חיפוש חומר בעלונים: קודמים

Loading

10/02/2006

עלון מס' 6 (3577) יב' בשבט תשס"ו 10.2.2006
עלון 6 עין שמר 10.2.06
עין שמר
שרים
שלום
חנוך
ביום שישי האחרון התברכנו במופע מוזיקלי של זמרי ונגני עין שמר בשירי שלום חנוך. לטעמי היה זה ערב מרגש ומופת של כישרון ושתוף פעולה מקומי.
על ההפקה המוזיקלית וכל העיבודים אחראי זמיר גולן אשר יחד עם להקתו הנהדרת, עבד במשך מספר חודשים על השירים, גייס את הזמרים ויצר את המופע ששרבים רבים נהנו ממנו.

תודות גדולות שלוחות –
לזמרים – מיכל לבנה, תומר גורן, אמיתי ששון, ליאור גולן, חמוטל גלעד, עידן בורלס, בר דנון, יותם חרודי, חיים חננאל וזמיר גולן.
לחברי הלהקה – זמיר גולן, יותם חרודי, אריק סיוון ואורי שחר.
לעדי רון שהצטרף ללהקה ברגע האחרון.
לתמי צמח ורותי בן מיור על הלוח המבשר המקסים שיצרו לנו.
ליגאל כץ, עידו בן דור ועופר אשד אשר על ההגברה והתאורה.
לדלין מקגרגור על רוח ההתנדבות הנפלאה,
לקרן משיח על העוגות המשובחות,
לאבנר ארבל על הסיוע בקיפול הבמות,
למרים שנפלד על כל העזרה והחיפוי,
לכל מי שנשאר לסדר בסוף הערב – תודה גדולה!
לחיים חננאל ששר, הנחה והיה שותף להפקה.
והכי תודה – לזמיר גולן –
על היוזמה, העיבודים, ההפקה, השירה והכישרון –
תודה גדולה על ערב מרגש באמת.
להתראות בשנה הבאה,

ג ל י י ג ו ד ה










פותחים שבת
לפני שבוע, שרנו שירי לילה יפים בעקבות מכת החושך שהופיעה בפרשה. חבורת בנים שרה את "מה יפים הלילות בכנען", וחבורת בנות את "מעל המגדל סביב אשקיפה", לשתי החבורות הקהל הצטרף בשמחה. רפי שפירא זימר בקולו היפה את "אגדת דשא" של מאיר אריאל ושלום חנוך.
גם הדרשה שנשא יורם תומר עסקה במכת החושך. ברוח קונדסית הגיע יורם למקרופון כשהוא חובש כובע קסקט וזרועו עמוסת ספרים.
הוא דרש את הפרשה במחשבה רבה עתירת הומור ורעיונות.
בתחילה דן בטיבו של החושך שאפף את מצרים, אמר שהיה זה חושך מאיים וסמיך עד כדי כך שהיה בר מישוּש:"וְיָמֵש חושך..."(שמות י' 21). בהמשך עסק בהיבטים שונים של החושך, ובאסוציאציות שעורר אצל בני האדם. התחיל באדם הקדמון, המשיך בתנ"ך וסיים בבית- הילדים. יורם חתם את דבריו בשירה של אנדה עמיר פינקרפלד "מתחת לארון החושך מתחבא...".

והשבוע, לקראת ט"ו בשבט נערוך קבלת שבת חגיגית עם כיבוד מתאים, שירים על עצים, ותכנית מיוחדת:
"עצים מספרים" שבה יוקרנו תמונות של עצים בעין שמר שמאחריהם סיפור מעניין. עם עלית מגן.

שבת שלום!























דברנו בשיחה על החוברת הירוקה שתפקידה היה להקל ויצרה בלבול, מנו הסביר מדוע בניגוד לעבר, היום הוא מתנגד להתחיל בשיוך דירות. הוא עזר להתיר את הפלונטר: למי פונים כאשר רשת החלון נקרעת, ולמי כאשר רוצים להביא נושא לשיחה. הביע דעתו על התייעלות המערכת הארגונית, שיער להיכן התהליכים מובילים ועוד. והרי הדברים לפניכם:


האם החוברת הירוקה שנכנסה לתוקף בשנת 2001 – הפרדת המשק מהקהילה - שיפרה את המערכת הארגונית?
התשובה כן. חל שיפור במערכת הניהולית ארגונית של הקיבוץ. היום המשק והקהילה מופרדים בצורה די מובהקת והרבה פחות מבעבר נכנסים ומעורבים שיקולים לא ענייניים לתהליך קבלת ההחלטות.
לדוגמא: הנהלת הקהילה מקבלת החלטותיה על פי התקציב העומד לרשותה ואין יותר התערבות של הגזבר או רכז המשק בהחלטות החברתיות כפי שהייתה בעבר. עצמאות זו של הקהילה שהולכת וגוברת, משפרת מאוד את התנהלות הקהילה. ולהפך - המערכת העסקית של הקיבוץ, שולטת על מקורותיה מבלי שהקהילה (המזכירות בעבר) תוכל לרוקן את קופתה. ראה החצי הראשון של שנות השמונים, בהם בנינו בניה צרכנית מאוד גדולה וסיכנו את המפעל.

האם אין היום מצב שהקהילה ערבה להלוואות המגזר העסקי?
אין. האגש"ח (אגודה שיתופית חקלאית – גוף שהקמנו על מנת לבודד את הקהילה מהמערכת העסקית) היא שערבה להלוואות. הבעיה היא, שעד שנת 2013 מחייב אותנו הסדר הבנקים, ויש ערבויות צולבות בכל המערכת ועל כן ההפרדה אינה מלאה.

נעבור לחוברת הירוקה - האם לא יצרה בלבול ועמימות ואין יותר יודעים מי אחראי על מה, ואל מי פונים?
נוצר בלבול אצל חלק גדול מהחברים עקב השינוי ורבים לא הפנימו ועדיין רגילים שהמזכיר והמזכירות הם הכתובת כמעט לכל דבר - למרות שתפקיד המזכיר השתנה ואת מקום המזכירות תפסה הנהלת הקהילה, שעוסקת בתחום החברתי.
בנוסף לכך, בגלל היותי מזוהה עם תפקיד המזכיר, שעסק בעבר בכל התחומים, רבים המשיכו לפנות אלי. וכדי לא להוסיף על הבלבול, במקרים רבים לא שלחתי אותם למנהל הקהילה.
לגבי ההמשך – נראה לי שעכשיו הדברים יהיו הרבה יותר ברורים; חמי יהיה בקיבוץ יומיים בשבוע והוא אינו מזוהה עם עיסוק בבעיות הפרט ולכן החברים יפנו את פניותיהם למנהלת הקהילה, או לבעלי תפקידים בקהילה. המזכיר יעסוק בעיקר בחיבורים שבין המשק והקהילה ובשיחת הקיבוץ.

מהם החיבורים הללו?
יש נושאים לא מעטים שקשה להגדיר אותם, אם הם שייכים לקהילה או שייכים למשק. למשל, נושאי הפנסיה והביטחון הסוציאלי; ההגדרה כאן אינה מובהקת והנושא שייך לשני המגזרים. בדיוק לכאן נכנס המזכיר, שמכנס את צוות התיאום שהרכבו: מזכיר, רכז קהילה, רכז משק, יו"ר כלכלי ומנהלת מש"א ובפגישה – מבהירים מי עושה מה. כלומר המזכיר אינו מטפל, אך מכנס את צוות התיאום לפי הצורך ומנהל אותו.
נושא נוסף השייך למזכיר, ייצוג הקיבוץ כלפי חוץ; בתנועה, כלפי המשטרה והעיתונות.

אנחנו עדיין בחוברת הירוקה ותעזור בבקשה לכוון את החברים לכתובות המתאימות:
בגדול, רוב הבעיות שמתעוררות קשורות בכסף.
בנושאים הקשורים לאחזקת הדירות – (נקרעת רשת בחלון, המנעול התקלקל, נזילות בקיר) - הם באחריות ועדת דירות ויש לפנות לאיריס ארבל – שמורה לשאול גלעד לבצע.
בעיות במבנים הציבוריים – הם באחריותם של שאול גלעד ומנהלת הקהילה ויש לפנות לאחד מהם.
כאשר קיימת אי שביעות רצון מתפקוד ועדה או בעיה אישית שמתעוררת –
יש לפנות למנהלת הקהילה. לכאן נכנס גם צוות פרט. בעובדה עדיין לא מצאנו לצוות את מקומו המתאים ובחודשים האחרונים לאחר שהצוות הקודם סיים כהונתו אנחנו מתפקדים ללא צוות פרט.
כאשר רוצים לערער על החלטה, התנהלות ועדה או בעל תפקיד – דבר ראשון יש לערער בפני הועדה עצמה, ואם לא עוזר, לפנות למנהלת הקהילה.
במקרים של השגות על התנהלות הקיבוץ בתחום הקהילה או העסק – יש לפנות להנהלת הקהילה או להנהלה המשקית – לפי העניין.
כאשר חס וחלילה ננשכת על ידי כלב - התייצב בלשכת הבריאות בחדרה (בסמוך לעיריה) והנושא יועבר לטיפולה. אם כל החברים היו פועלים כך, חלק גדול מהכלבים המסוכנים לא היו פה.

וחשוב לדעת, שמעל ההנהלות קיימת שיחת הקיבוץ. כאשר יש בעיה שאין לה מענה, פונים למזכיר שבסמכותו להביא הנושא לדיון כללי בשיחה. במידה והמזכיר לא מוצא לנכון להעלות הנושא, החבר יכול לאסוף 30 חתימות וזה מחייב להעלות הנושא בשיחה.


האם אין החוברת הירוקה אחראית לכך, שכל העול נופל על מנהל הקהילה, ואת התפקיד יכול למלא רק אדם שמבין גם בכלכלה גם בחברה והוא/היא חסינים בפני ביקורת - וכאלה אין בנמצא?
כלל וכלל לא. האשמה אינה בחוברת אלא בסיטואציה שבה אנחנו נמצאים. אנחנו בשלב מעבר בין התנהלות קהילתית בדגם הקיבוצי ההיסטורי – לבין המודל שהולך ותופס תאוצה בתנועה הקיבוצית, כאשר שני שליש מהקיבוצים מתנהלים על פיו ואנחנו בדרך אליו.
תקופת הביניים נמשכת אצלנו מעל מה שנראה לי כסביר (מהסיבה שיש תיקו מתמשך בין העמדות השונות). מצבי תיקו גורמים להרבה מאוד בעיות, כיוון שהפתרונות אינם נמצאים ב"שולחן הערוך" כפי שהיה בעבר ומנהל הקהילה נדרש לפסוק בנושאים רבים, שבכל דגם אחר בחברה המערבית הפרט מחליט עליהם בעצמו.

לדוגמא:
חבר נזקק להוצאה מיוחדת לבקר את ילדיו בחו"ל. בעבר היה ברור מאוד, פנו למזכירות והיא פסקה. היום התקציבים הם ברשות החבר, אבל עדין רמתם כזו שבמקרים רבים החברים צריכים עזרה מהמערכת. ואז הבעיה עומדת לפתחו של מנהל הקהילה – שתקציבו מוגבל. במודל רשת הביטחון, הבעיה הופכת להיות של החבר וברוב המקרים יש לו מקורות ועליו להחליט כיצד ינצל אותם.

מה תפקיד ועדת הביקורת והאם השפיעה במשהו במהלך השנים?
כיום אנו מחויבים לועדת ביקורת על פי חוק. חברי הועדה שלנו הם: אורי שפירא - רכז, חנה פיפנו, מליק גור ויגאל קצנלנבוגן. תפקיד הועדה להחליט איזה נושאים בעדיפות לטיפולו של מבקר הפנים של הקיבוץ נועם קדמן. לאחר שהמבקר מגיש דו"ח לועדה, תפקידה להפיץ אותו למוסדות ולנוגעים בדבר ולאחר מכן להביאו לשיחה. תפקידה גם לעקוב אחר ביצוע הסעיפים עליהם הצביע המבקר כדורשים תיקון.
כללית, כמו כל מוסד חדש, יש תקופה של הסתגלות. הנושאים שטופלו ע"י המבקר הועברו לגורמים המבוקרים ונעשה מאמץ לשפר את הטעון שיפור, כך במערכת קבלת ההחלטות, בהתנהלות הכספית ובנושא הדיור.

ההתנהלות הייתה משמעותית או סתם הוצאנו כסף?
לדעתי זה הולך ותופס את מקומו ובעתיד יהיה משמעותי יותר.

כיצד לדעתך מתרחשים שינויים, האם אפשר לחזות ולמצוא פתרונות למצבים מראש, או ההחלטות רודפות אחר המציאות?
בעבר המציאות השתנתה כל הזמן ואנחנו היינו בעקבותיה; זה היה בולט ביותר בנושא הלינה המשפחתית. אבל תמיד עסקנו ואישרנו בדיעבד מצבים הקשורים לרכוש הפרטי, בהתחלה קומקומים אחר כך טלויזיות והיום מכוניות ושיפוץ בתים.
בשנים האחרונות הקמנו שני צוותים שעסקו בשינויים והגענו להחלטות מוסכמות שמקדמות אותנו בתחום הזה. מבחן הביצוע עוד לפנינו ואני מאחל לאילת ולנו שב-1 ליולי 2006 מרבית ההחלטות של חוברת ההסכמות יכנסו לשלב הביצוע.


מהן השלכות מצב התיקו המתמשך והאם העמדות קשורות בגיל?
התיקו הוא גורם שמצד אחד מביא אותנו לקבל החלטות לא טובות, כי הן פשרה בין שני כוחות המושכים לכיוונים מנוגדים. מצד שני, מאפשר לנו עדיין להתקיים כחברה אחת עם רמת סולידריות גבוהה. לאורך זמן זה לא יוכל להתקיים ולפי הערכתי קצב השינויים יגבר בשנתיים שלוש הבאות ונושא השתכרות החבר יהיה יותר ויותר משמעותי בחיינו. כבר כיום לקהילה חסר סכום גדול מאוד בתקציב עקב ירידת ההכנסות מעבודה. ללא מוטיב ההשתכרות בתקציב, לא נצליח לקדם ולהעלות את תקציב הקהילה.
אשר לגיל, קשה להגיד שהעמדות אצלנו במובהק הן על פי גיל, למרות שאני מזהה יותר מבוגרים בין המתנגדים. אבל בהחלט יש צעירים והיה להם ייצוג בצוות ההסכמות, שהביעו התנגדות מאוד גדולה לתשלום עבור עבודה.

כיצד הקשר בין ההשתכרות לתקציב ישפר המצב?
כשחבר ידע שגודל תקציבו קשור ביכולת השתכרותו, על פי המוכח בקיבוצים המופרטים, תגדל המוטיבציה וכך גם המשכורת. החברים גם ידרשו צמצום של המנגנון הניהולי כדי להקטין את הוצאותיהם.

גם היום קיימת דרישה כזו.
היא לא ממוקדת.

האם בזמן כהונתך הצלחת להביא להתייעלות המערכת?
הצלחנו הרבה פחות ממה שקוויתי.

מה עמדתך לגבי שיוך הדירות?
בעבר הייתי מאוד ברור בנושא וחשבתי שחשוב וניתן לקדם אותו. חיוני לדעתי שלחבר תהיה בעלות על דירתו ויהיה לו נכס שהוא זכאי לו. היום ברור לי שהנושא הרבה יותר מורכב וייתכן שיש ללכת לפתרונות אחרים, שונים מאלה הנעשים בקיבוצים שהחליטו על שיוך. מוסדות המדינה מערימים קשיים גדולים ביותר וייתכן ונהיה חשופים גם לתביעות נוסח מענית. ואולי העלות הגבוהה של השיוך במודל הזה, הופכת אותו לבלתי אפשרי ויהיה צורך ללכת על מודלים שונים - כמו שיוך הנכסים דגם כפר מסריק, שאותו אנחנו בודקים כרגע (מטפל בנושא יהודה ריפתין שעמד בראש הצוות לביטחון סוציאלי בצוות ההסכמות).
המודל מדבר על הקמת אגודה שאליה שייכים כל הנכסים. חברי הקיבוץ שייכים לאגודה וזכיותיהם נגזרות מהוותק בקיבוץ.

מה דעתך על עמותת "כאן ביתי" מיסודו של יעקב בכר, הקוראת לחברי הקיבוץ לקחת את הכוח לידיהם ולהלחם נגד מוסדות השלטון שמתנכלים לקיבוצים?
הדעה שלי חיובית, אבל יש כבר גוף שעוסק בנושאים דומים - "אדמתי" - שאנחנו חברים בו. "אדמתי" עוסקת בזכויות הקיבוצים והמושבים בקרקע, בעיקר אלה שקמו לפני קום המדינה וחלק גדול מאדמותיהם נרכשו על ידם. עמותת אדמתי בעזרת אנשי מקצוע בתחום המקרקעין ובליווי יועצים משפטיים, מייעצת לקיבוצים ולמושבים החברים בה, כיצד להתמודד בתחום המשפטי על זכויותיהם. אני מקווה שלא יהיה פיצול מאמץ ותתקיים עבודה משותפת.

מהי דעתך על מעמד התושבים בקיבוץ? האם הוא רצוי, מה החליט הקיבוץ,
מה אתה קולט מהשטח?
בדומה לדעתי על השינויים, אנחנו עדיין בתפר בין העבר לעתיד. בעתיד תושב ישלם מלוא הסכום ולא יהיה לו יתרון על פני החבר שייהנה ממשכורתו. לאנשי הקיבוץ יהיה כדאי להיות חברים עקב בעלותם על נכסי הקיבוץ. כיום בחלק מהמקרים יש יתרון לתושב, ולכן למרות החלטתנו על קליטת תושבים, בני זוגם של בני הקיבוץ, החברים בהצבעות מבטאים התנגדות.

נכנסת לנהל את המגנטים, מה עושה אותך מתאים לתפקיד ומה הם השגותיך בנושא?
התפקיד אינו כלכלי נטו, סך הכל ההכשרה שלי היא 3 חודשים לימודי מבוא לכלכלה לפני עשרים שנה במסגרת לימודי באפעל, ניהול שתי מחלקות במפעל הגומי וניהול הקיבוץ 14 שנים. מפעל המגנטים עצמו נועד להיות מפעל תעסוקתי לגמלאים, הוא צריך לשנות את פניו ולעסוק כמעט אך ורק בקבלנות משנה.

בתור מי שהיה מעורב ב-25 שנה האחרונות בקבוצה המובילה של הקיבוץ, אני מזהה אצלנו טעות בסיסית בהקמת מספר גדול של מפעלים, כשהמשאבים שלנו מוגבלים בתחום כוח האדם והכספים. אסור היה לנו להתפרש על כל כך הרבה תחומים ובמקום להשקיע בשני מפעלים מובילים. יצאנו להרפתקאות שהובילו להקמת מפעל המגנטים הכושל ולהקמה ומכירה של קוקי מן. שני הדברים עלו לנו מיליוני שקלים וההפסדים בהתאם.

מה לימד אותך התפקיד?
בשנת 90 כשנכנסתי לקדנציה השניה שלי כמזכיר, הייתי משוכנע שתוך מספר שנים (עד 5) נעבור ברוב התחומים להפרטה מלאה. למדתי, בעיקר בעזרת ידידי הטוב אבישי, שתהליכים חברתיים הם הרבה הרבה יותר איטיים וכניסה מהירה ובלתי מבוקרת לשינויים, טומנת בחובה סכנות גדולות, שבר פנימי שקשה אחר כך להתמודד אתו. דבר שקרה בחלק מהקיבוצים, שבכורח המציאות עברו שינויים מהירים עקב שבר כלכלי. עם זאת, נראה לי שאצלנו התהליך איטי מדי ו- 15 שנה אני מחכה לשינוי "המבורך".

בכללי, אני רואה את הקיבוץ כחברה שיש לה יתרונות על החברה החיצונית - אם נדע לעכל את השינויים ולהישאר חברה עם רמת סולידאריות גבוהה. בעולם המערבי יש חיפוש אחר חיים במסגרת קהילתית שאינה כובלת, אבל מאפשרת לחבריה ליהנות מיתרונות חיי קהילה.

אתה שמח לסיים התפקיד?
אין אצלי עליות ומורדות במצב הרוח והרגשות. הקו די ישר ולכן אין לי התרגשות גדולה שאני נכנס לתפקיד ולא שמחה גדולה כשאני מסיים. אני רואה זאת כהמשכיות לפרק הבא. בקדנציה הקודמת שסיימתי במאי 95, למחרת התייצבתי בחדר האוכל לארבע וחצי שנים שבמהלכן ביצענו את הפרטת המזון. כך גם חזרתי לתפקיד המזכיר. מובן שיש הרגשת הקלה מסוימת מהמעורבות בכל כך הרבה דברים, שבחלקם הגדול הם דברים אישיים, ומכך שלא אצטרך להתאמת עם חברים כאשר הם מקבלים תשובה שלילית. אבל ההקלה הגדולה היא לגבי המשפחה, בפרט באגף הנשי, שהיה להן קשה מאוד לקרוא ולשמוע ביקורת עלי והן מרגישות הקלה גדולה.

לסיום - אני מאחל לעצמנו צמיחה בתחומים החברתיים והכלכליים והסימנים לכך הם חיוביים.

בתור המראיינת של מנו לעתים מזומנות, ובשם קוראי העלון - אני מודה למנו על נכונותו לענות לשאלות גם הקשות - בכל זמן ומצב ללא פחד ומורא.

נורית משיח









מועדון זמר – המועצה האזורית
א ה ב ה צ ו ע נ י ת
ניצה טרמין

חגיגה סוחפת של מוזיקה וזמר צועני
ביום שישי (10.2) בשעה 22.00
ב ח ד ר ה א ו כ ל ש ל נ ו

בחלק הראשון: שרים עם מוטי בניאס
ה צ י ב ו ר מ ו ז מ ן












הרסטוריה
[הר-סטורי – התשובה להיז-סטורי (ההיסטוריה)]

הסיפור שלא סופר
סופר בשתיקה,
בזעקה מתמשכת,
כלואה בגופה של אישה,
הוא סיפור מסגרת לחיים בצל הדיכוי
או נכון יותר לומר,
תחת השמש הקופחת
בצידה האפל של דת הגבר
(או דת וגבר),
דת שיכורה.

להיסטוריה סיפור אחד,
צד אחד
והוא שלו
לא שלה.
חיי האחרונה היו (וחלקם עודם)
אך כלי בידיו,
שבר כלי שנועד להיוולד
סתום ומוכתב על ידו.

אילו המציאות הייתה
מצוירת במכחול האישה
החמלה
הייתה נהוגה יותר, חופשייה יותר
ולא חורצת גורלות בקלות,
כמו חרבו שמחוץ לנדנה
כבר מאות בשנים.

היום אני מבחין בסימנים לקשת.
קשת בעלת צבעים מתוקנים,
שמפיגים את הערפל מהמשקפיים העכורים.

אמיר תומר



מכתב גלוי לרוב הדומם

תמכתי בהראל יגודה ואני תומך בו גם היום. מי יודע מה יולידו התהליכים שאנחנו מחוללים עלינו ובריחת המוחות והכוחות הצעירים.
הפור נפל. מזכיר הקיבוץ חמי הציע וביקש לתמוך באיילת והרוב תמך והכריע. אני מקבל את ההחלטה.
עכשיו צריך להבין ולחיות עם המחיר. גם למיליון ₪ ויותר שכר עבודה עבור הנהלה חיצונית יש מחיר. אבל אני מדבר על מחירים אחרים. אלה שקשורים בכניסה לניהול חיצוני גורף בדומה לקיבוצים אחרים שהולכים ונחלשים, תהליך שמולו צריך לעודד אנשים מקומיים לקחת תפקידי הנהגה ובמיוחד כוחות צעירים שיש סיכוי שבעתיד יוכלו לקחת את המושכות.

איילת דיברה בביטחון על קיבוץ דליה ושאפשר בקלות לחסוך פה 4 מליון ₪,
הכסף מקיצוצים והידוק חגורה ו"עשיית סדר בברדק שישנו בכל קיבוץ" זה פזמון מוכר, אך התפקיד החשוב האמיתי של המובילים הוא לייצר הכנסות נוספות ומקומות עבודה. לדליה יש גם תעשיות ואצלנו כבר שנתיים אין פריצת דרך, זו הבעיה האמיתית של עין שמר ושם חסרים המיליונים, ולא במכבסות ובדשאים ובמועדון לצעירים.

אני מבקש להזכיר, שהחלטנו ברוב גדול על "הסכמות". אני מקווה חמי, שתיאבק על ההסכמות גם אם הן נראו לך יותר מדי פשרניות ופחות מדי "קיבוציות".
אני מצפה שיהודה וחמי יקראו להראל להצטרף, ואני מקווה שהראל שהוביל את ההסכמות והצהיר בשיחה שיישאר בתפקיד זה גם אם לא יבחר להנהלת הקהילה, יכנס לממסד וישמור על ביצוען של ההסכמות.


אביטל


א ז א י ך ...
איך קוראים לפטמה של פולניה?
קצה הקרחון.


מתנצלת ומברכת

ביום ראשון 5.2 נגשתי לקחת רכב לעבודתי ב"אורנים", לראשונה בהסדר החדש דרך המחשב בלבד. בצעתי את הפעולות הנדרשות ו... הופתעתי לראות את המספר 73 מופיע ליד שמי... הייתכן? 73 הוא מהרכבים החדישים שאינם ניתנים לעובדי חוץ רחמא ליצלן. שיפשפתי את עיני, אבל לא טעיתי, זה היה 73. ובשני מקומות היה כתוב ליד שמי. אמרתי אם אני טועה הארון לא יפתח, אבל נפתח! הפלא ופלא... התנעתי ונסעתי בלב מתרונן לביתי להשלים את הסידורים האחורנים לפני יציאתי לעבודה, מהללת את הסדור החדש. בדקה האחרונה לפני יציאתי הטלפון צלצל, הבנתי שקרתה טעות, לצערי כבר לא נותר לי זמן להתעכב וגם לא נתבקשתי לעשות שינו כלשהו, ונסעתי, רק מאוחר יותר התברר שנגרם בלגן בסידור.

אינני יודעת אם קבלתי את 73 כתוצאה מהבלגן או נסעתי ב73 גרמה לבלגן. אני יודעת שדבר אחד עשיתי לא כשורה. הזמנתי רכב דרך המחשב לעבודתי בזמן שעובדי חוץ עם נסיעות קבועות צריכים להימנע מלהזמין רכב לנסיעתם. שאר הפעולות עשיתי בדיוק לפי ההוראות.
אז לא יודעת אם אני אחראית או לא אחראית לבלגן, גם אם רק באחוז אחד אחראית, אני רוצה להתנצל ולבקש סליחה מחנצ'ה ומהחברים שסבלו בצורה כלשהי מהעניין. זו גם הזדמנות להודות לחנצ'ה ולעמי על הפעלת המחשב, ולכל הטורחים ודואגים לציידנו במכונית זמינה לנסיעותינו. נתנחם בידיעה שבאותו יום עין שמר הייתה מיוצגת ב"אורנים" בצורה יפה וחדישה ביותר.
מ י ר י
בקשר לערב שלום חנוך -
הותיקים שבחורשה מחככים ידיים בהנאה, על המורשת התרבותית שהעבירו לדור שני וממנו לדור שלישי ורביעי וכל הכבוד לערב.
אבנר ארבל

סיכום הצבעת קלפי
מ- 3.2.06

1. גל מרקם- אי חזרה מחופש- הצעה
לביטול חברות בקבוץ
בעד- 122. נגד- 12.

2. אחריות הקבוץ והחבר בנושא ביטוח
נסיעות חו"ל – הצעת הנה"ק:
בעד- 114 נגד – 13.

3. גיל עשיית רישיון ע"ח הקבוץ
א. בנוהל הקיים, תחילת שנת הלימודים
(כמקובל היום)- 75
ב. רישיון בגיל 17 (הצעה חדשה) – 47.

4. גיל תחילת שימוש ברכב הקבוץ
א. החל מפסח בשנת הי"ב (כמקובל
היום)- 85
ב. לאחר קבלת רישיון נהיגה מגיל 17
(הצעה חדשה).- 37.



דרושים מתנדבים לטיפול בתינוקות נטושים

החל מבצע איתור אנשים בכל הארץ
(למעט תל אביב) שיבואו לבתי חולים משהו כמו 3 פעמים בשבוע לשעתיים בכל פעם, וישחקו/יחבקו/יגעו /ידברו/ישירו
לתינוקות שננטשו על ידי הוריהם.

יש לכתוב קורות חיים בכתב יד ולציין באיזה בית חולים את/ה רוצה להתנדב.
הפניות יעברו מיון ראשוני על ידי גרפולוג.
"אהבה לכל תינוק"
רח' יחזקאל 34 ת"א 62595,
טלפון: 03-6022457
info@tinokot.org.il




ש א י ל ת א
ל ה נ ה ל ה ה כ ל כ ל י ת

אני מבקשת הסבר יותר מפורט על ההחלטה לסגור את הפאב.
נראה לי שהפאב משרת קודם כל את הצעירים שלנו ובמקום שיסתובבו בלילות על הכבישים הם מבלים פה.
אז למה?

ע ל י ת


משיב יואב דרורי:

1. הפאב נוהל בשנים האחרונות כעסק בסמכות ובאחריות ההנהלה העסקית של עין שמר.
2. למעט המנהל (בעצמאות כלכלית) – כל מקבלי המשכורות אינם מעין שמר.
3. לפי מה שנמסר, הפאב שימש בעיקר אוכלוסיה מבחוץ ומעט מאוד את צעירי עין שמר.
4. לא נמצא אף מועמד/ת לניהול הפאב לתקופה מחייבת של מספר שנים.
5. למרות הגדלה משמעותית והשקעה רבה במאמצי ניהול – העסק גרם הפסדים ולא הגיע לרווחיות.
6. התקבלו הודעות מרשויות החוק לסגירת העסק בגלל חוסר במערכות יקרות של כיבוי אש, מטבח וכיוצא בזה.
7. לאור כל האמור הובא הנושא לדיון למועצת המנהלים שהחליטה ברוב קולות על סגירת העסק.
8. לאחר ההחלטה התברר גם כי המקום הנוכחי של הפאב מאפשר גם פתרון בעיה קשה ודחופה במיניפלסט תוך מניעת נזקים כספיים כבדים לעין שמר.

בגלל הרגישות סביב הנושא, ההחלטה התקבלה בשיתוף פעולה עם המזכירים (מנו שסיים וחמי שהתחיל), ועם מנהלת מש"א.

חשוב לציין: אשמח לסייע בפתרון חלופי למועדון/פאב לא עסקי לשרות צעירי עין שמר – ואף הודעתי זאת לחמי.
בברכה - יואב דרורי כז המשק.







חוג התעמלות לילדים והורים נגמר...
התאספנו בכל יום שני
השתוללנו, התגלגלנו
קפצנו ורצנו
שרנו ורקדנו
ועשינו כיף חיים.
רוצים להודות לאוריין "הדוחפת"
גנדלמן, ועידית "המבצעת" עזר, על פעילות מלמדת ומלאת הנאה לילדים וגם להורים.

נתראה בשבוע הבא בפעילות החופשית.

עומרי גנדלמן, אלה תומר, יונתן גרוסמן, מורן ואורי אלימלך, גל ושי אלון, גלי תומר, שני גלעד, עדי שאשא, טל עזר, עומרי שנפלד.

לאביטל מלומן
המשתחרר מצה"ל
כל הכבוד!
בהצלחה באזרחות בכל אשר תפנה.

מאחלת לך ועדת קשר




מהכלבו

תודה לרותי גורן על שנים רבות של ריכוז הכלבו תוך רצון טוב
ובאווירה טובה.
מאחלים לך הצלחה בהמשך דרכך.

- - -
החל מהשבוע הבא יהיו הביצים באריזות מוכנות של 12.
הסיבה לכך, שהרבה ביצים נשברות וגורמות לבלגן ולכלוך ולהפסד כספי. האריזות של 6 ביצים עולות כפול, ולכן אנחנו הולכים על האפשרות היותר זולה.
- - -
ברצוננו לידע את החברים על מחיר הסוכר שעולה משבוע לשבוע וזאת בגלל שהתחילו להשתמש בקני סוכר לתעשיית הדלק ולכן העלות שלו עולה כל הזמן.
- - -
אנו מתנצלים בפני אלה שחסרו להם מוצרי גבינה, אנחנו לומדים עכשיו את הנושא ומקווים שיהיה בסדר.






המוזיקה היא חיי



קמתי ממושבי בתום ערב "שלום חנוך" לפני שבוע בהרגשה מרוממת. בעיני זה היה ערב נפלא – מושקע, שופע כישרונות ומהנה ביותר. החלטתי ללכת לזמיר גולן, הרוח החיה והדוחפת מאחורי הערב ולשוחח אתו. רציתי לדעת מה הוא חש בסוף הערב, ובכלל לשוחח אתו על המוזיקה. לשמחתי הסכים זמיר ללא היסוס, ועוד יותר לשמחתי, הציע שניפגש אצלו בחדר. רציתי לראות אותו בסביבה הטבעית שלו.

זמיר ניסה להסביר לי איפה הוא גר, משימה קשה למישהי כמוני שלא מבינה בכיוונים. בסוף אמר: "אני גר בחדר של שמואל שועלי". אז הכל נהיה ברור. והדברים התבהרו עוד יותר בהמשך...

החדר של זמיר קטנטן ונחמד. פסנתר ישן ושחור ("לא טוב במיוחד", הוא מודה) תופס קיר אחד. על הקיר מעל הספה הנוחה ציור שמן, דומם עם גיטרה. על שולחן גדול באמצע החדר נר גדול, אבנים מלוטשות וקריסטל סגול. בפינה – טלוויזיה קטנה עם מסך מאובק, שדווקא מצא חן בעיני: כנראה לא בשימוש יתר.

בשיחה הארוכה שלנו נגענו בנושאים רבים, כולל הקבלה, הלימוד האוטודידקטי, השירה האנגלית, זיכרונות ילדות ועוד. אבל אתחיל מההתחלה.

אנחנו מתיישבים, לוגמים תה, וזמיר מתחיל במשפט הראשון שלו לספר על השיתוף היפה בינו לבין יותם חרודי, אתו הלך כבר דרך ארוכה ואתו נוצרו צורת עבודה ושיתוף פוריים במיוחד. הוא מעיד על יותם שהוא מוזיקאי נהדר. למעשה כל המנגנים שהופיעו על הבמה, שותפים אתם לדרך, אחד יותר ואחד פחות. מטבע הדברים נוצרים קשרים מוזיקליים ואחרים, שחלקם נמשכים וחלקם מתפרקים עם הזמן. זמיר מעיר: "ליותם חלק מאוד-מאוד חשוב בערב, ואנחנו משלימים זה את זה. תמיד יוצא משהו מוצלח בענינו."

בערב ההוא הופיעו על הבמה יחד עם זמיר ויותם עוד שלושה: אריק סיוון מברקאי, נגן בגיטרה באס, עדי רון מחדרה, נגן קלידים, ואורי שחר, נגן גיטרות וקלידים. עוד שותף, שהפעם עזר בהגברה ולא הופיע, הוא עופר אשד ממענית שיוזכר גם בהמשך. בערב הזה הם התאחדו מחדש לאחר תקופה שלא הופיעו יחד, וזמיר מקווה שזו תהיה התחלה מחודשת של ידידות מופלאה ופורה.

איך נוצר הרעיון? למה דווקא שלום חנוך?
אחרי ערב החיפושיות לפני שנה, היה לנו ברור שנמשיך ונרים עוד ערב. חשבתי על איזה אמן שיש לי קשר אליו, שאוכל ללמוד ממנו, ושיש לו רפרטואר. אני מאוד מכבד ומעריך את שלום חנוך. הוא גדול היוצרים בעיני. הגדול מכולם. הייתה לו השפעה אדירה על האמנים בארץ. למשל הוא היה הראשון שניגן רוק-אנד-רול ובלוז בארץ. הביא סולמות מאז'וריים לארץ – לפני זה ניגנו בסולמות מינוריים, השירים הרוסיים של פעם.

הערב נולד מתוך רצון לתת מחווה ליצירה של שלום חנוך. רציתי שהקהל ייהנה וילמד להכיר את האמן והיצירה שלו. אני מרגיש את הקשר אליו דרך המוזיקה. האדם מעביר את הפנימיות שלו דרך המוזיקה, ורציתי להעביר את זה לקהל. ויש לו כריזמה, איזה קסם פנימי שיוצא בשירים ובהופעות שלו.

נודע לי שחשבתם באיזשהו שלב אולי להזמין את שלום חנוך לערב...
כן, וטוב שלא עשינו את זה. אני חושב שזה היה מביך אותו, והוא לא היה בא. זה אמנם היה ערב של שיריו, אבל הערב היה שלנו. מעולם לא פגשתי את האיש. כמובן שראיתי אותו הרבה פעמים בהופעות, אפילו לפני שבוע. (כאן זמיר מספר על מפגש מאוד מאכזב בין בוב דילן לבין מעריץ מושבע שלו, יהונתן גפן, אחרי שנים רבות בהן רצה גפן להכיר את הגיבור שלו.)

כמה זמן עבדתם על הערב? איך התארגנתם?
עבדנו כחודשיים וחצי. היו לנו חזרות פעם בשבוע. כדי להכין ערב כזה אני בוחר את השירים שאני אוהב. אני מביא רעיון ומעבד אותו יחד עם יותם ועם הלהקה. מפתחים ביחד ונוצרת עבודת צוות. אני דוחף ואנחנו מפתחים ביחד. גיבשתי את הקונספציה הכללית של הערב, התוויתי איזו דרך כללית, ויחד עם האחרים בנינו את הערב כולו.

איך בחרתם את הזמרים? האם בכוונה יצרתם ערב של כשרונות צעירים?
בחרתי שירים שאני אוהב ואז חשבתי מי יכול לבצע אותם. לא הייתה כוונה לבחור רק צעירים, זה פשוט יצא ככה, ואני אפילו קצת מצטער על כך. בפעם הבאה (כן, יש מחשבה להעלות עוד ערב כזה בעוד כשנה!) אולי אנסה לבחור גם זמרים אחרים, מגילאים אחרים.

כל מי שפנינו אליו הסכים מיד. זה היה מאוד מרגש. לא היו היסוסים, פשוט האנשים שמחו ונענו. זה היה נפלא. הזמרים שהופיעו, חוץ מיותם וממני, היו: חמוטל ששון, בר דנון, חיים חננאל (קצת פחות צעיר בגיל אך צעיר בנשמה), ליאור גולן, תומר גורן, עידן בורלס, מיכל לבנה ואמיתי ששון. (כאן זמיר עובר על הרשימה אחד-אחד ומחלק לכולם מחמאות שהיו גורמות להם להסמיק). במסגרת החזרות אנשים התפתחו והשתפרו. אני ויותם עבדנו אתם והדרכנו אותם. אני הרגשתי גם איך שאני בעצמי השתניתי. אני מביא את עצמי לתוך השיר, ואני גם לומד מזה. הכרתי בתוכי יכולת חדשה, לכתוב שיר מחדש מתוכי. זה היה הפתעה אדירה בשבילי. התקדמתי והתפתחתי בתוך העשייה.

נראה לי שיש הרבה מאוד זמרים כשרוניים אצלנו.
כן! יש הרבה מאוד כשרונות בעין-שמר! לא רק זמרים, אלא אנשים כשרוניים בכל תחומי האמנות: סופרים, משוררים, אמנים, פסלים, מוזיקאים – הרבה יותר מאשר בכל מקום אחר לדעתי. יש כנראה משהו מיוחד במקום הזה, באדמה שלנו, שמצמיחה אנשים מיוחדים כאלה. אני מקווה שערבים כמו זה שהיה, יעוררו תסיסה של יצירה ועשייה. יש הרבה מאוד תרבות בעין-שמר וזה נפלא. אני מקווה שגם בהמשך יהיו ערבים כאלה ואחרים, שבהם אנשים יוכלו להביע את הכשרונות המוזיקליים.

ספר על עצמך...
אני זוכר את עצמי מגיל מאוד צעיר אוהב מוזיקה, אבל לא היה לי איך להביע את זה. למשל, כשהייתי בכתה ד', מכל הילדים בקבוצה שלי בחברת הילדים רק אני לא התקבלתי למקהלה בגלל הקול שלי ויכולתי להשתתף בתור נגן משולש. בכיתה ו' מאוד רציתי להתחיל לנגן בגיטרה. הייתה לי פגישה קצרה עם איזה מורה לגיטרה, שהסתכל על כפות הידיים שלי וקבע שהן קטנות מדי. וזהו – זה היה הסוף של הרעיון הזה. כנראה שלא היו אז גיטרות לילדים, או שלא היו בקיבוץ. רק בכיתה ט' בערך התחלתי ללמוד לנגן. היו לי שעורים, אבל למדתי בעיקר לבד. עבדתי מאוד קשה – כל מה שהשגתי, זה היה במאמץ גדול מאוד. יש נגנים שמרימים כלי, שומעים מנגינה, וישר יודעים לנגן אותו. אצלי זה לא כך. היום יותר, אבל זה דרש ממני מאמצים כבירים.

כתיבת שירים באה לי הרבה יותר בקלות – הקטע של לבטא את עצמי. בתקופת הצבא התחלתי לכתוב שירים. הכל התחיל מאוחר אצלי, אם משווים למשל עם שלום חנוך שכבר בגיל 14 כתב שירים.

איך אתה כותב? על מה?
אני יושב עם הגיטרה וזהו. זה יוצא ממני. אני לא מבין איך – זה פשוט זורם החוצה. כאילו לי אין חלק בזה. זה קורה לבד. אני יושב, מנגן קצת, עוצר רגע לרשום, וממשיך. כאילו אני רק הכלי והשיר נוצר לבד. השירים יוצאים ללא שום קשר אלי.

הנושאים שלי הם מאוד אישיים, אבל אני חושב שהם בעצם אוניברסאליים. אני כותב שירים על עצמי וכל אחד יכול להתחבר אליהם, כי בסופו של יום כולנו עוברים אותם דברים. אני פשוט אוהב מוזיקה בכל הלב, ויש לי יכולת לבטא את עצמי. קיבלתי ביטחון מבוב דילן, שאין לו קול מי-יודע-מה. הבנתי שאתה לא חייב להיות וירטואוז – חשוב גם מה שיש לך בפנים. אני שואב הרבה ביטחון מהיצירה האדירה שלו.

בעבר כתבתי בעיקר באנגלית. ככה זה יצא. לא יודע בדיוק למה. לא כולם אהבו את זה, והיו אומרים לי: תכתוב בעברית! אבל היו לי הרבה השפעות מוזיקליות באנגלית: בוב דילן, החיפושיות, ניל יאנג ועוד – וככה זה יצא לי. בשנים האחרונות אני עושה מאמץ לכתוב יותר בעברית. בט"ו באב הלפני אחרון שרתי שיר שכתבתי באנגלית והתרשמתי שהוא התקבל בתגובות מעורבות.
לא כולם אוהבים את השירים ואת השירה שלי, וזה מובן. אם הייתי מקובל על כולם, לא היה בזה עניין. אם לא עוררת שום תהייה, שום מחשבה, לא דיגדגת את האנשים שיחשבו קצת, אז מה עשית? אני דווקא מרוצה שלא כולם אוהבים את היצירה שלי, שלא קל לקבל אותה.

איזה קהל יש בקיבוץ?
הקהל הקיבוצי הוא לא קל. יש הרבה גילאים ולכל אחד יש העדפות אחרות. זהו קהל מורכב עם הרבה ציפיות. להופיע עם הדברים שלי, לשיר – זאת האהבה הכי גדולה שלי. כשאני על הבמה אני כולי שם. ואנשים יודעים להעריך השקעה ומוזיקה טובה. אחרי הכל בקיבוץ הקהל מוזיקלי, קהל מפרגן. לעומת הנגינה בפאבים, שם אף אחד לא מקשיב לך, כאן כל תשומת הלב עליך על הבמה.

בכלל, אני מאוד-מאוד אוהב את עין-שמר. אני פשוט אוהב את המקום הזה. כשהייתי בחו"ל, באירופה, מאוד התגעגעתי לקיבוץ. לא רק למשפחה, לחברים – למקום הזה, לעין-שמר. יש באדמה כאן בעין-שמר משהו מיוחד... (רק אחר-כך עלה בדעתי שמי שגר בחדר שהיה פעם של שמואל שועלי, חייב לאהוב את עין-שמר. איך אפשר אחרת?)

איך הרגשת בסוף הערב?
יותר מהכל הרגשתי ציפייה. הרגשנו טוב על הבמה, ידענו שנתנו הופעה טובה, למרות שהיו כמה פאשלות קטנות, אבל לא ממש ידענו איך הקהל מקבל את זה. כשאתה עומד על הבמה אתה לא רואה את הקהל. האורות מסנוורים ואתה כמעט ולא רואה אנשים – פה ושם פנים. אתה שומע מחיאות כפיים אבל זה לא אומר לך מספיק. אז חיכיתי בציפייה לקבל את התגובות, מהאנשים שייגשו אלי. זה תמיד מאוד חשוב למי שמופיע, לקבל את הפידבק. וישר אני יודע אם זה אמיתי או שאומרים סתם.

איפה היית בחו"ל?
הייתי לפני כמה שנים בצרפת, איטליה וצ'כיה. רק אני, הגיטרה והתיק הקטן. זה היה בערך ששה חודשים, עם המון חוויות, מאוד אינטנסיבי. ניגנתי ברחובות וככה קיימתי את עצמי. ישנתי באכסניות נוער, ולפעמים אנשים הציעו לי לבוא אליהם הביתה לישון כמה לילות, כי ידעו שאין לי איפה לישון. נסעתי בכל מקום בטרמפים והכרתי המון אנשים. שם החלטתי שאני רוצה להיות זמר. זה נתן לי כוח ואמונה.

במזרח הרחוק לא ביקרתי, למרות שכולם חושבים שכן ונורא מופתעים כשמתברר להם שלא הייתי שם. אבל יש לי משיכה אל הצד הרוחני של החיים, לממד היותר עמוק. למדתי המון על דתות ואמונות שונות, והתעמקתי במיוחד בשנים האחרונות בקבלה. אני לומד ומלמד קבלה. זה עולם מרתק. (זמיר יעביר חוג בנושא הקבלה במחזור השני של חורף חכם ולפי השיחה שלנו, נראה לי שזה הולך להיות מעניין ביותר.)

שמעתי שיש לך להקה...?
כן, יש לי להקה בשם "קוואן". לפי הזן-בודהיזם זו "חידה שמכוונת להארה רוחנית". (באתר האינטרנט של הלהקה קראתי הסבר הנוסף זה: "אך אין מדובר בחידה רגילה. תלמיד הזן נדרש למצוא פתרון הגיוני לשאלה אבסורדית לחלוטין ובכך לנסות להשתחרר מן הכבלים השכליים שקושרים את רוחו. קוואן היא כוונה, חיפוש דרך, השתוקקות אל הבלתי מושג"). הלהקה קיימת כשש שנים, בהרכבים שונים של נגנים. עם הזמן, ועם העבודה ביחד הדורשת הרבה שיתוף פעולה, נוצרו גם אי-הסכמות, כמו בלהקות רבות. תהליך היצירה אינו קל וקורה שכל אחד מושך לכיוון אחר, כך שנפרדו דרכינו והתחברנו בהרכבים אחרים. אחד הדברים הכי מרגשים בערב שלום חנוך היה, שזה היווה מין איחוד מחדש של חברי הלהקה שנפרדו לזמן-מה. אני מאוד מקווה שנמשיך לנגן ביחד, כל ההרכב שהופיע בערב.

הופענו בהרבה מאוד מקומות – בפאבים וערבי תרבות. כמעט בכל קיבוץ כיום יש פאב והופענו בכולם. ההופעות די קשות – מי שבא לפאב רוצה לדבר עם החברים ואנחנו לא הרבה יותר ממוזיקת רקע בשבילם. הם לא ממש באים כדי לשמוע אותנו. גם הוצאנו דיסק, אותו אנחנו מוכרים בהופעות שלנו.

למעשה הלהקה היא שלי ושל יותם. אנחנו עובדים ביחד. אני כותב את השירים ושר אותם, וכולנו מנגנים. היו פעמים שאחרים רצו לשיר אבל לי יש צורך לשיר את השירים שלי. כך אני רואה את הלהקה. אני מבטא את עצמי דרכה. מי שמנגן אתנו מבין את זה. מאז שאני זוכר את עצמי אני טוב בלשכנע אנשים... (כאן אני נזכרת במקרה שקרה לפני כ-28 שנה, כשזמיר היה בן שלוש או ארבע. היה בחצר גן הילדים כלוב קטן וריק. הוא הצליח לשכנע את הילדים האחרים בגן שיש תוכי בתוך הכלוב, ולא סתם תוכי, אלא תוכי מדבר! אני מספרת לו את הזיכרון שלי, ששמעתי בזמנו מאמא שלו, והוא מחייך וממשיך). עד היום אני כנראה מצליח לשכנע אנשים שיש תוכים בכל מיני כלובים. אני טוב בזה.

כיום אנחנו מתרכזים בהקלטות. אני, יותם ועופר (שהוזכר למעלה) הוצאנו בינתיים דיסק אחד עם שירים שכתבתי באנגלית, ועובדים על עוד אחד, בעברית. אנחנו משתדלים לשווק את עצמנו אבל זה קשה מאוד. משמיעים אותנו קצת ברדיו, במיוחד שיר אחד, "בת יענה", ויש לנו אתר אינטרנט, שם אפשר לשמוע שירים ולראות את המילות השירים שבדיסקים שלנו: www.kwanband.com (נכנסתי לראות והוא בהחלט אתר יפה ומקורי, שמומלץ לבקר בו).




אתה מעיד על עצמך שאתה אוהב לבצע את השירים המקוריים שלך, אבל בערב ביצעת שירים של אמן אחר. איך זה מסתדר?
יש לי נטייה, כשאני שומע שיר של מישהו, ליילד אותו מחדש. משתדל לא לשנות יותר מדי, לא משפר, אלא מדגיש פנים אחרות ומבליט מה שהיה אולי חבוי בפנים. שינויים שאני חש שטבעי ונכון לעשות אותם. בשירים של שלום חנוך, וגם של החיפושיות לפני שנה, הרשיתי לעצמי להוסיף אקורדים (ואפילו מילים) כי הרגשתי שמותר לי. עבדנו כאילו במשותף, הוא במה שכבר כתב, ואני בשינויים שלי. אם אתה שר שיר שלא שלך, תשיר אותו מחדש, כאילו אתה יוצר אותו בעצמך.

תודה גדולה לזמיר על הכנסת האורחים היפה ועל השיחה המרתקת!
רותי ב"מ













.
..."וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את
עולמי שאם תקלקל אין שיתקן אחריך."
[קהלת רבה ט].
ט"ו בשבט

אל תאמרו נשב ולא נטע, אלא היו זהירים בנטיעות. כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם, שלא יאמר אדם אני זקן, כמה שנים אני חי מה אני עומד ומתייגע לאחרים? למחר על אני מת!... לפיכך אמר להם הקב"ה לישראל אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב לא יבטל אדם מן הנטיעות, אלא כשם שמצא ,עוד יוסיף ויטע, אפילו יהיה זקן".
מדרש תנחומא







ט"ו בשבט הגיע...
בשבת הבאה 18.2 נצא לטיול ט"ו בשבט באתר חפציבה בניצוחו של יוסי בן מיור. נבקר את הקורמורנים, נטייל לאורך הנחל, נפגש עם הים ונתפנק בפיקניק. ההליכה היא כשעה ומתאימה לכל הגילאים (כולל פעוטות).
יציאה בשעה 9.00, חזרה לקראת צהרים.
(הטיול תלוי כמובן במזג אוויר חיובי!).
הרשמה תלויה בחדר האוכל
בואו לחגוג בטבע,
ש ב ת ש ל ו ם , ג ל י .


תודה מקרב לב
ליואל גרוסברג, לרז ולדני שורר מהמוסך, שעזרו לי בהתנעת הרכב בשבוע שעבר. תודה גם לאלה שהתעניינו ורצו לעזור.
ס ב ר י ן


ג ש מ י ם
בין יום רביעי לחמישי בבוקר ירדו 15 מ"מ.



הסרט בשבוע הבא יתקיים בשעה 20.30
ו ש מ ו
"השעות"
שלושה סיפורי נשים בעקבות וורג'יניה וולף
עם מריל סטריפ, ג'וליאן מור וניקול קידמן.
יום רביעי במועדון



חורף חכם וחם
מחזור שני יוצא לדרך ביום ראשון 19.2.06

עדיין ניתן וכדאי להצטרף.





בשבוע הבא במוצ"ש
ולא כפי שפורסם.
שיחת קבוץ חגיגית לכבוד בעלי התפקידים החדשים.
סבתא שלי אמרה...

את זה עוד נראה

חילקה

























"לקבל את הילד ביראה
לחנכו באהבה,
לשחררו בחירות". (ר. שטיינר)

עמותת הורים לחינוך אנתרופוסופי
נרגשת להודיע על פתיחת בית ספר חדש באיזור
ומתכבדת להזמינך לשלושה מפגשים בנושא:

התפתחות הילד בראי החינוך האנתרופוסופי

המפגשים יתקיימו בתאריכים:
20/02/06 שעה 20:00
27/02/06 שעה 20:00
06/03/06 שעה 20:00
בכפר הנוער "אלוני יצחק" (ליד גבעת עדה).
לפרטים נוספים :
שירלי 057-8474782
שרון 052-4476363

- השתתפות 20 ₪ -



בענייני תוכנת הרכב:
יש עדיין בעיות היקלטות. אבל כבר עכשיו ברור בתכלית, שחייבים לעשות את כל הפעולות – כמו לקיחת מפתחות והחזרתפ - דרך המחשב בצורה מסודרת על פי ההוראות – שאחרת יש בעיות שממשיכות ומשפיעות על סידור הרכב כולו.


ע ל ו ן
אני שמחה מאוד לחומר שמביאים לעלון, אבל בבקשה עד יום רביעי אחה"צ ולא יאוחר מכך. לאחר מכן אין התחייבות לפרסם – אבל כדאי לשאול.

חוברות טלפון קטנות –
בזמן הקרוב ביותר אני מתכוונת להוציא את החוברות הקטנות.
נ ו ר י ת

שאילתא למש"א:
מה סדר גודל עלות העסקת מנהל קהילה שכיר? (לא המשכורת האישית) ומה סדר גודל העלות המצטברת של שלושת התפקידים ביחד: רכז משק, מנהלת מש"א, מנהלת קהילה?
( - )

משיבה דנה גורן:
לא נהוג לפרסם משכורתם של עובדים. גם איננו מפרסמים את משכורתם של חברי הקיבוץ.
עם זאת, סדר גודל עלות משרתה של אילת נלקח בחשבון ע"י שמונת חברי עין שמר שעסקו בנושא מציאת מנהלת קהילה ואני בנוסף להם.
זאת הזדמנות להזכיר כי ישנם אצלנו משרות לא מקצועיות המאוישות ע"י כוח אדם שכיר והיו יכולות אולי להיחסך. עמדתי היא, שבתחומים המקצועיים (רופא שיניים, אחות, גננת ועוד) לא תמיד יש לנו כוח אדם מתאים, או כאלה המוכנים למלא התפקיד ולכן אנו נעזרים בכוחות מבחוץ. אבל כמובן שחשוב מאוד להכשיר אנשים לכל התפקידים ונעשים מאמצים לשם כך.

ש ב ת ש ל ו ם !

03/02/2006

עלון 5 עין שמר 3.2.06

שיחת קיבוץ 28.1.2006

מ ר י ם ש נ פ ל ד :
בתור אחראית על המועדון, אני מברכת את מנו על השנים הרבות, החודשים והשעות לאין ספור שבילה במועדון בשיחות פגישות ודיונים, מברכת אותו על הדברים הרבים והטובים שעשה ומקווה שיזכור את בעיקר את הטוב.

מ נ ו א ל ו ן
אני מודיע רשמית על סיום שש ורבע שנים של מזכירות וביחד כל התקופות 14 שנה, ומוסר לחמי את התפקיד, כשאינני שחוק לא מיואש ולא עייף. את השיחה הבאה כבר ינהל חמי.
אני מקוה שההנהלה החדשה תיקח את ההגה ותוביל את הקיבוץ כשהמשימה הראשונה, חוברת ההסכמות עליה הוחלט בקלפי. אני מברך את חמי ומודה לחברים שהתמידו לבוא לשיחות.

ח מי ס ל :
האירועים הרשמיים עוד לפנינו, השיחה הבאה תהיה חגיגית עם בעלי התפקידים. נראה שהשיחה תמשיך בשבת ואולי תעבור לשעה תשע. אני מקווה ומבקש מהחברים לבוא לשיחות ומברך את מנו על סיום תפקידו.

גל מרקם

מ נ ו א ל ו ן :
אנו פועלים על פי הנוהל ובייעוץ עורכי דין על מנת שלא תהיה עילה לתבוע אותנו. מעולם לא היינו בסיטואציה דומה ולא נוחה זו.
גל חזר לקיבוץ לאחר 5 שנים בארה"ב והיה חבר עין שמר מספר שנים בהם למד ועבד. התחתן, קיבל דירה משופצת ומהיום להיום הודיע על חופש וללא אישור המזכירות יצא לחופש ביולי 2001. מסיבות משפחתיות בחרתי שלא להעלות הנושא קודם, אבל עם סיום תפקידי אינני רוצה להשאיר לבאים אחרי.
גל זומן פעמיים לישובות הנהלת הקהילה ולא הופיע ושלח מכתב בו ציין שרואה עצמו חבר. אך חברות בקיבוץ אינו דבר וירטואלי, אלא נוכחות במקום, ומכיוון שגל לא הגיע, אנו מביאים הצעת החלטה, שאם גל לא יודיע תוך 30 יום על חזרתו תוך 6 חודשים – על פי תקנון 36 ג' של הקיבוץ תופסק חברותו.
ח י י ם ח נ נ א ל :
האם אפשר להחליט אחרת?
מ נ ו א ל ו ן :
כן, לקבלת ההחלטה נדרשים 2/3 מהמצביעים באותה הצבעה.

ע ד י א ל ב ז
עדי היה בחופש שנתיים, הוארך לו החופש בעוד שנה ועם סיומה הודיע שאינו חוזר לקיבוץ.

אחריות הקיבוץ והחבר על נסיעות חו"ל

מ נ ו א ל ו ן :
בעבר נהג הקיבוץ לבטח את חבריו שנסעו לחו"ל. במשך השנים מחיר הביטוח מאד עלה ואנו מבקשים להביא לשינוי בנהלים.
מ ש ה ר ו נ ן :
לפני מספר שנים החלטנו על הפרטת נסיעות חו"ל. לפני כחצי שנה פרסמנו על חובת החבר לבטח את עצמו על חשבונו, כאשר במקרים של מחלה וקשישים, הקיבוץ ישתתף במחצית דמי הביטוח פעם בשנה שבועיים או 4 שבועות בשנתיים.
במציאות היו מספר מקרים בהם חברים לא ביטחו עצמם ואנו רואים בכך סכנה בגלל העלות הגבוהה כאשר יש נזקים בגוף.
לפני שנה הסדרנו לחברים כרטיסי מאסטר כארד בהם כלול ביטוח מינימאלי, אך אנו ממליצים לבטח בביטוח נוסף, במיוחד לקשישים או לאלה שאינם בריאים.

הצעתנו לקלפי:
הקיבוץ לא יישא בהוצאות שיגרמו בגין אי ביטוח ובמידה וישלם הקיבוץ את ההוצאות שיהיו, ישפה מאוחר יותר החבר את הקיבוץ בעבור ההוצאות בגין אי ביטוח.

שימוש ברכבים לחניכי מוסד

מ נ ו א ל ו ן :
מדי שנה עולה הנושא להנהלת הקהילה, לאפשר לנהוג כמקובל במדינה, החל מגיל 17. אין לנו אפשרות להחליט בניגוד לחוקים לא לאפשר לעשות רישיון, אבל יש לנו אפשרות לא לאפשר שימוש ברכב.
ק ו ב י ג ר ו ס מ ן :
אני מייצג את בני, את חברי קבוצתו ואת הוריהם.
לפני כשבעה חודשים פנינו להנ"ק לאפשר לחניכים לגשת לטסט בגיל 17 וגם להקדים את השימוש ברכבי הקיבוץ. הנהלת הקהילה החליטה לשלב הצעה זו בהצעה להפרטת הרכב, ולאחר שלא עברה ההצעה בקלפי אנו מגישים את הבקשה שנית – מהנימוקים:
א. חשוב שיהיו לנו חוקים קבועים שיתאימו לחוקי המדינה.
ב. לנערים בתקופה זו יש צרכי ניידות הרבה יותר גדולים מכפי שהיו בעבר. מתקיימים מפגשים בפרדס חנה, מאור וכרכור, והמציאות היא שונה ומחייבת תנועה. הנסיעות האלה מתקיימות בכל מקרה, לרוב בשעות מאוחרות בהן אין קושי למצוא רכב בסככה, אבל היום ההורים מסיעים ומחזירים פעמיים – ולכן הנימוק של עומס על סידור הרכב אינו תופס, ולדעתנו לא יחול שינוי משמעותי מבחינת הביקוש לרכבים אם וכאשר נאפשר לנערים להשתמש ברכב הקיבוץ.
ג. הזמן הרב שבין עשית הרישיון והנהיגה בפועל אינו מאפשר נהיגה עם מלווה בשלושת החודשים הראשונים, כנדרש בחוק, וגם פועל לרעת איכות הנהיגה של הנהגים החדשים.
ד. לא טוב בעינינו שיהיה הבדל בין מי שיש שברשות משפחתו רכב פרטי, לבין למי שתלוי בלעדית ברכב הקיבוץ.

מ ש ה ר ו נ ן :
הנושא הגיע להנה"ק 3 פעמים. בפגישה הראשונה הוחלט בשלילה בגלל מצב הרכבים שאינו מספק, ומסיבה זו זירזנו את הצעת הפרטת הרכב.

ח י י ם ח נ נ א ל :
הקבוצות לרוב קטנות ולא ישפיעו משמעותית על זמינות הרכבים.
ח נ ה י ג ו ד ה :
כבר היום חסרים רכבים בכל השעות, במיוחד בשישי שבת וגם בשעות הלילה. אישרנו לנמצאים בעצמאות כלכלית לנסוע ברכבים של הקיבוץ, וזה מעמיס על מספר המשתמשים - גם בשעותה ערב המאוחרות הסככה ריקה. יש לי חשש שאחרי שניכנס לסידור ממוחשב, כל הקודם יזכה ויהיו עוד פחות רכבים לחברים. הצעירים שוכחים לעתים לחזור בזמן בבוקר, אני מוצאת בבקרים פחיות ובקבוקי בירה ברכבים ומשום כך עובדי החוץ שמים את הרכב ליד ביתם בלילה.
זה לא חיובי שמי שיש להוריו רכב מהעבודה יוכל לנסוע קודם, אבל צריך לדעת שללא תוספת של 3-2 רכבים לא ניתן לצרף את המוסדניקים לסידור.
אני ממליצה להחזיר להנה"ק לבחינה מחודשת את אישור הנסיעה לנמצאים בעצמאות כלכלית.
א ב נ ר א ר ב ל ?
למה לא מכניסים את הרישום של הזמן? אולי זה יעזור..
מ ש ה ר ו נ ן :
נחזיר הנושא להנהלת הקהילה. אולי ישלמו פחות על קילומטר וישלמו על זמן.
ב י ר י ט ש פ י ר א :
יש נערים בי"א שהם מעל גיל 17 ומבוגרים מילדים מסוימים בי"ב שכבר נוהגים. האפשרות לנהוג צריכה להיות לפי הגיל ולא על פי הכיתה.
מ ש ה ר ו נ ן :
במצב הקיים:
מפסח י"א עד החופש הגדול צריך לעשות 150 שעות גיוס.
בחופש שבין י"א לי"ב עוד 100 שעות ואפשר להתחיל בעשיית הרישיון.
מפסח של כיתה י"ב אפשר לנהוג ברכבים של הקיבוץ.
סמכות הקיבוץ להחליט מתי מתחילים ללמוד, משום שהוא משלם 2/3 מעלות הרישיון.


ל ת ת ל ה ם ל נ ה ו ג
מאת: חיים חננאל

יש בעין שמר בעיית רכבים. אין ספק בכך. מתסכל מאוד לאדם שצריך לקפוץ לאן שהוא באופן ספונטאני, למצוא שהסככה ריקה והוא נאלץ לוותר על הרעיון. ועם התסכול הזה הוא צריך לשמוע הורים של נער שמבקשים לאפשר לבן שלהם לקחת חלק בחגיגה ולהקדים את מועד הנהיגה. התגובה הראשונית היא אמוציונאלית: "עכשיו מוסדניקים יתחילו לנהוג? בכלל יהיה אסון"!

ונעבור לתגובה הרציונאלית ולעובדות:
יש בעין שמר קרוב ל 300 נהגים ונהגות. מספר הילדים בכל שכבה נע בין 6 ל 8 ברוב השכבות ואינו עומד לעלות במחזורים הבאים. יוצאת דופן היא שכבה של 12 נערים ונערות
ישנה בקשה לאפשר למוסדניקים ללמוד נהיגה כמקובל במדינת ישראל, ולהתחיל לנהוג בגיל 17 – נכון, גם לטעמי זה גיל צעיר מדי, אבל במדינה חשבו אחרת. במדינה חשבו שאם שולחים ילד בן 18 להסתובב עם גליל חמוש ברחובות רמאללה, ולהחליט החלטות שיכולות להשפיע על חיים של אנשים ובמיוחד על שלו, אז יש לאפשר לו להתחיל לנהוג באוטו בגיל 18. אפשר להניח שמישהו בכל זאת התייחס לאילו שהם נתונים סטטיסטיים ולא שלף איזו גחמה מהשרוול.

אז מה יקרה בפועל?
כדי לזכות ברישיון הנכסף על הנערים והנערות להשלים 300 שעות עבודה. מהן מוגדרות 200 כחובה ו 100 מיועדות לרישיון. משימה בכלל לא פשוטה. מספר מקומות העבודה מצומצם. הם פעילים במוסד ובתנועה, הם מבלים ובעיקר לומדים לבגרות. חלקם התביית על מקום עבודה קבוע בזריזות וחלקם ממתינים להזדמנות. ומה זה לענייננו?
בסופו של דבר, מכל שיכבה יקדימו את הרישיון מתי מעט. יש גם מי שבכלל מוותר. מחכים לאחרי הצבא. חלקם 'מגרד' את שעות העבודה האחרונות בסוף י"ב וחלקם סתם לא ממהרים. ועם מה אנחנו נותרים? בין 3 ל-5 נערים ונערות במקרה הכי מתלהב שירצו לנהוג כבר בגיל 17.

אז רגע של רציונאליות לפני שמצביעים:
צי קטן של מכוניות. 300 נהגים ונהגות. 3 עד 5 נהגים שהצטרפו. וזה מה שיעשה את ההבדל? נו באמת...





















ש ר י ם

ש ל ו ם

ח נ ו ך
ע י ן - ש מ ר

ערב מרגש ובו מהיפים שבשיריו של שלום חנוך
בביצוע: זמרי עין שמר, עיבודים וניהול מוזיקלי: זמיר גולן
גיטרות: זמיר גולן, תופים וכלי הקשה: יותם חרודי,
קלידים וגיטרות: אורי שחר, גיטרה באס: אריק סיוון
ביום שישי 3.2 בשעה 21:30
ב ח ד ר ה א ו כ ל





מפרסומי "כאן ביתי" ועד ציבורי של חברי קיבוצים שמטרתו השבת זכויות חברי הקיבוצים על אדמתם ובתיהם לפני שיהיה מאוחר מדי

הערכת הצוות היא כי הציבור בארץ וגם ציבור חברי הקיבוצים אינם מבינים ואינם בקיאים בכל הגזרות שבדו"ח ועדת הבר. משמעות הדו"ח אפליה, פגיעה ונזק חמורים ביותר במסווה כביכול של "עיגון זכויות החקלאים בקרקע" . כוונת פקידי האוצר ומ.מ.י. לעשוק את חברי הקיבוצים ובכך לגזור כליה על הקיבוץ. הציבור בארץ וגם שופטי בתי המשפט תופסים את החלטות מ.מ.י והאוצר כ"טובת-המדינה" ! כהצלת הקרקעות מספסרי ומתעשרי הנדל"ן ! ועכשיו חובת ההוכחה על "האשמים". ( עלינו)

כ מ ה ע ו ב ד ו ת -

הידעת ש.....
דמי ההיוון ניתנים לתשלום במזומן, ביום חכירת הקרקע בעבור כל תקופת החכירה או לחילופין תשלומם פרוס ל- 49 שנה, בשתי האופציות התשלום הוא מלא על הקרקע.
נשאלת השאלה: קיבוץ שגמר את תקופת החכירה הראשונית שלו ושילם את מיסי החכירה כחוק (וזה מצבם של הרוב המוחלט בקיבוצי התנועה) למה צריך עוד לשלם ?
תשובת המנהל: "ככה". ואנחנו אומרים לכם שהם עושים את זה אך ורק כי אנו מרשים להם לנהוג בנו כך.

הידעת ש.....
בהחלטה 979 החדשה הפער בין מבצע היוון מקובל במדינת ישראל לבין דמי היוון בהצעה הינו פי 10 מהמגזר העירוני.

הידעת ש.....
כל תשלום היוון הוא לפי טבלת מינהל מוסכמת ובהצעה 979, לגבי הקיבוצים, הוחלט על שמאות פרטנית. שמאות פרטנית על דעת כל המומחים תעלה את המחיר בלפחות 20% , וכרוכה בעלויות אדירות למימון שמאים ועל זה נאמר "ישמחו השמאים".

הידעת ש.....
החלטה 979 אוסרת על קיבוצך לפנות למסלול החוקי להגדלת משפחות החברים.

הידעת ש.....
גם אם תמצא את הכסף לדמי ההיוון לא תוכל לשייך לעצמך את הבית וזאת עד שקיבוצך יסדיר את "השימושים החורגים בו".
"שימושים חורגים" זהו שם קוד לבדיקה בציציות בכל קיבוץ וקיבוץ ותשלום רטרואקטיבי על כל "חריגה" הכי קטנה לפי פרשנות פקידי המנהל.
מבדיקה לא מעמיקה עולה כי בדיקה פרטנית בכל קיבוץ תמצא חריגות שיעלו מיליוני שקלים לקיבוץ. ועד שהן לא יוסדרו אתה לא תוכל לשייך. (בעיני פקידי המנהל חריגות הן למשל: הפאב המקומי, הסטודיו המקומי, מכירת מנויים בבריכה לצורך עזרה במימונה, מכירה בכלבו למי שאינו חבר קיבוץ ועוד כהנה וכהנה).

הידעת ש.....
דמי ההיוון במגזר העירוני פטורים ממס ולעומת זה בהצעה 979 ,לא די בזאת שהיא פי 10 ממבצעי היוון, הוחלט בועדת הבר להוסיף עליה גם מע"מ ומס רכישה, כך שהתשלום בכיסו של הקיבוצניק יעמוד על מעל ל- 40%.

הידעת ש.....
מבצעי היוון קיימים במדינת ישראל, הם אינם זכות עודפת ולא זכות נדלנית ולא אפליה לטובה, נהפוך הוא, הם מקובלים בכל המגזרים העירוניים בתום 49 שנות חכירה.
זכות זו נעה בין 3-5% ומשמעותה בכיסו של החוכר העירוני היא אלפי שקלים בודדים, עד כה נהנו מזכות זו מאות אלפי בתי אב במדינת ישראל.

הידעת ש.....
רוב מוחץ של החוכרים העירוניים לא שילם כלל דמי חכירה במשך רוב תקופת החכירה שלו, להבדיל מהקיבוצים שכל השנים שילמו כמו אזרחים הגונים.

לסיכום פרק זה של הידעת ש...........
האם נמשיך לשתוק ולקבל את הדין בדרכנו מטה מטה ?????

מוגש כחומר למחשבה מטעם הועד הציבורי של מטה כאן ביתי.

רעיונות, הבעת תמיכה, רצון להצטרפות... הכל ניתן להעביר לפקס מס' 04-6321244.

כתובת מייל: bahar@maanit.org.il.




"באמת אנשים משונים מאוד"
(למנו ומשה– עם סיום התפקיד)

הקיבוץ הוא יצור נעלה, טבעי ומדהים * שאלוהים היה צריך להמציא אותו - אלמלא כבר המציאו אותו היהודים * וחכמים אומרים שזה באמת רעיון נהדר, מושלם * גן-עדן – אבל בשביל מלאכים, לא לבני-האדם * "בין עדן לגיהינום מפריד רק טפח" - אומרים חז"ל * כי לפעמים "הגיהינום הוא הזולת", וד"ל. * ולא רק ה"זולת" – אפילו אתה עצמך * קורטוב מזה ומזה נושא בקרבך * האמת היא שבני-אדם יצרו את הקיבוץ בצלמם ובדמותם * רק שבינתיים הם שכחו מה זה להיות בני-אדם... * *

איך חי לו היצור השמיימי הזה, עם לב של שֶׂה תמים * בעולם של זאבים, כרישים ותנינים * כשלפעמים גם הכרישונים שבִּפְנים * רוצים להיות "כמו כולם", כלומר לטרוף את הקטנים? * כשחברים לגורל המשותף * מוכרים את כבשת-הרש בעגל הזהב? * איך, בתוך המהומה הנוראה שבפנים ובחוץ * שומרים על צלם האדם וצלם הקיבוץ? * איך מנווטים את הספינה בין הקרחונים, החוקים, ההסדרים והתקנונים? * איך שומרים על "שיוויון לפני החוק" מצד אחד, ועל "לִפְנים משורת-הדין" מצד שני? * איך מתייחסים לכולם בשווה ולכל אחד בשונֶה? * לרבֵּע את המעגל כבר יותר קל מזה. * אתה מנסה לעשות "שיוויון", בלי לקצר ראשים * ויוצא "מקרה בוזגלו", ותמיד "אתם אשמים". * "שיוויון בין לא-שווים", דורות, מינים וגֶנים, צרחות וצרכים גלויים ונעלמים * אפילו איינשטיין לא היה פותר משוואה כזאת עם מאות נעלמים... * וכבר התפלל אותו מזכיר ברחימו ובדחילו: * "תן לי אלוהים את התבונה להבדיל בין אלו לאלו. * *

והנה הפלא ופלא! כמו נס פך-השמן שלא התרוקן * נמצאים תמיד כאלה שבמקום שאף אחד לא קם אומרים "כן". * ובין כל "ראשינו הקטנים" הם "ראש גדול" מאוד * ועומדים יום אחרי יום ושנה אחרי שנה במקום שאפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד * באמת אנשים משונים מאוד, הפלא ופלא! * איפה מוצאים עוד אנשים כאלה! * * ואלוהים אדירים! כמה קל לצלוב אותם בהבל-פה ולירוק עליהם ולקללם * וכמה קשה, ריבונו-של-עולם, לעמוד יום אחד בפוגרום הזה במקומם!... * וכל העם רואים את הקללות ויושבים שלווים באוהלם * כאילו לא ראו ולא שמעו, ואף אחד לא קם. * ויש כאלה שמהדרים במצוות המלשינוּת * ומלבינים את שמם של מזכירינו אפילו בעיתונות!!! * וראו, פלא על כל פלא: * בין כל הסערות, בזכות אנשים כאלה * ולמרות כל הנבואות השחורות וחישובי הקץ וה"קצוץ" - * עוד בחורנו חי וגם פורח, ושמו בישראל "קיבוץ". * *

אתם מוסרים למחליפיכם (ושנבחרו זה מקרוב) * יצור מוזר, מדהים, קצת משומש – אבל במצב טוב. * והגמול? * לא כסף, לא "אופציות" ולא טיול בחו"ל * גם לא מכונית ולא דירה * ולא שום טובות-הנאה ויוקרה * מלבד מלה קטנה ונדירה * שערכה לא יסולא ורחוק מפנינים מִכרה * ואנו בעוונותינו כה מקמצים בה עד כי נדמה שאבדה: *
ת ו ד ה * * *
ע"א













טיפול בליחה על ידי עיסוי - בגישה הסינית בעיקר לילדים - מתוך החוברת של ארם צייג

חמש דקות ביום של עיסוי בהם יש להקפיד לעסות את הילד בצורה שבה הוא לא יתנגד. אם הוא לא אוהב את העיסוי אז לעסות אותו בזמן שתשומת הלב שלו מופנית למקום אחר, סיפור או טלוויזיה.
אין צורך לספור 100 פעמים אלא רק בפעם הראשונה כדי לקבל אומדן. בד"כ זה לא נמשך יותר ממחצית הדקה.
עיסוי בכף היד



עיסוי באמה –
בחלק החיצוני (לטרלי)
של פנים האמה.








עיסוי בכלוב החזה
רצוי אחרי המקלחת, למשך 3-5 דקות מלפנים ומאחור, תלוי במידת הסבלנות של הילד. מומלץ להשתמש בשמן כדי למנוע חיכך בעור. כדי לקבל אפקט מוגבר אפשר להשתמש בשמן עם תוספת של שמן אקליפטוס (שמן אתרי). השמנים המומלצים לחורף הם שמן שקדים או זרעי ענבים, גם שמן זית לבישול הוא טוב, המינון של שמן האקליפטוס הוא 2-3 טיפות לכף שמן. אפשר לרכוש שמנים המותאמים לעיסוי שמטרתו כיוח וחיזוק מערכת הנשימה. אפשר גם לטפוח על הגב עם יד קמורה כדי לעזור לכיוח.

























המנה הראשונה של מעדני חורף ח ם עדיין נמסה בפיהם של הסועדים המרוצים – בחוגים של רקפת זוהר, שני בראון, עידית ואורין, אדם זרטל ונורית קישיק – אולם שלב העיכול הסופי הולך ומתקרב, והמנה השניה כבר מצפה בפתח.

במחזור השני, שייפתח ב-19/2, מיגוון עשיר של נושאים ומורים – דפי ההרשמה חולקו לתאים, ואם טרם נרשמתם אתם מוזמנים לעשות זאת עד ה-10/2 (יום ששי הקרוב). כדאי!
ועוד כמה דברים לתשומת לבכם:

החוג "אני עושה את חיי" בהנחיית עלוית מרקם יפתח להרשמה גם במחזור זה, ביום ג' בשעה 20.30.

החוג של עידית ואורין ימשיך את פעילותו המבורכת – לאור הצלחתו הרבה בקרב הורים וילדים, אך הפעם הפעילות חופשית וללא הנחייה. הפגישה האחרונה חגיגית, ואפשר להביא כיבוד.

הנרשמים לחוג "עולים ב'הר אדוני'" בהנחיית קובי גרוסמן מתבקשים לקרוא את הנובלה "הר אדוני" לפני פתיחת החוג. יש עותקים בספריה.

ב-23/2 תתקיים הרצאה של ד"ר עופר מוקדי על האבולוציה, וב-2/3 ירצה ציבי גבע על אמנות בת זמננו. פרטים בהמשך.

באמתחתנו תוכניות נוספות – שימו לב ללוח "חורף ח ם" וללוח האלקטרוני, וצפו להפתעות...

שלומית, אורין, מרים וקובי
צוות "חורף ח ם"















כמה מילים עם כניסתי לתפקיד מזכיר הקבוץ

לחברי וחברות עין שמר שבת שלום!

השבוע נכנסתי לתפקידי כמזכיר עין שמר. אני בהחלט מתרגש מהתפקיד ומהמעמד ואעשה כל שביכולתי להצדיק את האמון שנתתם בי. עין שמר הוא קבוץ חזק, מיוחד ובעל כשרונות רבים ואני מאמין ביכולתו לצמוח ולשגשג, מבחינה חברתית וכלכלית כאחד. ברור לי שהקיבוץ ידע תקופה לא קלה, ואני רואה כחלק מתפקידי להרגיע מתחים וחילוקי דעות, אם כי לא על ידי "טאטואם" או התעלמות מהם.

יעדים נוספים שהצבתי לעצמי הם:

שמירה על החלטות הקבוץ ויישומן – אני רואה חשיבות רבה בנוהלי החלטות מסודרים והקפדה על ביצוע החלטות הקיבוץ – מרמת החבר, דרך רמת הוועדות והענפים ועד בעלי התפקידים הבכירים.

קידום ויישום המלצות צוות ההסכמות – בידינו חוברת של החלטות בכמה וכמה תחומים. כעת יש לדאוג ליישומן, ובכוונתי לטפל בכך ברצינות.

הערכות לחג ה-80 לעין שמר – אני רואה בחג הקיבוץ הזדמנות פז לפרויקטים חברתיים ותרבותיים, שיקדמו אותנו כחברה איכותית.

בימים אלה אנו נמצאים בעיצומה של החלפה של בעלי תפקידים רבים בקיבוץ. יואב דרורי החליף את ברמן, אני את מנו ואיילת מוזס תיכנס בקרוב לחפיפה עם משה. גם בתחומים החשובים של חינוך ותרבות התחלפו הרכזות: ענת החליפה את אסנת וגלי את מרים שנפלד. כמו כן, הנהלת הקהילה עומדת להתחלף, וחברים נוספים אמורים להצטרף להנהלה הכלכלית.
תהליך כזה ללא ספק יוצר אי שקט ואולי אף חרדות. אני רואה כחלק מתפקידי לדאוג שהעברת התפקידים תעבור באופן מסודר וחלק ככל האפשר, ושבעלי התפקידים החדשים ילמדו לעבוד ביחד ויצרו הנהגה מגובשת שתדע להתמודד עם האתגרים העומדים בפנינו בשנים הקרובות.

אני רוצה לברך את איילת מוזס לקראת כניסתה לתפקיד ניהול הקהילה ולציין את אחריותו הציבורית והאומץ האישי של הראל יגודה שלא נבחר בהצבעה וקיבל זאת בבגרות והבנה. אני בטוח שהראל, אם ירצה להתמודד בעתיד שוב, יוכל לעשות תפקיד זה.
בהזדמנות זו אני רוצה גם להודות מעומק הלב לבעלי התפקידים המתחלפים, ובמיוחד למשה רונן וכן למנו אלון שמילא בנאמנות שלוש קדנציות בתקופה של שני עשורים. כולנו יודעים (אבל לפעמים שוכחים), עד כמה נדרשים בעלי תפקידים לאינסוף זמן, מסירות ותעצומות נפש, על מנת לענות לצרכים המורכבים של הקהילה הקיבוצית. אני בטוח שכל אחד מהם ראוי למלוא ההוקרה וההערכה שלנו – מעבר לכל חילוקי דעות ועמדות.

ובחזרה אלי - כידוע, לצד תפקודי כמזכיר קיבוץ אמשיך בניהול משרד ההפקות שהקמתי. אעשה מאמץ למנוע ששני התפקידים לא יתנגשו זה בזה. ימי הפעילות שלי בתפקיד יהיו שני ורביעי. בימים אלה אהיה זמין לחברים במשרדי שבבית המשרדים. בשאר הימים אפשר לפנות אלי טלפונית.
בתורנויות שמירה ובצוות אבלות, ימשיך לטפל מנו אלון, שגם ילווה אותי בראשית התפקיד בניסיונו הרב.

שיחת הקבוץ הראשונה באחריותי תהייה בשבוע הבא, בתאריך 11.2 ובה יופיעו כל בעלי התפקידים החדשים. אשמח לראות השתתפות ערה יותר של חברים בשיחה זו ובשיחות הבאות, ואני מביט קדימה באופטימיות ותקווה.
בהצלחה לכולנו,
חמי סל
טלפון מקוצר מקווי הקיבוץ: 8004
משרד: 4497

בשעה טובה ומוצלחת

בשעה טובה, הדירוניות מוכנות לקבל את פני הדיירים החדשים שהביעו רצונם לעבור.
יש ארבע משתכנים חדשים ונותרו שתי דירות פנויות. למשך שלושת השבועות הקרובים מוזמנים חברים נוספים המתלבטים בכיוון זה - לפנות אלי ולבקר במקום. במידה ולדירוניות לא יהיה ביקוש עד 21.2 על ידי חברינו – נשכיר אותם למשתכנים חיצוניים .

ב ה צ ל ח ה ו ת ו ד ה ל כ ל מ י ש ת ר ם ל ה ת מ מ ש ו ת ה ד י ר ו נ י ו ת

דליה ברכה





סגירת הפאב שלנו – גוס פאב





נסיעות בריאות – אני מבקשת מהחברים הנצרכים לנסיעה ע"ח בריאות, לפנות אלי לקבלת אישור ולאחר מכן להקליד הבקשה בעצמם. ( אינני יודעת את המספרים והסיסמאות של החברים) אזמין בעצמי רק לאלה שאינם יודעים לעשות זאת.







הצבעת קלפי לשיחה
מ 21.1.06
בועז פוקס - התקבל למועמדות.

מיכל גולן - התקבלה למועמדות.

נבות זרטל - התקבל לחברות .

אדוה בראון - התקבלה לחברות.

אילת מוזס - נבחרה כמנהלת קהילה
ב 119 קולות. הראל יגודה 82 קולות.

איריס ארבל - נבחרה כרכזת ועדת דירות ב- 154 נגד 45.

"מה שרואים משם"
התכנסנו בערב שישי גשום, לכבד ולשמוע על ספרו של אבישי גרוסמן מפי ידידים טובים, בהם פצ'י שפירא ומוקי צור. שמענו דברי טעם ופילוסופיה כלליים ואישיים מאוד.
הערב היה מאוד מוצלח ומרגש וברצוני להודות לאותם אנשים שתרמו לכך:
לעלי אלון על היוזמה, הקשרים והמלים היפות,
לחמי סל על ההנחייה,
לחיים חננאל ונורית קישיק על הנכונות המיידית,
למרים שנפלד על העזרה הצמודה,
לקובי גרוסמן וזמיר גולן על השיר המרגש,
לנפחיה על המתנות היפות,
וכמובן לאבישי על ספרו החושף והמרגש ותרומתו האיכותית ליצירה המקומית.
תודה רבה לכולם
נתראה בהמשך, גלי.











עוגת אפרסמון בחושה

חומרים:
2 כפיות אבקת אפיה
1 כוס מחית אפרסמונים (לקלף ולטחון במעבד מזון)
1/2 כפית אגוז מוסקט
½1 כפית קינמון
2 כוסות סוכר
1 כוס שמן
1 כפית מלח
4 ביצים
2/3 כוס מים
3 כוסות קמח
1 כוס אגוזי מלך שבורים

אופן ההכנה:
מערבבים יחד את אבקת האפייה עם מחית האפרסמונים, מניחים 5 דקות.
טורפים את הביצים עם התבלינים, הסוכר, השמן והמלח.
מערבבים את מחית האפרסמונים עם המים, ומוסיפים אותה ואת הקמח, לסירוגין, לבלילה.
מערבבים פנימה את האגוזים, מעבירים לתבניות משומנות.
אופים שעה בחום בינוני.

החומרים הם ל 3 תבניות אינגליש קייק.




למנו עם סיום תפקיד המזכיר
תודה רבה וגדולה!
גם בתוך המחלוקות הגדולות
בין ההסכמות ואי ההסכמות -
והתקופה הרי אף פעם לא קלה..
ידענו כי עליך ניתן לסמוך
כי את המערכה אינך נוטש
כמו עמוד יציב במרכז הסוכה.
ואין דבר שהוא קשה מדי ולא ניתן לעשותו ובלתי אפשרי עבורך.
לא היה דבר שבחלת בו והיה בשבילך פחות ערך – עד עד עד... בית הקברות.
תמיד נכון,
חזק,
לא מפחד,
לא מתקפל,
אז מה נאחל לך?

שתהנה בנעלי הבית למרות שאצלך אין מושג כזה, שאורנה תרווה נחת, ולשניכם
הרבה הרבה שמחה!







" סביבה" היא לא המקום שבו האדם נמצא, ואפילו תהיה זאת סביבה של קבוצת אנשים טובים וחזקים, שמשפיעים עליו. ההשפעה על האדם אפשרית רק אם הוא רוצה להיות מושפע ומניח להשפיע עליו. חוק הוא שאין כפיה ברוחניות. אדם לא יכול להשתנות בכפייה מבחוץ. הוא משתנה ומושפע על פי רצונו, ואז זו לא כפייה.
הרב לייטמן

ג ש מ י ם
השבוע ירדו 2.5
בכל חודש ינואר 140.5 מ"מ.
הממוצע של ינואר 155 מ"מ.
וסך הכל עד עתה 340.5 מ"מ


השבוע בחוג קולנוע
מחול הפגיונות
במאי: ז'אנג יימו
סרטו הוירטואוזי של אחד מגדולי הבמאים הסינים העכשוויים, משלב קרבות וריקודים מרהיבים על רקע סיפור מתח המשלב אהבה וגורל שלא ניתן לההימלט ממנו.
צבעוני ומרהיב לעין.
יום ד' – 20.00
במועדון לחבר.
ל ה ת ר א ו ת
נורית ק.




נ ר ז י כ ר ו ן

הלה פיינמסר 3.2.1982
בתיה בן משה 5.2.1974
אבי אבלגון 6.2.1995
מוטקה שדמון 7.2.1989
שורקה רוט 7.2.1989
ויקטוריה אשכנזי 8.2.1983
ציפורה נריה 10.2.1974
מלכה אבל 10.2.1989

אל תיתן עצות מבלי שנשאלת,
אל תיתן עצות חינם
כי גם כששואלים
לא משתמשים בהן.
חילקה
סבתא שלי אמרה...

הכול עוד יתברר
חילקה



הזמנת רכב

בראשון לחודש נכנסנו להסדר הזמנת הרכבים דרך המחשב בלבד.
יותר לא ניתן לפתוח את ארון המפתחות בעזרת הכפתור האישי כפי שנהגנו.

כיצד פותחים את הארון ביציאה לנסיעה:
יש להעביר את הכפתור האישי במקום המתאים במחשב שבחדר המפתחות.
אם רשומה הזמנה על שמך, יש ללחוץ על "לקחת רכב – פתיחת ארון" (או לוחצים על 8), ואז מופיע : "לקח רכב" בפינה למטה והמחשב יפתח את ארון המפתחות.

כיצד פותחים את הארון בחזרה מהנסיעה:
לאחר תום הנסיעה, נפתח ארון המפתחות בעזרת כפתור הרכב הצהוב שמחובר לצרור המפתחות של הרכב שהחזרת. יש להצמידו למקום המתאים ליד המחשב ולוחצים "החזר רכב" והארון ייפתח.

מה לעשות כשמעונינים לנסוע ואין הזמנה מראש:
אם יש בסככה רכב הנראה כפנוי נכנסים למחשב ומוודאים שהוא אכן פנוי. אם כן, עושים הזמנה ולאחר מכן ניתן להוציא את המפתח כרגיל.

אין להעביר מפתחות מאחד לשני. יש תמיד להחזיר המפתחות לארון בתום הנסיעה.
זהו, ההתחלה קצת קשה אך נקווה לטוב.
ב ה צ ל ח ה ל כ ו ל נ ו
עמי וחנה




בברכה ובתודה

לאחר שנים רבות של התנדבות בתפקיד המקשרת למילוא, החליטה עליזה לוי לסיים את תפקידה.
הצוות במילוא וכל משתתפי מלוא מעין שמר מודים לה על מילוי תפקידה בצורה נפלאה, נאמנה ומלאת יוזמה.

נכנסת לתפקיד המקשרת תרצה צפניה, אנו מודים לה על הסכמתה למלא את התפקיד בהתנדבות ומאחלים לה הצלחה.
תרצה היא הכתובת לגבי מלוא לכל חבר מגיל 60 ומעלה בקיבוץ עין שמר.

אוה שרון ורותם סוקי צוות מלוא.



חוברת טלפון חדשה
התחלתי בחלוקת חוברות הטלפון החדשות בצבע ירוק. בשבוע הקרוב לתאי החברים ובשלב שני למקומות העבודה.
מי שיזדקק לאחר מכן לחוברת נוספת יוכל לקבלה בעלון.

בעתיד הקרוב – החלפת הספרון הקטן לנשיאה בתיק.
נורית משיח



ברכת דרך צלחה
לחמי סל
בתפקיד המזכיר.

ש ב ת ש ל ו ם !