חיפוש חומר בעלונים: קודמים

Loading

ב' בחשוון תשס"ט 31.10.2008

עלון מס' 41 (3714) ב' בחשוון תשס"ט 31.10.2008



ו ל נ ס י ו ת

תוך חצי שעה הסתלק ה"ג'ון דיר" והותיר
את הולנסיות הזקנות מופתעות לגמרי
כששורשיהן כלפי מעלה
ועלותן המופשלת תובעת עלבון.

הפרדסים הסמוכים הסתירו כמו שמסתירים
לילדה.

תפוחי זהב, זהב ילדותי –
עגולים כתומים מצוירים
בעפרונות שמן קשים טרקטור צהוב
מתרחק מארץ ישראל

ודק דק
נרגע האבק אל האדמה
כמו אנחה
מתערבב בריח פריהה לא מעודכנת
שממשיכה להפיץ את בושם אהבות נעורי
מקושטות בתפוזים הלא רנטביליים.

מחר נקטוף אותם
ונהיה כמפשפשים בכיסי מתים.

אגי משעול










פותחים שבת
לפני שבוע התחלנו מחדש את מחזור פרשות השבוע. במרכז השירים עמד האדם. בין השירים ניגנה מירי גרוסברג את "כי האדם עץ השדה", שלומית תומר קראה את שירו של דן אלמגור "חיי אדם", קובי גרוסמן וזמיר גולן ביצעו את השיר "בראשית" של דון מקליין.
רוב תודות למירי, שלומית, קובי וזמיר על היופי הרב שהביאו לקבלת השבת.

את פרשת בראשית דרש בדרך ביקורתית מעניינת אורי שפירא. בתחילה דיבר על הפרשה באופן כללי, לאחר מכן סקר בקצרה את שנברא בכל אחד מששת ימי הבריאה. על היום השביעי אמר שאלוהים שָבַת בו מכל מלאכה כדי לשמש דוגמא לשמירת השבת לדורות הבאים.
הוא התעכב על הסתירה בין פרק א' לפרק ב' בעניין בריאת האישה: בפרק א' נאמר: "...זכר ונקבה ברא אותם..." ובפרק ב' מסופר שאלוהים יצר את האישה מצלעו של אדם.
בהמשך סיפר על העצים שנטע אלוהים בגן העדן ועל האיסור שאסר על אדם וחוה לאכול מפרי עץ הדעת. חטאם היה שהפרו את הצו האלוהי וטעמו מהפרי האסור, כתוצאה מכך נפקחו עיניהם לראות "כי עירומים הם..." ועטו על גופם את הבגד הראשון: עלה תאנה...
אחר כך התייחס למספר שאלות העולות מן הטקסט: מדוע רצה ה' שבני האדם יחיו ללא דעת וללא השכלה? הן כיום כולנו רואים בחיוב השכלה ורכישת ידע.
על העונש "בזיעת אפיך תאכל לחם" הזכיר שלגבינו כעובדי אדמה הרעיון שאדם יחיה מיגיע כפיו ומפרי עמלו הוא אחד האידיאלים החשובים והרצויים.
בהקשר לסיפור קין והבל אמר שלא ברור לו למה העדיף אלוהים את מנחת הבל הרועה על מנחת קין האיכר. הרי מזון מהצומח בריא יותר ממזון מהחי ואין בו כולסטרול.
סיפר שלאחר רצח הבל נולד לאדם וחוה שֶת שהוליד את אֶנוֹש שהוא אבי כל המין האנושי. אורי תהה מניין לקחו שת ואנוש נשים להוליד את כל הדורות שבאו אחריהם?
לבסוף ציין שבני האדם היו סקרנים מאז ומעולם, ולא רק אבותינו שאלו איך כל זה התחיל, כל עם פיתח גרסה משלו כיצד נברא העולם, אך סיפור בראשית שלנו הוא זה ששרד אלפי שנים ומשמש גם היום אמונה איתנה למרבית אזרחי העולם: היהודים, הנוצרים והמוסלמים המאמינים באל אחד.
מסקנתו המעניינת של אורי (שהעיד על עצמו "כופר ללא תקנה") הייתה: שהאדם ברא את אלוהים ולא אלוהים את האדם.
לסיום אמר שפרשני התורה ורש"י בראשם השתמשו בפרשת בראשית כדי להוכיח את זכותנו על הארץ, אורי ציטט מדברי רש"י:"...כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו... ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". הצהיר שאותו זה לא משכנע.

והשבוע,"פרשת נח" עם אבנר ארבל. השירים יהיו על מגדלים בהקשר לסיפור מגדל בבל המסופר בסופה של הפרשה.
בקבלת שבת זו תתארח הזמרת שרון עזריה שתשיר את השיר "בראשית".


מתוך פרוטוקול
הנהלת החינוך 5.10.08
משתתפים: סמדר ש"ט, רוני גלעד, ענת גרוסמן, אדוה תומר, נוגה שורר, גיל עמל.
חסרה: אילת מוזס.

1. דו"ח 7 חודשים –
תוצאות הדוח טובות יותר מהאומדן שהיה ברבעון הראשון של השנה.

2. תוכנית העבודה לשנת תשס"ט – אושרה.

1. טיפוח והעצמה של העובדות.
א. המשך העלאת שכר העבודה
ב. השתתפות בקבוצות עמיתים אזוריות של מדריכים
ג. קבוצת למידה של מטפלות.

2. שיפור התנאים הפיזיים בבתים:
א. הרחבת המרכז הבוגר.
ב. שיפוץ חרצית.

3. איזון תקציבי של המערכת הכוללת את עליות השכר
א. בדיקת מחיר עבור ילד.
ב. המשך הקפדה על ההוצאות.


ה ע ר ו ת ל ת ו כ נ י ת :
שיפוץ חרצית -
איילת מוזס עיקבה את ההשקעה בחרצית בגלל הגרעון שהיה בחינוך. לאחר שיפור המצב, החלטנו לפנות למנהל הקהילה החדש ולהציע שהשיפוץ יהיה עוד בשנת 08 ולא לחכות לתוכנית ההשקעות של 09.

ימים סגורים בחינוך -
7 ימים בשנה אינם מספיקים לצורכי המערכת הכוללים: יום בילוי, "גשרים" וימי היערכות. בכוונתנו להביא הצעה להנהלת הקהילה ל-9 ימים בהם המערכת תהיה סגורה.



להורי הגיל הרך, שלום

בשעה טובה ספריית הילדים לגיל הרך נפתחת במתכונת
חדשה. הספריה תפתח פעם בשבוע אחר הצהריים בימי שלישי בין השעות 16:00-17:30.
וביום חמישי אמצא בספריה בשעות הבוקר להחלפת ספרים.

בזמן זה ההורים והסבים מוזמנים לבלות עם ילדיהם דרך הקראת סיפור ממדף הספרים, וכן, החלפת ספרים.

בקשתי, להביא את כל הספרים שברשותכם השייכים לספריה ובנוסף לבדוק האם יש לכם ספרים שאינכם זקוקים להם, (גם ספרים ברי תיקון), על מנת להעשיר ולגוון את ספרייתנו.

בקשה מיוחדת - מי שברשותו הספר "חתלתול אחד לקים"
השייך לספריה, להחזירו בהקדם. (הספר אינו ניתן להשגה בחנויות).


אשמח לראותכם –
איה מלומן


חגי תשרי בחברת הילדים
הגשמים המתחזקים בעיצומו של הסתיו, נועלים בסמליות את תקופת חגי תשרי שעברה על חברת הילדים, ומכנסים ומאחדים אותנו באופן שרק גשם יכול.

את ראש השנה קיבלנו בתפוח בדבש, ואיחולי שנה טובה בקבלות החג הנהוגות במרכזים. מיד לאחר שחגגנו את השנה החדשה נכנס יום הכיפורים, ובו מחלנו והתנקינו מכל מעשינו שחרגו מדרך הישר, וגם ייחלנו ותלינו תקוות לשנה החדשה. כל זאת דרך פעילויות שנבנו ע"י הצוותים.

עוד לפני סוכות, הוכיחו הילדים שאין דבר העומד לפני הרצון, ושברו את השיא של כל הזמנים בכך שחיברו שרשראות נייר שהגיעו מהמרכז הבוגר ועד לחדר האוכל (!).
בחופשת החג עצמה, התקיימו פעילויות שונות ומגוונות, ממנהגי החג המסורתיים שכללו אירוח אושפיזין בסוכה, ומשחקים בסימן החג. בנוסף התקיימו גם פעילויות הנוגעות לסתיו:
בהפנינג הסתיו שנערך בחברת הילדים, חנכנו את פינת הקומזיץ, שהוקמה במסגרת בני המצווה 2008 לזכרו של רפי שפירא ז"ל, ידידם של ילדי עין-שמר.
לטקס בו הוקראו קטעים ושירים המזוהים עם רפי, הוזמנו עירית שפירא וילדיה, וכן ילדי בני המצווה שהקימו פינה זו.




אנו רוצים להודות לעירית על המילים המרגשות והמתנה (סיר הפלאפל של רפי), וכן כל הכבוד לילדים שלקחו חלק בטקס המכובד.

כפי שצוין בתחילה, תקופת החגים נסתיימה לה, ושנת הלימודים חזרה למסלולה. אנו מאחלים לכל החברים שנה טובה וברוכת גשמים.

ילדי ומדריכי חברת הילדים.








ניקוי יבש
יבואו לקחת פריטים
ב 6.11.08


שיחת הקיבוץ הקרובה
תתקיים
בשבת 15.11
בשעה 20:30















יוסי מקבל הוראות סודיות איך למכור את ספר הציפורים במחיר זול ולהרוויח הרבה לכיסוי ההוצאות.















ג ג ל ס פ ס ל
בתור מי שנוסע הרבה בקיץ ובחורף ומחכה על הספסל שליד המרפאה – אני דואג לו שאין לוכ כיסוי לראש.

מתי ירחמו עליו ועל אלה שיושבים עליו
ותוקם סככה מעליו.

ש ל מ ה ב ו ר ל ס


משיבה רקפת זהר:
תודה לשלמה על התזכורת. הגג לספסל היה מתוכנן כבר לפני שנה ומסיבות שונות התעכב ביצועו. בימים אלה מטופל על ידי נדב, רכז הבינוי החדש ואנו מקווים שהסככה החדשה תעמוד על תלה במהרה.




חידושים
ושוב פעם, משהו מתוכנית הרדיו של ד"ר יצחק נוי, העוסקת בחידושים בעולם - ציטוטים מעיתוני העולם.

מדוע רצים לירח?
לאחרונה שלחה הודו טיל לירח והצטרפה לרוסיה, ארה"ב וסין. ואנשים תוהים, מדוע?
מתברר כי בירח ישנו חומר הנקרא הליום3 (בכדור הארץ יש מעט מאוד ממנו) ההליום מאפשר להפיק ממנו אנרגיה גרעינית גבוהה ביותר – בלתי נגמרת.
25 ק"ג של הליום3, מספיק לכל האנרגיה של ארה"ב במשך שנה – וזו כנראה אחת מהסיבות שממריצה את המרוץ לירח.

אנרגיה ממקורות מפתיעים...
באולמות הריקודים שמח וסוער – ויש לכך תוצאות. לאחרונה החלו חושבים בצורה מעשית, כיצד להשתמש באנרגיה הרבה שיוצרים הריקודים הקיצביים.
מקור אחר לאנרגיה הוא הרוח. באנגליה מקווים כי בעוד כעשר שנים 35% מהאנרגיה תבוא מהרוח.
אבל יש בעיות: קורה שהרוח נפסקת באזור תחנת הרוח לזמן מסוים... ואז מה עושים? תחנות אחרות רחוקות ממקום יישוב ויש צורך בשינוע שהוא יקר.


סמים...
למרות מכוני הגמילה הרבים, מעטים המכורים שמצליחים להיגמל מסמים וכל העת נעשים מחקרים שמנסים לפתור את הבעיה.
מחקר חדש מנסה בעזרת תזונאים למצוא מאכלים המכילים חומרים שיכולים להחליף את הסמים.





לקחת טרמפ
מדי זמן יוצא לי לעמוד בצומת כשאני מחכה לטרמפ הביתה בקור ובחום. בעיניים כלות אני רואה למולי כיצד חולפים עוברים רכבים של עין- שמר ואינם עוצרים...
אנא, הסיטו מבט ועצרו
ו ע ש י ת ם מ צ ו ו ה ג ד ו ל ה .
( - )






ד ר ו ש /ה
לאחד מקיבוצי גרנות דרושה מנהלת חשבונות:
אחריות על מערכת תקציב אישי, ניהול אוכלוסייה, רישום והתאמת בנקים, טיפול בלקוחות, רישום והתאמות משכורות עובדי חוץ, ידיעת תוכנת מעלה דור ב' – חובה.
לפנות עם קורות חיים ל gran8@ors.co.il



קוד הנאמנות וקוד האחריות

א ב י ש י ג ר ו ס מ ן

כולנו שייכים למסגרות חברתיות. מהמשפחה ועד למדינה, מחברות בוועדה עד לחברות בקיבוץ. חברות במסגרת חברתית מחייבת את החבר בה. קוד הנאמנות, כלומר,החובה המוסרית המוטלת על כל אדם המשתייך לקבוצה היא לסייע למסגרת אליה הוא משתייך, כי תחושת השייכות והנאמנות מחייבות זאת.

האם חובת הנאמנות למסגרת כוללת גם את הנכונות לוותר על ביטוי פומבי של עמדה ייחודית כאשר זו נוגדת את עמדת הרוב של הקבוצה, או הועדה אליה משתייך האדם? האם השתיקה, שלעיתים היא שתיקה רועמת, מהווה ביטוי לנאמנות אמת למסגרת אליה משתייך האדם?

מול חובת הנאמנות עומדת לעיתים קרובות חובת האחריות. האחריות לקבוצה, האחריות למסגרת הרחבה יותר בתוכה פועלת הקבוצה.
לדעתי, חובת האחריות לפעול לטובת המסגרת בה חי האדם, גוברת ברוב המקרים על חובת הנאמנות לקבוצה הקטנה אליה משתייך האדם, במקרה שלנו חבר הקיבוץ. חובת האחריות היא בנכונות לנקוט עמדה, אפילו אם עמדה זאת מנוגדת לעמדת רוב חברי המוסד אליו משתייך החבר.

לא מדובר בחשיפת סודות משפחתיים או סודות רפואיים, אלא בחובת אלה הנפגשים עם התופעות ועם האנשים, אלה שאמורים לדעת האם המועמד המוצע מתאים או לא מתאים למלא את התפקיד אליו הוא מיועד, להשמיע את עמדתם באופן גלוי ופומבי.

בשיחת הקיבוץ האחרונה הועלתה הצעה להאריך את הקדנציה של מרכז המשק בשנה נוספת.
כיצד יידעו אלה שאינם מכירים את דרך פעולתו של המועמד כיצד להצביע?
האם ינחשו? האם מידת הסימפטיה שרוחשים לו או לתומכים בו היא זאת שתקבע?
ידוע לי שהיו בין חברי ההנהלה הכלכלית שהתנגדו לאישור המשך כהונתו של מרכז המשק. מדוע בחרו רובם לא להשמיע את עמדתם? האם הנאמנות למוסד בו הם חברים גברה על אחריותם לניהולו התקין של המשק?

בעניינים ציבוריים חשוב שהנבחר והמתמצא מתוקף חברותו בועדה, להשמיע את עמדתו אפילו אם אינה זהה לזאת שהתקבלה על ידי רוב חברי המוסד אליו הוא משתייך. זה לא תמיד נעים, זה לא תמיד משרת את האינטרס האישי, אבל זה מאוד חיוני. דמוקרטיה שאינה נשענת על חוות דעת של אנשים שיודעים, יכולה להוליך לקבלת החלטות שגויות.




חלביה
בשבוע הבא לא יהיו מוצרי חלב חדשים עקב יציאתה של אורנה לטיול.
ל ה ת ר א ו ת


מ ה נ ה " ח
לחברים שלום
בעקבות מהלכים שביצענו עם משקי הקיבוצים מול חברת האשראי, לשם ביטול חיוב דמי כרטיס לחברי מועדון משק -
בחודש זה זוכו החברים בדמי כרטיס שחויבו.

אבקש מכם לבדוק את פירוט העסקאות של חברת האשראי שלכם, האם נרשם לכם זיכוי בפירוט.
במידה וחבר חויב וטרם זוכה נא ליצור עימי קשר.

כמו כן, לא אהיה בעבודה החל מ- 1.11.08 עד 12.11.08. מי שמעוניין בהגדלת האשראי או באישור עסקה לרכישה מסוימת, מתבקש לפנות ליגאל קצנלנבוגן בלבד.

ת ו ד ה ו ש ב ת ש ל ו ם
חיה חרודי






ת ו ד ו ת
משפחת בן יהודה מודה לאמיר תומר על טיפולו המסור ב"מכון אבשי" במשך שש שנים רצופות. אמיר שמר על סדר וניקיון מועדון הכושר, הוסיף מכשירים ואכן המקום היה מלא בפעילות המתעמלים ועל כך מגיע לו כל הכבוד וההערכה!


הודעות
מ"מקום של יוגה"

שיעורים במגוון גישות ושיטות עם מספר מורות מנוסות ומסורות מתקיימים באופן קבוע בכל ימי השבוע ובכל שעות היום ב"מקום של יוגה"! פרטים באתר הקיבוץ, בלוח המודעות שבלובי או אצלי.

*
ביום א', 2.11, בשעה 8:30, יתקיים
שיעור יוגה נשית ולנשים בהריון עם
שרית. בימי א' שלאחר מכן, יתקיימו שני שיעורים: 7:45-9:00 – יוגה נשית
(מתאים לנשים בכל שלבי החיים) ו-9:00-10:30 – יוגה לנשים בהריון. שרית – 077-2129865.

*
ילדים וילדות – הנכם מוזמנים לתרגל יוגה לילדים עם קיה! לאור הצלחת החוגים בשנה שעברה ולאור הביקוש, השנה יהיו 3 חוגים בימי ד': לילדי הגן (4-6) בשעה 16:00, לילדי בי"ס (7-9) בשעה 16:40 וחדש לגילאי 10-12 בשעה 17:40.
בואו ביום ד', 5.11, לשיעור התנסות.
קיה – 052-4545213.

*
חדש בימי א', בשעה 20:30 – האת'ה ראג'ה יוגה עם מיכל נישטיין להט
052-8725872. כדאי לנסות!












*
עוד חדש השבוע – שיעור במיטב האיינגר יוגה בקרי יום ב', 8:00-9:30, עם אריאלה דיבנר-פרלמן. מורה מקסימה, שיעור נהדר. אריאלה – 050-2030485.

*
כל השיעורים ב"מקום של יוגה" פתוחים כמובן לאנשים מהאזור. נא לעודד את מכריכם הסקרנים, כלותיכם ההרות, ונכדיכם החמודים לבוא לשיעורים! תנסו גם אתם, רק תרוויחו!

*
ועוד במקום: סדנת משחק ותיאטרון לילדים בימי א', 16:15-17:45
וסדנת משחק ותיאטרון למבוגרים בימי ד', מ- 20:30. המנחים – גל ויניב קלדרון, שחקנים ויוצרים מ"תיאטרון התיבה", בוגרי "הסטודיו למשחק ניסן נתיב" – 054-4575762 או 6372104.

*
ה"חנות" – מזרני יוגה ועוד ציוד, קטורת מעולה, ספרי יוגה וספרי ומשחקי יוגה לילדים למכירה.



להתראות על
מזרני היוגה,
הני





מספר הטלפון של דויד החשמלאי
052-8908911

נועם הספר מגיע ביום שני הקרוב







ח ר צ י ת
פעוטון חרצית מתחדש בתיבת יום שישי.
נשמח לקבל כל פריט שקשור לעניין פמוטים, תמונות,
מפות, מפיות וכו'...
אדוה.



מ ח פ ש ת א ח ר

תנור אפיה עם גאז למעלה
ת ו ד ה
נאוה גור




לרהב מור
שהתגייס לצה"ל
ברכות הצלחה והרבה עניין בכל.

מאחלים ועדת קשר וצעירים


מ ה מ ר פ א ה
ביום שלישי 4.11.08
המרפאה תהיה סגורה
לרגל יום עיון.
נא להיערך בהתאם.

נזכור בשירים
ערב זיכרון במלאת 13 שנים לרצח יצחק רבין ז"ל
יתקיים ביום שלישי 4.11.08
בשעה 21:00 באולם גן שמואל.

בהשתתפות: הרמטכ"ל, משפחת רבין, זמרים ובניהול מוסיקלי של אורי קריב.
האירוע יועבר בשידור חי בגלי צה"ל.
דמי השתתפות 30 ₪ ברכישה מוקדמת בלבד.

סגירת דלתות בשעה 20:45.







ג ש מ י ם

השבוע היו 4 ימי גשם: 4.5+16+11+9 - ס"ה 40.5
ס"ה חודש אוקטובר 47.5
הממוצע השנתי של חודש
אוקטובר 22.5 מ"מ.



תיקון טעות בראיון עם ד"ר נגב
נעשתה טעות בכתובת המייל שלו
וצריך להיות negevba@clalit.org.il




רשימת הלומדים בשנת תשס"ט


רשימת חברים ממשיכים

שם נושא הלימודים מוסד הלימודים ימי לימוד
בשבוע (ע"ח הוועדה) שנה
חננאל דגנית תזונה מכללת
כרכור _ 3.5 מתוך 3.5
צמח בני ידיעת הארץ מכון
אבשלום _ 4 מתוך 4
שמואל אפרת אבחון וטיפול בקשיי למידה ותפקוד
אלבאום ת"א 2 3 מתוך 4
משיח רובי
לימודי קבלה פתח תקווה _ 1 מתוך 1
אבל שרה העשרה אונ'
התפוחה _ 2 מתוך 2
עמי גלעד חשבונאות רופין - 4 מתוך 4 דחייה משנה קודמת

חברים חדשים

שם נושא הלימודים מוסד הלימודים ימי לימוד
בשבוע (ע"ח הוועדה) שנה
אורי תומר חינוך תואר שני מכון שנטר ירושלים 1 1 מתוך 1
דני שורר מיכשור רפואי טכנולוגי ת"א הקריה ללימודי הנדסה וטכנולוגיה 4 1 מתוך 4
רותי גורן מזכירות בכירות רפואיות מכללת מעוף - 1 מתוך 1


צעירים בהסדר ישן 2008/9
שם מקצוע מוסד לימודים שנה
בן פורת גל פיסיקה והנדסת חשמל טכניון 4 מתוך 4
ספקטור שמרית שיאצו אונ' ת''א 4 מתוך 4
אפשטיין איילת עבודה סוציאלית מכללת תל חי 3 מתוך 3
בורלס עידן משחק בית צבי 3 מתוך 3
ברסלבסקי מרינה ביולוגיה אונ' חיפה 3 מתוך 3
חדוותי עודד אדריכלות מכללת אריאל 3 מתוך 5
בראון אדווה קידום נוער בית ברל 3 מתוך 3
נוגה האולינג גרפולוגיה רופין 1 מתוך 3

בגין הורים צעירים בהסדר החדש
אור צמח BA מנהלים רופין 1 מתוך 3
כפיר רועי ארה''ב 3 מתוך 3
פוקס בועז אונ' עברית 3 מתוך 3
עיינה ברכה ארה''ב 2 מתוך 3
בן גידה עדי שיננית ארה"ב 2 מתוך 3
קרן רונן עבודה סוציאלית אונ' באר שבע 1 מתוך 3
יאיר רונן עיצוב גרפי מכון טכנולוגי חולון 1 מתוך 4
מירב מילשטיין עיצוב שנקר 1 מתוך 4
נועם גבע משפטים ומנהל עסקים ריכמן 1 מתוך 5
רות ריפטין קולנוע,וצרפתית אונ' תל אביב 1 מתוך 3
זוהר מור סוציולוגיה אונ' הפתוחה 1 מתוך 3
נתי בן דור תקשורת וניהול מכללה למנהל 1 מתוך 3
גלעד גדי הנדסת חשמל רופין 4 מתוך 4
כץ ירין תעשייה וניהול רופין 3 מתוך 4
מלומן אביטל עיצוב תעשייתי מכון אבני 2 מתוך 4
כהן אסף תקשורת חזותית שנקר 2 מתוך 4
גורן תומר כלכלה וחשבונאות רופין 2מתוך 4
דגאי אפרת מדעי ההתנהגות אונ' בן גוריון 2 מתוך 3


משתלמות ומשתלמים יקרים.

ועדת השתלמות מקדמת אתכם בברכת שנת לימודים פורייה ומוצלחת!
אנו מאחלים לכם שתתחדשו ותרחיבו השכלתכם בתחום המקצועי בו בחרתם, שיהיה לכם קל, מעניין, ותדעו להפיק את המרב.

נמשיך לעשות כמיטב יכולתנו ללוות ולעזור לכם
רוני גלעד, עידית עזר, עידן יגודה.

תזכורת את כל הקבלות ובקשות לתשלומים יש לשים בתא הדואר של עידן יגודה עד התשיעי לחודש.






מהנעשה בתרבות
עוד שני אירועים מאחורינו ושניהם קשורים זה בזה. סינמה חממה, פרי יוזמתם של אורן תירוש ונורית קישיק החליף השנה ידיים ועבר אל טל אייזן ונועם גרוסמן. בסך הכל, ביקרו בסינמה לא מעט אנשים וכמעט שנרשמו שוברי קופות. מי שלא התלהב מהסרט הלך להתנחם אצל המרק של קרן משיח והתעקש לקרוא לו מרק אביטל.
אירוע שני, מרגש במיוחד היה הקרנת סרטו של אורן תירוש בחדר האוכל. בהקרנה נכחו רבים, אפילו אפשר לומר, רבים מאוד. הסרט התקבל בחום ועורר שאלות שנענו ברצון על ידי אורן.
למרות שאני חוזר על עצמי אני לא יכול שלא להודות לידידתי הותיקה כרמיה ברכה שסייעה לי להכין את הערב.
ולידיד ותיק אחר- תומר גורן שנחלץ לעזרתי ברגע הנכון. כמו כן פעלו לטובת הערב יואל גרוסברג, אורי, נווה ואמיר תומר, נציגי מועדון החולצות הלבנות ויגאל כץ שניאות לשדרג את ההגברה.

והצפוי בהמשך:
ערב של שירה יוונית בביצוע זמרים מקומיים, בנות מקהלת הקיבוץ הארצי ולהקת ליווי מקצועית. תסמכו עלי בעניין זה: יש למה לצפות... הערב יתקיים בסוף נובמבר ויבואו עוד הרבה הודעות ופירסומים בנושא.
וכמובן, יחד עם הגשמים הראשונים שמרווים את אדמותינו מתחיל חורף חכם לקרום עור וגידים...

בברכת:
חודש גשום, סוער, ובכל זאת שקט






ניידים
חברים שרוצים לשדרג את הטלפון יכולים לפנות אלי שאצרפם לרשימה עד יום ג' 4/11/08. פניות מאוחרות יותר יטופלו במחזור שדרוג הבא. עוזי






ש י ח ת ק י ב ו ץ
יום חמישי 23.10.08


ר ק פ ת ז ה ר :
תודה לאנשי הטכניקה שאפשרו את שידור השיחה: יגאל כץ, חמי, עמי גלעד ואמיר תומר.
השיחות ימשיכו להתקיים בשבתות אך שעת ההתחלה תוקדם ל- 20:30.
קבלה לחברות של רונן שאשא נדחית לשבוע הבא מסיבות טכניות.

ס י כ ו ם ח צ י ש נ ת י

ע ו ד י ד ג א י :
הגשת הסיכום שכאן נדחתה בגלל החגים.

ג י ל ע מ ל :
בביצוע חצי שנתי של המפעלים והקיבוץ אין הרבה שינוי מהתחזית, פרט להכנסות מתנובה שהלכו לתשלום חוב.
ביצוע ההכנסות לעומת השנה הקודמת טוב במקצת,
בעין שמר אלון שיפור של 50 אחוז,
הרפת – הרבה מעל התוכנית,
החצר – ביצוע טוב,
גידולי שדה - קשה עדיין לדעת תוצאות אך נראה שלא יהיה כל כך טוב
המטעים – עדיין בשלב ההשקעות,
בפרדס – יש הפסד קבוע אולם החל מאפריל 09 יעבור לניהול "אפא"י גרנות" ונקבל רנטה שנתית.

ע ס ק י ם ו י ז מ ו ת – (השכרות, אנטנות וכו') – רווחיות גבוה.
הנפחיה והאדריכלות - רווח טוב.
שירותים לתעשיות (דלקים, מוסך, מסגריה, חשמל) - מאופס (וכך צריך להיות).
כלליות – מנסים לבדוק ולצמצם. במשך השנים היו במינוס הפעם הוצג רווח בגלל מניות תנובה.

הגומי מהווה 50% מהכנסות הקיבוץ, אחר כך אלון, ואחריהם מיניפלסט.
בשנה זו היו הרווחים ממיניפלסט גבוהים מאוד ומגיעים כמעט לאלה של הגומי, לעומת השנה הקודמת שבה היה מצב הפוך.



פ ר ו ט ה ה ש ק ע ו ת – דומה לתכנית.

א ו ר י א ש כ ו ל י :
מדוע ההשקעות באוטומציה נרשמו למים ולא לגד"ש?

ע ו ד י ד ג א י :
זו החלטה מוסכמת של הגופים בהנהלת חקלאות, בין ענף המים לגד"ש. הגד"ש יחזירו את ההשקעה במשך 5 שנים.
כמו כן בשנתיים האחרונות השקענו באיגלו על מנת לשמור על מעמדנו בחברה.

ת ז ר י ם מ ז ו מ נ י ם – ביולי ובאוגוסט החלה ההאטה שעצרה את ההתקדמות שהייתה מתחילת השנה אם כי עדיין התזרים טוב.

י ה ו ד ה ב ן ח י י ם :
בשנים האחרונות מאפיין את התעשייה עלייה גבוהה של מחירי הדלק המשפיעים על חומרי הגלם, מחירי ההובלה ועוד. חומרי הגלם שלנו הם פלסטיים וכל הזמן אנו רצים אחרי זנב עליית המחירים.
בחודשים האחרונים הייתה התמוטטות השערים של המטבעות (היורו, הדולר והלירה) והתחלנו לראות האטה, בעיקר באירופה.
בחודש האחרון התווספה לכך התמוטטות הבורסות ומחיר חומרי הגלם יורדים בצורה דרסטית וכך גם מחיר הדלק וההובלה שגורמים להאטה ולמחנק אשראי.
שני מפעלי הקיבוץ מצבם יציב אך קשה לדעת למה לצפות.

ג ו מ י –
החל ממחצית השנה ישנה האטה לאחר ששנת 07 הייתה ברווחיות טובה וכך גם מחצית ראשונה של 08.
הצפי לגמר השנה נראה בסך הכל פחות טוב מ 07 ומהתכנית המקורית.

ת ז ר י ם מ ז ו מ נ י ם – זהו היעד העיקרי בעידן אי הודאות המאפיין את התעשיות ולכן יש לעשות כל מאמץ כדי לשמור עליו חיובי, ואכן הוא כזה.
יש לציין כי השנה הקמנו את החברה בבוסניה כמעט ללא השקעה ויש לנו 51 אחוז בה.

מ י נ י פ ל ס ט –
אותם אלמנטים שציינתי קודם משפיעים גם על מיניפלסט המייצאת לארה"ב.
במהלך 07 ירדו מספר לקוחות, וב-08 ביצענו פעולות שיווקיות שהחלו לשאת פרי השנה וישפיעו גם בהמשך.
אחוזי הרווח טובים.
המאזן הכללי יציב וחזק.
נראה שמיניפלסט תעמוד בתוכנית הרווח.

פרספקטיבה לעתיד – התחלת העבודה בפיתוח החדש תכפיל את ההכנסות וכבר אנחנו בחשיבה אסטרטגית כיצד להתקדם הלאה להמשך פיתוח נוסף.
הסיכונים של מיניפלסט הם פחותים מהגומי בגלל שוק יציב יותר.

ע ו מ ר י :
אנו מחכים למכונה החדשה שאמורה להגיע בסוף ינואר ומתעכבת בגלל עצירת האשראי.

ע ו ד י ד ג א י : ניסים בחו"ל ולכן אייצג את הצומת.
תוצאות הצומת טובות אך ירדו קצת השנה בגלל תשלום חד פעמי למועצה על היטלי ביוב. ס"ה הרווחים טובים. הוצאות המימון קטנו וזה מאפשר להחזיר לבעלים חלק קטן מהלוואות הבעלים.
המכירות בחודשים האחרונים היו טובות מאוד, אך לאחרונה חלה האטה מסוימת.

לגבי העתיד – תוכנית ההרחבה של הצומת פורסמה למתן תוקף ולקראת 09 בכוונתנו להרחיב את הצומת משמעותית. זו השקעה גדולה מאוד שקשה להאמין שנוכל להרים לבד. זו המטרה המרכזית שלנו לקראת השנה החדשה.
לשם ביצוע תוכנית זו עלינו להגיע להסכמה עם המינהל על שווי הקרקע ביעוד החדש ועל דמי ההיוון.סביר שהנושא יגמר בבית המשפט.

ע ו מ ר ג ב ע (איגלו):
השנה אינה פשוטה לכל המגזר. הרבעון האחרון היה טוב מאוד וזו תוצאה טובה לשנה כזו. בשל ההאטה אנו מציפים לסיים בתוצאה כמו לפני שנה.
הפגיעה כרגע היא בעיקר בארה"ב. באירופה עד עכשיו לא הורגש המיתון אבל גם שם ישנם סימני האטה.
נצטרך להציב לעצמנו יעדים שונים, לגייס כסף ולהתייעל.

ע ו ד י ד ג א י :
הייתה לנו החלטה לממש את אחזקותינו באיגלו משום שחלקנו יורד ואין לנו שליטה בחברה. כרגע המהלך סיכויו קלושים וסביר כי ידחה עקב המצב העולמי. עד סוף השנה איגלו אמורה לעבור לאזור התעשייה החדש בקיסריה.

י ו א ב ד ר ו ר י :
המצב בתוך המשק:
גן עדן התפנו ויש מתעניינים.
השתדלנו להשאיר את איגלו אצלנו ולא הצלחנו. למבנה שיתפנה תעבור הנהלת החשבונות, כיוון שהאזור שבו נמצאת שייך עתה לאזור התעשייה המשתרע מהשער הדרומי ועד למפעל הגומי. מעתה ניתן לפתח שם תעשיות שונות.

ע ו ד י ד ג א י :
בשנה הקרובה אינני צופה קבלת דיבידנד מהגומי, אולי משהו ממינפלסט.
עיקר הבעיה שאנו צופים היא מחנק באשראי – ואנו שרויים בערפל כמו כל העולם.
בתקופה זו חשוב מאוד לשמור על הכסף ולא להיכנס להוצאות ו/או השקעות גדולות. עלינו לשמור רזרבה להוצאות בלתי צפויות – ויהיו כאלה.




ס י ו ם ע ב ו ד ת י ו א ב ד ר ו ר י

ע ו ד י ד ג א י :
הקדנציה של יואב מסתיימת בעוד ימים ספורים. למרות שלדעתי קדנציה של מרכז משק צריכה להיות 4-5 שנים, אך לא ניתן לבצע זאת כעת.
נותרו לסיים כמה פרויקטים חשובים שיואב מעורב בהם, וכל החלפה כעת תעכב או תפגע בסיכוי להשלמתם, ולאור המצב הכלכלי במדינה ובעולם, מועצת המנהלים מבקשת הארכת קדנציה בשנה אחת עד אוקטובר 2009. הארכת הקדנציה תהיה תוך צמצום משרתו מ-70% ל-60% משרה.

י ו א ב ד ר ו ר י :
עם הגעתי חשתי באווירה של מלחמות אישיות שפגעו בעבודה במגזר העסקי ולכן פעלתי להרגעת האווירה והתנהלות עניינית.
סגרנו פעילויות מפסידות כמו מפעל המגנטים והפאב.
הבאנו לתוקף את תוכנית האזור המבונה של הקיבוץ, תב"ע מ359, שהיתה בראשית דרכה לאחר אישור הועדה המקומית. התכנית הוסיפה 60 דונם שטחי מגורים (160 יחידות דיור), הגדילה באופן משמעותי את אזור התעשיה ואת אזור מבני המשק, הסדירה את יעוד שטח חוות הלולים כמבני משק, ופעילויות נוספות כמו שטחי חצר ראשונים, מוזיאון הטרקטורים ועוד. התכנית מאפשרת את הסדרת ופיתוח מפעלי עין שמר בהיקף משמעותי ואת הגדלת וחיזוק אוכלוסיית הקיבוץ.

הונחו תשתיות כיבוי האש למפעלי עין שמר – תעשיות גומי ומיניפלסט – כדי לאפשר הסדרת רישיונות עסק והרחבת הפעילות הכלכלית.

בתחום החקלאות, בגלל תנאי הסחר העולמי ומחירי המים והמכסות, המים הופכים להיות גורם קריטי, ונתקשה אפילו להחזיק את הקיים.
בשנת 1996 הסכמנו להעמיד שטח לצורך הקמת מכון טיהור שפכים של ערי נחל עירון ויישובי המועצה, תמורתו היינו אמורים לקבל כמות מים נוספת ומשמעותית להקצבה, בדיעבד הסתבר שיש אי הסכמות בין רשות הביוב והמים והנושא עתה בהתדיינות ועלול להגיע להליך משפטי.

הרפת - במצב מצוין .
מיניפלסט – לאחר שלוש שנים קיבלנו היתר בניה למבנה חדש. המבנה הנוכחי אינו מאפשר רישוי עסק ופעילות לאורך זמן. הוא ממוקם במבנה רעוע ובאזור המיועד למגורים.
שני המפעלים, הגומי ומיניפלסט נמצאים במצב טוב מבעבר וזה יאפשר התמודדות טובה יותר עם המשבר העולמי.



ל ג ב י ה ה מ ש ך - אני מאמין כי יש להתמקד ולרכז מאמצים ואמצעים בתחומים שעשויים להביא לתוצאות המשמעותיות יותר בטווח סביר.

* קיום וניהול שני מפעלים גדולים בקיבוץ עם אוכלוסיה לא גדולה ומתבגרת יוצר קושי בגלל מגבלות כח אדם ניהולי ואמצעים כלכליים. לדעתי יש לחשוב על צירוף גורם חזק נוסף למפעלים.
* בתחום המקרקעין, אישור תכנית ההרחבה במתחם המסחרי בצומת יכול להיות משמעותית ביותר - בהגדלת היקף הפעילות ובשדרוג המתחם איכותית, ורווחית.
* מימוש ואיכלוס 160 יחידות דיור הוא נושא מסובך אך בסיס להתחזקות משמעותית כקהילה וכישוב.
* הקרקע וייעודיה והשימושים המותרים בה - הנם נכס מרכזי והמשמעותי ביותר של הקיבוץ. תכנית האב לתיירות מאפשרת פיתוח פעילויות בילוי ונופש כגון מרכז ספורט, נופש ועוד פעילות עסקית משמעותית.
* עסקים זעירים – כמו של נוגה אבלגון, חמי סל וחופי – מתבססים על כשרון של אדם אחד אך הם חשובים ביותר.

אם אמשיך שנה נוספת, אתמקד במטרות המשמעותיות יותר:
• קידום מימוש הפוטנציאל הכלכלי של מתחם הצומת, אזור התעשייה והמבנים לתעשיות עין שמר, קידום מימוש אזור הרחבת המגורים,
• שמירת מצב תזרימי צופה פני קשיים,
• השלמת התאגוד וביטול כל השעבודים הצפים והערבויות הצולבות בין עסקי ונכסי עין שמר, כך שנפילת אחד מהם חס וחלילה לא תגרום לקריסה כללית ב'אפקט דומינו'.

ד ו ד ב ן א ב ר ה ם :
אינני רואה צורך להביא את הנושא לשיחה. יואב סיים שלוש שנים על פי ההחלטה על אורך קדנציה. כל תהליך זקוק לזמן הבשלה כדי שיתממש וזה לוקח זמן - גם אם יעסוק בפרויקטים מישהו אחר בסופו של דבר זה יקרה.
ראיית יואב את נושא המים של עין שמר אינה נכונה. זה לא נכון להסתמך על פרופסור - פקיד ברשות המים, והכי זול שעין שמר יטפלו במים שלהם בעצמם.

ב נ י צ מ ח :
ההחלטה הראשונה של ההנהלה הכלכלית הייתה לא לאשר ליואב קדנציה נוספת ועודי הפעיל לחצים על חברי הועדה כדי לשכנעם לשנות ההחלטה והצליח.
עודי הבטיח בעבר כי יפטר את יואב עם סיום הקדנציה שלו – מדוע לא קיים זאת?
מי בכלל מהחברים מכיר את יואב?
לדעתי רוב זמן ישיבתו במשרד עשה בשביל עצמו. הוא אינו אמין ואנחנו צריכים אנשים שמעוררים אמון.


א ו ר י א ש כ ו ל י :
סיכום פעילותו של יואב שחולקה לחברים אינה משדרת אמינות. יואב סיים את הקדנציה ועודי הבטיח שידאג לסיום תפקידו – ועליו לקיים זאת.
מתי יואב היה בשדות? מתי ביקר בענפים השונים?
יואב בעד ויתור על מי המאגרים, ואין איכר מוותר לא על מים ולא על אדמה.
חלק ניכר מזמנו הקדיש יואב לענייניו הפרטיים.

א ו ר י ל י ס :
חצי השנה הראשונה של 08 הייתה טובה, ובגלל מצב המשק המצגת שכאן עלולה להטעות. צריך לראות את כיוון התהליכים שהיה חיובי ובתקופה של "צונמי" כלכלי עולמי שישפיע גם עלינו, זה לא הזמן המתאים להחליף צוות עם תוצאות טובות, ניסיון והיכרות עם המערכת.
אנו לפני שנה קריטית שבה נתחיל לבצע פרויקטים גדולים: בצומת, במיניפלסט, בגומי (בפרופילים ובבנבורי), פרויקט בוסניה, הסדר הבנקים, מים. עלינו לתת אמון בעודי ולהשאיר את יואב.

ה ר א ל י ג ו ד ה :
הדברים אינם שחור לבן. מהיכרותי את יואב בצוות הקרקעות, ראיתי אותו נלחם עבור האינטרסים של עין שמר. מצד שני יש בו חוסר רצון לנהל באופן שוטף את שאר הענפים ביומיום. ושם צריך ניהול הדוק ולא להשאיר לכל ענף להתנהל בעצמו.
האמירה שדברים קורים ולא בזכות עבודה והשקעה של האחראים על כך, היא לא נכונה ויואב משקיע הרבה.
ועוד, חבל שחברי ההנהלה הכלכלית אינם מדברים בשיחה ומבטאים דעתם.

ע ו ד י ד ג א י :
לבני - בדיון הראשון לא הושגה הכרעה ולפניית חבר המועצה התקיים דיון חוזר שבו התקבלה ההחלטה להאריך את כהונת יואב ברוב של 75%.
לאורי אשכולי – הטענות שיואב אינו נמצא פה הם דברי בלע, אתה ובני עושים דה-לגיטימציה מבלי לדעת את העובדות. יואב משקיע מעל ומעבר בענייני עין שמר.
לדיויד – תוכנית 254א' התקבלה חודשיים לאחר הגעתו של יואב אבל העמידה בתנאיה הצריכה כמעט 3 שנות טיפול. כל דבר שמושג דורש טיפול אין-סופי בפריטים, ולומר שכל אחד יכול לעשות זאת זה חוסר פרגון שאנו מומחים בו. לפני שנבחרתי אמרתי שאוכל למלא את תפקיד ריכוז המשק והיו"ר, אולם בפועל אני מנכ"ל החברה בהקמה בבוסניה ולכן זה בלתי אפשרי. אני חושב שלבוסניה צריך להיות מנהל במשרה מלאה שעדיין לא נמצא.
הייתה לי דעה על שילוב התפקידים, שבעקבות תפקידי כיו"ר שניתי אותה. המינויים של יואב חשב ומנהל בניין ותשתיות - הם טובים, וחסכו כסף.
החוזים שהוא חותם עשויים היטב ומבטיחים את עין שמר.
בנושא המים – אין לי דעה מגובשת, וגם יואב גורס שאם החוזה עם המועצה ומנהלת המים לא יהיה טוב נצטרך לפעול לבד.
באשר לטענה כי אינו עוזר לענפים החקלאיים – אשיב, שמשל'ה שפירא ואהרון חדוותי אינם זקוקים לעזרתו בשוטף. וכשהם זקוקים לעזרה הם פונים ונענים.



ב ש ו ל י ה ש י ח ה :

ל ח ב ר י ם ש ל ו ם
מאחר ונעדרתי מהשיחה, אני מנצלת ההזדמנות לפנות אליכם לתמוך בהמלצת ההנהלה הכלכלית להמשיך הקדנציה של יואב כרכז משק. אני השתכנעתי שזהו הצעד הנכון בעת הזו.
ב ב ר כ ה - ל י א ו ר ה

ש ב ת ש ל ו ם

בתשרי תשס"ט 24.10.08

עלון מס' 40 (3713) כה' בתשרי תשס"ט 24.10.08





לכבוד יום הולדתו השמונים של דיויד הוציאה משפחתו ספר המספר את תולדות חייו.

מדהים כיצד ביוגרפיה של אדם אחדמכסה תקופה שלמה - ראי לרוב ההתחלות שהיו בארץ במאה האחרונה.
ראשיתו בתחילת המאה עם הולדתם של חייקה ויצחק, בואם לארץ לעין גנים והמשכו הולדתו של דיוד, ילדותו ובגרותו - תולדות חייו מלאי המעש.

דרך ההיבט המאוד אישי, ניתן ללמוד על כל מה שקרה בארץ; על הקיבוץ, הפרחת השממה, מלחמת השחרור, הפלמ"ח ועוד ועוד..

גדולתו של הספר היא בכתיבתה הקולחת של עדנה גחטמן בן-אברהם, שהשכילה ליצור מהמאורעות עליהם סיפר לה דיויד סיפור קולח ומרתק. הספר מוצג
בצורה גראפית המושכת ומקלה על הקריאה.

הספר זוכה לעניין רב אצל קוראיו.



פותחים שבת
לפני שבוע, קבלנו את השבת בסוכה, עם שירי חג ואסיף. השיר "שבת בכפר" של מתתיהו שלם הוגש הפעם בדרך שונה ע"י זמיר גולן וניר אלון.
נוגה תירוש קראה את השיר "שלום לשלומית" מאת יזהר בן נחום. חבורת בחורים זימרה שני שירים "חקלאיים".
לאחר מכן בוצע ע"י נועם בורלס, נוי גורן ונעמה אייזן "חיבוט ערבות" שהינה פעולה מאגית שמטרתה - הורדת גשמים. (נקווה שזה יעזור...).
בערב אסיף זה הזכרנו שני ספרים אישיים שראו אור לאחרונה: ספרה של רות עצמון "פיסות הפאזל של חיי" והספר "דיוויד – אדם, תלם ומים" שנכתב ע"י עדנה גחטמן כלתו של דיוויד בן אברהם לכבוד יום הולדתו ה 80. כל ספר על פי דרכו וגיבורו מרגש מאד ומקפל בתוכו בנוסף לסיפור האישי גם קטעים מסיפורו של קיבוצנו. ברכות חמות ויישר כוח לרות ולדיוויד.

בהמשך האזנו בעניין רב לסיפורה של נילי ארבל על הסוכה בבית- סבא.
בתחילה סיפרה מעט על תולדותיה של המשפחה וכיצד הגיעו סבא וסבתא שלה להתגורר בירושלים. היא תיארה את ביתם ואת החצר שבה נהגו להקים את סוכתם. גולת הכותרת של סיפורה היה תיאור הסוכה המיוחדת שהיו מקימים מדי שנה בשנה, שהייתה מעוטרת בקישוטי נייר שעוצבו בדרך ייחודית. אמרה שיופיים של קישוטים אלה נודעו בכל השכונה ואנשים רבים היו באים לצפות בהם. סיפרה שאבא שלה לימד אותה להכינם, וכעת, מדי שנה היא מכינה אותם עבור הסוכה של משפחתה. בסיום דבריה הזמינה את הקהל לבוא לראות את הקישוטים בסוכתה.

והשבוע, מתחילים מבראשית את מחזור פרשות השבוע. על פרשת בראשית – אורי שפירא. בפרשה מסופר על בריאת העולם הנברא שלב אחר שלב לקראת השיא שהוא: בריאת האדם , לכן בחרנו הפעם לשיר על: האדם.

ש ב ת ש ל ו ם




ג ש ם ר א ש ו ן

בשלהי הסתיו
בין סתיו חולף
וחורף קרב
כך, ללא התראה
בשעת בוקר מקדימה
בין שינה לקימה
הגשם הראשון פרץ בסערה.

טיפות גשם כבדות נופלות,
זונקות ארצה על כבישים
דרכים ושדות יבשים
בדילוגים ורעשים בנמרצות נעורים
טופחים ללא מעצורים,
שוטפים ומסלקים אבק דרכים,
מספיגים במימיהם כל חריץ וסדק
בין רגבי עפר חרבים
מרווים פרח, ענף וציפור כנף
ונראה שהעליצות כה גדולה
שלא תפסק במהרה.

לרגע קט, בלחלוחית בשומה ורעננה
הגשם במאור פניו נוסך תקווה
שאכן הקיץ תם
והחורף כבר כאן.

אך במפתיע חלה תפנית לא צפויה
החורף שהה רגע קל
פסק להוריד גשמיו,
כהרף עין ובאחת נעלם.

חזר על עקבותיו
למרחבי ענני שמיו
לתכולי וצחיחי המבט
ואנו נשארנו בציפיה וערגה
שהגשם יתחדש במהרה.

ה ד ס ה ר ו ט מ ן





שיחה עם אורי תומר הרכז החברתי של המוסד, שמטרתה הכרות עם המוסד של היום בנושאים טכניים וערכיים: מיהם התלמידים, מהיכן הם מגיעים, למה רוצים ללמוד דווקא במבואות עירון, מה עשו עם הבתים שאינם משמשים יותר את הפנימיה, למה מחנכים במוסד? ועוד..

פ ת י ח :
מבואות עירון הוא בית ספר טוב שיש לו ביקוש רב. עיקר תלמידיו באים מהאזור הקרוב: חדרה, כרכור פרדס חנה, זיכרון (מעט), ויישובי המועצה.
מייחד אותו הפנימייה, ההיצע הרחב של מגמות, שפע פעילויות חברתיות וערכיות בלתי פורמאליות, שמתנהלות לאחר שעות הלימודים - רובם ללא תשלום ופעילות רבה של השוה"צ. יש בבית הספר היענות ומתן הזדמנויות ליוזמות של חניכים ומורים.
בין תלמידיו שוררים יחסים טובים וכך גם בין תלמידיו למוריו.
בעבר רוב תלמיי ביה"ס הגיעו מהקיבוצים ואילו עתה מתוך כ-900 חניכים, רק כ-120 הם בני הקיבוצים.

מיהם עובדי עין שמר במוסד?
פיט אברהמי – מנהלת האולפנא למחול, נעמן אפשטיין – מורה במרכז למידה, איריס ארבל – מורה להיסטוריה ומחנכת (בחופשת לידה), יוסי בן מיור – מורה לטבע (חלקי), דרורה בן פורת – מחנכת כיתה י"א ומורה לחינוך מיוחד, יסמין גבע – מורה לספרות ומחנכת כיתה ח', קובי גרוסמן – מורה לספרות, לתיאטרון ומגדר, חיים חננאל – מורה לקולנוע (חלקי), יגאל כץ – אחראי חשמל, צילה ליס - מרכזת המגמה לאמנות, אסתר לרר – רכזת מערכת השעות, דקלה לרר – מחנכת נעלה י' (שרות לאומי), נווה תומר – מחנך נעל"ה י' ורכז לאיכות הסביבה והביטחון, תמי צמח – מוזיקלי, נורית קישיק – רכזת מגמת קולנוע, עידית רונן – מנהלת הספריה, ענה ששון – ספרנית, אורי תומר – רכז חברתי, מחנך כיתה י' ומורה למגדר, נילי תומר – מורה לספרות ומורה לחינוך מיוחד קתרין תומר – מורה לאנגלית.


מה השתנה השנה מבחינת עלות תלמיד וספר קצת על הפנימייה:
זו שנה ראשונה שהקיבוצים משלמים עבור הפנימייה, על פי מספר המתגוררים בה ולא אוטומטית על כל תלמיד במוסד.
הפנימייה - מתחילה בכיתה ט' עד י"ב. בתחילת השנה הראשונה, רק יום בשבוע ואחר כך יותר. השנה נרשמו 60 תלמידים לשכבת ט'.
בפנימייה מתגוררים קיבוצניקים וחוצניקים, כ- 20+ בכל שכבה (בכיתות י'-י"ב). כך שבשלב זה נראה שלא הייתה פגיעה בכמות הנערים/ות שבוחרים בפנימייה, למרות השינוי.
בפנימייה יש פעילות ענפה הכוללת – חוגים, המתקיימים פעם בשבוע ופתוחים גם למי שאינו בפנימייה, ישיבות ופעילויות של ועדות, פעילויות קבוצה וניקיון של הבתים, וערבי תרבות - הפתוחים לכלל חניכי בית-הספר.
כמו-כן, מארגנת הפנימייה מרכז למידה לחניכי הפנימייה בלבד, שלוש פעמים בשבוע אחר-הצהריים. במסגרת זו ניתן לעשות שיעורי בית ולקבל עזרה במקצועות שונים. בנוסף לכך, השנה – שנת ה – 60 למבואות עירון, יערכו פעילויות הקשורות לנושא זה – הן בפנימייה והן בבית-הספר, כאשר גולת הכותרת כמובן, כנס מחזורים ענק, שיתקיים בסוכות בשנה הבאה – תתחילו להתכונן כבר עכשיו...

כמה תלמידים בכיתה?
שלושים פלוס.



מהו סדר היום של חניך המוסד?
הלימודים מתחילים ב- 08:30 וסיום השעה השישית לחניכי השכבה הצעירה
בשעה 13:55.
השכבה הבוגרת לומדת עוד שעה או שעתיים ומסיימים הלימודים ב - 15:40.
ההפסקה הגדולה ( 25 ד') בשעה 11:55.
הפסקת הצהריים מתקיימת בשעה 13:55 עד 14:15.
ייתכן ויחולו שינויים.

איפה אוכלים החניכים ?
זו שנה שניה שיש בחדר האוכל מזנון הפועל בהפסקות (בגדולה ובצהריים). ניתן לקנות בו סנדויצים, ומנות כמו קוסקוס, פסטות למיניהן - הכל במחיר 7 ₪. נעל"ה מקבלים ארוחות רגילות מלאות.
יש גם קיוסק, בביתן שבין הפיקוסים, שמופעל בהפסקות ע"י חניכי הפנימייה בעזרת הרכז החברתי, שבו יש שתייה קלה וחטיפים. רווחיו מוקדשים למטרות חניכי הפנימייה.
בני עין שמר ומי שיכול להרשות לעצמו מגיע לחדר האוכל של עין שמר, שבו מבחר גדול יותר של מאכלים וניתן לשבת בשקט.

מה עשו עם חדרי השינה שהתפנו?
בבית אחד אוחדו החדרים עם הפרוזדור והפכו לכיתות לימוד ולאודיטוריום קטן. בית אחר הפך למרכז פעילות של הפנימייה, והבית הסמוך לגדר, משמש כביתם של מחנכי הפנימייה הגרים במוסד. השאר הם בתיהם של נעל"ה ושל חניכי הפנימייה.

האם יש אלימות בבית הספר?
רמת האלימות במבואות עירון היא נמוכה מאוד עד כמעט ולא קיימת. אלימות לסוגיה אם ישנה, מטפלים בה במלוא חומרת הדין: בשיחות, עונשים, ובמקרה הצורך גם ע"י הזמנת ההורים. ככלל אנו מאמינים שסכסוכים לא פוטרים באלימות, אך אם היא מתרחשת - אנו מטפלים בה במלוא העוצמה וללא טיוח.
ספר על נעל"ה?
השנה יש לנו 3 כיתות של נעל"ה יוצאי חבר העמים - כיתה י' י"א וי"ב. לפני כחודש הגיעו 27 חניכים לכיתה י'. בשנים האחרונות, בשל כמות החניכים המועטה המגיעה לארץ בפרויקט נעל"ה, לא הגיעו אלינו חניכים מדרום אמריקה.
בשנתם הראשונה במוסד, לומדים חניכי נעל"ה בעיקר עברית באולפן, בשילוב מצומצם של לימודי מתמטיקה, אנגלית ושעורי ספורט, כך, שהם כמעט שאינם משולבים בלימודים עם החניכים הצברים. מתחילת י"א הם כבר משולבים בכל הלימודים בתוספת שיעורים ייחודיים להם (כמו ספרות רוסית והמשך לימודי עברית).
במשך השנים ביחסים בין נעל"ה לצברים היו עליות ומורדות. עתה בכיתות הגבוהות בהם לומדים במגמות משותפות, היחסים טובים - אך תמיד יש מה לשפר. בשכבת י', עם הגיעם של נעל"ה החדשים למוסד, קיבלו אותם הצברים בהתלהבות והוקם צוות חניכים שאחראי לקשר, וגם היו פניות להיות משפחות מארחות.

איך מתארגנת הנסיעה לפולין?
ביום ג' האחרון יצאה שכבת י"ב למסע לפולין למשך 8 ימים. השכבה עברה מספר הכנות משמעותיות במהלך השנה שעברה ובתחילת השנה הנוכחית. כעת הגיע המסע עצמו, במסגרתו יבקרו התלמידים במחנות השמדה, בגטאות, ייפגשו עם נוער פולני, ובחוגים בקבוצות קטנות ינסו לעמוד על הדילמות והקשיים הבלתי אנושיים אשר אותם עברו היהודים בתקופה הזו. את המסע מלווים מחנכי הכיתות ואחד מהמדריכים של המסע הוא אלעד פאר, שהוא גם רכז נעל"ה במוסד.
כהמשך למחויבות השכבה בתהליכים שהם עוברים סביב המסע – הם יהיו אחראים על טקס יום השואה והגבורה בבית-הספר לאחר פסח. במסע משולבים חניכי נעל"ה, שעברו את כל תהליכי ההכנה ביחד עם הצברים. יש לציין שמזה מספר שנים משולבים חניכי נעל"ה הבוחרים בכך להשתתף במסעות לפולין, דבר שמחזק את הקשר שלהם עם הצברים משכבתם.

איזה מגמות נלמדות במוסד ומה מעדיפים החניכים?
יש לנו מספר רב יחסית של מגמות לבחירה: רובוטיקה, מחול, קולנוע, גיאוגרפיה, תיאטרון, ביולוגיה, פיסיקה, אומנות, ערבית ומוסיקה. בהמשך ייתכן ויפתחו מגמות נוספות, כמו מחשבים ומדעי כדור הארץ (זה תלוי בין היתר במספר התלמידים שירשמו למגמה). קשה לומר איזה מגמות נחשבות למוצלחות יותר כי כל מגמה יש לה את הייחוד שלה, ולא בהכרח כמות התלמידים מעידה על הצלחתה. כך למשל, מגמת גיאוגרפיה היא המגמה עם מספר התלמידים הרב ביותר, אך תלמידים רבים בוחרים בה כי היא, לכאורה קלה יותר. לעומת זאת, רובוטיקה שבה מספר תלמידים קטן יחסית, הינה מגמה תובענית מאוד, הדורשת בשלב מסוים השקעה רבה גם מעבר לשעות הלימודים וחניכיה הגיעו להישגים ברמה הארצית ואף נשלחו לתחרויות בארה"ב.
מגמות כמו מוסיקה, קולנוע, אמנות ותיאטרון – מעבר לרמת הלימודים הגבוהה שמתקיימת בהן, יש להן ערך מוסף רב לחיי התרבות של המוסד. כך, שניתן לומר שעל אף שחלק מהמגמות קטנות ויש קושי כלכלי להחזיק בהן, המוסד עושה מאמצים רבים לשמור עליהן, על-מנת לשמר אפשרות בחירה מגוונת לחניכים.

למה מחנכים במוסד?
מטרתנו החינוכית היא להכשיר את חניכנו לחיות בחברה פלורליסטית, דמוקרטית וציונית, שמקבלת את השונה, קשובה לרגשותיו הוא ולרגשות זולתו. אנו מחנכים לשוויון ערך האדם ושמירה על כבודו, צרכיו וזכויותיו. מטפחים אדם שחושב באופן ביקורתי, סקרן ויצירתי, ושוקדים על יצירת קהילה בית-ספרית דינאמית, המעודדת יזמות ופתיחות והחותרת לניהול עצמי מבוקר של חניכיה בתחומי פעילויות שונים בבית-הספר.
את ה"אני מאמין" הזה, אנו מנסים ליישם הלכה למעשה בפעילויות המוסד.
לפני חופשת סוכות עברו הכיתות תהליך שעסק בדרך התנהלותו של תלמיד במבואות עירון של היום, ובסוף חודש נובמבר יתקיים נושא משותף העוסק במשמעות הציונות בשנת 2008 במוסד ובמחוצה לו.

תודה לאורי – שאלה נורית











פרוטוקול מועצת מנהלים
מס. 93 מיום 04 לספטמבר 2008
הישיבה היא של הגופים הבאים:
- מועצת מנהלים של כלל עסקי הקבוץ.
- מועצת מנהלים של "עין שמר החברה הכלכלית".
וועד ההנהלה של "עין שמר אחזקות חקלאות אגש"ח בע"מ".

משתתפים: ליאורה מאסטרו, לימור גרוסמן, רקפת זהר, יגאל קצנלנבוגן, יהודה ריפתין, עמי גלעד, מרק
ברסלבסקי, משה שפירא, עומר גבע [הגיע באיחור], אורי ליס [הגיע באיחור], לימור גרוסמן,
יואב דרורי.
חסרים: גדעון מגן [בשליחות תעשיות גומי בבוסניה].
מוזמנים: גיל עמל, נתן וילנר (תעשיות גומי), עמרי שהם (מיניפלסט), ניסים קישק (עין שמר אלון)

1. פרוטוקול - אושר פרוטוקול הישיבה הקודמת.

2. דוחות חציון ראשון 2008 –
נתן וילנר הציג את תוצאות החציון הראשון של 2008 בתעשיות גומי, מצב פרויקט המנהרות ומצב פרויקט המפעל בבוסניה, עמרי שהם הציג את תוצאות החציון הראשון במיניפלסט, התהליך האסטרטגי המתוכנן ומצב פרויקט הפיפטות, ניסים הציג את תוצאות החציון הראשון בעין שמר – אלון.
גיל הציג את תוצאות החציון הראשון של 2008 בשאר הפעילויות והעסקים.
ההנהלה אשרה את תוצאות החציון הראשון הדומות לחציון המקביל ב-2007 .
כמו כן הוסכם כי יש לנהוג במשנה זהירות בתזרים לאור העדכון מטה בתחזית המצרפית
לחציון השני של השנה והמצב הכלכלי בעולם.

3. קוו ביוב בגרביטציה לחיבור מסוף הביוב של עין שמר למאסף האזורי הראשי במקום
קוו הסניקה הקיים. מטרות השקעה זו הן להתרחק מרדיוס המגן של באר ב' המספקת מי
שתייה לעין שמר ולחסוך עלויות אנרגיה והפעלה של המערכת הקיימת. ההשקעה הנדרשת 10
100 אלף ₪, 50/50 קהילה [אושר] /עסקים. לפי תחשיב שהכין גיל ההשקעה חוזרת תוך
שנתיים.
הוחלט: מאשרים את ביצוע הפרויקט.


4. תכנית אסטרטגית למיניפלסט –
בעקבות עבודה אסטרטגית עם יועץ חיצוני, בליווי ליאורה מאסטרו ואנשי מקצוע בני עין שמר, שלא אושרה במועצת המנהלים של מיניפלסט, ועל מנת לאפשר לאגודה ליישם את יעדי התכנית האסטרטגית של עין שמר, כפי שנקבעה ע"י מועצת המנהלים באפריל 2007 - נדרשת השקעה של כ – 200 אלף ₪ בתהליך חדש להכנת תכנית אסטרטגית. עודי הציע להקציב לעניין זה כבעלים 75 אש"ח – כששאר הסכום יושקע על ידי מיניפלסט.
הוחלט: מאשרים השתתפות בתוכנית האסטרטגית בסך 75 אלף ₪, ע"ח שנת 2009. הסכום יועבר בשנת התקציב הבאה. סוכם כי יערך דיון על מועצת מנהלים מיניפלסט במועד הדיון במאזן השנתי.

5 . הארכת קדנציה של שנה לרכז המשק – יואב הציג נייר המסכם את 3 שנות כהונתו בתפקיד. הסתבר כי חלק ניכר מחברי המועצה לא קרא את החומר שצורף למייל, ששלח עודי לחברים.
מפאת חוסר הזמן נדחה הדיון ויתקיים ביום ד' הבא 10.09.08 בשעה 17:30. עודי יעביר בשנית את סיכום הקדנציה של יואב לעיון החברים לפני הדיון.
רשם יואב











כנס "סוכה ירוקה" בחממה
בחוה"מ סוכות התקיים אירוע "סוכה ירוקה" בחממה. האירוע הופק ע"י החממה, בשיתוף המועצה האזורית מנשה, וצוות "הפיל הירוק" שעוסק בהדרכות בנושאי סביבה, ובסיוע אגף המשימות של התנועה הקיבוצית, עמותת "אדם טבע ודין" ועמותת "הפורום לכלכלה סביבתית".
מטרת האירוע הייתה העלאת המודעות לאיכות הסביבה בציבור הרחב, ויצירת שיתופי פעולה ויוזמות בתחום הפעילות הסביבתית.

האירוע התקיים במקביל לשתי שכבות גיל שונות- סדנאות מעשיות לילדים בנושאי מחזור בדים ישנים לבובות, קישוטים ותיקים, מחזור שאריות פלסטיק, שאריות נייר וגומי וחומרי טבע לסימניות שעליהם "עשרת הדיברות הירוקות", וסדנא של בניית גינות אורגניות של ירקות ותבלינים. השתתפו ילדים בגילאי א'-ו' מכל ישובי המועצה אשר הגיעו בקבוצות באופן מאורגן. הסדנאות הועברו על ידי צוות המדריכים של ה"פיל הירוק" בצורה מדהימה, הסדנאות היו מוצלחות ביותר והילדים יצאו בסוף היום עם תוצרים מקסימים.

כמו כן היו סדנאות עיוניות למבוגרים בנושאים הקשורים לאיכות הסביבה. החלק העיוני של הכנס נערך במועדון לחבר וכלל פתיחה מרתקת של הרב יואל בן נון בנושא של אקולוגיה בראי היהדות. לאחר מכן פאנל מומחים בנושא העכשוי והמעניין של אקשה בין האזרח הפשוט ומשבר המשאבים העולמי. בפאנל השתתפו דר' אלי קלמנזון מהפארק המדעי בניצנה, מומחה באנרגיה מתחדשת, טל קמחי מהפורום לכלכלה סביבתית, דר' יוסי גודוביץ', מומחה בנושא מדעי כדה"א ואת האזרח הפשוט, המודאג והאיכפתי ייצג מר שי שלוש מפרדס חנה.
אחרי הפאנל דיבר השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא על המדיניות של המשרד בנושאים הסביבתיים. ולבסוף במה פתוחה להשמעת דעות בהנחיית של עו"ד ציפי איסר, המנכ"לית של עמותת "אדם טבע ודין" והגב' נורית שמשוני.

לאורך ההרצאות נשאלו שאלות רבות ע"י הקהל, שהגיע ברובו מאזור מנשה ופרדס חנה, וחלקו אף מירושלים, קריית שמונה וקריית גת. עיקר השאלות הופנו כמובן לשר גדעון עזרא, שמצידו הקפיד לענות לכולם ואף נשאר לאחר הדיון לאכול חומוס עם הקהל בחממה.
האירוע היה מלמד ומשמעותי לכל הדעות, האווירה הייתה חמה וטובה, של משפחה גדולה. בחממה הוגש מרק תוצרת הבית, וכמובן קפה שחור ותה צמחים.

אנו מאחלים שנה טובה לכל בית ישראל ולקיבוץ!
אנו מתכננים להפיק מספר אירועים ירוקים השנה ונשמח לראותכם מצטרפים!
צוות החממה.




תודה גדולה לכל מי שעזר
בכנס "סוכה ירוקה"!

לרקפת זהר סל – על תמיכתך והשתתפותך!
למרתה, קרן וצוות המטבח – תודה!
ליואל גרוסברג – תודה!
לרוז'ה – כי אי אפשר בלי הטרקטור – תודה!
למרים שינפלד – על העזרה במועדון לחבר, תודה!
לחיים חננאל – תודה על העזרה!
לצוות המוסדניקיות המדהים - נרי דנון, נועם בורלס,
שירה גלעד, שחר גרוסברג ושי חרודי – אין כמוכן!
לרומן הר-נוף – תודה על ההתגייסות המהירה ועל
העזרה הברוכה!
לדוד – הנכד של רגינה, על האנרגיות הבלתי נגמרות!
לבוריס – שצילם בכייף, תודה!
לכל המשתתפים מבית עין שמר – תודה!







פיסות הפאזל של חיי

בשבת הקרובה 25.10.08
אנחנו שמחים להזמין את החברים לפגישה של הכרות עם הספר
"פיסות הפאזל של חיי"
ועם אלה שעזרו בהוצאתו לאור
במועדון לחבר.
בשעה 11:00

רות עצמון והמשפחה



ש ו נ ו ת
639 מחייגים בכל מקרה שיש בעיות בתיבה הקולית, זה מאפס אותה (אך לא מוחק את המענה הקולי).

למי שלא שמר את עדכון מספרי הטלפון של מר"ם שפורסמו בעלון, יוכל לקבל
במשרד הטכני.

חוברת טלפון חדשה תצא בינואר. אפשר להעביר לתא הדואר שלי שינויים שחלו במספרי הטלפון שלכם...

נ ו ר י ת



א ז כ ר ה
ביום שישי 24.10.08
בשעה 16:00
נעלה לקברו של
צבי מור.

ה מ ש פ ח ה
ג ש מ י ם
השבוע ירדו בעין שמר 2.5 מ"מ (לעומת שדה התעופה שם ירדו 17.5 מ"מ...)


ביוב ואקולוגיה
לאחרונה נקראתי וטיפלתי בסתימות ביוב רבות (כל סתימה היא עוד אחת יותר מדי)...
חוץ משורשי עצים, נוכחתי לתדהמתי (היום הכל מדהים) שישנם צרכני ביוב שמשליכים מטליות "חד פעמיות" מאריג בלתי מתכלה היוצר פקק בצנרת.
ועד לטיפול המיוחל בסתימה, הביוב זורם ונספג באדמת הארץ על כל המשמעויות הנלוות.

אנא שימו לב לביוב וקחו יוזמה בטיפול מונע עד כמה שניתן.

ביובן בניסיון – יואל ג.



בת-עמי ויגאל יוצרים את "אגדת יטבתה"

בת-עמי יוגב (בן אשר) עבדה עם יגאל תיבון על סרט ה – 50 ליטבתה וחוותה מפגש מרתק שהביא לסרט "יובל" אחר ומיוחד.
(על הסרט "אגדת יטבתה" אפשר לקרוא בעיתון "הקיבוץ" גיליון מס' 40 תאריך 3.10.2008)

לפני ימים ספורים הזמנתי את עצמי לחזות בהקרנת הבכורה של הסרט "שדה האפונים הירוקות" של יגאל תיבון בקיבוץ עין השופט.
הסרט רגיש ומרתק, ומאוד לא שגרתי ולא צפוי (כמה קל ליפול לבור השחוק העוסק בנושא, זיכרונות נעורים ומפגש בין חברים – ויגאל לא נפל).

הצפייה בסרט החזירה אותי אל העבודה המיוחדת שהיתה לי עם יגאל על הסרט "אגדת יטבתה", ואני רוצה לנצל את ההזדמנות ולשתף את חברי עין שמר בחוויה שעברתי.

"הרומן" התחיל כשהגעתי לחגיגות ה – 80 של עין שמר. בזמן הזה, קיבלתי כבר כסף מיטבתה עבור יצירת סרט לרגל יובל ה – 50 לקיבוץ, והאנשים מיטבתה עימם עבדתי על הסרט פנו איש לדרכו. בעודי תוהה כיצד אוכל להתמודד לבד עם המשימה הכבדה כל-כך, אני רואה את יגאל למולי.
הזמנתי אותו לשיחה קצרה ושיתפתי אותו ברעיון של הסרט. למזלי, יגאל "נדלק" על הסיפור. התחלנו להדק את הקשר, עד
שבסופו של דבר היה יגאל מעורב בכל תהליך הבנייה והעשייה של הסרט.
יגאל הקפיד שסיפור יטבתה, הקיבוץ הראשון בערבה הרחוקה והחמה, יישאר מיוחד ויחיד ויכנסו לסרט רק הדברים השייכים למקום.


אני הבאתי אל התסריט סיפורים רבים רבים על יטבתה, והוא חתר לקצץ ולהפחית ולהשאיר רק את הדובדבן על הקצפת.
אפשר לומר שיגאל היה השוט השומר מפני היסחפות שלי להרחבה וחוסר מיקוד בתיאור יטבתה.
הוא היה מאיר את תשומת ליבי: "זה קרה בכל מקום בארץ ולא רק ביטבתה" "כבר שמענו בכל הזדמנות את צירוף המילים 'מול הרי אדום',"'באמצע המדבר בחום ובאבק"...

ניהלנו ויכוחים על כל מילה ותמונה וצליל. יגאל לא כופה את דעתו, הוא משכנע בעקביות ובנועם הליכות. היתה זו עבודה משותפת רצופה ב"מלחמות" טובות, שמביאות את המכלול לרמת התבוננות רגישה ומקצועית מאוד.

יגאל נכנס לסיפור היטבתאי, כאילו היה זה הסרט שלו ועמד בדקדקנות על כל דבר ועניין. אין ספק שבלעדיו הסרט לא היה דומה למוצר הסופי – "אגדת יטבתה".

אני מקווה, שבקרוב תמצא הזדמנות להקרין את "אגדת יטבתה" בעין שמר.

הייתי רוצה מאוד לעבוד עם יגאל על סרט נוסף ומאחלת לו הרבה הצלחה עם "האפונים".

שתהיה לכולם שנה טובה עם הרבה יצירה ואומנות בכל התחומים
להתראות, תמיד עין שמר זה הבית שלי.
בת-עמי




ה ת ר ש מ ו ת
מהרצאתו של הרב יואל בן נון
ב"סוכה ירוקה"

בשבוע שעבר, במסגרת יום העיון בנושאי אקולוגיה, התארח במועדון הרב יואל בן נון שדיבר על הקשר שבין התורה לאקולוגיה.

בהרצאתו המאלפת, הבדיל הרב בן נון בין השקפת המוסר ההומאנית לבין השקפת המוסר המופיעה בתורה.
השקפת המוסר ההומאני נוגעת אך ורק ביחסים שבין אדם לחברו, בעוד
שעל פי הכתוב בתורה, האדם הוא חלק מהבריאה הכללית–מהיקום, וכללי ההתנהגות שעליהם הוא מצווה, כוללים את היחס לכל אחד מהמשתתפים ביקום: הצומח, החי והדומם.
כדי לאשש דבריו הביא דוגמאות מהתורה, כמו האיסור לעקור נטוע, ההוראה שהשבת חלה גם על בהמות וכדומה. כלומר, מראש נקבע היחס לסביבה האקולוגית.

אם כן, המודעות לאקולוגיה שאנו עסוקים בה היום, באה לתקן בדיעבד את מה שכבר קולקל ע"י האדם.




תוצאות הצבעת הקלפי
לסעיפי שיחת הקיבוץ מיום 11.10.08

1. מינוי איציק כהן לחבר ועדת ביקורת
בעד- 124 נגד - 32

2. מינוי עמית דגן למנהל קהילה

בעד - 92 נגד - 61
3. נוהל ערעורים (הצעת הנהלת קהילה בשילוב הצעתו של אורי תומר)
בעד - 107 נגד - 16
4. הצעות אילן לוטן לנוהל ערעורים

א. שינוי סעיף 4ב
בעד - 56 נגד - 51
ב. שינוי סעיף 4ג
בעד - 56 נגד - 44




צוות שינוי
עבודתו של צוות שינוי מתבססת על תוכנית שהניח בפנינו טל ישראלי. אנו עוברים על התוכנית פרק-פרק, בוחנים את העקרונות העומדים בבסיסו ואת פרטי ההסדרים שהוא מציע. אנו משתדלים להגיע להסכמה לגבי מה צריך להשאיר ומה לשנות. כאשר איננו מגיעים להסכמה, אנו משאירים את הנושא לדיון נוסף. כיום אנחנו נמצאים קצת אחרי אמצע הדרך של עבודתנו, וזו הזדמנות טובה לדווח לחברים על כמה מהנושאים שבהם עסקנו ועל השאלות בהן אנו מתלבטים.

עבודה
העברת האחריות על הפרנסה לחבר – יש הסכמה על העיקרון אך הרבה שאלות: עד כמה הקיבוץ ימשיך לעזור בנושא זה? מה קורה למי שלא מסוגל לפרנס את עצמו?

שכר עבודה – בעוד היום עובר כל שכר עבודתו של חבר לקופת הקיבוץ, והקיבוץ מחזיר לחבר תקציבים, הרי התוכנית מציעה היפוך: כל שכר העבודה עובר לחבר, והוא מפריש לקיבוץ מסים. בנושא זה עלו מספר שאלות: עד כמה מאפשרת

השיטה החדשה השגה של מטרות ציבוריות? איזה גובה מסים ניתן לקיים לפני שבעלי המשכורות הגבוהות יתקוממו? האם המסים הם המקור היחיד להשגת מטרות ציבוריות? (לא – ועל כך בהמשך).

תמחור – השיטה החדשה מדברת על "תמחור ריאלי", כלומר לפי שוק העבודה. התלבטנו עד כמה אנו רוצים או יכולים להתערב בתמחור. מצד החיוב – השוק החיצוני מלא עיוותים ובודאי שאינו משקף את מערכת הערכים שלנו. מצד השלילה: האם יש בינינו הסכמה על השינויים הנדרשים? האם אנחנו יכולים לעמוד בתיקונים מבחינה כלכלית? האם רוצים להתעסק עם זה? עלתה שאלה נוספת: האם לבצע "תיקוני-צדק" בשלב שכר העבודה או שעדיף לעשות זאת בשלבים אחרים, לדוגמה, אם השוק לא צודק כלפי עובדי חינוך, אפשר לתקן את שכרם, ומאידך אפשר לתת להם הנחות בשכר לימוד לילדיהם.

ביטוח סוציאלי – באופן עקרוני כל חבר אחראי לדאוג שהמשכורת שלו תכלול תנאים סוציאליים, אולם מקובל עלינו שקיימת אחריות של הקיבוץ (וגם אינטרס) לדאוג שכל החברים יהיו מבוטחים. צריך לדאוג לכך למקורות.

פנסיה
לדיון זה הזמנו את חווה כהן, רכזת צוות הפנסיה. החלטנו לאמץ את תקנון הפנסיה החדש ולשלב אותו בתוכנית השינוי.

רשתות בטחון
תחום זה אמור לבטא את האחריות של הקיבוץ כלפי חברים בגיל העבודה שמשכורתם נמוכה מהסף המינימלי. הוא אמור להוסיף ולהשלים את "רשת הביטחון" של המדינה – שהיא ביטוח לאומי. בין האוכלוסיות שאמורות להיעזר ברשת הביטחון נמצאים חברים במצב אבטלה, נכים, משפחות חד הוריות וכדומה. ככל שרשת הביטחון נותנת יותר הגנות – כך היא נחשבת "צפופה" יותר – ומבטאת מידה גבוהה יותר של ערבות הדדית בין החברים. כמובן שמידת הצפיפות היא נושא לדיון מתמיד.

סף השתכרות מינימלי – זהו סכום שנצטרך להחליט עליו. הוא לא יכול להיות נמוך משכר המינימום שקבעה המדינה, אך הוא יכול להיות גבוה יותר. שאלות שעלו בהקשר זה: האם כשמחשבים את הכנסת החבר, יש להתייחס לפרט או לזוג? (לזוג) האם לקחת בחשבון הכנסות נוספות שיש למשפחה מלבד עבודה? (כן) האם כשמחשבים את המינימום הנחוץ למשפחה, לוקחים בחשבון את הילדים? (כן) .

מקורות לרשת ביטחון – מימון רשת הביטחון יכול להגיע ממס דיפרנציאלי (הנגזר מגובה ההכנסה) או מנכסי הקיבוץ. לגבי מסים – מצד אחד, יש צדק סוציאלי בכך שבעלי ההכנסות הגבוהות יסייעו לבעלי ההכנסות הנמוכות, מצד שני, בדיוק ההגדרה הזאת יוצרת יחסי כוח ותחושות עליונות/השפלה שאנו רוצים להמנע מהן. ועוד על כך ראו בסעיף הבא.

מיסוי קיבוצי
מטרת המיסוי הקיבוצי לאפשר את מימוש עקרון הערבות ההדדית, ולדאוג לכך שלחברים תהיה נגישות שווה לשירותים בסיסיים.

מס פרוגרסיבי – דומה למס הכנסה במדינה. ככל שרמת ההכנסה עולה – שיעור המס עולה. שאלה מרכזית היא מה גובה המס שכדאי לשאוף לו: מצד אחד, מס גבוה – מאפשר רמה גבוהה של שירותים ציבוריים ורשת ביטחון "צפופה". מצד שני: מסים גבוהים מאד יצרו בכמה קיבוצים "מרד מסים" של בעלי הכנסות גבוהות. שאלה נוספת היא איך נקבע גובה המס? האם הוא קבוע או ניתן לשינוי בכל שנה מחדש?

שימושי המס – קרן עזרה הדדית למצבי חירום, קרן לבעלי צרכים מיוחדים, תוספת לתשלומי ביטוח לאומי כגון אבטחת הכנסה, אבטלה, דמי לידה, ועוד.

מס ביטוח לאומי ומס בריאות – אלה מסים שעובדי החוץ מעבירים אוטומטית למדינה. על הקיבוץ למסות גם את עובדי הפנים ולהשתמש בכספים לטובת רשת הביטחון.

מס מוניציפאלי ומס קהילה – מסים אישיים אחידים המשמשים לאחזקת התשתית הפיסית והארגונית של הקיבוץ ולמימון פעילויות ושירותים משותפים. השאלה היא כמובן מה נכלל בהגדרה זאת? אנחנו הבחנו בין שירותים שהם בהכרח שיתופיים ועל הקיבוץ לספקם

לחבריו (בראשם: שירותי חינוך, בריאות וסיעוד, אך גם: שירותי קבורה, נוי, תרבות קהילתית ועוד) לבין שירותים אישיים שחלק ניכר מהם כבר הפרטנו (כגון כלכלה, מכבסה, טלפון וכדומה). את אלה הקיבוץ ימשיך לספק תמורת תשלום או תשלום מסובסד.

ועוד על הפרק
הנושאים המרכזיים שעלינו עוד לטפל בהם הם בריאות, חינוך ודיור. נושאים אלה יוכנו על ידי צוותי משנה שיעבדו עם האנשים הרלוונטיים שעוסקים בהם כיום, ויביאו לצוות הצעות מגובשות.

עוד נושאים שנצטרך לבחון: מעמד אישי וחברות, קליטה, טיפוח יזמות ויעוץ משפטי. כמו כן נעסוק במבנה הארגוני של הקיבוץ לאחר השינוי ובאופן ההתארגנות הנכון לשינוי ולתקופת הביניים שבין שתי השיטות.

בקרוב נביא בפני הקיבוץ לוח זמנים מסודר לאופן הבאת התוכנית בפני החברים, ואופן קבלת ההחלטות.

מסרה: רקפת זהר





תצוגת טלפונים

תתקיים במועדון לחבר ביום ג' 28/10/08 בשעות 10:00-12:00
החברים מוזמנים !!!

עוזי סגולי


ר כ ז ר כ ב
מספר הטלפון של משה רונן
052-3795039
מקוצר 8044









מ כ ר ז
לחברי וועד ההנהלה של שמר אגודת חברים

כמתחייב מתקנון אגודת החברים, לאחר הכנסת החברים כחברים באגודה, עלינו לבחור וועד הנהלה קבוע ל"שמר" אגודת חברים אגש"ח בע"מ. הוועד יכלול 3 חברים אשר יבחרו מתוכם את יו"ר וועד ההנהלה. תפקידי וועד ההנהלה הם: להמליץ לאסיפה הכללית על מנכ"ל האגודה, למנות מנהלים אחרים באגודה(גזבר), להסמיך אדם לחתום בשם האגודה, לאשר ו/או לשנות זכויות חתימה למנהלים בתאגיד.

על מנת להיות זכאי להיבחר לחבר וועד ההנהלה על המועמדים להיות חברי האגודה בעצמם.

החברים יכולים להגיש את מועמדותם עד סוף נובמבר 2008.

בברכה, רוני גלעד, מש"א






















ביום שישי 24.10.08

בשעה 21:30
בחדר האוכל

יוקרן סרטם של
אורן תירוש
ויורם עברי

אסקייפלנד

אורך הסרט 48 ד'

לאחר הסרט יתקיים מפגש עם יוצריו.

ההשתתפות בהקרנה מוגבלת לגיל המרכז הבוגר ומעלה








ש ב ת ש ל ו ם !

י' בתשרי תשס"ט 9.10.2008

עלון מס' 38 (3711) יום כיפור י' בתשרי תשס"ט 9.10.2008






סליחה...
שתיים בצהריים. עוד רגע
כיפור.

רגע לפני, בקשת הסליחה על כך שפגעתי, ששכחתי, שלא התחשבתי. סליחה גלעד, על כך שלא עשינו מספיק כדי לשחרר אותך. סליחה על כך שגירשנו את הערבים. וגם את היהודים. סליחה מהאימהות על כך שאנו שולחים את בניהן למות, ועוד בכזו קלות, סליחה נשים, על כך שהפלנו אתכן. סליחה שזיהמנו את כדור הארץ. סליחה שהחלטנו לא לעשות את שכר הלימוד דיפרנציאלי. סליחה.
איכשהו, עם השנים, למרות השימוש הרב, המילה הזאת כבר לא משכנעת. הלכה לאיבוד איפשהו, במשעולי הרחובות החשוכים של המציאות המודרנית. והפכה חלולה. איבדה את הקסם. את התוכן, את המשמעות. סליחה. הנה, גם אני אמרתי, אבל למי פניתי, והאם יש מישהו שבכלל הקשיב?
כבר צהריים. שתיים בצהריים. עוד רגע כיפור.
במה את/ה מאמין/ה?


פותחים שבת
לפני שבוע, בימים שבין ראש השנה ליום כיפור בחרנו לשיר שירי דבש. את השיר "מרדף" הובילה דלית אייזנברג, את השיר "בחולות" זימר חיים חננאל והקהל ענה לו בשמחה. אמיתי ששון וזמיר גולן לימדו את שירו היפה של זמיר "שנה טובה", ולאחר מכן שיתפו את הקהל בביצועו. תודה, תודה לכל הזמרים והנגנים על תרומתם המבורכת.
את פרשת "וילך" דרשה במחשבה רבה מירי אדליסט. בתחילה אמרה שהפרשה קצרה אך משמעותית, ומסופר בה על היום האחרון בחיי משה.


ביום זה מדבר משה אל העם ומספר לו שלא יכנס איתו אל הארץ, הוא מעודד את בני עמו ומבטיח שאלוהים ילך איתם ויעזור להם בכיבוש הארץ. וכך הוא נוהג גם לגבי יהושע, הוא מחזק אותו במילים דומות כשהוא מוסר לו את ההנהגה.
לאחר שמשה כתב את התורה ונתן אותה לכוהנים ולזקנים הוא ציווה לקרוא אותה באזני העם אחת לשבע שנים בשנת השמיטה. מצווה זו, הדגישה מירי, היא מצוות הַקְהֵל והיא רבת חשיבות, כי היא מבטאת את אחדות העם סביב יראת אלוהים וסביב התורה, ויש בה התייחסות לדורות הבאים וגם לדור שלנו החי על האדמה הזאת כיום.
בהמשך, דיברה על ההתגלות של אלוהים אל משה ויהושע שבה הוא אומר להם שלאחר מותו של משה יחטא העם, יפר את הברית והוא (אלוהים) יגיב בכעס ובהסתרת פניו, ועל ישראל תבואנה צרות ורעות רבות. בנקודה זו מצווה אלוהים על משה לכתוב שירה המתארת את עתידם של ישראל, שירה זו תשמש עדות כי ה' הודיע לעמו מראש מה יהיה גורלו אם יפר את הברית איתו. הפרשה נחתמת בהסבריו של משה את פשר השירה שכתב ואת תפקידה.

כאן עברה לדבר על "עשרת ימי תשובה" שבהם אנו נמצאים עתה. אמרה שאלה ימים של חשבון נפש שכל אחד עושה עם עצמו, על דרכו ועל הדברים שהיה רוצה לשנות ולשפר. הוסיפה שהדבר שהיא הייתה רוצה שנגיע אליו הוא אחדות ישראל. סיימה דבריה בברכה הנאמרת בתפילות של ראש השנה:
"בספר חיים, ברכה ושלום, ופרנסה טובה, וגזרות טובות, ישועות ונחמות, נזכר ונכתב לפניך, אנחנו וכל עמך בית ישראל, לחיים טובים ולשלום".

והשבוע, "שירים על שירים", בעקבות "פרשת האזינו" שבחלקה הגדול כתובה בצורה שירית וקרויה גם שירת האזינו. על הפרשה עדה גבע.







הכרות עם ד"ר נגב בר
תולדות חייו, כיצד הוא מבין את רפואת המשפחה, מהם מגוון הטיפולים שהוא עושה, דעתו על הרפואה המשלימה, מה עשה באפריקה ועוד…

ת ו ל ד ו ת ח י י ם

נולדתי בדימונה לפני 41 שנה ומשם גם שמי, נגב. בגיל 5 עברתי עם הורי לרמתיים. הורי התגרשו כשהייתי בכתה ג' אז עברנו לירושלים שם חייתי רוב ילדותי. בגיל 14 הלכתי לקורס מגישי עזרה ראשונה של מד"א וכבר ביום הראשון של הקורס גמלה בי ההחלטה שיום אחד אהיה רופא. לאחר התיכון הלכתי לשנת שירות במסגרת גרעין "רעים" של הצופים בגבעת-המורה שבעפולה. התגייסתי לגולני תחילה כחובש ואחר-כך כקצין חי"ר ומ"פ. את הילה, זוגתי הכרתי כאשר ביקרתי בגבעת המורה, שם הייתה בשנת שירות של הצופים ומאז אנו ביחד יותר מ 20 שנה.
לאחר שחרורי מצה"ל וטיול בעולם התחלתי ללמוד רפואה בחיפה. בשנה השלישית של הלימודים עברנו לקיבוץ כפר-מכבי שם עבדתי כ"אח תורן" וכ"אחות טיפת חלב". בסיום לימודי הרפואה התחלתי התמחות ברפואת המשפחה, ועברנו לקיבוץ רמת יוחנן שם עבדתי כרופא תורן של הקיבוץ בשעות הערב. בקיבוצים גם נולדו ילדינו - הבת הגדולה, דרור (בת 10.5), נולדה בכפר-המכבי. הבת האמצעית, שחר (בת 7.5), נולדה ברמת-יוחנן. הבנים נולדו בקיבוץ דליה גור (בן שנתיים) ושיר שנולד ביום ה' האחרון.... אתנו חיים גם הכלבה "אַישַאשָה" (פארק מדהים באוגנדה) והחתולה "דוֹדוֹ" (מאכל מסורתי אוגנדי).

ספר משהו על אוגנדה
בשנת 2004 נסענו במסגרת פרויקט התנדבות לבית-חולים מיסיונרי בכפר קטן בדרום מערב המדינה, ליד משולש הגבולות עם רואנדה וקונגו. הנסיעה הייתה החלטה משותפת שלי ושל הילה ובמבט לאחור, זו הייתה שנה מאד משמעותית מבחינתנו כמשפחה ושלי כרופא. כידוע, הרפואה באוגנדה שונה מאוד: המחלות העיקריות שם הם תת-תזונה, איידס ומלריה שכמעט ולא קיימות בארץ. וגם עבודת הרופא שונה בתכלית. באוגנדה הייתי רופא אחד מבין חמישה רופאים בכל ביה"ח, ועל כן הרופא שם צריך לעשות הכל: אורטופדיה, מיילדות, רפואת עיניים, אוזניים, רפואת נשים וילדים ולעיתים אף רפואת שינים... נאלצתי ללמוד שם לבצע ניתוחים קיסריים וניתוחים כלליים, להיות רופא "טיפול נמרץ" ורופא פגים ולעיתים אף רופא מרדים או פתולוג.... והכל באמצעים מאוד דלים (אפילו מרפאת הקיבוץ מצוידת יותר...).
בשנה זו למדתי להעריך את איכות שירותי הבריאות בארץ ולהוקיר את הפריבילגיה של חיים במדינה מפותחת כשלנו (למרות שכולנו נהנים לקטר על מצבנו ה"קשה" בארץ...)


למה בחרת להיות רופא משפחה ?
כשרק התחלתי ללמוד חשבתי שאהיה רופא ילדים, אבל מאז היכרותי את חיי הקיבוץ בכלל ואת הרפואה הכפרית בפרט, הבנתי שאני רוצה להיות רופא משפחה בקיבוץ, ולמעשה כבר 12 שנה אני חי ועובד בקיבוצים - עין שמר הוא הקיבוץ החמישי בו אני עובד.
אחת הסיבות לבחירתי ברפואת המשפחה היא הקשר הממושך עם המטופלים והיכולת להכיר אותם במכלול שלם של חייהם; לעומת רופא בבית החולים המכיר את המטופל לזמן קצר בלבד ובהקשר המאוד צר של המחלה הנוכחית שבגללה אושפז.
סיבה נוספת לאהבתי את רפואת המשפחה, היא המגוון העצום של התחומים, המחלות וקשת הגילאים בהם אני מטפל - מעוללים בני יומם ואפילו עוד בהיותם עוברים בבטן ועד קשישים ומטופלים בשלבי הפרידה מהחיים.

מה כולל תחום אחריותו של רופא המשפחה בקיבוץ ?
רופא המשפחה ביחד עם צוות המרפאה והבריאות אחראי על 3 תחומים עיקריים: רפואה מונעת, רפואת מחלות כרוניות ורפואה ראשונית.

1.רפואה מונעת –
כוללת את כלל הפעולות שלנו על מנת לשמור על המטופלים בריאים, בתחום אנו מאמצים את האמרה "גרם אחד של מניעה חשוב מק"ג רבים של טיפול".

ראשית, אנו מעודדים פעילויות שונות לקידום הבריאות, למשל, עידוד הפסקת עישון וירידה במשקל, איזון גורמי סיכון כגון כולסטרול ולחץ דם.

שנית, אנו משקיעים משאבים רבים על מנת לגלות מחלות שונות בשלבי המחלה הראשוניים (עוד לפני שהמטופל מרגיש חולה), וזאת על מנת לשפר את אחוזי הריפוי ולצמצם את הסיבוכים מהמחלה, למשל, בדיקת דם סמוי בצואה לגילוי סרטן המעי הגס, בדיקות שד וממוגרפיה לגילוי סרטן שד, בדיקת צפיפות עצם לגילוי בריחת סידן וכד').
אנו גם מזמנים את כלל האוכלוסייה הבוגרת ל"בדיקות יום ההולדת", בה אנו "תופרים" לכל אחד סדרת בדיקות התואמת את גילו, ומצבו הבריאותי. כמו כן אנו מבצעים מעקב "טיפת-חלב" בנשים הרות ובילדים ועידוד הנקה בתינוקות.


2. רפואת מחלות כרוניות –
לכל מחלה כרונית נדרש מעקב כדי לוודא שהיא "מאוזנת" – כלומר איננה גורמת לסבל או סיכון מיותר למטופל . על פי אופי המחלה וניסיוני בטיפול בה וכמובן גם רצון המטופל - אנו קובעים את אופי ותדירות השיתוף של הרופא המקצועי המטפל במחלה (למשל נוירולוג למחלת הפרקינסון וכד').


3. רפואה ראשונית -
עלי להסביר קודם במה מדובר. רופא המשפחה, כמי שמכיר את המטופל ואת עברו הרפואי, וכן כרופא שזמין ונגיש למטופל באופן יחסי, אמור לתת מענה ראשוני למגוון רחב מאוד של תלונות וסימפטומים. ב"עיבוד" הראשוני אנו משתדלים להקל על הסבל הנגרם מהתלונה, ובמקביל להחליט האם נדרש בירור רפואי נוסף (בדיקות צילומים וכו'). על כן הרפואה הראשונית היא רחבה מאוד ומקיפה תחומי רפואה רבים: מחלות זיהומיות, רפואת חירום, רפואת ילדים, כירורגיה אורטופדיה , רפואת נשים, פסיכיאטרייה ורפאה פנימית ולמעשה כל שטחי הרפואה. בכל התחומים הללו אנו נותנים מענה ראשוני למקרים השכיחים והפשוטים – אלו הם רוב המקרים... אם זאת, רוחב היריעה בא בד"כ על חשבון העומק, ועל כן במקרים הנדירים, המורכבים או המסובכים תמיד נערב רופא המומחה לנושא הספציפי...

ואם מישהו מבקש ללכת למומחה?
מטופל שמבקש להיבדק בכל תחום ע"י רופא אחר תמיד יקבל ממני הפנייה. עם זאת, אני תמיד אציע קודם את עזרתי הרפואית (באותם תחומים ומצבים שאני יודע ויכול לטפל בהם). אבל אם החולה רוצה, או לחילופין המקרה מסובך או מורכב – אני מפנה לרופא מומחה. לעיתים הגבול מאוד דק ואחד האתגרים של רופא ראשוני הוא לדעת את גבולות הידע, הניסיון והיכולות שלו...

לדוגמה: בא אלי מישהו עם נקודת חן "חשודה". חלופה א': רופא המשפחה מפנה לרופא עור, משם הוא מופנה לפגישה לקראת ניתוח עם כירורג-פלסטי, נוסע שוב להוצאת הנקודה החשודה, וחוזר פעם נוספת לקבלת התוצאות, שאיתן הוא צריך לחזור אל רופא העור, ש"מחזיר אותו" אל רופא המשפחה... סה"כ מעורבות של 3 רופאים ב 5 פגישות.
חלופה ב': המטופל בא אלי, אני מאבחן את הבעיה, קובעים מועד קרוב לביצוע הפעולה ומוציאים את נקודת החן כאן, במרפאה. התוצאות מגיעות ישר אלי וברוב המקרים כל הפרוצדורה מסתיימת בזה...
זו רק דוגמה קטנה איך ניתן למצות טוב יותר את "סל" הרפואה הראשונית של הרופא ושל המרפאה במקום, ואיך ניתן לנצל טוב יותר את המשאבים של כולם. אני רואה בזאת חובה מקצועית שלי כרופא. על כן אני שוקד תמיד על הרחבת והעמקת "הסל" האישי שלי, על מנת שאוכל להעניק למטופלים בקיבוץ את הרפואה הראשונית הטובה והמקיפה ביותר שאני יכול.

מה כולל "סל" הבדיקות והטיפולים שלך ?
הסל מגוון מאוד והוא כולל בין היתר: סריקת נקודות חן והוצאה כירורגית של נקודות חשודות, מעקב הריון ובדיקת תינוקות וילודים, הערכות פסיכיאטריות ונוירולוגיות, בדיקות גריאטריות וקוגניטיביות , הזרקה למפרקים כאובים, בדיקות גניקולוגיות והתאמת גלולות למניעת הריון, טיפול לסחרחורת התקפית, תפירת חתכים, בדיקות שד, הערכה קרדיולוגית וגם הוצאת כירורגית של ציפורן חודרנית.... ועוד מגוון רב של בדיקות וטיפולים למצבים שונים מכל ספקטרום הרפואה הראשונית.

בעיות רבות עמדו בפני היהודי בגלות כשהחליט להיות חולה: קודם כול, האם ללכת לרופא יהודי או גוי; שנית, האם ללכת לרופא קרוב משפחה או לרופא שהוא לא מכיר; שלישית, האם ללכת לפרופסור שדורש הרבה כסף או לחובש שאפשר להסתדר איתו בעזרת תרנגולת.
בקיצור, לפעמים העדיף היהודי לא לחלות כלל כדי לא להתמודד עם הבעיות הרבות, מה גם שרופא, ואפילו פרופסור חשוב, יכולים גם לטעות.

לכל רופאי המשפחה "סל" מקצועי שכזה ?
לרוב רופאי המשפחה העובדים ברפואה הכפרית ובקיבוצים במיוחד יש "סל" מקצועי משלהם, אותו הם שואפים להגדיל ולהרחיב על פי הכשרתם וניסיונם.
לבדיקות ולטיפולים ב"סל" שאני מבצע עברתי הכשרה ממושכת ויש לי כבר לא מעט ניסיון.

האם כולם שמחים לקבל מענה כ"כ מקיף במרפאה פה בקיבוץ ?
בהחלט לא. יש מטופלים שמעדיפים שרופא המשפחה יצטמצם לתחומים "מסורתיים" יותר ולא יחתוך או יתפור אותם פה במרפאה הקיבוצית. יש כמובן גם נשים שמעדיפות לא לעבור בדיקת שד אצל רופא שהן יפגשו לאחר מס' דקות בחדר האוכל.
לי כמובן אין בעיה עם כך ואכבד כל רצון של המטופל/ת לקבוע את המינון וסוג הטיפול שהוא מעוניין לקבל על ידי.

לנושא אחר, איך אפשר לקצר את הזמן שמחכים לתור?
מבחינת קופ"ח, בקיבוץ אוכלוסייה מאוד מצומצמת ועל כן המרפאה זכאית לפחות מעשרים שעות רופא שבועיות - וזו כמובן שמיכה קצרה מכל הכיוונים.
ישנם 3 פרמטרים עיקריים בניהול משק הזמן של הרופא בקיבוץ:
1. אורך זמן הפגישה של המטופל עם הרופא.
2. כמה זמן חיכה המטופל לקבלת התור המתוכנן.
3. כמה זמן חיכה המטופל על הספסל לפני הכניסה לרופא.

אם המפגשים יהיו קצרים, אוכל לקבל יותר אנשים בכל יום וזמן ההמתנה לקבלת תור רגיל - יתקצר.
אך מצד שני במפגשים קצרים איכות המפגש עלולה להיפגע ואנשים לא יקבלו מענה רפואי ונפשי נכון ומתאים.
בגלל שמטופלים רבים זקוקים לזמן רב על מנת לקבל מענה הולם לבעיותיהם המורכבות, הקצבנו יותר זמן לכל מפגש עם הרופא, אך המחיר הוא שבכל יום יש פחות מוזמנים מראש וזמן ההמתנה לקבלת תור מתוכנן לעיתים ארוך מדי.
ועל כן בכל יום ישנו "אל-תור" שזהו בעצם תור לבעיות דחופות ופשוטות שניתן לקבל מענה במקום (ילד עם חום, כאבי גב, חבלות וכד') כל מטופל שיגיע לאל תור יתקבל בו ביום, אך הכניסה לפי סדר ההגעה ולעיתים ההמתנה מייגעת.

על מנת לנסות להקל על העומס הרב ולנסות להרחיב מעט את השמיכה, פתחנו ערוצי תקשורת נוספים: הטלפון שלי פתוח תמיד ואני זמין לחברים בכל שאלה דחופה (גם בימים בהם אינני עובד בעין-שמר ואף בשבתות וחגים). כמו כן אני תמיד שמח כשניתן לעזור למטופלים באי-מייל. למשל בשאלות שונות או בקשות פורמאליות (חופשת מחלה ובקשות לאישורים שונים) – ניתן לשלוח אלי בקשה בדוא"ל ואני משתדל לענות תוך זמן קצר יחסית מבלי שהמטופל צריך לבוא למרפאה. (בהסתייגות אחת, אישורי בריאות ורישיונות - אינני רשאי לתת למטופל שלא נבדק על ידי בשנה האחרונה כולל בדיקה גופנית).


ידך קלה על תרופות לבריאות הנפש?
כן! אני מאמין כי בימינו התרופות לדיכאון וחרדה נותנות מענה מצוין גם למצבים קלים של חרדות ומצבי רוח ירודים. אלו תרופות שמשפרות מאוד את איכות החיים. ישנה סטיגמה נגד "תרופות פסיכיאטריות" אך זה אינו מוצדק. התרופות של ימינו הן מאוד "עדינות" ובמינונים נמוכים ביותר יכולים לעזור מאוד. לפעמים התוצאות הן הרבה יותר מהירות ומתאימות למטופל מטיפול פסיכולוגי נפשי ארוך ומייגע. לכן, במקרים המתאימים, אני מציע טיפול נפשי תרופתי בשלבים מוקדמים יחסית.


מה יחסך לרפואה האלטרנטיבית, אתה ממליץ להיעזר בה?
אני רופא מערבי ועוסק רק ברפואה מערבית. אם זאת אני מאוד מעריך את חברי הקולגות מתחומי הרפואה המשלימה ויודע כי פעמים רבות הם יכולים לעזור לא פחות (ולעיתים אף יותר) מהרפואה אותה אני מייצג.
לכן אף פעם אינני מתנגד להתייעצות נוספת של המטפל עם כל תחום מהרפואה המשלימה. במקרים המתאימים, נדרש אף סנכרון ביני למטפל האלטרנטיבי – ואני תמיד שמח לשיתופי פעולה שכאלו, במיוחד אם המטופל נהנה ומרוויח.
אם זאת, הידע שלי ברוב תחומי הרפואה המשלימה בסיסי ביותר ולכן אין לי את היכולת להמליץ איזה טיפול אלטרנטיבי מתאים לסימפטום או מחלה מסוימת, ואני משאיר את בחירת סוג הטיפול ושם המטפל הספציפי למטופל עצמו.

לסיום, ברצוני לנצל במה זו לאחל לכל חברי ותושבי עין שמר שנה טובה,
חתימה טובה ובעיקר הרבה הרבה בריאות.

נגב
טלפון נייד: 0546747611
דוא"ל: negevba@clalit.oirg.il



למשפחת בר
מזל טוב להולדת הבן והאח החדש - שיר
שמחה בריאות ושלום





מזל טוב!
לאפרת ואיתן בן מיור
להולדת הבן
נכד לרותי ויובל
נין למרים בן מיור
ברכות לכל המשפחה הרחבה!








ברכות לבביות
לתום גרנות
המתגייסת לצה"ל
הרבה הצלחה ועניין!

מאחלים ו. קשר וצעירים


מזל טוב!
לצילה ואורי ליס
להולדת הנכד
בנם של הדס וגיא, אח למאיה
ברכות לכל המשפחה הרחבה!




ש א י ל ת ו ת


לרוני גלעד מנהלת מש"א

האם נכון, שלמרות ההחלטות בנושא שעות נוספות ובונוס, יש שממשיכים לקבל הטבות שלא מגיעות להם?
( - )

משיבה רוני גלעד
לאחר בדיקה חוזרת שערכתי מול תלושי השכר, אין יוצאים מן הכלל שנוהגים כלפיהם בניגוד להחלטות תקנון העבודה.




לאיילת מוזס
לרקפת זוהר

הייתה בעיתון המשק ידיעה על ביטול מעמד האורחות.
1.האם ההחלטה הנ"ל צריכה אישור של
חברי הקיבוץ?

2. מאיזה תאריך מתחיל תוקף ההחלטה.

ע י ד ו ס.

מ ש י ב ה א י י ל ת

החלטת הנהלת הקהילה נסמכת על תקנון בנים בעצמאות כלכלית, בו מתאפשר לבנים להתקבל לחברות מגיל 25 והעדפה ברורה לקבלה לחברות בגיל 30.

הנהלת הקהילה החליטה לבטל את מסלול האורחות בישיבתה מיום 3.9.08 וזאת לאור הקושי של צעירים לעבור קלפי ולהתקבל למועמדות ולחברות.
יש צורך במעמד שבו יוכלו צעירים לשהות בקיבוץ על מנת שהציבור יוכל להכיר אותם ורק אז להתחיל במסלול קליטה של מועמדות וחברות.

לכן, החליטה הנהלת הקהילה, לחייב כל מי שמגיע לקיבוץ לאחר היעדרות ארוכה, לשהות כאן במעמד של עצמאות כלכלית לפחות 1/2 שנה.




בתודה לאלה
שתרמו ויתרמו דם
לדברי ד"ר ג'רום סליבן, רמות גבוהות של ברזל בדם מגבירות את הסיכון לחלות במחלות לב ושבץ.
לפי סליבן, רמות הברזל בדם מסבירות את מחלות הלב אצל גברים, שהרי ידוע שברזל מזרז את תהליך החמצון של הכולסטרול, תהליך הגורם נזק ויוצר בעיות קרדיולוגיות (אצל נשים המחזור מטפל במידה מסוימת בבעיה).

ועל כן, כאשר תורמים דם, עושים טוב
גם לגוף וגם לנפש – עזרתם לאחר ולכם.

על פי הצלב האדם, תרומת דם אחת לששה חודשים, מורידה את הסיכון למחלות לב ואירועים מוחיים, בעיקר אצל גברים

מעלון עין השופט





יומן פופקורן – למכירה !
בכל שנה לאחר הקרנת יומני עין שמר, משתרך תור ארוך של מפספסי חג, סבים גאים ועוד, שרוצים שרק להם אתן את הדיסקים של היומן.
הקרנת היומן בערוץ הפנימי בשנים שעברו רק הגדילו את תור המפספסים.
לכן, השנה אעמיד את היומן למכירה במחיר 25 ₪ בעטיפה אסתטית (די.וי.די).
הרשמה בחדר האוכל למשך חודש.

ח י י ם ח נ נ א ל





שיחת קיבוץ
תתקיים בשבת
11/10/08
בשעה 21:00
ב מ ו ע ד ו ן

סעיפי השיחה:
1. בחירת חבר נוסף לועדת ביקורת:
הנהלת מש"א ממליצה על איציק כהן.

2. החלפת חבר בועדת קלפי:
איה מלומן מסיימת את תפקידה
בועדת הקלפי ויוסי יגודה מחליף
אותה.

3. בחירת מנהל קהילה:
הצוות לבחירת מנהל קהילה
ממליץ על עמית דגן לניהול
הקהילה.

4. נוהל ערעורים.















תזכורת

אני מבקשת להזכיר שוב, כי כאשר משלמים חניה במכונה אוטומטית (למשל בבי"ח מאיר), יש לבקש קבלה.

במכונה יש כפתור מיוחד לכך, ומתקבלת קבלה בצבע ירוק.

כרטיס היציאה מהחניה (הלבן) אינו קביל בהנהלת חשבונות ואין באפשרותי לזכות על פי מסמך זה.

צביה ויסברג




עדכונים ממש"א


תקנון עובדי חוץ – הנהלת מש"א החליטה שכיום אין צורך בתקנון עובדי החוץ משתי סיבות עיקריות:
1. תקנון העבודה חל על כל חברי / מועמדי הקיבוץ ולכן כולל בתוכו גם את עובדי החוץ.
2. צוות שינוי עובד במרץ וחלק מדיוניו עוסקים בהסדרי העבודה של עובדי החוץ בקיבוץ המשתנה.

עבודת סטודנטים – הוחלט כי סטודנטים שלומדים במסלול צעירים הישן, וסטודנטים במסלול לימודים של חברי קיבוץ, ישבצו אחת לחודש במוזיאון או בחדר האוכל, וזאת משום שהקהילה סופגת חלק מימי העבודה שלהם. התמורה משיבוצים אלה תשמש כהשלמת לימי העבודה או כשעות נוספות לתקציב.

סידור רכב - פנינה גלעד מסיימת בימים אלה את תפקידה כסדרנית רכב ומעבירה את התפקיד למשה רונן.
תודה לפנינה על השנה בה טיפלת בכל בקשה או בעיה בסבלנות ובמאור פנים, ולמשה בהצלחה בתפקידך החדש.
הטלפון של משה 052-3795039
והמקוצר 8044


בקשה מעובדי הנוי
בקשות, שאלות ועוד...
יש לשים בתא הדואר של הנוי בחדר האוכל.
שנה טובה, גילי רכז הנוי.

חילופים בהנהלת החינוך
חיה חרודי סיימה שנה של חברות כנציגת הורי המרכזים בהנהלת החינוך ונוגה שורר מחליפה אותה.
תודה לחיה על לקיחת חלק וייצוג ההורים ובהצלחה לנוגה.


לגלי עם סיום
ריכוז התרבות

תודה על השנים בהן לקחת על עצמך לארגן את התרבות אצלנו. דאגת כי התרבות תגיע לכלל האוכלוסיה, מגדול ועד קטן, ועשייה זו לוותה חשיבה רבה, יצירתיות, מקצועיות וביכולת המופלאה שלך לארגן ולהפעיל את הסובבים אותך.
הרבה מזל טוב להולדת רועי,שתדעו רק נחת, אהבה ובריאות.

הנהלת מש"א
רוני גלעד




סדינים ישנים וציפיות
י ת ק ב ל ו ב ב ר כ ה .
אפשר להניחם בקופסא שעל הספסל, ליד חדר העלון, או לפנות לסרגיי או לטל איזן בחממה - עד ערב חג סוכות.
ת ו ד ה







פיסות הפאזל של חיי – סיפור חיים
מאת: רות עצמון

קראתי בעניין רב את את ספרה של רות שיצא בימים אלה לאור. בספר נפרשת מסכת חיים מרתקת, הנמשכת מילדות בגרמניה, דרך חברות בתנועת נוער, עלית הנאצים לשלטון והבריחה מגרמניה שבסופה הגיעה רות למחוץ החפץ, קיבוץ בארץ ישראל. אישיותה של רות, סגנון פעילותה בתחומים הרבים בהם עסקה במהלך חייה בקיבוץ ומחוצה לו, מתגלה לעיני הקורא בבהירות ובאומץ. רות הייתה והינה אישה פעילה, דעתנית, אשת משפחה ובעלת אישיות עצמאית, ומתאפיינת ברצון מתמשך לסייע לאדם במצוקתו. ככל שמצוקה גדולה יותר, נכונותה לסייע לו רבה יותר. קריאה בספרה של רות מאפשר לרבים מאתנו, וכוונתי בעיקר לבני קיבוץ חניכי החינוך המשותף, לאמץ לעצמם פרספקטיבות על החיים ככלל ועל דרכי החינוך והטיפול אותם קיבלנו בילדותנו ובנעורינו בפרט.
היכולת להמשיך ולתפקד תוך הסתמכות על אמונה באדם באשר הוא אדם, היא יכולת שכאשר קוראים את הביוגרפיה של רות, מעוררת הערכה רבה.


עם בוא הזיכרון
לפני שבועות אחדים התבשרנו שנתקבלו האישורים להרחבת המרכז המסחרי שלנו בצומת כרכור. כמו רבים מחברי הקיבוץ
שלנו התמלאתי שמחה. מרב הסיכויים שכתוצאה מהחלטה זאת יעלו ההכנסות
מפעילותו של המרכז המסחרי ומתוצאה זאת ניהנה כולנו. לפני ימים אחדים במהלך טיול עם

הכלבה חצב במרחבי שדותינו, קפץ לראשי זיכרון של אותה ועדת משק שהתקיימה לפני כתשע שנים, בה העלה ניסים קישיק הצעה להרחבת שטחו של המרכז המסחרי, הצעה שעל פי עדותם של שניים מהחברים שהיו מעורבים בקבלת ההחלטות בימים ההם, הייתה כמעט זהה לחלוטין להצעה שאושרה בימים אלה.
הצעתו של ניסים שהייתה מגובה בכל האישורים הדרושים נדחתה על ידי ועדת המשק שגם אני הייתי אז חלק ממנה. בדיעבד ניתן להניח שאי קבלת הצעתו של ניסים להרחיב את המרכז המסחרי שלנו פחות או יותר במתאר שהתקבל בימים אלה, גרמה על פני השנים להפסד רווחים שיכלו להיכנס לקופת הקיבוץ ולא נכנסו. מובילי ההתנגדות להצעת הרחבת המרכז המסחרי שלנו שגו ואילו עמדתו של ניסים שהיה גם אז מנהל המרכז המסחרי שלנו הייתה נכונה יותר. אני שלא תמכתי בהצעתו של ניסים מצטער מאוד על עמדתי בסוגיה זאת. נראה לי שטוב יעשו גם אלה שהיוו את ההנהגה הכלכלית של הקיבוץ בתקופה בה התקבלה ההחלטה השגויה, אותם אלה שהובילו בימים ההם את ההתנגדות לתוכנית ההרחבה של הצומת שלנו, אם יביעו חרטה על שתמכו בהחלטה שהתקבלה.
אחרי הכל החלטות נכונות וניהול נכון הם הגורמים העיקריים להצלחות או חלילה לכישלונות בכל התחומים, כולל התחומים הכלכליים. גם באיחור, במקרה שלנו באיחור רב, ראוי לנו, לכל מי שהשתתף בקבלת ההחלטה השגויה, להודות שטעינו ולהתנצל בפני מי שלחם על צדקתו, ונהדף. להודות בטעות אינה בושה. להפך, הודעה בטעות שנעשתה בעבר על ידי מקבלי ההחלטות יכולה להוות עדות לרצונו של האדם, החבר, בעל התפקיד, לתרום למערכת עליה הוא מופקד את המירב שביכולתו.

אבישי גרוסמן.


עדכונים מד"ר נגב

ביום ראשון 12.10 - לא יבוא.

במקום זאת יבוא ביום רביעי 15.10

בין 9:00-10:00 - קבלה דחופה
מ- 10:00-12:30 - קבלה לפי תור.







ר כ ב ב כ י פ ו ר
ארון המפתחות של הרכב ייסגר ביום רביעי בשעה 17:00 והמפתחות יהיו אצל משה רונן. יפתח מחדש בשעה 18:00 ביום חמישי.
משה 052-3795039
והמקוצר 8044

























ראיון עם
אורן תירוש

עם הקרנת הבכורה לסרט
"אסקייפלנד" במסגרת תחרות
בינלאומית - בפסטיבל הסרטים בחיפה


איך הכל התחיל?
כל הזמן אני מחפש אחר נושאים מעניינים לסרט. כשהגעתי לעין שמר, נוגה סיפרה לי את הסיפור של אשל ועאדל, וזה נראה לי קצת כמו "אגדה אורבנית" ולא משהו ממשי.
ואז פגשתי את אשל ששהתה כאן בזמן האינתיפאדה הראשונה. היא סיפרה לי את הסיפור שלהם והראתה לי תמונות והכל פתאום נראה באור אחר לגמרי, מעניין מאוד ומסקרן.
כמה חודשים אח"כ נסעתי לסיני ופגשתי את עאדל בפעם ראשונה. התארחתי אצלו בחוף (שעל שמו נקרא הסרט "Escapeland" ) ומאוד התרשמתי ממנו, ומאז התחלתי לנסות ולשכנע את שניהם לעשות את הסרט, מתוך הנחה שעצם התהליך יוכל לעזור להם להביא את עאדל לארץ.
למרות העובדה שעאדל שהה בסיני במעמד של פליט או"ם, הם פחדו שמשפחתו בסודן תיפגע, ושהמצרים יגבירו את הקשיים עליהם כזוג, משום שאינם מעוניינים בקיום הקשר ביניהם, ואף היה חשש להתנכלות ישירה לעאדל. רק כשהשתכנעו שבדרכים המקובלות אין להם הרבה סיכוי להביאו לארץ הם הסכימו, והתחלנו לצלם פה בעין שמר.

בפברואר 2005 נסענו פעם ראשונה לסיני. אשל הייתה אז באמצע ההיריון השני, עם היולין, ומאוד רצתה להביא את עאדל לארץ שיהיה נוכח בלידה. לצערנו מהר מאוד התברר שמשרד הפנים לא יאפשר זאת, גם לא באישור זמני.
מאז אותו ביקור עקבנו אחריהם כשאנו מצלמים מדי זמן, פעם בארץ ופעם בסיני, עד שהתחילו
הפיגועים בסיני, הפסיקו להגיע תיירים, עאדל נשאר מחוסר עבודה והלחץ הכלכלי עליהם גדל. הם נדחקו לפינה שהביאה אותם למסקנה שעאדל צריך להגיע לארץ, גם אם ייאלץ לעשות זאת בדרך לא חוקית.
לאחר תקופה ארוכה, שבה הסתתר מהמשטרה המצרית בסיני, שניסתה למנוע את הקשר שלו עם ישראלית, השתכנע עאדל שאין מנוס, ולאחר שלושה ניסיונות לחצות את הגבול שלא צלחו, הוא הצליח לחצות את הגבול בשלום.
יומיים לאחר שהגיע, הוא קיבל מעמד של פליט או"ם, שפירושו מעמד חוקי; על פיו מותר לו לעבוד, אך עליו להסדיר את ענייניו מול משרד הפנים תוך מספר שנים.

אתה אומר אנחנו, מי זה אנחנו?
אנחנו זה אני וחברת הפקת סרטים בשם "סינימקס", שמפיקה את הסרט ואני עובד איתם כבר כמה וכמה שנים. החברה מורכבת משני בוגרי "קמרה" שאחד מהם - יורם עברי הוא גם הצלם וגם המפיק של הסרט.
החברה מימנה את הפקת הסרט, ובהמשך אנו מקווים שיגיעו גם הרווחים. אחת הדרכים לעשות זאת היא השתתפות בפסטיבלים, כמו למשל פסטיבל חיפה. לפסטיבל הוגשו 60 סרטים דוקומנטאריים ישראלים ומתוכם נבחרו 14 סרטים.
גם אם לא נזכה בפרס, עצם ההשתתפות מהווה מנוף לקידום הסרט בפסטיבלים נוספים ובמכירה לגופי שידור בעולם.

האם כל המימון הוא של חברת ההפקה?
לא. אני הרגשתי שיש לנו סיפור מרתק והייתי בטוח שנוכל להשיג לו תמיכה כספית כדי להפיקו כראוי. להפתעתי לא הצלחנו, ולאחר הרבה ניסיונות, ולמרות האמפתיה שזכינו – לא הצלחנו להשיג מימון. זה יצר בעיה, כי סרט בהיקף כזה עולה כ-60,000 יורו (מדובר על כשבעים ימי צילום,חלק גדול מהם בסיני, ומשהו כמו 50 משמרות עריכה). ועדיין המשכנו וצילמנו, כי האמנו בסיפור וחשבנו שזו תהיה טעות להפסיק. הדילמה שלנו הייתה כפולה: נגמר הכסף, ובנוסף גם לא ידענו כיצד הסיפור יסתיים – ואם יסתיים.
למזלנו, ובעיקר למזלה של המשפחה, עאדל החליט לחצות את הגבול ולהגיע לישראל. ולשמחת כולנו המבצע הסתיים בהצלחה, כי בקלות רבה היוזמה הזאת הייתה יכולה להיגמר באסון. כך "נוצר" לנו "הפי אנד" לסרט.
אם עאדל היה נשאר בסיני אינני יודע מה היה גורלו של הסרט ואם היה מסתיים בכלל.

בסרט דוקומנטרי הולכים אחר המצולם עם המצלמה?
בקולנוע דוקומנטארי ישנן שתי גישות עיקריות; האחת הקלאסית, זו שבה הצלם או הבמאי הם כ"זבוב שעל הקיר", וצוות הצילום מנסה שלא להשפיע על ההתרחשות. ככל שחולף הזמן המצולמים פחות ופחות חשים בנוכחות המצלמה ולכן מתנהגים ב"טבעיות".
הגישה השנייה היא של קולנוע יותר אקטיבי – סובייקטיבי, שבו הבמאי יותר מעורב במתרחש; שואל שאלות, יוזם, ומדי פעם "מכוון" את הסיטואציה.
לדוגמא אם אשל יוצאת עם התיקים לסיני, אני יכול לבקש ממנה שתחכה רגע ותצא יותר מאוחר מהבית, כדי שאספיק לצלם אותה בפריים מתוכנן ומעוצב יותר.
אני בחרתי באפשרות השנייה, קולנוע יותר אישי, שבו יש אינטראקציה עם הגיבורים, מיקוד במה שמעניין אותי יותר, אבל יחד עם זאת חשוב היה לי להמשיך ולהיות קשוב ופתוח לנושאים שעלו.


ובפועל, איך צלמתם?
בחלק מהמקרים כשידענו מראש על אירועים שיתרחשו, קבענו יום צילומים והזמנו את יורם. חלק אחר ומשמעותי, צולם בזמן השהייה עם המשפחה, כאשר חיינו אתם. ביקרנו אותם לעתים תכופות תוך כדי צילום שגרת החיים שלהם. באותה תקופה גם הייתי מסתובב בעין שמר עם המצלמה ומדי זמן נכנס אליהם הביתה ומצלם.


יש ודאי תהליכי הכנה...
ראשית עשינו תחקיר. ראיונות עם אנשים קרובים, איסוף אינפורמציה על נושאים הקשורים לסרט; כמו זכויות הפליטים ומצב הפליטים הסודנים במצרים, על סודן עצמה,על עמדת החוק בישראל מול זוגות מעורבים ועוד. יש כמובן גם את הצד של אשל ומירי שעליו למדתי משיחות איתן ועם אנשים קרובים להן, וכמובן המון שיחות עם לוהייה.
לאחר מכן יש להחליט במה להתמקד, ותוך כדי הצילומים כשיש התפתחויות ועולים דברים חדשים, צריך להחליט איך להמשיך, במה לבחור.

ברור שלא ניתן לצלם את כל ההתרחשויות והיו המון אירועים שפספסתי. למעשה זו הפעם הראשונה שעבדתי עם צלם. את כל הסרטים שלי עד היום צילמתי בעצמי או עם מעט עזרה מצלם נוסף. עבודה עם צלם מחייבת המון תיאום ואמון. למזלי ליורם יש המון ניסיון והכימיה בינינו עבדה מצוין כמעט בכל המקרים.
המקצוע הזה מתחיל מהמון סקרנות ועניין בבני אדם. אבל בלי לדעת להקשיב ולהבין את הגיבורים (גם אם לפעמים קשה לך להתחבר למניעים שלהם),אי אפשר להגיע להישגים דוקומנטאריים. אני יכול להעיד כי בתחילת הצילומים לא תמיד הרגשתי בנוח ועם הזמן למדתי מהגיבורים של הסרט הרבה דברים חדשים, נוצרה קירבה שהייתה מאד נוגעת ללב מבחינתי, והאינטראקציה הפכה נוחה וזורמת יותר.

לא הרגשת מציצן? לפעמים כן, אבל עשייה דוקומנטארית, אם היא באה מתוך אמפטיה וכבוד למצולמים – כמעט כל אי הנעימויות נפתרות.

פרט לבעיית המימון היו קשיים נוספים?
כבר מהרגע הראשון המצרים לא אהבו את הנוכחות שלנו עם מצלמה מקצועית בסיני. בפעם השנייה שניסינו להיכנס, הם עצרו אותנו, שאלו שאלות וכמעט שהגענו לבית המעצר באל עריש. בכלל היינו צרכים להיזהר והשתדלנו כמה שפחות לבלוט בשטח, מה שאילץ אותנו לעבוד עם ציוד פחות איכותי שימשוך מעט תשומת לב.
מעבר לזה, כשהיו תקלות בציוד זה מאד מתסכל, שלא לדבר על כך שבשעת הצילום עין אחת בלשה כל הזמן אחר שוטר או סתם מישהו שעלול להלשין...
בפעמים האחרונות שנסעתי לסיני, פורסמו אתרעות ברורות שלא להיכנס ועאדל כבר הסתתר מהמצרים. אבל הבנתי, שאם לא אסע, אני עלול להפסיד חלק מאד משמעותי ומרגש של הסיפור. וכך החלטתי לנסוע לבד, כי יורם הצלם לא היה מוכן לקחת את הסיכון.
בדיעבד זה השתלם, כי אלה היו סצנות חשובות מאוד לסרט. בניגוד לנסיעות קודמות,לא היה מדובר בחוויה נעימה בכלל. ברגעים מסוימים אפילו מפחידה. הכול היה ריק, המון שוטרים ואנשי צבא, מחסומים לאורך הכבישים ונהגי מוניות שמסתכלים עליך קצת מוזר.

ואחרי שעאדל הגיע לארץ

אחרי שעאדל הגיע לארץ צילמנו עוד תקופה מסוימת כי חשבנו שיהיה לסרט המשך גם בארץ. אבל די מהר הבנו שכדאי להפסיק לצלם ולהתחיל לערוך.
עדיין לא הצלחנו להשיג כסף והחברה החליטה לעצור את ההפקה, כשהמשמעות היא "לקבור" את הסרט.
ואז פניתי וביקשתי מעין שמר הלוואה עסקית כדי להתחיל בעריכה (כאשר רוצים לשווק סרט, יש חשיבות רבה לערוך אותו קודם לכן בגרסה הראשונית, כדי לתת תמונה טובה יותר למשקיעים). לשמחתי לא הייתי צריך להשתמש בהלוואה, כי בדרך מקרה נוצר קשר עם קרובת משפחה של ערן העורך, ששמעה על הסרט והצליחה להשיג תמיכה מקרן אירופאית העוסקת בזכויות האדם. התרומה הייתה מאוד משמעותית והיא שאפשרה לנו לערוך את הסרט כפי שרצינו וגם להראותו ללקטורים של פסטיבל חיפה שהתלהבו והזמינו אותו לתחרות הבינלאומית.
כמה ימים לאחר מכן פנו אלינו גם מ"YES דוקו" ובקשו להשקיע בסרט ולהקרינו אצלם.
מיד אחר כך גם קיבלנו מלגה צנועה מקרן "חבצלת" שעזרה עוד להרים את המורל ולסיים את הסרט. ועדיין לא כוסו כל עלויות ההפקה, אבל עכשיו יש סיכוי טוב מאד שזה יקרה!

חשוב לי לציין שלא פעם ולא פעמיים הייתי קרוב לייאוש.
היום קשה מאוד להשיג כסף לסרטים דוקומנטאריים היות ויש שפע של היצע, ולמרות שיש קרנות ותקציבים, קשה מאוד לקבל מימון.
העובדה שיש בסופו של דבר סרט, שאפילו זוכה להכרה מהממסד (למרות שזה ממש לא מה שחשוב...), זהו סוג של הפי-אנד שגם בחלומותיי הוורודים לא האמנתי שיתרחש.

מה הלאה?
אני מקווה שהסרט ירוץ בפסטיבלים ברחבי העולם (ואני איתו...).
אנו מנסים למכור אותו לרשתות זרות, הוא יוקרן ב"YES" בשלוש השנים הבאות ובהמשך
ייצא עותק די.וי.די למכירה. הסרט הבא, אינשאללה, בלי נדר, יהיה עלילתי.

תודות?
לאילת שנתנה הרבה מאד אשראי ועידוד, לחמי, למשה רונן, לדנה גורן - ששיתפו פעולה והצטלמו לסרט אך לצערנו (לשמחתם??) "נחתכו" בעריכה.
המון תודה לאשל ומירי שפתחו לי דלת לא רק אל ביתם אלא גם אל ליבם ועל כך מודה אני מעומק הלב.
והכי חשוב, למשפחה התומכת שלי שלא בקלות מתמודדת עם ה"ספק תחביב ספק מקצוע" שלי, כבר הרבה מאד שנים...

וקצת פרסומת לסיום...
משנת 1993 אני מלמד ב"קמרה אובסקורה"- ביה"ס גבוה לאומנות בת"א, ולפני שנה וחצי מוניתי כסגן ראש המחלקה לקולנוע וראש המסלול התיעודי.
בעיני הקולנוע הוא דרך חיים – דרך הקולנוע לומדים להסתכל על אנשים, להקשיב ולנסות להבין את תפיסת עולמם והמוטיבציות שלהם, ובעיקר מה חשוב להם ומה מרגש אותם.
בסופו של דבר כשאתה עושה סרט אתה רוצה לרגש אנשים - ואי אפשר לעשות זאת מבלי להתקרב לאנשים. אז בהזדמנות זו אני מזמין את כל מי שמעניין אותו קולנוע, לבוא ללמוד אצלנו במגוון מסלולים כולל: צילום סטילס, אנימציה וכתיבה.





ההקרנה תהיה בחול המועד סוכות, ביום ד',שעה 15:30
במוזיאון "טיקוטין" לאמנות יפנית בחיפה,
רח' הנשיא 89.
אורך הסרט 48 דקות.
הסעה תצא מעין-שמר ומחיר הכרטיס 40 ₪.
קבלת פנים החל מ-14:30
כולם מוזמנים!!

תודה לאורן ובהצלחה
ראיינה נורית








סיפור לילדים ולכולם, על פי מקרה שקרה..


לולן הלביש תרנגולת מרוטה

במשק קטן מידות
התנהלה קבוצת עופות
דבר לא חרג והפר
את שלוות הלהקה
בחצר החווה,
עד לאותו רגע,
כשתרנגולת אחת רגילה
נוצותיה התחילו לנשור ללא עצירה.
התרנגולות הזדעזעו, רגשו, קרקרו
וקראו תגר על תרנגולת מרוטה
שחרגה בהופעתה מתדמית רגילה
ופסקו: לא מתאימה חיצוניותה
ללהקת תרנגולות מכובדה
תכתים את שמה הטוב של הלהקה.
ניקרו ופצעו את עורה החשוף
שתסור מדרכם ותתנהל ביחידות.
מסכנה התרנגולת, התכנסה
בתוך עצמה בפינה,
וצפתה במר גורלה.

וכאן במפתיע, הגיעה הישועה.
הלולן, נכמרו רחמיו על תרנגולת פגועה
ופסק; לא יקום ולא תהיה אותה בושה
לפגוע בתרנגולת חפה מכל אשמה.
לקחה עמו לצל קורתו, ריפא פצעיה
הלביש מערומיה בבד צמר עבות
שתראה כנאות וכיאות
ואחר החזירה ללול העופות.

והתרנגולות צפו בתרנגולת המוזרה
קפאו במקומם
ולא ידעו כיצד לנהוג
בהופעה קצת תמוהה.
לפתע התעשתו וקבעו;
תרנגולת זו אמנם חריגה
אך יופייה מהמם כסינדרלה המלכה
וראויה היא להיות נציגת הלהקה!

וסוף הסיפור אולי דומה לתחילה,
התרנגולת האמורה
צמחה נוצותיה לתפארה
והשתלבה בכבוד באותה להקה
כאילו מעולם דבר לא קרה.
והמקרה נשכח ולא נשנה לעולם!

ה ד ס ה ר ו ט מ ן






חגי תשרי- מה היה ומה יהיה?
נתחיל בהערה מלומדת קטנה. המסקנה הראשונה שאליה הגעתי היא כי מי שהמציא את חגי תשרי לא היה רכז תרבות של קיבוצים. ועכשיו לסיכום ראש השנה.

ובכן, את טבילת האש בדבש הראשונה כבר עברתי, אני חייב לציין בלי יותר מדי קשיים ודרמות. לקחתי לידי צוות ותיק ומנוסה שמתי את גלי בשיחה ממתינה, כולל בזמן הלידה עצמה ויצאתי לדרך חדשה.
ואחרי הכל, כמיטב המסורת, כך לימדה אותי גלי מגיע שלב הסיכום והתודות.
בסך הכל, קיבלתי תגובות חיוביות, כמה הערות בונות ברוח טובה (אני עדיין במסגרת 10 ימים של חסד שנהוגים בעין שמר) ורשמתי בצד עם הבטחה לבוחר לשפר.
גם שלב התודות, גיליתי, לא נורא. כי יש כמה תודות כמעט אוטומטיות שהמחשב פולט לסיכום החג לאנשים שאין חג בלעדיהם.


אבל נתחיל כמובן עם הצוות: דליה ברכה, יואל גרוסברג ואבנר ארבל שלקח על עצמו לסייע לרכז תרבות טירון עם הרבה ניסיון ורצון טוב.
יגאל כץ וכל מילה מיותרת ולידו שז"ס (נו באמת- שחר זוהר-סל). תמי צמח על הלוח המבשר והיא גם נתפסה על חם מתגנבת בלילה לבמה לסדר את כפות התמרים שזזו עם הרוח. פנינה גלעד שבין סידור רכב אחד למשנהו צילמה את ילידי השנה. אורי תומר שהתירוץ הידוע: "אני לא נמצא בחג" לא הפריע לו לסייע. אמיר תומר, עידן יגודה ומרק ברסלבסקי מהמיניפלסט שעזרו עם השולחנות והכסאות. "הדבר הגדול הנוכחי" ארז קפלן שטען שהוא בא לעזור כי הוא מפחד מאמא שלו. עמי גלעד שמאוד נהנה לתלות את הגרילנדות, הראל שבא בסך הכל להביא חבל ונשאר לעזור לעמי כי הוא רגיל לקבל תודות בעלון. דלין מקגרגור שהתגייסה לסידור. כרמיה ברכה שעוד נשמע עליה הרבה שעזרה לדליה.









ו ה מ ו פ י ע י ם :

אמיתי ששון, זמיר גולן, שרה אבל, ילדי המרכז הצעיר בהדרכת יואל גרוסברג,שהיה כרגיל איש השופר, פיט אברהמי שהשמועות אומרות, שהגשמים שהחזאים לא ניבאו, ירדו לרוב בגללה - יחד עם הרקדניות: אופיר חננאל, גל יגודה, רותם ארליכמן ובר תומר בהדרכה של אוריה בן מיור והזמרים הצעירים: אופיר חננאל, אמרי גלעד, שירה גלעד ומאיה אבלגון בהדרכת חמוטל גלעד.
לכולם שלוחה תודה גדולה. ואם שכחתי מישהו...ההמשך ידוע.

ו מ ה י ה י ה ?

ע ר ב כ י פ ו ר
ביום כיפור נפגש במועדון לרב שיח בנושא המשבר העולמי בכלכלה וההתמודדות שלנו כחברה קיבוצית. נעסוק בפן היותר חברתי אידיאולוגי של המשבר. (ראה בעמוד האחרון).

ו ב ס ו כ ו ת
סיגל דקל לימדה אותי פעם שבארגון נכון של אירוע הולכים מהאירוע אחורנית ולכן, הנה הסדר:

ערב סוכות חל ביום שני 13.10. ניפגש בסוכה בדשא הגדול בשעה 20:30.
את הערב נתחיל ב-20:45. את החג נקדיש, כמעין המשך לראש השנה, לנח והמבול. צפויים מערכונים, שירים וכאילו אין משבר עולמי כלכלי- הרבה שמחה.

ביום ראשון ב- 12.10 תהיה לפיכך, פעילות יצירה שמטרתה יצירת קישוטים לסוכה. פרטים בהמשך.
מה שאומר שביום שבת, ביחד עם אביטל גבע, נבנה סוכה מרשת צל כמיטב המסורת של עם ישראל היושב בקיבוצים. אני מזמין בחורות חסונות ובחורים רגילים לסייע.


ו מ ה ב ה מ ש ך
ביום רביעי, לאחר החג- אירוע אקולוגי חשוב ביותר בחממה. יום שכולו סדנאות בנושא חברה וסביבה, חלק מהסדנאות עיוני וחלקן מעשי. האירוע מאורגן ע"י נעם גבע ונועה סגל (מאסטרו), בחסות מועצה אזורית מנשה ובמעמד השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא.

קבלת שבת הסמוכה לחג תיערך בסוכה ולאחריה יוקרן סרט - אנחנו מחפשים אחר להיט קולנועי.
'סינמה חממה' יתרחש בחול המועד- על מועד מדויק- גם בהמשך.

שיהיו לכולנו חגים ומועדים שמחים
חיים חננאל


סוכה ירוקה
בחממה האקולוגית בעין שמר
יום ד' * ט"ז בתשרי * 15.10.08

יום עיון בנושא איכות הסביבה

10:00 - דברי פתיחה וברכות.
10:15 - שמירת הסביבה בראי היהדות – הרב יואל בן נון
11:00 - פאנל מומחים על משבר המשאבים העולמי
12:30 - מדיניות איכות הסביבה בישראל – השר גדעון עזרא
13:30 - הפסקת צהריים
14:30 - במה פתוחה בנושאים סביבתיים.





בשעה 17:00 יתקיים מפגש בני נוער מהסביבה, (כיתות י' – י"ב) שיעסוק בנושא מנהיגות סביבתית והצגת אפשרות לפרויקטים ועבודות גמר בחממה.
לאחר מכן סרט ומרק.
הכניסה לכנס ולמפגש הנוער - חופשית


באותו זמן ממש, משעה 9:00 עד 12:00 יתקיימו סדנאות לילדים (מכיתה ג' עד ו') שיעסקו במחזור, שתילה ואמנות סביבתית.
התשלום לילד 20 ₪.



במקום יהיו דוכני אוכל ואמנות של אמנים מהסביבה. מי שרוצה לשים דוכן
עם כל רעיון שהוא, יפנה אל מיי - טלפון 052-3684816










החשבון
והנפש
ערב כיפורים בצוותא


בערב כיפור ניפגש במועדון לחבר בשעה 20:30
לרב שיח בנושא:
המשבר הכלכלי העולמי:
איך הוא משפיע עלינו?
מטרת הדיון היא לעסוק דווקא בשאלות היותר מהותיות של המשבר: האם האידאולוגיה הקפיטליסטית פשטה רגל? האם יש בכלל מקום לאידאולוגיות גדולות? אילו משברים עולמיים צפויים לנו? איך המשבר משפיע על החברה הישראלית ובמיוחד עלינו בקיבוץ? ארצות הברית עומדת לבחור בדרך ההפוכה לדרך האמריקאית המסורתית ואנחנו? באיזו דרך נבחר?
הציבור מוזמן!







פתח לנו שער
בעת נעילת שער
כי פנה יום.
היום יפנה השמש יבוא
וחתמנו בספר החיים לברכה.