג הסכמה של כולם – הרי על אף היותנו חברה שיתופית ושוויונית עדיין כל חבר הוא אישיות בפני עצמה עם רצונות, מאווים ודעות משלו). הסכמנו שתקציב הקהילה יחולק לשניים – החלק העומד לרשות הנהלת הקהילה והחלק המופרט, שיקבל כל חבר ויוכל להחליט מה יעשה בו כאוות נפשו. התקציב העומד לרשות הקהילה יכלול הוצאות חינוך, בריאות, סיעוד, תחזוקת הכבישים והנוי וכו'. המייחד את כל ההוצאות האלה, שהן תורמות לאיכות חיינו. אנו רוצים לחיות בתוך גן פורח. אנו רוצים שילדינו יקבלו חינוך טוב, אנו רוצים שגם המזדקנים שבינינו ימשיכו לקבל את צורכיהם, אף על פי שלא צברו פנסיה. קרוב לודאי שאם היינו מבקשים כל חבר להחליט על סעיפים אלה היינו חיים בתוך גן קוצים, עם פערים ברמת החינוך וזה שינוי באיכות חיינו ולא רק ברמת החיים.

החלק השני של התקציב הוא החלק המופרט, לפיו כל יחידת נהנים תוכל להשתמש בתקציב כרצונה. חלק זה, לפי ההסכמות, יכלול את כל ההוצאות האישיות, שלא יפגעו בחלק הראשון של התקציב (החלק שתורם לא רק לרווחה אלא גם לאיכות החיים).

וכאן הגעתי להפרטת התחבורה. האם נסיעות פרטיות של חבר אינן הוצאה פרטית שבאה לשפר את רמת החיים? האם החלטת חבר לצמצם בנסיעות ולחסוך את הכסף כדי לקנות מתנה לילד (או לנכד), או לכל מטרה אחרת, אינה נכללת בקריטריון של רווחת הפרט? במה שונה השימוש בתחבורה משימוש בחשמל או מרכישת בגדים?
מסקנה: יש להפריט גם את כל סעיפי התחבורה כפי שהנהלת הקהילה מציעה. במקרה הטוב אפשר לדון במחיר לק"מ או במחיר לשעת שימוש. אסור לערער על ההכרח להפריט סעיף זה, כמו הפרטת כל סעפי הצריכה הפרטית.










רוח ירוקה נושבת שוב...
ועכשיו הלכה למעשה...

נושא הפסולת הוא אחד מהנושאים הסביבתיים המרכזיים עימם מתמודדות מדינות העולם. הפסולת הנה תוצר של החברה בחיים המודרניים, התפתחות המדע והטכנולוגיה מאפשרים ייצור המוני של מוצרים וכפועל ישיר גרמו לעלייה בכמות הפסולת אשר מיוצרת על ידי האדם, תוך ניצולם וזיהומם ההולך וגובר של חומרי גלם ומשאבי סביבה. ישראלי ממוצע מייצר בין קילו לשני קילו אשפה ליום.
למי ששואל את עצמו מה הוא או משפחתו יכולים לעשות כדי להיות קצת יותר ירוקים וסביבתיים, הכנו רשימה של פעולות פשוטות שלא דורשות מאמץ גדול, שכל משפחה יכולה לעשות ובכך לתרום לצמצום נפח האשפה.

אז הנה לפניכם רשימה של מגוון הדברים שקיימים בקיבוצינו ובסביבתנו הקרובה והם עוזרים בשמירה על סביבה ירוקה: לחלק מן הפעולות ייתכן ואתם כבר שותפים ואפילו לא ידעתם על זה!!!

10. מיחזור בקבוקי שתייה גדולים (ליטר וחצי) במתקן מחזור של אל"ה מאחורי הכלבו.

11. מחזור קרטונים במתקן הקרטוניה שמאחורי הכלבו.

12. מחזור עיתונים ונייר בפחים הכחולים הקיימים הקיבוץ (ליד המכבסה, המרפאה...), למטרה זו. אפשר לזרוק גם קופסאות קרטון של דגנים וקופסאות אחרות לאחר שפותחים ומשטחים אותן.

13. במועצה ישנו איסוף של גזם (בעין שמר אוספים פעם בשבועיים בימי ג') הגזם עובר ריסוק במתקן מיוחד שקיים בגבעת חביבה. בגזם המרוסק אפשר (ואף רצוי) להשתמש לחיפוי האדמה בגינות הנוי הפרטיות. אפשר לקבל גזם זה על ידי תיאום עם הממונה על כך במועצה – חינם אין כסף!

14. משהו קטן שניתן לעשות בבית בכדי לצמצם את נפח האשפה... מי שקונה חלב בקרטונים יכול לשטח אותם לפני הכנסתם לפח האשפה.

15. מחזור סוללות – יש בכלבו מתקן קטן שבו אוספים את הסוללות – זריקתן ביחד עם האשפה הביתית תגרום בסופו של דבור לזיהום הקרקע על ידי החומרים המסוכנים הנמצאים בסוללה – זה מצריך רק עוד מחשבה קטנה לפני שהולכים בפעם הבאה לכלבו.

16. שימוש חוזר – תנסו לקנות מוצרים בהם ניתן לעשות שימוש חוזר, למשל צנצנת דבש יכולה להיות אחסון לתבלינים, כלי של מעדן מהחדר אוכל יכול להפוך לרעשן אם נמלא אותו באורז או עדשים מצד אחד או כלי אחסון לכפתורים, סיכות ביטחון וכד'.

17. הפחתה במקור – אפשר להפחית בפסולת שמייצרת הצריכה שלנו ע"י מעבר לאריזות חסכון, העדפת מוצרים ללא אריזה מיותרת, קניית אריזות ענק ושקיות מילוי, הפחתת השימוש בשקיות חד פעמיות, לא לקחת שקיות של שופינג בחנויות אלא לשים בתיק (ובאותה הזדמנות להימנע מלהפוך לשלט מהלך ופרסום חינם לחברות), קניית בגדים בחנויות יד שנייה (נפתחה חנות ליד האולפנה), לא להשתמש בכלים חד פעמיים וכו'.

18. אפילו הדבר הפשוט ביותר כמו להשתמש בשני צידי הנייר! במשרדי הקיבוץ – ניתן לשמור נייר ממכונות הצילום לשימוש חוזר, צילום שלא הצליח יכול בקלות להפוך להיות הדף שבו תרשום את התכתובת הבאה שלך.

19. דבר אחרון להפעם, מעניין ואף חשוב... מטבח עין שמר ממחזר שמן בישול לשימוש בביו-דיזל (Bio-diesel, bio-fuel), זהו בעצם שמן צמחי אשר לאחר ניקוי מסוים מתאים לשימוש ברכבים וישנה חברה ישראלית בשם פנדאנגו שאוספת את השמן. יתרונות השימוש בו הוא הפחתת פליטת גאזי חממה וגאזים רעילים, הפחתת התלות במדינות ייצור הנפט ועוד.








בחג החנוכה הבא עלינו לטובה ואיתו סופגניות ולביבות וכל מיני טיגונים... אנו יוצאים במבצע!
מי שיכול ורוצה יאסוף בביתו, במרכזים ובבתי הילדים, שמן שלאחר טיגון ויביא אותו לחממה. שם נרכז אותו במיכל מרכזי שאחר כך יועבר למטבח.
עוד פרטים יבואו בהמשך, בינתיים תתחילו לטגן ולשמור!

ועד לפעם הבאה, שינשבו רק רוחות ירוקות וקצת גשם לא יזיק.

להתראות... צוות ירוק!
שני מרצ'בסקי, אורן תירוש, ניצה חופי, נוה תומר וטל אייזן





חנוכה - חג האור
בשבת 16.12 נתכנס לחגוג את חג האור בקיבוצנו.

בשעה 19:00 תצא תהלוכת למפיונים מהמועדון לחבר
למגרש הספורט.
בשעה 19:15 מפקד אש במגרש.
בשעה 19:45 מסיבת חנוכה בחדר האוכל.

כ ו ל ם מ ו ז מ נ י ם.
צ ו ו ת ה ח ג













בשולי השיחה משבוע שעבר

עודי דגאי

ראשית אתנצל מראש אם דברי יהיו חריפים. אם עלי אלון או מאן דהוא רואה בהם פגיעה הרי שאני מבקש את סליחתם מראש.
לא אוכל להתמודד בעושר השפה ובציוריותה עם כתיבתו של עלי ובודאי יש חלק מהקוראים שיראו בכתיבתי שירת זרזיר בהשוואה לזמיר.
במאמרו של עלי הצלחתי למצוא ארבע טענות מרכזיות כנגד השינויים:

1) יש דברים יותר חשובים מכסף(רמת חיים) ובמקרים מסוימים (איזה מהם?) עדיף להיות ללא כסף כאשר צורת החיים המוצעת המאפשרת לאחדים יותר מאחרים.
2) "שוויון ערך האדם" הוא ערך עליון דהיינו, אין ואסור שיהיה קשר בין מה
שאדם מביא לקופה הכללית הקיבוצית לבין מה שהוא מקבל ממנה.
3) "שאף אחד לא יזיז את הגבינה שלי" – מי שלא מוצא חן בעיניו ההסדר הקיים,
המקודש, שילך למקום אחר.
4) אסור שמנהלים יקבלו פי 10 מעובדים בקו. העובדים בקו מנוצלים ע"י המנהלים
והמהנדסים "ששלחנו ללמוד".

אנסה להתמודד עם ארבע טענות אלה אחת לאחת:

א. מנקודה מס. 1 ניתן להבין כי עלי מעדיף שכולנו נהיה עניים ובלבד שלא יהיו הבדלי
ההכנסה בינינו.
זכותו של כל אדם לבחור כיצד יחיה את חייו (רמת חיים נמוכה) אבל מדוע לחבר את כולנו למאווייו האישיים? ספק אם 3 מתוך 10 חברים יסכימו לקביעה מסוג זה.
התרבות המערבית והיהודית בפרט, מאפשרות מוביליות חברתית וכלכלית שבה כל פרט המעוניין בכך יכול לשפר את מצבו האישי במשך חייו ( עפ"י התורה אפילו יש לשחרר עבדים לאחר 7 שנים ולאפשר להם התחלה חדשה).
ב. לנקודה מס' 2 :"שוויון ערך האדם" למה דומה הדבר?
לשותפות בין שניים המבוססת על הסכמה ביניהם שאחד ידאג בעיקר למקורות או פרנסה, והשני ידאג בעיקר לשימושים או הוצאות וערכים, שכידוע עולים כסף.
האם זו שיטה הגיונית לדעתך? האם אפשר לקיימה לאורך זמן?
האם אין אחד מהשניים חי חלקית ע"ח האחר כאשר זהו סידור קבוע?
בוודאי שבריאות חשובה ביותר, כולנו הינו רוצים להעניק לילדינו את החינוך הטוב ביותר וכנ"ל לגבי נושאים אחרים. אבל אם נרצה או לא, כל אלה עולים כסף שאמור להגיע מעמל כפינו ו/או מוחנו. בכל העולם המערבי קיים קשר ברור בין רמת ההכנסה לנפש לבין ההוצאה על בריאות חינוך ותרבות. אצלנו במצב נכון להיום, יש תקציבים דיפרנציאלים רק שאין קשר בינם לבין הפרנסה, הפרשים אלה מגיעים עד פי-שניים ויותר למשפחה.
מהות השינוי הוא ביצירת שותפות מסוג אחר שבה יש פערים מצומצמים ומוסכמים בין הכנסות החברים, אבל אין פגיעה במחויבות לקהילה ויש הכרה בערבות הדדית עם סייגים להבטיח שערבות זו לא תנוצל לרעה.

עפ"י הסדר זה "מרוויחים גדולים" ישלמו לקהילה מיסוי גבוה יותר שישמש, בין
השאר, להקטנת פערי השתכרות בין החברים ו/או לשמירה ושיפור איכות
השירותים.

ג. לנקודה מס. 3:
ראשית, מאיפה לך עזות המצח להציע לסלק את החושבים בשונה ממך מפה?
ובאותה בנשימה מדבר בזכות הבעת דעה שונה עקב השקעותיך במקום.
שנית, אני מניח שאתה מבין כי כל הרכוש הפיזי, המוניטין והמורשת של עין שמר שייך לך כמו לאותם המצדדים בשינוי. אתה אולי בוחר לחלק את רכושנו המשותף גם לאלה שלא עשו עדיין דבר ליצירתו, אבל מדוע לשלול אותו ממי שחושב אחרת?
שלישית, אם יועזבו הרוצים בשינוי ההסדר הקיים, ניתן להניח כי תקטן הקופה
המשותפת ותפגע יכולת הקהילה להמשיך ולנהל את החיים האידיאלים לתפישתך
דהינו מישהו כבר ידאג לפרנסה.
בסופו של דבר, המאבק הזה יוכרע עפ"י רצון החברים. התוצאות אולי ידועות אך לא המועד. לא ברור גם האם נגיע לכך מתוך חולשה (בה יפגעו בעיקר בעלי השכר הנמוך והגמלאים, כי בעת משבר סביר להניח שלא יושם דגש על הסכמות) או מתוך חוזקה, שבה ניתן לשמור על פערים סבירים ולהגיע לפשרות.

ד. ולנקודה האחרונה:
איש לא "שולח" את המהנדס או המנהל ללימודים, זו החלטה אישית של כל אחד, ולבטח שאם היה חי לא בקבוץ היה מצליח לשלב פרנסה עם השכלה שהיא המפתח העיקרי למוביליות חברתית.
אני קובע באחריות שעובד שכיר חרוץ, על הקו במפעל הגומי מביא הביתה לכרכור
או ברטעה שכר, גבוה מעלות אחזקת אדם בעין שמר תוך יצירת בטחון פנסיוני
לעת זקנתו (כמה חברים מוכנים לעבוד שם?) וצריך לזכור שמדובר במפרנס אחד.
במשפחה ישראלית ממוצעת יש 1.8 מפרנסים למשפחה (לא אצלנו – וזו בעיה
נוספת) , כלומר הבעיה אינה רק בהשכלה.
הבעיה היא במוכנות למיצוי פוטנציאל ההשתכרות האישי של כל אחד מאיתנו, בלי
קשר למה שחולק לנו "מלמעלה" וע"ח המימוש העצמי".

אי הסכמה להתאים את רמת שירותי הקהילה להכנסות מחד ו/או אי מיצוי
פוטנציאל ההשתכרות של כל אחד מאתנו מאידך, מוביל בהכרח למינוס בתקציב.
בקיבוץ עין דור היה משבר כלכלי גדול הם נאלצו לעבור למודל פרנסה. התוצאה
הייתה שחברים רבים חזרו לעבוד במפעל המלוכלך (לא כמו שלנו) במקום לעסוק
בעבודות חשובות שיש בהן "מימוש עצמי" ושלא בהכרח הביאו מזומנים לקופה.
התוצאה – הכנסות הלכו לקהילה במקום לעפולה ודבוריה ובאופן פרדוקסאלי
חיזקו את הקהילה ואת היכולת שלה לתת שירותים.


על מנת להימנע מגורלן של הקומונות בארה"ב שקמו במאה 19 והתפרקו לאחר 4 דורות, חייב לבוא שינוי מדורג כלשהו תוך התחשבות בפחות חזקים ושמירת זכויות הגמלאים. הימנעות משינוי תפגע בטווח הארוך ביכולת הקהילה להתקיים: תיצור סלקציה שלילית שכבר קיימת (עזיבת חברים עם הכנסה גבוהה), בריחת מוחות לעבודות חוץ, הקטנת מס החברים הנוטלים תפקידי בניהול הקהילה והעסקים והעברתם לידי אנשים חיצונים בלבד (כבר קורה) ותקטין את פוטנציאל ההשתכרות הכולל של הקהילה.
שינוי לעומת זאת עשוי ליצור את התנאים להתחדשות קהילתית בטווח הבינוני.


לחברים שלום,

בהמשך להצבעה על ההסתייגויות להצעת הנהלת הקהילה בימים 10/12/2006 – 8, להלן ההצעה הסופית, שאושרה בהנהלת הקהילה בישיבתה מיום 4.12.06.

ההצבעה בקלפי תתקיים בסוף השבוע הבא 24/12/2006 – 22.

ה פ ר ט ת ר כ ב

סעיפים הכלולים בהפרטה:
רכב
תחבורה ציבורית
ביקורי הורים, ילדים, נכדים
קנסות
חניות
חידוש רישיונות
עלות ק"מ לחבר – 1.25 ₪/ק"מ.
עלות ק"מ לענפים וועדות – 1.40 ₪/ק"מ
בנים בעצמאות כלכלית – 1.25 ₪/ק"מ
יחידים בגילאים 30 עד 70 – תוספת 50%.
חיילים וחברים סיעודיים – 50% מסכום ההפרטה לחבר.

סכום ההפרטה לשנה:
משפחה – 5,400 ₪
חבר 2,700 ₪
חבר בעל רכב צמוד ממקום עבודתו 0 ₪
בן זוג לחבר בעל רכב צמוד – 75% 2,025 ₪
יחיד (70 – 30) 3,960 ₪
חייל/סיעודי 1,350 ₪

בואו להצביע ולהשפיע, איילת








ח ש ו ב ל ד ע ת
נוהל קלפי
התקבל ב-2002
1. פרסום מוקדם של ניסוח הצעות
ההחלטה בתאי החברים.
2. בעת ההצבעה ישבו שני חברים
מועדת הקלפי.
3 לתיבת הקלפי יהיה מנעול.
4. ייפוי כוח להצבעה בשמו של חבר,
יינתן בכתב ורק בין בני זוג.
5. ספירת הקולות תתבצע בתום שני
ימי ההצבעה.
6. ספירת הקולות תתבצע בנוכחות
שני חברים מועדת הקלפי.
7. במידה ויהיה פער בין מספר
המצביעים למספר הקולות, באופן
שישפיע על ההחלטה, תתקיים
הצבעת קלפי חוזרת.
8. לכל הצבעה תהיה רשימת חברים
על דף נפרד, בסיום ההצבעה
יחתמו שני חברי ועדת הקלפי
שישבו בעת ההצבעה, על הנייר עם
רשימת החברים.
9. לאחר ההצבעה ישמרו פתקי
ההצבעה ורשימת המצביעים
החתימה, למשך שנתיים.
10.עם סיום ספירת הקולות,
תפורסמנה התוצאות בלוח
האלקטרוני ובעלון.
11. להפריד קבלה לחברות, ע"י פתח
נפרד ותוספת: נמנע. קבלה
לחברות מחייבת 2/3 ממספר
המצביעים.
12. נמנע נספר כמתנגד.



זהירות שביר

אבישי גרוסמן


הקיבוץ במיטבו הניח שדמותה של חברה, נורמות ההתנהגות הנוהגים בתוכה, תרבות היחסים הבינאישיים והתרבות המשותפת הנוצרת מפעילותם של חברי הקיבוץ, ההידברות בגובה העיניים בין אנשים שונים המבוססת על תפיסת ההצנע לכת, כל אלה יעצימו את החלק היפה, הנדיב, המתחשב, השואף כלפי מעלה, הנמצא בעולמו הפנימי, חבוי או גלוי, של כל אדם, כולל חברי קיבוץ.

תהליך המשכור הקובע את מעמדו של חבר הקיבוץ בעיקר על פי גובה הכנסתו הנקבע על פי קריטריונים חיצוניים, הוא תהליך מפורר הסותר באופן מוחלט את התפיסה הקיבוצית הקלאסית הנשענת על האמונה בשוויון ערך העבודה, כלומר, כל עבודה אם אכן היא חיונית לפעילותו השוטפת של הקיבוץ מכבדת את בעליה באותה המידה וראויה להערכה ולתגמול באותה המידה ללא כל קשר האם העבודה או העיסוק מוערכים במונחים של החברה החיצונית, בסכומים אלה או אחרים.

שכר דיפרנציאלי שהוא פועל יוצא הכרחי מתהליך המשכור מוליך בהכרח לתהליכים חברתיים הרסניים של ניכור בין אישי, רצון לראות בנפילתו של השני, חנפנות של מעוטי ההכנסה שגורלם תלוי בחזקים הנמצאים בעמדות הנהלה ונכונות יורדת של המרוויחים סכומים גבוהים לסייע לחבריהם הנמצאים בעמדות שתומחרו פחות מהתמחור שניתן להם.
התמחור והשכר הדיפרנציאלי הבא בעקבותיו, מוליכים אותנו למקומות בהם מרכיב הרוע הקיים בעולמו הפנימי של כל אחד מאתנו יבוא לידי ביטוי בעוצמות הולכות וגוברות, עד שהסביבה החברתית בה אנו חיים כיום, סביבה שהיא בעיקרה נקייה יותר, הוגנת יותר, מאשר הסביבה החברתית הסובבת אותנו, תעבור תהליך מהיר של כיעור ממנו יסבלו בסופו של דבר החזקים והחלשים גם יחד. בחברה שפעם הייתה שיתופית ושוויונית במידה רבה ההופכת לחברה המבוססת על העיקרון של כל אחד לעצמו, הכיעור הבא לידי ביטוי ברצון לראות בנפילתו של השני, הופך למר יותר, מכוער יותר. פועל יוצא הכרחי ממגמה זאת הוא פגיעה חמורה בתחושת הסולידאריות הבינאישית, שבעקבותיה תתחזק המגמה של פיחות מהיר בערבות הדדית שהיא לב ליבו של הרעיון הקיבוצי.

הקיבוץ משתנה ללא הרף. מי שיעלה על מרפסת בית האבן וישקיף על הקיבוץ שפרץ את החומות ושינה את פניו ללא הכר יבין שהשינוי מתחולל וטוב שכך. אלא שמה שמציעים לנו בימים אלה הוא מעבר הדרגתי אבל בטוח לשכר דיפרנציאלי, להיות כמו כולם ולוותר על היומרה ליצור כאן חברה ייחודית, הבנויה על הערך העליון של שוויון בין שונים הערבים זה לזה לאורך שנים וחיים שלמים.

מי שמתבונן בפניה של החברה הישראלית בתוכה אנחנו חיים יודע שאין לאן למהר. במציאות החיצונית לא מחכה לנו ביטחון סוציאלי טוב יותר ומערכת יחסים בין אישית יפה ומוסרית יותר. גם הניסיון המצטבר, המועט עדיין של הקיבוצים שעברו את הרוביקון והנהיגו בתוכם את הסדרי השכר הדיפרנציאלי לא מצביע על יצירת דגם חברתי הנותן תשובות טובות יותר, איכותיות יותר, לרוב חברי הקיבוץ.
מצבו הכלכלי של הקיבוץ, לטוב ולרע, תלוי בעיקר בהחלטות נכונות ובניהול יעיל. מי שידע לקבל את ההחלטות הנכונות ולנהל היטב את עסקיו בהקשר להחלטות הנכונות שקיבל, הצליח. ולהפך. המשכור ובעקבותיו השכר הדיפרנציאלי יכולים לשנות רק באופן שולי את מצבו הכלכלי של הקיבוץ, והמחיר, כאמור, גבוהה מדי.

נכון עשתה הנהלת הקהילה כאשר העבירה לחברים דיווח המורה על הקשר בין הכנסותיהם והוצאותיהם. כי הרי חבר קיבוץ קלאסי הוא האזרח היחיד במדינה שאינו יודע מהו הקשר בין מרכיבי הוצאות הקיום שלו לבין ההכנסות בגין עבודתו. חבל, שדיווח זה לא נעשה על בסיס ההנחה של שוויון ערך העבודה, כלומר, כל עבודה או תפקיד שממלא חבר קיבוץ ואושרו על ידי מוסדות הקיבוץ האמונים על אישורים אלה, שווה בערכו לכל עבודה או תפקיד אחרים שהקיבוץ רואה בהם עבודה חיונית וזאת מבלי קשר לתמחור עבודה או תפקיד אלא על פי קריטריונים חיצוניים.

"הממזרים שינו את כללי המשק ולא הודיעו לי על כך" אמר הנשיא האמריקאי כאשר נתפס בקלקלתו.

חברי קיבוץ שהתנהלו כל חייהם על פי התפיסה שחובתם למלא את חובת העבודה כפי שצרכי הקיבוץ מכתיבים להם, ועבודה ברפת או בחדר האוכל היא שוות ערך לניהול המשק והחברה המקומיים, לא יבלעו לאורך שנים את שינויי כללי המשחק, כאשר כל מי שלפני שמו מופיע תואר מנהל, עדיף על מי שעושה את עבודתו נאמנה מבלי שהתואר מנהל, שלעתים יש בו ממד של התחזות, יקבע מי מתפרנס ומי חלילה תלוי על גבה של החברה.

אין לי ספק שחבר שאינו ממלא את חובת העבודה, גם לאחר שניתנת לו הזדמנות להשתפר, חייב לשאת בתוצאות מעשיו והדבר אמור לבוא לידי ביטוי בגודל התקציב המועבר אליו. מדיניות השעות הנוספות עליה החלטנו במשותף חייבת, לדעתי, לעבור בדיקה וגיזום רציני. גם ההחלטה לבטל באופן מוחלט את התורנויות והשיבוצים שאינם בתשלום ראויה, לדעתי, לעבור בדיקה מחודשת. אחרי הכל כדאי שנדע, שגם בישובים הקהילתיים, מחוז החפץ של רבים מאתנו, קיימות חובות אזרחיות שאינן בתשלום שמחייבות את כל מי ששייך ליישוב. שינויים בחלוקת העוגה הקולקטיבית בין שכבות האוכלוסייה השונות ניתן לבצע גם מבלי שנשבור את הצירים הערכיים עליהם מבוססים חיי הקיבוץ מאז ועד ימינו אלה. ובעובדה, שינויים כאלה אכן התחוללו במהלך עשרות השנים בהם קיים קיבוצנו.
עין שמר הוא קיבוץ בעל אפיונים ייחודיים והוא ביתנו היחיד. חשוב לי מאוד לשמור על ייחוד זה, ייחוד המאפשר לקיים תרבות מקום סובלנית במהותה ואווירה המעודדת יצירתיות אישית וחברתית שכולנו מתברכים בה.






אנו משתתפים בצערו של אלי רוטמן ומשפחתו במות אחיו אריה רוטמן.



הגלריה לאמנות בגן שמואל
י ו צ ר י ם א ו ר
אפקטים של אור ותאורה
הפתיחה בשבת שעה 11:00
בחנוכה פתוח בין 10:00 ל- 14:00
בשבתות בין 10:00 ל- 16:00










סל בריאות
ביום שני 18.12.06 יתקיים בשיחת קיבוץ דיון על דו"ח המבקר והצעת ועדת בריאות לסל הבריאות.

עותקי דו"ח המבקר וההצעה לדיון של סל הבריאות נמצאים במזכירות הטכנית.
המעוניינים – מוזמנים לקרוא, להעיר ולהאיר במהלך השיחה.










לעומרי מילשטיין
המשתחרר מצה"ל בשעה טובה
ברכות ובהצלחה
בדרכך החדשה

לדפנה בן מיור
המתגייסת לצה"ל
גיוס קל, מעניין ושיעבור בהצלחה..
מאחלת ועדת קשר

מזל טוב לסלה
להולדת הנינה
נכדה לעדנה ויאיר רביד
ברכות לכל המשפחה!



מזל טוב לגי'ן סדווין
לנישואיי נכדתה עדי עם יוסי.
ברכות לכל המשפחה!



אני מודה למגיהי העלון,
נעמי בן חיים, הדסה רוטמן ותומר משיח נורית

צ ו ו ת ח נ ו כ ה
דני אבנר, יוסי אייזן, חיה חרודי, ענת קצנלנבוגן, אמיר תומר, כרמיה ברכה וגלי יגודה.



דרוש/ה בחברת איגלו
מזכיר/ה קבלה

תאור התפקיד:
קבלת קהל, מענה טלפוני וניתוב שיחות, ניהול יומנים, טיפול בצורכי משרד שוטפים, בכפיפות למנהלת המשרד.
היקף המשרה 50%
דרישות:
היכרות עם סביבה ממוחשבת, אווטלוק ואקסל, אנגלית ברמת מענה לטלפונים וכתיבת דוא"ל, תודעת שירות גבוהה, יכולת עבודה בתנאי לחץ.

המעוניינים/ות מתבקשים לפנות לדנה גורן מש"א (ולא לעובדי איגלו עד תאריך 20.12.06).




סבתא שלי אמרה...
" פעם אחת אפשר להיפגש אפילו עם שד".

(אמרה לאמא, שהיססה לצאת לבליינד דייט עם בחור מסויים).
עופר אלון
הבן של יונה אלון – מקבל העלון במייל

ג ש מ י ב ר כ ה ....
בשעה טובה ושמחה,
בלילה שבין שלישי לרביעי ירדו 8 מ"מ גשם.






לביבות מכוסמת
"הרקזוסקי" - בפולנית
"גרצ'נאביה" ברוסית.

ה ח ו מ ר י ם :
30 גרם שמרים
1/2 כוס מים פושרים
2 כוסות מים קרים
כוס קמח
2 כוסות כוסות קמח כוסמת
1.5 כפית מלח
2 כפות סוכר
1/4 כוס מרגרינה מומסת
כפית סודה לשתיה עם חצי כוס מים.

ממיסים את השמרים בחצי כוס מים פושרים. מוסיפים מים קרים.

מנפים את הקמח יחד עם קמח הכוסמת והמלח ומערבבים עם תערובת השמרים.

בוחשים היטב עד שהתערובת חלקה. מכסים ומכניסים למקרר ללילה.

למחרת - מערבבים תוך בחישה את הסוכר, המרגרינה והסודה לשתיה (שמומסת במים חמים) ומשהים בחום החדר לחצי שעה.

יוצקים בעזרת כף למחבת משומנת והופכים הלביבות כשהן תפוחות ותוססות

בתיאבון – מולי בר דוד.

חוזרים ומבקשים
חברים רבים







ת ו ד ה
תודה לאורנה אלון, עם סיום תפקידה ההתנדבותי כאחראית על הניקיון בביתם של הוותיקים. אורנה עשתה זאת באחריות, מסירות והרבה אהבה ואני מודה לה על כך מאוד!!!


החל מהשבוע עוברת האחראיות לידי
גלי יגודה. נא לפנות אליה במשך היום בלבד לטלפון הנייד או לתרבות.
נאחל לה הצלחה!
דליה ברכה
ועדת רווחה-בריאות


הפאב פתוח
ביום שישי
משעה 21:00
כ ו ל ם מ ו ז מ נ י ם

התכוננו למסיבת סילווסטר בפאב






כ"א בכסלו תש"ו
בעקבות 61 שנה לאירועי כ"א בכסלו נקיים ערב מיוחד בשיתוף עמי בארי מעין החורש. בערב יסופרו סיפורים לא מוכרים ויוקרן סרט תיעודי החושף מימד חדש.
מומלץ לכל מי שמתעניין ואינו מצוי בפרטי ההיסטוריה.
ביום שישי 22.12
בשעה 20:45 במועדון לחבר.


שלי שלך...
פעם נוספת הנכם מתבקשים לא לקחת מפרי עצים שאינם שלכם.




ב ר כ ו ת

ברכות לקבוצת הכדורעף שניצחה ביום שלישי השבוע את מכבי תל אביב.
שחקן יחיד מעין שמר - רועי אפשטיין בתפקיד מוסר מנחית.
כן נוטלים חלק - רביב שחר – מוסר.
מאמן הקבוצה – נסטור אפשטיין.
מנהל הקבוצה – שלמה שחר.









מתוך עתון הארץ – טרם התפרסם...
הרגשתי שנגמר לי האוויר, לא בריאות שלי, ולא באופן מטאפורי, למרות שזה לא היה מפתיע אף אחד. בצמיג השמאלי-קדמי של המכונית. נהגתי לתחנת הדלק הקרובה וחיברתי את הצמיג לפיה של צינורות המחוברת למכונה שמשמיעה "פינג" קצוב, מהיר תחילה ואיטי יותר ככל שהצמיג מתמלא. כשה"פינג" נדם ונראה היה כאילו הצמיג נשם לרווחה, החזרתי את הצינורית לתושבת שלה ופניתי לחזור למושב הנהג, מביט בדכדוך באצבעות ידי השחורות מן הפיח שעל חישוק הצמיג.

חשתי, יותר משראיתי, מכונית מאטה לידי. ראיתי שמאחורי ההגה יושבת נהגת, מתולתלת (אני חושב) ומאחורי כתפה מציץ ילד מן המושב האחורי. חשבתי שהיא רוצה למלא אוויר אף היא, והתכוונתי להגיד שאני כבר מפנה את המקום, אבל היא רק הושיטה יד מבעד לחלון שפתחה, והגישה לי מגבון לח שנטלה מן החפיסה שהייתה מונחת על לוח המחוונים של המכונית. אז היא נסעה לדרכה, לפני שהספקתי להגיד "תודה".


אני נוסע לחו"ל
מ-19.12. עד 3.1
מחליף אותי יניב שלום,
בעלה של אסתי
טל' 057-2207185


בבקשה לרשום... את
הטלפון של אילן יגודה
052-5523539


ח ג ש מ ח !

ע ל ו ן 40 20.10.06

ע ל ו ן 40 20.10.06

פותחים שבת

לפני שבוע פתחנו את העונה השלישית במפגש פתיחה חגיגי עם משחקים חדשים לילדים ועם להטוטי קירקס יפים בכיכובו של שחר זוהר סל. כל הכבוד לשחר!
קבלת השבת היתה באווירת חג שמחת תורה. את שירי השבת קישטה שירתו הצלולה של אמרי גלעד ששר את "שבת בכפר" כשהקהל עונה לו בפזמון החוזר. השירים היו שירי שמחה. חבורת בחורים שאלה "איפה הן הבחורות?" ואמיתי ששון ויותם חרודי אהבו "שוקולד ועוגות גבינה", ואנחנו אהבנו אותם....

את פרשת "וזאת הברכה" דרש בדרשה מקיפה ועתירת ידע אדם זרטל שפתח את דבריו בהתייחסות כללית לקיום קבלות שבת עם פרשות שבוע. הוא ציין שבעבר זה היה דבר בלתי מקובל במקומותינו, והיום תופס מקום של כבוד בתרבות המקומית. אדם סיפר שהוא עצמו התקרב לעולם היהדות ולתנ"ך באמצעות עבודתו.
היות והפרשה עוסקת בברכות של משה המופנות לשבטי - ישראל, דיבר אדם על השבטים, ואמר שהינם מרכיבים שונים בנפשו של אדם, וסך כל השבטים הם האדם השלם.
מִבֵּין הברכות בחר להתמקד בברכה לשבט לוי. ההדגשה שלו היתה בכיוון של הנאמנות למצפון אפילו אם זה כרוך במחיר כבד, כמו לפגוע בקרוביך ואהוביך... הוא המחיש זאת תוך התבססות על "פרשת מי מריבה", ו"פרשת עגל הזהב", בהן מפגין שבט לוי את עמידתו על עיקרון זה. נאמרו עוד דברים רבים מענינים אך קצרה היריעה למסור את כולם.

השבוע, במרכז קבלת השבת: "תמונות ושירים מן הבריאה".
על "פרשת בראשית" יוסי יגודה.


שבת שלום!




תגובת אילן לוטן
לתגובתו של יהודה, לשאילתא של עלית / פורסם בעלונים האחרונים


חשוב לי להתייחס לתגובתו של יהודה לשאילתא של עלית כיוון שהארוע שהשאילתא והתגובה דנים בו מצביע על החלטה אומללה שמביאה נזק רב לקיבוץ.
בתחילת התגובה כותב יהודה: " לצערי השאילתא מתבססת על לחשים של ציפורים וגורמים אחרים" .
כיוון שידוע לי שעלית התבססה גם על אינפורמציה ממכתב ששלחתי ב – 11.9 ליהודה ולתפוצה רחבה של הנוגעים בדבר, אז אני לא יודע לאן לשייך את עצמי לציפורים או לגורמים אחרים.
במכתב טענתי ונימקתי, שההחלטה התקבלה לא על בסיס נימוקים מקצועיים אלא מנימוקים אחרים. לצערי (אך לא להפתעתי), עד היום לא קיבלתי התייחסות כל שהיא לטעון קשה זה.
הטיעון המרכזי בתגובה של יהודה הוא: "אין זה מובן שחבר הנהלה במפעל יהיה חבר במועצת המנהלים. ההפך הוא הנכון, אין זה מקובל".
במשך שנים ישבו (ויושבים עד היום) עובדים במועצות המנהלים. גם ההנהלה הכלכלית שממלאת את הפונקציות של מועצת המנהלים כלפי הענפים החקלאיים ושאר המגזרים היצרניים, מאוכלסת ברכזי ועובדי ענפים אלה.
אין כל חוק וככל הידוע לי אין החלטה המונעת ישיבת עובדים במועצת המנהלים.
לדעתי השיקול העליון לבחירת אנשים למועצת המנהלים הוא הכרתם העמוקה של שטחי העיסוק של המפעל והיכולת שלהם לתרום להתווית כיווני התפתחות עתידיים וכל זאת בנוסף לבקרה על ההתנהלות העכשווית של המפעל.

במקרה הנידון פוטר ממועצת המנהלים אחד האנשים בעלי הידע הרב ביותר שתרם והיה יכול להמשיך ולתרום לכיווני התפתחות של המפעל. את זה ויותר מזה ניסיתי להסביר למכותבים.
הפיטורים הנ"ל דלדלו בצורה משמעותית את מועצת המנהלים ופגעו פגיעה קשה בתפקוד המפעל (דבר שהתרעתי עליו בפני ההנהלה הכלכלית לפני קבלת ההחלטה).
האם לזה יקרא "... יש בעין שמר קבוצת חברים החושבת כי הקיבוץ הוא של המפעלים ויעדו לשרת את המפעלים ..." ?
האם ה "אין זה מקובל" עומד מול טובת הקיבוץ המושגת ע"י תיפקוד טוב של מפעליו ושל מועצות המנהלים?
האם לא מקובל ליידע את החברים (שהם בעלי המפעל), בשיחה, על שינויים במועצת המנהלים ובמיוחד שהשינויים הם כ"כ בעייתיים ומדוע זה לא קרה במקרה זה?

נראה לי שהתשובה לשאילתא ניסתה לעקוף את הבעיות האמיתיות וניסתה להגן על החלטה אומללה בנימוקים שלא מהעניין.
תגובה
תשובה קצרה ליהודה
על תשובתו לשאילתא בעלון האחרון

אמנם כתבתי שציפור קטנה לחשה לי – אך זו היא דרך המשל, כי אמר לי אותם אדם, בשר ודם ואתה על שאלה זו לא ענית כלל..

אם קיים נוהג של נתינת מתנות למסיימי תפקידים מרכזיים, חבל שהדבר לא פורסם
עד כה, ומה שמבקשים החברים זה יותר מידע ושקיפות על החלטות מעין אלה.

עלית

שלוש הערות לאילן לוטן
1. ההחלטה בנושא הרכב מועצת המנהלים של מיניפלסט התקבלה משיקולים ענייניים בלבד.
2. במועצת המנהלים של עין שמר, במפעלים ובחברות, לא מכהנים חברים העובדים באותם מפעלים (למעט מקרה בודד של דירקטור שנבחר כאשר לא עבד במפעל).
3. הנציגים נבחרים למועצת המנהלים/ההנהלה הכלכלית של הקיבוץ, בהתאם לכללים ולהנחיות שגובשו ע"י צוות שהכין את תקנון מועצת המנהלים של הקיבוץ ואושרו בשיחת הקיבוץ.

לסיכום, ההחלטות בנדון התקבלו כאשר מכלול השיקולים העומד לפני ההנהלה הכלכלית – ענייני, מקצועי וטובת הקיבוץ בראייה כוללת לנגד עיננו.

ב ב ר כ ה ,
יהודה ריפתין – חמי סל


דיווח על
פעילות
ועדת הביקורת

ועדת הביקורת שנבחרה לאחרונה החלה בפעילותה לפני כחודשיים. הועדה כוללת
נוסף ליו"ר הועדה את החברים הבאים: אסתר אפשטיין, עדה גבע, חוה כהן וקובי
גרוסמן.

הנושאים העיקריים בהם עסקה הועדה בישיבותיה שהתקיימו עד עתה הינם:

1. דיון בדו"ח הביקורת הפנימית בנושא בריאות ורווחה.
הדו"ח נערך על ידי המבקר הפנימי של הקיבוץ - נועם קדמן בהתאם לתוכנית העבודה עליה החליטה הועדה היוצאת והיא ליוותה את המבקר בהכנתו. הדו"ח סוקר את פעילות מערכת הבריאות בקיבוץ ובו המלצות לשיפור וייעול המערכת.

הדו"ח הסופי הוגש לועדה הנוכחית; נערך דיון בממצאים ובהמלצות,
בהשתתפות המוסדות המבוקרים והנהלת הקהילה.
יש לציין כי המבקר והועדה זכו לשיתוף פעולה מלא של המבוקרים ונכונות ליישום
מרבית ההמלצות.
הדו"ח יובאו בקרוב לאישור השיחה אליה כפופה ועדת הביקורת כמתחייב .

2. טיפול בפניות חברים
הועדה דנה באופן הטיפול בפניות הציבור (מעבר לתוכנית העבודה השוטפת) הנוגעים
לליקויים בתפקוד ועדות ובעלי תפקידים.
הדעות בועדה חלוקות ועם קבלת החלטה בנושא, יימסר על כך דיווח.

3. המשך ביצוע תוכנית הביקורת
לועדה נותרה יתרת תקציב מצומצמת לשנת 2006 והיא דנה עם המבקר
על בחירת נושא נוסף שייבחן עד לסוף השנה. גם בנושא זה יימסר דיווח לאחר
שתתקבל החלטה.

ולסיום, לאור מספר פניות אלי בנושא הראיון שהעניקו איילת והראל בעלון הקודם,
לפיו לכאורה, משתמע שועדת הביקורת אחראית למניעת תמחור לא תקין של
מקורבים, ולאחר שיחת הבהרה עם איילת, חשוב להדגיש, כי האחריות על תקינות תהליך התמחור ועל יישום מודל ההתפרנסות עליו הוחלט, הינה של הנהלת הקהילה.
באם חבר מסוים סבור כי קיים לכאורה חשש שבוצע הליך בלתי תקין, הוא רשאי
(לאחר שמיצה את כל האפשרויות העומדות בפניו לפנות למוסדות האחראיים) לפנות
לועדת הביקורת שתדון ותחליט האם לטפל בנושא.
בהמשך לשאלה שנשאלתי לגבי פערים גבוהים בתמחור בין חברים; תשובתי היא, כי בהתאם למודל עליו הוחלט אצלנו, קיימות מגבלות לגובה ההכנסות למשפחה. כמו כן לכל חבר קיימת האפשרות להגיע לתקרת ההכנסות שנקבעה, באמצעות בחירה באחד ממסלולי ההתפרנסות.
במידה ויוחלט בעתיד על מודל התפרנסות אחר, סביר להניח שייערך תמחור מעודכן בהתאם למגבלות של אותו מודל. לדוגמא, קביעת תקרת פער הכנסות של 1;3 בין משפחות בעלות הרכב משפחתי דומה.

יפתח אלון
יו"ר ועדת הביקורת



לכבוד שנת היובל

הכנו מתנה קטנה לקיבוץ
בצורת עמוד טלפון עם שלטים של ערי בירה בעולם
כרגע העמוד נמצא בחממה,
בכוונה שיעבור ביום מן הימים למרכז הקיבוץ
(כי מקומו בטבור העולם)
אתם מוזמנים לבוא ולראות!

המוסדניקים החזקים



חברת המשקפיים
תגיע לעין שמר ביום רביעי 25.10.06
כל המעניין בבדיקת עיניים רגילה או בדיקה לצורך רישיון נהיגה, ישים בבקשה פתק בתאה של עידית רונן.
ע י ד י ת



שבע שנים לפטירתו של
צבי מור
ביום שישי 20.10.06 בשעה 11:00
נעלה על קברו
ביום שישי 27.10.06 בשעה 21:30
נשיר, נספר ונזכור
עם חן בניאן




































פרק שלישי קטעים מתוך סדרה שכתב עלי אלון בשנת 1993 ועניינה לידת הילדים הראשונים וחינוכם.
לכבוד יובל השמונים.


תקרא לי
פעם אחת אמא...

ביחסים בין האמהות והחלוצים בדור הראשון, קורה דבר מוזר ורב משמעות, שהסוציולוגים מכנים אותו: "עיוות אידיאולוגי". מפסיקים לראות את המציאות כהוויתה, ורואים אותה מעוותת דרך "המשקפים האידיאולוגיים".
משל לסוס שהלבישו לו "סקי עיניים", מחסום המולבש מצידי עיניו והוא לא רואה דבר אלא רק לפנים) כדי שילך ישר ויחרוש תלם יפה ולא יסתכל על כל מיני עשבים טעימים בצדדים.

לשנות את האדם
... הדור הראשון הושפע מפרויד, ממארקס, מתורת ליסנקו ועוד, וחשב שאפשר לשנות את תכונות האדם על ידי שינוי הסביבה - והדברים ידועים.
וכך קרה שהלינה המשותפת שנוצרה מ"צורכי השעה" הפכה אידיאולוגיה לדורות. ובמועצת גן שמואל בשנת
1986 (!) שעסקה בלינה, הייתה עמדת התנועה: ש"המשפחה היא גורם פתולוגי מזיק להתפתחותו של הילד ויש להפרידו מהוריו ככל שניתן". נוסיף לכך את הרעיונות החינוכיים שליוו את הילדים הראשונים, שגרסו שלקרוא אבא ואמא זה בורגני, כי הילד שייך לכולם ולא רק להוריו.

כתב על כך הסופר והמשורר ע. הלל בן משמר העמק: קראתי להורי בשמותיהם, שולמית וחתולי, כמו כולם, כי לקרוא אמא ואבא זה בורגני". וכך יצא שאדם חי כל חיו מבלי להגיד (ומבלי להרגיש) ולו פעם אחת את המתיקות המלה "אמא", ומאידך: האם הלכה וזקנה מבלי שתיקרא (ותרגיש) פעם אחת בחייה "אמא".
לימים – מספר ע. הלל, באה אמו לביתו והוא עצמו כבר סבא, והיא בערוב ימיה ובפיה בקשה אחרונה שהדחיקה שנים רבות: קרא לי פעם אחת אמא"..., "אינני יכול" – השיב "אינך חושבת שעכשיו כבר מאוחר מדי?"


צעצועים ומתנות פרטיות - אסורים
הבאת מתנה היתה ענין חריג, קלקול, ערעור של סדרי החברה.
תפיסות אלו היו תפיסות יסוד שניתקו למעשה במידה רבה את הילדים מהוריהם. המטפלת מילאה את רוב הפונקציות של האם והוגי החינוך טענו; שמטפלת מלומדת טובה יותר מהאם הביולוגית. המטפלת שמשה גם כ"סוכנת הערכים הקיבוציים".

תשאלו כל פסיכולוג מתחיל והוא יסביר מה תפקידה המיוחד של האם בגידול הילד. הקשר עם האם בשנים הראשונות לחיי התינוק הוא הדבר המשמעותי ביותר בחייו. כל פגיעה בקשר הזה היא פגיעה בלתי הפיכה באישיות. אהבת האם היא האהבה היחידה בחיים שאיננה תלויה בדבר. היא אישור חיובי לקיומו של הילד שחיוני לתפקודיו אחר כך. היא "החלב והדבש" – גם המזון וגם מתיקות החיים.

הניתוק הזה היה "כפשע חינוכי" שגרם נזקים נפשיים לדור שלם אבל לא רק לדור, אלא לדורות, כי עקבות הקרע הרגשי הזה אפשר לזהות גם ביחסן של אמהות הדור השני אל בניהן. יש משהו פגום ושונה – חוקרים הגדירו זאת כ"מתינות רגשית" בלשון המעטה – ברגשותיהן של האמהות בנות הקיבוץ, לעומת אלו שגדלו במשפחות עירוניות.

כוונות טובות מובילות...
ומסיים עלי פרק זה:
אין כל ספק שהחינוך הקיבוצי נעשה בכוונות הטובות ביותר ובתום לב ואם הייתה כאן שגיאה (ועל כך נטוש הויכוח – וגם על תוצר החינוך הזה) - מי לא שוגה? היה זה מחיר של דור ובניו בעד מפעל חלוצי של בניין הארץ.
אבל האם מה שנעשה היה הכרחי?
האם אי אפשר היה לעשות אחרת?
האם הכרח היה להקריב את האמהות?

המשך בשבוע הבא



סבתא שלי אמרה...
הרי אי אפשר לצפות ממישהו לעשות הכל בצורה מושלמת על הפעם הראשונה..
שאילתא
שאלה להנהלת הקהילה

נודע לי שחברים המארחים את קרוביהם (בעיקר אלה הבאים מחו"ל) חייבים בתשלום על הדירה, גם כשהיא דירת מעבר ואינה שייכת לפול של השכרת דירות.
זה לא סוד שרוב הדירות של החברים קטנות ואינן מאפשרות אירוח של משפחה הבאה עם הילדים לזמן יותר ממושך.

שאלתי היא מתי, אם בכלל, נפלה החלטה כזו ומתי התפרסמה הודעה על נוהל זה?
ואם כן מדוע לא ניתנה לחברים אפשרות להביע דעתם בעניין?

עלית

משיבה איילת מוזס:
לעלית השלום והברכה

בקיבוץ, החברים נהנים לארח את אורחיהם במחירי חברים.
במקרה של שהייה ארוכה מעל שבועיים בדירה שהקצה לכך הקיבוץ, האורח משלם תשלום סמלי שכולל: ארנונה, מים חמים, חשמל, פינוי אשפה וכו'.
ההחלטה התקבלה על ידי ומדובר אך ורק על מקרים בהם הקיבוץ מקצה דירה לאורחים לתקופה ארוכה.





חוויה אישית

ברצוננו לשתף אתכם בחוויה מהסרטים.

במהלך חול המועד סוכות יצא לנו לצפות בשלושה סרטים בחממה:
סיפורי נרניה, משפחת הקיסרים וסרטי הסטודנטים.
ראשית, החול, המרק המהביל ו"כסאות ונציה" השרו אווירה חמה ונעימה לצפייה מיוחדת. שנית, רצינו להתמקד בסרטי הסטודנטים. לצערנו מספר הסטודנטים עלה על מספר הצופים וחבל!!
הוצגו שלושה סרטים של בוגרי "קאמרה אובסקורה". השניים הראשונים היו סרטים דקומנטרים והשלישי עלילתי.
את הסרט הראשון ביימה מעריצה של הזמרת ריטה. הסרט התמקד במעריצה אחרת כחלק מקבוצת מעריצות "שרופות" של הזמרת.
סרט מרתק המביא סיפור של מעריצה המתנחמת ב" זרועותיה" של ריטה. הופעותיה היוו עבורה כתף להניח ראש ולשכוח ולו באמת את צרותיה, געגועיה לאמה שמתה ועוד.

במרכז הסרט השני עמדה מריבה רבת שנים בין שני אחים, שאחד מהם הוא אביה של במאית הסרט. סיפור אישי ומרגש המהווה פצע פתוח בין שני אחים שהתפתח לנתק וקרע ביחסים ביניהם לאורך שנים רבות. הבמאית יצרה סרט מרגש בו היא מנסה להישאר אובייקטיבית מבלי לערב את רגשותיה ולהראות את התמונה השלמה של הסכסוך בין אביה לבין אחיו.
הסרט השלישי היה סרט עלילתי על שוטר במחלקת ההגירה המתאהב במטפלת התאילנדית של סבתו ונמצא בקונפליקט בין תפקידו לבין רחשי ליבו.

הסרטים היו מרגשים. נוכחותם של יוצרי הסרטים וההקדמה האישית שלהם לפני הצפייה הייתה בעלת ערך מוסף ואפשרה זווית ראיה נוספת.
אנו רוצים להודות לגלי, אורן ולכל מי שסייע בהפקת סינמה חממה, על מקום מתאים לסרטים מיוחדים. תודה על האפשרות להיחשף לעולמות מרתקים ומיוחדים.
...ושרק תמשיך המסורת.

בברכה, אמיר ועינת תומר.



גשמי היורה
השבוע במשך שלושה ימים ירדו 16 מ"מ גשם.

לבני שישים פלוס
אני מנסה לקדם מפגשי בוקר קבועים פעם בשבוע למשך כשנתיים עבור גילאי 60+: הרצאות, סרטים, דיונים על נושאים שונים וכמובן קפה וכיבוד קל. כדי לדעת אם יש עניין בכך – אשמח לקבל את תגובתכם על גבי הפתק שחולק לתאי הדאר –
שימו אותו בתא התרבות.
תודה גלי


בטיחות מעל הכל למעננו
ובעיקר למען ילדינו

הורים יקרים, סוגיית הבטיחות במתחם המשותף לבתי הילדים ולמיניפלסט עולה כל הזמן על סדר היום.
אנו עסוקים בלמנוע מראש אסון שעלול להתרחש, בכביש המוליך לבתי הילדים ומשמש להעברת מטענים ע"י מלגזות למיניפלסט.

אנו מתכוונים לנעול את שני השערים הקטנים המחברים את מדרכות "חמשוש" ו"חרצית" עם הכביש הראשי שליד מיניפלסט בין השעות 7:30 בבוקר ל-15:30 אחה"צ. ופונים ומבקשים מכם להביא את הילדים בדרכים חלופיות ולא להסתכן במעבר בכביש הפנימי.
בנוסף, עובדי בתי הילדים יונחו שלא לעבור דרך שערים אלה עם הילדים במהלך היום.

שיתוף הפעולה של כולם, נדרש להקטנת וצמצום הסיכונים.


מאוד מקווים שתגלו הבנה.


עמרי שהם, אורי ארסטר, ענת גרוסמן ואיילת מוזס



קלנועים – רענון הנוהל

הסדר הקלנועים התקבל ע"י ועדת בריאות וועדת רווחה בשנת 1993 ובא מתוך כוונה להקל ולפתור את בעיית הניידות וחופש התנועה של הקשישים ומוגבלי התנועה.
צוות הקלנועים: ועדת רווחה, נציג ועדת בריאות, אחראי קלנועים.

ע י ק ר י ה ה ס ד ר

ר כ י ש ה :
- יירכשו בין 2 ל-3 קלנועים בשנה, בהתאם ליכולתו של הקיבוץ וצרכי החברים.
- עלות הרכישה תמומן: 50% ע"ח החבר ו- 50% ע"ח הקהילה.
- רכישת קלנוע משומש – רק באישור האחראי על הקלנועים (דני שורר).
- במידה ומתפנה קלנוע – החבר יוכל לקבלו לשימוש, תמורת תשלום של 50% מערכו,
שיקבע על ידי האחראי על הקלנועים (דני).
- כל הקלנועים יירכשו בהסדר זה, פרט למקרים חריגים בכפוף לאישור ועדת בריאות
או רווחה.


ב ע ל ו ת ו ש י מ ו ש :
- הקלנוע הוא לשימושו הבלעדי של החבר, כל עוד ירצה בכך. אין לקיבוץ זכות להעביר
שימוש בקלנוע לחבר אחר.
- הקלנוע הוא רכושו של הקיבוץ.
- במידה וסיים החבר להשתמש בקלנוע, ירכוש הקיבוץ את חלקו של החבר ב- 50%
מעלותו המוערכת על ידי אחראי הקלנועים.
- הזיכוי ייעשה בתקציב החבר.
- קלנוע שנקנה בהסדר זה ע"י זוג חברים, יחול ההסדר הנ"ל על שני בני הזוג, כל עוד
ירצו להשתמש בקלנוע.


א ח ז ק ה ו ת יק ו נ י ם :
- כל הקלנועים בקיבוץ מטופלים ע"י אחראי הקלנועים ומוסך עין שמר.
- עלות התיקונים: 50% ע"ח החבר, ו- 50% ע"ח ועדת רווחה.
- לתיקונים גדולים, תינתן הצעת מחיר לחבר לפני ביצוע התיקון.
- קלנוע משומש שהחבר ירצה לרכוש בהסדר זה או באופן פרטי, יטופל בהסדר זה
בכפוף לכך שהרכישה אושרה ע"י אחראי קלנועים.

ש י מ ו ש ל צ ו ר כ י ב ר י א ו ת ((קלנועים של ועדת רווחה)
- עד חודש – ללא חיוב.
- מעבר לחודש, לפי תעריף של 25 ₪ ליום. 50% ע"ח ועדת בריאות, 50% ע"ח החבר.

דני שורר, דליה ברכה איילת מוזס







אלוהים כנראה ממש חיכה ליום הילד כי הוא התאפק עם הגשם עד הרגע האחרון ונתן לנו ליהנות מיום שמש משגע ונעים.
אחרי תלאות רבות התקיים יום הילד בשבת האחרונה והיה הצלחה מסחררת. אני הרגשתי כמו ילדה לפני 15 שנה עם כל הח"צניקים של פעם שבאו עם ילדיהם, כמו מפגש מחזור.
אבל הכי חשוב שבמשך 4 שעות הילדים המקסימים התרוצצו בין מתקן למתקן, לפופקורן, סוכר, מיץ, עוגה, ארוחת צהרים ושוב למתקנים.
וכמובן עם חיוך על הפנים, בגד ים ופרס מפיצוץ הבלונים.

צוות יום הילד הורכב מחמי סל וממני, גלי, אבל עוזרים רבים היו לנו וראויים הם לציון לשבח: שלמה שחר, רפי ארליכמן, עידן גלעד, קרן משיח, איתן שמואל, אלירן ברכה, אנה ברצלבסקי, הראל יגודה, חן חדוותי, מרתה מור, דגנית חננאל וכמובן כל התורנים שהגיעו והפעילו ולכל האופים והאופות (העוגות היו מעולות) – תודה ענקית!

היתה הענות נהדרת לכל בקשה ולכל תורנות. זה ממש נותן תחושה של יחד ושל איכות חיים ואיכות קהילה.

אני רוצה להודות לחמי סל אשר במקביל ותוך כדי אלף דברים אחרים לא וויתר על יום הילד איכותי ועשיר כמו שקיבלנו.
אני מאוד נהניתי וכך גם רבים איתם יצא לי לדבר. אני מקווה שבשנה הבאה נזכה שוב לכזה יום.

בינתיים, עד אז, יש קצת הפוגה בחגים ואפשר להתפנות לפרויקטים אחרים.

להתראות, גלי

















זו השנה השניה בה מתקיים פסטיבל סינמה חממה.
היוזמים הנהדרים – נורית קישיק ואורן תירוש – המשיכו גם השנה.
הפסטיבל התקיים בחול המועד סוכות במשך 4 ימים, כאשר בכל יום מוקרנים שני סרטים על מסך גדול. אחד לכל המשפחה ואחד לחברים.

השנה הקדשנו את היום האחרון ליצירה מקורית. בהקרנה הראשונה צפינו בהנאה בסרטיהם של דור מרקם, אלון חננאל, ליגל מור ורועי אפשטיין ובערב פגשנו 3 סטודנטים לקולנוע אשר באו לחשוף את סרטיהם.
הפסטיבל היה מאוד מוצלח. הגיע קהל מכובד לרוב הסרטים הייתה אווירה מיוחדת ונעימה.

תודה גדולה לצוות החממה על האירוח החם ושיתוף הפעולה: ענבל הגלעדי, יבגני צ'רבה ונועם גבע.
על המרק החם והטעים אחראית קרן משיח – תודה רבה! זה שדרג את הכל!
























כמובן שכלום לא היה קורה בלי המקרינים שלנו: אורן תירוש, עמי גלעד וגדי גלעד, ובלי אחראיות הערב: נירה כהן וסיגל דקל. תודה על רוח ההתנדבות.
ולעוזר הנהדר – נועם גרוסמן – כל הכבוד ותודה.
תודה ליגאל כץ על ציוד ההגברה והאמון בנו.
תודה להראל יגודה על הבבלס והפחמס הנחוצים מאוד.
לאבנר ארבל על שינוע הציוד.
תודה לצוות המטבח על הסבלנות, המרק והנגישות.
וכמובן, הכי חשובים, אתם הצופים שבאתם והתמדתם וגם (אני מקווה) נהניתם. אנחנו נמשך גם בשנה הבאה ואני מקווה שעוד יצטרפו.
בשם הצוות - גלי



רשימת לומדים בשנת הלימודים תשס"ז

שם נושא הלימודים מוסד הלימודים מספר שנות לימודים

בורלס אילן מורה לרכיבה טיפולית וינגייט 2 מתוך 3
בן פורת דרורה אבחון דידקטי סמינר הקיבוצים 2 מתוך 2
גולן ניבה גרפולוגיה מכון חנה קורן 3 מתוך 3
חננאל דגנית תזונה מכללת כרכור 2 מתוך 3.5
לוי נירית BA בסיעוד מכללת יזרעאל 2 מתוך 2.5
גנדלמן אוריין פרחי באך מכללת כרכור 2 מתוך 3
צמח בני ידיעת הארץ מכון אבשלום 3 מתוך 4
משיח רובי קבלה בני ברוך פ"ת 1 מתוך 1
גלעד עמי חשבונאות רופין 2 מתוך 3
קצנלנבוגן ענת סיעוד - תואר שני אונ ת"א 1 מתוך 2
חרודי צוק רשתות גון ברייס, חיפה 1 מתוך 1
בן מיור רותי הוראת אנגלית ללקויי למידה סמינר הקיבוצים 1 מתוך 2
שמואל אפרת אבחון וטיפול בקשיי למידה ותפקוד אלבאום ת"א 1 מתוך 4
אלון ענת הנה"ח וחשבות שכר מעוף חדרה 1 מתוך 2
אברהמי גדעון השתלמות פילטיס חו''ל
רשימת משתלמים לשנת הלימודים תשס''ז

חברים משתלמים ממשיכים וחדשים










































סטודנטים במסלול צעירים



שם מקצוע מוסד הלימודים שנה
בן דור עידו הנדסאי חשמל טכניון 2 מתוך 2
בן מיור איתן נטורופתיה מכללה הוליסטית בכרכור 3 מתוך 3
בן מיור יסמין יהדות האונ העברית י-ם 4 מתוך 4
בן פורת גל פיסיקה והנדסת חשמל טכניון 2 מתוך 4
גלעד גדי הנדסת חשמל רופין 2 מתוך 4
דקל רז היסטוריה כללית אוניברסיטת ת"א 2 מתוך 3
זרטל נבות מדעי המדינה והיסטוריה כללית מכללת רעננה - אוניברסיטה פתוחה 2 מתוך 4
חרודי עמוס הנדסאי אורט סינגלובסקי 3 מתוך 3
לילך יריב עיצוב תקשורת חזותית אסכולה 3 מתוך 4
ליס סנונית פסיכולוגיה אונ' פתוחה 4 מתוך 4
מור אסתי חשבונאות וכלכלה רופין 4 מתוך 4
ספקטור שמרית שיאצו אוניברסיטת ת"א 2 מתוך 3
ספקטור שרון מהנדס תוכנה באר שבע 5 מתוך 5
האולינג נגה ניהול מכירות ושיווק בר אילן 1 מתוך 1
אפשטיין איילת עבודה סוציאלית מכללת תל-חי 1 מתוך 3
כץ ירין מהנדס תעשייה וניהול רופין 1 מתוך 4
פוקס בועז כימיה אוניברסיטת ת"א 1 מתוך 3
בורלס עידן משחק בית צבי 1 מתוך 3
ברסלבסקי מרינה ביולוגיה אוניברסיטת חיפה 1 מתוך 3
חדוותי עודד אדריכלות מכללת אריאל 1 מתוך 3
בראון אדווה קידום נוער בית ברל 1 מתוך 3
אבנר צור מהנדס מחשבים רופין 1 מתוך 4

צעירים במסלול בגין הורים-

אדליסט לי, בן גידה אדווה, חרודי יותם, ישראלי הדר, זוהר נגה, כהן נטע, כפיר רועי, פוקס אופירה ושחם הדר.




משתלמות ומשתלמים יקרים,

ועדת השתלמות מקדמת אתכם בברכת שנת לימודים פורייה ומוצלחת!
אנו מאחלים לכם שתתחדשו ותרחיבו השכלתכם בתחום המקצועי בו בחרתם,
שיהיה לכם קל, מעניין ותדעו להפיק את המירב .

נמשיך לעשות כמיטב יכולתנו ללוות ולעזור לכם
עידן ודבורה

מספר תזכורות ובקשות:
• חילקנו לתאים שלכם תזכורת לגבי זכויותיכם וחובותיכם כסטודנטים בעין שמר. כמו כן, פרוט נוהלי העבודה מול הועדה.
• שלשלו פניותיכם לתאי הדואר האישיים שלנו ולא לתא ועדת השתלמות. (חברים לדבורה וצעירים לעידן)
• בתא ועדת השתלמות דף חדש לצורך בקשת צ'קים לצורכי תשלום שכ''ל או שכ''ד. אנא הציגו את הבקשה שלכם באמצעות דף זה והעבירו אלינו לטיפול.








מפגש צעירים לקראת הסדר עצמאות חדש

ביום שבת האחרון לאחר יום הילד (שהיה הצלחה כבירה לדעתי, כל הכבוד!!!) התכנסנו צעירים והורים יחדיו, עם ועדת צעירים במועדון לחבר, כדי להציג את ההסדר החדש לעצמאות כלכלית הכולל בתוכו גם את הסדר הלימודים.
בנוסף להורים ולצעירים, נכחו בישיבה גם איילת מוזס, חמי סל, דבורה רוזיו ועידן יגודה (ו. השתלמות) ולילך חדוותי.
בשיחה הוצגה סקירה על המצב כיום מבחינת חובות הצעירים וזכויותיהם במסלולים השונים
(עצמאות כלכלית והסדר לימודים). הוצג בפני הצעירים ההסדר החדש בנקודות עיקריות ולאחר מכן נשאלו שאלות ע"י ההורים והצעירים. אני חייב לציין שהשאלות היו ענייניות והראו כי השואלים באו מוכנים ואכן קראו את ההסדר המוצע לפרטיו. מס' סעיפים שהוצגו בפנינו כבעייתיים נלקחו לתשומת ליבנו, חלקם דרך אגב, בוטלו כבר תוך כדי השיחה.

אחד הנושאים העיקרים שעלו היה, מה לגבי הצעירים שבתפר (בין המסלול הישן לחדש)?
אני רוצה להדגיש כי התקנון עדיין לא עבר אישור של הנהלת קהילה ושיחת קיבוץ ולכן ההסדר הקודם תקף עד שההסדר החדש יעבור הצבעה. כמו כן לצעירים שבתפר, תינתן האפשרות לסיים את המסלול הקודם אם יחפצו בכך, ואם לא, יוכלו לעבור למסלול החדש עם התאמות שלא יפגעו בזכויות שצברו.

נושא נוסף שעלה הוא, שנראה כי בהסדר החדש יש פגיעה בתנאים הקיימים. אך כמו שנאמר בשיחה, כאשר עושים חישוב כלכלי עדיין נשאר עודף לצעיר בהסדר החדש.
חשוב לציין כי מסלול המעומדות לצעירים עדיין קיים, ואין הכרח לצעיר לבחור בעצמאות כלכלית, יותר מכך, בשיחה הוצע כי צעיר שיכנס למסלול מועמדות וחברות, תצומצם חובת 3 שנות חברות לפני יציאה ללימודים לשנה או שנתיים, כל עוד הצעיר עד גיל 30 (הדבר מותנה בהצבעה בשיחת קיבוץ).


בקרוב נעביר שוב את ההסדר ודוגמאות חישוביות לתאי הצעירים ע"מ לסבר את האוזן.

אני מנצל הזדמנות זו ופונה שוב לצעירי עין-שמר, קחו יוזמה והפעילו את הפאב המקומי בערבי שישי כמו בעבר, בו חברים וצעירים נפגשו שתו בירה ושיחקו ביליארד. יותר מכך, פיתחו אותו באמצע השבוע לחברים המעוניינים לראות את ליגת האלופות באווירה ספורטיבית, הרגישו חופשי לפנות אלי בנושאים אלה ובכל נושא אחר.

ועדת צעירים
(ניבה גולן, רעיה האולינג, אורן תירוש, אמיר תומר, אדווה בראון, עודד חדוותי, יוסי אייזן)








לקחת...... שילמת

זה לא נושא חדש אבל הוא מאוד צורם וכאוב!

לצערנו, ישנם חברים "שמסבנים" בקופות חדר אוכל.

אנו נתקלים במקרים בהם חברים "מחביאים" מנות עיקריות מתחת לתוספות או, בעיקר בימי שישי, מניחים בצד כלי עם מנות עיקריות, משלמים רק על התוספות, ולאחר מכן ניגשים לקחת את הכלי ששמו בצד.

ממי אנחנו גונבים??????

בחדר אוכל, מודעים לנושא וגם מכירים את החברים. יש מקרים בהם הקופאית הולכת להגשה שואלת כמה לקח החבר, משווה למה שהצהיר ומחייבת בדיעבד.

אנו פונים לחברים לנהוג ביושר ובהגינות ולשלם בקופה.

חבר שיבחר להתעלם מהנושא, יוזמן לבירור בהנהלת הקהילה.

חסכו לכם ולנו את אי הנעימות....

שבת שלום, דנה, מרתה ואיילת

ש י פ ו צ י ם
ב כ ל ב ו
החל מהשבוע הקרוב יתחילו שיפוצים בכלבו שמטרתם ליצור רווחה, נגישות ואפשרות אכסון גדולה יותר. יוכנסו גם שני מקררים חדשים, האחד לחלב והשני לבשר.

בתקופה זו נאלץ להוריד מוצרים ולאכסנם בעגלות ויהיו ימים בהם יהיה הכלבו סגור לכמה שעות - על כך נודיע על גבי דלתות חדר האוכל ואצלנו.
ייתכן... שכבר ביום ראשון הקרוב בשעות הבוקר נאלץ לסגור למספר שעות (תלוי ברמדאן).

אנחנו מתנצלים מראש בפני לקוחותינו הנאמנים ומקווים שנעבור את אי הנוחות הזמנית בספורטיביות על הצד הטוב ביותר ונזכה למקום יפה יותר נוח ויעיל .

בהגרלה האחרונה שנערכה, זכתה רותי גורן ב D.V.D - ברכות.

שבת שלום – צוות הכלבו






לוחות שנה
של עין שמר

מרבית החברים שהזמינו לוחות שנה כבר קיבלו אותם, והשאר יקבלו אותם בקרוב.

אלה שלא נרשמו ומעוניינים בלוחות נוספים, יכולים להשאיר פתק בתא הדואר של חמי עד יום שלישי בשבוע הקרוב.



שיחת הקיבוץ הבאה תתקיים ביום שבת 28.10
סעיפי השיחה יפורסמו בשבוע הקרוב.
ח מ י .


ש ב ת ש ל ו ם !

כד באדר תשס"ו 24.3.2006

ש ו ר ו ת 12

עלון מס' 12 (3583) כד באדר תשס"ו 24.3.2006
עלון 12 עין שמר 24.3.06






תוצאות הצבעת הקלפי
17-19.3.2006

1. בחירת הנהלת הקהילה:
א. בחירת נציגי ענפי השרות:
ניבה גולן בעד: 106 נגד: 43
קרן משיח בעד: 141 נגד: 28

ב. בחירת נציגי ציבור:
אורלי ארליכמן 110 (נבחרה)
אוריין גנדלמן 99 (נבחרה)
רותי דגאי 84 (נבחרה)
תום גרוסמן 82
מליק גור 51
אורן תירוש 50
חוה כהן 46
רקפת לסטון 24

2. בחירת נציגי ציבור להנהלת מש"א:
ענת גרוסמן 84 (נבחרה)
אסתר לרר 51 (נבחרה)
יובל בן מיור 26

3. בחירת ריכוז צוות פרט:
דרורה בן פורת בעד: 169 נגד:3
צאלה מור בעד: 169 נגד:8

4. בחירת נציג לצוות הקלפי:
חגי ארליכמן בעד: 156 נגד: 17







בחירות לכנסת ה-17

זהו יום שבתון במדינת ישראל וגם אצלנו... אבל יש כאלה שעובדים:
המטבח וחדר האוכל – עובדים, ואם נפלה לכם סתימה – גם ניצן עובד..
כנראה שחמי יצביע מרצ.

בחירות 2006 בחירות 2006 בחירות 2006




כל השאלות, כל התשובות, כל הפרטים:

הבחירות לכנסת ה- 17 יערכו במועדון לחבר משעה 07.00 עד 22.00

אחראי על הקלפי- נדי מלשטיין.

נציג עין שמר בועדת הקלפי- אילן לוטן.


ספר בעלי זכות הבחירה בעין שמר נמצא בלוח מודעות –בחירות 2006 בח"א.

אחריות על יום הבחירות בעין שמר- איל תומר, חמי סל.

יום הבחירות הוא יום שבתון בעין שמר.

בחדר האוכל יתקיימו ארוחת הבוקר וארוחת הצהריים!

בערב תתקיים ארוחת ערב חגיגית ברחבת חדר האוכל בחסות: מרצ, ועדת תרבות, הנהלת הקהילה, מטבח עין שמר, מטה יום הבחירות בעין שמר.
הארוחה תתחיל בשעה 17.00.

אנו צריכים מתנדבים ליום הבחירות מטעם מרצ לחולון, הרשימה נמצאת בלוח הבחירות בחדר האוכל.

"ח.סל הפקות ואירועים בע"מ" יפיקו את אולפן הטלויזיה של מרצ בליל הבחירות.

בואו להצביע- ולהשפיע!


מטה יום הבחירות בעין שמר.







שיחת קבוץ
במוצאי שבת, 25.3 ,
תיערך שיחת קבוץ
בשעה 21.00
במועדון

על הפרק:

תקציב
הקהילה
2006



Samba do Brasil

זה דבר נדיר ואפילו קצת לא הגיוני, להמליץ לאחרים על משהו שעוד לא ראיתי בעצמי. ובכל זאת, זה מה שאני הולכת לעשות בכתבה זו.

נודע לי שבין עבודות הגמר לבגרות האמנות שמכינים המודסניקים השנה, ישנה עבודת אחת בולטת במיוחד, של תלמידה מעין-שמר. רציתי לדעת עליה וגם על היצירה. פניתי ללילך מלומן, התלמידה היוצרת המדוברת, ושמחתי שנענתה מיד לשוחח אתי.

לילך הגיעה אלי הביתה וישבנו במרפסת לראיון. כעבור כמה רגעים הבנו שתינו שכדי שאבין במה מדובר, כדאי שאראה את העבודה במו עיניי. זה המקום להסביר שהעבודה לא גמורה, ולכן מה שראיתי זה לא יצירה שלמה אלא עבודה בהתהוות. למעשה, בשלב בו ביקרתי בסדנת האמנות, שבוע לפני פרסום כתבה זו, לילך עוד לא העמידה את העבודה אלא עבדה עליה בחלקים-חלקים.

הליכה קצרה הובילה אותנו לחדר האמנות במוסד ונכנסנו פנימה, לחדר הימני. נדהמתי. פשוט כך. על פני קיר שלם ועוד שני קירות בסדנא, עמדו דמויות תלת-ממדיות בגודל טבעי, בלבוש מינימליסטי וססגוני מאוד. "חגיגה לעיניים" זה אולי ביטוי מעט נדוש, אבל זה מה שחשתי. חגיגה של ממש. לילך יצרה, בגודל טבעי ומדויק ובתנוחות שונות, תשע רקדניות סמבה בקרנבל של ברזיל. זה היה מדהים, מהמם, ורב-עוצמה. "זה בא מתוכי", לילך אמרה לי בפשטות.

אלו לא "סתם" בובות, אלא דמויות שיוצרו בדמותה של הלילך עצמה. כן, למעשה לילך שכפלה את עצמה תשע פעמים כדי ליצור סצנה תלת-ממדית של קרנבל ברזילאי. או, בעצם, יצרה את עצמה מחדש בדמות רקדנית ברזילאית. כזכור, לילך נולדה בברזיל לפני כ-18 שנה, ואומצה כתינוקת קטנה מאוד על-ידי איה ודוד.

לילך הסבירה לי איך יצרה ועיצבה את הדמויות: בעזרה רבה מאמה, הניחו שתיהן על פני גופה של לילך תחבושות גבס (שנראות כמו תחבושות רגילות אך מרוחות בגבס יבש שיש להרטיבו), ואז היא נעמדה בתנוחה מסיומת במשך שעתיים עד ארבע שעות לכל חצי-דמות, עד שהגבס קיבל את הצורה שלה. שתיהן הורידו בזהירות את הגבס והניחו בצד להתייבש. ובכלל, לילך ביקשה להדגיש את תרומתה הגדולה והפעילה של אמא שלה, שהשקיעה המון מזמנה ומיכולתה וגם ביקרה פעמים רבות בסדנא בזמן היצירה.

בשתי הדמויות העשויות בגוף שלם, היא ואיה עבדו כל פעם על חלק מהגוף ואחר-כך לילך הרכיבה אותם למקשה אחת. (את החיבורים התקשיתי לזהות גם אחרי שהצביעה עליהם). שבע הדמויות האחרות הן של החצי הקדמי של הגוף והן מודבקות על דיקט צבוע בלבן, כל אחת על דיקט נפרד, וכך מהוות תבליטים שנראים מאוד חיים.

שאלתי את לילך על הצבעים בהם השתמשה. היא הראתה לי צנצנת של צבע אקריליק בגוון גוף, וציינה שהשחימה את הצבע כדי להגיע לגוון שרצתה. השחימה רק מעט, כך עלה בדעתי, כי רצתה להגיע לגוון העור שלה עצמה, ולילך בהירת עור. לילה הסבירה שלאוכלוסייה בברזיל מגוון רב של צבעי עור, כי מקורם ממקומות שונים. הפורטוגזים בהירי העור ש"גילו" את ברזיל במאה ה-16 ויישבו אותה עם אירופאים אחרים, מצאו במקום ילידים אינדיאנים אדומי עור, והביאו למקום מאות אלפי שחורים מאפריקה כעבדים. חלק לא קטן מצאצאיהם כיום מולאטו, כלומר, מגזעים מעורבים, אבל יש בהירים יותר וכהים יותר בתוך האוכלוסייה.

ברזיל, הסבירה לילך, משתרעת על פני כמחצית יבשת אמריקה הדרומית. עיר הולדתה, קמפולרגו, נמצאת בדרום המדינה. מכל מדינות אמריקה הלטינית, רק ברזיל דוברת פורטוגזית, בעוד שכל שאר המדינות דוברות ספרדית. מסתבר שהספרדים והפורטוגזים חילקו ביניהם את היבשת לפני מאות שנים. בדגל ברזיל מתנוססת הסיסמא בפורטוגזית ORDEM E PROGRESSO ("סדר וקדמה"), שלילך העתיקה בקפדנות בפרויקט שלה. דגל ברזיל (כחול, ירוק וצהוב) מופיע אצל לא פחות מארבע מתוך שתשע הדמויות, וקל להבין שזה, כפי שלילך מציינת, לא רק קרנבל אלא קרנבל ברזיל. ההזדהות שלה עם ברזיל מורכבת והיא מבקשת לא לדבר עליה, אבל ברור לי שזהו מרכיב חשוב באישיותה ובמהותה של לילך.

איך הגיעה בכלל לרעיון כזה? לילך מספרת: "היה ברור לי שאם אני עושה פרויקט שקשור אלי, זה יהיה על ברזיל. התייעצתי עם חבר והגעתי למסקנה שזה צריך להיעשות על הקרנבל. יכולתי לבחור למשל את הנופים, אבל הקרנבל מסמל מאוד את ברזיל, גם אצל מי שבכלל לא מכיר את הארץ הזאת."

כפי שלילך סיפרה, בתחילת העבודה החליטה שהפרויקט ייעשה מחומרים שהיא אוהבת לעבוד איתם ושהנושא יהיה משהו שמעסיק אותה כדי שתהיה מעורבת רגשית ביצירה. בעבודה שלה היא משתמשת בחומרים רבים: תחבושות גבס, לוחות דיקט, קרטון ביצוע, אקריליק, פייטים, נצנצים, נייר, שיפודי עץ, קשתות שיער, פאות שיער, חרוזים צבעוניים ונוצות. לא אספר כאן על הכל, אבל אציין רק את הפייטים, שהדביקה אחד-אחד, בוודאי בסבלנות רבה, כדי ליצור את רוב הבגדים המנצנצים של הדמויות; ואת הנוצות, שהן פרי יצירתה ועשויות במיומנות ובחן מנייר וצבע.

גודל היצירה מוגדר כ"מונומנטאלי" בדף ההסבר שלה שיוצג למבקרים בתערוכה במוסד, וזו בהחלט הגדרה טובה. המיצב מרשים ביותר, הן בגודלו ובהיקפו, והן במשמעותו האישית לגבי יוצרתו. לילך מסבירה בדף: "בפרויקט גמר זה בחרתי את הקרנבל בברזיל כנושא מרכזי. נולדתי בברזיל ונושא זה תמיד היה ויהיה קרוב לליבי מהיותי ילדה מאומצת."

ועוד במילים שלה: "מה שמאפיין ברובו את התרבות הברזילאית זאת השמחה, החגיגה, החופש, האהבה, האווירה המיוחדת הזאת. ומצאתי את עצמי בתקופה האחרונה שומעת את מוזיקת הסמבה שמעבירה בי את תחושות אלו." גם למוזיקה הברזילאית חלק לא מבוטל במיצב. "אני חושבת שאפשר להרגיש באווירה זו בעיקר באזורים העניים בברזיל שמשם 'צמחה' שמחת חיים זו על פני העושר. שמחה זו נובעת ממקום מאוד עצוב אך זה מה שמייחד אותה."

כאמור, היצירה טרם הורכבה והועמדה והיא עדיין נמצאת בשלבי עשייה. כבר ניכרות בה שעות רבות מאוד של עבודה מסורה ומיומנת במשך מספר חודשים. כשיעמוד, המיצב יהיה בצורת מתומן, כאשר צלע אחת תחסר וכך ניתן יהיה להיכנס לתוך המתחם ולהסתובב בתוכו. מסביב יהיו שבע דמויות שפניהן מופנות לצופה. באמצע המתומן תעמודנה עוד שתי דמויות שניתן יהיה להתבונן בהן בכל 360 המעלות מסביב. מוזיקת קרנבל קצבית תלווה את חווית הצפייה. מהרגע שעלה בדעתה הרעיון, לילך מספרת לי, ידעה שכך בדיוק היא רוצה שהיצירה תהיה. כיום, היא מתוודה בפליאה מסוימת, "אני לא מאמיניה שזה אני עשיתי".

לכל דמות צבע או צבעים משלה וסמל משלה. אותם צבעים וסמלים מופיעים בבגד וגם בכתר המפואר, שהוא חלק מהתלבושת. אפילו האיפור בעיניים, המבוצע בנצנצים בקפדנות מדהימה, הוא בצבעים תואמים. למשל, אחת הדמויות לבושה באדום ומעוטרת בלבבות והיא מסמלת אהבה. אחרת לבושה בכתום המסמל את האש, החום והשמש. בין כל דמות לדמות יוצב לוח צבוע בצבעים עזים ובנצנצים, המשקפים את הצבעים של שתי הדמויות העומדות בשני צדדיו והמקשרים בין הדמויות. אין שתי דמויות זהות: לכל אחת הצבעים שלה והתנוחה המיוחדת שלה. אך כל אחת מהן היא לילך וכל היצירה כולה היא לילך.

המיצב יוצג בשבוע הבא במוסד מבואות עירון במסגרת התערוכה של עבודת הגמר של תלמידי י"ב באמנות. התערוכה תהיה מפוזרת במבנים שונים במוסד, כולל האודיטוריום, כיתות צפון, כיתות דרום וחדרי האמנות. זמני פתיחת התערוכה: מיום שני עד וכולל יום חמישי (27-30 במרץ) משעה 8:00 בבוקר עד שעה 21:00. היא תהיה פתוחה במשך כל יום הבחירות.

כפי שהזכרתי בהתחלה: טרם ראיתי את היצירה הגמורה אבל אני ממליצה: רוצו לראות!

תודה מיוחדת ללילך על השיחות וההדרכה המרתקות בחדר האמנות ועל שיתוף הפעולה!
ראתה, התרשמה ורשמה: רותי בן-מיור




מאמה, חלקים-חלקים










לחברות וחברי עין שמר שלום.
ברצוני לעדכן אתכם לגבי מספר עניינים בהם עסקנו לאחרונה:

1. מבנה חדש למיניפלסט – לצערנו הרב טרם הצלחנו לקבל את הסכמת המינהל לבקשה להיתר בניה למבנה החדש. אנחנו ממשיכים לפעול ברציפות ובנחישות בעניין זה – בשלב זה עדיין ללא הצלחה. לאחר בחינה ממושכת ונמרצת של החלופות לפתרון זמני עד להקמת המבנה החדש, הגענו לסיכום וחתמנו על הסכם לגבי פינוי מוקדם של קוקימן כך שישמש לעניין זה החל מקיץ 2006. מהלך זה היה לא פשוט ולא זול אך לאור מגוון ועוצמת האילוצים, הוסכם בין הנהלות עין שמר ומיניפלסט כי זוהי החלופה שתבוצע. במקביל, לאחר שהתקבל היתר בניה, הושלמה העתקת סככת המכונות החקלאיות למיקומה החדש.

2. סיכומי שנת 2005 – מועצת המנהלים אישרה את הדוחות התמחיריים המסכמים של שנת 2005. הדוחות החשבונאיים יתקבלו בעוד כחודש. הדוחות יוצגו לשיחת הקיבוץ בקרוב. התוצאות המצרפיות של עין שמר ותאגידיו טובות בהחלט. נקווה שנצליח להתמיד בהן ואף לשפרן. לגבי העסקים והענפים, כל אחד בנפרד ולכשעצמו - יש עדיין הרבה מה לשפר.

3. הפאב העסקי 'פאב גוס' סיים את פעילותו על פי החלטת מועצת המנהלים והמבנה חוזר לשימוש הקהילה עד (ואם) שיוחלט אחרת. בהזדמנות זו אני רוצה להודות ליאיר רונן על עבודתו המסורה בניהול הפאב.

4. תכנית מ/359, תכנית המתאר המפורטת של שטח 'המחנה' של עין שמר, שאושרה לאחרונה בשיחת הקיבוץ, עוברת תיקונים אחרונים לקראת דיון בוועדה המחוזית לתכנון ובניה. במסגרת זו יערך בקרוב ביקור של בודקת התכניות של לשכת התכנון המחוזית.


בברכה,
יואב דרורי
רכז המשק







פותחים שבת






שבת שלום!
























ה ר ש ו ת נ ת ו נ ה

מ ה ה ש פ י ע ע ל ה ה צ ב ע ה ש ל י :
אבישי:

ביום שלישי הקרוב, 28.3.06 יפתחו הקלפיות ולכל אזרחי ישראל, כולל חברי עין שמר, תינתן הזכות להצביע ובכך להשפיע על דמות החברה הישראלית בעתיד.
רבים מתלבטים. יושבים על הגדר ומתקשים לקבל החלטה במי לתמוך, עבור איזה מפלגה לתת את קולם. ברצוני להציג את המדדים המנחים אותי לבחור איזה פתק לשלשל לקלפי.

1. דרך מדינית וחברתית: אתן את קולי למפלגה שדרכה בתחומים הללו קרובה ביותר להשקפתי בתחומים שונים.
2. ניקיון כפיים: לא אתן את קולי למפלגה בה חברים אנשים שהורשעו בפלילים, או יצאו "נקיים מחמת הספק". במדינה המלאה במעשי שחיתות, חלקם "ברשות התורה" כמו שנאמר במקורותינו, אסור לתמוך במפלגה שנציגיה אינם נקיי כפיים.
3. דאגה לאינטרסים: אתמוך במפלגה שאני משוכנע ברצון נבחריה להיאבק על האינטרסים הקיבוציים המגיעים לנו בזכות. אני יוצא מתוך הנחה, שככל שמועמדי מפלגה זאת קרובים אלינו יותר, בעיקר אם הם חברי קיבוצים, רצונם ומחויבותם להיאבק על מימוש האינטרסים שלנו חזקים יותר.
4. חשוב לי לחזק את מעמדם הציבורי של נציגי הקיבוצים במפלגה בתוכה הם פועלים. ככל שהתמיכה בהם מתוך התנועה הקיבוצית תהיה גדולה יותר, ואנחנו כחברי קיבוצים נביע את אמוננו בהם, כך תגדל השפעתם בתוך המפלגה ובכך תגבר יכולתם להשפיע בכיוון של שמירה על האינטרסים הקיבוציים, האינטרסים שלנו.

מכלול השיקולים אותם מניתי, מביא אותי להחלטה להצביע בעד מרצ, מפלגה המבטאת יותר מכל מפלגה אחרת את הדברים בהם אני מאמין. איש מנציגי מפלגה זאת לא הואשם בפלילים או זוכה רק מבחינת הספק, ובין חמשת מועמדיה הראשונים מצויים חיים אורון, ג'ומס, חבר קיבוץ השומר הצעיר להב, ואבשלום, אבו וילן, חבר קיבוץ השומר הצעיר נגבה. נציגי מרצ הצהירו שפניה של מרצ לשותפות בממשלה, בעשייה הציבורית. מכאן, השפעתם של נציגנו על הכיוון, הדרך וסדרי העדיפויות של הממשלה הבאה, תושפע במידה מכרעת מכוחה האלקטוראלי של המפלגה, כפי שיבוא לידי ביטוי בהצבעה ביום שלישי הקרוב בקלפי. והרשות נתונה.






לחברי וחברות עין שמר שלום רב!

אנחנו פונים אליכם היום כאזרחים וכחברי קבוץ. מדינת ישראל עומדת היום בפני הזדמנות אמיתית להקים ממשלה שתביא לפינוי התנחלויות ותקרב את סיום הכיבוש. כולנו רוצים להאמין שהממשלה באמת תצעד קדימה, אבל אין לנו בטחון בכך.

לכן, בקדנציה הקרובה, חשוב שמרצ תהיה גדולה וחזקה- בממשלה!
מי מבטיח שנסיגות נוספות, אם בהסכמה ואם באופן חד צדדי, יזכו לתמיכה מלאה של צחי הנגבי ודוד טל? מי מתחייב שמפלגת העבודה לא תשב בממשלה עם הליכוד, כפי שעשתה בעבר, או תקשור בין תמיכתה בתהליך מדיני לתרגילים פוליטיים?

רק מרצ מציעה בטחון מלא בהצבעתך וראויה לאמונך. רק מרצ תעבוד קשה כדי להשפיע על הממשלה הבאה לפנות את ההתנחלויות, להנהיג מדיניות חברתית-כלכלית צודקת יותר וגם לדאוג לצרכים הייחודיים שלך כחבר\ת קיבוץ- בתחום הפנסיה, הזכויות בחלקת המגורים ובנושאים האחרים הדורשים טיפול ייחודי.

הפעם, יותר מתמיד, אנחנו חייבים מרצ גדולה, בממשלה!

תודה,

אבשלום (אבו) וילן חיים (ג'ומס) אורון


































לקראת שיחת קיבוץ הקרובה, אני מבקש להזכיר לחברים את ההחלטות שהתקבלו בקלפי בנושא תקציב הקהילה לשנת 2006.
תודה, שי מרקם

הצעת אילן לוטן ושי מרקם בעניין תקציב קהילה 2006
אושרה בקלפי סוף 2005 תחילת 2006
1. יעדי הנהלת קהילה לשנת 2006.
א. הקפדה על יישום תוכנית ההסכמות על כל מרכיביה.
ב. שיפור רווחת החברים.(יימדד על ידי שאלון שביעות רצון בין ינואר לדצמבר).
ג. הגדלת תקציב החברים משנה לשנה באופן ריאלי.

2. שינויים בתקציב:
א. להכניס רווחים מהעסקים כמקור נוסף.
ב. לא לפגוע בסעיפי סבסוד ,שזו פגיעה בתקציב החברים (לא להשתמש בתקציבי החברים למימון חלק מהפעילות של המטבח והמכבסה,זו לא העמקת הפרטה).
ג. להוריד בעלות משאבי – אנוש.
ד. לא לשנות החלטה משנה קודמת ולהישאר על יתרות סגירה של 200.000 ₪ שזה מקור נוסף של 100.000 ₪ .

סה"כ המקורות הנוספים ישמשו ל:
 הגדלת תקציב מאוחד.
 ביטול הקיזוז בסובסידיה.
 השקעות לשיפור רווחת החברים.

3. הנהלת קהילה תביא לדיון בשיחה, במהלך 2006, דיון בנושא מדיניות לקיחת משכנתאות לבנייה ושיפוצים.


חדשות ממשפחת העיזים בחצר הישנה

לפני שבוע המליטה העז הבהירה שלנו גדי מתוק להפליא. לאחר יממה של חרדה לשלומו של הגדי שלא מיהר לינוק, הוא החל לתקוף את עטיניה במרץ.

לידם הסתובבה העז החומה כשבטנה התפוחה אומרת: "חכי חכי, את הבאת אחד- תראי אותי..."
בעוד אנחנו מצפים ללידת תאומים ומכינים את העריסה בהתאם, כרעה החומה 'שתקפו אותה צירים משעות אחר הצהריים של יום שלישי והמליטה לא אחד, לא שניים אלא- שלושה!
כך שאצלנו בחצר מתרוצצים להם כרגע שלושה גדיים חומים יפהפיים ואחד
בהיר ומשגע...
אתם מוזמנים לבוא לבקר.



















ביום ג' יום הבחירות
אין קופת בית
קופת הבית תפתח יום קודם
ביום שני 27.3.06
נ ח מ ה

הפנינג בחירות
ביום הבחירות תתקיים
ארוחה על האש
בדשא מול חדר האוכל בשעה 17:00
אנחנו מחפשים מתנדבים לעזרה
בנפנוף, סידור השטח ופירוק.

בבקשה ליצור קשר עם גלי
0523-795049


ביום הבחירות
אין גם לימודים במילוא.

































































אמנות כיום –
מבט ביקורתי
יום שישי הבא, אחרי קבלת השבת עם ציבי גבע.


משרד הבריאות הוציא הנחיות התנהגות
בעניין שפעת העופות.
בדקתי הדברים במטבח שלנו אצל מרתה וקרן:

מוצרי הבשר - נקנים במקומות הנמצאים תחת פיקוח וטרינרי.

ביצים - אוכלים אצלנו ביצים קשות בלבד.

קרשי חיתוך - נעשה הפרדה בין קרשי החיתוך לבשר לבין קרשי החיתוך לירקות.
בנוסף, עוברים קרשי החיתוך רחצה במכונת הכלים.

















בחוג של עלי אלון

השבוע ביום שני בשעה 19:00 במועדון –

"דמותו של משה נביא איש חזון - או מטורף"
שירים,
מדרשי חז"ל,
ועוד מהמקורות.


מהחוג של אבישי:


חוג אבישי
"במה אני מאמין"

בשבוע שעבר שמענו את ה"אני מאמין" של אילן לוטן. אילן, נאמן עד תום לערכי היסוד שקבע לעצמו, מבחירתו האישית, כאשר לטענתו אינו מתנשא ואינו חושב שהערכים שבחר, טובים עקרונית מערכיו של מישהו שבחר בחירה אחרת.
הערך היסודי בעיניו הוא שוויון ערך האדם. אילן משלם לפעמים מחירים גבוהים על דימויו כשמרן, שאינו פתוח ל"שינויים", אבל הוא טוען, שאדם צריך להיות נאמן בכל תנאי, אפילו אם "הרחוב" משנה את דעתו מהערבים בהם בחר.
בקבוצה היה ויכוח האם כל הערכים שווים, או שיש ערכים מוחלטים בחינת טבואים שהם מחוץ לבחירה. למשל, לא תרצח - האם מותר לבחור זאת כערך? היו עוד ויכוחים והיה מאוד מעניין ולאילן, שמוכן לשלם הרבה פעמים את המחיר החברתי – כל הכבוד.
ע ל י



















השנה אומרים שרבים מתלבטים ולא יצביעו ולכן אפשר גם לקרוא את הכתוב אחרת: מה, אתה מצביע?

ע ל י א ל ו ן
ודאי ששמחה ואני מצביעים מרצ בלי כל היסוסים. אנחנו אנשי שמאל. "השמאל" מוטבע בגנים שלנו, הפירוש להיות אנשי שמאל מתחיל באחוות עמים,
בהומאניות כלפי זרים,
כלפי העם השכן, הפלשתינאים,
וכלה בצדק חברתי (לתמוך בשכבות החלשות),
שאיפה לחברה סוציאליסטית נקייה משחיתות וצודקת – בדיוק הפוך ממה שנעשה היום בישראל, שבה נמכרה כל הכלכלה להון הגדול, לעשר המשפחות של האוליגרכים ששולטות בכל הכלכלה וגורפות את המליארדים.

השמאל פירושו התנגדות למתנחלים, ולכיבוש ומציעה פתרון צודק לסכסוך בין העמים.

והעיקר שכחנו, במרצ נמצאים נציגי התנועה הקיבוצית, הקבה"א אפילו, ג'ומס ואבו וילן ואי אפשר שלא יהיה מי שילחם על האינטרסים והצדק כלפי אותם חלוצים קיבוציים שיסדו ובזכותם קמה הארץ הזו.



אתה לא מאמין בפרץ?
אני מאוד מאמין בו, וכואב את זה שהאשכנזים המפאיניקים בגדו בו, בראש וראשונה פרס.
אני מתכוון לאשכנזים הקיבוציים שהלכו עם פרס לקדימה. אמיר פרץ הוא אחת התקוות הגדולות של שילוב המזרחיים בהנהגת המדינה, תוך שיוויון ערך מוחלט.
אני גאה בעובדה שקרוב ל90 אחוז חברים מעין שמר מצביעים מרצ.

מ ש ה ר ו נ ן :
כל השנים אני מצביע מפ"ם והמשכיה. אני לא מצליח להביא את עצמי להצביע משהו אחר, למרות שניסו לא פעם להשפיע עלי .





נ א ו ה ג ו ר :
אני מאוד מתלבטת אבל כנראה שכמו תמיד אצביע מרצ. כי:
קדימה - זה יכול להיות גימיק עובר
ליכוד – בטוח שלא
ופרץ – לא מתחברת אליו, הוא לא נראה לי מספיק מנהיג, ייצוגי. אז בחוסר ברירה אצביע מרצ. גם בגלל שהם קטנים, זו גם מפלגה סולידית שעמדותיה דומות לשלי. למרות שהייתי רוצה מנהיג אחר.


סבתא שלי אמרה...
זה לא סבתא שלי אמרה, אבל זה משפט יפה. פעם נסענו לבלגיה ונתקעה לנו המכונית ביום שישי לאחר שכבר נכנסה השבת. מאי שם הופיע דוס שהזמין אותנו אל ביתו ואמר:
כל עכבה להטבה.
נ א ו ה ג ו ר



כל צרה שישנים עליה לילה אחד מתרגלים אליה.
















עשור לפורום לקידום מעמד האשה במועצה אזורית מנשה
ביום ד' 29.3.06
באודיטוריום של בי"ס גוונים
יתקיים ערב ציון והוקרה לנשים:
רות עצמון על פועלה רב השנים למען קהילת הקיבוץ התנועה הקיבוצית והמדינה.
שוש טוויל ממאור על יוזמתה במסגרת נשים בגיל הזהב בישוב ועל התמדתה בעשייה זאת בהתנדבות.
לאה סטלקוט מקציר, על המסירות בה שומרת על ילדי רעות וגוונים.

התכנסות וכיבוד בשעה 20.00
בשעה 20.30 תתחיל התוכנית.
ה נ כ ם מ ו ז מ נ י ם

ביום א' 26.3 בשעה 20.30 במועדון
מרצה חיים אשר, מומחה לשמות עפ"י הקבלה
החברים מוזמנים – מרים שנפלד

מסדרים לפסח - ומוותרים
אנחנו ב"הדרן" נשמח לקבל במיוחד צמר, אבל גם בדים ושאר חומרים שאתם מוותרים עליהם.
לפנות לאיה מלומן



מתחדשים בפסח
נשמח לעשות עבודות שיפוץ, צביעה, גינה וכדומה.
אלכס וייבגני



הבהרה: ההרצאה של הקבלה שמתקיימת ביום ראשון במועדון, אינה מאורגנת ע"י עמותת
בני ברוך.

ש ב ת ש ל ו ם !

10/02/2006

עלון מס' 6 (3577) יב' בשבט תשס"ו 10.2.2006
עלון 6 עין שמר 10.2.06
עין שמר
שרים
שלום
חנוך
ביום שישי האחרון התברכנו במופע מוזיקלי של זמרי ונגני עין שמר בשירי שלום חנוך. לטעמי היה זה ערב מרגש ומופת של כישרון ושתוף פעולה מקומי.
על ההפקה המוזיקלית וכל העיבודים אחראי זמיר גולן אשר יחד עם להקתו הנהדרת, עבד במשך מספר חודשים על השירים, גייס את הזמרים ויצר את המופע ששרבים רבים נהנו ממנו.

תודות גדולות שלוחות –
לזמרים – מיכל לבנה, תומר גורן, אמיתי ששון, ליאור גולן, חמוטל גלעד, עידן בורלס, בר דנון, יותם חרודי, חיים חננאל וזמיר גולן.
לחברי הלהקה – זמיר גולן, יותם חרודי, אריק סיוון ואורי שחר.
לעדי רון שהצטרף ללהקה ברגע האחרון.
לתמי צמח ורותי בן מיור על הלוח המבשר המקסים שיצרו לנו.
ליגאל כץ, עידו בן דור ועופר אשד אשר על ההגברה והתאורה.
לדלין מקגרגור על רוח ההתנדבות הנפלאה,
לקרן משיח על העוגות המשובחות,
לאבנר ארבל על הסיוע בקיפול הבמות,
למרים שנפלד על כל העזרה והחיפוי,
לכל מי שנשאר לסדר בסוף הערב – תודה גדולה!
לחיים חננאל ששר, הנחה והיה שותף להפקה.
והכי תודה – לזמיר גולן –
על היוזמה, העיבודים, ההפקה, השירה והכישרון –
תודה גדולה על ערב מרגש באמת.
להתראות בשנה הבאה,

ג ל י י ג ו ד ה










פותחים שבת
לפני שבוע, שרנו שירי לילה יפים בעקבות מכת החושך שהופיעה בפרשה. חבורת בנים שרה את "מה יפים הלילות בכנען", וחבורת בנות את "מעל המגדל סביב אשקיפה", לשתי החבורות הקהל הצטרף בשמחה. רפי שפירא זימר בקולו היפה את "אגדת דשא" של מאיר אריאל ושלום חנוך.
גם הדרשה שנשא יורם תומר עסקה במכת החושך. ברוח קונדסית הגיע יורם למקרופון כשהוא חובש כובע קסקט וזרועו עמוסת ספרים.
הוא דרש את הפרשה במחשבה רבה עתירת הומור ורעיונות.
בתחילה דן בטיבו של החושך שאפף את מצרים, אמר שהיה זה חושך מאיים וסמיך עד כדי כך שהיה בר מישוּש:"וְיָמֵש חושך..."(שמות י' 21). בהמשך עסק בהיבטים שונים של החושך, ובאסוציאציות שעורר אצל בני האדם. התחיל באדם הקדמון, המשיך בתנ"ך וסיים בבית- הילדים. יורם חתם את דבריו בשירה של אנדה עמיר פינקרפלד "מתחת לארון החושך מתחבא...".

והשבוע, לקראת ט"ו בשבט נערוך קבלת שבת חגיגית עם כיבוד מתאים, שירים על עצים, ותכנית מיוחדת:
"עצים מספרים" שבה יוקרנו תמונות של עצים בעין שמר שמאחריהם סיפור מעניין. עם עלית מגן.

שבת שלום!























דברנו בשיחה על החוברת הירוקה שתפקידה היה להקל ויצרה בלבול, מנו הסביר מדוע בניגוד לעבר, היום הוא מתנגד להתחיל בשיוך דירות. הוא עזר להתיר את הפלונטר: למי פונים כאשר רשת החלון נקרעת, ולמי כאשר רוצים להביא נושא לשיחה. הביע דעתו על התייעלות המערכת הארגונית, שיער להיכן התהליכים מובילים ועוד. והרי הדברים לפניכם:


האם החוברת הירוקה שנכנסה לתוקף בשנת 2001 – הפרדת המשק מהקהילה - שיפרה את המערכת הארגונית?
התשובה כן. חל שיפור במערכת הניהולית ארגונית של הקיבוץ. היום המשק והקהילה מופרדים בצורה די מובהקת והרבה פחות מבעבר נכנסים ומעורבים שיקולים לא ענייניים לתהליך קבלת ההחלטות.
לדוגמא: הנהלת הקהילה מקבלת החלטותיה על פי התקציב העומד לרשותה ואין יותר התערבות של הגזבר או רכז המשק בהחלטות החברתיות כפי שהייתה בעבר. עצמאות זו של הקהילה שהולכת וגוברת, משפרת מאוד את התנהלות הקהילה. ולהפך - המערכת העסקית של הקיבוץ, שולטת על מקורותיה מבלי שהקהילה (המזכירות בעבר) תוכל לרוקן את קופתה. ראה החצי הראשון של שנות השמונים, בהם בנינו בניה צרכנית מאוד גדולה וסיכנו את המפעל.

האם אין היום מצב שהקהילה ערבה להלוואות המגזר העסקי?
אין. האגש"ח (אגודה שיתופית חקלאית – גוף שהקמנו על מנת לבודד את הקהילה מהמערכת העסקית) היא שערבה להלוואות. הבעיה היא, שעד שנת 2013 מחייב אותנו הסדר הבנקים, ויש ערבויות צולבות בכל המערכת ועל כן ההפרדה אינה מלאה.

נעבור לחוברת הירוקה - האם לא יצרה בלבול ועמימות ואין יותר יודעים מי אחראי על מה, ואל מי פונים?
נוצר בלבול אצל חלק גדול מהחברים עקב השינוי ורבים לא הפנימו ועדיין רגילים שהמזכיר והמזכירות הם הכתובת כמעט לכל דבר - למרות שתפקיד המזכיר השתנה ואת מקום המזכירות תפסה הנהלת הקהילה, שעוסקת בתחום החברתי.
בנוסף לכך, בגלל היותי מזוהה עם תפקיד המזכיר, שעסק בעבר בכל התחומים, רבים המשיכו לפנות אלי. וכדי לא להוסיף על הבלבול, במקרים רבים לא שלחתי אותם למנהל הקהילה.
לגבי ההמשך – נראה לי שעכשיו הדברים יהיו הרבה יותר ברורים; חמי יהיה בקיבוץ יומיים בשבוע והוא אינו מזוהה עם עיסוק בבעיות הפרט ולכן החברים יפנו את פניותיהם למנהלת הקהילה, או לבעלי תפקידים בקהילה. המזכיר יעסוק בעיקר בחיבורים שבין המשק והקהילה ובשיחת הקיבוץ.

מהם החיבורים הללו?
יש נושאים לא מעטים שקשה להגדיר אותם, אם הם שייכים לקהילה או שייכים למשק. למשל, נושאי הפנסיה והביטחון הסוציאלי; ההגדרה כאן אינה מובהקת והנושא שייך לשני המגזרים. בדיוק לכאן נכנס המזכיר, שמכנס את צוות התיאום שהרכבו: מזכיר, רכז קהילה, רכז משק, יו"ר כלכלי ומנהלת מש"א ובפגישה – מבהירים מי עושה מה. כלומר המזכיר אינו מטפל, אך מכנס את צוות התיאום לפי הצורך ומנהל אותו.
נושא נוסף השייך למזכיר, ייצוג הקיבוץ כלפי חוץ; בתנועה, כלפי המשטרה והעיתונות.

אנחנו עדיין בחוברת הירוקה ותעזור בבקשה לכוון את החברים לכתובות המתאימות:
בגדול, רוב הבעיות שמתעוררות קשורות בכסף.
בנושאים הקשורים לאחזקת הדירות – (נקרעת רשת בחלון, המנעול התקלקל, נזילות בקיר) - הם באחריות ועדת דירות ויש לפנות לאיריס ארבל – שמורה לשאול גלעד לבצע.
בעיות במבנים הציבוריים – הם באחריותם של שאול גלעד ומנהלת הקהילה ויש לפנות לאחד מהם.
כאשר קיימת אי שביעות רצון מתפקוד ועדה או בעיה אישית שמתעוררת –
יש לפנות למנהלת הקהילה. לכאן נכנס גם צוות פרט. בעובדה עדיין לא מצאנו לצוות את מקומו המתאים ובחודשים האחרונים לאחר שהצוות הקודם סיים כהונתו אנחנו מתפקדים ללא צוות פרט.
כאשר רוצים לערער על החלטה, התנהלות ועדה או בעל תפקיד – דבר ראשון יש לערער בפני הועדה עצמה, ואם לא עוזר, לפנות למנהלת הקהילה.
במקרים של השגות על התנהלות הקיבוץ בתחום הקהילה או העסק – יש לפנות להנהלת הקהילה או להנהלה המשקית – לפי העניין.
כאשר חס וחלילה ננשכת על ידי כלב - התייצב בלשכת הבריאות בחדרה (בסמוך לעיריה) והנושא יועבר לטיפולה. אם כל החברים היו פועלים כך, חלק גדול מהכלבים המסוכנים לא היו פה.

וחשוב לדעת, שמעל ההנהלות קיימת שיחת הקיבוץ. כאשר יש בעיה שאין לה מענה, פונים למזכיר שבסמכותו להביא הנושא לדיון כללי בשיחה. במידה והמזכיר לא מוצא לנכון להעלות הנושא, החבר יכול לאסוף 30 חתימות וזה מחייב להעלות הנושא בשיחה.


האם אין החוברת הירוקה אחראית לכך, שכל העול נופל על מנהל הקהילה, ואת התפקיד יכול למלא רק אדם שמבין גם בכלכלה גם בחברה והוא/היא חסינים בפני ביקורת - וכאלה אין בנמצא?
כלל וכלל לא. האשמה אינה בחוברת אלא בסיטואציה שבה אנחנו נמצאים. אנחנו בשלב מעבר בין התנהלות קהילתית בדגם הקיבוצי ההיסטורי – לבין המודל שהולך ותופס תאוצה בתנועה הקיבוצית, כאשר שני שליש מהקיבוצים מתנהלים על פיו ואנחנו בדרך אליו.
תקופת הביניים נמשכת אצלנו מעל מה שנראה לי כסביר (מהסיבה שיש תיקו מתמשך בין העמדות השונות). מצבי תיקו גורמים להרבה מאוד בעיות, כיוון שהפתרונות אינם נמצאים ב"שולחן הערוך" כפי שהיה בעבר ומנהל הקהילה נדרש לפסוק בנושאים רבים, שבכל דגם אחר בחברה המערבית הפרט מחליט עליהם בעצמו.

לדוגמא:
חבר נזקק להוצאה מיוחדת לבקר את ילדיו בחו"ל. בעבר היה ברור מאוד, פנו למזכירות והיא פסקה. היום התקציבים הם ברשות החבר, אבל עדין רמתם כזו שבמקרים רבים החברים צריכים עזרה מהמערכת. ואז הבעיה עומדת לפתחו של מנהל הקהילה – שתקציבו מוגבל. במודל רשת הביטחון, הבעיה הופכת להיות של החבר וברוב המקרים יש לו מקורות ועליו להחליט כיצד ינצל אותם.

מה תפקיד ועדת הביקורת והאם השפיעה במשהו במהלך השנים?
כיום אנו מחויבים לועדת ביקורת על פי חוק. חברי הועדה שלנו הם: אורי שפירא - רכז, חנה פיפנו, מליק גור ויגאל קצנלנבוגן. תפקיד הועדה להחליט איזה נושאים בעדיפות לטיפולו של מבקר הפנים של הקיבוץ נועם קדמן. לאחר שהמבקר מגיש דו"ח לועדה, תפקידה להפיץ אותו למוסדות ולנוגעים בדבר ולאחר מכן להביאו לשיחה. תפקידה גם לעקוב אחר ביצוע הסעיפים עליהם הצביע המבקר כדורשים תיקון.
כללית, כמו כל מוסד חדש, יש תקופה של הסתגלות. הנושאים שטופלו ע"י המבקר הועברו לגורמים המבוקרים ונעשה מאמץ לשפר את הטעון שיפור, כך במערכת קבלת ההחלטות, בהתנהלות הכספית ובנושא הדיור.

ההתנהלות הייתה משמעותית או סתם הוצאנו כסף?
לדעתי זה הולך ותופס את מקומו ובעתיד יהיה משמעותי יותר.

כיצד לדעתך מתרחשים שינויים, האם אפשר לחזות ולמצוא פתרונות למצבים מראש, או ההחלטות רודפות אחר המציאות?
בעבר המציאות השתנתה כל הזמן ואנחנו היינו בעקבותיה; זה היה בולט ביותר בנושא הלינה המשפחתית. אבל תמיד עסקנו ואישרנו בדיעבד מצבים הקשורים לרכוש הפרטי, בהתחלה קומקומים אחר כך טלויזיות והיום מכוניות ושיפוץ בתים.
בשנים האחרונות הקמנו שני צוותים שעסקו בשינויים והגענו להחלטות מוסכמות שמקדמות אותנו בתחום הזה. מבחן הביצוע עוד לפנינו ואני מאחל לאילת ולנו שב-1 ליולי 2006 מרבית ההחלטות של חוברת ההסכמות יכנסו לשלב הביצוע.


מהן השלכות מצב התיקו המתמשך והאם העמדות קשורות בגיל?
התיקו הוא גורם שמצד אחד מביא אותנו לקבל החלטות לא טובות, כי הן פשרה בין שני כוחות המושכים לכיוונים מנוגדים. מצד שני, מאפשר לנו עדיין להתקיים כחברה אחת עם רמת סולידריות גבוהה. לאורך זמן זה לא יוכל להתקיים ולפי הערכתי קצב השינויים יגבר בשנתיים שלוש הבאות ונושא השתכרות החבר יהיה יותר ויותר משמעותי בחיינו. כבר כיום לקהילה חסר סכום גדול מאוד בתקציב עקב ירידת ההכנסות מעבודה. ללא מוטיב ההשתכרות בתקציב, לא נצליח לקדם ולהעלות את תקציב הקהילה.
אשר לגיל, קשה להגיד שהעמדות אצלנו במובהק הן על פי גיל, למרות שאני מזהה יותר מבוגרים בין המתנגדים. אבל בהחלט יש צעירים והיה להם ייצוג בצוות ההסכמות, שהביעו התנגדות מאוד גדולה לתשלום עבור עבודה.

כיצד הקשר בין ההשתכרות לתקציב ישפר המצב?
כשחבר ידע שגודל תקציבו קשור ביכולת השתכרותו, על פי המוכח בקיבוצים המופרטים, תגדל המוטיבציה וכך גם המשכורת. החברים גם ידרשו צמצום של המנגנון הניהולי כדי להקטין את הוצאותיהם.

גם היום קיימת דרישה כזו.
היא לא ממוקדת.

האם בזמן כהונתך הצלחת להביא להתייעלות המערכת?
הצלחנו הרבה פחות ממה שקוויתי.

מה עמדתך לגבי שיוך הדירות?
בעבר הייתי מאוד ברור בנושא וחשבתי שחשוב וניתן לקדם אותו. חיוני לדעתי שלחבר תהיה בעלות על דירתו ויהיה לו נכס שהוא זכאי לו. היום ברור לי שהנושא הרבה יותר מורכב וייתכן שיש ללכת לפתרונות אחרים, שונים מאלה הנעשים בקיבוצים שהחליטו על שיוך. מוסדות המדינה מערימים קשיים גדולים ביותר וייתכן ונהיה חשופים גם לתביעות נוסח מענית. ואולי העלות הגבוהה של השיוך במודל הזה, הופכת אותו לבלתי אפשרי ויהיה צורך ללכת על מודלים שונים - כמו שיוך הנכסים דגם כפר מסריק, שאותו אנחנו בודקים כרגע (מטפל בנושא יהודה ריפתין שעמד בראש הצוות לביטחון סוציאלי בצוות ההסכמות).
המודל מדבר על הקמת אגודה שאליה שייכים כל הנכסים. חברי הקיבוץ שייכים לאגודה וזכיותיהם נגזרות מהוותק בקיבוץ.

מה דעתך על עמותת "כאן ביתי" מיסודו של יעקב בכר, הקוראת לחברי הקיבוץ לקחת את הכוח לידיהם ולהלחם נגד מוסדות השלטון שמתנכלים לקיבוצים?
הדעה שלי חיובית, אבל יש כבר גוף שעוסק בנושאים דומים - "אדמתי" - שאנחנו חברים בו. "אדמתי" עוסקת בזכויות הקיבוצים והמושבים בקרקע, בעיקר אלה שקמו לפני קום המדינה וחלק גדול מאדמותיהם נרכשו על ידם. עמותת אדמתי בעזרת אנשי מקצוע בתחום המקרקעין ובליווי יועצים משפטיים, מייעצת לקיבוצים ולמושבים החברים בה, כיצד להתמודד בתחום המשפטי על זכויותיהם. אני מקווה שלא יהיה פיצול מאמץ ותתקיים עבודה משותפת.

מהי דעתך על מעמד התושבים בקיבוץ? האם הוא רצוי, מה החליט הקיבוץ,
מה אתה קולט מהשטח?
בדומה לדעתי על השינויים, אנחנו עדיין בתפר בין העבר לעתיד. בעתיד תושב ישלם מלוא הסכום ולא יהיה לו יתרון על פני החבר שייהנה ממשכורתו. לאנשי הקיבוץ יהיה כדאי להיות חברים עקב בעלותם על נכסי הקיבוץ. כיום בחלק מהמקרים יש יתרון לתושב, ולכן למרות החלטתנו על קליטת תושבים, בני זוגם של בני הקיבוץ, החברים בהצבעות מבטאים התנגדות.

נכנסת לנהל את המגנטים, מה עושה אותך מתאים לתפקיד ומה הם השגותיך בנושא?
התפקיד אינו כלכלי נטו, סך הכל ההכשרה שלי היא 3 חודשים לימודי מבוא לכלכלה לפני עשרים שנה במסגרת לימודי באפעל, ניהול שתי מחלקות במפעל הגומי וניהול הקיבוץ 14 שנים. מפעל המגנטים עצמו נועד להיות מפעל תעסוקתי לגמלאים, הוא צריך לשנות את פניו ולעסוק כמעט אך ורק בקבלנות משנה.

בתור מי שהיה מעורב ב-25 שנה האחרונות בקבוצה המובילה של הקיבוץ, אני מזהה אצלנו טעות בסיסית בהקמת מספר גדול של מפעלים, כשהמשאבים שלנו מוגבלים בתחום כוח האדם והכספים. אסור היה לנו להתפרש על כל כך הרבה תחומים ובמקום להשקיע בשני מפעלים מובילים. יצאנו להרפתקאות שהובילו להקמת מפעל המגנטים הכושל ולהקמה ומכירה של קוקי מן. שני הדברים עלו לנו מיליוני שקלים וההפסדים בהתאם.

מה לימד אותך התפקיד?
בשנת 90 כשנכנסתי לקדנציה השניה שלי כמזכיר, הייתי משוכנע שתוך מספר שנים (עד 5) נעבור ברוב התחומים להפרטה מלאה. למדתי, בעיקר בעזרת ידידי הטוב אבישי, שתהליכים חברתיים הם הרבה הרבה יותר איטיים וכניסה מהירה ובלתי מבוקרת לשינויים, טומנת בחובה סכנות גדולות, שבר פנימי שקשה אחר כך להתמודד אתו. דבר שקרה בחלק מהקיבוצים, שבכורח המציאות עברו שינויים מהירים עקב שבר כלכלי. עם זאת, נראה לי שאצלנו התהליך איטי מדי ו- 15 שנה אני מחכה לשינוי "המבורך".

בכללי, אני רואה את הקיבוץ כחברה שיש לה יתרונות על החברה החיצונית - אם נדע לעכל את השינויים ולהישאר חברה עם רמת סולידאריות גבוהה. בעולם המערבי יש חיפוש אחר חיים במסגרת קהילתית שאינה כובלת, אבל מאפשרת לחבריה ליהנות מיתרונות חיי קהילה.

אתה שמח לסיים התפקיד?
אין אצלי עליות ומורדות במצב הרוח והרגשות. הקו די ישר ולכן אין לי התרגשות גדולה שאני נכנס לתפקיד ולא שמחה גדולה כשאני מסיים. אני רואה זאת כהמשכיות לפרק הבא. בקדנציה הקודמת שסיימתי במאי 95, למחרת התייצבתי בחדר האוכל לארבע וחצי שנים שבמהלכן ביצענו את הפרטת המזון. כך גם חזרתי לתפקיד המזכיר. מובן שיש הרגשת הקלה מסוימת מהמעורבות בכל כך הרבה דברים, שבחלקם הגדול הם דברים אישיים, ומכך שלא אצטרך להתאמת עם חברים כאשר הם מקבלים תשובה שלילית. אבל ההקלה הגדולה היא לגבי המשפחה, בפרט באגף הנשי, שהיה להן קשה מאוד לקרוא ולשמוע ביקורת עלי והן מרגישות הקלה גדולה.

לסיום - אני מאחל לעצמנו צמיחה בתחומים החברתיים והכלכליים והסימנים לכך הם חיוביים.

בתור המראיינת של מנו לעתים מזומנות, ובשם קוראי העלון - אני מודה למנו על נכונותו לענות לשאלות גם הקשות - בכל זמן ומצב ללא פחד ומורא.

נורית משיח









מועדון זמר – המועצה האזורית
א ה ב ה צ ו ע נ י ת
ניצה טרמין

חגיגה סוחפת של מוזיקה וזמר צועני
ביום שישי (10.2) בשעה 22.00
ב ח ד ר ה א ו כ ל ש ל נ ו

בחלק הראשון: שרים עם מוטי בניאס
ה צ י ב ו ר מ ו ז מ ן












הרסטוריה
[הר-סטורי – התשובה להיז-סטורי (ההיסטוריה)]

הסיפור שלא סופר
סופר בשתיקה,
בזעקה מתמשכת,
כלואה בגופה של אישה,
הוא סיפור מסגרת לחיים בצל הדיכוי
או נכון יותר לומר,
תחת השמש הקופחת
בצידה האפל של דת הגבר
(או דת וגבר),
דת שיכורה.

להיסטוריה סיפור אחד,
צד אחד
והוא שלו
לא שלה.
חיי האחרונה היו (וחלקם עודם)
אך כלי בידיו,
שבר כלי שנועד להיוולד
סתום ומוכתב על ידו.

אילו המציאות הייתה
מצוירת במכחול האישה
החמלה
הייתה נהוגה יותר, חופשייה יותר
ולא חורצת גורלות בקלות,
כמו חרבו שמחוץ לנדנה
כבר מאות בשנים.

היום אני מבחין בסימנים לקשת.
קשת בעלת צבעים מתוקנים,
שמפיגים את הערפל מהמשקפיים העכורים.

אמיר תומר



מכתב גלוי לרוב הדומם

תמכתי בהראל יגודה ואני תומך בו גם היום. מי יודע מה יולידו התהליכים שאנחנו מחוללים עלינו ובריחת המוחות והכוחות הצעירים.
הפור נפל. מזכיר הקיבוץ חמי הציע וביקש לתמוך באיילת והרוב תמך והכריע. אני מקבל את ההחלטה.
עכשיו צריך להבין ולחיות עם המחיר. גם למיליון ₪ ויותר שכר עבודה עבור הנהלה חיצונית יש מחיר. אבל אני מדבר על מחירים אחרים. אלה שקשורים בכניסה לניהול חיצוני גורף בדומה לקיבוצים אחרים שהולכים ונחלשים, תהליך שמולו צריך לעודד אנשים מקומיים לקחת תפקידי הנהגה ובמיוחד כוחות צעירים שיש סיכוי שבעתיד יוכלו לקחת את המושכות.

איילת דיברה בביטחון על קיבוץ דליה ושאפשר בקלות לחסוך פה 4 מליון ₪,
הכסף מקיצוצים והידוק חגורה ו"עשיית סדר בברדק שישנו בכל קיבוץ" זה פזמון מוכר, אך התפקיד החשוב האמיתי של המובילים הוא לייצר הכנסות נוספות ומקומות עבודה. לדליה יש גם תעשיות ואצלנו כבר שנתיים אין פריצת דרך, זו הבעיה האמיתית של עין שמר ושם חסרים המיליונים, ולא במכבסות ובדשאים ובמועדון לצעירים.

אני מבקש להזכיר, שהחלטנו ברוב גדול על "הסכמות". אני מקווה חמי, שתיאבק על ההסכמות גם אם הן נראו לך יותר מדי פשרניות ופחות מדי "קיבוציות".
אני מצפה שיהודה וחמי יקראו להראל להצטרף, ואני מקווה שהראל שהוביל את ההסכמות והצהיר בשיחה שיישאר בתפקיד זה גם אם לא יבחר להנהלת הקהילה, יכנס לממסד וישמור על ביצוען של ההסכמות.


אביטל


א ז א י ך ...
איך קוראים לפטמה של פולניה?
קצה הקרחון.


מתנצלת ומברכת

ביום ראשון 5.2 נגשתי לקחת רכב לעבודתי ב"אורנים", לראשונה בהסדר החדש דרך המחשב בלבד. בצעתי את הפעולות הנדרשות ו... הופתעתי לראות את המספר 73 מופיע ליד שמי... הייתכן? 73 הוא מהרכבים החדישים שאינם ניתנים לעובדי חוץ רחמא ליצלן. שיפשפתי את עיני, אבל לא טעיתי, זה היה 73. ובשני מקומות היה כתוב ליד שמי. אמרתי אם אני טועה הארון לא יפתח, אבל נפתח! הפלא ופלא... התנעתי ונסעתי בלב מתרונן לביתי להשלים את הסידורים האחורנים לפני יציאתי לעבודה, מהללת את הסדור החדש. בדקה האחרונה לפני יציאתי הטלפון צלצל, הבנתי שקרתה טעות, לצערי כבר לא נותר לי זמן להתעכב וגם לא נתבקשתי לעשות שינו כלשהו, ונסעתי, רק מאוחר יותר התברר שנגרם בלגן בסידור.

אינני יודעת אם קבלתי את 73 כתוצאה מהבלגן או נסעתי ב73 גרמה לבלגן. אני יודעת שדבר אחד עשיתי לא כשורה. הזמנתי רכב דרך המחשב לעבודתי בזמן שעובדי חוץ עם נסיעות קבועות צריכים להימנע מלהזמין רכב לנסיעתם. שאר הפעולות עשיתי בדיוק לפי ההוראות.
אז לא יודעת אם אני אחראית או לא אחראית לבלגן, גם אם רק באחוז אחד אחראית, אני רוצה להתנצל ולבקש סליחה מחנצ'ה ומהחברים שסבלו בצורה כלשהי מהעניין. זו גם הזדמנות להודות לחנצ'ה ולעמי על הפעלת המחשב, ולכל הטורחים ודואגים לציידנו במכונית זמינה לנסיעותינו. נתנחם בידיעה שבאותו יום עין שמר הייתה מיוצגת ב"אורנים" בצורה יפה וחדישה ביותר.
מ י ר י
בקשר לערב שלום חנוך -
הותיקים שבחורשה מחככים ידיים בהנאה, על המורשת התרבותית שהעבירו לדור שני וממנו לדור שלישי ורביעי וכל הכבוד לערב.
אבנר ארבל

סיכום הצבעת קלפי
מ- 3.2.06

1. גל מרקם- אי חזרה מחופש- הצעה
לביטול חברות בקבוץ
בעד- 122. נגד- 12.

2. אחריות הקבוץ והחבר בנושא ביטוח
נסיעות חו"ל – הצעת הנה"ק:
בעד- 114 נגד – 13.

3. גיל עשיית רישיון ע"ח הקבוץ
א. בנוהל הקיים, תחילת שנת הלימודים
(כמקובל היום)- 75
ב. רישיון בגיל 17 (הצעה חדשה) – 47.

4. גיל תחילת שימוש ברכב הקבוץ
א. החל מפסח בשנת הי"ב (כמקובל
היום)- 85
ב. לאחר קבלת רישיון נהיגה מגיל 17
(הצעה חדשה).- 37.



דרושים מתנדבים לטיפול בתינוקות נטושים

החל מבצע איתור אנשים בכל הארץ
(למעט תל אביב) שיבואו לבתי חולים משהו כמו 3 פעמים בשבוע לשעתיים בכל פעם, וישחקו/יחבקו/יגעו /ידברו/ישירו
לתינוקות שננטשו על ידי הוריהם.

יש לכתוב קורות חיים בכתב יד ולציין באיזה בית חולים את/ה רוצה להתנדב.
הפניות יעברו מיון ראשוני על ידי גרפולוג.
"אהבה לכל תינוק"
רח' יחזקאל 34 ת"א 62595,
טלפון: 03-6022457
info@tinokot.org.il




ש א י ל ת א
ל ה נ ה ל ה ה כ ל כ ל י ת

אני מבקשת הסבר יותר מפורט על ההחלטה לסגור את הפאב.
נראה לי שהפאב משרת קודם כל את הצעירים שלנו ובמקום שיסתובבו בלילות על הכבישים הם מבלים פה.
אז למה?

ע ל י ת


משיב יואב דרורי:

1. הפאב נוהל בשנים האחרונות כעסק בסמכות ובאחריות ההנהלה העסקית של עין שמר.
2. למעט המנהל (בעצמאות כלכלית) – כל מקבלי המשכורות אינם מעין שמר.
3. לפי מה שנמסר, הפאב שימש בעיקר אוכלוסיה מבחוץ ומעט מאוד את צעירי עין שמר.
4. לא נמצא אף מועמד/ת לניהול הפאב לתקופה מחייבת של מספר שנים.
5. למרות הגדלה משמעותית והשקעה רבה במאמצי ניהול – העסק גרם הפסדים ולא הגיע לרווחיות.
6. התקבלו הודעות מרשויות החוק לסגירת העסק בגלל חוסר במערכות יקרות של כיבוי אש, מטבח וכיוצא בזה.
7. לאור כל האמור הובא הנושא לדיון למועצת המנהלים שהחליטה ברוב קולות על סגירת העסק.
8. לאחר ההחלטה התברר גם כי המקום הנוכחי של הפאב מאפשר גם פתרון בעיה קשה ודחופה במיניפלסט תוך מניעת נזקים כספיים כבדים לעין שמר.

בגלל הרגישות סביב הנושא, ההחלטה התקבלה בשיתוף פעולה עם המזכירים (מנו שסיים וחמי שהתחיל), ועם מנהלת מש"א.

חשוב לציין: אשמח לסייע בפתרון חלופי למועדון/פאב לא עסקי לשרות צעירי עין שמר – ואף הודעתי זאת לחמי.
בברכה - יואב דרורי כז המשק.







חוג התעמלות לילדים והורים נגמר...
התאספנו בכל יום שני
השתוללנו, התגלגלנו
קפצנו ורצנו
שרנו ורקדנו
ועשינו כיף חיים.
רוצים להודות לאוריין "הדוחפת"
גנדלמן, ועידית "המבצעת" עזר, על פעילות מלמדת ומלאת הנאה לילדים וגם להורים.

נתראה בשבוע הבא בפעילות החופשית.

עומרי גנדלמן, אלה תומר, יונתן גרוסמן, מורן ואורי אלימלך, גל ושי אלון, גלי תומר, שני גלעד, עדי שאשא, טל עזר, עומרי שנפלד.

לאביטל מלומן
המשתחרר מצה"ל
כל הכבוד!
בהצלחה באזרחות בכל אשר תפנה.

מאחלת לך ועדת קשר




מהכלבו

תודה לרותי גורן על שנים רבות של ריכוז הכלבו תוך רצון טוב
ובאווירה טובה.
מאחלים לך הצלחה בהמשך דרכך.

- - -
החל מהשבוע הבא יהיו הביצים באריזות מוכנות של 12.
הסיבה לכך, שהרבה ביצים נשברות וגורמות לבלגן ולכלוך ולהפסד כספי. האריזות של 6 ביצים עולות כפול, ולכן אנחנו הולכים על האפשרות היותר זולה.
- - -
ברצוננו לידע את החברים על מחיר הסוכר שעולה משבוע לשבוע וזאת בגלל שהתחילו להשתמש בקני סוכר לתעשיית הדלק ולכן העלות שלו עולה כל הזמן.
- - -
אנו מתנצלים בפני אלה שחסרו להם מוצרי גבינה, אנחנו לומדים עכשיו את הנושא ומקווים שיהיה בסדר.






המוזיקה היא חיי



קמתי ממושבי בתום ערב "שלום חנוך" לפני שבוע בהרגשה מרוממת. בעיני זה היה ערב נפלא – מושקע, שופע כישרונות ומהנה ביותר. החלטתי ללכת לזמיר גולן, הרוח החיה והדוחפת מאחורי הערב ולשוחח אתו. רציתי לדעת מה הוא חש בסוף הערב, ובכלל לשוחח אתו על המוזיקה. לשמחתי הסכים זמיר ללא היסוס, ועוד יותר לשמחתי, הציע שניפגש אצלו בחדר. רציתי לראות אותו בסביבה הטבעית שלו.

זמיר ניסה להסביר לי איפה הוא גר, משימה קשה למישהי כמוני שלא מבינה בכיוונים. בסוף אמר: "אני גר בחדר של שמואל שועלי". אז הכל נהיה ברור. והדברים התבהרו עוד יותר בהמשך...

החדר של זמיר קטנטן ונחמד. פסנתר ישן ושחור ("לא טוב במיוחד", הוא מודה) תופס קיר אחד. על הקיר מעל הספה הנוחה ציור שמן, דומם עם גיטרה. על שולחן גדול באמצע החדר נר גדול, אבנים מלוטשות וקריסטל סגול. בפינה – טלוויזיה קטנה עם מסך מאובק, שדווקא מצא חן בעיני: כנראה לא בשימוש יתר.

בשיחה הארוכה שלנו נגענו בנושאים רבים, כולל הקבלה, הלימוד האוטודידקטי, השירה האנגלית, זיכרונות ילדות ועוד. אבל אתחיל מההתחלה.

אנחנו מתיישבים, לוגמים תה, וזמיר מתחיל במשפט הראשון שלו לספר על השיתוף היפה בינו לבין יותם חרודי, אתו הלך כבר דרך ארוכה ואתו נוצרו צורת עבודה ושיתוף פוריים במיוחד. הוא מעיד על יותם שהוא מוזיקאי נהדר. למעשה כל המנגנים שהופיעו על הבמה, שותפים אתם לדרך, אחד יותר ואחד פחות. מטבע הדברים נוצרים קשרים מוזיקליים ואחרים, שחלקם נמשכים וחלקם מתפרקים עם הזמן. זמיר מעיר: "ליותם חלק מאוד-מאוד חשוב בערב, ואנחנו משלימים זה את זה. תמיד יוצא משהו מוצלח בענינו."

בערב ההוא הופיעו על הבמה יחד עם זמיר ויותם עוד שלושה: אריק סיוון מברקאי, נגן בגיטרה באס, עדי רון מחדרה, נגן קלידים, ואורי שחר, נגן גיטרות וקלידים. עוד שותף, שהפעם עזר בהגברה ולא הופיע, הוא עופר אשד ממענית שיוזכר גם בהמשך. בערב הזה הם התאחדו מחדש לאחר תקופה שלא הופיעו יחד, וזמיר מקווה שזו תהיה התחלה מחודשת של ידידות מופלאה ופורה.

איך נוצר הרעיון? למה דווקא שלום חנוך?
אחרי ערב החיפושיות לפני שנה, היה לנו ברור שנמשיך ונרים עוד ערב. חשבתי על איזה אמן שיש לי קשר אליו, שאוכל ללמוד ממנו, ושיש לו רפרטואר. אני מאוד מכבד ומעריך את שלום חנוך. הוא גדול היוצרים בעיני. הגדול מכולם. הייתה לו השפעה אדירה על האמנים בארץ. למשל הוא היה הראשון שניגן רוק-אנד-רול ובלוז בארץ. הביא סולמות מאז'וריים לארץ – לפני זה ניגנו בסולמות מינוריים, השירים הרוסיים של פעם.

הערב נולד מתוך רצון לתת מחווה ליצירה של שלום חנוך. רציתי שהקהל ייהנה וילמד להכיר את האמן והיצירה שלו. אני מרגיש את הקשר אליו דרך המוזיקה. האדם מעביר את הפנימיות שלו דרך המוזיקה, ורציתי להעביר את זה לקהל. ויש לו כריזמה, איזה קסם פנימי שיוצא בשירים ובהופעות שלו.

נודע לי שחשבתם באיזשהו שלב אולי להזמין את שלום חנוך לערב...
כן, וטוב שלא עשינו את זה. אני חושב שזה היה מביך אותו, והוא לא היה בא. זה אמנם היה ערב של שיריו, אבל הערב היה שלנו. מעולם לא פגשתי את האיש. כמובן שראיתי אותו הרבה פעמים בהופעות, אפילו לפני שבוע. (כאן זמיר מספר על מפגש מאוד מאכזב בין בוב דילן לבין מעריץ מושבע שלו, יהונתן גפן, אחרי שנים רבות בהן רצה גפן להכיר את הגיבור שלו.)

כמה זמן עבדתם על הערב? איך התארגנתם?
עבדנו כחודשיים וחצי. היו לנו חזרות פעם בשבוע. כדי להכין ערב כזה אני בוחר את השירים שאני אוהב. אני מביא רעיון ומעבד אותו יחד עם יותם ועם הלהקה. מפתחים ביחד ונוצרת עבודת צוות. אני דוחף ואנחנו מפתחים ביחד. גיבשתי את הקונספציה הכללית של הערב, התוויתי איזו דרך כללית, ויחד עם האחרים בנינו את הערב כולו.

איך בחרתם את הזמרים? האם בכוונה יצרתם ערב של כשרונות צעירים?
בחרתי שירים שאני אוהב ואז חשבתי מי יכול לבצע אותם. לא הייתה כוונה לבחור רק צעירים, זה פשוט יצא ככה, ואני אפילו קצת מצטער על כך. בפעם הבאה (כן, יש מחשבה להעלות עוד ערב כזה בעוד כשנה!) אולי אנסה לבחור גם זמרים אחרים, מגילאים אחרים.

כל מי שפנינו אליו הסכים מיד. זה היה מאוד מרגש. לא היו היסוסים, פשוט האנשים שמחו ונענו. זה היה נפלא. הזמרים שהופיעו, חוץ מיותם וממני, היו: חמוטל ששון, בר דנון, חיים חננאל (קצת פחות צעיר בגיל אך צעיר בנשמה), ליאור גולן, תומר גורן, עידן בורלס, מיכל לבנה ואמיתי ששון. (כאן זמיר עובר על הרשימה אחד-אחד ומחלק לכולם מחמאות שהיו גורמות להם להסמיק). במסגרת החזרות אנשים התפתחו והשתפרו. אני ויותם עבדנו אתם והדרכנו אותם. אני הרגשתי גם איך שאני בעצמי השתניתי. אני מביא את עצמי לתוך השיר, ואני גם לומד מזה. הכרתי בתוכי יכולת חדשה, לכתוב שיר מחדש מתוכי. זה היה הפתעה אדירה בשבילי. התקדמתי והתפתחתי בתוך העשייה.

נראה לי שיש הרבה מאוד זמרים כשרוניים אצלנו.
כן! יש הרבה מאוד כשרונות בעין-שמר! לא רק זמרים, אלא אנשים כשרוניים בכל תחומי האמנות: סופרים, משוררים, אמנים, פסלים, מוזיקאים – הרבה יותר מאשר בכל מקום אחר לדעתי. יש כנראה משהו מיוחד במקום הזה, באדמה שלנו, שמצמיחה אנשים מיוחדים כאלה. אני מקווה שערבים כמו זה שהיה, יעוררו תסיסה של יצירה ועשייה. יש הרבה מאוד תרבות בעין-שמר וזה נפלא. אני מקווה שגם בהמשך יהיו ערבים כאלה ואחרים, שבהם אנשים יוכלו להביע את הכשרונות המוזיקליים.

ספר על עצמך...
אני זוכר את עצמי מגיל מאוד צעיר אוהב מוזיקה, אבל לא היה לי איך להביע את זה. למשל, כשהייתי בכתה ד', מכל הילדים בקבוצה שלי בחברת הילדים רק אני לא התקבלתי למקהלה בגלל הקול שלי ויכולתי להשתתף בתור נגן משולש. בכיתה ו' מאוד רציתי להתחיל לנגן בגיטרה. הייתה לי פגישה קצרה עם איזה מורה לגיטרה, שהסתכל על כפות הידיים שלי וקבע שהן קטנות מדי. וזהו – זה היה הסוף של הרעיון הזה. כנראה שלא היו אז גיטרות לילדים, או שלא היו בקיבוץ. רק בכיתה ט' בערך התחלתי ללמוד לנגן. היו לי שעורים, אבל למדתי בעיקר לבד. עבדתי מאוד קשה – כל מה שהשגתי, זה היה במאמץ גדול מאוד. יש נגנים שמרימים כלי, שומעים מנגינה, וישר יודעים לנגן אותו. אצלי זה לא כך. היום יותר, אבל זה דרש ממני מאמצים כבירים.

כתיבת שירים באה לי הרבה יותר בקלות – הקטע של לבטא את עצמי. בתקופת הצבא התחלתי לכתוב שירים. הכל התחיל מאוחר אצלי, אם משווים למשל עם שלום חנוך שכבר בגיל 14 כתב שירים.

איך אתה כותב? על מה?
אני יושב עם הגיטרה וזהו. זה יוצא ממני. אני לא מבין איך – זה פשוט זורם החוצה. כאילו לי אין חלק בזה. זה קורה לבד. אני יושב, מנגן קצת, עוצר רגע לרשום, וממשיך. כאילו אני רק הכלי והשיר נוצר לבד. השירים יוצאים ללא שום קשר אלי.

הנושאים שלי הם מאוד אישיים, אבל אני חושב שהם בעצם אוניברסאליים. אני כותב שירים על עצמי וכל אחד יכול להתחבר אליהם, כי בסופו של יום כולנו עוברים אותם דברים. אני פשוט אוהב מוזיקה בכל הלב, ויש לי יכולת לבטא את עצמי. קיבלתי ביטחון מבוב דילן, שאין לו קול מי-יודע-מה. הבנתי שאתה לא חייב להיות וירטואוז – חשוב גם מה שיש לך בפנים. אני שואב הרבה ביטחון מהיצירה האדירה שלו.

בעבר כתבתי בעיקר באנגלית. ככה זה יצא. לא יודע בדיוק למה. לא כולם אהבו את זה, והיו אומרים לי: תכתוב בעברית! אבל היו לי הרבה השפעות מוזיקליות באנגלית: בוב דילן, החיפושיות, ניל יאנג ועוד – וככה זה יצא לי. בשנים האחרונות אני עושה מאמץ לכתוב יותר בעברית. בט"ו באב הלפני אחרון שרתי שיר שכתבתי באנגלית והתרשמתי שהוא התקבל בתגובות מעורבות.
לא כולם אוהבים את השירים ואת השירה שלי, וזה מובן. אם הייתי מקובל על כולם, לא היה בזה עניין. אם לא עוררת שום תהייה, שום מחשבה, לא דיגדגת את האנשים שיחשבו קצת, אז מה עשית? אני דווקא מרוצה שלא כולם אוהבים את היצירה שלי, שלא קל לקבל אותה.

איזה קהל יש בקיבוץ?
הקהל הקיבוצי הוא לא קל. יש הרבה גילאים ולכל אחד יש העדפות אחרות. זהו קהל מורכב עם הרבה ציפיות. להופיע עם הדברים שלי, לשיר – זאת האהבה הכי גדולה שלי. כשאני על הבמה אני כולי שם. ואנשים יודעים להעריך השקעה ומוזיקה טובה. אחרי הכל בקיבוץ הקהל מוזיקלי, קהל מפרגן. לעומת הנגינה בפאבים, שם אף אחד לא מקשיב לך, כאן כל תשומת הלב עליך על הבמה.

בכלל, אני מאוד-מאוד אוהב את עין-שמר. אני פשוט אוהב את המקום הזה. כשהייתי בחו"ל, באירופה, מאוד התגעגעתי לקיבוץ. לא רק למשפחה, לחברים – למקום הזה, לעין-שמר. יש באדמה כאן בעין-שמר משהו מיוחד... (רק אחר-כך עלה בדעתי שמי שגר בחדר שהיה פעם של שמואל שועלי, חייב לאהוב את עין-שמר. איך אפשר אחרת?)

איך הרגשת בסוף הערב?
יותר מהכל הרגשתי ציפייה. הרגשנו טוב על הבמה, ידענו שנתנו הופעה טובה, למרות שהיו כמה פאשלות קטנות, אבל לא ממש ידענו איך הקהל מקבל את זה. כשאתה עומד על הבמה אתה לא רואה את הקהל. האורות מסנוורים ואתה כמעט ולא רואה אנשים – פה ושם פנים. אתה שומע מחיאות כפיים אבל זה לא אומר לך מספיק. אז חיכיתי בציפייה לקבל את התגובות, מהאנשים שייגשו אלי. זה תמיד מאוד חשוב למי שמופיע, לקבל את הפידבק. וישר אני יודע אם זה אמיתי או שאומרים סתם.

איפה היית בחו"ל?
הייתי לפני כמה שנים בצרפת, איטליה וצ'כיה. רק אני, הגיטרה והתיק הקטן. זה היה בערך ששה חודשים, עם המון חוויות, מאוד אינטנסיבי. ניגנתי ברחובות וככה קיימתי את עצמי. ישנתי באכסניות נוער, ולפעמים אנשים הציעו לי לבוא אליהם הביתה לישון כמה לילות, כי ידעו שאין לי איפה לישון. נסעתי בכל מקום בטרמפים והכרתי המון אנשים. שם החלטתי שאני רוצה להיות זמר. זה נתן לי כוח ואמונה.

במזרח הרחוק לא ביקרתי, למרות שכולם חושבים שכן ונורא מופתעים כשמתברר להם שלא הייתי שם. אבל יש לי משיכה אל הצד הרוחני של החיים, לממד היותר עמוק. למדתי המון על דתות ואמונות שונות, והתעמקתי במיוחד בשנים האחרונות בקבלה. אני לומד ומלמד קבלה. זה עולם מרתק. (זמיר יעביר חוג בנושא הקבלה במחזור השני של חורף חכם ולפי השיחה שלנו, נראה לי שזה הולך להיות מעניין ביותר.)

שמעתי שיש לך להקה...?
כן, יש לי להקה בשם "קוואן". לפי הזן-בודהיזם זו "חידה שמכוונת להארה רוחנית". (באתר האינטרנט של הלהקה קראתי הסבר הנוסף זה: "אך אין מדובר בחידה רגילה. תלמיד הזן נדרש למצוא פתרון הגיוני לשאלה אבסורדית לחלוטין ובכך לנסות להשתחרר מן הכבלים השכליים שקושרים את רוחו. קוואן היא כוונה, חיפוש דרך, השתוקקות אל הבלתי מושג"). הלהקה קיימת כשש שנים, בהרכבים שונים של נגנים. עם הזמן, ועם העבודה ביחד הדורשת הרבה שיתוף פעולה, נוצרו גם אי-הסכמות, כמו בלהקות רבות. תהליך היצירה אינו קל וקורה שכל אחד מושך לכיוון אחר, כך שנפרדו דרכינו והתחברנו בהרכבים אחרים. אחד הדברים הכי מרגשים בערב שלום חנוך היה, שזה היווה מין איחוד מחדש של חברי הלהקה שנפרדו לזמן-מה. אני מאוד מקווה שנמשיך לנגן ביחד, כל ההרכב שהופיע בערב.

הופענו בהרבה מאוד מקומות – בפאבים וערבי תרבות. כמעט בכל קיבוץ כיום יש פאב והופענו בכולם. ההופעות די קשות – מי שבא לפאב רוצה לדבר עם החברים ואנחנו לא הרבה יותר ממוזיקת רקע בשבילם. הם לא ממש באים כדי לשמוע אותנו. גם הוצאנו דיסק, אותו אנחנו מוכרים בהופעות שלנו.

למעשה הלהקה היא שלי ושל יותם. אנחנו עובדים ביחד. אני כותב את השירים ושר אותם, וכולנו מנגנים. היו פעמים שאחרים רצו לשיר אבל לי יש צורך לשיר את השירים שלי. כך אני רואה את הלהקה. אני מבטא את עצמי דרכה. מי שמנגן אתנו מבין את זה. מאז שאני זוכר את עצמי אני טוב בלשכנע אנשים... (כאן אני נזכרת במקרה שקרה לפני כ-28 שנה, כשזמיר היה בן שלוש או ארבע. היה בחצר גן הילדים כלוב קטן וריק. הוא הצליח לשכנע את הילדים האחרים בגן שיש תוכי בתוך הכלוב, ולא סתם תוכי, אלא תוכי מדבר! אני מספרת לו את הזיכרון שלי, ששמעתי בזמנו מאמא שלו, והוא מחייך וממשיך). עד היום אני כנראה מצליח לשכנע אנשים שיש תוכים בכל מיני כלובים. אני טוב בזה.

כיום אנחנו מתרכזים בהקלטות. אני, יותם ועופר (שהוזכר למעלה) הוצאנו בינתיים דיסק אחד עם שירים שכתבתי באנגלית, ועובדים על עוד אחד, בעברית. אנחנו משתדלים לשווק את עצמנו אבל זה קשה מאוד. משמיעים אותנו קצת ברדיו, במיוחד שיר אחד, "בת יענה", ויש לנו אתר אינטרנט, שם אפשר לשמוע שירים ולראות את המילות השירים שבדיסקים שלנו: www.kwanband.com (נכנסתי לראות והוא בהחלט אתר יפה ומקורי, שמומלץ לבקר בו).




אתה מעיד על עצמך שאתה אוהב לבצע את השירים המקוריים שלך, אבל בערב ביצעת שירים של אמן אחר. איך זה מסתדר?
יש לי נטייה, כשאני שומע שיר של מישהו, ליילד אותו מחדש. משתדל לא לשנות יותר מדי, לא משפר, אלא מדגיש פנים אחרות ומבליט מה שהיה אולי חבוי בפנים. שינויים שאני חש שטבעי ונכון לעשות אותם. בשירים של שלום חנוך, וגם של החיפושיות לפני שנה, הרשיתי לעצמי להוסיף אקורדים (ואפילו מילים) כי הרגשתי שמותר לי. עבדנו כאילו במשותף, הוא במה שכבר כתב, ואני בשינויים שלי. אם אתה שר שיר שלא שלך, תשיר אותו מחדש, כאילו אתה יוצר אותו בעצמך.

תודה גדולה לזמיר על הכנסת האורחים היפה ועל השיחה המרתקת!
רותי ב"מ













.
..."וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את
עולמי שאם תקלקל אין שיתקן אחריך."
[קהלת רבה ט].
ט"ו בשבט

אל תאמרו נשב ולא נטע, אלא היו זהירים בנטיעות. כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם, שלא יאמר אדם אני זקן, כמה שנים אני חי מה אני עומד ומתייגע לאחרים? למחר על אני מת!... לפיכך אמר להם הקב"ה לישראל אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב לא יבטל אדם מן הנטיעות, אלא כשם שמצא ,עוד יוסיף ויטע, אפילו יהיה זקן".
מדרש תנחומא







ט"ו בשבט הגיע...
בשבת הבאה 18.2 נצא לטיול ט"ו בשבט באתר חפציבה בניצוחו של יוסי בן מיור. נבקר את הקורמורנים, נטייל לאורך הנחל, נפגש עם הים ונתפנק בפיקניק. ההליכה היא כשעה ומתאימה לכל הגילאים (כולל פעוטות).
יציאה בשעה 9.00, חזרה לקראת צהרים.
(הטיול תלוי כמובן במזג אוויר חיובי!).
הרשמה תלויה בחדר האוכל
בואו לחגוג בטבע,
ש ב ת ש ל ו ם , ג ל י .


תודה מקרב לב
ליואל גרוסברג, לרז ולדני שורר מהמוסך, שעזרו לי בהתנעת הרכב בשבוע שעבר. תודה גם לאלה שהתעניינו ורצו לעזור.
ס ב ר י ן


ג ש מ י ם
בין יום רביעי לחמישי בבוקר ירדו 15 מ"מ.



הסרט בשבוע הבא יתקיים בשעה 20.30
ו ש מ ו
"השעות"
שלושה סיפורי נשים בעקבות וורג'יניה וולף
עם מריל סטריפ, ג'וליאן מור וניקול קידמן.
יום רביעי במועדון



חורף חכם וחם
מחזור שני יוצא לדרך ביום ראשון 19.2.06

עדיין ניתן וכדאי להצטרף.





בשבוע הבא במוצ"ש
ולא כפי שפורסם.
שיחת קבוץ חגיגית לכבוד בעלי התפקידים החדשים.
סבתא שלי אמרה...

את זה עוד נראה

חילקה

























"לקבל את הילד ביראה
לחנכו באהבה,
לשחררו בחירות". (ר. שטיינר)

עמותת הורים לחינוך אנתרופוסופי
נרגשת להודיע על פתיחת בית ספר חדש באיזור
ומתכבדת להזמינך לשלושה מפגשים בנושא:

התפתחות הילד בראי החינוך האנתרופוסופי

המפגשים יתקיימו בתאריכים:
20/02/06 שעה 20:00
27/02/06 שעה 20:00
06/03/06 שעה 20:00
בכפר הנוער "אלוני יצחק" (ליד גבעת עדה).
לפרטים נוספים :
שירלי 057-8474782
שרון 052-4476363

- השתתפות 20 ₪ -



בענייני תוכנת הרכב:
יש עדיין בעיות היקלטות. אבל כבר עכשיו ברור בתכלית, שחייבים לעשות את כל הפעולות – כמו לקיחת מפתחות והחזרתפ - דרך המחשב בצורה מסודרת על פי ההוראות – שאחרת יש בעיות שממשיכות ומשפיעות על סידור הרכב כולו.


ע ל ו ן
אני שמחה מאוד לחומר שמביאים לעלון, אבל בבקשה עד יום רביעי אחה"צ ולא יאוחר מכך. לאחר מכן אין התחייבות לפרסם – אבל כדאי לשאול.

חוברות טלפון קטנות –
בזמן הקרוב ביותר אני מתכוונת להוציא את החוברות הקטנות.
נ ו ר י ת

שאילתא למש"א:
מה סדר גודל עלות העסקת מנהל קהילה שכיר? (לא המשכורת האישית) ומה סדר גודל העלות המצטברת של שלושת התפקידים ביחד: רכז משק, מנהלת מש"א, מנהלת קהילה?
( - )

משיבה דנה גורן:
לא נהוג לפרסם משכורתם של עובדים. גם איננו מפרסמים את משכורתם של חברי הקיבוץ.
עם זאת, סדר גודל עלות משרתה של אילת נלקח בחשבון ע"י שמונת חברי עין שמר שעסקו בנושא מציאת מנהלת קהילה ואני בנוסף להם.
זאת הזדמנות להזכיר כי ישנם אצלנו משרות לא מקצועיות המאוישות ע"י כוח אדם שכיר והיו יכולות אולי להיחסך. עמדתי היא, שבתחומים המקצועיים (רופא שיניים, אחות, גננת ועוד) לא תמיד יש לנו כוח אדם מתאים, או כאלה המוכנים למלא התפקיד ולכן אנו נעזרים בכוחות מבחוץ. אבל כמובן שחשוב מאוד להכשיר אנשים לכל התפקידים ונעשים מאמצים לשם כך.

ש ב ת ש ל ו ם !