חפש בעלונים קודמים

כז' בניסן תשס"ח 2.5.2008

עין שמר
עלון מס' 16 (3688) כז' בניסן תשס"ח 2.5.2008


יום הזיכרון לחברינו ובנינו
שנפלו ונספו על בטחון ישראל

יום שלישי א' באייר תשס"ח 6.5.2008
ט ק ס ה ז י כ ר ו ן
יתקיים באנדרטת "בית הבנים בשעה 20:00

הציבור מוזמן להניח פרחים ליד האנדרטאות ברחבי הקיבוץ.
חדר הזיכרון פתוח לקהל.

חגיגות יום העצמאות
יום רביעי ב' באייר תשס"ח 7.5.2008
בשעה 20:15 טקס משואות ומפקד אש מסורתי ולאחריו
הרקדת עצמאות במגרש הספורט.
למחרת, יום ה' 8.5 בשעה 10:00
הפנינג על הדשא הגדול –
קישוטי אופניים, ברכות, חליקות, ארוחת צהרים ברישום.
ח ג ש מ ח !

נזכור את חברינו
בנינו ובנותינו

דב הנדל – נולד בפולין ב- 1905, נרצח בידי פורעים בחצר הישנה בעין שמר
ב- 28.8.1938.

דוד שניידר – נולד בוילנה ב- 1910, נרצח בידי פורעים בחצר הישנה בעין שמר
ב-28.8.1938.

יצחק פרלברג – נולד בפולין ב- 1908, נפטר ב- 1942 בעת שירותו בצבא הבריטי.

מקי שטיינברג – נולד ב-1923, נפטר ממחלה בעת שירותו בפלמ"ח ב-29.5.1943

אלימלך שטרקמן – נולד בפולין ב- 1909, נהרג במצור על גבעת חיים, במאבק לעלייה חופשית ב- 26.11.1945, כ"א בכסלו.

אמנון חרודי – נולד ב- 1937, נפל במלחמת ששת הימים בקרב על שחרור ירושלים,
ב-6 ביוני 1967.

חנן בוך – נולד בפולין ב- 1944, נפל במלחמת ששת הימים בקרב על שחרור ירושלים, ב-6 ביוני 1967.

יוסי ניידס – נולד ב- 1951, נפל בקרבות הבלימה ברמת הגולן במלחמת יום כיפור,
ב- 9.10.1973.

אבשלום בן יהודה – נולד ב- 1956, נפל בקרב כקצין בחטיבת הצנחנים במבצע ליטני, ב-15.3.1978.

יפתח מור – נולד ב-1959, נהרג בתאונת אימונים בהתרסקות מטוסו ב- 1.4.1987.

מיה סגולי – נולדה ב-1969, נהרגה בתאונה בעת שירותה הצבאי כסמלת ת"ש
ב-22.9.1989.


לואיס גורן – נולד ב1954, נהרג בעת שירותו הצבאי כקצין במשמר הגבול
ב-5.3.2001.


צבי מור – נולד ב-1954,שירת במילואים כצוללן בחיל הים, נפטר ממחלה ממארת
ב-22.10.1999.

י ה י ז כ ר ם ב ר ו ך




ג גבורת האדם היא בראש ובראשונה ביכולתו להתגבר על הפחד, להעמיד את טובת האחר, החבר, המשימה והכלל לפני או במקום שלומו וטובתו שלו.

הגשמת החזון של מדינת ישראל עצמאית, נכונה ובטוחה.
מתוך דברי אמנון ליפקין שחק

שניים מעין שמר זכו לציון לשבח

מתוך הספר "בעוז רוחם"
בהוצאת משרד הביטחון
עיטורי הגבורה, העוז, המופת
וצל"ש הרמטכל.

רס"ל ניידס צבי ז"ל 2120608

תאור המעשה: ביום 6 באוקטובר 1973 שימש רס"ל צבי ניידס ז"ל כסמל מחלקה בגדוד בגזרה הצפונית של רמת הגולן. בקרב עז עמד מול שריוני הסורים, וכאשר נוכח לדעת כי מפקדו, סגן דגני ז"ל, נפגע והטנק החל לבעור, הגיע אל הטנק הבוער, תחת אש ומטחי-טילים, כדי לחלץ את אנשי צוותו. בניסיונו זה נפגע הטנק שלו מפגיעה ישירה, הוא וכל אנשי צוותו נהרגו. במעשהו זה גילה אומץ לב רב ואחוות לוחמים למופת.

ע ל מ ע ש ה ז ה ה ו ע נ ק ל ו ע י ט ו ר ה מ ו פ ת
אייר תשלה"ה מאי 1975, מרדכי גור, רב אלוף, ראש המטה הכללי


רס"ר חדוותי רן 310292
על גילוי אומץ לב קור רוח ותושייה

תאור המעשה: ביום 10 באוקטובר 1973 בצומת "כביש הנפט – כביש גונן" הופצצה שיירת תחמושת ע"י מטוסי "סוחוי". משאית תחמושת אחת דלקה, וצמיגי המשאית שעמדה לידה החלו לבעור. רס"ל רן חדוותי עלה על המשאית שצמיגיה בערו והרחיק אותה מהמשאית הבוערת, שהתפוצצה כעבור מספר דקות. כן דאג שאנשי השיירה יפזרו את כלי רכבם, ובכך הציל את האנשים ואת כלי הרכב. במעשה זה גילה רס"ל רן חדוותי אומץ לב קור רוח ותושייה.

ע ל מ ע ש ה ז ה ה ו ע נ ק ל ו צ ל "ש ה ר מ ט כ " ל
תשרי תשל"ו ספטמבר 1975, מרדכי גור, רב אלוף, ראש המטה הכללי




פותחים שבת

לפני שבוע, ערב חג פסח שני, ערכנו קבלת שבת חגיגית. במרכז הערב עמדה מגילת "שיר השירים". בין השירים הגדושים תיאורי אביב בלט השיר "הנה הסתיו עבר" שנוגן בצלילי חלילה היפים של ענת אלון בליווי ההרמוני של ניר אלון.
את קסמו הרב של טקסט "שיר השירים" הדגישה קריאתו האיכותית והמרגשת של קובי גרוסמן שקרא שני שירים מתוך מגילה זו.
מארק צ'נסקי וזמיר גולן ביצעו ביופי רב את השיר "אַחֲרֵי הכל אַת שִיר" של שלמה ארצי.

גם דבריה היפים והמרתקים של עדה גבע עסקו במגילת "שיר השירים", היא התמקדה בויכוח שנסב סביב הכנסת "שיר השירים" לתנ"ך. עדה ציטטה את רבי עקיבא שאמר: "כל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קודשים". ציינה שרבי עקיבא סלל את הדרך להכנסת "שיר השירים" לתנ"ך, אך כשם שנתן לנו אותו, כך גם לקח לנו אותו: הוא התנגד שישירו את "שיר השירים" ויעשו אותו כמין זמר, והציע בלהט את הפירוש האלגורי האומר שלא מדובר כאן בשירי אהבה בין גבר לאישה, אלא ביחסים בין כנסת ישראל לאלוהים. הוסיפה שהעובדה שהמגילה יוחסה לשלמה המלך, חיזקה עוד יותר את המימד של פרשנות לאומית או דתית...
בהמשך, הזכירה את המדרש על תנורו של עכנאי שבו מתקיים ויכוח בין החכמים לגבי
כַּשְרוּתוֹ של תנור. רבי אליעזר בן הורקנוס שהתנגד לדעתם של שאר החכמים, מביא בין נמוקיו "בת קול.." (המבטאת את קול האלוהים) התומכת בדעתו... אך למרות זאת נשארים החכמים בעמדתם, כי אמרו: אנחנו מחליטים על פני הארץ את ההחלטות שלנו, כי מה שבשמיים זה בשמים, ומה שעל הארץ זה בארץ. שמע זאת הקב"ה ואמר: "נִיצְחוּנִי, בָּנַי ניִצְחוּנִי"...
עדה השוותה זאת לויכוח על "שיר השירים". גם כאן, אמרה, יש ניצחון לגישה ה"ארצית", לפירוש הארוטי, אך זהו ניצחון שאין בו תבוסה: כי לשתי הפרשנויות יש מקום זו לצד זו.
לסיום דבריה אמרה שאנו כאן בקבלת השבת זימרנו כל הערב בהנאה את "שיר השירים" ועשינו אותו כמין זמר... אל נכון יבוא הקב"ה ויאמר: "נִיצְחוּנִי, בָּנַי ניִצְחוּנִי"...

והשבוע, בעקבות יום השואה נשיר משירי העולם שחרב: שירי העיירה היהודית.
על פרשת "קדושים" – יואל גרוסברג .

שבת – שלום!






מרכז קשתות – שכן חדש לעין שמר
חברי עין שמר יכלו לראות השנה האחרונה בנין חדש בצבעי כחול-חום שנבנה בין איצטדיון הכדורגל של מבואות עירון לבין בית ספר רעות. זהו המבנה החדש של "קשתות". "קשתות" הוא מרכז לילדים בעלי לקויות תקשורתיות- אוטיזם ו-PDD, שהוקם בשנת 1998 בברקאי ובימים אלה עובר לקרית החינוך מנשה. המרכז החל כגן ילדים וכיום יש בו שני גנים ושבע כיתות, סך הכל כחמישים ילדים מגיל שלוש עד שלוש-עשרה. המרכז פועל משעה 7:30 בבוקר ועד 16:45 אחר הצהריים והוא פתוח כל השנה, להוציא חול המועד פסח ושבועיים באוגוסט.
מטרת המרכז היא להעצים את הילדים ולסייע להם להשתלב בחברה. הצוות החינוכי (כשבעים איש הבאים ברובם מיישובי האזור) מתייחס לכל ילד כעולם בפני עצמו, לומד את יכולותיו ואת קשייו ובונה עבורו תוכנית חינוכית המבוססת על מכלול ההיבטים הלימודיים, הפיזיולוגיים והרגשיים. בנוסף ללימודים אקדמיים (חשבון, קריאה וכתיבה, מדעים, תנ"ך וכו') מקבלים התלמידים גם שיעורי אמנות, מחול ומוסיקה, שיעורי פיתוח גופני (כולל רפלקסולוגיה וקרב מגע), מיגוון טיפולים פרא-רפואיים וכן פעילויות כייף והעשרה.

תוכנית השילוב ב"קשתות" מאמינים כי ילדי "קשתות" יכולים וצריכים להשתלב בקהילה. הצוות מקיים קשר רציף עם כל משפחה, על מנת להכיר את הרקע החברתי של הילדים ולחזק את החיבור ביניהם לבין סביבתם החברתית.
תוכנית השילוב כוללת למידה של מיומנויות חברתיות (מפנייה לחבר ועד קנייה בחנות) ומפגשים מגוונים עם ילדים ממסגרות רגילות, בגנים של מצר ובבית ספר "רעות". הקשר השילובי מתגמל את שני הצדדים. ילדי "קשתות" לומדים לתפקד בחברת בני גילם ולהתאים את עצמם למסגרות החינוך הנורמטיביות, בעוד הילדים המשלבים נפתחים אל הזולת השונה מהם ומפתחים תכונות של רגישות ואמפתיה.

קשר לקהילה מאז שהוקם המרכז בברקאי, התקיים קשר מיוחד בינו לבין הקיבוץ. טיולי בוקר ברחבי הקיבוץ, שיעורי-שחייה ובילוי בבריכה, אירועים וטקסים בחדר האוכל, קשר עם הוותיקים שלימדו את הילדים אנגלית, וכמובן, מגוון שירותים כגון כלבו, כביסה ועוד. המעבר לקמפוס של המועצה מחייב את "קשתות" להתארגנות חדשה – והפעם מול הקיבוץ הקרוב ביותר – עין שמר.

קשתות ועין שמר הקשר הראשון של "קשתות" לעין שמר הוא דרך יונתן זהר סל, שלומד באחת מכיתות הבוגרים, ודרך משפחתו. לקראת המעבר נערכה פגישה עם מנהלת הקהילה וסוכמו כמה עקרונות ראשונים לשיתוף פעולה:
• ילדי "קשתות" יוכלו לטייל ברחבי הקיבוץ ולהנות ממתקני המשחקים ופינות הנוי (בתקופת החופש - בתיאום עם ו. חינוך)
• המרכז יקנה מעין שמר שירותים בכלבו, מכבסה וחדר האוכל.
• בקיץ יוכלו הילדים להשתמש בבריכה ללימוד שחייה ולהנאה.
אנו מקווים כי השכנות עם עין שמר תוליד יחסי קרבה, הבנה ולמידה הדדית – ומחכים מאד להתנסות החדשה.
בברכה,
תרצה גמליאל, מנהלת מרכז קשתות











מ כ ת ב ל א ח

שנה חולפת ועוד שנה ועוד שנה, ואתה נשאר, נותר צעיר ויפה. לא יאומן איך כה מהר עוברות השנים, אח אהוב שלי, ואתה לא נעלם. להיפך, אתה יותר ויותר חסר לי, לכל המשפחה. עד עתה איני משלימה עם מותך הכה פתאומי, מהיר ואכזרי. עד עכשיו אני חושבת ומדמיינת, גם בחלומותיי, על היותך איתי, בינינו. חושבים לעתים קרובות מה יכול היה להיות לו באמת היית איתנו כאן, איך החיים היו יכולים להיות שונים, והרבה, הרבה יותר טובים גם לך וגם לכל אחד מאיתנו.

יפתח אני אוהבת אותך יותר מכל. אתה האח הגדול שלי, ואותך במיוחד כל כך הערכתי והערצתי, וכך גם בילדותי ניסיתי כל הזמן ללכת בדרכך, אחרי מעשיך ותחביביך – אם זה סוסים, ספורט ובמיוחד כדור-עף, שחיה ואפילו חשבתי להיות טייסת קרב… פשוט רציתי להיות כמוך, וכשהייתי ממש קטנה הצהרתי שאני רוצה להתחתן עם יפתח לכשאגדל, ואמרתי זאת בשיא הרצינות…

אהבתי כל כך את בואך הביתה מהצבא בשבתות, כי גם אתה הענקת לי אהבה רבה, ליטפת את שערי הארוך ברוך וחיבה, דיברת איתי ארוכות, ורק אותך יכולתי לשתף בדברים מסוימים… דאגת לי מאוד בהיותי כה חולה, ניסית לעזור, לתמוך, לעודד, פשוט להיות אתי כשרק יכולת, והתמיכה שלך היתה כה חשובה ומשמעותית בשבילי ונתנה לי יותר מכל.

קשה לי מאוד לדבר עליך בעבר, כי אתה כל כך קיים ועודנו בתוכי, ליבי ונשמתי כל הזמן, וכששואלים אותי כמה אחים אנחנו, אני מעולם לא מוותרת עליך ועונה כמובן שאנחנו ארבעה אחים.

יפתח אני נאבקת עם עצמי ועם העולם האכזר הזה על היותך וזיכרונך, ומקווה שאתה שומע אותי שם למעלה. זכור שאנחנו איתך כל הזמן, אם לא במציאות למטה, אזי בתוככנו, כה אוהבים אותך וחושבים עליך, אתה לא לבד.

עצוב לי שאי אפשר לסיים איתך בחיבוק ונשיקה, אבל עמוק בלב חיבוק ונשיקה לך, אח מתוק שלי.

באהבה רבה ודמעות לך יפתח, אח, בן, יקר, אהוב שלנו
והשתתפות עם כל משפחות השכול כאן בעין-שמר.
שיר




הספד של טלי לוי
לבתה דפנה ז"ל
התפרסם בעתון "לאשה"





ל י ל ד ה ש ל נ ו ,
כשנולדת קיבלנו מתנה: ילדה שלישית כפי שייחלנו ורצינו. אמנם בוששת לבוא ורק לאחר זמן וניסיונות רבים הצלחתי להיכנס להריון, אבל כבר אז היו סימנים לחוזק שלך. ניצחת את כל המכשולים והסטטיסטיקות – בדיקה הורמונלית שהראתה שאין סיכוי שאכנס להריון, שנה וחצי של סימיני ירידה בפוריות, צילום רחם, והנה בכל זאת, צמחת והתפתחת בתוכי.

לכל אורך ההיריון היית קטנה וגם הבטן לא תפחה מדי. כולם אמרו לנו: "אל תדאגו, יהיה בסדר, היא תיוולד קטנה ותמשיך להיות קומפקטית גם בהמשך".
כשהגענו לשבוע ה- 37 הגניקולוג הציע לזרז את הלידה ואמר: "אולי כדאי שהיא תגדל ותתפתח כבר מחוץ לרחם". אבל את יצאת בדיוק בזמן, לאחר צירים ספונטאניים ולידה שארכה כשמונה עשרה שעות.

החששות שהחלו בהריון המשיכו וגברו אף יותר כשראינו שאינך אוכלת כמעט. ביום השלישי ללידתך הוחלט להעביר אותך לפגיית בית החולים, כדי שתשלימי את החסרים באמצעות עירוי. בינתיים החלו בבדיקות, והצוות הודיע לנו שיש לך בעיה נוירולוגית ואולי מטבולית, מעבר לבעיה שהייתה לך בלב, עליה כבר ידענו מראש.

אנחנו לא הקשבנו, רק ראינו לנגד עינינו תינוקת מחוברת לאינספור צינורות וחוטים המחוברים למוניטור, מזרקים מסביב, מד לחץ דם, זונדה, מנשם, עירויים שהוחלפו בתדירות גבוהה. זו כבר לא הייתה תינוקת עם צינורות, אלא צינורות עם תינוקת.

כמה סבלת כמה בכית, ואנחנו רק עמדנו מנגד בלי יכולת לעזור לך. היית נתונה לחלוטין בידי הרופאים. לא הפסקתי לחשוב על כך שמה שאת עוברת בשבוע אחד, לא עברתי אני ב- 40 שנות חיי. כל הזמן קיוויתי שעוד מעט זה ייגמר, את תגיעי הביתה ושם כבר אפנק אותך. שם תהיי רק בידיי, רק שלי.

לאחר שבועיים מתישים של אי ודאות וחששות, ההחלטה הייתה ברורה: אין מנוס מניתוח לב פתוח. יום לאחר מכן עברת צנתור ובשבוע שאחריו נותחת והועברת מיד ליחידה לטיפול נמרץ ילדים. הצלחת להחזיק אותנו ואת הרופאים אופטימיים במשך עשרה שבועות. עד שתש כוחך. הרופאים הרימו ידיים בחוסר אונים מול המחלה שתקפה את לבך, וכך תמו חייך הקצרים.

תינוקת קטנה וגיבורה שכמוך, אף אחד לא ישכח את מלחמת ההישרדות שלך. תמיד נזכור איך נאבקת בעקשנות על חייך והצלחת להפתיע בגדול את כל רופאייך.
בלידתך נתת לנו מתנה גדולה של אושר, וגם בלכתך, לצד הכאב הגדול, את משאירה לנו מתנות רבות; הידיעה וההכרה שאנחנו מוקפים באנשים שביקשו רק לעזור ולסייע ועשו זאת ללא ציפייה לתמורה כלשהי; התחדדות הרגישות לסבלו של האחר, שאנו מקווים שתוסיף ותיטמע בנו, וגם את ההסתכלות הבהירה יותר על הפרופורציות בחיינו.

אחת המתנות הגדולות בשבילי הייתה הזכות לשהות במחיצתם של אנשי הצוות היחידה לטיפול נמרץ לב בבית החולים שניידר, שטיפלו בך ובנו באהבה וברגישות שאין גדולים מהם. אנשים אלה, היקרים ללבנו מאוד, יוסיפו להיות איתנו תמיד ולחמם אותנו באורם, גם מרחוק. עד היום אנחנו מודים להם על כל מה שעשו למענך ולמעננו.
עוד תקווה קטנה יש לי בשבילך אני מקווה שגם בשבועות בהם שכבת ללא תזוזה, מונשמת ומורדמת, חשת אותנו לצדך, אוהבים אותך ומייחלים להחלמתך.

אוהבים וזוכרים תמיד, אבא ואבא.














לכל בית עין שמר

תודה מכל הלב לכל מי שעזר וטיפל באמא בזמן מחלתה. תודות מיוחדות לבית דורות שתמיד נענו לכל בקשה שלנו. למטפלות ולאחיות הנהדרות ולשאקר המסור והאהוב, ולקרן האחות המקסימה שהיו אהובים עליה במיוחד.

לצוות המרפאה. לנירית שתמיד עזרה וביום האחרון עמדה לצידנו כל הזמן, לד"ר נגב האחד והיחיד – אין כמוך. ולמלאך בלבן צאלה, שליוותה את אמא הרבה מאוד שנים ביום ובלילה באהבה ובמסירות – אמא אהבה אותך מאוד.
לדליה ברכה תודה על כל העזרה והיחס החם.
למנו שדאג שתהיה לאמא לוויה יפה ומכובדת. למטפלות חנה בן גידה וג'קלין – הייתן נהדרות ואמא אהבה אתכן מאוד.
תודה גדולה ומיוחדת לעדינה כפיר שמלווה את אמא הרבה מאוד זמן והייתה לה כמו בת וגם חברה ומטפלת בסוף חייה – מסורה ואוהבת. כל ערב באה או מטלפנת כדי לוודא שהכל בסדר ואמא זכתה לטיפול הטוב ביותר, ולנו הייתה אוזן קשבת ואשת קשר עם הקיבוץ לכל בקשה של אמא ושלנו.
תודה רבה לכולם
מכל הלב
משפחות הררי ובן שמעון




















לחברים שלום,

עקב מצב משק המים במדינה קוצצו לנו כ-30% מכמות המים לחקלאות אשר הוקצתה לנו בשנת 2007 ולכן חסרים לנו מים להשקיית הגידולים החקלאיים.
אני פונה אל כל אחד ואחת מחברי ותושבי קיבוץ עין שמר להשתמש במים בחכמה.
והרי מס' פתרונות פשוטים לחיסכון במים:
1. להשקות פחות את הדשאים והגינות, וכשמשקים לעשות זאת בעיקר בלילה. כך נחסך אידוי וכבונוס החשמל זול יותר. ניתן ליהנות גם מדשא ירוק בהיר - גם אם אסטטית זה פחות יפה.
2. לשטוף את המכוניות הפרטיות/מהעבודה במכוני שטיפת רכב ולא עם צינור בתוך שטח הקיבוץ.
3. להשתדל להצטמצם במילוי בריכות שחיה לילדים, וכאשר ממלאים לקחת את המים בסוף השימוש ולהשקות את העצים עם דלי.
4. להשתמש בבית בפחות מים, לדוגמא:
א. בזמן שטיפת הכלים אין צורך שהברז יהיה פתוח כל הזמן, ניתן לסבן את
הכלים ולאחר מכן לשטוף את הסבון.
ב. ניתן לאסוף את המים מדוש המקלחת עד אשר מגיעים מים חמים ולהשקות את
הגינות.
ג. בניאגרות ניתן למלא בקבוק של ליטר וחצי ולהכניסו
לתוך מיכל ההדחה של הניאגרה וע"י כך נחסוך כ- 1.5 ליטר בכל הדחה גדולה
של הניאגרה. לחילופין: לכוונן את המצוף בעזרת הבורג הפלסטי כך שיפסיק
את מילוי מיכל ההדחה במפלס נמוך יותר. תוך מספר ניסיונות ניתן להגיע
למצב האופטימאלי לגבי הכמות הנדרשת להדחה.

לידיעה:
צריכת המים לנפש בעיר הינה בממוצע כ-135 ליטר ליום, אצלנו צריכת המים הממוצעת לנפש הינה כ-280 ליטר ביום!!!



בתקווה לשיתוף פעולה של כולנו כי זה בנפשנו!!!


שיהיה לכולנו סוף שבוע נעים, צוק חרודי.





שיחת קיבוץ

תתקיים ביום שבת
3/5/08 בשעה 21:00 במועדון


סעיפי השיחה:

1. בחירת יו"ר שיחה זמני – נדי
מילשטיין
2. סיכום קהילה 2007
3. סיכום משק 2007
4. אישור תוכנית עבודה- הנהלת
הקהילה

להתראות בשיחה, ח מ י ס ל











נ ר ז י כ ר ו ן

יחיאל הררי 1.5.1984
לאה פלומן 8.4.1975
קובה ריפתין 14.5.1978
מכס בראון 14.5.1983
צביה פוקס 15.5.1988
רמי דקל 16.5.1993
צבי לוריא 21.5.1968
שרה אשכולי 24.5.1989








לספריית הילדים
נחוץ שטיח סלוני בגודל 2X2 או 2X3
המוכנים למסור -
נ ש מ ח מ א ו ד
איה מלומן



מהיום לא זורקים פלסטיק לפח

חברת "כתר" מתחייבת למחזר כל מוצר כתר, שבור או שלם שיוחזר לחנות המפעל

לקוח שמחזיר מוצרי כתר ישנים מקבל זיכוי כספי לרכישת מוצרים חדשים בחנויות לפי משקל הפלסטיק שהחזיר
1 ק"ג = 1 ₪


אזכרה
האזכרה לרפי נדחתה לתאריך 14.5.08
יום רביעי בשעה 20:30 בחדר האוכל
פרטים בהמשך




נ י ק ו י י ב ש
ב- 14.5 יבואו לקחת פריטים לניקוי יבש.
נא להביא את הדרוש ניקוי למחסן
הבגדים. החיוב ע"ח החבר.

באותה הזדמנות בידקו את הבגדים שאינם מסומנים, אולי משהו משם שייך לכם.




הצילומים והאיורים בעלון מתוך ספרו של שאול ביבר: "20 שנות חיינו היפות ביותר"



מ ה א י נ ט ר נ ט
שימו לב
לסירי הטפלון במטבח!!!
אני פונה אליכם כאמא שיצאה למסע יחיד... ואם אצליח להטיב איתכם ולו במעט.. כולנו נצא נשכרים.. הלוואי.
שמי תמר. אני בת 49 וגרה ברמת אביב. יש לי 4 ילדים בעל וכלב.
לפני כשנה גילינו כי אנחנו מרעילים את ילדנו.
ממש כך. הבן שלי הבכור שנים סבל מכל מיני אסתמות ואלרגיות שונות וכו. הוא טופל ע"י טובי ההומיאופתים.
לפני שנה וחצי (אוגוסט 06) הוא גויס לצבא ובבת אחת פסקו כל התופעות. ככה סתם בלי שום דבר. כשהגיע הביתה אחת לשבועיים שלושה נשנו התופעות..... ישבנו על המדוכה ניסינו לבחון להבין.... מה בדיוק אנחנו עושים לא נכון. מה יש בבית שמביא לזאת.
מצאנו.
מסתבר שהסיבה לכך היא שימוש בכלים שהוא לא מגיב אליהם טוב.
גלינו זאת במקרה.
היתה אצלנו איזו דודה זקנה שאמרה שזה בגלל שאני מבשלת רק בכלים עם טפלון, ושאנסה כלים אחרים. בעלי שאף פעם לא מתערב.. אמר מה אכפת לך? תנסי. בינתיים נכנסתי לחפש בגוגל קצת חומר. ודי להפתעתי.. כחודשיים שלושה קודם לכן פרסם מישהו בשם קופר מאמר על העניין.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3265967,00.html
קראתי שם למה אסור להחזיק בעלי חיים במטבח שמבשלים בו בטפלון (התוויה של חברת נודוויק).
קניתי מחבת אחרת וסיר אחר, והופתעתי.... כי בחופשה הבאה זה לא קרה שוב.
נשמתי לרווחה.
מצאתי גם שבארה"ב קיימת הנחייה לצמצם את השימוש בטפלון ב- 90% עד 2010 ולהימנע לחלוטין משימוש בו עד 2015.

כרגע החלטתי להעביר מכתב שאומר .. כנסו למטבח תסתכלו על המחבתות והסירים שלכם... יש פס מסביב? ישר לפח.... יש שריטה?
בטוח שכן...
וחוץ מזה לפי קופר, גם אי אפשר לחמם יותר מדי את הטפלון... אז איך בדיוק מבשלים? ולמי בכלל יש מדחום צמוד.
ולמה לעזאזל משרד הבריאות לא עושה משהו?
זה יותר גרוע מרמדיה.
זו הרעלה המונית לכל האוכלוסיה...
למי אין טפלון במטבח??

תודה רבה רבה שקראתם עד פה.
תמר.

את המכתב קבלה רותי דגאי. בדקתי אותו אצל חנן כהן, הבודק מכתבי שרשרת וכך הוא כותב.


ה ס ב ר :
יש כל מני אמונות ועובדות הקשורות לשימוש בטפלון ואני לא מוכן לקחת על עצמי חריצת דין מוחלטת לכאן או לכאן. המאמר של שגיא קופר המוזכר במכתב נראה לי אמין ומאוזן. לעומת זאת, הקביעה של הכותבת כי הטפלון הוכרז כמסוכן פשוט לא נכונה. העובדה הנכונה היא שבתהליך ייצור הטפלון משתמשים בחומר הנקרא perfluorooctanoic acid שהוא אולי מסרטן. חברת דופון, המייצרת את הטפלון התחייבה להפחית את פליטת החומר מהמפעלים שלה עד ל 2015

כדורעף
ביום שלישי בשבוע שעבר, זכתה קבוצת הנוער המשותפת למוסד מבואות עירון ומוסד מעין, בגביע המדינה לנוער בכדור- עף. משחק הגמר היה הפכפך אך לבסוף גברנו על הקבוצה מכפר סבא 3:2.

נציגנו בקבוצה יובל אפשטיין ויותם מרקם.
המאמנים: יאיר טלמון ותומר לוינסון.

ב ר כ ו ת , ו ב ה צ ל ח ה ב ה מ ש ך !



מהמרפאה
סברין גרה סיימה עבודתה אצלנו מתוך בחירתה, לאחר שהסתיים החוזה הזמני עמה.

אנחנו נפרדים מסברין, ומודים לה על שירותה הטוב והמסור -
ומקוים שעוד ניפגש.

צוות הבריאות מחפש אחר אחות שתמלא המקום.


פסח במוזיאון
ביקורי הפסח בחסות בנק הפועלים עבר בהצלחה רבה.
ביקרו במוזיאון אנשים רבים, החל מהמגזר החרדי ועד למשפחות ערביות.
הפעילות כללה את האטרקציות הרגילות: הדרכה במוזיאון, הפעלת חלוצים, סיור ברחבי הקיבוץ בטרקטור, ברפת ובהאנגר מיכאל.
חוות הדעת של הקהל הייתה חיובית ביותר ואנחנו מקוים שרבים יבואו לבקר שוב או יספרו על כך לחבריהם.

אנחנו רוצים להודות: לרותי גורן , עתר גבע, דני שורר, יוסי בן מיור, נווה תומר, טל אייזן, יואל גרוסברג ואורן תירוש. למוסניקים הנחמדים: יובל אפשטיין, יוגב מור, דור מורג, מיכל לרר, שקד חננאל, שחר גרוסברג ומורן תומר.
(אם שכחנו מישהו איתו הסליחה).
תודה לחברים הרבים שנענו לבקשתנו ונכנסו לקיבוץ בשער האחורי, זה עזר לנו מאוד.
נחמד אם כולנו נלמד מהם.
צוות החצר















ונתתי להם יד ושם
ביום רביעי ערב יום השואה
סיפרה את סיפורה האישי והמרגש ברכה שרף אלון.
נדהמנו לשמוע איזה תלאות ומורא עברה ברכה בתור ילדה קטנה, כשילדי המשפחה נשארו ללא ההורים וללא האח הבוגר שמתו מהתלאות והרעב. ברכה שהייתה כבת 11 לקחה אחריות על המשפחה ודאגה להישרדותם ואכן ששת האחים נשארו בחיים (שתיים מהאחיות נכחו בטקס) כוח החיים וההישרדות גברו על הכל והביאוה לישראל ולהקמת משפחה לתפארת.
ליוו את הערב:
מקהלת אוריין בשירתה המרגשת.
סאשה ומירי הפליאו בנגינה,
קראה את "יזכור" נירה קישיק,
הדליקו הנרות – ליאת ותמיר – הנכדה והנין של ברכה.
ארגנו את הערב בטוב טעם מרים שנפלד וגלי יגודה. את הלוח המבשר המרגש יצרה תמי צמח.

ברכה כתבה ספר בשם "ילדה בלב יער"
שנמצא בספריה.

ל ב ר כ ה - ת ו ד ה ו ה י י מ ב ו ר כ ת .





















מ ב צ ע
"מנקים וזוכרים"
בבית הקברות

ביום שבת 3.5.08
בשעה 10:00


נפגש בבית הקברות לניקיונות אביב
לפני יום הזיכרון.


בואו מצוידים במגרפות, מזמרות,
מטאטאים ומה שבא.
כולם מוזמנים: הורים,
ילדים, סבים וסבתות.


נפגש בשבת!
















































דרושים
לגרנות פרייבט דרושים
נציגת מכירות ושירות לקוחות לכלי רכב ומימון לסקטור ההתיישבותי
ת א ו ר ה ת פ ק י ד : הצגת סל המוצרים של החברה, ביצוע עסקאות ליסינג ומכירת רכב, ייעוץ להנהלת המשק ולחבר הבודד. כפיפות למנכ"ל החברה.
ד ר י ש ו ת ה ת פ ק י ד : יכולת מכירה, ייצוגיות, תודעת שרות גבוהה, נכונות לעבודה מאומצת, כושר ניהול משא ומתן. עדיפות לבעלי השכלה בתחומי שיווק, מכירות או מימון.

עוזר/ת למנכ"ל
ד ר י ש ו ת ה ת פ ק י ד : לימודים על תיכוניים בקורסים רלבנטיים לתחום: מנהל עסקים, תעשיה וניהול, שיווק, מכירות, מימון, חישובי הון. תואר אקדמאי – יתרון.
שליטה באכסל ובוורד, יכולת ניסוח מכתבים והסכמים, עצמאות מחשבתית, יצירתיות ארגונית, אישיות סמכותית. נכונות לעבודה קשה. יושר הגינות ודיסקרטיות.
המעונינים יעבירו קורות חיים ל פקס 04-6221103 או ל gran5@ors.co.il

מדריך נוער לגילאי ז' – י"ב
במושב עידן שבלב הערבה.
תחילת העבודה מיידי
לפרטים נוספים ענת: 052-366643




24.4.2008
פרוטוקול הנהלת קהילה
23.4.08

ס י כ ו מ י ם ו ה ח ל ט ו ת :
1. אושר פרוטוקול הנהלת קהילה מיום 9.4.08
2. הנהלת חשבונות פנו לקבוע שיום הפצת התקציב האישי לחברים יהיה 20 לחודש במקום ה-15 בו. הסיבות: א. חלק גדול מעבודתה של צבייה מרוכז לקראת ה-14 לחודש (ביטוח לאומי, מע"מ, מס הכנסה); ב. עובדי חוץ יכולים להגיש דוח עד ה-15 לחודש, וזה מעמיס על הרגע האחרון.
הנהלת קהילה, משיקול של שיפור והטבת השירות לחברים דחתה את הפנייה והטילה על איילת להיפגש עם צביה והגר על מנת לאתר את הבעיות הטכניות ולנסות ולפתור אותם.
3. מבואה למוזיאון. צוות החצר הישנה פנה לקבל את חלקו הצפוני של מחסן הבגדים על מנת להחזירו לצורתו המקורית ולהפכו למבואה למוזיאון. ענת מילשטיין התנגדה להקטנה הדרסטית בשטח המחסן, שתפגע בתנאי העבודה ובשירות. להנהלת הקהילה הוגשה הצעת פשרה, שהוכנה על ידי ו. תכנון. לפי ההצעה, תקבל החצר את מרבית השטח, להוציא רצועה בעומק 2 מ' שבה ייבנו תאי הילדים.
ענת התנגדה ודרשה עומק של לפחות 4 מטר. רן התנגד, כיוון שהפשרה פוגעת בשלמות המבנה הישן.
החלטת הנהלת הקהילה:
א. כל החלק הצפוני של המחסן (המבנה הישן) יימסר למוזיאון.
ב. מחסן הבגדים יוגדל מזרחה. התכנון יעשה ע"י נגה, על סמך נתונים מקצועיים על הענף ותוך דרישה להתייעלות וצמצום בשטח יקר. יבחנו חלופות של בנייה / מבנה יביל. התוכנית תגיע לאישור צוות החצר, צוות המחסן וועדת תכנון, ולאחר מכן לאישור הנהלת הקהילה.
ג. התוכנית תיקח בחשבון גישה למחסן עם רכב.
ד. כל העלויות ע"ח החצר.
ה. שכ"ד: הקהילה תגבה מהחצר שכ"ד על המבנה, על החדרים שנמסרו בעבר מיידית ועל התוספת – לכשתועבר למוזיאון.

4. בניה חדשה – לא התקיים דיון. בהמשך לפגישה שהתקיימה עם הדיירים, הוחזר הנושא לצוות שכולל את נאוה גור, רקפת זהר ואיילת מוזס.
המשפחות הזכאיות למעבר לשכונה החדשה, עפ"י תור הוותק ולהחלטות הקיבוץ: נתן ואסתר לרר, ניבה ואבינועם גולן, ענת וקובי גרוסמן, ביריט ומוישל'ה שפירא, רעיה ולני האולינג, יהודית ויואל גרוסברג
5. אש"ל עובדי חוץ – הדיון נדחה לישיבת הנהלת הקהילה הבאה.
6. עלון הקיבוץ - נורית משיח, עורכת העלון וצוות האתיקה שמלווה אותה (קובי גרוסמן, רקפת זוהר וסיגל דקל (שלא נחכה בדיון), פנו לקיים דיון במטרה לקבל מחברי הנהלת הקהילה משוב על אופיו ותפקודו של העלון, על עמדותינו בנושאים של אתיקה עיתונאית ועל עמדותינו לגבי תפקידו של העיתון בקיבוץ.
הנהלת הקהילה מאמינה שלעלון תפקיד ראשון במעלה למנהל תקין ודמוקרטיה, ומשבחת את נורית על ההתמדה בהפקת העלון.
נקודות שעלו בדיון ומומלצות ליישום:
א. שאילתות – רואים בשאילתא כלי חשוב לקבלת תשובות מהמערכת. חלק מהחברים מחו על הפירסום "בעילום שם", אולם קיבלו תשובה שבחברתנו הצפופה זהו הכרח בל יגונה, כל עוד השאילתא עניינית ומנומסת.
ב. "פינג פונג" – חילופי דברים שאין בהם תוספת והעמקה עקרונית יסתיימו בלא יותר מ-2 עלונים. בנושאים רגישים מוטב לפנות לכל המעורבים ולפרסם את עמדותיהם באותו עלון.
ג. מוסדות הקיבוץ – יש לדרוש מכל מוסדות הקיבוץ פירסום תכוף וקבוע בעלון, וככל האפשר סמוך למועד קבלות ההחלטות. במקום שהמנהל מתקשה לעשות זאת בעצמו, תיקבע פגישה עם נציג העלון ויימסר דו"ח בעל פה. הדברים אמורים קודם כל לגבי גופי הקהילה (הנהלה, ועדות וענפים). כמו כן אנו תובעים מן המגזר העיסקי להחיל על עצמו את אותם כללים של שקיפות ודיווח כלפי חברי הקיבוץ, שהם בעלי המניות!
ד. הועלו רעיונות לשיפור וחיזוק העלון – שימוש בכתבים לתחומים שונים, עידוד חברים להבעת דעות ולהשתתפות בעלון בדרכים שונות, שימוש באיורים של חברים שפורסמו בעבר ובאיורים חדשים, ועוד.
איילת נשאלה לגבי עלות העלון וזו תשובתה: עלותו השנתית של העלון כ-70,000 ₪ בשנה, שעד היום התחלקו בין הקהילה לעסקים (כמו כל סעיפי ה"כלליות"). לאחרונה יואב קיבל החלטה למשוך את השתתפות העסקים בעלות העלון החל מינואר 2008.
הנהלת הקהילה אינה מקבלת את ההחלטה, א. בשל החד-צדדיות, ב. כיוון שכבר אושרה תוכנית שנתית, ג. העלון משרת את מכלול ענייני הקיבוץ ולא רק את הקהילה. לכן עד לקיום דיון בנושא, לא יהיה שינוי באופן מימון העלון.


7. שונות:
א. מרכז קשתות – מעבר מברקאי לקמפוס החינוכי של המועצה: נמסר דיווח שקשתות עוברים למתחם החינוכי ב-1.5.08. ירכשו שירותים מעין שמר ומצפים לשיתוף פעולה ושכנות טובה.
הנהלת קהילה מברכת ומאחלת לילדים ולצוות קליטה קלה ונעימה במבנה ובמתחם החדש. אנו מקווים שהשכנות תוליד יחסיי קרבה, הבנה ולמידה הדדית. יפורסם בעלון הסבר ע"י רקפת.
ב. צוות שינוי שנבחר ע"י הנהלת הקהילה, בנוסף לבעלי התפקידים (יו"ר כלכלי, מזכירה, מנהלת קהילה) ויובא לאישור שיחת קיבוץ וקלפי (לפי סדר א"ב):
נילי ארבל, שמעון בן פורת, עתר גבע, דלית גרנות, יצחק דנון, לילך חדוותי, יאיר קצנלבוגן.
ג. מליק העלה את הצורך להכניס להנהלת קהילה חבר במקום רקפת שנבחרה למזכירה. הוחלט שזה יקרה רק בספטמבר, כאשר רקפת תתחיל לכהן בתפקיד. (הבאה בתור לחברות בהנה"ק היא צביה ויסברג).

רשמה: איילת מוזס




מועצת מנהלים עין שמר ישיבה מס. 88

יום רביעי 26 מרץ 2008

משתתפים: גדעון מגן, משה שפירא, יהודה ריפתין, יגאל קצנלנבוגן, אורי ליס, עמי גלעד, עודי דגאי, לימור גרוסמן, מרק ברצלבסקי, יואב דרורי ליאורה מאסטרו.

1. אושר פרוטוקול הישיבה הקודמת.
2. מים מושבים מאגרים וקוו מזרחי – מוזמנים: דוד הוקר, דייויד בן אברהם, אהרון חדוותי
וצוק חרודי. משתתף: אורי אשכולי.
לקראת השלמת מט"ש עירון והצורך להבטיח אספקת מי המט"ש והמאגרים גם לשטחים
המזרחיים של הקיבוץ עומדות בפני המועצה שתי חלופות להחלטה וביצוע עד מאי
2009:
2.א הקמה עצמית של קוו הולכה מזרחי על ידינו ותפעול מערך המאגרים וההולכה
באופן עצמאי. מחיר המים בחלופה זו תוצאתו על פי עלות התפעול השוטף והחזר
ההון, ההשקעה מעורכת ב-1.3 מליון ₪ ..
2.ב שילוב המאגרים במפעל ההשבה - של החברה הכלכלית מנשה כאשר תפעול
המערך על ידי מפעל ההשבה ועין שמר מקבלים מענק חד פעמי או הנחה מוגדרת
בכמות ובזמן במחירי המים באופן שווה ערך למענק. מחירי המים בחלופה זו לפי
מחירי המים המושבים של מפעל ההשבה.

דוד הוקר הציג את התחשיבים של שתי החלופות, כולל השוואת יתרונות וחסרונות
והמלצות. התקיים דיון ודוד השיב לשאלות.

סוכם: ברוב של 10 מול התנגדות יהודה ריפתין, להסמיך את דייויד עודי ויואב כצוות
לנהל מו"מ עם רשות המים והחברה הכלכלית מנשה על פי המתווה הבא:
א. תמורה הולמת עפ"י הערך הכלכלי האמיתי של המתקן.
ב. התחיבות החברה הכלכלית לאיכות מים מוגדרת (לא יותר מ-200 מל"ג כלור) המתאימה לאבוקדו.
ג. התחיבות החברה הכלכלית לזמינות המים בהתאם לטבלת שימוש של עין שמר.
ד. מתן פתח יציאה מההסכם לעין שמר במקרה של הפרת אחד התנאים הנ"ל.
הצוות שיסתייע בשרותי דוד הוקר ידווח למועצת המנהלים באופן שוטף על התקדמות המ"ומ. באם יבשיל המו"מ לכדי הצעה סופית עפ"י 2.ב תובא הנ"ל לאישור מועצת המנהלים והאסיפה הכללית של הקיבוץ בקלפי.



3. צ'יק טק – מוזמנים: אהרון לווינר, ראובן סוקול, מושיקו אבלגון.
הצעה להשקעה במיזם חדשני בתחום אבחון ביולוגי. הנושא הוצג על ידי אהרון
וראובן בעלי החברה והיזמים. צוות הבדיקה מטעם עין שמר: מושיקו, יוסי אייזן
ואורן ארסטר מבקש תקציב להשלמת בדיקת ההיתכנות, גיבוש תוכנית עסקית והגשת
הצעת השקעה בתוך 60 יום למועצת המנהלים של עין שמר.

סוכם: ברוב 8 מול 2 עם נמנע אחד לאשר תקציב של להשלמת הבדיקה כולל תכנית
עסקית.

רשם: יואב






על הנעשה בגן יוסי

כזכור, לאחר הוונדליזם שנעשה בגן יוסי לפני חודשים אחדים, הוחלט לשקם את הגן, כאשר מה שעמד לנגד עינינו היו מספר דברים:

שיקום אבן זיכרון המוצבת במקום; שיפוץ הגן והפיכתו לשמיש (לאחר שמספר מתקנים יצאו מכלל שימוש) ושימוש בשיפוץ כמנוף לקירוב נערים ולילדים מהקיבוץ בגילאים שונים – לקהילה בעין-שמר ולמורשת המקום.

בשלב זה אנו נמצאים בעיצומו של השיפוץ, שהושג באמצעות מספר גורמים עיקריים: הנכונות של הנהלת הקהילה ללכת למהלך של שיפוץ, הירתמות ותמיכה יוצאת מן הכלל של משפחת ניידס ונכונות "מבואות עירון" לתרום כספית לשיפוץ המקום, לאחר שהיה ברור שמי שביצע את מרבית הנזק במקום היו תלמידים מהמוסד.

שיפוץ גן יוסי יצר מצב, שמשבר וחידלון נוצרה הזדמנות יוצאת מן הכלל לשיתוף פעולה בין גורמים שונים כמו: משפחת ניידס, צוות המסגרייה בראשותם של יגאל וטוביה הגדולים, צוות הבניין בראשות שאול, נוגה תירוש -בתחום התכנון ובהתאמת הצבעים למתקנים, צוות הנוי בראשות שלמה ברכה אשר על תכנון הנופי, גדעון מגן בנושא אישורי הקונסטרוקציה והבטיחות, אמיר תומר כאחראי על נערי המוסד מעין-
שמר ובסיוע כללי ללא לאות, עידית וסמדר שם-טוב, ששלחו ואפשרו את שיתופם של חניכי המרכז הבוגר בפרויקט, יואל גרוסברג ונוה תומר שעזרו בנושא הציוד ועוד אנשים רבים וטובים - שבעזרתם יצאנו לדרך.
השיפוץ נעשה בעזרת שלוש קבוצות שונות: ראשית קבוצת נערים מהמוסד, שעבדו בחופש פסח במקום, קבוצת מתנדבים מהמרכז הבוגר, שעבדו במסגרת יום עבודה בקהילה ונערים ונערות מקבוצת נעל"ה י' מהמוסד, אשר פנו מיוזמתם לעבוד במקום ובסיוע שני מדריכיהם – מעיין ואור – עבדו בצורה יוצאת מן הכלל במשך יותר מיומיים לשיפור המקום.

לכל עבודה של קבוצת ילדים או נערים קדמו שיחה והסבר על יוסי ניידס – מי הוא היה, כיצד נהרג ואינפורמציה כללית על בניית הגן.

היום אנו נמצאים בסוף השיפוץ וכוונתנו לקיים פתיחה מחודשת של הגן, שתכלול טקס קצר והפנינג לכל המשפחה ביום שבת - 17.5.
פרטים נוספים על הפתיחה – בהמשך.

בתקווה, שהוונדליזם לא יחזור אל הגן ושרבים רבים - משפחות וילדים - ימשיכו ליהנות מיופיו ומהמתקנים של הגן.

בשם המשפצים - אורי תומר.









דיוקנאות סטאלין ולנין בהפגנת 1 במאי בתל אביב 1948


אז זהו שאת אחד במאי חגגנו פעם בצורה מעוותת
ובגלל זה היום לא חוגגים אותו כלל ואפילו חמי כבר לא תולה דגלים אדומים.
זה כאילו לא אקטואלי.


אבל במחשבה שניה -
האם הנושאים אינם
רלוונטיים לנו, אולי אפילו יותר מתמיד?




תקנות תעברה חדשות

1. חל איסור תצוגה של מחשב או טלוויזיה ממושב הנהג בזמן הנסיעה.
ההוראה אינה חלה על מערכת בקרה וניווט.

2. יש איסור להחזיק טלפון נייד או קבוע ביד, וכן איסור לקרוא או לשלוח S.M.S
בזמן הנהיגה.
חג איסור דיבור בטלפון ללא דיבורית גם בזמן עצירה בפקק תנועה או רמזור אדום.
קנס לדיבור ללא דיבורית 1000 ₪.
קריאה של S.M.S בזמן הנהיגה 500 ₪.
שימוש באוזניה "בלוטות" ונייד עם ספיקר, מותרים כאשר הטלפון מונח במקום יציב.

3. בוטלה הגבלת מהירות אופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ"ק. מעתה מהירותו כשל כל רכב
אחר ורשאי לנסוע בדרך מהירה.

4. נוהג רכב שנתיב נסיעתו מסתיים ועליו לסטות לנתיב סמוך, ייתן זכות קדימה לכלי
רכב בנוסעים בנתיב שאליו הוא מבקש לסטות.









שיחה עם אלינור עטרי מכרכור, על עבודת הגמר שלה במבואות עירון, שנושאה:
"הוראת השואה בין מערב גרמניה למזרחה"

על עבודתה קבלה אלינור את פרס ההצטיינות מהמנהל לחינוך התיישבותי לשנת 2006 ופרס מכון "משואה" לחקר השואה.

ספרי משהו עליך...
אני גרה בכרכור כבר כ - 15 שנה. אבא שלי יליד פרדס חנה. כל הסבים שלי שבאו לארץ עברו איכשהו דרך עין שמר. מצד אבא הם הגיעו לעין שמר בעליית תימן, וסבא שלי מצד אמא, כשעלה מפולין שהה כמה זמן בעין שמר. למדתי במבואות עירון מכיתה ז', ובמבט לאחור אני חושבת שהפכתי לאדם שואל בזכות הלימודים במוסד, שיש בהם הווי שומרי שמחנך לשאול שאלות. לאחר סיום הלימודים הייתי בשנת שירות בראשון עם גרעין של השוה"צ, ועכשיו אני מורה חיילת עם הגרעין שלי, בכפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי, שמתוך 200 חניכיו 197 באו מרוסיה, אחד בדואי, (שמדבר רוסית טוב מעברית) אחד מבלגיה ואחד ממרוקו.

מדוע גרמניה מעניינת אותך?
אינני יודעת מה הסיבה אבל המדינה הזו, גרמניה, וגם השפה הגרמנית מאוד מושכת ומסקרנת אותי. סבא שלי מצד אמא נולד בפולין וברח בזמן המלחמה לרוסיה. אבל את הסיפור של סבא שלי אני לא מכירה, לעומת זאת אני מכירה המון סיפורים של אחרים. גם הילדים של סבא, (ביניהם אמא שלי), לא יודעים הרבה על מה שקרה לו. דרך אמא קיבלתי את ההנחה הראשונית שאנחנו היהודים, הקרבן, ולכן מגיעה לנו המדינה שלנו. לי קשה עם הגישה הזאת ובחרתי לבדוק אותה לעומק.

איך הובילה אותך הדרך לשואה?
במסגרת פרויקט בחממה של חילופי נוער יהודי וגרמני, נסענו פעמיים עם מרה אבנר לגרמניה המזרחית והתארחנו אצל בני הנוער שלמדו בבית הספר, אתו התקיימו קשרי החילופין. גם הנערים הגרמניים ביקרו בארץ פעמיים והתארחו בבתינו. חלק מהנוער הגרמני אף ממשיך בקשר עם ישראל ויש גם שעושים שנת שירות של שנה בישראל.

המפגשים האלה גרמו לי לבדוק את הזהות שלי ולנסות להבהיר ולחדד אותה. התחלתי לשאול עצמי מה עושה אותי ליהודיה אם אינני דתיה? מהי ההבחנה בין דת ללאום? מצאתי שלגרמנים ולעמים אחרים המשותף היא המדינה והתרבות שיצרו, לעומת זאת את העם היהודי מחברת התורה והמסורת – אז אם אני לא דתיה ולא שומרת מסורת, מה בכל זאת מחבר אותי ליהדות?
אלה השאלות שעסקתי בהן במפגשים עם הגרמנים. באותו זמן הייתי בתקופה של בלבול, של חוסר הבנה לגבי הזהות שלי, ורק מאוחר יותר, בשיחות עם הגרמנים שבאו לארץ, התרחב העניין שלי ליותר מכך; למחשבות עלינו היהודים לעומת הערבים, לשאלות על זהותה של המדינה, זכותנו על הארץ, מה זה מחייב אותנו? יחסינו לערבים, מה עושים הלאה וכו'.
מה ביקשת לדעת?
עניין אותי לדעת איך התמודדו הגרמנים עם השואה. האם לימדו את השואה? ואם היו הבדלים בדרך הלימוד בין שתי הגרמניות - המזרחית והמערבית.
יצאתי מנקודת הנחה ששתי הגרמניות שונות מאוד אחת מן השניה; באחת יש קומוניזם ומולה קפיטליזם.
כשהתחלתי להתעניין בנושא, מצאתי כתבה שבה נכתב, ששתי מפלגות ניאו נאציות במזרח גרמניה עברו את אחוז החסימה, אבל אני התקשיתי למצוא חומר כתוב ומה שמצאתי עסק רק במערב - והחלטתי שזה יהיה נושא העבודה.

מה למדת במחקר?
עבר זמן עד שהתחילו ללמד את השואה במערב. בעשור הראשון לאחר המלחמה לא עסקו בכך כלל. זה היה טרי, השלטון היה חדש, המורים שלימדו בבית הספר היו אותם המורים שלימדו בתקופתו של היטלר ושינוי האוריינטציה היה קשה עבורם.
לאט לאט עם הזמן שחלף, התחילו עוסקים בכך יותר. השפיע על כך משפט אייכמן ומאוחר יותר הסדרה "שואה". ניתן לומר שהמערב התמודד בצורה מובנית עם הנושא, ובשנות השישים הוכנס הנושא לספרי הלימוד. הילדים התבקשו לחקור מה קרה בתקופת השואה בעירם, לשאול אנשים מוכרים להם, ובדרך פרטית זו ליצור חיבור אישי. היום ניתן למצוא בגרמניה חומר רב שעוסק בנושא השואה.

לעומת זאת לא הצלחתי להשיג חומר ממזרח גרמניה. על כן שוחחתי עם המבוגרים שליוו את משלחת הנערים שהגיעה לארץ, ועם אחרים בוגרי מערכת החינוך שלפני איחוד הגרמניות. ממה שהם סיפרו, הבנתי שעסקו בשואה והתחילו בכך כמעט מיד לאחר המלחמה, מתוך גישה אנטי נאצית, וכשלב ראשון פיטרו את המורים שהורו לפני המלחמה.
הפער בין אי מציאת חומר, לבין מה שסופר לי בשיחות האישיות, גרם לי לתהייה. את התשובה קיבלתי בשיחה עם חוקרת גרמניה, שעובדת בישראל ומרצה ב"בר אילן" בנושא יחסי גרמניה ישראל; להבנתה, הסיבה לעיסוק בשואה בצד המזרחי, לא נבע ממניעים מוסריים, אלא מתוך מניע פוליטי; להראות לדור הצעיר כי הקפיטליזם המושחת הוא שגורם לאנשים לנהוג בצורה לא מוסרית. בכך גם הסירו את אחריותם לנושא - זהו סוג של הכחשה והדחקה.

לאחר מכן ניסיתי לבחון את הסיבה להתגברות הניאונאציזם בגרמניה לאחר האיחוד בשנות האלפיים. (ארגונים חשאיים אנטישמיים שעליהם חלה הגבלה בחוק).
המדד היחיד שדרכו יכולתי לבחון זאת היו הבחירות. כידוע, גרמניה מחולקת ל- 16 אזורים, 6 במזרח ו-10 במערב. תוצאות הבחירות הראו, כי במזרח עלו לשלטון מפלגות ניאו נאציות. השערתי היא, שהחינוך שקיבלו, זה שתלה את כל האשמה בקפיטליזם הוא הסיבה לכך. אין לי אישוש מחקרי, והייתי רוצה להמשיך ולבדוק זאת בכלים מחקריים מדעיים.

מה את לוקחת מכל זה לחיים שלך?
השואה מעניינת אותי כסיפור לאומי ומשפחתי. השואה בשבילי היא דוגמא להרבה דברים ויש בה סוגיות הנוגעות לכל אחד ברמה האישית, הלאומית והבינלאומית.
השואה עוסקת בזכותנו למדינה משלנו – אבל זה ממש לא רק זה.
היא עוסקת בדרך שבה מוחקים אישיותו של אדם וכיצד זה משפיע עליו,
מה המשמעות של הדבר למי שעושה זאת?
היא מעוררת את השאלה מה אדם מסוגל לעשות לחברו,
היא מצביעה על מורכבות הטבע האנושי,
ובעיקר, היא מחייבת אותנו לנסות ולהבין את טבענו, כדי לדאוג שדבר כזה לא יקרה פעם נוספת.

העיסוק בשואה הגדיר אותי יותר ברור: מי אני, במה שאני עוסקת ומתעניינת.
התשובה עבורי, היא לקחת אחריות על עצמי ולהיות מעורבת בחברה, להיות משפיעה, ליצור חברה מתוקנת שהחינוך הוא במרכזה. להיות מספיק חזקה לומר לעצמי מה נכון ומה לא. לדבוק במוסר, בצדק - ודווקא כיהודיה אני מרגישה יותר מחויבות לכך.
מבחינתי אני מיישמת את המסקנות בכל יום, בעצם בחירתי להשתייך לגרעין של תנועת השומר הצעיר – על כל מה שזה אומר, מבחינת המאבק ליצירת חברה מתוקנת. זה מבחינתי הדבר.

תודה לאלינור על השיתוף -
שוחחה - נורית משיח





ש ב ת ש ל ו ם !