חפש בעלונים קודמים

א' תמוז תשס"ח 4.7.08

עלון מס' 25 (3697) א' תמוז תשס"ח 4.7.08


ספר ציפורי הכפר שלנו הולך ומתקרב
אם כי בצעדים איטיים ממה שהבטחנו.
ועל כן בינתיים, שומו שמיים! הגיעה אלינו ציפור חדשה
בשם "מיינה", וכבר נראו מספר מיינות חודרות לאגף הוופלות בכלבו…



מָיינה מצוייה
המיינה אינה סתם סרט אימה מהוליווד, אלא איום אמיתי לסביבתנו הטבעית. זוהי ציפור בגודל של שחרור, אוכלת כול (כולל גוזלים של ציפורים אחרות).
היא קולנית מאוד, מתלהקת ודוגרת בכל מקום: על עצים, בבתים ועל רמזורים.
מקורה בהודו והיא הועברה למקומות אחרים על ידי האדם, והתבססה מצוין בחלקים רבים בעולם. בישראל היא כנראה ברחה מהצפארי בתל אביב, משם התפשטה וכיום היא נפוצה בגוש דן, בחדרה ואפילו אלינו הגיעה השנה.

במחקר חדש באוניברסיטת תל אביב נמצא, כי למיינה יש יכולת ריבוי גבוהה ביותר והיא דוחקת באלימות רבה מינים אחרים של ציפורים מסביבתה. בהוואי לדוגמה, היא דחקה והכחידה 23 מינים מקומיים של ציפורים, וברור שגם בישראל היא תכחיד מני עופות מקומיים. בקיצור, תשמור נפשי מהמיינות!
כיום יש מודעות רבה יותר לבעייתיות אקולוגיות. מדענים וממשלות משקיעים משאבים גדולים ומחשבה במניעת כניסת מינים פולשים של צמחים ובעלי חיים כאחד; כמו עץ השיטה המכחילה, צמח הלנטנה, הנוטריה והדררה.
(מתוך ספר הציפורים )





פותחים שבת
לפני שבוע שרנו שירי פרחים בהקשר למטה אהרון שפרח באוהל המועד. קובי, אילן ויואל הובילו את השיר "אותך", מירי גרוסברג ניגנה יופי של "בלדה לאשה" וחבורה גדולה של בחורים שרה את "שיר אהבה חיילי".

על פרשת "קוֹרַח" דיברה מירב חופי בגישה עֶרכִּית מעניינת. בתחילה אמרה שהפרשה עוסקת ב"מנהיגות בביקורת", היא סיפרה ששלוש קבוצות שונות מתחו ביקורת קשה על מנהיגות משה ואהרון: קוֹרַח ועדתו. (קוֹרַח היה בן שבט לוי, בן דודם של משה ואהרון). בבסיס טענותיו של קוֹרַח עמדה הטענה שהקדוּשָה ניתנה לכל עם ישראל, מעצם היותו עם נבחר. בטענתו זו הוא מנסה לערער על מנהיגותם של משה ואהרון. לעומתו, מבינים משה ואהרון שהציווי "קדושים תהיו" מורה לעם להתאמץ ולטפס במעלות הקדוּשָה, הקדוּשָה אינה חלה על האדם או על העם באופן אוטומאטי, היא מחייבת מאמץ רוחני. משה מציע מבחן בפני ה' שבסיומו פוערת האדמה את פיה ובולעת את קוֹרַח ועדתו, והאש שיצאה מאת ה' שורפת את שאר מקטירי הקטורת...

קבוצת המורדים השנייה מונהגת ע"י דותן, אבירם ואון בני שבט ראובן הטוענים שמשה נכשל בהנהגתו, כי "העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר..." לדעתם, אין למשה זכות לשלוט בעם, כי לא נבחר על ידו. גם בסופו של מרד זה האדמה פוצה את פיה ובולעת את המורדים.

קבוצת המורדים השלישית היא הנשיאים – ראשי השבטים המתמרמרים נגד העובדה שרק בני שבט לוי משרתים בקודש, הם דורשים שכל השבטים יהיו שווים בזכויותיהם ובחובותיהם. סכסוך זה מסתיים במבחן המוטות שבו פרח רק מוט אחד, המוט של שבט לוי, מטהו של אהרון. מחלוקת זו מסתיימת ללא שפיכות דמים, והנשיאים מקבלים את מרותם של משה ואהרון.

מירב סיכמה את הדברים בשלוש מסקנות: 1. קשה להיות מנהיג, אין מנהיגות ללא ביקורת, ללא תסכול וללא כעס ותוקפנות מצד העם... 2. האגו זה דבר מכביד ומפריע בניהול קהילה או שבט, קוֹרַח שבעצם רצה את השלטון לעצמו הסווה זאת בדרישה לשוויון. הקנאה הייתה כאן המניע למרד. קינאה עלולה להחריב מרקם של חיים משותפים ועשייה מבורכת.
3. מחלוקת לא חייבת להסתיים בחורבן ובאלימות. מותר לא להסכים, וזה קורה הרבה... החכמה הגדולה היא לפתור את המחלוקת.
פתרון סכסוכים אישיים וקהילתיים היא אחת המטרות הנעלות של קהילה, (ולאו דווקא שלא יהיו בה מחלוקות), זה דורש רמת מודעות גבוהה, הסכמה לגישור, והעיקר נכונות להמשיך לאהוב גם אם לא מסכימים על הכל.
מירב ביקשה להקדיש את דרשתה זו לרקפת זוהר ולאיילת מוזס.

השבוע לא נקיים את "פותחים שבת", להתראות בשבוע הבא!



פנייה לאילת ושלוש הערות

בעקבות הודעתה של אילת על סיום תפקידה אני מוצא לנכון לקרוא לה לחזור בה מהתפטרותה. לנוכח משבר המנהיגות בו אנו מצויים כעת ולאור נסיבות ההתפטרות, חשוב ביותר שתמשיך בתפקידה.
מעבר לכך, אני סבור שאילת היא מנהלת קהילה מקצועית מסורה ונאמנה לקיבוץ.
לא אסתיר כי גם לי לעתים ביקורת על אופן טיפולה בנושאים מסוימים ואני מצפה שתדע להפיק הלקחים מטעויות שנעשו. בסופו של דבר, לכל אחד מאיתנו יתרונות וחסרונות ואף אחד מאיתנו אינו חף משגיאות.

ושלוש הערות שאני מוצא לנכון להעיר בהקשר זה:

1- דווקא בתקופה זו,של העדר מזכיר מכהן, ראוי שכל ממלאי התפקידים יקפידו לפעול בתחומי אחריותם וסמכותם כפי שהוגדרו במבנה הארגוני והחלטות הקיבוץ ויתמקדו ביישום היעדים שהציבו וקיום ההבטחות שנתנו. כל אחד בתחומו.

2- לצערי, בתרבות הארגונית הרווחת בקיבוצנו (המשתקפת היטב בשני דוחות הביקורת
האחרונים שהוצגו בשיחה) אנו עדים לא אחת שנושאים מהותיים אינם מובאים לדיון
ציבורי ומוחלטים בפורומים מצומצמים שלעיתים אינם בעלי סמכות להחליט בהם.
מוסדות הקיבוץ הרחבים נועדו לשם: דיווח, בקרה,קיום דיונים ציבוריים וקבלת
החלטות. העלאת נושאים לדיון למוסדות אלה תביא להעמקת מעורבות החברים
בהחלטות והגברת השקיפות.
ואני חוזר, הדבר מקבל משנה תוקף בתקופה זו בה תפקיד המזכיר אינו מאויש.

3- בנושא אגודת החברים שמר: לפני מספר שבועות הצגתי שאילתא בעלון בנושא זה, אשר התשובות שניתנו לה היו בחלקן בלתי מספקות והדליקו אצלי "נורות אדומות".
אני סבור שלאור חוסר הבהירות הקיים אצל מרבית החברים בנושא, מן הראוי שיו"ר האגודה הנ"ל (הזמני)- חמי סל, ימסור דיווח מוסמך לציבור על הנעשה באגודה.

המסקנה העיקרית שלי ממסכת האירועים שהתרחשה כאן בשבועות האחרונים היא כי תפקיד המזכיר בקיבוצנו הוא הכרחי ביותר ואני תקווה שרקפת תמלאו בהצלחה. אני בכל מקרה מתכוון לסייע לה ככל שאדרש.

יפתח אלון





הולכים ובאים:
יציאה לחופש
איתן שמואל
נבות זרטל

חזרה מחופש:
מרים שמרי

מעבר לעצמאות כלכלית
נועם גרוסמן
אלון גורן
לילך מלומן
שני זוהר


שפיים ונהנים
השנה חוזרים לשפיים לבילוי הקייצי של המועצה. הנסיעה תתקיים ביום שישי 8.8.08 בשעות אחה"צ.
ההרשמה תיתלה בעוד כשבועיים על הלוח. תרשמו ביומנים.





מזל טוב!
לעידית ומשה רונן
להולדת הנכדה מעין
בת לשחר ותמרה, אחות לאלה
ברכות לכל המשפחה!




אתם לא מאמינים איזה חופים יש לנו!
בטיול בשבת נחשפנו, הודות למדריך המהולל - יוסי בן מיור - לחופים יפיפיים המסתתרים ממש קרוב לבית.
יצאנו בבוקר באוטובוס אחד (כל מי שלא בא הפסיד בגדול!) לכיוון חוף אולגה. למרגלות הצוקים הלכנו בצל בשבילים נוחים כשמי המפרצים הבתוליים מגיעים עד אלינו. מיליוני צדפים ואבנים מיוחדות רק מחכות לאספנים. אחר כך הגענו אל חופים זהובים עם בריכות רדודות בלי אנשים כמעט. אין גישת רכבים לקרבת החופים הללו אז הם נותרו טבעיים ולא מזוהמים מדי. יוסי הביא איתו שלל פעילויות למהלך הטיול מחידון קונכיות ושזירת שרשראות אבנים וצדפים ועד אורח זוחל וחביב (ולא ארסי כמובן) שכבש את הילדים אשר ליטפו והחזיקו אותו.
הפסקות רחצה ומנוחה והליכה נינוחה יצרו טיול פשוט נהדר. האווירה הייתה טובה והים רגוע וחמים. אפילו המדוזות היו מעטות ושמרו מרחק.
קינחנו באבטיח מוצלח ביותר וחזרה לשנ"צ עמוק במזגן...
המסלול מאד מומלץ לכל גיל וכל תרגיל. כמובן שיוסי מוסיף המון...
להתראות בהמשך, גלי.





ת ג ו ב ה
ל ד ע ת י

נדהמתי לקרוא בעלון האחרון שהחל מ- 1.7 יחויב כל חבר המקבל פדיקור לשלם 50 ₪ עבור הטיפול.
כידוע יש בקיבוץ קבוצה של חולי סכרת שעבורם הפדיקור הוא טיפול מונע, וכל רופא מתחיל מזהיר אותנו שנקודת התורפה במחלה היא הרגליים וללא טיפול מתאים עלולים אנו לסבול מהידרדרות ולהגיע עד לנמק ולכן הטיפול הוא טיפול רפואי רב חשיבות, ואיני חושב שצריך לשלם עבור זה. מפליא אותי שועדת בריאות לא מבינה דברים אלמנטאריים חשובים כל כך.

י ו ס י י ג ו ד ה


משיבה איילת מוזס:

ליוסי וחברים נוספים,
במהלך השנים האחרונות צוות הבריאות וועדת בריאות מנסים להגדיר את תחומי הבריאות, במגמה להתאים את התנהלות המערכת הפנימית למערכת הבריאות הארצית.
ניסוח סל הבריאות יחד עם המהלך לצירוף כל החברים לכללית המושלם, היו שני צעדים מרכזיים בניסיון להגדיר מהי בריאות ומהם תחומי האחריות של מערכת הבריאות שלנו.

לפני שנים כאשר הועברו מספר ענפים למעמד של יזמות – לא נעשה הדבר לגבי טיפולי הפדיקור של מרלן.
פניית אילת מוזס (מנהלת הקהילה)

להעביר את מרלן למעמד יזמות עסקית נידונה בועדת בריאות והועדה מצאה שיש היגיון בפניה זו כדי להשוות טיפולים אלה עם טיפולי קוסמטיקה אחרים.

חשוב לציין, כי כאשר דנה הועדה בנושא, הייתה מונחת לפניה העובדה, שמערכת הבריאות במדינת ישראל וקופות החולים לא מגדירים טיפולי פדיקור כטיפולים רפואיים – גם לא לחולי סכרת.
מכאן שגם ועדת בריאות לא מצאה לנכון להמשיך בהסדר המחריג חולי סכרת (וחברים אחרים עם סוכר גבוהה) הפוטר אותם מתשלום עבור הטיפול כמקובל לגבי כלל החברים.

כמובן שכל מה שמוגדר ע"י מערכת הבריאות כטיפול לחולי סכרת, תרופות ו/או עזרים אחרים – תמשיך המערכת לספק לחברים באמצעות המרפאה וקופות החולים.





נא להכיר את ריצ'י

כתבה: שרה אבל

בשכונה שלי, וקצת גם צפונה, מלוות שלוש בנות מהפיליפינים שלוש חברות שלנו ומכניסות הרבה שמחה וחיוכים לביתן, לבני משפחתם ולכולנו.
על אחת מהן, ריצ'י שמה, רציתי לספר בקיצור לקוראי העלון.

ריצ'י הגיעה מהרפובליקה של הפיליפינים מהעיר פנגסינן, השוכנת כ – 400 ק"מ ממנילה הבירה.
הפיליפינים היא מדינת איים (7,109) בקצה המערבי של האוקיינוס השקט, כשעה טיסה מהונג קונג.
חיים בה כ – 90 מליון בני אדם, ובראשם נשיאה העונה לשם לויה מקפגל ארויו שאיננה אהודה במיוחד. מדברים בפיליפינים בספרדית ואנגלית - זכר לשלטון הספרדי ואחר כך האמריקאי שהיה במקום. בנוסף בעוד כ- 84 דיאלקטים של
שפת הפיליפינו. האקלים הוא טרופי עם הרבה מאוד גשם, במיוחד בחודשים מאי ונובמבר.

המצב הכלכלי מאלץ חלק מהתושבים הצעירים לחפש עבודה במקומות רחוקים

ולעזור לבני המשפחה. בישראל הקהילה מאוד מלוכדת וחבר/ה מביא/ה חבר/ה, כך גם הגיעה ריצ'י לישראל.

בהתחלה עבדה בצפת כחצי שנה, אבל בגלל העבודה הקשה והיחס הבלתי הוגן עזבה ועברה לעבוד עם זוג קשישים בבני ברק. כשנתיים עבדה שם, עד ששמעה מקטי (המלווה את חגית) שיש אי שם גן עדן ושמו קיבוץ עין שמר. היא הגיעה לכאן, ועם המשפחה בבני ברק היא שומרת על קשרים עד היום ומבקרת מדי פעם בעיקר בחגים.

לריצ'י שתי אחיות ושלושה אחים חלקם נשואים, ההורים צעירים אבל לא כל כך בריאים. ככלל בפיליפינים המודעות לחיים בריאים מאוד נמוכה וזו הסיבה שרבים מהם עם לחץ דם גבוה, סוכרת ומחלות לב. להורים שלה קנתה לאחרונה טרקטור כמתנת נישואים והקשר שלה עם הבית מאוד רצוף וטוב.

מדינת ישראל מאפשרת לשהות בתחומה 5 שנים בלבד. זו גם הסיבה שרבים מהעובדים נוסעים לאיטליה וקנדה שם התנאים לשהות נוחים יותר.

ריצ'י אומרת שהיה לה מזל שהגיעה למשפחת לוי ולטובה, בה מצאה ממש בית שני והיא מרגישה כבת המשפחה לכל דבר. היא משבחת את חברי עין שמר שמאירים אליה פנים - ואיך אפשר שלא?
גם לצוות הסיעודי בראשה של דליה יש לה רק מילים טובות.

ריצ'י במקצועה מנהלת חשבונות. בעתיד רואה עצמה חוזרת לארצה ומתאחדת עם משפחתה הגדולה שאליה היא כל כך מתגעגעת.

אני מאחלת לריצ'י לקטי ומליסה שיעברו את תקופת שהייתם בארץ רק בנעימים.




ד ו א ר נ ע
שביתת הדואר הסתיימה. חזרנו לשגרה.
ימים יגידו האם השביתה נושאת הישגים,
על כל פנים, הדרכים שננקטו בשביתה זו, כאשר היא פוגעת ומופנית למגזר אחד בלבד, ליישובי הדואר הנע, אינה מוצדקת ונכונה.
וייתכן שנידרש לחשוב על דרכי שרות אחרים על מנת להשתחרר מתלות בלעדית בשירותי הדואר הנע.

בנוסף:
היום התפרסם תעריפון חדש למשלוחי הדואר השונים. על פניו נראה שאין שינויים מרחיקי לכת.

ה ד ס ה ר ו ט מ ן


















ללומדים במילוא

לחברים ובעיקר לומדי מילוא!

מכיוון שהודעתי לדליה ברכה על רצוני לסיים את תפקיד המקשרת למילוא, אינני מתכוונת לטפל בטופסי ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה.

את הטפסים ימלא כל אחד לפי רצונו (אני מוכנה ויכולה לעזור למי שמתקשה להחליט).

את הטפסים יש להביא למילוא ולתת לסוקי, או לשים בתיבת הדואר מחוץ למבנה.
מאחלת לכולם הרשמה חכמה
ו ב ה צ ל ח ה
תרצה צפניה

רכזת רווחה
תודה לתרצה על הטיפול המסור והאחראי בלומדי מילוא

אני מחפשת אחר מתנדב/ת
להחליף את תרצה.
דליה ברכה


ועדת בטיחות

לכל החברים שלום
בעקבות פניה של חברים משכונת לוינסון לקבל כפתורים עבור בני משפחה למחסום השכונה, דנה ועדת בטיחות בבקשה והחליטה שמטעמי בטיחות לא יחולקו כפתורים נוספים על אלה שחולקו לחברים.
ש ב י ט ש פ י ר א









מדיוני והחלטות מש"א

1. נהג בית
שימו לב, הנסיעה לרכבת בנימינה
מדי בוקר בשעה 7:30 נפסקת מיום ראשון ה – 6/7/08, בעקבות ביטול הנסיעה לעובדי החוץ.
שאר הנסיעות של נהג הבית מתקיימות כרגיל.

2. פנייה לרקפת זוהר להקדים כניסתה לתפקיד.

הנהלת מש"א פנתה לרקפת זהר לקחת את תפקיד המזכירה חודשיים מוקדם מהמתוכנן, בעקבות הצורך הדחוף שעלה בהנהלה ובקיבוץ. רקפת הביעה את הסכמתה ונכנסה לתפקיד החל מחודש יולי.

בשל בעיות טכניות תידחה כניסתה בפועל לבית המשרדים. ניתן להשיגה בטלפון הסלולרי 052-2589112 או דרך נוגה שורר, 4401.
אנו מאחלים לרקפת הצלחה בתפקידה החדש!

כמו כן, מעכשיו, תשב רקפת בהנהלת קהילה בתוקף תפקידה, ותחליף אותה כנבחרת ציבור צביה וייסברג. בהצלחה!



3. דרוש/ה מנהל/ת ענף הנוי.

דרישות התפקיד:
רקע בגינון
עבודה פיזית
שימור ושיפור הנוי בקיבוץ
התמדה
עבודה מול אנשים
ניהול צוות

ניתן להציג את המועמדות לרוני גלעד עד ל – 13/7/08



3. עומר האולינג מסיים עבודתו בחשמליה.

אנו מודים לו על התקופה בה עבד בענף זה, תמיד עם רצון לעזור ולהתמודד עם כל בעיה / תקלה, ובעיקר הכל נעשה בחיוך ומאור פנים.
בהצלחה בהמשך.

זהו להפעם, תודה ויום טוב

רוני גלעד – הנהלת מש"א
________________________________________





חופש גדול ומאושר
לצוותים המתחילים את עבודת הקודש,
לילדינו היקרים,
חופש מלא פעילות עניין ושמחה!

מדליה – בשם ההורים










מ ח ק ר :
היטל על שקיות ניילון בישראל לא יעזור לסביבה – רק 6% מהן הופכות לאשפה.
מאת: צפריר רינת "הארץ"

בישראל מחולקות חינם לצרכניה כשלושה מליארד שקיות בשנה, אבל רק 6% מהן הופכות ללכלוך ברשות הרבים; להן, קביעת היטל על צריכת שקיות לא יביא להפחתה משמעותית של מטרד זה.

אלה הן המסקנות העיקריות של מחקר מקיף על שימוש בשקיות גופיה (מפוליאתילן המחולקות חינם במרכולים ושווקים) שעשו מכון שמואל נאמן בטכניון וחברת "כיוון" למשרד להגנת הסביבה. זאת בעקבות כמה יוזמות חקיקה בכנסת להקטנת השימוש בשקיות.

החוקרים מציינים שהרוב המכריע של השקיות מגיע לבתי הצרכנים, ושם נעשה בהן שימוש משני כשקיות זבל או לאריזת מוצרים והן לא מושלכות ברשות הרבים.
רוב השקיות המזהמות שטחים ציבוריים הן שקיות אריזה ליציאה מחוץ לבית, לטיולים או נסיעות והן מהוות כאמור רק 6% מכלל שקיות הגופיה.

החוקרים מציינים שהשקיות שמגיעות לאתרי פסולת מוסדרים הן אכן בעיה כי אינן מתפרקות, אך מדובר ב0.8% מהפסולת הביתית בישראל ולכן הנזק נמוך.

כל משק בית בישראל צורך היום 2.7 שקיות בממוצע ביום. לפי המחקר, קביעת היטל בגובה שקל על צריכת שקיות יהיה מס נוסף על הציבור. הוא יביא אמנם להפחתת השימוש בשקיות בחניות, אך יימצאו דרכים עוקפות לשימוש בשקיות.




מה שעשוי לשפר את המצב לפי החוקרים, הוא שימוש משולב באמצעי הסברה, צמצום חלוקת שקיות ע"י הקופאיות, ועידוד השימוש בשקיות רב פעמיות.


ועוד על השוטטות בלילות…
אנחנו מחפשים כל דרך כדי לטפל בנושא השוטטות הלילית של בני הנוער שלנו.
שוטטות שגורמת לפריצות, גניבות, ונדליזם וכו'. חלק מהבעיה היא האורחים שבאים לבקר את בני הנוער.
כדי להיות בטוחים שהאורחים רצויים, עליהם לבקש מהשומר בשער להתקשר אל הנער או הנערה אליהם הם באים.
רק לאחר אישור – יוכלו להיכנס בשער.

ההורים מתבקשים להסביר זאת לילדיהם והשומרים מתבקשים להקפיד על נוהל זה.

יניב, סמדר שם טוב, אמיר תומר ענת גרוסמן.










א י ר ו ע י ת ר ב ו ת ש ל ה מ ו ע צ ה

























































מ ח ק ר :

היטל על שקיות ניילון בישראל לא יעזור לסביבה – רק 6% מהן הופכות לאשפה.

מאת: צפריר רינת "הארץ"

בישראל מחולקות חינם לצרכניה כשלושה מליארד שקיות בשנה, אבל רק 6% מהן הופכות ללכלוך ברשות הרבים; להן, קביעת היטל על צריכת שקיות לא יביא להפחתה משמעותית של מטרד זה.

אלה הן המסקנות העיקריות של מחקר מקיף על שימוש בשקיות גופיה (מפוליאתילן המחולקות חינם במרכולים ושווקים) שעשו מכון שמואל נאמן בטכניון וחברת "כיוון" למשרד להגנת הסביבה. זאת בעקבות כמה יוזמות חקיקה בכנסת להקטנת השימוש בשקיות.

החוקרים מציינים שהרוב המכריע של השקיות מגיע לבתי הצרכנים, ושם נעשה בהן שימוש משני כשקיות זבל או לאריזת מוצרים והן לא מושלכות ברשות הרבים.
רוב השקיות המזהמות שטחים ציבוריים הן שקיות אריזה ליציאה מחוץ לבית, לטיולים או נסיעות והן מהוות כאמור רק 6% מכלל שקיות הגופיה.

החוקרים מציינים שהשקיות שמגיעות לאתרי פסולת מוסדרים הן אכן בעיה כי אינן מתפרקות, אך מדובר ב0.8% מהפסולת הביתית בישראל ולכן הנזק נמוך.

כל משק בית בישראל צורך היום 2.7 שקיות בממוצע ביום. לפי המחקר, קביעת היטל בגובה שקל על צריכת שקיות יהיה מס נוסף על הציבור. הוא יביא אמנם להפחתת השימוש בשקיות בחניות, אך יימצאו דרכים עוקפות לשימוש בשקיות.


מה שעשוי לשפר את המצב לפי החוקרים, הוא שימוש משולב באמצעי הסברה, צמצום חלוקת שקיות ע"י הקופאיות, ועידוד השימוש בשקיות רב פעמיות.


ש ב ת ש ל ו ם