עלון מס' 35 (3708) יב' באלול תשס"ח 12.8.2008
נשירת העלים בסתיו
מה עובר על העצים בחילופי העונות?
מה קורה לעלים שכך משתנה צבעם בתום הקיץ?
ואיך קשורים האוויר, האדמה, המים והשמש לכל זה?
תופעת הצבעוניות של עלי השלכת תהיה פחות מסתורית אם נזכור מה תפקיד העלים בצמח.
המים מגיעים אליהם דרך השורשים, ואילו את הפחמן הדו-חמצני (CO2) הם קולטים מהאוויר.
העלים משתמשים באור השמש כדי לייצר משני החומרים הללו 'גלוקוז' (סוג של סוכר),
המשמש כמזון וכספק אנרגיה לעלים ולעץ כולו. תהליך זה נקרא פוטוסינתזה.
התהליך מתאפשר הודות לחומר הנקרא 'כלורופיל', המצוי בעלים.
הכלורופיל פעיל בשעות האור ומעניק לעלים את צבעם הירוק.
בסתיו, הולכים הימים ומתקצרים, שעות האור פוחתות והצמח מתחיל להתכונן לחורף.
בחורף האפלולי נחים העצים, ניזונים מהעודפים שצברו בקיץ.
אז יוצאים העלים - בתי החרושת למזון - לחופשה מרוכזת. ולאט לאט עם התמעטות האור נעלם הצבע הירוק מהעלים ובמקומו מופיעים הצהוב והכתום. צבעים אלה היו בעלה גם קודם, אולם לא נראו בגלל הכלורופיל.
האדום, הוורוד והסגול נוצרים בעלים בעיקר בסתיו בזכות חלק מהגלוקוז שנותר בעלים
לאחר שפסקה הפוטוסינתזה. בשל האור החלש וצינת לילות הסתיו, הוא הופך לאדום.
הצבע החום נובע משאריות המים שבעלים.
ד"ר זוהר גורי
קלוד מונה
"שדה האפונים הירוקות"
"ושוב הציף הכל
ושוב הכל הסעיר"
רחל
על הסרט שכתב הפיק וביים יגאל תיבון – עם הקרנת הבכורה.
בסרט חוזר יגאל עם כמה מחברי קבוצתו "אייל" ו"יסעור" למוסד – "הרי אפרים" אל מחוזות נעוריו, אל תקופת המוסד. בגיל 60 הם משקיפים על חייהם. לכל אחד מבוגרי המוסד זכרונות של נגיעות החיים בו והוא בהם: אהבות, אכזבות, סיסמאות, תום החיים ותום האדם ואמונה גדולה שיש משהו חשוב וישנו מישהו חשוב שבשבילו ראוי לוותר, להבין, להתחלק ולתרום.
האנחנו חשוב מן האני, הסיסמא כאן "בית היוצר לדור מגשימים" מתנוססת תמיד.
הקבוצה היתה שם משפחתנו הראשון והיא נשארה בנו לתמיד, שמות הקבוצות היו בעלי משמעות.
זוהי יצירת אמת שבסיסה הכאב אלא שהפעם זהו כאב- האהבה.
בשיר מתוך הסרט כותב יגאל הלחין ושר צבי שרף
"כן זוכר הכל
ושומר הכל
אהבות, והשמחות
והפנים"
"קדימה והלאה
זורם עם החיים
ומתרחקת הגבעה
אשר אהבתי"
התמונה בה מעיר המורה לספורט ד"ר אלימלך שוחט (מליק) את הקבוצה להתעמלות בוקר לצלילי מפוחית הפה מפגישה את הקבוצה עם דמויות משמעותיות מתקופת נעוריה.
ותמונה נוספת בה שני "תלמידים" בני 60 יושבים בכיתה באותו מקום ובאותו שולחן יחד כמו אז ויד נוגעת ביד
נגיעת נעורים, נגיעה בנפש.
הסרט עטוף באהבה ומחבק את האתמול.
תודה לך יגאל על שהושטת לנו יד ללכת עימך אל עצמנו
מליק
עוד התרשמות מהסרט
שדה האפונים הירוקות
א ב י ש י
את הסרט כתב, ביים וליהק יגאל תיבון והפיקה בת כיתתו שושנה שפירא.
הסרט עוסק בחיים במוסד החינוכי בשנות השישים דרך נקודת מבטם של תשעה חברי קבוצתו של יגאל, שהיום הם באמצע גיל השישים. הם נפגשו, לנו ושוחחו שלושה ימים רצופים במוסד הרי אפריים, והשיחה והסיפורים שלהם על עצמם הוא חוט השני של הסרט. הם מדברים על העבר, על ההווה ועל מחשבותיהם לגבי העתיד. שמונה מהם חיים בארץ ואחת ביוסטון שבארה"ב, 3 מהם חברי קיבוצים.
המשתתפים נתנו את עצמם וסיפרו על חייהם בגילוי לב ובפתיחות וזה אחד מקסמיו של הסרט.
קסם אחר היתה ההרגשה שהצילומים, דברי הקישור והעריכה באו ממקום של אהבה מצידו של יגאל לחבריו ולעברו.
כל זה לא היה מתרחש ללא קיבוץ עין השופט שאפשר את יצירת הסרט ע"י הרבה מאוד רצון טוב בתמיכה מוראלית וכספית:
מתן האכסניה,
ארגון ולוגיסטיקה
תרומות לסרט
אירוע הפתיחה רב המשתתפים
ועוד.
האולם בשבת מנה 900 איש
שצחק
בכה
ומחא כפיים.
מעין שמר יצאו 12 אנשים שחזרו נרגשים.
כמה קל לראות את
חסרונות אחיך
כמה קשה להתמודד עם
שלך
הדגשת חסרונותיו של אחיך
מכפילה את שלך
עדיין המסע שלך לא
הסתיים
ב ו ד ה א
ווידאו – די.וי.די
בבית ספר "קשתות" הסמוך לקיבוץ (הבנין הצבעוני החדש, שלומד בו גם יונתן זהר-סל), זקוקים למכשירי וידאו ו-דיוידי. אם ברשותכם מכשירים תקינים ובאפשרותכם לתרום - נודה לכם מאד.
אפשר לפנות לטובה, מזכירת בית הספר, בטלפון: 07-3261-7385
או למשפחת זהר-סל.
ע ד כ ו נ י ם
ממקום של יוגה":
השיעור של שרית בימי א' בבוקר מיועד לנשים בהריון כמו לנשים בכל שלבי החיים. ניתן להתקשר ישירות לשרית – 054-6372786
השיעורים עם מיכל באומן (קריפלו יוגה) יתקיימו בימי א' בשעה 20:30, ימי ג' בשעה 18:00 ובימי ה' בשעה 19:00 ולא לפי שפורסם.
ט.ל.ח
בשבוע שהותי בחו"ל (כנס מוזיכלי פוליטי בצרפת) אירעו תקלות קריטיות בתפקוד דוד הקיטור.
היות ואין שום דבר ברור מאליו בעולמנו, אני מבקש להודות ו"להסיר את הכובע" בפני הצוות שהתגייס לטיפול בצרות, למען המשך הבישול, הכביסה ועוד.
אילן יגודה, טוביה פוקס, רפי ארליכמן, ביחד עם אדם החשמלאי מהתעשיה, עידו בן דור ונחמיה איש הקיטור.
ת ו ד ה ג ד ו ל ה
יואל גרוסברג
לאלון חננאל
שמתגייס לצה"ל
מאחלים לך, שיהיה לך קל, מעניין
תצליח ותתקדם.
מאחלים ועדת קשר וצעירים
כנס השוה"צ
הנהלת הקהילה החליטה לסבסד את הכרטיסים לאירוע "שומר תמיד" ב-20.9.08 בגבעת חביבה.
הסבסוד יהיה של 50% ממחיר כרטיס ברכישה מוקדמת (כלומר - 30 ₪ סבסוד). עלות כרטיס לאחר סבסוד - 30 ₪.
הסבסוד יהיה רק לכרטיסים שנרכשים על בסיס ההרשמה המוקדמת.
אז קדימה להירשם!
ההרשמה תורד ביום שלישי 16.9.08 והכרטיסים יחולקו לתאים עד סוף השבוע הבא (חיוב בתקציב).
ח ז ק ו א מ ץ !
בריכת שחייה
החל מיום שישי הקרוב
שעות הפתיחה של הבריכה יהיו
ביום שישי ושבת עד שעה 18:00
לאחר ראש השנה
2/10 נסגרת עונת הבריכה
ש ל מ ה ש ח ר
תוצאות הצבעת הקלפי
לשיחה מיום 30.8.08
חלוקת דיוידנד מרווחי 2007
הצעת ההנהלות - 97
הצעת צביה וייסברג - 77
אושרה הצעת ההנהלות
מהכלבו
ר צ י נ ו ל ה ב ה י ר
זה זמן רב שפתחנו את הכלבו לקניה של לקוחות חוץ.
ובכל זאת, מדי פעם אנו נתקלים בתגובות לא נעימות כלפי לקוחות חוץ מצד חברי הקיבוץ, דבר שלא יעלה על הדעת.
אם למישהו יש איזו שהיא בעיה, אני מבקשת בכל לשון של בקשה לפנות אלי ולא להפנותה ללקוח עצמו.
ו ע ו ד ל י ד י ע ה
המחיר המוטבע על המוצר הוא על פי התשלום למי שאינו חבר עין שמר (על פי החוק) וחברי הקיבוץ ברוב המוצרים משלמים 5% פחות.
לקראת ראש השנה – הבאנו ונביא שלל בונבונירות ויינות במחירים טובים, וכך גם הדבש. יהיו גם מבצעים מדהימים - וכדאי לשים לב ללוח המודעות העומד בחוץ.
מדי זמן, כשאני שומעת על מוצרים חדשים אני מביאה אותם אלינו, ואם יש ביקוש ממשיכה בכך. אם לא – הם מפנים מקומם למשהו אחר. לאחרונה התעשרנו במוצרים לייצור סושי ביתי.
ח ג ש מ ח - מצוות הכלבו
שוק ירקות
בכלבו
ביום שלישי – כל היום
מבחר ירקות במחירים מצוינים!
א נ י מ מ ל י צ ה
לבקר עם הילדים ב"תענוג חי"
בקיבוץ מצר.
פתוח בשבתות וחגים
משעה 10:00 עד 16:00
יש שם מבחר חיות גדול
ומאפשרים לילדים ללטף ולהאכיל חיות.
מ ר י ם ש נ פ ל ד
הצעה והודעה
למעוניינים בעזרה בפינוי, העברה, סילוק של "פסולת דירתית" כגון ארונות, מיטות, מזגן ישן, לוחות עץ וכדומה - מוזמנים לפנות ליואל גרוסברג לתיאום וביצוע, וזאת לאחר שבדקתם עם עצמכם שאכן יש קושי לקבל עזרה ממשפחה, חברים וכו'.
ת ו ד ה ב ר י א ו ת ו ש מ ח ה
יואל
בקרוב "פותחים שבת" חוזרת
בעוד שבועיים ב-26 לספטמבר,
נפתח את העונה החמישית
בקבלת שבת חגיגית.
צוות פותחים שבת
ה ב ה ר ה
הצטערתי לשמוע שפרסום המכתב בעלון שהיה ממוען לקבלן (ששמו אלישע), יוחס בטעות לאלישע שמרי.
מובן מכך שהמכתב יועד לקבלן ולא לאלישע שמרי ששימש לי לעזר רב.
נדב קושניר – בינוי ותשתיות -עין שמר
מהמטבח
אנחנו מחפשים אחר עובד/ת לחלוקת מנות
בארוחת יום שישי
משעה 18:00 עד 20:00
לפנות למרתה
הודעה ממפעל הגומי
אנו מבקשים מכל מי שמעוניין בחבילת צינור ו/או סוליות סוג ב' לפנות למנהל התפעול (ברק) בשעות העבודה
(טל' נייד: 052-8908914)
נא לא לקחת ללא תאום ובמיוחד לא בסופי שבוע.
תודה על שיתוף הפעולה!
א י י ל ת ו מ ר
100 שנה למושב עין-גנים
כזכור, קיבוצנו נוסד בעין גנים, שם התרכזו ראשוני העולים שייסדו את עין-
שמר.
לכבוד יום ההולדת ה-100 של עין גנים, המושב הראשון בארץ, יתקיים אירוע חגיגי באולם בפתח תקווה.
חשוב וכדאי שיהיה לנו ייצוג הולם באירוע זה וקיבלנו הזמנה מיוחדת להשתתף בו. מוזמנים במיוחד בני המייסדים מעין-גנים – ולא רק הם.
צלם שלנו ינציח את המאורע.
על לוח המודעות בחדר האוכל נתלתה הרשמה, אתם מוזמנים להירשם.
הצוות המארגן
ט.ל.ח
מרשימת העובדים בבית הספר "רעות"
נשמט שמן של נורית יריב המשמשת כמורה ומחנכת כיתה ג' ורויטל אלון
סייעת בכיתות ה'.
הערוץ הפנימי מושבת :
מיכאל יריב מחפש משקפי שמש אופטיות שאבדו לו, כנראה באחד הרכבים.
נורית משיח מחפשת צלחות ואריחים – יכולים להיות שבורים.
שיחת קיבוץ
השיחה הקרובה תתקיים ביום חמישי 18.9.08(ולא שבת!)
בשעה 20:30 (ולא תשע...)
זאת בשל רצוננו לאפשר לחברים להגיע בשבת לאירועי "שומר תמיד"
המתקיימים בגבעת חביבה בשבת 20.9.08.
ס ע י פ י ה ש י ח ה :
1. תקנון פנסיה (יחולק לתאים)
2. נוהל עירעורים (יחולק לתאים)
3. מש"א
א. בחירת רכז תרבות.
ב. רכזת חינוך לקדנציה נוספת.
שלום לחברים!
שנת הלימודים במוסד נפתחה וכבר על היום הראשון "שמחתי" לראות את כל שבילי הקיבוץ וכל פינות החמד (גן יוסי ושות') מתמלאות בחבר'ה עם שקיות אוכל, סיגריות ועוד. בשנה החולפת ניסינו לעמוד על זכותנו לשמירה על עין שמר נקייה וסימפטית אך לא יכולנו לעמוד מול גל ההרס, הבלגן והחוצפה שהביאו איתם המוסדניקים (שלא מעין שמר). לכל השכונות באזור המוסד, לדשאים הפרטיים ואפילו לחורשה הגדולה, למשק הילדים ולשכונת החממה הם הגיעו בניסיון למצוא פינות עישון והתכנסות.
אני מאד מעריכה את המוסד, גדלתי שם בשמחה ואני מודעת לבעייתיות שיש למחנכים ולמורים להשתלט על בני נוער חסרי כבוד ומשמעת. אבל לדעתי הפיתרון אינו בצד של המוסד ומנהליו אלא אצלנו.
אני חושבת שההכנסה הכספית שמחוללים המוסדניקים מבחוץ בכלבו ובחדר האוכל לא שווה את ההפקרות שנוצרה אצלנו בחצר הבית. אני מבינה את הצורך והרצון לחולל הכנסה במקומות האלו (גם מתוך ניסיון עבודה מעשי, לפחות בכלבו) אבל את איכות החיים שלי אני רוצה בחזרה.
ההסתובבות חסרת השליטה של החבר'ה בכל מקום וחוסר הפיקוח על מה שהם מעוללים הוא בזיון ופראייריות שלנו. במשך כל השנים טענו שהנוער עושה בלגן, אך ההבדל הוא שפעם היה מדובר על מוסד של שתי כיתות מקסימום בכל שכבה וכמעט לא היו מסתובבים ומעשנים בכל הקיבוץ ואילו היום המוסד מכיל קרוב ל-1000 תלמידים שמצאו בעין שמר את פינת החופש שלהם מעיני המורים והמחנכים. אסור לעשן ולשתות במוסד אבל בעין שמר - חופשי (וזה בלי להזכיר את גניבות האופניים בזמן מסיבות הסיום...). במהלך השנה האחרונה שמעתי הרבה רעיונות לפתרון. יש שטענו שצריך ללחוץ על הנהלת המוסד שאמורה להיות אחראית על התלמידים במשך כל יום הלימודים, שיסדירו את הנושא. תחום זה מוצה לדעתי וכלום לא קרה (מלבד השתתפות כספית של המוסד בתיקון הנזקים בגן יוסי). אני רק תמהה מה ההורים של התלמידים מבחוץ היו חושבים אם היו יודעים שילדיהם מסתובבים שלא בתחומי בית הספר, מעשנים, מזהמים ומבריזים משיעורים כדי לעשות זאת...
רעיון נוסף שעלה הוא לעשות פטרולים של חברי קיבוץ במקומות האסטרטגיים ולגרש את הילדים. גם זה לא ריאלי, כי מי ישלם על שעות העבודה? ומעבר לכך, ניסיתם פעם לגרש חבר'ה מפינת עישון וזוהמה? אם כן, אתם מכירים את מבול הקללות, החוצפה והאיומים מצד הילדים.
בסופו של עניין אני חושבת שהקהילה שלנו צריכה לחשוב טוב טוב מה היא רוצה. לגבי אולם הספורט, אני חושבת שיש מקום לדרישה חד משמעית מהמוסד לליווי של התלמידים ע"י המורה לספורט או מחנך אל האולם ובחזרה (ולא שהמורה ייסע באוטו למוסד והחבר'ה יוכלו ללכת לטייל) ולהתנות בזה את השימוש עצמו. בנוגע לכלבו ולחדר האוכל, אני מציעה לא לאפשר למוסדניקים מבחוץ להגיע למקומות אלו יותר. על ילדי עין שמר כמובן לא מדובר. אני חושבת שהקהילה צריכה להילחם על המנדט לאספקת אוכל למוסד במקום שיאכלו אצלנו
ולגבי הכלבו אין לי רעיון מגובש. במשך תקופת החופש הגדול פשוט תענוג לקנות בכלבו ללא ההמולה (ושלא לדבר על הגניבות) של הילדים... אני חושבת שאפשר להסתדר בלעדיהם גם משך שאר השנה.
זה הזמן לעשות שינוי במצב ולא לחכות עד סוף השנה או עד שיהרסו שוב את גן יוסי.
אני בטוחה שיהיו שיקפצו על ההעזה לדרוש צמצום הכנסה אבל עד כמה שאני יודעת זו לא כזו הכנסה גדולה ובכל מקרה, איכות החיים שלנו ושמירת הפרטיות שלנו לא חשובה יותר?
רק בשמי, גלי.
מגיב יוסי בן מיור –
החובש שני כובעים: חבר עין שמר ומורה במוסד
מקריאת דבריה של גלי, ברור שהמכתב מיועד לעין שמר.
ובכל זאת תגובתי –
אי אפשר לא לרצות את המטבח המשותף,
לוותר על חמישים ארוחות צהריים של מוסדניקים,
ויחד עם זאת להמשיך ולקיים ארוחת בוקר עם שלושים אוכלים.
המוסד שלנו הוא מהטובים בארץ!!! ולמי שלא מאמין היה צריך לראות כיצד התקבל בפתיחת שנת הלימודים, אלוף העולם לשיט מפרשיות, תלמיד המוסד מגן השומרון - כדי להבין שכאן זה לא מוסד של פושעים אלא נערים בגיל ההתבגרות... למי שהגיל הזה נשכח ממנו.
אמנם זה לא פותר את המוסד מלהתמודד עם הבעיות שהעלה המכתב, אבל הדרך היא לא לסגור בפני המוסדניקים את שערי הקיבוץ.
אנחנו במוסד צריכים לחנך,
להסביר, לתת דוגמא, ובטוח שנצליח.
ההחלטה היא של עין שמר:
האם לסגור את הכלבו בפניהם?
האם לסגור את מכונת הברד בחדר האוכל בהפסקה הגדולה?
הלסגור את ארוחת הצהריים?
את אולם הספורט?
המוסד בעצמו כבר החליט, שהילדים בדרכם לאולם הספורט לא יכנסו לכלבו
והם מורשים ללכת לארוחת צהריים רק בסוף יום הלימודים.
אנחנו גם נבקש את הנערים שלא להגיע לחורשה הגדולה ולא לבלות בגן יוסי.
מ ק ו י ם ל ה צ ל י ח (חסרים לנו מחנכים במוסד).
ע ו ג ת ש ו ק ו ל ד
כוס שוקולית
כוס סוכר
שקית וניל
כוס שמן
כוס קמח תופח
חצי מיכל שמנת מתוקה
4 ביצים
לערבב הכל ביד ולהכניס לתבנית עגולה בגודל 22 ס"מ
לתנור ב 180 מעלות ל-35-40 דקות.
ר ו ט ב :
בכלי קטן להמיס על האש:
טבלת שוקולד מריר 100 גרם
חצי שמנת מתוקה.
לשפוך הרוטב על העוגה בעודה חמה. (אין להוציאה מהתבנית).
מתכון של ענתי ק.
מ ה מ ו ע צ ה ה א ז ו ר י ת
דואר אלקטרוני
מעוניינים במידע עדכני של אירועי התרבות - שלחו לכתובת: michaelg@menashe.co.il ציינו שם וישוב.
הודעות SMS
אנו שולחים תזכורות לאירועים והודעות דחופות. מעוניינים? – עדכנו את מספר הנייד שלכם אצלנו.
השתלמות בנושא : קיימות ואיכות סביבה
"מה השימוש של בית אם אין לך כוכב נורמלי לשים אותו עליו?" - הנרי דייוויד ת'ורו
אנו עדים לסממני המשבר הסביבתי ההולך ומחריף. מצב זה מחייב חינוך סביבתי רלבנטי, חינוך המגביר את מעורבות האזרחים של היום ושל מחר.
חינוך לקיימות (sustainability ) נוגע במכלול ההיבטים של חיינו כפרט וכחברה אנושית במטרה להצמיח דור שיוכל לאמץ "אורח חיים מקיים" בשגרת חיו.
המועצה האזורית מנשה מקיימת השתלמות לתושבי המועצה בנושא
ההשתלמות תחל ב-28/10/08 ותהיה בת -11 מפגשים. ההשתלמות תכלול הרצאות מומחים בתחום וסדנאות לבניית פרויקטים חינוכיים סביבתיים בבתי הספר ובישובים וכן שני סיורים לימודיים. מומלץ להשתלב בכל התוכנית, אך ניתן להגיע להרצאות על בסיס חד פעמי. מספר המקומות מוגבל.
עלות לכל המפגשים: 100 ש"ח. עלות למפגש בודד: 20 ש"ח.
לקבלת פרטים מלאים באתר המועצה
נועה סגל רכזת תחום איכות סביבה במועצה
מייל: noaf@zahav.net.il נייד: 050-8908911
סיכום
פעילויות החופש הגדול של המוסדניקים –
קיץ 2008
הורים ומוסדניקים יקרים - החופש הגדול הסתיים ועימו חודשיים מלאי פעילויות.
פתחנו את החופש ברחצה חגיגית בבריכה, עם מתנפחים, כיבוד, ברכות ואנרגיה רבה לקראת הבאות.
החופש התחלק לפעילויות שנעשו כאן, בקיבוץ, ולפעילויות מחוץ לקיבוץ.
בקיבוץ נהנינו מאוכל איטלקי שבישלנו בעצמנו בחממה; ערב מתוק, שבו הכנו מטעמי שוקולד בצורות ובטעמים שונים; צפינו בסרטים שונים בבריכה (+ רחצה לילית) ובמועדון לחבר וגולת הכותרת שיחקנו את המשחק "אפקט הפחד" (ע"פ תוכנית טלוויזיה), בו אתמקד מעט. על משחק זה עמל ימים שלמים ביצירתיות מעוררת הערכה עודד חדוותי הנפלא. במשחק זה התחלקנו לשלוש קבוצות שכל אחת מהן נדרשה למלא אחר משימות שונות ומגוונות על טהרת הפחד, האומץ והגועל ממאכלים יצירתיים ולא אכילים במיוחד. המשימות דרשו בין היתר גם עבודת צוות ועידוד הדדי של המשתתפים. חלק מהמשימות היו למשל, מציאת מפתח ללא עזרת הידיים החבוי עמוק בתוך אבטיח, עם המפתח לפתוח שרשרת הקושרת עגלת אבוקדו אותה יש לדחוף ולהקיף חבית ולבסוף לגעת בדגל. תחנות נוספות היו שתייה קבוצתית של שייקים שהרכבם מוזר מאוד עד מגעיל- שילוב של רטבים מלוחים, עוגות וכיד הדמיון; מרוץ מכשולים עם גשרים בגובה, מעבר חבילות-קש, זחילה בתוך צינור מתגלגל ולבסוף קינחנו בתחרויות בבריכה, נקניקיות ומתנפח מיוחד. הקבוצה שניצחה זכתה בנסיעה לצפייה בסרט קולנוע.
פעילויות החופש כללו גם, כמובן, נסיעות לפעילויות-חוץ רבות: פיינטבול, נסיעות לים, קרטינג, טיול בעין-תינה ורחצה בירדן, סרט בסינמה-סיטי, נסיעה ליום צופי בשטח הסמינר הצופי של השומר-הצעיר, הסמוך לקיבוץ שדה-נחמיה וכמובן נסיעה לטיול לכנרת וסביבתה, שסיכם את החופש. בטיול נהנינו מרחצה בבריכה הקרירה של בריכת המשושים, זאת לאחר הליכה קצרה בחום ולחות גבוהים; לנו את שני הלילות בחוף לבנון שבכנרת; התגלשנו במגלשות מיוחדות בצוק מנרה, בואכה קריית-שמונה ועלינו וירדנו ברכבל ממנו צפינו, מגובה של כ-800 מטר, על הנוף הגלילי (הקצת אביך) היפיפה. שטנו בנועם, תוך הפיכות ו"קרבות" בחצבני, שנפגש עם הירדן, בסירות רפטינג, גלשנו באומגה למימי הירדן, בילינו מעט בטבריה ולסיום, ביום האחרון, נהנינו מספורט-ימי-רחיפה על בננות ומזרן-אבוב.
במשך החופש הנערות/ים עבדו, כל אחת ואחד במקום עבודתו ושבעה שלא היו להם מקום עבודה קבוע, עבדו בחממה במשך עשרה ימים בחודש יולי, כחלק מתרומה לקהילה.
כמו-כן, לקחנו על עצמנו את מלאכת הגשת הכיבוד בערב התרבות האחרון - "1967", בה אתם ההורים לקחתם חלק נכבד בהכנת העוגות. הכסף שנאסף הנו תרומה לקניית דבר-מה למועדון הנעורים.
רבים סייעו בידי להביא לידי ביצוע את תוכנית החופש. אמנה כאן חלק מהם:
עודד חדוותי, שלמרות שהיה חולה ביום ביצוע הפעילות התייצב וביצע אותה ללא בעיות – תודה מכל הלב על ההשקעה הרבה במחשבה, ביצירתיות ובביצוע. המוסדניקים נהנו מאוד וגם אני התפעלתי מהמקוריות והרצון לתרום.
תודה למרים שינפלד שנענתה לבקשותיי הרבות לקבל את המועדון וציוד ממנו; תודה לגלי אברהמי על השאלת ציוד מהתרבות ועל הרעיון והסיוע לביצועו בכל הקשור למכירת הכיבוד בערב התרבות. וכמובן תודה רבה לסמדר שם-טוב וענת גרוסמן שאפשרו לי כר פעולה רחב בתקציב (ואת זה יש להעריך מאוד) וחופש פעולה בכל הקשור לבחירת הפעילויות. תודה מיוחדת לסמדר שהתפנתה לסייע לי בפתירת בעיות שונות ובמתן עצות בכל שעה.
מוסדניקים יקרים, אני מקווה שנהניתם בחופש. ובהזדמנות זו אני רוצה לאחל לכם
שנת לימודים פורייה ושנת פעילויות מהנה ומעניינת כאחד.
אמיר תומר
עודי – מ ה ד ע ת ך ?
ש י ח ה ע ם א י ל ן ל ו ט ן
שביקש לדעת כיצד עודי רואה את תפקידו ומהי תפיסת העולם שלו.
א י ל ן: תאר בצורה סכמטית ופשוטה את התאגוד הארגוני החדש ומהם הסמכויות של הגופים השונים.
ע ו ד י: בעקבות הדרישה להפרדה בין משק וקהילה, הוחלט על תאגוד חדש בשנת 2000. התאגוד החדש מאפשר להעביר את הפעילויות השונות שבעבר היו תחת יחידה אחת, לידי אחזקות שונות, החברות, ובכך לשחרר את הערבויות הצולבות בין הקיבוץ ועסקיו, בין החברים לעסקים. וזאת רק לאחר אישור הבנקים.
עין שמר הגישו בקשה למטה ההסדר, ובאפריל 2004 קבלו אישור בדיעבד על ההסכם שנעשה ב-2003 ועתה יש 2 חברות אחזקות:
עין שמר אחזקות חקלאות אגש"ח בע"מ,
תחתיה יושבים: מפעלי הקיבוץ – מיניפלסט וגומי וענפי החקלאות העיקריים: הרפת והגד"ש.
התאגיד השני של אחזקות הוא עין שמר, החב' הכלכלית בע"מ, שתחתיה נמצאות כל החברות בע"מ.
בידי הקיבוץ - נותרו המכסות ההיסטוריות וכמה ענפי משק וחקלאיים.
התאגוד נעשה בידי עורכי דין (יעקב דרומי).
ההסדר טרם קיבל תוקף משפטי ע"י הבנקים אבל הם מכירים בו דפקטו. אני מטפל כבר שנה על מנת לקבל אשור ויהודה טיפל בכך שנתיים וחצי לפני ועדיין אין הסדר.
לצורך קידום הנושא מימשנו את מניות תנובה ובתמורה מחקנו חלק מהותי מחוב עין שמר לבנקים, עתה נותר חוב קטן מאוד.
א י ל ן : הארגון היום כל כך מסובך; ויש לנו גופים שהם בחלקם חופפים זה את זה, מצב הגורם לחוסר בהירות בין העסק לחברה, וחלוקה לא ברורה בין מה שהקיבוץ מוציא לעסק, לבין ההכנסה הפנויה ואיזה שימושים לעשות בה.
ע ו ד י : יש שתי אגודות, אחת עין שמר והשנייה אחזקות חקלאות.
כלפי חוץ עשינו הפרדה, כלפי פנים ההפרדה צריכה הייתה להיות ניהולית, בין עסקים לקהילה.
חלק מהעניין היה להבטיח שהחלטות כלכליות יהיו כאלה נטו, ולא בגלל נסיבות חברתיות; שעטנז שעלול לגרום להחלטות שגויות שיביאו בסופו של דבר לחדלות פירעון של הקיבוץ והחברים.
א י ל ן : האם המבנה הארגוני השפיע על שיקול הדעת?
ע ו ד י : בודאי. למשל בעבר ישבו בהנהלת מפעל הגומי 15 איש מהמפעל + גזבר ורכז המשק, וכך ברור שהחלטות התקבלו ע"י החברים שזה היה מקום עבודתם ולא ע"י הנהלת הקיבוץ. כאשר עובדי המפעל נמצאים מחוץ לדלת המפעל הם בעלי העסק וזכאים למידע על תוצאות העסק ורווחיו אם יש, כאשר הם עובדים בו, הם כמו כל עובד אחר – חלים עליהם עקרונות ההיררכיה המפעלית גם אם המנהל הוא שכיר.
א י ל ן : האם לא נכון, שבגלל שהעסק/המפעל הוא שלנו יש להתייחס גם להיבטי המכלול של הקיבוץ שהוא הבעלים, ותהיה להם השפעה בקביעת ההתנהלות - כמובן מתוך כוונה והתייחסות להרוויח.
ע ו ד י : בעבר התנהלות והחלטות המפעל הגיעו לשיחה; והדיונים בנושאים כמו נסיעות לחו"ל והשקעות, היו בעיקר בעלי אספקטים חברתיים והשיקולים הכלכליים היו משניים.
אבל צריך להיות הוגן ולציין שמה שבעיקר גרם בשנות השמונים לחדלות הפירעון של הקיבוץ היו החלטות על השקעות צרכניות אדירות, שלא נשענו על הבנה באשר ליכולתנו לשלמם.
רשם האגודות מכיר גוף אחד ברמה הניהולית ושמו: ועד הנהלה של אגודת עין שמר, בעבר הוא היה גוף טכני, שתפקידו היה לאשר פרוטוקולים של האגודה שמועברים לרשם וממלאים פונקציות שנקבעו בחוק האגודות. מאז השינוי, אישר לנו הרשם להסמיך את ההנהלה הכלכלית, או מה שנקרא היום מועצת המנהלים, לקבל החלטות בנושאי כלכלה, ואת הנהלת הקהילה בכל נושאי הקהילה. חסר לנו גוף שיכול לראות ולטפל בעין שמר כמכלול.
במבנה הנוכחי יכולות להתקבל החלטות שאינן משרתות באופן אופטימאלי את הקבוץ, כי הצד הכלכלי והן החברתי רואים את הצד שלהם בלבד. יש צורך בגוף ניהולי חי שמסוגל לקבל החלטות. צוות תיאום הקיים אינו מעוגן במבנה הניהולי של הקבוץ ותפקידו בעצם תיאום ולא קבלת החלטות.
א י ל ן : האם הפרדת המשק והקהילה אינה מלאכותית – שהרי שניהם כיסים של אותם מכנסיים; וההפרדה גורמת לטשטוש בין עיקר לטפל. מה דעתך?
ע ו ד י : העיקר הוא, קודם כל שיהיה קמח ואחר כך תורה. אי אפשר לעשות פשרות בשאלה אם יהיה קמח או לא.
א י ל ן : במשפחה הדיון הוא פשוט, משאירים חלק לפיתוח המפעל המשפחתי והשאר מחולק לצרכים שנבחרים.
ע ו ד י : גם ניהול הקהילה אינו צריך להיות ניהול של אנשים שההתמחות שלהם היא חברתית. מנהל הקהילה צריך לדעת לנהל עסקים ונכסים, לכן איילת שהיא מנהלת מקצועית ידעה לאזן את תקציב הקהילה, למרות שההכנסות מעבודה יורדות כל שנה. איך עשתה זאת זו כבר שאלה אחרת.
הדבר הנחוץ לנו הוא גוף ניהולי מצומצם, שמסוגל לקבל החלטות מושכלות, אותן אפשר יהיה להעביר בהצבעת הקלפי ו/או במועצה - משום שיהיו לטובת כלל הקבוץ – העסקים והקהילה.
המבנה הניהולי של עין שמר היום אינו נכון מבחינה הרכבו, הוא בנוי מחד ממזכיר ומנהל קהילה, מולם מרכז משק ויו"ר כלכלי וכך נשמרת הפרדה של שני גופים מנוגדים.
השינוי ברמה הניהולית (ההנהלה הפעילה) צריך להיות בכיוון של פרמידה, שבראשה יו"ר קיבוץ (חבר קיבוץ בעל אוריינטציה כלכלית) מנהל קהילה, ומנהל עסקים.
א י ל ן : אני מבין שיש לנו צורך בניהול הקיבוץ כלפי חוץ, כך שיענה על נושאי מסים וחוקים, אבל כל ניסיונותיי להבין את צורת הניהול כלפי פנים - כשלו, וכל דבר מסובך הנו חסרון ולא יתרון. מה דעתך?
ע ו ד י : אני מאמין שמערכות עם מבנה פשוט סיכוייהן לפעול בהצלחה גבוהים משל מבנים מורכבים.
א י ל ן :
אספר לך סיפור מהחיים. בענף מסוים עובד חבר קיבוץ כבר הרבה שנים,
משכורתו הנכנסת לקיבוץ היא 200 ₪,
המפעל יכול להעסיק במקומו שכיר תמורת 100 ₪ - אך משכורתו תצא מהקיבוץ החוצה.
אם יפוטר חבר הקיבוץ, הוא ימצא תעסוקה שולית בעוד שהוצאות הקיום שלו יישארו כשהיו.
ברור שבסיטואציה זו הענף יראה יותר רווחים, בעוד קופת הקיבוץ תפגע.
כיצד יש לנהוג: מה קודם – קופת הענף או הקופה הכללית?
ע ו ד י :
כמנכ"ל הגומי, נהגתי בשתי הצורות, במקרים ספציפיים העדפתי שיהיה האדם המתאים ביותר, במקומות אחרים הפעלנו העדפה מתקנת לחבר קיבוץ, הכול נבדק לגופו של עניין. אולי טעיתי פה ושם אבל בעקרון העדפתי את היעילות על ההשתייכות. התנהלות עסקית, תורמת לכך שכל המערכת תהיה יעילה יותר והתמורה "לבעלי המניות" בסוף השנה גבוהה יותר.
א י ל ן : כיו"ר כלכלי. האם ניתן לצמצם ולאחד תפקידים?
ומצד שני – איך ניתן להימנע מריכוזיות יתר?
ע ו ד י : ניתן לצמצם. חייבת להיות רוטציה של ממלאי תפקידים בפרקי זמן מוגדרים. ריכוזיות אינה בעייתית כשלעצמה, יש יתרון גדול בריכוזיות. מצד שני, מנהלים צריכים להיעזר בצוות מטה מספיק טוב כדי לאפשר קבלת החלטות מיטבית. יש להקפיד על העברת דין וחשבון למועצת המנהלים והשיחה/מועצה שמכוחן שואב היו"ר סמכותו.
א י ל ן : אתן דוגמא לריכוזיות מחלישה: במלחמת ששת הימים כולם ידעו שתהיה מלחמה, אבל בגלל נעילה על קונצפציה מסוימת של הקודקודים, שלא היו פתוחים לשמוע דברים אחרים, הופתענו. איך יוצרים היזון חוזר?
ע ו ד י : צריך לבחור את ההנהלה כל שלוש, ארבע שנים, זה ימנע מקרים שקרו בקיבוצים אחרים, בהם ההצלחה הכלכלית וגם הכישלון נבעו מריכוזיות מחד ומחוסר רוטציה מאידך.
א י ל ן : האם ניתן לאחד בין מרכז משק ליו"ר כלכלי?
ע ו ד י : עקרונית אפשר לאחד את המשרות, כי קיום חלקי משרה מביא אליה מי שיש לו זמן המתחלק בין משרות שונות או פנסיונר. מצד שני טוב שיש מישהו נוסף שיש לו נקודת ראות קצת שונה ופרספקטיבה אחרת על הדברים. לבחור בשכיר שיעשה את שני התפקידים ביחד, ייטול את הבקרה מבעלי המניות, דבר לא רצוי. בעין שמר אין שדרת אנשים רחבה היכולים לעסוק בניהול, בשש השנים האחרונות לא נמצא מי שיעשה את תפקיד רכז המשק. ההתמחות נעשית יותר ויותר מסובכת והתפקיד מצריך למידה רבה יותר. הניהול מורכב ולכן גם הטעויות יכולות להיות גדולות יותר, ולכן בטווח הארוך איני בטוח שזה נכון לאחד את התפקידים.
א י ל ן : האם איננו מחקים התנהגות חיצונית שמתאימה למפעלי ענק?
ע ו ד י : אנחנו לא חיים בבועה. קומוניזם צרוף יכול להיות רק במקום סגור ללא השפעות.
הקיבוץ תמיד היה פתוח החוצה ופנימה לאנשים ורעיונות. אי אפשר לנהל עסק מצליח מבלי שיעמדו לרשותנו נתונים אובייקטיביים (מאזנים) וגופים שמנהלים אותם (מועצה).
א י ל ן : מהן הגדרות הבסיסיות של היותנו קיבוץ, ועל מה שווה להיאבק ועל מה לוותר?
ע ו ד י : אני לא מבין למה צריך להיאבק? האבקות היא רק למטרות הישרדות והיום אין לנו קונצנזוס מה דרך החיים שלנו ועל מה להיאבק.
המלה קיבוץ אינה רלוונטית. לגבי זו קבוצה של אנשים שהתגבשו ביחד ומשתפים פעולה - למיטוב הבעלות המשותפת שלהם על אמצעי הייצור ותוך ניהול חיי חברה משותפים. בתחילת דרכו של הקיבוץ היה זה שיתוף של קבצנים, היום זה משהו אחר לגמרי, אידיאולוגיה מזמן כבר אין וכל אדם רוצה לחיות מאושר ומסופק עם מה שהוא עושה בתוך קבוצת ההתייחסות שלו.
א י ל ן : האם אין חשיבות לבחירות ערכיות – בשונה מחברות אחרות?
ע ו ד י : כחברה לדעתי לא בהכרח. עזרה הדדית היא משהו אנושי ואוניברסאלי שקיים בכל מקום אפילו בארה"ב "הקפיטליסטית".
א י ל ן : מה דעתך על המשפט: "הפרדה בין תרומה לתמורה, היא קו פרשת המים בין דרך חיים קיבוצית לא קיבוצית".
ע ו ד י : קיבוץ היא צורה שמשתנה כל הזמן. מאז הקומקום, בכל פעם אומרים על משהו אחר, שבגללו כבר לא יהיה קיבוץ. הנזכר בשאלתך, מצביע על דרך של שותפות על בסיס יותר ריאלי ופחות "שוויוני".
א י ל ן : מי שמסתכל נקודתית טועה. צריך לזהות את התהליך שההחלטות הנקודתיות מניעות.
ע ו ד י : קצב השינויים ילך ויגבר, אולי אפילו יותר באלימות כמו שכל העולם יותר מהיר ואלים. יש קיבוצים שהשינויים החיו אותם ויש כאלה שהשינוי הרס אותם - מה שחשוב הוא הדבק הבסיסי המלכד – ולי יש הרגשה שלנו יש דבק טוב שיהיה עמיד בשינויים.
א י ל ן : האם המשפט הבא מוכר לך: "אין קשר מובהק בין השינויים לשינוי המצב הכלכלי, שתלוי בגורמים עולמיים של ירידות ועלויות"... אם כך, למה חשוב לעשות שינוי דיפרנציאלי?
ע ו ד י : ציטטת אותי, השינוי יאפשר לנו להיות יותר גמישים מאשר במבנה היום, שיתקשה לשרוד משברים קשים. קיבוץ גם לא קם בשביל 'קיבוץ' אלא בשביל אנשים.
ובכלל דווקא בעת צרה משתפרות היכולות, ראה הנפילה הגדולה של הקיבוצים שהביאה לצמיחה. קיבוץ כשהוא סגור – מאפשר לחבריו לא למצות את יכולותיהם. בקיצור היתרון בשינוי הוא היכולת המשופרת לעמוד בתנועות המחזוריות הכלכליות הצפויות כלפי מטה.
א י ל ן : השינוי אומר, שהנכס שהוא של כולם, יחולק בצורה לא שווה, יורחבו הפערים והחברה תהיה פחות סולידארית.
ע ו ד י :ראשית הנכסים המשותפים אינם מחולקים כלל, רק ההכנסה האישית מעבודה מחולקת אחרת. שנית, אני מאמין בסולידאריות. ההבדלים צריכים להיות הוגנים והקהילה צריכה להבטיח רמת חיים הוגנת לכולם – אך ללא סבסוד רב מדי. ואכן, מניסיון קיבוצים אחרים, כשהשינוי נכנס לשגרה, מי שיכול מוצא את הדרך לפרנס את עצמו ורמת הסבסוד הכללית יורדת. במציאות היום בעין שמר, משפחה עם 4 ילדים חיה ברמת הכנסה גבוהה ממשפחה ללא ילדים. לאחר השינוי, מספר המשפחות שיחיו ברמה יותר גבוהה יהיה קטן. לכן יש חשיבות שהמיסוי יהיה פרוגרסיבי.
א י ל ן : אנשים משלמים מיסים למדינה, למה שהעשירים יסכימו לשלם גם לקיבוץ?
ע ו ד י : אם לא ירצו שלא יחיו כאן. יש סיבות נוספות הקושרת אנשים למקום.
א י ל ן : האם החברים צריכים ליהנות מפירות ההצלחה?
ע ו ד י : אם יש שיפור - צריך להבטיח שאנשים ירגישו אותו.
א י ל ן : איך היית רוצה לראות את הקיבוץ בעוד 15 שנה?
ע ו ד י : שיהיו הרבה עסקים קטנים שישלבו הנאה ופרנסה, לצד הפעילות הכלכלית המסורתית. אני מאמין שבתנאים אלה יבואו לכאן הרבה צעירים ומקווה שתהיה תרבות משותפת מסוימת, ומעורבות קהילתית - שיהיה אכפת.
א י ל ן : מה אתה רוצה לשמר ומה אתה רוצה להפטר מהקיבוץ של היום?
ע ו ד י : אני מנסה לזרום עם החיים – להתחדש ולבדוק עצמי כל הזמן, כדי להישמר מהרצון לאחוז במה שהיה.
א י ל ן : האם אהבת את הקיבוץ של פעם?
ע ו ד י : מאוד – אבל גם לא ידעתי מה אני מפסיד. אחד החסרונות, שלא היה חשיבות לגרעין משפחתי ועל כך אני מצר. אני גם רואה המון קיבעון מחשבתי, אולי כתוצאה מהחינוך שסימן בדיוק מה נכון ומה לא נכון.
תיקון טעות/הבהרה
בכתבה שפורסמה בעלון האחרון בנושא: "איסור שימוש מנהלי ברכב" פורסמו פרטים לא נכונים.
א. בן הקיבוץ קיבל רישיון זמני עד יום א' שעה 9:00.
ב. רכב הקיבוץ קיבל היתר/רישיון זמני עד יום א' שעה 9:00.
ג. האירוע קרה ביום שישי בלילה ודווח ע"י ההורה ביום א' בבוקר בשעה 9:00
אי לכך בן הקיבוץ לא נסע בשלילה וגם הרכב היה עם היתר זמני – רישיון.
ד נ י ש ו ר ר
ש ב ת ש ל ו ם
