חיפוש חומר בעלונים: קודמים

Loading

ה' בטבת תשס"ט 30.1.2009

עלון 5 (3727) ה' בטבת תשס"ט 30.1.2009
פ ו ת ח י ם ש ב ת
לפני שבוע שרנו שירי "רואים", הסולנים היו: חיים חננאל ואביעד שפירא בשיר "רואים רחוק רואים שקוף", רקפת זוהר בשיר "הכל זהב" ומירי גרוסברג שניגנה את "ציפור שנייה" ואת "והאר עינינו". תודה לסולנים על תרומתם המבורכת.
בערב זה הצטרפו לנגנינו מרדכי ושילה פוזן (אורחים של ניצה וחופי), הם ניגנו ביופי רב שירי שבת, והוסיפו ניגון "כְּלֵיזְמֶרִי" עליז. שמחנו איתם מאד.

בדרשה נוקבת הבנויה לתלפיות הגישה סיגל דקל את פרשת "וָאֵרָא". לאחר הקדמה קצרה אמרה ש 400 שנות שיעבוד ובעיקר הופעתו של האיש הנכון (משה), הביאו את עם העבדים לתבוע לעצמם חירות. דיברה על כך שמשה ואהרון ניסו לשכנע את פרעה לשלוח לחופשי את העם וכשזה לא צלח בידיהם נכנס לפעולה אלוהים עם עשרת המכות.
היא דנה בשאלה מדוע היקשה אלוהים את לב פרעה? והשיבה שמטרתו של ה' הייתה לאפשר לו לפעול בכוח ולהפגין את עוצמת אותותיו ומופתיו...
הביאה דברי פרשנים שונים שהתייחסו לשאלה במה חטא פרעה? הרי אלוהים היה זה שגרם לו לסרב? הפרשנים, כל אחד על פי דרכו הסבירו, הבהירו והצדיקו את התנהגות האלוהים. אזכיר רק את דברי הפרשן סְפּוֹרנוֹ שטען שמפגן הכוח האלוהי לא נועד לַמִצְרִים אלא לבני ישראל, כדי שיכירו בכוחו של אלוהים וילמדו להיות נאמנים לו.

כאן עברה סיגל להשוואה בין סיפור מכות מצרים לבין ימֵינוּ אלה, ימי המלחמה בעזה: שם וכאן, אמרה, מדובר בשטח מצרי, שם וכאן מדובר בימים של סבל שלא ניתן עוד לשאת. שם וכאן מדובר באיוולת מנהיגים שמובילה לאסון של עמים שלמים. ובעיקר, שם וכאן (אם כי בניסוחים שונים), המטרה העיקרית המוצהרת היא לצרוב את התודעה באמצעות מפגן כוח.
ממשלת ישראל מצהירה: "תבינו שאיתנו לא מתעסקים..." ומן הסתם גם כאן כמו שם, צריבת התודעה הכואבת אינה מיועדת רק לאויב...
הרציונל אם כן הוא משותף: עם אינו יכול להתאחד ולהתחזק סביב חולשה וּמִסכֵּנוּת, יש לצרוב את תודעתו במפגן של כוח וניצחון. ישראל תהייה חלשה כל עוד צרוב בתודעתה הפסד לבנון. לכן ממשיכה הממשלה את הלחימה בעזה ועוברת מתקיפה אווירית להכנסת כוחות לעומק השטח עד שתמחק חרפת לבנון, ולעזאזל המחיר...
בהמשך, אמרה, שהשוואות עם ימים עברו מועילות לצורך הפקת לקחים. את לקחי המלחמה בעזה יִקַח עוד שנים להפיק, בעוד שבהשלכותיהן של מכות מצרים ניתן כבר בקלות להבחין: רגע אחרי שפרעה משחרר את עם ישראל מִאֵימָת מכת בכורות, הוא אינו מהסס, רותם את מרכבותיו ויוצא לרדוף אחריהם במדבר. תודעה צרובה, מסתבר, מחזיקה בקושי עד הבוקר הבא... וכך גם הפסקת האש בדרום...
וגם מהפגיעה בחפים מפשע, שם במצרים, וכאן בעזה, ניתן ללמוד שתודעה של עם אינה נצרבת לעולם בכניעה לכוח כָּמְצוּפֶּה, אלא דווקא בשנאת הכּוֹחָן, ומי יודע כמה עוד שנים יחלפו עד שיקום מנהיג אמיץ שיצרוב בתודעת עמינו רעיונות עמידים הרבה יותר: רעיונות של אחווה, תקווה ושלום.
והשבוע, שירי לילה, בהקשר ל"ויהי בחצי הלילה..." המסופר בפרשת השבוע, פרשת "בוֹא", על הפרשה - אורי ליס.



שיחת קיבוץ ביום שלישי 3.2.09

1. קבלה לחברות.
רז דקל.

2. מ י נ ו י י ם :
נעמי בן חיים לריכוז ועדת קלפי.
ועד הנהלה לאגודת "שמר": משה רונן רכז, יגאל קצ', ליאורה מאסטרטו, רפי ארליכמן.


3. תהליך השינוי – אופן התנהלות.
האם להתקדם עם צוות השינוי או להקים צוות שיתופי ולהתקדם בשני מסלולים.

4. נוהל חניות.
ועדת בטיחות מציעה נוהל חניות כולל קנסות (פורסם בעלון).



ג ש מ י ם
השבוע ירדו
טיפות בלבד.


מועד שיחות הקיבוץ הבאות: בתאריך 17/2 בשעה 20:30 בתאריך 3/3 בשעה 20:30.


נועם הספר יבוא ביום שני הקרוב



ט"ו בשבט
לילדים
השנה יחנכו חניכי המרכזים גינת ירק אקולוגית באזור שמאחורי בית התינוקות בשיתוף עם הנוי, החממה, בני הנעורים וגן אורן. הילדים ישתלו, יזרעו, יכינו את השלטים והערוגות השונות.
בסיום ייערך טקס בשיתוף שני המרכזים לקבלת החג וכיבוד קל.
הפעילות היא ללא הורים ותיערך במסגרת שעות הפעילות של הילדים.





ש א ל ה
לועדת בטיחות:
מתי ייסגר השער לפני המועדון לחבר על מנת שלא יוכלו להיכנס אין סוף מכוניות?
אולי שווה לשים מחסום מסודר עם כפתור או פשוט לנעול כמו שצריך ושיהיה מפתח רק למרים במועדון?
התנועה של הרכבים העולים לכיוון השכונה של הצעירים וגם אל המועדון היא מסוכנת ביותר, יש המון ילדים וחברים באזור.
אין שום סיבה להיכנס לשם עם רכב. יש מגרש חנייה מסודר כמה מטרים למטה.
למה החבר'ה הצעירים שגרים בשכונה למעלה צריכים לחנות ליד הבית? הם הפכו את האזור לכביש לכל דבר.
באותה הזדמנות, לאחר שכבר נכנס תקציב 2009, מה לגבי מחסום עם כפתור בכניסה לשכונת החממה, בכביש שעולה מהשער הצהוב?
הראל יגודה.

משיב שביט שפירא
ועדת בטיחות

בקרוב מאוד נתקין מחסום בין המתפרה לפאב. המחסום יפתח בעזרת כפתור.

המחסום הידני שנמצא בצידו המזרחי של הדרן – ליד מחסן מיניפלסט – ייסגר ולא ניתן יהיה לפתוחו ע"י כפתור.

לגבי אפשרות התקנת מחסום ליד השער הדרומי, על מנת למנוע כניסת רכבים לשכונת החממה – אין אישור לכך בגלל חוסר תקציב.






מועדון לחבר
אני מבקשת מהחוגגים אירועים במועדון -
לא להחנות רכבים על הרחבה.

מ ר י ם ש .




למשה החשמלאי
תודה רבה על העזרה הרבה
והשירות האדיב

תומר גורן, מועדון ח"ץ (פאב)


תיקונים שיש לעשות בחוברות הטלפון החדשות:

במספר הנייד של משה רונן חסרה ספרה אחת וצריך להיות:
052-375039

מספר הנייד של נוגה שורר שונה מהכתוב בחוברת - וצריך להיות:
052-5523594

מספר הטלפון של אביטל מלומן:
052-8337957

סל הפקות 4497

במספר חוברות יש בלבול בסדר הדפים. כדי לתקן - יש לפתוח הסיכות ולהפוך את הדף השלישי .

בחדר העלון יש כבר חוברות קטנות – המעוניינים יפנו אלי. נורית משיח.








מהמוזיאון
לצורך פעילות במוזיאון אנו זקוקים לגלילי נייר טואלט, ארגז יועמד על הספסל
ליד חדר העלון.





ב ק ש ה
לבעלי כלבים ואוספי העצמות -
אני מבקשת להניח לנו לסיים את הארוחה בנחת ואת העצמות אספו מליד מכונת הכלים בלבד.
ט ו ב י ת



הספריה האזורית מנשה
מזמינה
הורים וילדים
לפעילות בספרייה
לכבוד ט"ו בשבט
ושבוע שמירת הטבע

שעת סיפור והפעלה

מספרת בנושא איכות הסביבה -השחקנית נועה רוזן.
הפעלה "עץ המשאלות" בהנחיית
טל סמולסקי.

מבחר ספרים בנושא איכות הסביבה וט"ו בשבט יהיו בתצוגה לרשותכם לעיון והשאלה.

הפעילות תתקיים ביום חמישי 12/2/09 . ללא תשלום.
שעת סיפור תתחיל בשעה 17:00 בהמשך ההפעלה
סביב "עץ המשאלות".
נסיים בשעה 18:30.
מתאים לגילאי 5 – 8.





משולחן
סדרן הרכב:
ברצוני לרענן ולהזכיר לנוהגים מספר נושאים הקשורים לרכב:

א. ה ז מ נ ו ת ר כ ב -

1. סידור הרכב הממוחשב מצריך תשומת לב בזמן הזמנת הרכב. לא בהכרח הזמנה שרשמת תביא בסופו של דבר שיסודר לך רכב – ומשום כך יש לשים לב לתגובות המחשב.

2. משעה 10:00 בבוקר סידור הרכב ליום המחרת כבר סגור. ולכן, סביר להניח שתגובת המחשב להזמנה תהיה אחת משתיים – או שיאמר לך שהזמנתך אושרה, או שנכתב שהזמנתך נקלטה, אך אין רכב פנוי. במקרה זה, אם זה אינו מצב חירום, יהיה עליך לחפש רכב בשעות קרובות שיתאימו לצרכיך.

3. מומלץ, שכאשר מזמינים רכב ליום המחרת, לבדוק לאחר סיום סידור הרכב ליום זה - שאכן נרשם לך רכב. אם לא, עליך להיכנס להצגת רכבים, ולראות באיזה שעות ישנם רכבים פנויים ולהתאים נסיעתך בהתאם.

4. ישנה אפשרות נוספת של תגובת המחשב להזמנה, והיא: שהזמנתך אושרה, אך סדרן הרכב טרם פתח את היום וכו'.
במקרה כזה, ההזמנה תטופל כאשר ייעשה הסידור ליום הרלוונטי. ובמידה ויהיו בעיות אתקשר אליך.

5. רצוי מאוד, כי יום קודם לנסיעה, לבדוק במחשב אחרי השעה 12 בצהרים אם אכן סודר לך הרכב ועל פי השעות שבקשת. זאת על מנת להבטיח, שבמידה שיש תקלה בהזמנה, או שהיא נמחקה, יהיה לי זמן לטפל בבעיה.
פניה של חצי שעה לפני הנסיעה
אינו מותיר זמן לפתרון.

ב. לקיחה והחזרת רכב שלא דרך המחשב.

לכולנו יש ניסיון מר, ממצב שבו החזרה או לקיחה רכב נעשתה שלא דרך המחשב ובכך גרמה לבעיות מתמשכות. לכן חשוב מאוד שכאשר מתכוונים לקחת רכב, גם אם מישהו לפניך לוקח אותו זמן מפתחות, לסגור קודם לכן את ארון המפתחות ורק לאחר מכן לקחת את המפתחות בדרך המסודרת.
לא פחות חשוב ואפילו יותר, להחזיר את הרכב דרך המחשב.

ט י פ ק ט ן –
אם באת לקחת רכב והוא נמצא בסככה אך המחשב אומר שטרם הוחזר, כנראה שקודמך לנסיעה החזיר אותו שלא דרך המחשב...

במקרה זה, עומדות בפניך שתי אפשרויות: האחת - שתחכה שמישהו יגיע ויפתח את ארון המפתחות, השנייה לצלצל לרכז הרכב.
בשני המקרים, כאשר תוציא את המפתחות מהארון, דבר ראשון עליך לבצע החזרת רכב בשם קודמך שלא עשה זאת, ורק לאחר מכן לבצע לקיחה מחדש דרך המחשב.


ג. כ ל ל י :
יש לוודא כיבוי האורות ביציאה מהרכב. אם לא עושים כך רוב הסיכויים שהרכב ייאלץ לבלות במוסך כמה שעות להטענה.
חשוב גם לשים לב שאיתות הרכב אינו עובד, קרו מקרים בהם האיתות עבד ורוקן את המצבר.

ד. א ח ר ו ן ח ב י ב –
התחדשנו בימים אלה ברכב חדש שמספרו 68 והוא עונה לשם מזדה. זהו רכב טנדר דבל-קבינה עם מהלכים ידניים ופתיחתו כמו היונדאים הגדולים: שלט, לחיצה על מנעול וקוד בן 4 ספרות.
בקרוב נרכוש יונדאי חדש שיחליף את 36 וגם הוא יהיה בעל קוד כניסה. לאחר רכישתו יוצאו קודם חדשים לנוהגים.

נסיעה בטוחה ונעימה לכולם.
משה רונן



אגרת טלביזיה לרשות השידור

לאחרונה קיבלו חברים רבים, המוגדרים "אזרח ותיק", איגרת הודעה מרשות השידור.

אני מבקשת להסביר את מהות ההודעה.

לפי חוק רשות השידור, "אזרח ותיק" משלם לרשות השידור אגרת טלביזיה בגובה מחצית מסכום האגרה שעליו מוחלט בתקציב המדינה בכל שנה.
בשנתיים האחרונות, רשות השידור לא חייבה "אזרחים ותיקים" בתשלום האגרה. השנה, טרם אושר תקציב המדינה ולכן עדיין לא ידוע אם יהיה פטור כזה.
מכיוון שכך, רשות השידור מבקשת להבטיח את עצמה ושולחת התראות בדבר האפשרות שירצו לגבות את האגרה.

אנחנו, קיבוץ עין שמר, מעבירים לרשות השידור רשימה שמית של בתי האב עבורם הקיבוץ משלם וברשימות רשות השידור נרשם שם האזרח המשלם.

לכן, אין צורך להעביר אלי את ההודעות בדבר אפשרות עתידית של גבית האגרה.
אני מבקשת להעביר אלי רק את ההודעות של חברים הפטורים מאגרת טלביזיה.

צביה ויסברג






עדכוני חורף חכם

♣ החוג של טובית לא יתקיים ביום שלישי הקרוב (3.2.09). יחזור ביום שלישי 10.2.09.

♣ החוג של שני מרצ'בסקי יתחיל בשעה 20:45 (קפה לפני).

♣ החוג של עלווית יתקיים בימי רביעי בשעה 17:30 במרכז אנפה.



הרצאה משולבת
עם סיום קבלת השבת, התקיימה במסגרת חורף חכם, הרצאה משולבת במועדון לחבר, שעסקה בתיאטרון ובקולנוע.
קובי גרוסמן הציג את הנושא של 'האח הגדול' בתיאטרון, תחת כותרת המשנה - גלגולו של סיוט.
קובי בחר להציג דמויות שכורעות תחת כובד משקלן של נוכחויות על, שכאילו מביטות עליהן ומכוונות את מעשיהן. אם זה רוחו של אביו המת של המלט, במאי התיאטרון במחזה קצר של בקט, או האח הגדול, תרתי משמע, של וילי לומן במותו של סוכן.
את החיבור המתבקש לתכנית ההיא מהטלויזיה, עשה קובי במספר מילים ספורות בלבד... ההרצאה לוותה בקטעים ממחזות מוסרטים. הקטע ממותו של סוכן הזכיר לנו עד כמה דסטין הופמן הוא שחקן מופלא.

חיים חננאל הציג ז'אנר קולנועי חדש יחסית שהוא תוצר של תפיסה היסטורית ותרבותית כוללת יותר - הפוסט מודרניזם.
באופן מקרי ובלתי מתוכנן, הדוגמא הראשונה והמוקדמת יותר שבחר, הייתה סידרת הטלוויזיה 'האסיר' שעוסקת בסוכן חשאי שנחטף לכפר מוזר, שמתנהל ממש כמו 1984 של ג'ורג' אורוול (מי שגילה לעולם את מושג 'האח הגדול'). כך יצא שההרצאה של חיים החלה במקום שהסתיימה זו של קובי.
הוצגו סרטים שנראים לכאורה עממיים, מלודרמות (אלמודובר), מיוזיקולז (קופולה) או סרטי מתח (דיוויד לינץ') אך למעשה יש בהם עושר גדול של שפה אמנותית ועומק רב.

מומלץ לקהל לחפש סרטים של טרנטינו, האחים כהן, פיטר גרינוואי, דניס פוטר, אלמודובר, דיוויד לינץ', ג'ון ווטרס וטים ברטון - הנציגים הבולטים ביותר של הזרם הפוסט מודרני, ולצפות בהם בהקשר המתאים.

הייתה נוכחות יפה בהרצאה ותגובה טובה שהותירה רצון לעוד מפגשים שכאלו.
צוות חורף חכם










עדכוני
מש"א

לעובדי החוץ
שנת 2008 הסתיימה ואנו מבקשים שתביאו בהקדם את הדוחות על הפנסיות, קרנות השתלמות וקופות הגמל השונות ואת טופסי 106.
ניתן להביא את הדוחות להגר אלון בהנהלת חשבונות, או לשים בתיבת העץ ליד תאי הדואר או להביאם אלי.


תזכורת על צבירת ימי החופש
התחלנו לצבור את ימי החופש החל מינואר 2007, ועל פי תקנון העבודה, עד גיל 40 זכאי חבר ל - 15 ימי חופש בשנה,
מעל גיל 40 זכאי חבר ל- 20 ימי בשנה.
צבירת ימי החופש היא עד שנתיים + שוטף (כלומר שלוש שנים):

חבר עד גיל 40 יוכל לצבור מקסימום 45 ימי חופש בשלוש שנים, ומעל גיל 40 חבר יוכל לצבור מקסימום 60 יומי חופש בשלוש שנים.

הגר צ'נסקי חילקה לכל החברים את צבירת ימי החופש שלהם.
שימו לב, יש לנצל את ימי החופש לפני הגיעם לתקרה. ימים שיצברו בנוסף, יעברו לבנק החופש (ימי חופש היסטוריים שניתן להשתמש בהם רק לחופשות בחו"ל )- על פי תקנון העבודה.
במידה ויש שאלות בנושא, נשמח לעמוד לרשותכם,

יום הבחירות
יום הבחירות הוא יום שבתון, בואו להשפיעה...


ה ג ר ו ר ו נ י

















שבת חמין
בשבת הזו!!! (מחר)
כולם מוזמנים לפאב לאכול חמין חם וטעים
בשעות 13:00 - 14:00

שאול מאוד יתאכזב אם לא תבואו...

שכונת קיסריה














ברכות חמות לעלית
בהגיעה לגבורות
עלית היא הבת הראשונה של הקיבוץ, נולדה כמה חודשים אחרי דיוויד, ושניהם ידועים כבנים הבכורים של הקיבוץ.

בני משפחתה של עלית ערכו לכבודה מסיבה גדולה ויפה, כשבין המוזמנים גם חברי "עופר" קבוצתם שלה ושל דיוויד ממשמר העמק משכבר הימים.

חבריה ל"שולחן ארוחת הבוקר" קבלו את פניה בעוגה ופרח, ברכה וזיקוק והיה חגיגי ונחמד.
וזאת ברכתנו:

עלית יקרה
דרך ארוכה ויפה עברת עד כאן, מלאה וגדושה במעשים, לימודים, מראות ונופים, הרפתקאות וטיולים.
טפחת את יפי הנוי, צרכת תרבות וגם ייצרת, הובלת ועדות וחגים בקיבוץ ובתנועה ועוד כהנה וכהנה.
בקיצור –
"אשת חיל מי ימצא... רבות בנות עשו חייל ואת עלית על כולנה".. (משלי ל"א).

ברכות חמות לך ב"גבורתך"
המשיכי בכוחך זה להתעניין, לעזור ולתרום, ליהנות ממה שמתאים לך במקומותינו כיום ולשמור על בריאותך.

מ ז ל ט ו ב !

חבריה של עלית












במקלטים המשתפצים נמצא עדיין ציוד שלא באו לקחתו – מי שהציוד שייך אליו - יבוא במהרה לקחתו.











ש א י ל ת א

כמה עלה שיפוץ המבנה והרהוט החדש שנקנה עבור הנהלת הקהילה?

אורי אשכולי


משיב
יואב דרודי – רכז המשק
המשרדים שעברו למבנה שממול לכלבו הם משרדי הקיבוץ, הכוללים את משרדי המזכירה, היו"ר הכלכלי, רכזת מש"א, רכז המשק, רכז הקהילה ומזכירת משרדי הקיבוץ. המהלך מהווה שלב (כמעט) אחרון בשורה של מהלכים:
א. העברת המשרדים ממקומם המקורי למבנה שהיה של קוקימן ויועד למיניפלסט, תוך הקדמת ההשקעות שנדרשו להתאמתם למשרדי מיניפלסט מהלך זה בוצע במימון מקור חיצוני.
ב. שיפוץ החלק שפונה ותיקונים הכרחיים לאחר עשרות שנות שימוש והתבלות קשה של המבנה.
ג. אכלוס חלק משמעותי מהמבנה שפונה בשימושים אחרים.
ד. העברת המשרדים למקומם החדש במבנה איגלו שהתפנה, בכדי לפנות את המשרדים במבנה קוקימן עבור מיניפלסט.
השלב הבא, אם וכאשר יתעורר הצורך, יהיה העברת משרדי הנה"ח של הקיבוץ לחלקו השני של המבנה.

כל המהלכים תוכננו ותוקצבו מראש ויצאו לפועל בתקציבים צנועים - בנסיבות מצב המבנים והתשתיות השחוקים לאחר עשרות שנות שימוש.
לגבי מספרים - אשמח לפרט לכל מתעניין ישירות ו/או בשיחת קיבוץ.

ב ב ר כ ה , י ו א ב ד ר ו ר י



ה ק י ב ו ץ ל א ן

"עושים שינוי
ושורפים את הגשר"
(ע. א חבר קיבוץ "שהתחדש" לפני שנים אחדות)
א ב י ש י ג ר ו ס מ ן


ליפתח שלום!
ברצוני להגיב בקיצור על רשימתך: "הקיבוץ מתחדש – אנחנו לא"

"מתה אשתו האהובה של המלך" מספרת האגדה. "המלך החליט להקים ארמון ולשים במקום מרכזי בתוכו את ארונה של אשתו. לאחר שנים הוזמן לראות את הארמון שנשלמה בנייתו. כאשר נכנס המלך לארמון נוכח לדעת שהארמון הוא כליל היופי. רק דבר אחד העיב על המראה המושלם, היה זה ארונה של אשתו שהוצב במרכז החדר. תוציאו את הארון מהארמון, פקד המלך על נתיניו, הוא מקלקל את יופיו של הבניין". וכך היה.

הניסיון לקיים חברה המנסה לתת תשובה לצרכים ייחודיים של חבריה ללא הבדל הנובע מחשיבותם, הכנסתם או נחמדותם, הוא ניסיון קשה, לעיתים כמעט לא ניתן לביצוע, אבל הוא ניסיון אפשרי וראוי. השאלה הניצבת בפנינו היא האם הגיע הזמן להתייאש, להרים ידיים,"ולהוציא את הארון המטפורי בו מונחים הערכים המכוננים עליהם מושתת הקיבוץ", או לחילופין לחשוב שעדיין יש סיכוי לתקן את השגיאות הקלקולים (ויש כאלה לא מעט).
מנו ובעקבותיו יפתח, טוענים שהגיע הזמן להתייאש, להחליף דיסקט ולחיות כמו שכל העולם מסביבנו חי: החזק חזק והחלש חלש, וכל אחד לגורלו. אחד יגור בארמון מלא כל טוב והשני יורשה לישון מתחת לגשר. זהו חזון ישן המתחזה לחדש ומתחדש.

שניים מהליקויים שמונה יפתח ברשימתו ניתנים לתיקון באמצעות שינוי החלטות בקיבוץ שאינו נוהג לשרוף את הגשר לאחר שחצה את הנהר: א. מודל תגמול באמצעות שעות נוספות. מסתבר שקיימים מודלים של תגמול באמצעות
עבודה נוספת הפועלים בהצלחה בקיבוצים שיתופיים שונים והם הרבה יותר מוצלחים
מהמודל של שעות נוספות המקובל אצלנו. ניתן ללמוד מהם וליישמם בקיבוצנו.
ב. שיוך נכסים יצרניים ואמצעי יצור על פי ותק.
על פי החלטת הקיבוץ, הגיל ממנו זכאי חבר למתן זכויות הוא שלושים שתיים. ייתכן
מאוד שנכון יותר לחשב את הזכויות מהיום שבו התקבל האדם לחברות בקיבוץ. יש
מקום לבדיקת הטענה המועלית ברשימתו של יפתח, ואם יוסכם שנפלה שגגה בהחלטה
הקיימת, ניתן בהחלט לתקנה.

בניגוד לחברות הירארכיות שהקיבוץ המכונה "מתחדש", הופך דומה יותר ויותר אליהן, הקיבוץ שלנו תמיד גילה גמישות ונכונות לבדוק את אורחות חייו וזהו אחד מיתרונותיו הגדולים. כי קיבוץ הוא הוויה של התחדשות מתמדת, שינוי ושימור המתקיימים זה לצד זה לאורך שנים וחיים שלמים.
נכון, לנהל קיבוץ המנסה לקיים אורח חיים שיתופי זאת משימה קשה ומורכבת. בשנים האחרונות כמה מצעירי המקום לקחו על עצמם את מילוי התפקידים המרכזיים ומתמודדים עם המציאות הקיבוצית שלנו. השאלה הנשאלת במלוא חריפותה היא, האם ימצאו חברים נוספים השייכים לדורות הצעירים יותר החיים אתנו בקיבוץ שיהיו מוכנים לעמוס על שכמם את העול הניהולי של המערכת הקיבוצית המורכבת, כולל נכונות לשלם את המחירים האישיים המתחייבים מהחלטתם זאת. על שאלה זאת חובת התשובה היא עליך, יפתח, ועל בני גילך. אנחנו, אביך, וכותב שורות אלה וכל בני דורנו, אמורים לסייע לכם ככל יכולתנו, אבל האחריות העיקרית לעיצוב דמותו העתידית של הקיבוץ מוטלת עליכם. מקל השליחים כבר נמצא בידיים שלכם. אגב, בשונה מרוב רובנו אתה יפתח מכיר מתוקף תפקידך את המתרחש בקיבוצים "שהתחדשו". אתה יודע שגם בהם לא מצוי גן עדן. לעיתים להפך. בחיים של כולנו עסקינן, והחיים לימדו אותנו שאין בנמצא פתרונות מושלמים. כל שיטה ויתרונותיה, כל שיטה והקשיים המובנים בתוכה.
האדם, וחבר הקיבוץ בכלל זה, נידון לחיות במציאות מורכבת, רבת סתירות. הבחירה שלנו כחברי קיבוץ היא בין אלטרנטיבות ערכיות ומעשיות שונות. ניצבות זו מול זו האפשרות להעדיף חברה המבוססת על העיקרון של כל אחד לעצמו, לפרנסתו, לבריאותו, וליכולתו להעניק חינוך טוב ילדיו, מול המשך המאמץ לעצב חברה המנסה להתנהל על פי הערך המכונן של שוויון בין שונים, הבא לידי ביטוי בערבות הדדית ברמה גבוהה ובשוויון ערך העבודה. אני מעדיף את האפשרות השנייה. ואתה?



ה ק י ב ו ץ ל א ן


אל תגיד "לא ידעתי"

מחברת רווחה לחברת שוק:
מצוקה כלכלית בקיבוץ
בהוצאות: "המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזר במכון ון-ליר בירושלים"

אפריל 2008
זו חוברת של מחקרים מפורטים וסקרים מקיפים שנעשו ע"י חוקרי המכון: מיכל פלגי, דני זמיר, אברהם פווין, גילה אדר, אליאט אורחן.
דברי הסיכום של החוברת, שנביא להלן, מסכמים מאה עמודי מחקר וסקרים שנעשו בקיבוצים.

"היתרונות מצטברים בעבור בעלי זכויות
והחסרונות בעבור החלשים"

"במחצית השנייה של שנות ה- 80 בעקבות פעולות הממשלה לעצירת האינפלציה הדוהרת, עברה התנועה הקיבוצית זעזועים כלכלים, חברתיים ומוראליים. הטלטלה גרמה לגל של שינויים שמגמתם העיקרית היא העברת האחריות מן הכלל אל הפרט (בדרגות שונות, לפי סוגי השינוי בקיבוצים) כפי שבא לידי ביטוי באחד הכינויים המקובלים: 'מודל ההתפרנסות'.
צירוף הממצאים מוביל למסקנה מובהקת, שהיתרונות מצטברים בעבור בעלי זכויות היתר והחסרונות מצטברים בעבור המוחלשים.
כך נוצרות בקיבוץ שכבות מצוקה לצד בעלי זכויות היתר [כמו שקראנו בעבר 'מהפכת המנהלים'].

אמנם גם בעבר היו פערים בין חברי הקיבוץ, אך אלה היו שוליים. השינויים שבוצעו ביטלו הסדרים שומרי שוויון ובעקבות המעבר לשכר דיפרנציאלי, התרחבו הפערים ופרצו את הגדרות. אבל העמקת הפערים אינה משקפת את המצב לאשורו, ואף אינה עיקרו, העיקר הוא אבדן הביטחון החברתי. גם בתקופות שבהן רמת החיים של חברי הקיבוץ הייתה נמוכה, הם נהנו מהגנה כוללת סבירה מפני תהפוכות החיים. לעומת החברה החוץ קיבוצית, שבה ההגנות הן חלקיות ותלויות במשאבים של הפרט, נקודת ההתחלה הקיבוצית היא של הגנה מלאה (בגבולות אפשרויות הקיבוץ) ולכן השינוי פירושו הסרה של הגנות שחברי הקיבוץ היו רגילים להן במשך השנים.

השינויים שבוצעו בחלק גדול מהקיבוצים הפכו את הקיבוץ לדומה יותר לכלל החברה הישראלית. סביר להניח שהמיעוט הנהנה מרמת חיים גבוהה הרבה יותר מזו של האחרים הוא מושא לקנאה, אך עובדת קיומו של מיעוט (גדול יותר), שרמת חייו נמוכה בהרבה מזו של האחרים, מרמזת על בעיה חברתית הנוצרת בעקבות השינויים.
בין אלה שנפלו בין הכיסאות אפשר לציין משפחות חד-הוריות, גרושים וחסרי השכלה ומקצוע.
כיוון שמטרת השינוי לא הייתה להרע את מצבם של החברים, נראה שיש בעייתיות בהסדרים שנקבעו. הקיבוץ הופך בהדרגה מקהילת רווחה בטוחה לחברה של פרטים בסיכון".

כפי שעולה מהסיכום, חבר הקיבוץ נהנה מערבות הדדית ומהגנה כוללת נגד תהפוכות החיים – וכולנו בשווה לפי יכולת הקיבוץ. תיקחו את הבעיות והטיפול בחולים, את הטיפול בילדים מוכי גורל. אף אדם או ילד לא הופקר אצלנו – ותהי רמת החיים נמוכה ככל שתהה.
ומה עכשיו?

בראיון איתו אמר רכז הקהילה עמית דגן, "שאחרי השינוי הוא יתפנה לטפל בשכבות החלשות". עד היום לא היו "שכבות חלשות" בעין שמר. אבל אנחנו ניצור אותן כדי שנוכל לטפל בהן...

מגיש: הצוות להתחדשות שיתופית.






\

ה ק י ב ו ץ ל א ן



רדו מהעץ!
א ו ר י ש פ י ר א

אני מתכוון לכתבות בעלון היורדות עלינו חדשים לבקרים ומוכיחות לנו כמה רע, לא הוגן, לא שוויוני ולא "קיבוצי" הוא מהלך השינויים שעשו כבר מרבית הקיבוצים. מדי שבוע אנו שומעים על קיבוצים נוספים ההולכים באותה דרך. העובדה שהרוב בוחר ללכת בדרך זאת אינה הסיבה או המניע ללכת בדרך של שינויים באורחות חיינו. יש שני מניעים אחרים הנבדלים זה מזה ותלויים במצב הקיבוץ המחליט על שינוי: הראשונה היא מצב מצוקה. אותם קיבוצים שנקלעו למצב כלכלי וחברתי קשה והשיטה הישנה לא נתנה יותר מענה לבעיותיהם. והשנייה מבט לעתיד. קיבוצים שהיו מספיק אמיצים וחזקים להחליט על השינויים לפני שנקלעו למשבר....

כל אימת שמצדדי השינויים מעלים נימוקים אלה מבטלים אותם אנשי זר"ש (פורים מתקרב – מה הקשר?..) ואומרים: "תפסיקו להפחיד אותנו. השינויים אינם ערובה בפני משבר". זה נכון. משברים נובעים מגורמים חיצוניים או מניהול כושל שאפשרי גם בקיבוץ שעבר שינויים. ההבדל נעוץ בכלים להתמודד עם מצבי משבר. לא כל הקיבוצים שעברו לשיטת רשת הביטחון הגיעו מיד אל המנוחה ואל הנחלה. אך לא היה ולו קיבוץ אחד שנקלע למשבר קשה, בעשרים השנים האחרונות, ויצא לדרך המלך כשהחליט לשמור על "הקיבוץ של פעם".

לפני שבוע כתב אבישי על "מנו וחבריו" שבעקשנות ממשיכים לדבוק ברעיונות השינוי וההתחדשות. איני יודע מי הם חבריו של מנו. כבר זמן רב לא החלפתי איתו דעות ובנושאים שונים אני חולק עליו. אך דעותיי בנושא השינויים קרובות לדעות שלו, כפי שאני למד ממאמריו. בניגוד לדבריו של אבישי ולדברי חבריו להתארגנות זר"ש, במשך שנים לא הייתה התארגנות של מצדדי השינויים. ההתארגנות, לפני מספר חודשים, הייתה של חברים שמאסו בסתימת הפיות המתמשכת. חברים רבים ראו את הקורה סביבם ורוצים להתאים את הקיבוץ למציאות המשתנה אצלנו ומסביבנו. לא הבנתי מה הפסול שאבישי מוצא בדבקות במטרה של מנו. האם לדבוק בעקרונות ארכאיים זה לגיטימי ואילו לחשוב על הכרח לשנות ולהשתנות זה פסול?

מכנים את התפיסה המסורתית "תפיסה חברתית", בניגוד לתפיסה העומדת מאחורי הרצון להשתנות ש"אינה רואה את האדם". מגייסים למטרה זאת מאמרים שוליים של חברים
שמרגישים עצמם מקופחים אחרי שקיבוצם עבר לשיטת רשת הביטחון. אנו יודעים שמאז ומתמיד היו החריגים הרבה יותר קולניים ומוצאים ביטוי במאמרים בעיתונות הפנימית. אם היו מראיינים באותה מידה את החברים המרוצים מהשינוי קרוב לודאי שלא היה מקום בדף הירוק ובמוסף "קיבוץ"...ובחלק גדול מהמקרים המתלוננים לא משווים את מצבם היום למצבם שהיה יכול להיות אם היו ממשיכים כאילו לא קרה דבר.

קטע זה נכתב לפני שיחת הקיבוץ שדנה לראשונה בהמלצות ועדת השינויים. ועדה זאת נבחרה בצורה דמוקרטית ובמהלך רציני ויסודי. איני יודע כרגע את מהלך הדברים בשיחה. התרגלנו שכשמישהו מעיז להזכיר את המילה "שינוי" בפומבי עטים עליו בטענה שהרוב אמר דברו ואיננו רוצה בשינויים. במידה מסוימת אני מבין את שומרי החומות. הם יודעים שאין דרך חזרה. ולא בכדי. הם מפחדים.

איני יודע בפני מה יש לפחד. יש מחסומים רציניים להחלטה על שינוי באורחות חיים, כמו רוב גדול שנדרש כדי להעביר את ההחלטה. יש לתת צ'אנס לועדת השינויים. אם לא יהיו להם כלים לשכנע את הרוב הרי שההחלטה לא תתקבל. לדעתי מהלך נכון יבטיח יותר טוב גם את עתידם של החריגים (כולל גמלאים). הכיצד? קודם כל יש סיכוי להגדלת המקורות. ושנית ככל שנקדים נוכל לקבל החלטות יותר תקפות לחלוקת המקורות .
ואסכם במה שהתחלתי – לא תמיד הרוב צודק. המניע להחלטות לא צריך להיות ש"גם אחרים נהגו כך". אך לבטח לא תמיד הרוב טועה. וכבר אמרו חז"ל: אין חכם כבעל ניסיון. אך החכם מכולם הוא מי שלומד מניסיונם של אחרים...

אורי שפירא












בעקבות המשבר הכלכלי

יובל בן מיור

מפעל הגומי עם הזמנות הולכות וקטנות, מיניפלסט עדיין לא הפעילו את הקו החדש, בקיץ הקרוב צפויה עלות השימוש במים לעלות באחוזים ניכרים ולשחוק את ריווחי החקלאות, הצומת שסיפקה רווחים יפים בשנים האחרונות מצפה לקיטון בהכנסות מאחר ולאנשים יהיה פשוט פחות כסף.
כל זה מסתכם בהערכה של ההנהלה הכלכלית שלנו כי צפוי קיטון ברווחים בשנת 2009 של כ- 4 או 5 מליון ₪.
לקיבוץ שמעולם לא נהנה ממנוף כלכלי איתן, כמו כמה מפעלים של קיבוצים שכנים, ותמיד נשען על רווחים צנועים בענפים העיקריים שלו אסור לשקוע בשאננות. זה בפרוש אינו מצב של שב ועל תעשה. זה מחייב הערכות בחזית רחבה של כספים, עבודה וחברה – ואנשים שנחושים לבצע אותה.
הגורם העיקרי בו אנו יכולים להשפיע כבר מחר בבוקר הוא תחום העבודה. תכנון נכון, ניוד עובדים, החלפת שכירים, להשארת הכסף בבית. שליטה מחודשת במשאבי האנוש של המפעלים שלנו, יכולה לצמצם את השפעות המיתון. עדיפות במתן עבודה לחברי קיבוץ צריכה להתקבל ברמות הגבוהות ביותר ולא להישאר בידי אנשי המפעלים; גם פיטורים יהיו חייבים בהסבר לסמכות עליונה יותר, כדי לשמור על הכסף בבית. צריך לזכור כי יותר מתמיד אנו תלויים אחד בשני.
כלכלה כידוע אינו מדע מדויק. מצב הרוח של קהל היעד (החברים), מנהיגות, והרבה תשומת לב לאותם אנשים שמחפשים עבודה - יעשו את ההבדל בין הצלחה לכישלון.

ובנוסף – בימים אלו, כשהכתפיים שנושאות בעול הכלכלי הצטמקו, ראוי ונכון היה לצמצם גם את הוצאות המנהל, לא בגלל שאינם טובים או מוכשרים, אלא משום שפשוט אין כסף לכולם. כמעט ואין בארץ גוף שלא יצמצם בתקופה הקרובה את הקף המשכורות או העבודה ומן הראוי לראות את זה גם אצלנו ולהכריז על הפחתת כל משכורות המנהלים ב-10% לפחות. לא יתכן כי כל השפעות המיתון יפלו על כתפי החברים בלבד.

לסיום, אני משוכנע ובטוח כי ההנהלה הכלכלית של קיבוץ עין שמר שוקדת על פתרונות ייצרתים אולם יש חשיבות עליונה לשקיפות ושיתוף החברים במהלך ההחלטות, אולי בנוסח דפי אינפורמציה כפי שעשה ברמן בשעתו.

בתקווה לימים טובים יותר – יובל בן מיור.





עודי דגאי – יו"ר כלכלי מגיב

תגובה לרשימתו של יובל ב.מ.

באופן כללי אומר, כי אני מעריך את העובדה שחברי הקיבוץ מגלים עניין בנושאים הכלכלים מציעים הצעות ואף דורשים לשתפם במידע רלוונטי. מעצם תפוצת העלון יש בעיה לפתוח את הכול מעל דפיו מבלי לחשוף את הקיבוץ לסיכונים מיותרים. יתכן שכדאי בעתיד לשקול קיום פורום עדכונים תקופתי לחברים בצורת שיחה פתוחה במועדון לחבר.
אני תקווה שלפורום כזה יבואו יותר חברים מאשר בדיונים כלכלים תקופתיים שהם דלים בהשתתפות.

לעצם הרשימה של יובל:
א. הכנסות - יש כאן כמה הנחות שאינן מדויקות: למשל, מכירות ינואר 2009 הן בהתאם לתוכנית הגומי ולכן קשה להסיק כי המכירות הולכות ויורדות, יחד עם זאת הנהלת המפעל נערכת לאפשרות כזו.
הטענה כי הצומת צפוי להכניס פחות כסף אינה נכונה. תוכנית החברה מדברת על
מכירות דומות לאשתקד.
מיניפלסט - צפוי להגדלת המכירות והרווח תוך תכנון להפעלת המחלקה החדשה רק
במחצית השנייה של השנה.
נכון שהגד"ש לא יגיע לרווחים מעולים כמו ב-2008 אבל בעקבות קיצוץ המים הצפוי
להתקבל פיצויי מים בסדר גודל שעשוי לכסות על הקיצוץ ברווחי הגד"ש.

ב. כספים – לשמחתנו סיימנו את השנה בצורה מצוינת, אולי השנה הטובה ביותר שחווינו. גם הפקדנו בפנסיה ע"ח החוב האקטוארי, סכום נכבד ביותר, גם שיתפנו את החברים בהצלחה של 2008 וגם יש בידינו יתרה תזרימית שמעולם לא הייתה.

כיצד אנו נערכים בתחום הזה:
1. אנו על סף סיכום הסכם התאגוד שיבטיח אשראי לזמן ארוך למפעלים ויפטור את
הקיבוץ והחברים מערבויות למפעלים.
2. קיצוץ בהשקעות המתוכננות, והשקעות רק לאלו שמחזירות עצמן בזמן קצר יחסית.

ג. עבודה – קל בנושא זה להיסחף לאמירות כוללניות שאינן משרתות את השורה התחתונה של רווחת כולנו. הדילמות הן רבות: האם להעדיף חבר בתפקיד מקצועי פרופר, על פני שכיר, כאשר השכיר מצליח להביא תוצאות טובות יותר במאות אלפי שקלים לשנה? האם להחליף מנכ"ל מפעל בחבר מהשורה, אפילו אם אין לחבר כישורים מתאימים? האם להחזיר חבר מקצועי הביתה כדי שימלא תפקיד פה, אם שכרו בחוץ עולה על משכורתו בבית? האם לפטר שכיר מצוין שעלותו נמוכה?
ד. מצד שני, הנהלת מפעל הגומי ביצעה כנדרש תהליך התייעלות מהיר וכואב שבו פוטרו במהלך 2008 עשרות עובדים, איש מהם לא היה חבר קיבוץ. לדעתי יש לשבחם על הפעולה שביצעו תוך מינימום פגיעה בחברים. לנו כהנהלת המשק אין, ואסור שתהיה יכולת לקבוע מה נעשה בתוך המפעלים בתחום הניהול השוטף. להזכירך, ביצענו הפרטה בין העסק לבין הקהילה ואיגדנו את המפעלים, כך שלכל אחד מהם הנהלה ציבורית בה יש רוב לחברי הקיבוץ, שהם כשלעצמם כדירקטורים המחויבים לטובת המפעל בהנהלתו הם יושבים.
ה. לדעתי מש"א וצוות תאום פועלים ברגישות ומציעים עזרה והצעות עבודה לחברים אשר איבדו או בתהליך איבוד עבודתם. ניהול מש"א במפעל נעשה באחריות אף הוא, תוך תיאום עם מש"א של הקיבוץ. אני מניח שרוני גלעד תוכל לעדכן על פועלה במסגרת מש"א בנפרד.

ו. באשר להוצאות הניהול בוצעו המהלכים הבאים:
1. הוחלפה החשבת בחשב חדש ששכרו נמוך בעשרות אחוזים מקודמתו.
2. הוחלפה מנהלת הקהילה במנהל קהילה חדש שעלות שכרו כמחצית מעלות קודמתו.
3. עם קיצוץ במשרת מרכז המשק ל-3 ימי עבודה, הוקטנה עלות שכרו ביותר
מ-14% .
4. מפעל הגומי קיצץ בהחלטה פנימית 10% ממשכורות הבכירים, כולל מנכ"ל ויו"ר.
5. אנו בודקים אפשרויות נוספות שזה לא המקום לפרטן.

לפני סיום: דפי ברמן היו "ביטאון מטעם" בו עסק הכותב בחיסולי חשבון עם מתנגדיו וקילס ושיבח את תומכיו, והעביר מידע סלקטיבי לחברים שבחלקו אף לא חלק קודם לכן עם חברי ההנהלה שלו. אנחנו, לעומת זאת מעבירים את כל הפרוטוקולים של ההנהלה הכלכלית לידיעת החברים, מה שלא היה מקובל בתקופות קודמות.
הדוגמא שנתת, "דפי ברמן", היא הסיבה להצעתי בפתיחה לתגובה זו; מנגנון יידוע אחר, אשר לדעתי הוא טוב יותר, ישיר יותר, ורק מצריך השתתפות אקטיבית של החבר (לקחת אופניים ולנסוע למועדון לחבר).

לסיכום:
א. אנחנו מטפלים בכל הגורמים אשר יכולים להגדיל את הכנסותינו.
ב. מקצצים בעלויות הניהול.
ג. שומרים על יתרות גבוהות בבנקים השונים.
ד. מנסים בהצלחה חלקית לשלב חברים בעבודות של שכירים.

ב ב ר כ ה , ע ו ד י













לבריאות

זה לא טרנד חדש, ואפילו ניתן לו מקום של כבוד באחד הפרקים של 'סקס והעיר הגדולה' • כולם יודעים שחשוב לצרוך ירקות ופירות, אבל אם היו אומרים לכם שצריכת 1 ק"ג עשב חיטה היא שוות ערך לאכילת 35 ק"ג פירות וירקות – לא הייתם מנסים?


אז מה זה הירוק הזה שעושה כול כך טוב?

עשב החיטה מכיל שפע ויטמינים, מינרלים, סיבים, נוגדי חמצון (פלבנואידים, קרט - נואידים ועוד) ואת כל חומצות האמינו שחיוניות לגוף (אבני הבניין ליצירת חלבון). עד כי צריכת 1 ק"ג מעשב החיטה שוות ערך לאכילת 35 ק"ג פירות וירקות!!!

עשב החיטה עובד בגוף כמטה קסם! אצל חלק מהאנשים הוא אף מטפל בבעיות שטיפול קונבנציונאלי לא הועיל להן – מצלצולים באוזניים, עששת, תולעי מעיים, פריחות עור ופטריות, שלשולים, חוסר תיאבון, יתר לחץ דם, טחורים, אנמיה, מיגרנות, נדודי שינה, דלקות גרון, הצטננות, עצירות, דלקות מפרקים ודלקות במעי, ועד שיפור ראייה, הסדרת מחזור חודשי, שיפור זיכרון, שיפור תפקוד המערכת החיסונית, איזון הורמונאלי, ועוד.

צורת השימוש הנפוצה ביותר היא שתייה יומיומית של רבע כוס מיץ סחוט (הסחיטה נעשית באמצעות מסחטה מיוחדת). מומלץ לצרוך את המיץ על קיבה ריקה עם הקימה בבוקר, ולא לאכול ולשתות כשעה לאחר מכן.

איך כל זה קשור אלינו-אליכם?

ובכן לאור המוניטין הגבוהה וההצלחה לה זכה העשב, הרמנו בחממה את הכפפה ואנחנו (טל ונריה) עושות זאת במסגרת מחויבות אישית מבית הספר. אנחנו עובדות בחממה כבר הרבה זמן ולכן נתנו לנו להיות אחראיות על פרויקט נפלא זה! בו אנו מגדלות את עשב החיטה ובכוונתנו לשווקו כמשקה בריאות. מדי יום תוכלו לבוא ולשתות אותו, או לקנות אותו מוקפא.

המתעניינים מוזמנים לטעימות שיערכו באירוע "שבת בשבט" שיערך ב31.1.09 (מחר) בחממה - כולם מוזמנים !
לפרטים נוספים האחראיות: טל שחם- 0525523606
נרי דנון - 0526632778

ו ש י ה י ה ל ח י י ם !













ח ס כ ו ן ב מ י ם :

האם יש לנו צוות מים?
או שצוות איכות הסביבה אחראי גם על המים?
האם נעשים דברים לשמירה על המים?






משיב עודי דגאי – יו"ר כלכלי

להלן תשובתי לשאילתא

א. יש צוות מים הכולל את: רכז המשק, דיויד בן אברהם וצוק חרודי. הצוות מטפל בכל הנושאים השוטפים הנובעים מרישיון ההפקה שלנו, קיום המאגרים ואספקת מים לענפים ולקיבוץ.במקרים יותר מהותיים הנושאים מגיעים להנהלה החקלאית.
ב. הנהלת חקלאות כוללת את: אהרון חדוותי, חן שוורץ, חן חדוותי, משה שפירא, צוק חרודי, דיוויד בן אברהם, רכז המשק, יו"ר כלכלי. ההנהלה עוסקת בעיקר בהקצאת מים לענפים בכפוף למכסות הרשמיות של רשות המים. כמו כן מקיימת ההנהלה דיונים וממליצה למועצת המנהלים בנושאים אסטרטגים.
ג. מועצת מנהלים של הקיבוץ, עוסקת במעקב על השוטף ובנושאים האסטרטגים הקשורים בזמינות מים, המרות מים שפירים לקולחין לחקלאות, מימוש נכסים וכו'.
ד. צוות הגביה כולל את: איציק פופר ורכז המשק, מטפלים בגבית פיצויי מים ממשרד החקלאות בכפוף להחלטת ממשלה על הקצאתם בתקציב המדינה.

בשנה האחרונה עוסקים הצוותים השונים בדברים הבאים:
1. טיפול בהמרת כל מי החקלאות ממים שפירים למי קולחין מטוהרים (לא יהיו לחקלאות מים אחרים).
2. טיפול בהבאת מי קולחין לשטחי המזרח (להשקיית מטעי האבוקדו והגד"ש).
3. מים מושבים להשקיית הפרדס (בוצע).
4. הקמת מכון בוסטר וקווי הולכה למערכת כיבוי אש לגומי ומיניפלסט, בעתיד יוכלו להצטרף צרכנים נוספים (בוצע).
5. התמודדות משפטית בנושא היטל ביוב.

בנושא קיצוצים בצריכה הביתית (בשלב זה לא מתוכנן קיצוץ) מטפלת הנהלת הקהילה והיא תענה על החלק הזה.

טל אייזן – מצוות איכות הסביבה:
הצוות טרם החל לטפל בנושא של מים שבשימוש הקהילה, נשמח אם יצטרפו אלינו חברים וחברות שמרגישים שנושא חשוב זה יכול להיות תחת טיפולם.






בירה ונשירה
בפאב גוס
הערב
מ22:00
עם נועם ואביעד
ונגנים אורחים
יהיה שמח!



















ש ב ת ש ל ו ם

כז' בטבת תשס"ט 23.1.2009

עלון מס' 4 (3726) כז'בטבת תשס"ט 23.1.2009



חורף חכם וקבלת שבת
מ א ר ח י ם
מ ר צ י ם ב י ח ד :


קובי גרוסמן
האח הגדול: גלגולו של סיוט
על במת התיאטרון


חיים חננאל
המחר כבר כאן"
פוסט מודרניזם בקולנוע


לאחר קבלת השבת בשעה 21:15

מ ו מ ל ץ !

פותחים שבת
לפני שבוע, כשהימים עדיין ימי מלחמה, שרנו שירי תפילה לטוב. בין השירים זימרו ילדי מקהלת אוריין בקולם הענוג את "פרוש כנפיך" של מוצארט.

את פרשת "שְמוֹת" דרש בדרכו הצבעונית והקולחת חופי. בתחילה סיפר על השתלשלות ענייני הפרשה, סיפורו לוּוָה בדגשים שונים ומעניינים.
בהמשך בחר לעסוק בשני עניינים מנקודת השקפה אישית: 1. המנהיגות, 2. ברית המילה.
בנושא המנהיגות העלה שתי שאלות: איך בוחרים מנהיג? וכיצד הפך משה להיות המנהיג האולטימטיבי של עם ישראל? הוא מנה שלושה תנאים שלדעתו בונים מנהיג מוצלח: א. עליו להיוולד במקום של מצוקה ב. עליו לקבל חינוך טוב ג. להיות בעל ענווה. כל שלושת התנאים, קבע חופי, מתממשים אצל משה. (מִקוֹצֶר היריעה אתמקד רק בתשובתו לגבי הענווה).
אמר שלאורך כל הדרך מפגין משה ענווה בהתמודדות שלו עם אלוהים, (בסירובו לשליחות, בהצביעו על כושר הדיבור הפגום שלו, ועוד...), כוחו הוא בענווה שלו וברוח שלו, הוא אינו איש מעשה למרות שהיה ארבעים שנה רועה צאן. אמר שֶלוּ המנהיגים של היום היו רועי צאן, בודאי הייתה הנהגתם אחרת... דיבר על היכולת של משה להתמודד עם החזקים ממנו (אלוהים), להציג שאלות, ולתבוע ממנו תשובות. סיפר שאלוהים הולך לקראת משה ומסדר שאהרון יהיה לצידו: "הוא יהיה לך לְפֶה ואתה תהיה לו לאלוהים..." חופי הסביר שאהרון הוא איש המעשה, הוא המדבר, ומשה הוא איש הרוח המביא את הרעיונות השונים כמו האמונה באל אחד, והיציאה ממצרים.
השילוב בין שני המנהיגים מוביל להנהגה שיותר מאוחר נותנת הצגה נפלאה במעמד הר סיני.
חופי הוסיף שלמרות חוסר בטחונו ניחן משה בתכונה חשובה נוספת: תכונת הנחרצות, הייתה בו אמונה גדולה שיש לבצע את הדברים על פי התוכנית האלוהית, ללא כל וויתור, גם אם זה קשה.
בנושא ברית המילה סיפר חופי שבדרך חזרה למצרים מתרחש אירוע שבו אלוהים רוצה להמית את משה היות שלא מָל את בנו, (דיבר על הציווי האלוהי הראשוני שניתן לאברהם אבינו, לערוך ברית מילה המסמלת את הברית בין אלוהים לאברהם וזרעו).
ציין שמי שכיפרה על חטאו של משה היא ציפורה- אשתו הנוכרייה שמילאה את מצוות המילה וּמָלָה את בנם באבן צור ובכך הצילה את משה ממוות... ובזכותה (בעקיפין), יצא עם ישראל ממצרים.
בנקודה זו הזכיר את סיפור בועז ורות המואביה שהצטרפה אף היא לעם ישראל, וממנה יצא בית דוד, ומבית דוד יבוא המשיח.
מסתבר, אמר, שעם ישראל נִיצָל פעמיים הודות לנשים נוכריות... ולכן, הפטיר בבדיחות הדעת: "אני ממליץ לבני ישראל להתעסק עם נשים נוכריות ולא עם ישראליות...".

והשבוע, בהתאם לפרשת "וָאֵרָא" – "רואים רחוק רואים שקוף בשירים",
על הפרשה סיגל דקל.





"ללא חוף"
בשבת 24.1.09 בשעה 12:00 בגלריה לאמנות של גבעת חיים איחוד נפתחת תערוכה של צילה ליס.

התערוכה בנויה משלוש קבוצות ציורים המהווים יחידה אחת ויוצרים ציור רצף בתוך הגלריה.
בנוסף מוצגות שתי סדרות רישומים בדיו ובפסטל צבעוני. לידן ישולבו עבודות מתוך "ילקוט מסע" – מיצב חלון שהוצג לאחרונה בגלריית אוסמן בת"א.
התערוכה היא פיתוח והרחבה של תערוכה שהוצגה באותו נושא לפני שנתיים.
שעות הפתיחה: שישי 12:30 – 10:30 שבת וחג: 16:00 – 11:00

בשבת 14.2.09 שעה 12:00 שיח גלריה עם צילה.

החברים מוזמנים לפתיחה החגיגית











שווה לקום מהכורסא!


המחזור השני של חורף חכם התחיל עם מספר חוגים איכותי במיוחד.
נכון שקשה לצאת בערב מהבית החם אבל יש לנו הזדמנות חד פעמית ליהנות וללמוד על תחומים מרתקים שגם יכולים להעשיר אותנו ולעזור. לדוגמא:

סדנת רצפת אגן של שלומית מילמן ונושמים פילאטיס של גדעון אברהמי, אשר מלמדים אותנו כיצד לעבוד נכון עם הגוף. החוג של שני מרצ'בסקי על קאוצ'ינג בענייני כלכלת משק בית (הקאוצ'ינג של שני שייך לזרם מעט שונה מזה שאלון גל עושה בתוכנית "משפחה חורגת"), בו מתרגלים הלכה למעשה איך אפשר לקדם ולשפר נושאים בחיים (תקציב ועוד) ולהביא אותם לכדי מיצוי. חוג הבישול האסייתי של עיטם בן דור הוא הזדמנות לטעום אוכל משגע וכמובן ללמוד איך עושים בבית... שווה לבוא להכיר את עולם התזונה הבריאה עם איתן בן מיור, להרגיש יותר טוב עם מה שאנו אוכלים ולדעת לבחור נכון. ולפני שהשבת נכנסת לאזן את הגוף והנשמה עם דני אבנר וחוג הטאי צ'י. החוג פרשת השבוע בהנחיית עדה גבע ממשיך גם במחזור השני בימי שישי בחממה, בשעה 13:00 - הוא מיועד לצעירים.


המחזור הזה של החורף ממש עוסק בהעשרת העצמי שלנו ולימוד טכניקות וטיפים לחיזוק והתפתחות אפשר עדיין להצטרף לכל החוגים (גם לחוגים לילדים: סיפור ויצירה, אקולוגיה ויצירה ומפגשים בין ילדים) ומאד מומלץ. אפילו רק בכדי לנסות פעם אחת. אם אתם מעוניינים, צרו קשר עם חברי הצוות או ישירות עם המנחים. כל המנחים משקיעים מאמץ רב וכדאי לצאת מהבית ולטעום מהעולמות המוגשים לנו למשך שבועות ספורים.

מומלץ בחום (מהמזגן המחמם במועדון)
ע"י המשתתפים שכבר קמו מהכורסא.





ג ש מ י ם
4 מ"מ גשם
ירדו השבוע
* * *

הסתיימה המלחמה בעזה

ברכת שלום ותודה לחיילינו
המילואימניקים והסדירים
שהיו מגויסים.
שלא נדע עוד מלחמה.
* * *

לדפנה בן מיור
שהשתחררה מצה"ל
ברכות והצלחה בהמשך דרכך.

לסטפני אברהמי
המתגייסת לצה"ל
ברכות והרבה עניין
בתפקידך הצבאי.

מאחלים ו. צעירים וקשר





ב ר י א ו ת
החזרים מ"כללית מושלם"

קיבלנו הודעה מ"כללית מושלם" שהחזרים ("תביעות" בלשון "הכללית") על שנת 2008, ניתן יהיה להגיש לא יאוחר מתאריך 05.02.09. לא יתקבלו תביעות לאחר מכן.




שבת חמין
בשבת הבאה, ה- 31.1.09
כולם מוזמנים לאכול חמין חם וטעים
שמוכן באהבה לפי מתכון שעובר
מדור לדור במשפחת אברג'יל (של שאול)
מקווים לראות את כולכם!

שכונת קיסריה



עדכוני מש"א

דליה ברכה סיימה את תפקידה
כרכזת רווחה.
דליה, רצינו להודות לך
על תשומת הלב האישית והחמה,
על ההתחשבות בכל פרט,
על המעקב והטיפול,
עם יחס האישי והסבלנות.
בהצלחה בהמשך דרכך....

* * *
סגן רב"ש
תומר גורן החל לעבוד כסגן הרב"ש לצידו של רועי פרילינג.
ניתן לפנות לתומר בכל נושא או עניין הקשורים לביטחון.
בהצלחה לתומר בתפקיד חשוב זה.







וואלס
עם
הנייה






מול מצבם העגום של תושבי עזה שנפגעו בעקבות המלחמה, התארגנו אזרחים ישראליים לעזור מעט בסיוע ע"י מצרכים בסיסיים.

גם אצלנו בעין שמר נרתמה קבוצה של חברים למשימה. נתלו מודעות והחברים נתבקשו לסייע.

שאלתי את נירה כהן מבין המתגייסות למשימה כמה שאלות:

מה הניע אתכם לכך?
למרות שגזרתי על עצמי שלא לצפות בערוצי הטלוויזיה הישראלית בעיקר, לא יכולתי שלא לספוג את הלך הרוח שהשתלט על החברה הישראלית והקיבוצית. הכוח הצבאי הפך לחזות הכל ולרגע נדמה שבעל הבית השתגע.

למה את מתכוונת?
היו אנשים, שבעבר שמעתי מהם עמדות מתונות, מבטאים עמדות לאומניות קיצוניות. מדקלמים סיסמאות שאף אחד אפילו לא בודק מהי האמת העומדת
מאחריהם. הכל הפך רגשי, חסר פרופורציות ובעצם הכל נבע מחוסר ידיעה אמיתית מה קורה שם. כלי התקשורת עברו למיסוך מוחלט שמנע מאתנו לראות את הטרגדיה הנוראית המתרחשת, שהיא חסרת כל פרופורציה לאיום כביכול על מדינת ישראל.

יש לי עוד טראומה מהאזעקות שהיו כאן במלחמה. ניסית לדמיין עצמך במקום התושבים בדרום?
הפחד וההפחדה אוכלים את הנשמה.
זהו בדיוק פרדוקס הכח: למרות שצה"ל הוא הצבא מהחזקים בעולם אנחנו עדין חווים טראומות! אז מה שווה כל העוצמה הזאת אם אנחנו עדין כל כך מפחדים?
בעצם הפעלת כוח צבאי כמוצא יחיד הוא כשלון מובנה.

מי אשם שאזרחים נפגעים?
גם לוואלס (כמו לטנגו) צריך שניים.
50% שלהם מדאיגים אותי אבל זה שלהם - שיתמודדו.
מדאיגה יותר החברה שלנו שהולכת למקומות שאינני מאמינה שהתכוונו להגיע אליהם.כי אם שישים וכמה שנים אחרי קום המדינה איננו מצליחים לספק ביטחון לאזרחים – אז אולי הציונות נכשלה?
ריטואל הדמים החוזר על עצמו מעלה תהייה אם אמנם ההרפתקאה הציונית היא פתרון של ביטחון לעם היהודי?

אולי אין ברירה?
קרה לנו משהו עצוב: הפסקנו לנהוג בתחכום ובחכמה המדינית שאפיינו את המהלכים שקדמו להקמת המדינה.
ולאן זה הביא אותנו???!
ככל שאנו שמים יותר כסף ותקוות במערכת הביטחון – כך יש לנו פחות ביטחון.





האנטישמיות גוברת בכל העולם, האם אין זה אומר שאין לנו ארץ אחרת, אין לנו מקום בטוח אחר לחיות בו?
העמדה שלי אינה מטילה ספק בזכותנו לחיות כאן, אולי במידה רבה ההפך הוא הנכון.
העמדה שלי מודאגת מחזרה עיוורת על מהלכי העבר מבלי לבדוק את יעילותם.
דרך אחרת? הרי הביטחון המשמעותי ביותר הוא השלום. ואני לא מקבלת שאין עם מי לעשות שלום. כך גם אמרו על מצרים ועל ירדן והיום הן שותפות שלנו.

יש עם מי לדבר בעזה?
כחיילת במלחמת ההתשה, ואזרחית צעירה במהלך מלחמת כיפור, מלחמת לבנון הראשונה והשניה, תמיד אמרו שאין עם מי לדבר - ובסוף דברו עם אלה שלפני רגע מכרו לנו שאינם..... וכשפותחים ארכיונים מתברר שהם התחננו לדבר ואנחנו סירבנו.

לדעתך בכלל לא היה צריך לפתוח במלחמה?
אשאל אותך בחזרה: האם היום לאחר המלחמה אנחנו במקום טוב יותר מזה שבו היינו כשפתחנו בה?
ישאל כל אחד את עצמו את השאלה הזו.

זרקו סיסמא לאוויר: "הדרום נמצא שמונה שנים תחת הפגזות". עובדתית זה לא נכון.
המצב היה שונה עד 2006.
תזכרי כי לפני ההתנתקות ישראל איבדה ברצועת עזה מדי שנה 25 חיילים בממוצע.
מאז ועד היום (כולל!!!) ישראל לא איבדה את המספר הזה של חיילים. את הנתונים האלה איש לא מזכיר.
הפסקנו לשאול שאלות ולבקש אמת. והשכן מלהבות חביבה תא"ל בניהו זורה חול בעינינו – והעם אומרים אמן.

מה יהיה?
אחד הדברים שמדאיגים אותי, שמאז 67 ישראל כבר לא פועלת במוח אלא בכוח.
שמנו את כל הקלפים על הכוח הצבאי כפתרון לסכסוך ועוד משתוממים שזה לא מצליח לנו.

את בעצם אומרת שיהיה לנו טוב רק כשיהיה גם להם טוב?
על זה נראה לי שאנחנו יכולות להסכים.
אני רואה את הסיום כאשר לשני העמים תקום מנהיגות שתכיר במגבלות הכוח הצבאי ותפנה לכוח האזרחי.

נחזור להתרמה – עם מי אתם בקשר? ומהיכן יש לך ביטחון שהטישו שקנית לא יגיע ללוחם חמאס?
אם נניח שאלפי טונות של חומר נפץ קשיח לא ריככו את ליבו – בואי ננסה את הטישו
הרך. הרי אין לנו מה להפסיד. אני מוכרחה לציין שההיענות היתה מדהימה!! מעבר לכל הציפיות שלי מגיעה לכול מי שתרם תודה אישית ענקית שמחתי לגלות שלמרות הכל הלב היהודי עוד פועם.

אולי הוא יפרש זאת כהתנשאות?
יתכן. אך המחסור כה נורא, שאנשים לא ישאלו מהיכן זה הגיע. גם בצד השני יש אנשי שלום בדיוק כמונו שרוצים לגדל ילדים שילכו ללמוד ויקימו משפחות.

תודה לנירה על השיתוף. נורית.






שלום חברים שכנים.
אנחנו כותבים לכם כשכנים, להודות לכם ולעדכן אתכם לגבי המפגשים שלנו איתכם.

קשתות כידוע לכם הוא מרכז לילדים אוטיסטים, בגיל הגן ובית הספר היסודי.
בשנה שעברה עברנו למבנה חדש במתחם קריית החינוך מנשה, ואימצנו את מרחבי עין שמר להנאתנו ולשם לימוד ילדינו.
היום יתכן ותפגשו בנו קונים בכלבו, משחקים בגן המשחקים, או עוסקים בפעילות ספורט ובאפיית פיתות. ילדי קשתות מאוד אוהבים עיסוקים אלו, נהנים ולומדים מהם הרבה. חשוב לנו להודות לכם על שאתם מאפשרים לנו ליהנות מכל אלו. יתכן כי אצל מי שיפגוש בנו יעלו לעיתים שאלות שונות לגבי הילדים והפעילויות שלהם, ההתנהגויות או הקשיים עמם הם מתמודדים. אתם בהחלט מוזמנים לברר עם מורת הכיתה הנמצאת עם הילדים את שאלותיכם. אפשרות נוספת היא להגיע לביקור אצלנו בתאום מראש.

בברכת חורף חמים וגשום,
מנהלת קשתות
הצוות והילדים

















אל היער – קורות משפחתי בשואה

ביום השואה בשנה שעברה סיפרה מרים ריפתין את קורות משפחתה בשואה. בין היתר סיפרה על קורות סבא שלה מצד אביה ובנו הצעיר שהצטרפו לפרטיזנים ביערות והוסיפה כי בימים אלה נעשה סרט בארה"ב על האחים ביילסקי שעמדו בראש הפרטיזנים אליהם הצטרפו.

ואכן, בימים אלה יצא לאקרנים הסרט "התנגדות" שזוכה להצלחה רבה! ומי שלא ראה כדאי לו לראות.

אני מצטטת כאן את הקטע שסיפר על הפרטיזנים והתפרסם בעלון כדי לתת מימד נוסף לצופים בסרט.

"עם כניסת הגרמנים הועברו אביו של אבי והאח הצעיר לייבלה – שהיה בן 14 וחניך מסור בשומר הצעיר לעיר נווגרודק השכנה. השניים עבדו כחייטים במחנה עבודה נאצי. הם הצליחו לברוח ליער הסמוך דרך מנהרה שנחפרה בחשאי והצטרפו אל ההתארגנות היהודית המופלאה ביער, בו הוקמו מחנות של פרטיזנים ושל משפחות יהודיות שנמלטו מהגטאות בעיירות הסמוכות, וביניהם כ- 800 מבני ז'טל. על פרשה מדהימה זו, ועל גבורתם ואומץ ליבם של האחים ביילסקי – שעמדו בראש הפרטיזנים היהודיים ביער ולא זכו להוקרה מספקת – מצולם היום סרט חדש בארה"ב בכיכובו של דניאל קריג.

המצוד הגדול והמוות ביער

סבי ודודי הצעיר הצליחו להחזיק מעמד ביער. הסב החייט השיג מאחד הכפריים מכונת תפירה ונהג לתקן את בגדי הלוחמים ובני המשפחות שהסתתרו ביער, ונותרו רק עם סמרטוטים דלים על גופם. בן דוד של סבי שניצל, סיפר לנו אחרי המלחמה על קורותיהם, וכיצד נהרג סבי במצוד הגדול שערכו הנאצים ביער בדצמבר 1942. 45,000 חיילים נאצים, מלווים בכלבים, טנקים ותותחים, הסתערו על מאות הלוחמים היהודים שהתפצלו בתוך היערות ולא נכנעו. לייבלה, דודי, ששרד את המצוד, נפטר לאחר מכן ממחלת הטיפוס שעשתה שמות בלוחמים".

קורות האחים ביילסק לאחר המלחמה-
שני האחים הבוגרים חיו בניו יורק. אחיהם הצעיר עשאל, הצטרף לכוחות הצבא האדום והפרטיזנים ונהרג בקרב. בתו שנולדה לאחר מותו נקראת על שמו עשאלה. עשאלה פגשה את מרים עין דור כששתיהן עבדו בעיתון מעריב. עולם קטן.









חוברות הטלפון
החדשות הצהובות

בחוברת ניתן למצוא, בנוסף למספרי טלפון ניידים ונייחים של החברים ושל עובדים ושוהים אחרים בעין שמר, גם:

בדף האחורי מצידו הפנימי - כתובת הדואר האלקטרוני של ההנהלות ובעלי תפקידים. ניתן לפנות אליהם דרך כתובת זו.
(בחוברות הראשונות שיצאו לאור, יש טעות בכתובתה של רוני גלעד וחסרe בעין שמר.

בעמוד אחר ניתן למצוא מבחר שירותים מהטלפון הביתי (השכמה, השארת הודעה בתא הקולי, שעון דובר ועוד).

באותו עמוד, יש מספר המורה כיצד להגיע לכתובת מסוימת על פי מספר הטלפון

וגם מספר טלפון המקשר אתכם לתחנת מוניות הקרובה ביותר למקום המצאותכם!

במקום אחר - שירות חינם של החברות הסולולריות, המספקות את מספר הנייד המבוקש על פי שם בעל הטלפון (מכיוון שהשירות הוא חינם - בד"כ תפוס).

ותזכורת חשובה –בדקו את החוברת שברשותכם, בעבודה ובבית, ואל תשכחו לעדכן שני מספרים חשובים שאינם נמצאים בחוברות הראשונות שחולקו:
מספר הטלפון של צאלה בבית 4295 נייד 052-3750952.

מספרו של תומר גורן סגן רב"ש 057-2207187

אני מקווה להספיק ולחלק את החוברות לבתים בתחילת השבוע
הקרוב. כל משפחה תקבל חוברת אחת - הרוצים יותר - ישלמו 4 ₪.
בקרוב – חוברות קטנות.

ולבסוף - אם מצאת שגיאה או יש לך הצעת ייעול, בבקשה ידעו/י אותי במהרה.

נורית משיח.











משקי הקיבוצים סוכנות ביטוח בע"מ
מציעה פוליסת ביטוח לרוכבי אופניים בתנועה הקיבוצית.

(לא העתקתי את כל הפרטים)

החלק הראשון נעשה כביטוח קבוצתי.
עלות לשנה 245. מגיל 16 עד 67.

חברים המעוניינים להצטרף לביטוח - יצרו קשר עם צביה וייסברג





ה ס ב א ו ה נ כ ד
(סיפור עם בולגרי)




ויסופר על זקן בא בימים שחי עם משפחתו והזקנה נתנה בו אותותיה. עיניו טחו מראות, רגליו בקושי נשאו אותו, ידיו רעדו ללא שליטה, הליכתו איטית והוא נשען על מקל הליכה. בסעודות המשפחתיות היה מצבו בכי רע, המרק נשפך על ברכיו ובקושי מגיע אל פיו.

והיה היום, כלתו הנרגנית פנתה אל בעלה ופיה "מפיק מרגליות": "איני יכולה לסבול יותר את מראהו והתנהגותו של אביך הזקן, איני רוצה אותו ליד שולחננו".
הבעל שזועזע לשמע דברי אשתו, אמר לה: "הוא אבי וכיצד יכול אני לפגוע בו?"
"המקום המתאים לו, מתחת למדרגות, פרשתי שם מפה מרופטת, שיאכל שם".
הבעל הוותרן והנכנע אמר: "רצונך הוא החוק" והרים בייאוש ידיו לשמים.

אמרה ועשתה וללא ניד עפעף העבירה את חמה אל מתחת למדרגות, במקום שגם כלבם מצא בו מקלט. דחפה אליו קערת עץ ושמה לתוכה את האוכל.
הזקן האומלל בלע בקושי שתים שלוש כפות מהאוכל שהוגש לו, עיניו מלאו דמעות, אבל לא נשמע מפיו ולו הגה חלש כתגובה ליחס של כלתו.

נכדו של הזקן ראה את סבו בעינויו ואת עיניו זולגות הדמעות ועל אף ריגושו הרב לא נשמע קולו. הוא שקע בהרהורים, עצוב מאוד נאנח עמוקות ויצא לחצר. שם מצא חתיכת עץ עבה והתחיל לעבוד עליה ולתת לה צורה של קערית עץ עמוקה.
"מה מעשיך פה" – שאל אותו אביו המודאג.
"אני עושה קערית עץ עמוקה".
"ולמה אתה עושה זאת?" שאל האבא בתמיהה
"אני עושה זאת בכדי להאכיל את אמא ואותך כשתזדקנו".
האבא נשך בכאב את שפתיו וסיפר הכל לאשתו. האישה מבוישת במעשה שעשתה, מצפונה התעורר. היא אספה מייד את חמה לתוך הבית, עזרה לו להחליף בגדיו והאכילה אותו ממיטב תבשיליה.
ומאז בביתם היה יחס של כבוד ואהבה לאבא הזקן.

תרגם מבולגרית יהודה ברכה.

ח ס כ ו ן ב מ י ם



צריכת המים הממוצעת לנפש
165 ליטר ליום
53 ליטר אמבטיה ומקלחת
5 ליטר כיורי רחצה
8 ליטר כביסה
33 ליטר הדחת כלים מי שתיה ובישול.
57 ליטר שירותים
8 ליטר גינון.

40% מכל אלה הם מים אפורים: מים שלאחר שימוש ראשון ניתן לעשות בהם שימוש חוזר ללא טיפול מקדים ולחסוך 50% מהצריכה הביתית.
והם כוללים: מים מהמקלחת, מכיורי המקלחת, מי הכביסה, והמזגנים.

המעוניינים במצגת, המתארת את המתקן לשימוש חוזר במים אפורים, של החברה המתקינה זאת (ואולי ללמוד כיצד לעשות זאת לבד) - ישלחו אלי בקשה דרך המייל ואשלח להם בחזרה. נורית משיח.





הקיבוץ התחדש - אנחנו לא

אני בנו של מנו, וצורת החשיבה כנראה עברה אלי בגנים...

קראתי בעניין את רשימתו של אבישי בנושא השינוי וההתחדשות בעלון האחרון. עם חלקים מסוימים בדבריו אני מסכים, עם חלקים אחרים פחות, אך לא משום כך החלטתי להגיב.
החלטתי נובעת מכך שמרבית הסוגיות וההנמקות בה אינן רלוונטיות לחלוטין למציאות של עין שמר 2009 והן מסיטות את הדיון מהסוגיות המהותיות העומדות להכרעה.
ראוי בטרם תחילת הדיונים להציב מראה שתשקף את מצבנו.
קיבוץ עין שמר של היום, על אף שלא הוחלט כך באופן רשמי, דומה יותר לקיבוץ מתחדש מאשר לקיבוץ שיתופי במספר מובנים, אך עם הבדל מהותי אחד חשוב: העדר מנגנוני אכיפה, פיקוח ומיסוי פנימי, הקיימים בקיבוץ המתחדש ומאפשרים ניהול תקין.

במה הדברים אמורים:
בשני פרמטרים מתוך השלושה שנקבעו על ידי רשם האגודות השיתופיות, אנו נוהגים כבקיבוץ המתחדש (הסעיף השלישי – שיוך דירות אינו מתקיים אצלנו) הסעיפים שמתקיימים אצלנו הם:

1- שונות בין החברים בחלוקת ההכנסות מיגיעה אישית (תקציב דיפרנציאלי) - חלק כתוצאה מהחלטות שלנו וחלק מתקיים בניגוד להן. רק לאחרונה התחילו לקבל משפחות חברים עד 1000 ₪ מדי חודש, תגמול בגין שכרם.

2- שיוך הנכסים היצרניים ואמצעי היצור על פי ותק - הליך עליו החלטנו. בין היתר העברת כספים ליורשים חיצוניים של חברי קיבוץ שנפטרו.

אגב, בעניין שיוך הנכסים היצרניים, מעניין היה לראות את שתיקת תומכי הזרם השיתופי נוכח ההחלטה – שהרי אם אנו קיבוץ שיתופי, צריך להיות שיתוף מלא בנכסים ואין הצדקה לשייך נכסים יצרניים לפי ותק. (כאשר חלק מהחברים אינם שותפים לחלוקה ומתחילים לקבל חלק יחסי רק מגיל 32).


יפה ונכון כותב אבישי, שצריך להיאבק בסטיות. אך דווקא אבישי מכיר היטב את חוסר האונים והחידלון של בעלי התפקידים והמוסדות הנבחרים שלנו בהתמודדותם עם חברים שהקימו מודלים של התפרנסות יצירתיים, תוך ניצול הפרצות והחולשות של המערכת. כולם גם יודעים את המשמעויות הנגזרות מכך לתקציב הקהילה וליכולת לנהל קהילה על פי כללים והחלטות.

הגיע גם הזמן להודות, כי במצב הנוכחי, לאור אופי קיבוצנו והתרבות הארגונית הקיימת בו, אין בנמצא חברים המוכנים למלא תפקידים ולהתמודד עם חריגות אלה בנחישות ולשלם את המחיר האישי הנובע מכך – ובצדק.
בעבר היתה דעת הקהל אפקטיבית לעזר, אך כיום השפעתה משנית והיא תלויה בזהות האדם ולא במהות העניין. נעלמה הבושה והשיטה אינה עובדת באופן מעשי ומתקיימת רק למראית עין.
הבה נתעורר - הקיבוץ האוטופי של אבישי אינו יכול ולא מתקיים במציאות ומרבית המצדדים בו עושים זאת משיקולים אופורטוניסטים – או מפחד משינוי.


במבט לאחור אני רואה מספר טעויות שעשינו כולנו במהלך השנים, שהביאונו עד הלום והעיקריות שבהן הינן:

א- מודל השעות הנוספות במתכונתו - מודל זה יצר פרצות ואפשר העברת הכנסות מהקיבוץ לחברים באופן לא פרופורציונאלי לתפוקה שלהם, וללא מנגנוני פיקוח מתאימים.

ב- ההחלטה להביא לאשרור, (וכתוצאה מכך לדחות למעשה) את מודל ההסכמות עליו החליט הקיבוץ ועמד להיכנס לתוקף. עם כל החולשות שלו, היה זה מודל שיצר דינמיקה של שינוי וחשוב מכך - יצר מערכת של פיקוח ובקרה וביטל את העיוותים במודל השעות הנוספות במתכונתו הקודמת.

ג- טרפוד יוזמה כנה של חברים ע"י המוסדות, לנסות וליזום תהליך של שינוי ולקיים דיון ציבורי אמיתי בנושא.

במצב הנוכחי, להערכתי, יש יותר ממחצית החברים שהנהנים מהמצב הקיים, או שפוחדים משינוי. התוצאה היא שיתחולל שינוי רק בגין משבר כלכלי וממצב של חוסר ברירה.


אין לי תשובה כעת מהו הפתרון למצב הנוכחי אליו הגענו. להערכתי, לפני הכל נדרשת היום הנהגה שתציג בפני החברים את המצב הקיים והמשמעויות הכרוכות בהמשך התנהלות במתכונת הנוכחית, כאשר ברקע המשבר הכלכלי והירידה הצפויה בהכנסות העסקים. זאת, בתוספת אי הוודאות הביטחונית.
לאחר מכן נדרש גישור של גורם מקצועי חיצוני להבאת מודל מוסכם ככל הניתן להכרעה בקלפי.

אני כותב את הדברים כבעל תפקיד המצוי מעט בעניינים ומכיר גם מהנעשה בקיבוצים אחרים.

בתקווה לימים טובים יותר.

יפתח אלון


פרוטוקול הנהלת קהילה
מיום 7.01.2009

1. פרוטוקול הנהלת קהילה מיום 24.12.2008 – אושר

2. נוהל חניות – משתתף: שביט שפירא.
הוצג נוהל חניות כפי שהכינה ועדת בטיחות. הנוהל אושר, עם כמה שינויים קטנים. יפורסם לציבור.

3. רז דקל לחברות. משתתף: רז
רז הציג את עצמו ואת הסיבות שמביאות אותו להחלטה להתקבל לחברות. חברים התייחסו לדברים והתקיים דיון.
הוחלט – להמליץ לשיחה לקבל את רז לחברות.

4. סהר סופר למועמדות. משתתפים - שמרית וסהר.
סהר הוא בן זוג של שמרית ספקטור. השניים מתגוררים בעין שמר. שמרית היא מועמדת, ונמצאת בלימודים.
סהר הציג בפני חברי ההנהלה את רצונו לחיות בקיבוץ והסביר את עמדותיו בנושאים שונים.
חברים התייחסו לדברים והתקיים דיון. הוחלט להמליץ לשיחה לא לקבל את סהר למסלול קליטה.

5. ערעור על נוהל קדנציות. משתתפות: שמחה אלון ועירית שפירא. הוגש מכתב הסבר.
שמחה ועירית ביקשו להחזיר לידי השיחה את זכות הבחירה ברכזים של ענפי שירות מרכזיים, הן בשל עיקרון הרוטציה והן בשל החיכוך הרב עם חברי הקיבוץ.
הוחלט – לקבל את עיקרון הרוטציה, אך לשלבו בהיררכיה הניהולית של הקיבוץ. באחריות רוני, מש"א , לגבש עדכון לנוהל הקיים ולהציגו להנהלת הקהילה ולשיחה.

6. צוות קיבוץ שיתופי. משתתפים: סיגל דקל, אבישי גרוסמן, עלי אלון, אילן לוטן, איתמר משיח.
הצוות הציג את ההתארגנות להקמת צוות שינוי חלופי והציג את בקשותיו בנייר והסבר.
• לאשר תקציב לסקר עמדות של חברי הקיבוץ, ביצוע ע"י שרה אדום מחברת ק.מ.ה (עלות כ-17,000 ₪)
• לעכב התקדמות צוות השינוי עד לקבלת תוצאות הסקר וקביעת כיווני ההתקדמות
• לאשר הקמת הצוות החלופי, להגדיר לו תקציב ולאפשר לו להביא הצעה חלופית שתוצג מול הצעת צוות שינוי.
חברי הצוות השיתופי הציגו את עמדותיהם, נשאלו שאלות והתקיים סבב של הבעת דעות הנוכחים.
בדיון שהתקיים בהמשך מסרה רקפת דיווח מישיבות צוות השינוי, שעיקריו:
הדיונים בתכנית השינוי נמצאים בשלב הסופי, כאשר לפנינו השלמת ההיתכנות הכלכלית ופרטים אחרונים. בקרוב יציג הצוות את התוכנית להנהלת הקהילה ולהנהלה העסקית על מנת לקבל את תגובתן ואישורן. ולאחר מכן תוצג התוכנית לציבור הרחב ויחלו הדיונים על פרטיה.
הוחלט:
• הנהלת הקהילה אינה מוצאת טעם בקיום סקר דעות, הן כיוון שסקרים כאלה כבר נעשו בשנים האחרונות, והן כיוון שהצוות נמצא בשלב מתקדם של העבודה.
• הנהלת קהילה מעוניינת לאפשר לצוות השינוי להשלים את עבודתו ולהציגה בפני הקיבוץ, ודוחה את הבקשה להקים צוות מקביל שיפעל בכיוון אחר.
• עם זאת ההנהלה מקבלת ומכבדת את התארגנות החברים השיתופיים, מאמינה כי הם יכולים לתרום רבות לדיונים, ומתחייבת לאפשר ולממן הזמנת אנשים מחוץ לקיבוץ להצגת עמדה נגדית, כחלק מהדיונים על תכנית השינוי.
• המלצת הנהלת הקהילה תובא לאישור השיחה.
• טל ישראלי יונחה לקיים פגישות עם נציגי הצוות השיתופי במגמה לשתפם במידע

7. שי מרקם – חברת מע"ש 88
מצורפים לפרוטוקול סיכום פגישה של עמית ושי, והערות של שי לסיכום.
בדצמבר הסתיימה שנה לעבודתו של שי בחברת מע"ש 88, אותה הקים ונמצאת בבעלות גיסו. בתקופה זו התקיימו נסיונות רבים להגיע להסכמה עם שי לגבי אופן פעילותו בחברה, אך ללא הצלחה. בדיון נמסרו מידע והערכות לגבי ההיבטים החוקיים והאפשרויות המשפטיות בטיפול בפרשה.
הוחלט:
• הנהלת הקהילה מאשררת את החלטותיה הקודמות וקובעת שמהלכיו של שי אינם מקובלים עליה.
• הנהלת הקהילה חושבת ששי צריך לנהל את החברה בספרי הקיבוץ.
• הנהלת הקהילה קוראת לשי לפעול ברוח ההחלטה למרות שמבחינה משפטית אין ביכולתה לאכוף החלטה זו.
• במידה ששי ימשיך לסרב לתביעת ההנהלה, אנו מצפים ממנו לפעול בהתאם לנייר עליו חתם בעבר, שעיקריו – העברה לידי הקיבוץ של המאזנים הרבעוניים של החברה, ופעולה מיידית להעלאת שכרו בחברה.
• הנהלת הקהילה מנחה את רוני, מנהלת מש"א, לקדם השלמת תקנון עובדי חוץ ויזמויות, כדי לאשרו בשיחה. כללי התקנון יחולו על כל חברי הקיבוץ ויחייבו גם את שי.
• החלטה זו תפורסם לציבור כחלק מפרוטוקול הישיבה.

רשם : עמית דגן.









חברים יקרים שלום. בימים אלו אנו עוסקות בשדרוג אתר הקיבוץ הן מבחינת התכנים שבו והן בעיצוב הדפים הפנימיים. המלאכה עוד מרובה אך העשייה מרתקת.
להלן מספר עדכונים לתשומת לבכם:
מדור : על הקיבוץ
סיפורי מקום :
הוכנסו מספר סיפורים מפרי עטם של אנשי המקום. אנו מצפים להרחיב פינה זו ולשם כך
נודע לכם על כל סיפור שתוכלו לשלוח אלינו.
היום לפני... חומר ארכיוני :
עיצבנו פינה חדשה והתחלנו בהכנסת קטעי עלונים ישנים ויומני וידאו.

יזכור :
אנו נמצאות בעיצומו של תהליך איסוף חומר וצילום המצבות של החברים שאינם איתנו עוד.
אני רוצה להודות בהזדמנות זו לפנינה גלעד ושרה אבל על העבודה החשובה של צילום המצבות ה אנא שלחו אלינו מידע על יקירכם ואנו נפרסם באתר.
מדור :תרבות ופנאי
אמנים, יוצרים ואנשי רוח:
הוכנסה רשימת יוצרים מקומיים, נשמח לקבל מכם חומר והצעות להעשרת הפינה.

הפינה הירוקה:
הפינה האקולוגיה בניהולה של טל אייזן. כנסו, תתעדכנו באירועים ותצפו בסרטון להכנת קומפוסט ביתי.

טריוויית חודש ינואר:
טריוויה באדיבותו של מנו, פתרו ושלחו לנו את התשובות.

נוסטלגיה:
קטע וידאו מתוך המערכון "הצ'ופצ'יק של הקומקום" / הגשש החיוור.
יומני קיבוץ
ארבעה יומני קיבוץ משנים עברו...מוזמנים לצפות וליהנות.
תודה לחיים חננאל על עבודת העריכה וליומנים שבדרך.
קבלת שבת שבועית
תקציר פרשת השבוע מפי חברי הקיבוץ. אנו מתכננים בעתיד הקרוב להקליט את
את הדרשות ולצרף את קבצי הקול לאתר.


כמו – כן, תוכלו למצוא באתר לוחות שונים: לוח אירועים מעודכן, מקום לברכות , לוח קח-תן ולוח ובו רשימת שעות הפתיחה של מוסדות הקיבוץ.
בנוסף : רשימת שמירה שבועית ורשימת טלפונים מעודכנת של חברי הקיבוץ והמוסדות.
גלריית תמונות, עלוני משק ותקנונים נמצאים בדפים נעולי סיסמא. מי שאינו זוכר את קוד הכניסה מתבקש לפנות אלינו.
להזכירכם, אתם מוזמנים להשתמש ברשימת תפוצה זו בכדי להעביר הודעות לכלל החברים.
נצלו זאת ותפנו חברים נוספים להירשם לרשימת התפוצה.
בברכה לימים טובים,
משרה ומרה. http://www.ein-shemer.com






ש ב ת ש ל ו ם

יג' בטבת תשס"ט 9.1.2009

עלון מס' 2 (3724) יג' בטבת תשס"ט 9.1.2009






המלחמה בעזה נמשכת כשבועיים.
ילדי המרכזים הכינו חבילות בבית ההורים והעבירו אותן בצירוף המצרכים שנאספו בכלבו ע"י החברים - לחיילים המשרתים בדרום.
גם במוסד התארגנו להכנת חבילות.

איחולי בריאות והחלמה לכל מי שנפגע במלחמה, וברכת שלום לחיילנו שנקראו למילואים ולמשרתים בסדיר.

תודה לתורמים.





פותחים שבת
לפני שבוע, בהתאם לפרשת "ויגש" הרצופה במפגשים שרנו על "פגישות ומפגשים בשירים". הסולנים היו: דלית אייזנברג בשיר "ניגע אל החלום", אביעד שפירא בשיר "עוד ניפגש" בליווי הגיטרה של נועם גבע. קובי גרוסמן בשיר "היה או לא היה" עם הליווי של ניר אלון ומירי גרוסברג שגם ניגנה את "יוסי ילד שלי מוצלח". חן, חן לכולם, הייתם נהדרים!

בהמשך, חזינו ב"מפגשים מן העבר" פרי מכחולו המשובח והמתבדח של איגנץ פלגי ז"ל.

את פרשת "ויגש" דרשה בדרך אורגינאלית יסמין בן מיור גבע.
בתחילה ציינה שמוקד הפרשה הוא הרגע שבו חושף יוסף בפני אֶחָיו את זהותו האמיתית. בהמשך הביאה את דבריו המפייסים של יוסף אל אֶחָיו: "...ועתה אל תעצבו, ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה, כי למחיה שלחני אלוהים לפניכם". והסבירה שיוסף אמר את הדברים מתוך רצון להפיג את חששם של האחים מנקמתו. היא ביארה את דבריו של יוסף ואמרה שהם מכילים שני טיעונים שמטרתם להרגיע את אחיו:
א. אתם לא אשמים, אלוהים הוא זה שכיוון את הדברים, אתם בסך הכל ביצעתם את התכנית האלוהית. ב. כל מה שקרה, קרה לטובה.

דיברה על אצילותו של יוסף שלמרות כל הסבל שעבר, יש בו יכולת מדהימה לסלוח לאחיו.
ציינה שהנקודה הטרגית בסיפור היא העובדה שהאחים לא באמת האמינו ליוסף שהוא אכן מחל להם. הביאה מדרש הממחיש את חוסר אמונתם זו.
הבהירה שלדעתה, הסיבה שהאחים לא האמינו בְּכֵנוּת סליחתו של יוסף נובעת מהעובדה שהם לא היו סולחים לו אם היו במקומו.

ציינה שהשאלה המעניינת כאן היא: איך הצליח יוסף להביא את עצמו לסלוח?
הניחה שאין זה קשור לאמונה דתית ולמחשבה שהכל מכוון מלמעלה, אלא קשור להשקפת עולם אישית, במובן של איזה סיפור אני בוחר לספר לעצמי... כל אדם יוצר לעצמו נרטיב מסוים לגבי חייו. ליוסף היו כל הסיבות שבעולם ליצור לעצמו נרטיב של קרבן שהחיים התאכזרו אליו, אבל הוא בחר לא לשקוע בעבר, ובזכות יכולת זו היה מסוגל להשאיר את הכעס מאחוריו ולראות עצמו בר מזל שהחיים האירו לו פנים.
אמרה שהיא מאמינה שהודות ליכולתו זאת זכה יוסף להיות אדם הרבה יותר מאושר מִאֶחָיו.
סיימה דבריה בכך שהיה טוב אם כולנו היינו בוחרים בדרכו של יוסף.

והשבוע, "שרים אריק איינשטיין" לרגל יום הולדתו ה- 70. על פרשת "ויחי" נעמן אפשטיין.

ש ב ת ש ל ו ם





ג ש מ י ם
השבוע ירדו טיפות פה ושם לאורך השבוע, אך בלילה אחד ירדו 8 מ"מ.
ועד כה 198 מ"מ



הנהלות הקיבוץ עברו למשכנן החדש במקום איגלו.





תוצאות הקלפי
לשיחת הקיבוץ מיום 30.12.08

1. בחירת רכזת רווחה
פנינה גלעד - 38
אוריין גנדלמן - 86

2. אישור תקציב 2009*
בעד - 108 נגד - 10

 בעקבות השיחה עודכנו סעיפי הפנסיה והבנייה. דף מעודכן חולק לתאים.





ת ו ד ו ת
למרב חופי, נוגה האולינג וטל אייזן
תודה גדולה על חוויה מיוחדת במינה, ההשתתפות בחוג שיצרתן.
טעמנו, למדנו, החכמנו, ונהנינו עד מאוד - ומקווים שגם הפנמנו, למען עתיד טוב יותר.

מילדי גן תלתן וגן אורן משתתפי חוג האקולוגיה והיצירה ומהוריהם.


ל ט ו ב י ת
ברצוננו להודות לטובית שפירא, על חוג קסום שהתקיים מדי יום ראשון לילדי גן אורן וכיתה א'. טובית בחרה בסיפורים מקסימים הילדים ישבו מרותקים,ושיתפו פעולה בדרך האינטראקטיבית שבה העבירה טובית את הדברים. הפעילויות היו מקוריות, מזמינות ומעניינות . תודה למיכל לרר שעזרה והייתה לצד כל ילד שנזקק לכך. היה נפלא. תודה לך טובית שיזמת ותרמת מזמנך את מחשבותיך ואת ליבך הרחב.
מהורי הילדים המשתתפים


לנורית קישיק
אין כמוך.
כמו בכל שנה גם הפעם נענית בשמחה להנחות את הוג הקולנוע שהפך למסורת רבת עניין ורוב משתתפים בחורף חכם.
השנה בחרת להזמין אנשי קולנוע מקומיים ששיתפו את הקהל בסרטים שהשפיעו עליהם.
היה מאוד מעניין ומגוון.
תודה לחיים חננאל, לנירה כהן ולאורן תירוש שנענו לאתגר ועשו זאת במקצועיות ובהשקעה.
תודה לך נורית!!!
מהקהל האוהד





הביטחון האישי
הביטחון היישובי
מלחמה בדרום...

אני מתריע ובכוונה בקול רם. אל תגידו שלא ידעתם.
זהו קול קורא להנהלת הקהילה. המלחמה בעיצומה. נחזיק אצבעות לחיילים ונתפלל.

אבל, אנחנו לא מוכנים, לא ערוכים ולא נערכים מבחינת הביטחון!!!
עזבו הכל בצד (אפילו את השינויים).
מי יכול לדעת לאן עלולים חס וחלילה להתגלגל הדברים, הצפון כבר התעורר.

כשאבישי לפני חודש וחצי במאמרו חזה חיבור של המשבר הכלכלי למשבר הביטחוני – איש לה הגיב. שלא יהיה חס וחלילה מחדל.
עכשיו שבועיים מלחמה והקיבוץ לא נערך!

א ב י ט ל

שאילתא

להנהלות הקיבוץ:
לפני כשבועיים פניתי לנדב ולרועי פרילינג לגבי אחזקת המקלטים, לרגל המצב הביטחוני הקיים. ולפי בדיקתי - הנושא לא טופל עד היום למרות מה שנכתב בעלון המשק.
אני מבקש את בדיקתכם בנושא ולקבל תשובה בנדון.
תודה – אלישע שמרי
משיב מנו אלון:
את תשובתי אני מביא פה לא כבעל תפקיד, אלא בעקבות פניה אלי כבעל ניסיון שעסק שנים רבות בנושא המקלטים.

ככלל אנו פועלים בנושא בקשר עם פיקוד העורף שאנשי הקשר שלהם עם הישובים הם בעלי תפקידים במחלקת הביטחון של המועצה האזורית.
רכז הביטחון שלנו פועל בקשר עם האחראי לנושא במועצה באופן שוטף במשך השנה.

עם ההתלקחות האחרונה בעזה, למרות שלא היו הנחיות מפורטות מפיקוד העורף, נערך ע"י רועי הרב"ש סקר של המקלטים בקיבוצנו בכוונה לתקן את הליקויים שנתגלו בהם.

ברצוני לציין שנושא המקלטים בכלל הוא בויכוח על יעילות השימוש בהם, עקב פיזורם במרחק די גדול מדירות רוב המשפחות בקיבוץ.

כדאי לזכור שהמלצות פיקוד העורף הן להישאר במקומות סגורים בזמן יריית רקטות וע"י כך להקטין כמעט לאפס את סיכויי ההיפגעות.


תשובה לשאילתות בנושא הביטחון:
לאור פניות של מספר חברים, חלקן מנוסחות כשאלות "מה עושים ואיך נערכים?" וחלקן מנוסחות כאמירות "לא עושים ולא נערכים !" ואף המלצות לפעולה מיידית "לעזוב הכול בצד אפילו את השינויים...?", אני רוצה למסור את הדברים הבאים:
בית עין שמר, כמו כל אזרחי מדינת ישראל, מנסה להמשיך בשגרת החיים, כולל המשך טיפול בתכנית השינויים, במקביל להיערכות למצבי חירום אפשריים, כשאנחנו נשמעים להנחיות פיקוד העורף וגורמי הביטחון האזוריים. למרות שבשלב זה אין הנחיות לפעולה, אנחנו נערכים, בעזרת אנשי מקצוע ובכוחות מקומיים לטיפול דחוף בתשתיות חשמל, מים וביוב במקלטים.
זו ההזדמנות לקרוא לחברים המשתמשים ביום יום במקלטים לפעילויות שונות וכמחסנים פרטיים, לפעול מיידית לפינוי המקלטים והכנתם למצב חירום אמיתי.
זו גם ההזדמנות להודות לרועי פרילינג, נדב קושניר אלישע שמרי וליתר העוסקים במלאכה שנרתמו לעשייה.

עמית.










תודה נרגשת וחמה לכל התומכים, המעודדים והמנחמים אותי ומשפחתי בזמן החלום שנקרא גם בית חולים.
כל טוב וכל הטוב
בריאות אהבה ושמחה לכולנו.

י ו א ל ג.




















עדכוני חורף חכם

מ ח ז ו ר ש נ י :

♣ החוג של מירב חופי לא יתקיים.


♣ החוג של עלווית יתחיל ביום רביעי 28.1.09 ולא בשבוע הראשון של המחזור השני.


♣ שימו לב לשינוי השעה של החוג של עיטם בן דור (ימי רביעי שעה 20:30).



תיבת ההרשמה תהיה בחדר הדואר עד יום שלישי 13.1.09

למרות הבקשה - נלקחו החוברות שהונחו לצד קופסת ההרשמה לחורף חכם ושימשו לצורך עיון בלבד – לכן אין חוברת במקום.







רגינה אוסטרובסקי (מהתעשיה)
היא מעסה בעלת ניסיון ותעודה
שמעוניינת לעסוק בכך.
לפרטים 054-5905780



ברכות לרונן מרקם
עם קבלת התפקיד הבכיר
בחיל הים





דרוש/ה
מטפל/ת לגיל הרך
תחומי אחריות:
• טיפול בילדים ומענה לכל צרכי האישיים והייחודיים
• ארגון, ניקיון והחזקת הבית
• קשר עם הורים, פתיחות וקשב
• השתתפות בישיבות צוות

דרישות התפקיד:
• התחייבות לתקופת עבודה של שנה לפחות
• עדיפות לבעלות ניסיון

כישורים נדרשים:
• יכולת נתינה ואהבה
• רגישות וסבלנות
• אחריות
• מחויבות
• יוזמה אישית
• יכולת לשיתוף פעולה

מסגרת העבודה:
משרה מלאה 7 – 4 5 ימים בשבוע

ניתן לפנות לרוני עד ל – 18/1/09

בברכה רוני גלעד















באוסטרליה קבלה כל משפחה שעון חול לקביעת אורך מקלחת מקסימאלי של 5 דקות

במערב אוסטרליה שם סובלים כבר מספר שנים מבצורת קשה ומצב מקורות המים שלהם דומה לישראל, חילקה הממשלה לכל משפחה שעון חול לקביעת אורך המקלחת המקסימאלי של 5 דקות. וכך חוסכים 50 ליטר לאדם ביום, ובחודש: 1200 מ"ק!

טוש המקלחת מוציא 10 ליטר מים בדקה או 100 ליטר ב-10 דקות מקלחת.
צריכת המים הממוצעת בישראל למקלחת אחת היא 50 ליטר לאדם. 10 דקות מקלחת שווים פי שניים. חשבו על כל הפעמים שאמרתם לעצמכם, "רק עוד דקה"... כי במושגים של מים – זה עוד 10 ליטר.

ע"י קיצור משך המקלחת בשתי דקות בלבד, יכול כל אחד מאתנו לחסוך 20 ליטר ביום.

מי שתולה תקוותו במתקני ההתפלה צריך לדעת שיעברו לפחות עוד כשלוש שנים עד שנוכל להשתמש בפתרון זה שהוא יקר מאוד בהקמה ותפעולו יגביר את זיהום האוויר.










נ ר ז י כ ר ו ן


שולמית תלמי 1.1.2007
דודיק כץ 2.1.1995
יצחק פרלברג 4.1.1942
בנק שפירא 4.1.1974
שמואל פלומן 4.1.1980
סימה חופי 6.1.1992
מיכאל טל 7.1.2002
ז'ניה ריפתין 7.1.1996
רוזקה חרודי 8.1.1997
בתיה זמיר 11.1.1997
דבורה רולניק 15.1.1977
ניבי מרקם 15.1.2004
שבתאי אבל 16.1.1997
שושנה שטיין 19.1.1985
לייבה רייכל 24.1.1968
חנה יגודה-כהן 24.1.1996
יצחק שמי 25.1.1987










ה ז מ נ ה
דגנית חננאל המסיימת התמחות בתזונה וצמחי מרפא -
מזמינה את החברים (ואחרים שמעוניינים) לקבל טיפולים בתזונה וצמחי מרפא ע"י בוגרי מגמת התזונה – שייעשו בפיקוח והדרכה של מוריהם.

הטיפולים מתאימים לקשת של בעיות כמו: עודף משקל, בעיות עיכול, אסטמה, דלקת פרקים, לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, בעיות לב, חיזוק המערכת החיסונית ושיפור איכות החיים – כל זאת ע"י מעבר לתזונה נכונה.
מספר הטיפולים 9
יתחילו בראשית פברואר
המחיר: 39 ₪
לפנות לדגנית.





הסבר יואב - דרורי רכז המשק לגבי מפגעי הצחנה מהביוב בשכונת החממה. קו הביוב עובר ממשק הילדים ועד לבאר 36.

לפני יותר משנה, לאחר קבלת הסכמת יו"ר ועד האגודה החקלאית בגן שומרון דאז חיים ברינקר, השקענו סכום של כשמונים אלף ש"ח בחיבור מסופון הביוב של שכונת החממה לקוו הביוב שמחבר את גן השומרון ומקורות למט"ש [מכון טיהור שפכים] עין שמר.
מסופון זה היה היחידי בעין שמר שפעל על ידי משאבה ולא בגרוויטציה - דבר שגרם לעלויות גבוהות ותקלות בהפעלה.
לאחר כחצי שנה קיבלנו פניה זועמת מיו"ר הוועד המקומי המוניציפלי של גן שומרון לנתק את החיבור שלטענתו יו"ר וועד האגודה החקלאית של גן שומרון לא היה מוסמך לתת.
ביקשנו להפגש עמו לבירור העניין. עד שהפגישה התקיימה הוחלף יו"ר הוועד המוניציפלי ונפגשנו עם מחליפו.
המחליף העלה דרישה לתשלום של חמישים אלף ש"ח 'דמי חיבור'. ניסינו להגיע עם שני היו"רים להבנה ולתשלום סכום סמלי קטן אך נענינו בשלילה ולאחר מכן בהוראת יו"ר הוועד המקומי של גן שומרון סתם מישהו מטעמו את הצינור וגרם לגלישה ביוב גולמי לרשות הרבים.
נפגשנו, עודי ואני עם היו"ר פעם נוספת אך נתקלנו בעמדה עיקשת ואף נאמר לנו בפירוש שבין שמירה על שכנות טובה לבין דרישתם הכספית - חשובה להם יותר דרישתם הכספית.
פנינו למועצה האזורית ולחברה הכלכלית בבקשה לגשר ולפשר בינינו ובין גן שומרון אך עד כה ללא תוצאות.
כתוצאה מכך ובכדי שלא להגרר להתנהגות כוחנית כמו של גן שומרון, חזרנו להפעיל בינתיים את מסופון הביוב בעזרת משאבה.
הדבר החזיר אותנו לעניין התקלות ובימים האחרונים נאלצנו להזמין משאבה חדשה.
אנחנו עדיין מקווים שאנשי גן שומרון ישנו את עמדתם, אולי בעזרת המועצה או החברה הכלכלית, וירדו מדרישתם הכספית ולא - נשקול את צעדינו לגבי הנזקים שנגרמו לנו.







ד ע ת ו ש ל מ נ ו

אחרונים על
הרכס

השם הזה נלקח מספר שנכתב בשנות השבעים על פלוגת הפלמ"ח בקרב מלכיה במלחמת השחרור, שבו עמדה הפלוגה מול כוחות שפלשו מלבנון. הקרב הסתיים בנסיגת הפלוגה עם הרבה מאוד חללים.

למקרא העלון מהשבוע שעבר, בו נודע לי על הקמת צוות הקיבוץ השיתופי אצלנו – להבדיל אלפי הבדלות, קפצה לי ההשוואה הזו מול העיניים.

ובמה הדברים אמורים:
המאבק של תומכי הקיבוץ השיתופי היא לחימה אבודה על דגם שכבר מת. מת – שאין לו שום סיכוי לשרוד בצורתו הנוכחית. ואני מתפלא על כמה מחברי הטובים ועל עוד אחרים טובים וחכמים, מראשי התנועה הקיבוצית, שלמרות היותם בעלי יכולת אינטלקטואלית גבוהה ויכולת ניתוח של מצבים מסובכים חברתיים בכל מקום בעולם – כאן ובנושא זה, הם נמצאים בעיוורון לתהליך מאוד חזק ובלתי הפיך; שמעיד על סופה של הקונספציה השיתופית ודגם הקיבוץ במתכונתו הקיימת.

גם אני בעד שיתופיות וסולידאריות אבל יש למצוא דגם חדש אחר, כי זה כבר לא עובד.

מבין 270 הקיבוצים הקיימים, 200 כבר עברו את התהליך או נמצאים בעצומו.

בעלון מעברות מצאתי מאמר שכתב עמוס הלפרין שמבטא את דעתי והרי הוא לפניכם.

ועוד יש לזכור, כי הכתוב נכתב בקיבוץ מעברות, מהעשירים שבקיבוצי התנועה וגם בו קיימת קבוצה מאוד גדולה של חברים שהגיעו למסקנה שלא ניתן להמשיך בשיטה הכביכול שיתופית הקיימת – למרות שכרגע יש כסף לכסות כל בעיה מתעוררת.


עוז לשינוי בטרם התנוונות
(נלקח מ"עוז לתמורה בטרם פורענות" שכתב יצחק בן אהרון הקורא לאיחוד מפלגות השמאל).

עומדים אנו בסיום העשור הראשון של המאה ה-21 וממשיכים לקיים ארגון חברתי כלכלי, "הקיבוץ", בדומה לארגון שהוקם בשנותה עשרים המוקדמות של המאה הקודמת. מאז ועד ימינו אנו, לא חל בו, בקיבוץ השיתופי, כל שינוי מהותי (לבד בנושא הלינה המשותפת), בעוד שהעולם הסובב אותנו הוא עולם שונה לגמרי.

השיטה השיתופית בכלכלה ובחברה הקיבוצית נבעו בראש ובראשונה ממצוקה כלכלית ורק מאוחר יותר היא גובשה לתיאוריה כלכלית חברתית קיבוצית שיתופית. כיום, כתשעים שנה לאחר היווסדה של התנועה הקיבוצית, הפכנו לארגון בעל יכולות כלכליות שאין להשוותן לימי ייסוד הקיבוץ. במקביל, צורכי הארגון החברתי, הצרכים האישיים של כל חבר וחבר וכן יכולותיו וציפיותיו, השתנו והתרחבו לאין שיעור והם כיום בעלי שונות רבה.

ההתנהלות, מאידך, לא צעדה עם הזמן. מוסדות כמו מזכירות, ועדת משק, ועדת חברים, משאבי אנוש (שהיה בעבר סידור עבודה), ממשיכים לקבוע לחבר, במידה רבה, את חייו, באמצעות הגדרה של תקציב אישי, שיכון, שירותים ציבוריים וכו'. כתוצאה מכך אין כיום הלימה בין השיטה בה מתנהלת המערכת בקיבוץ לבין צרכי, יכולות וציפיות החבר. חוסר הלימה זה מקדם ומבטיח את התלות הגבוהה של החבר במערכת, תוך כדי פגיעה, גם אם חלקית, ביכולותיו לממש את עצמו.

לא כל הקיבוצים נותרו אדישים לשינוי המתחולל בסביבה. להיפך, בעשורים האחרונים 200 קיבוצים מתוך 270 מצויים בתהליך הפרטה כלשהו. הפרטה אינה בהכרח "ביטול" הקיבוץ, אלא התאמה של המבנה הקהילתי והקשר בין הקהילה לחבר לתקופה הנוכחית ולאתגריה, תוך שימור מנגנונים של ערבות הדדית וביטחון אלמנטארי. במסגרת זו, מנותקים כבלי התלות של החבר במערכת והאחריות לניהול חייו מועברת אליו עצמו, כך שהוא יכול לממש את צרכיו,יכולותיו וציפיותיו על פי סדר עדיפויותיו.

שואלים אותי רבים: מה רע לך בשיטה הנוכחית?
בעיני זו אינה שאלה רלוונטית. השאלה הנכונה היא, מה שיטת המנהל הנכונה לימינו אלו, ואין לי ספק שההפרטה היא הדרך הנכונה שתביא בסופו של המהלך לסיפוק רב יותר למרבית החברים. הא לראיה, כי מתוך 200 הקיבוצים שביצעו או נמצאים בתהליך של הפרטה, אין אף לא קיבוץ אחד שעשה את הדרך חזרה מהפרטה לקיבוץ שיתופי.

מעברות התמזל מזלו, והתברך בתעשייה רווחית ביותר שהעניקה לקיבוץ רשת ביטחון כלכלי רחבה, שאפשרה לעתים גם "לכסות" על עיוותים ולקויות, שהלכו והתרחבו. יחד עם זאת, להסתמך רק על חוזקנו הכלכלי כיום, ללא התאמה של התנהלות הקיבוץ לרוח הזמן, הנו לטמון את הראש בחול ולקוות שהשינוי שמקיף את כל העולם ייעצר בדיוק בשער קיבוצנו. ההיגיון הוא דווקא לנצל תקופה של רווחה כלכלית ובסיס חברתי איתן לביצוע שינויים מתוך עצמה ולא מתוך הכרח.

בואו לא ננהג כמו בסיפור הידוע על הצפרדע, שהמשיכה לקרקר במים שחוממו כל פעם במעלה אחת בלבד, עד שהתבשלה.

גם אנו נידונים ל"הישרף" עם לא יהיה לנו העוז לשינוי בטרם התנוונות!.














מסיבת סילבסטר
הייתה מוצלחת מאוד ורבת משתתפים,

ברצוננו להודות ל:
מרינה ורועי פרילינג, עידית פיק, נועם גרוסמן, גילי אבל, מרק ברסלבסקי, מרתה מור, יגאל כץ, גלעד ועוז, רהב מור, עינב שם טוב, אורית כץ וגלי יגודה. מקוים שכולם נהנו.

שאול אברג'יל(בראון) ותומר גורן








מלים לדליה עם
סיום תפקידה

אדם נבחן בשעותיו הקשות. חברה נבחנת ביחסה לאדם שמעגל החיים האישי שלו הוליך אותו אל הדיוטות התחתונות, המקום בו נמצאים הקשיים, האסונות ולעיתים חוסר מוצא. בשנים האחרונות אני נמצא במקומות האלה, מנסה להתמודד, מנסה לצייר לעצמי את האור שבקצה מנהרת הזמן, מנסה ורק לעתים רחוקות גם מצליח. וכאן, במקום הנמוך הזה פגשתי את דליה ברכה, רכזת הרווחה של קיבוצנו. חברת קיבוץ מסורה לתפקידה, נחושה להשיג את הראוי בעיניה, רגישה למציאות בה אני מתפקד וכמוני עוד רבים אחרים, האדם הנכון במקום הנכון. לא הזדמן לי להכיר מקרוב את דליה לפני שנפגשו דרכינו בשנים האחרונות. היא בשלה ואני בשלי, נעים בשבילים נפרדים הנמשכים לאורך ולרוחב קיבוצנו. בימים אלה כאשר דליה מסיימת את תפקידה כרכזת רווחה בקיבוצנו ברצוני לומר לה תודה גדולה על מה שעשתה למעני ולמען משפחתי. נתגלה לי אדם, אוהב אדם המסוגלת לתרגם את אהבתה לאחרים תרגום מעשי ורגיש. השבילים עדיין נמשכים לאורך ואני מעריך ומוקיר, יודע שעדיין נכונו לנו מפגשים בצמתים שונים של חיינו המשותפים. תודה לך דליה ממני ומכל בני משפחתי.
אבישי גרוסמן











פרוטוקול הנהלת קהילה
מיום 24.12.2008
סדר היום:
1. אישור פרוטוקול הנהלת קהילה מיום 10.12.2008 .
2. תקציב 2009.
3. מבואות עירון – אישור עמדת מבואות עירון מול המועצה האזורית.
4. עבודת מסיימי י"ב.
5. שונות.
הדלקת נר של חנוכה וברכות למליק ולשיר גור לסיום קורס טיס. ברכת הצלחה להמשך הדרך מכולם.

סיכומים והחלטות:
1. אושר פרוטוקול ישיבת הנהלת הקהילה מיום 10.12.2008 .
2. תקציב 2009 – מציג גיל עמל.
חברים העירו הערות לסעיפי התקציב:
רזרווה בתקציב – להגדיל ל- 500 אלף ₪ .
תכנית השקעות – תעוכב לפחות עד אפריל , לקיום דיון נוסף .
יש לקדם הליכי התכנון של הבניה החדשה על מנת לקצר זמנים אם וכאשר תאושר ההשקעה.
עקב הצמצום בהיקף ההשקעות תקבל הבניה החדשה עדיפות על פני תכנית שיפוץ הבתים.
סיכום:
להציג את התכנית לאחר תיקון ההערות, לאישור השיחה.
3. מבואות עירון – מציגה רקפת, מוזמנת סיגל דקל.
התבקשנו לאשר את עמדת מבואות עירון לגבי קליטת ילדי כתה ז' בשנה הבאה. רקפת הציגה את עמדת הבעלות מול המועצה האזורית (מצורפת לפרוטוקול). הקיבוץ נדרש לאשר.
הוחלט ברוב של 5 מול 3: הנהלת הקהילה ממליצה לקבל את עמדת הנהלת מבואות עירון.
בגלל חשיבות הנושא והשפעותיו האפשריות, הוחלט להעביר את הנושא להחלטת שיחה, אליה יוזמנו גם מיכל שקד (סגנית ראש המועצה והאחראית על תחום החינוך במועצה) ואחד היו"רים. לקראת השיחה יימסר לחברים חומר רקע.
4. עבודה ומעמד מסיימי י"ב – הצעת מש"א וועדת צעירים. מציגה רוני גלעד. (ההצעה במלואה – מצורפת לפרוטוקול)
מוצע למסיימי י"ב לבחור בין שני מסלולים :
א. המשך כמו היום – חובת עבודה (40 שעות שבועיות) וקבלת תקציב.
ב. עצמאות כלכלית – תשלום שכר דירה (מוצעת הנחה של 50% ), וקבלת שכר עבודה.
מסלול העצמאות הכלכלית מיועד למתגייסים לאחר ספטמבר.
על מש"א להיפגש עם הבוגרים לפני סיום השנה כדי להתארגן ולהציע מקומות עבודה.
להימנע ממצב בו הבן/ת מקבל תקציב ועובד באופן פרטי , לא מוסדר ומקבל שכר.
הוחלט : ברוב של 7 נגד 1 התקבלה ההצעה.
רשם : עמית.



שיחת הכרות עם
עמית דגן
מנהל הקהילה

עמית נמצא אצלנו כבר שלושה חודשים, זהו זמן מתאים לשאול
אותו כיצד הוא רואה את תפקיד מנהל הקהילה, מדוע הוא תומך בקיבוץ המשתנה, האם השבר הכלכלי לא טורף את תוכניות השינוי, האם משך הזמן שהוקצב לתפקיד מתאים לצרכים ועוד.

שאלת הכרות: מי אתה עמית דגן ומה הרקע שהביא אותך לתפקיד זה?
אני בן 53, בן קיבוץ נוה איתן בעמק בית שאן, ההורים והאח שלי חברי הקיבוץ. עזבתי לפני 13 שנים לאחר שסיימתי 5 שנים בתפקיד מרכז משק. ניהלתי את החברה הכלכלית של המועצה האזורית ולאחר מכן התחלתי לעבוד בקיבוצים שהחלו תהליכי שינוי ונזקקו לכוח ניהולי חיצוני. כפי שהצגתי את עצמי בשיחה, הניסיון שצברתי בקיבוצי שינוי זה היתרון היחסי שלי בעבודה עם קיבוץ. נכון להיום עין שמר עדיין אינו קיבוץ משתנה ולכן היתרון הזה אינו מנוצל.

מקורך הוא התחום הכלכלי, מדוע עברת להתמחות בתחום שהוא מאוד חברתי – במיוחד בקיבוץ השיתופי?
בקיבוץ הראשון שבו עבדתי חיפשו מנהל קהילה עם דגש על ניהול עסקי של תקציבי הקהילה. שם למדתי לדעת שהרקע הכלכלי שלי, יחד עם הניסיון המעשי בחיי קיבוץ, משתלבים יפה בתפקיד של מנהל הקהילה.
בקיבוץ המסורתי לא ידענו להפריד בין תקציבי העסק והפיתוח הכלכלי, לבין תקציבי הקיום והוצאות אחזקת אדם; דבר שגרם לכך שהרבה קיבוצים התנהלו במשך שנים עם תקציבים גירעוניים מאוד - כלומר, רמת חיים גבוהה מהיכולת הכספית האמיתית. בקיבוצי השינוי, הפער התקציבי מקבל ביטוי מיידי וצריך לנקוט בשורה של צעדים כדי לאזן את התקציב - וכאן באה לביטוי היכולת הניהולית והראיה הכלכלית; כיצד לקיים את מערכות השירותים בצורה מאוזנת - התאמה של תקני כוח אדם לצרכים, הגדרת תקציבים "שפויים" בהתאם ליכולות ועוד. בקיצור - יצירת קשר ישיר בין הכנסות הקהילה להוצאותיה.




איך מתבצעת החלוקה בינך לבין רקפת המזכירה?.
חלוקת התפקידים ביני לבין רקפת, מעבר להגדרת "מנהל קהילה" ומזכירה שהיא יושבת ראש ההנהלה, נבנית תוך כדי עבודה. בשלבי הכניסה לתפקיד אני נעזר בה וביתר חברי בבית המוסדות, גם מעבר להגדרת תפקידם, בשל הכרותם את האנשים ותרבות הניהול המקומית. לשמחתי – אני זוכה לשיתוף פעולה מלא.

איך אתה רואה את קיבוץ עין שמר – במה שונה/דומה לקיבוצים בהם עבדת?
אני קצת כמו תייר במנהרת הזמן, לאחר 10 שנים בקיבוצי שינוי, ובמקביל עבודה בחצי משרה בקיבוץ שעבר שינוי - בעין שמר אני נתקל ונזכר בדברים שמבחינתי כבר שייכים למדפי ההיסטוריה האישית שלי.

יותר קל לעבוד בקיבוץ משתנה?
לאחר תקופת הסתגלות לשינוי הופך התפקיד ליותר קל. מרגע שהשינוי עובר והופך לשגרת חיים, החברים הופכים ליותר עצמאים ופחות תלויים במוסדות. הפועל היוצא מכך הוא, שזמן הניהול מוקדש לטיפול בתקציבי הקהילה מצד אחד, ומצד שני מתפנה זמן לטיפול באוכלוסיות החלשות שבאמת זקוקות לעזרה .

חלק מהמתנגדים לשינוי חוששים שלא תהיה להם פנסיה ראויה וזקנה מכובדת, יש לך משהו לומר על כך?
מבחינתי תנאי לקיום שינוי בקיבוץ, זו היכולת להבטיח את קיומם בכבוד של הפנסיונרים, נושא הפנסיונרים בקיבוץ קרוב לליבי בהיבט האישי, גם מכיוון שההורים שלי הם פנסיונרים בקיבוץ. מבחינתי - על הקיבוץ לבחון את עצמו 7 פעמים ורק לאחר שיגיע למסקנה ברורה, חד משמעית ובלתי מתפשרת, שהוא מבטיח את קיומם של הפנסיונרים – הוא יכול לעשות את השינוי. הויכוח על גובה הפנסיה או גובה התקציב הוא לגיטימי, אך בעיני קביעת הסכום הנו פחות חשוב מהקביעה הוודאית שנוכל לעמוד במה שיובטח.

המקורות לפנסיה ולתקציבי הפנסיונרים הם צבירה בקרנות חיצוניות ונכסי הקיבוץ.
וכאן נשאלת השאלה - האם הפקדה ב"מגדל" בטוחה וטובה יותר מרווחי הרפת או הצומת?..
עד לפני שלושה-ארבעה חודשים, חשבנו שקרנות פנסיה חיצוניות מבטיחות לפנסיונרים הכנסה בלתי תלויה ומכובדת לשארית חייהם - ללא תלות במצבו הכלכלי של הקיבוץ. לאחר השבר הכלכלי האחרון, נוכחנו שגם קרנות הפנסיה אינם מקור לביטחון מלא והן מושפעות מתמורות שאין לנו שליטה עליהן, ואילו נכסי הקיבוץ מהווים גם הם מקור אמיתי, ונכון יותר לשלב בין שני המקורות להבטחת קיומם של הפנסיונרים.

המצב הכלכלי העכשווי - טרף את כל קלפי השינוי?
בשום אופן לא! אפשר לשאול זאת הפוך – איפה ובאיזה מצב נוח יותר להתמודד עם המצב הכלכלי?
האם בקיבוץ השיתופי, שבו מרב האחריות היא על ההנהלה המצומצמת, או בקיבוץ שעבר שינוי וחבריו הם שותפים אמיתיים להתמודדות עם הקושי הכלכלי.

מהן תוכניותיך לגבי עין שמר בזמן הקרוב והרחוק?
יחד עם הניהול השוטף של החיים, ניהול תקציב הקהילה בשנת משבר כלכלי, אנחנו מכינים תשתיות ניהוליות ליום שאחרי השינוי. צוות השינוי צריך להמשיך בעבודתו ולהציע לקיבוץ תוכנית שינוי שתפורה ומתאימה לפי המידות של עין שמר. אנחנו מתקרבים להשלמת התוכנית ולהצגתה בפני ההנהלות ולאחר מכן בפני הציבור. בשלב זה אני יכול לתרום לצוות מניסיוני עם קיבוצים אחרים.

איך אתה מתרשם מחברי עין שמר – היש סיכוי לשינוי?
למדתי מניסיוני שאין לדעת את המצב האמיתי על סמך תחושה או התרשמות. אני נפגש עם אנשים, אך את התמונה המלאה של ציבור שלם, שצריך לקבל החלטה ברוב מיוחס קשה לצפות. בעין שמר יש הרבה חברים בעד השינוי, אך יש גם הרבה נגדו - אם מבחינה
אידיאולוגית ואם מסיבות
אחרות.


האם התמיכה שלך בקיבוץ המשתנה נובעת מאידיאולוגיה או מסיבה אחרת?
אין פה שום אידיאולוגיה. ההעדפה שלי לקיבוץ המשתנה נובעת מהכרת הקיבוץ השיתופי והמשתנה על כל צדדיו; יתרונות מול חסרונות בשתי האפשרויות. במציאות הקיימת גם הקיבוץ השיתופי התרחק מאוד מהאידיאולוגיה. שיווין אמיתי כבר מזמן אין, לחלק מהחברים מקורות חיצוניים, לחברים רבים הסדרים אישיים שאינם חשופים וגלויים ועוד. החלופה של קיבוץ משתנה נראית לי פשוטה יותר לניהול, מתאימה יותר לרוח הזמן ובמידה מפתיעה גם הוגנת יותר.

אתה שומר על קשר עם קיבוצים שהעברת לשינוי?
גם אם לא קשר הדוק, אני שואל ומתעניין וחשוב לי לדעת כיצד הם מתקדמים והיכן הם נמצאים היום לעומת נקודת הזמן בה הייתי שותף לעשייה.
לשמחתי, ישנם מעט מאוד חברים, אם בכלל, שהיו בוחרים לחזור לקיבוץ השיתופי או לסובב את הגלגל לאחור. רוב הציבור מרוצה, וברוב המקרים - בעיקר הפנסיונרים. המדדים הם: קליטת צעירים ושיפור דמוגראפי (הבנים והנכדים חוזרים - חגיגה להורים ולסבים...) והמצב הכללי של הישוב שהשתפר לאין ערוך.

אנחנו תקועים עכשיו בלי כסף ובלי דירות – יש לך פתרון נראה לעין?
בעיני הפתרון פשוט; אבל שוב הוא חלק משינוי כולל של הקיבוץ. בראיה שלי את הקיבוץ (אפילו הקיבוץ השיתופי), כסף פנוי צריך להיות מופקד בסוף השנה לטובת הביטחון הסוציאלי של החברים, אך אז לא נשאר מקור כספי לבניה, לפיתוח ולהרחבת הקהילה. לעומת זאת, אם נסתכל מסביב, בכל הארץ : בקיבוצים, ובישובים קהילתיים, אנשים צעירים בונים את ביתם בכספם. זה יכול להתרחש גם כאן, אך רק לאחר השינוי.

האם יומיים וחצי בשבוע יכולים לכסות את התפקיד לו נבחרת – או שמא בקיבוץ שיתופי זה אינו מספיק ודברים מסוימים אינם מטופלים – ואם כן מהם?
האם יש חשיבות שמנהל קהילה יכיר את חברי הקיבוץ אישית?
הגדרת התפקיד היא חצי משרה. בפועל היא יומיים, עם שעות עבודה רבות ועוד יום נוסף מפוצל. ייתכן שבשלושת החודשים הראשונים לכניסתי לתפקיד היו נושאים שלא זכו למלוא תשומת הלב, בעיקר בתחום הנושאים האישיים, וזאת בגלל הצורך שלי להכיר שני קיבוצים בו זמנית ולהכין תקציב קהילה לשנת 2009 – דבר שגוזל זמן רב.
חשוב שמנהל הקהילה יכיר את החברים ובמשך הזמן אני מקווה להכיר את רובכם. כבר עכשיו לאחר שהכרתי חלק מהציבור, יכנס התפקוד שלי לשגרה טובה.

ולסיכום...
אני מודע לחששות המלווים תהליכי שינוי בכלל, ובכל מצב, ובוודאי חששות של חברי קיבוץ שהתרגלו לצורת חיים שיתופית כשהם נכנסים לדיונים על שינוי אורחות חייהם. ולכן חשוב לי להציע או לבקש מהחברים, למרות חילוקי הדיעות , השוני האידאולוגי , תפיסות העולם האישיות השונות וכד' , נסו לשמור על חילוקי דעות ענייניים ודיונים חבריים, כדי שנוכל לשכנע ולהשתכנע ובעיקר - להמשיך לחיות יחד.

תודה לעמית – כתבה נורית מ.
.




עידכון מצוות שינוי – ינואר 2009

לאחרונה נפגש צוות מצומצם עם אנשי ברית פיקוח המכינים עבורנו את הבסיס הכלכלי של התוכנית, על ידי בחינת המקורות והשימושים. הוחלפו רשמים ראשונים ושני הצדדים הלכו להכין "שיעורי בית" – בתקווה לראות תוצאות ריאליות בהקדם.

נושא נוסף שנכנסנו אליו הוא דיור ושיכון. עמדנו על חשיבות ההפרדה בין נושא ההורשה לבין נושא הדיור. מקובל כרגע על הצוות שיש להמשיך ולראות ב"שמר אגודת חברים" את הכלי המרכזי להורשה. לעומת זאת נושא הדיור צריך לקבל פתרון יצירתי, שייקח בחשבון את הנתונים הייחודיים של עין שמר: מצוקת דיור קשה, מחסור בתקציבי בנייה, מבנים מיושנים, ויחד עם זאת - תוכנית מתאר מאושרת המאפשרת בנייה מאסיבית.
פנינו לעו"ד עמרי רותם שמתמחה בנושא, על מנת שיכין עבורנו הצעה בראשי פרקים במהלך החודש הקרוב. כוונתנו לכלול את נושא הדיור בתוכנית השינוי, אך מתוך הנחה שטיפול מעמיק ומפורט בנושא ייעשה רק בשלב שני, אם ולאחר שהתוכנית תאושר.

תוכנית העבודה לחודשים הקרובים נראית כך:
ינואר - פגישות של צוות שינוי / דיור / התכנות כלכלית להשלמת מתווה תוכנית השינוי
פברואר – הצגת התוכנית והמודל הכלכלי בפני הנהלות הקיבוץ (קהילה וכלכלית) ולאחר מכן בשיחת קיבוץ.
מרץ-אפריל – מפגשים עם חברים מקיבוצים שיתופיים ומשתנים; הרצאות של מומחים; קבוצות דיון גילאיות ואחרות; פגישות אישיות עם משפחות.
מאי – שיחות קיבוץ להעלאת הסתייגויות והצבעה על התוכנית הכוללת.

במקביל לעבודת הצוות, עלתה פנייה של מספר חברים המעוניינים להקים צוות לשינוי ברוח הקיבוץ השיתופי. החברים הציגו תוכנית עבודה בפני הנהלת הקהילה, ובין היתר הציעו להפסיק כרגע את עבודת צוות שינוי, לערוך סקר דעת קהל, וכן להקים צוות שיתופי שיכין תכנית אלטרנטיבית שתובא לקיבוץ מול הצעת צוות שינוי. בדיון עלתה תחושת החברים שקולם אינם נשמע מספיק.

הנהלת קהילה קיבלה את הדברים האחרונים הללו והמליצה כי תתקיים בהקדם פגישה של טל ישראלי עם קבוצת "השיתופיים", שדעותיהם עשויות לתרום לדיון ולאופן ההתקדמות. יחד עם זאת ההנהלה החליטה שלא לעצור את עבודת צוות השינוי, אלא לאפשר לו להשלים את ההצעה ולהביאה בפני הקיבוץ. במקביל התחייבה ההנהלה לאפשר ולממן הזמנת אנשים מחוץ לקיבוץ להצגת עמדה נגדית, כחלק מהדיונים על תכנית השינוי.
המלצת הנהלת הקהילה להתקדם בצוות אחד ולא בשניים - תובא לאישור השיחה.
מסרה: רקפת







שבט אלומות – קציר (תנועת הצופים )
מחפש מדריך שכבה לכיתות י'.
ניתן להרחיב את המשרה להדרכות גם בשבטים נוספים באזור.

פעם בשבוע (ימי שלישי בד"כ) שעה וחצי – שעתיים בערב. וליווי בטיולים (פסח, מחנה קייץ וכו'...)
רצוי בוגר תנועת נוער, לאחר שרות צבאי. משרה מעולה לסטודנטים, ולבוגרי צבא שמחפשים עניין והכנסה נוספת.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לגיל עמל בהנה"ח או למס' 050-9312379 .





ביום שישי
בברקאי
יוצג בהקרנה פרטית
סרטו של מיקי רוזנטל
שנאסר להקרנה בטלוויזיה
ועוסק בהשתלטות מספר משפחות על כלכלת ישראל.

המעוניינים לצפות בסרט או לשמוע פרטים יצרו קשר עם עינת סלם בברקאי















ש ב ת ש ל ו ם

ד' בטבת תשס"ט 2.1.2009

עלון מס' 1 (3723) ד' בטבת תשס"ט 2.1.2009



נייחל ונאחל לשנה אזרחית טובה ויפה
שנדע להוציא את הבר מהמוץ
ויהיה המצב החדש הזדמנות לעשות שינוי אמיתי במחשבתנו ובדרכנו
ו נ ג ד ל ו נ צ מ ח ו נ ר א ה ט ו ב ב ע מ ל נ ו


פותחים שבת
לפני שבוע, ערכנו קבלת שבת חגיגית לכבוד החנוכה, עם שירי חג, סופגניות ריחניות ועם אור נרות. בין השירים זימרו ילדי מקהלת אוריין הצעירה בקולותיהם הזכים שיר חנוכה חדש וחינני כשהם נעים עם נרות דולקים, בסופו של השיר הדליקו הילדים את נרות החנוכייה והובילו את שירת הקהל בשיר "מעוז צור". תזמורת החליליות קישטה את הערב בשני שירי חנוכה.
את פרשת השבוע, פרשת "מקץ" דרשה ענה ששון. בראשית דבריה אמרה שהפרשה עוסקת בהמשכו של סיפור יוסף, היא התמקדה בחלומות פרעה ובפתרונם. סיפרה שפתרונותיהם של חרטומי מצרים לא התקבלו על דעתו של פרעה (המודאג מחלומותיו הרעים), ובלית ברירה פנו החרטומים אל הנער העברי- יוסף שהעלוהו מבור הכלא, ויוסף אכן פתר את חלומות המלך, ובנוסף לכך גם הציע תוכנית כלכלית כיצד להתגבר על שנות הרעב...
כאן עברה ענה לימינו ואמרה שהיה נפלא אם היה מגיע גם אלינו מין "יוסף" שכזה עם הצעה גאונית שתפתור לנו את המצוקות הכלכליות שנפלו עלינו ועל העולם כולו...".
בהמשך ציינה שבעצותיו מציל יוסף את מצרים, אבל אגב כך יורדים אחיו לגלות... (גלות מצרים, גלות ארוכה וקשה)... סיפרה שכאשר יורדים בני יעקב למצרים לשבור שֶבֶר כי גדול הרעב בארץ... מייעץ להם אביהם: "קחו מִזִמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם". רבי נחמן מברסלב אומר על כך: "קחו מזמרת הארץ" – כלומר, קחו זֶמֶר מארץ ישראל, ניגון מן הארץ. והיה כאשר תגיעו למצרים תנגנו לעצמכם את הניגון הארץ-ישראלי ותזכרו מאין באתם ומהי ארצכם מולדתכם".
היא צירפה לכאן גם את דבריו של הרבי מִקֶרלִין: "ידע יעקב אבינו שהדבר היחידי שיהודי יכול להתעודד בו בגלות הוא – הניגון".
לסיום אמרה שגם אנו כאן, שרים ניגונים רבים, כי הניגונים אין כמוהם ממלאים את הנפש אור, שמחה ויופי.

והשבוע, בהתאם לפרשת "ויגש" בה מתרחשים מספר מפגשים, נשיר על "מפגשים ופגישות בשירים". כמו כן נקדיש פינה מיוחדת ל"מפגשים מקומיים" פרי מכחולו המתלוצץ של איגנץ פלגי ז"ל. על הפרשה – יסמין בן מיור גבע.



מלחמת "עופרת יצוקה"

המלחמה ואנחנו
בעודנו עוקבים אחרי המלחמה בעזה, מפתחים דעות מוצקות ואסטרטגיות מבריקות, הנה כמה מהשלכותיה על חצרנו:
• במבואות עירון קלטו קבוצה של 50 ילדי נעל"ה בגילאי י-י"ב שהגיעו ממוסד "מבואות הנגב".
• צוות הפנימייה, בראשות מירב ודורי וחניכי הפנימייה נרתמו לכל ההכנות הכרוכות באירוח כולל פינוי חדרים של עצמם, על מנת לשכן בהם את חניכי נעל"ה. מורים, הורים ותלמידים נרתמו לסייע בעוגות, אירוח לשבת ועוד. המוסד נערך ללימודים סדירים של המפונים החל מיום ראשון בסיוע של מורים מקומיים. לדברי מנהל המוסד המפגש בין הצוותים ובין החניכים היה מאוד מרגש.
• אנחנו, חברי עין שמר, תרמנו מצעים ושמיכות לילדי נעל"ה. כמו כן העמדנו דירה לרשות המדריכים. בהזדמנות זו אנו פונים למי שיכול להשאיל תנור, טלויזיה או מחשב – להודיע לרקפת.
• לגבי מקלטים – במשך השבוע ערכו רועי פרילינג (רב"ש), נדב (בניין) ומשה (חשמל), סיור בכל המקלטים על מנת להבטיח את תקינותם.
• חוץ מזה אנחנו קשובים להתפתחויות, ובמידה שיתקבלו הוראות מפיקוד העורף, ננהג בהתאם.
• לגבי גיוס חיילים – הגיעו כמה צווי 8 וליבנו עם כל חיילינו.
• לגבי הודעתה של סי היימן ש"מלחמות כבר לא קורות בחורף" – הרי שהיא מספקת לנו עוד סיבה טובה לרצות שהגשם ימשיך - והרבה!
מסרה: רקפת








מסיבת סילבסטר
כולם מוזמנים לחגוג את
2009 בפאב
ביום שישי הזה,
החל משעה 22:30
במסיבת ריקודים עם DJ, הביאו חברים!!!

* הכניסה לא עולה כסף
* רישום המשקאות דרך התקציב בלבד, גם לאורחים




לפני כ-10 שנים החל המסע המופלא של איגלו בקיבוץ עין שמר. בחדר היצירה של חברת הילדים ניטעו שורשיה של החברה. במשך כל השנים היוו חברי עין שמר מקור לתמיכה, פרגון והשראה. אנו נזכרים בחיוך ובגעגוע בפינות החמד הירוקות בקיבוץ, בביקורים בחדר האוכל ובכל-בו, בישיבות בחממה ובמועדון לחבר וכמובן ביחס החם לו זכינו תמיד. עין שמר תמיד תהווה עבורנו בית חם.
משפחת איגלו מודה לכם מכל הלב.



חריגות בתקציב – נוהלי עבודה

חריגה בתקציב היא תופעה ידועה. אצל חלקנו היא זמנית וקצרה, ואצל אחרים היא כרונית... חריגה מתמשכת בתקציב לא קשורה בהכרח לגובה התקציב אלא בעיקר לאופן התנהלות משק הבית. ברצוני לרענן נוהלים שפעלו בעבר לגבי חריגות של חברים בתקציב האישי, על מנת שנוכל לטפל בתופעה ביתר יעילות.

א. חריגה של 1,000- 3,000 ₪ ליחיד או 1,000- 5,000 ₪ למשפחה – יועבר מכתב התראה ויתחיל מעקב על צמצום החוב.
ב. חריגה של 3,000-6,000 ₪ ליחיד או 5,000-10,000 ש"ל למשפחה – ייסגרו כרטיסי אשראי וכספומטים; בכלבו תותר קנייה במזומן בלבד; תוגבל הוצאה בקופת בית.
ג. חריגה העולה על 6,000 ₪ ליחיד או 10,000 ₪ למשפחה – ייסגרו כרטיסי אשראי וכספומטים, ייסגר האשראי בכל ענפי השירות (כלבו, חדר אוכל, כביסה וכו) ויבוטלו הוצאות קבועות (רכב, טלפון וכו'). תאושר משיכת סכום מוגדר להוצאות החודשיות של המשפחה.

על חברים הנמצאים בחוב לפעול מיידית באחת משתי הדרכים:
• סגירת החוב באמצעות עצירת הוצאות או הכנסת כסף
• הסדרת מיידית של החוב דרך מנהל הקהילה

לחברים הנמצאים בחוב המתאים לשלב א' - אנא ראו פרסום זה בעלון כמכתב התראה אישי. לחברים שחובם מתאים לשלבים ב' או ג' יצאו מכתבים אישיים עוד השבוע.

עמית דגן – מנהל הקהילה.








בגן שמואל
ביום ראשון 11/1/2009 בשעה: 19:00 עד 21:30 יתקיים בבית אורי
לכל תושבי המועצה "ערב לסביבה"
עיר השועלים – סרט לכבוד יום זכויות בעלי החיים
מרצה: אייל ברטוב
סרט ראשון בסדרת סרטים אקולוגיים בליווי הרצאת מומחה וכוס קפה עם עוגה.
אחת לחודש
המועצה מסבסדת את הפעילות. דמי השתתפות לתושב 10 ₪ לאורח 20 ₪.


בבניין המועצה
יום שלישי 13/1/2009 בשעה: 16:00 ייתקיים אירוע של
"הסמכה לנאמני ניקיון" הרצאה והסמכה לנאמני ניקיון ושמירה על הניקיון בישובים ובשטח המועצה, למוסמכים תחולק תעודה מטעם המשרד להגנת הסביבה.
כל הציבור מוזמן לקחת חלק בהסמכה ולהיות "נאמן ניקיון"



בגן שומרון

יום חמישי 22/1/2009 בשעה: 19:00 בבית העם
לכל תושבי המועצה. הרצאה של עמיעד לפידות בנושא: "כיצד נכין קומפוסט משאריות המזון שלנו בביתנו הפרטי" ערב קומפוסטציה .

בסיום ההרצאה (20:30) נקרין את סרטו של אל גור "אמת מטרידה".


כולכם מוזמנים !

בתודה נועה


לפרטים : 04-6177346 052-8902339




עדכוני חורף חכם

☺ השבוע חוזר החוג של אדם זרטל ביום שני.
☺ החוג של טובית יקיים מפגש אחרון למחזור זה ביום ראשון הקרוב 4.1.09.

ביום ראשון יחולקו לתאים דפי ההרשמה למחזור השני. ההרשמה תמשך עד יום שלישי 13.1.09. בבקשה הכניסו את הפתקים לתיבה בחדר הדואר. המחזור השני יתחיל ביום ראשון 18.1.09.

לפניכם רשימת החוגים המשתתפים במחזור השני:

☺ סדנת רצפת אגן - שלומית מילמן
☺ אקולוגיה ויצירה לכיתות א'-ג' - טל אייזן ועידית פיק
☺ נושמים פילאטיס - גדעון אברהמי
☺ סיפור ויצירה לחמשוש ותלתן - טובית שפירא
☺ אימון לחיים במסגרת התקציב - שני מרצ'בסקי
☺ שיישאר בינינו, מפגשים בין ילדים - עלווית מרקם (מיועד לכל גילאי חברת הילדים, הנרשמים יחולקו לקבוצות)
☺ החוויה האנושית בראי הסרטים - מירב חופי (לא הופיע בחוברת, יחולק דף הסבר עם טופס ההרשמה)
☺ מסעות בישול במזרח הרחוק - עיטם בן דור
☺ תזונה בריאה בעידן השפע - איתן בן מיור
☺ טאי צ'י - דני אבנר

שימו לב! ישנם שינויים קטנים בלוחות הזמנים כפי שפורסמו בחוברת. טופס ההרשמה מעודכן. הירשמו לפי השעות שרשומות בטופס.
הנכם מוזמנים לעיין שוב בחוברת שחולקה לפני המחזור הראשון, להיזכר בחוגים המתוכננים ולהירשם. ליד תיבת ההרשמה תהיה חוברת לעיון.
בשאלות ניתן לפנות לכל חברי הצוות.
שימשיך להיות חורף חם ומעניין!
שלומית תומר, מרים שנפלד, קובי גרוסמן, אוריין גנדלמן, גלי יגודה וחיים חננאל.






מ ה נ ו י
החברים מתבקשים לאסוף מהגינות את הצינורות ושאר "ירקות" על מנת לאפשר טיפול בדשאים.
ע ו ב ד י ה נ ו י


מזל טוב!
לסבים דליה ושלמה ברכה,
חנה ואילן יגודה
להולדת הנכד פלג
בן לשלי ואלמוג
ברכות לכל המשפחה הרחבה!

מזל טוב!
ללנה ופטריק להולדת הבת
אחות לשון
מזל טוב לכל המשפחה הרחבה!

מזל טוב!
לסבים: אשרית רובין,
יהודה ומרים ריפתין
להולדת הנכדה נעמי
בתם של חגית וגל
אחות למעיין
ברכות לכל המשפחה הרחבה!


ג ש מ י ם
שלושה ימי גשם היו השבוע בהם ירדו: 3.5, 4.5, 5.
בחודש דצמבר ירדו 128 מ"מ.(ממוצע דצמבר 157)
ובס"ה עד כה 190 מ"מ.



מהנהלת
חשבונות
בבדיקה מעמיקה, שנערכה ע"י חברת התוכנה one, לגבי ההבדל בין הקצבת נובמבר להקצבת אוקטובר, התברר לנו כי בגלל הגדרה לא נכונה במערכת, כל החברים קיבלו בחדשים אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר תקציב הגבוה ב3% בערך מזה המגיע להם באמת.

בחודש נובמבר תוקנה ההגדרה ותקציב חודש נובמבר חזר למה שהוא צריך להיות באמת.

לצערי לא הייתי מודעת לטעות בזמן אמת.

כיום, לא נחייב את החברים על יתר התקציב שקיבלו בחודשים האמורים, אך המערכת "חזרה" להקצבות כתקנן. לכן גם לא תהיה תוספת בגין תקציב נובמבר.
________________________________________











תודה לירוקים!!
מזה שנה וחצי מתקיימת בקיבוץ הפרדת פסולת אורגנית.
לאור גל המודעות הסביבתית, אנו כקהילה יכולים להיות מאד גאים על מפעל זה.

אצל רבים הפרדת הפסולת והמחזור הפכו לאורח החיים, אך כל זה לא היה מתאפשר ללא דודי ברכה, שעומל רבות ומאפשר לכולנו להיות סביבתיים יותר.
רצינו להודות לו על פועלו הרב, הן בהפרדת פסולת אורגנית והן בהפרדת ניילון, פלסטיק, בד, עץ וקרטון.

וכן להודות למפרידים!
עשרות משפחות בקיבוץ מפרידות פסולת אורגנית, הפחים מלאים דרך קבע ואנו כקהילה תורמים באופן ישיר להפחתת אפקט החממה ושמירה על השטחים הפתוחים.

למי שטרם הצטרף למהפכה: מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

כל הכבוד לנו ושתהיה שנה בטוחה, שקטה וירוקה.

מצוות איכות הסביבה.



צרור תודות

לרעיה נציגת ועדת קשר
אנו מודים לך מעומק הלב על המסירות והנכונות, על מאור הפנים והאכפתיות שאת מפגינה בטיפול בחיילנו באשר הם...

לעובדות השבת העוסקות במלאכת קודש
של "כביסת חיילים" זהו נכס יקר מפז
לזרוק כביסה מלוכלכת ומיוזעת בשישי בערב לקבלה בשבת נקייה ומקופלת
זהו ערך מוסף להרגשה שיש מי שדואג...

ולכל החברים שבירכו אותנו והשתתפו בשמחתנו חיממתם לנו את הלב, היה נעים להיכנס הביתה לאחר ההתרגשות הגדולה ולמצוא שולחן מלא זרי פרחים ורקפות

כיף להרגיש קיבוץ!

תודה תודה תודה
נאוה מליק ניצן עדי ושיר




הודעה
מועדת דירות

לצערנו הגדול בעקבות המצב הכלכלי קוצץ תקציב ועדת דירות והבניין בצורה משמעותית ביותר.
תקציב השקעות הוקפא לחלוטין והמשמעות היא שעד הודעה חדשה לא יהיו שיפוצים כלל.
כל שנשאר בידינו הוא תקציב זעום המיועד לתחזוקה שוטפת,לפיכך, תטופלנה בעיות דחופות בלבד.
אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו לתת פתרונות בהתאם למלאי הדירות הקיים בשיפורים קלים וכל זאת במסגרת התקציב.
התקציב המצומצם בלאו הכי כולל גם מיבני ציבור וגם בהם נאלץ לבצע את רק את ההכרחי משמעות הקיצוץ תיפגע בכולנו!
עם כל זאת אנחנו מקווים שהבניה החדשה לא תיעצר על מנת להגדיל במעט את מלאי הדירות ולאפשר פתרונות דיור למשפחות ותיקות צעירות ובנים חוזרים.
תקוותנו שהמצב ישתפר במשך השנה ונוכל לבצע את כל התכניות.

יחד נעבור את המשבר ונאמין שיום יבוא עם בשורות טובות יותר.





דרישות תפקיד
רכזת ועדת רווחה
אנו מייחסים לתפקיד רכזת הרווחה חשיבות ומשמעות רבה, מכיוון שהוא נוגע באוכלוסיה גדולה.

התפקיד כולל:
קשר עם משפחות החברים
איש קשר בין מוסדות הקיבוץ לחברים
ניהול התקציב
קשר עם גורמי חוץ
קשר עם עו"ס
ניהול צוות

הדרישות ממלא התפקיד הן:
יכולת לנהל צוות – ועדת רווחה והעובדות ברווחה,
יכולת לנהל תקציב,
סבלנות וסובלנות,
אכפתיות ורגישות,
זמינות – התפקיד מוגדר כיומיים בשבוע אך הזמינות היא כל השבוע,
סדר וארגון.

בהמשך נרצה לראות את תחום הרווחה כחלק מתוך תחום הבריאות.

בהצלחה...
רוני גלעד















צוות
קיבוץ שיתופי

ראיון הכרות
עם
סיגל דקל

- מהו צוות הקיבוץ השיתופי שאת חברה בו?
צוות חדש שחברים בו אילן לוטן, עלי, אבישי ואני ומתוכננים להצטרף בהקדם עוד שלושה, ונדמה לי שגם השם שלו עוד לא מוסכם. הקמנו את עצמנו כדי לפעול לכך שבמקביל להצעת צוות שינוי עם פרטי הקיבוץ הדיפרנציאלי, תובא בפני הקיבוץ אפשרות עקרונית נוספת. אנחנו חושבים כי הצעת צוות שינוי מעבר לכל פרטיה, היא הצעה שיש בה עמדה עקרונית לגבי מהות הקיבוץ ושהחלטה כזו היא החלטת צומת מכריעה. בהחלטת צומת יש בחירה של כיוון מסוים ומניסיון של קיבוצים רבים ברור שהחלטה על דיפרנציאליות היא בלתי הפיכה. קמנו כדי להביא את הקיבוץ לעצור בצומת הזאת, לבדוק את הדרכים שיוצאות ממנה ולקבל החלטה ברורה על הכיוון המועדף.

- איך פועל הצוות?
הצוות מורכב מארבעה חברים ובכוונתנו לצרף אליו שלושה נוספים. אנחנו נפגשים ושוקלים את דרכי הפעולה הנכונות מבחינתנו. מטרתנו להימנע ככל האפשר מיצירת מתח מול פעולתו של צוות שינוי, אך בלי להתפשר על כך שתובא בפני הקיבוץ בחירה עקרונית ברורה. עד עתה הספקנו להיפגש עם רקפת ולשתף אותה בשיקולים שהביאו אותנו להקים את הצוות. קיבלנו ממנה את ברכת הדרך והזמנה להציג את עמדתנו בהנהלת הקהילה. גם קיימנו פגישה עם אלישע שפירא רכז הזרם השיתופי בתנועה. תחילה נפגשנו איתו בצוות המצומצם ולאחר מכן הצטרפו למעלה מעשרים חברים. השיחה הזאת אפשרה למשתתפים להשמיע ולשמוע חברים נוספים בעלי עמדות דומות ולהכיר נתונים לגבי קיבוצים מסוגים שונים.

- כמה חברים שתומכים בכיוון שיתופי יש בקיבוץ?
לדעתי יש רוב. אבל אני מניחה שכל אדם כשהוא מרגיש צודק, בטוח שכולם ישתכנעו בעמדתו. נכון שקולם של תומכי הקיבוץ הדיפרנציאלי נשמע יותר ויש רושם שהם קרובים ונחושים להשיג את מבוקשם, אבל (וסליחה על הזכרת הז'אנר הנחות) גם לפני גמר "האח הגדול" היה נראה שבובליל יזכה בקלות ברוב ודווקא שפרה נצחה עם כפול הצבעות ממנו. אני חושבת שבצומת הכרעה יותר אנשים נוקטים עמדה ומפעילים שיקול מעמיק יותר. אני חושבת שלקיבוץ השיתופי יש רוב, כי רוב האנשים בחרו בדרך החיים הזאת על בסיס של שיקול ערכי. הם חיפשו מקום נכון יותר-צודק יותר לחיות בו ולאו דווקא מקום נוח להתעשר בו. מבחינה מתמטית קיבוץ דיפרנציאלי מושתת על הירארכיה, וכל פירמידה שרוצה להחזיק מעמד צריכה בסיס רחב. בבסיס הרחב הזה נמצא הרוב
ואני מניחה שהרוב הזה לא יהיה מעוניין להיות זה שדורכים עליו כדי להגיע למעלה. מצד שני עובדה שבהרבה קיבוצים עברה ברוב החלטה על דיפרנציאליות כך שהדברים כנראה מורכבים יותר.

- הקיבוץ השיתופי כפי שהוא כיום סובל מבעיות קשות. האם אתם חושבים שאפשר להמשיך ככה?
בעיות קשות יש ויהיו בכל דגם של קיבוץ. אנחנו לא מתעלמים מהבעיות, אלא מציעים לטפל בהן בתוך תחום של מספר עקרונות יסוד. אנחנו חושבים שגם בתוך התחום הזה, ניתן למצוא פתרונות טובים, יצירתיים וחדשניים. אנחנו לא מציעים לחזור לחלוקת טלביזיות לפי וותק, ממש לא. הקיבוץ היום מתנהל בתוך מציאות שונה מפעם וצריך להתאים את עצמו לכך. ניתן לעשות זאת גם בלי להתפרק מכל הערכים שמאמינים בהם.
בשלב ראשון כוונתנו להביא להצבעה רק את העקרונות, אך במידה והם יתקבלו יש להקים צוות/ים שיפעלו למציאת פתרונות מפורטים לבעיות שעל הפרק בתוך מסגרת העקרונות האלו. לדוגמא נושא הפערים ברמת הדיור, שיכול להיות מטופל באמצעות הפרטה שאינה סותרת את עקרונות הקיבוץ השיתופי.

- למה הצוות הוקם רק עכשיו?
משום שרק לאחרונה נהיה ברור שצוות השינוי פועל רק בכיוון של דיפרנציאליות, תוך עקיפה של דיון עקרוני לגבי בחירת הכיוון. הרבה אנשים, גם בין אלו שתומכים עקרונית בדיפרנציאליות, טוענים שלעין שמר אין כיום אפשרות כלכלית לעשות שינוי. לטענתם נחוצים כארבעים מיליון שקל להבטחת פנסיה מינימאלית ואין לקיבוץ סכום כזה. אלישע שפירא סיפר בפגישתנו, כי רוב הקיבוצים שעברו לדיפרנציאליות לא מצליחים להגיע לפנסיית המינימום למרות ההבטחות שניתנו לקראת ההצבעה בנושא. לדעתי שאלת ההיתכנות היא חשובה ביותר, אך אינה מחליפה את השאלה העקרונית. איני רוצה לחיות בקיבוץ שהוא שיתופי רק מחוסר ברירה.



- מדוע את הצטרפת לצוות?
הזמינו אותי להצטרף ומאוד שמחתי על ההזמנה הזאת. העבודה שלי בבית ספר משתלטת על רוב הזמן שלי ולמעשה אני מתוודעת למתרחש בקיבוץ בערך פעם בשבוע דרך עלון הקיבוץ. לכן נדהמתי לקרוא באחד העלונים את הדיווח מצוות השינוי. לא הבנתי מתי ואיך עברה החלטה על דיפרנציאליות ואיפה אני ישנתי כשזה קרה. בתפקידי בבית הספר אני עוסקת הרבה בנושאים אלו ונפגשת עם הרבה אנשים ומידע בהקשר. המציאות הישראלית שיש בה מצד אחד עושר וחומרנות ללא גבול ומצד שני ניכור, רמיסה וניצול ללא מעצור, היא מציאות שאני מוכנה לפעול נגדה גם כשאין לי זמן. אמנם אני בטוחה שצוות שינוי לא מתכוון להביא הצעה שתיצור מציאות כזו, אך להבנתי העיקרון העומד ביסוד הגישה הדיפרנציאלית, הוא עיקרון שמרגע שהחלת אותו הכיוון הוא אחד – פערים הולכים וגדלים, היווצרות קבוצות חלשות ונזקקות, ניצול וניכור.

- מה אתם מתכננים הלאה?
אנחנו מניחים שיש בקיבוץ הרבה אנשים שממתינים לאפשרות להצטרף לדיון המכריע הזה. לכן אנחנו רוצים להציף אותו באמצעות פרסומים, מפגשים, שיחות וכו' ולהביאו להצבעה עקרונית של הקיבוץ.




________________________________________






שאילתא
לועדת תיכנון בעניין: סככת המתנה לנהג בית
1. האם הסככה הזאת משמשת למגורי פילים ואו ג'ראפות?
2. האם ועדת תיכנון הביאה הצעות נוספות מלבד הצעה זו?
3. מהו עלות המבנה, ומדוע לא הוצג על לוח המודעת לידיעת הציבור?
4. ע"י הבית שלי על הכביש ישנה סככה "יפיפיה"(בטח יותר אסטטית) שהיה ניתן להעבירה,
למה לא פתרו שתי בעיות במכה אחת?.
בברכה: שמעון ב"פ

תשובת ועדת תכנון
1.
הסככה משמשת לנוסעים הממתינים לנהג בית, ולעוד אנשים (למשל, ילדי הגנים המטיילים בקיבוץ בגשם). היא לא מיועדת לנהגים החולפים על פניה ברכביהם...
לגבי הגובה – פתח הסככה בגובה תקני של 210 ס"מ ונועד למנוע מאנשים גבוהים לדפוק את הראש. הכיפה באה במקום גג שטוח שהיה מחייב שיפוע לכיוון הגינה שמאחור, והרמה נוספת לכיוון מערב.
נכון שהיא יוצרת מראה גבוה, וזה כבר עניין לטעם אישי. ייתכן שלאחר שהסככה תתכסה במטפס צומח, בדומה לסככה ליד הבית של שמעון, היא תיראה קצת אחרת.

2.
ועדת תכנון בחנה שתי הצעות לסככת המתנה ובחרה את זו.

3.
עלות המבנה 12,000 ₪ ואושרה בתוכנית ההשקעות בשנה שעברה. העובדה שהתוכנית לא פורסמה מבעוד מועד היא אכן טעות שלנו, ולהבא נקפיד יותר בנושא של פרסום תוכניות.

4.
הסככה ליד הבית של שמעון לא התאימה לצרכי הסככה הזאת, מסיבות שונות. סיבה מרכזית היא רצוננו בסככה שקופה. השקיפות מאפשרת ליושבים שדה ראייה לצדדים, היא מאפשרת כניסת אור והיא מתאימה להוראות הביטחון. סיבה נוספת: הסככה "של שמעון" רחבה מדי והיתה חוסמת את המדרכה. הסככה הנוכחית מאפשרת מעבר להולכים, כיוון ששטחה על הקרקע מחצית משטח הגג.

מעבר לכל ההתפלפלות – הסככה היתה נחוצה מאד כבר זמן רב, ואני מקווה שהממתינים הרבים המשתמשים בה אכן נהנים מהאפשרות לחכות במקום מוגן ונעים במקום להירטב בגשם או לרוץ מהמרפאה אל האוטו.
חורף נעים וגשום,
רקפת


דרוש/ה מנהל/ת מחסן
לחברה מובילה
הממוקמת באזור פרדס חנה

תפעול מחסן תוצ"ג.
ניהול צוות מלקטים.
אחריות לנושא המלאי.
הפקת דוחות.
בעל/ת רלוונטי במחסן ממוחשב.


קו"ח לדוא"ל:Gran8@ors.co.il




____________________________________________________________________________________
סניף חדרה רמב"ם 29 חדרה 38362, טל' 04-6221101/2 , פקס 04-6221103



מחסן ריהוט
עם כל הרצון הטוב שלי לעזור לחברים הפונים אלי בקשר למפתח, עבור מחסן הרהוט, אבקש לא לפנות אלי – כיוון שמיכאל יריב הוא האחראי למחסן.
המפתח שברשותי הוא לשימושי האישי.
א ת כ ם ה ס ל י ח ה

שלמה בורלס









חדש ב"מקום של יוגה"
החל מהשבוע הבא:

שיעורי אשטנגה יוגה עם שלום זוהר:
שיעור חדש בימי שלישי, מה-6 בינואר, 19:30-21:00
שלום יעביר שיעורי אשטנגה יוגה לכל הרמות
ע"פ עקרונות הביו-מכניקה של הגוף.
שלום הוא מורה ומטפל מוסמך ליוגה ואיור-ודה, עם 12 שנות נסיון -
בשש השנים האחרונות לימד במרכזי היוגה הגדולים בניו-יורק.
לאתר של שלום -
www.zoharyoga.com
ועוד אירוע מומלץ:
סדנת איור-יוגה
שילוב ייחודי בין איורודה ויוגה

בהנחיית: אתי ישעיהו - Ayurveda practitioner ומורה מוסמכת ליוגה
מה זה איורודה? מה הקשר בין איורודה ליוגה? איך נשתמש באיורודה, כדי לשפר את תרגול היוגה שלנו? במה איורודה, שהינה רפואה עתיקת יומין, יכולה לתרום בעידן הנוכחי לשיפור איכות החיים?

הסדנא תתקיים ביום 9.1.09,
בשעה 12:00-15:00,
מה במפגש?
המפגש יערך 3 שעות ויחולק לשניים:
החלק הראשון: סקירה על עקרונות איורודה – חמשת האלמנטים, לימוד והכרת הנטייה של כל טיפוסי הגוף לחוסר איזון.
החלק השני: תרגול יוגה בהתאם למבנה הגוף, והתאמת האסנות באופן אישי.
בסיום המפגש: תדע לזהות את מבנה הגוף שלך, נקודות חוזקה וחולשה והתאמה התרגול היוגי למבנה גופך.

למי מיועד המפגש?
למי שמעוניין להבין את הקשר בין איורודה ליוגה ולשפר את האימון היוגה שלו.
הרשמה ומידע נוסף:
עלות: 100 ₪ בהרשמה מוקדמת, 120 ₪ ביום המפגש.
פרטים נוספים והרשמה:
אתי ישעיהו: 054-4800062, ettiyes@gmail.com

ימים חמים ושקטים! הני




שיחת קיבוץ
30.12.08


ר ק פ ת ז ה ר :
אנחנו הערב באולפן משורג. תודה לאמיר תומר ויגאל כץ שתיקנו את המערכת הטכנית, לחמי סל שאירגן את הרקע ולמרים שנפלד על הסידור היפה.

הודעה: כ 50 מילדי נעל"ה ממבואות הנגב יתארחו במוסד והחברים מתבקשים להשאיל להם שמיכות ומצעים.

מינוי רכזת רווחה

ר ו נ י ג ל ע ד :
דליה ברכה מסיימת תפקידה לאחר מספר שנים, תודה לה על כל מה שעשתה.
להנהלת מש"א שתי מועמדות לתפקיד: פנינה גלעד ואוריין גנדלמן.
זו ועדה חשובה ומשמעותית שתפקידה לטפל באוכלוסיה גדולה. בכוונתנו להקים ועדה כדי שהרכזת תוכל להתייעץ בה ולעבוד אתה. ההקצבה היא יומיים בשבוע אבל הזמינות היא כל השבוע. בהמשך אם יהיו שינויים – נרצה לראות את הרכזת כחלק מהבריאות כי הנושאים משיקים.
התפקיד כולל – קשר עם החברים והמשפחות, קשר בין המוסדות, ניהול תקציב, קשר עם גורמי חוץ כמו ביטוח לאומי, קשר עם עו"ס וניהול הצוות חברי הועדה וצוות העובדים תחתיה.
התכונות הנחוצות לתפקיד: הרבה סבלנות, רגישות, אכפתיות, יכולת לנהל תקציב, סדר וארגון.
שתי המועמדות ראויות ולכן איננו מביאים המלצה.

ח נ ה י ג ו ד ה :
זו אחת הוועדות החשובות בקיבוץ, וחשוב שלא תתנהל ע"י אדם אחד אלא בעזרת צוות. שתי החברות מתאימות להשתתף בצוות אבל אני תומכת באוריין כרכזת, ומצפה שתכניס את הדור החדש לנושא הסיעוד. יש הרבה חברים מבוגרים וגם אחרים שיוצאים ממעגל העבודה ואין להם פתרון ואוזן קשבת. גם השינוי יביא מעמסה על הועדה ועלינו להתארגן לכך.

תקציב 2009

ע ו ד י ד ג א י :
הכנת התקציב נעשתה ע"י התאגידים השונים המרכיבים את תאגיד ההחזקות ותוך שיתוף פעולה.
הכנת תקציב היתה הפעם דבר מסובך בגלל אי הוודאות הגדולה בסביבה העסקית, יותר משנים עברו.
בהכנתה לקחנו בחשבון את האפשרות הגרועה יותר שיכולה להתרחש.
תוכניות העבודה הוכנו ואושרו במועצות המנהלים של התאגידים השונים והן ע"י ההנהלות (כלכלית וקהילה) והן מבוססות על מירב המידע שהיה בידינו בעת הכנתן.

סדר הדברים: ראשית יציגו דבריהם מנהלי המפעלים, בהמשך תראו כי התוכנית שהם יציגו שונה ממה שהיצגנו ואישרנו בהנהלות.

י ה ו ד ה ב ן ח י י ם (יו"ר דירקטוריון גומי ומיניפלסט)
העולם העסקי עבר מהפכה דרמטית. המשבר שהוא פיננסי בעיקרו גרם לעצירה מוחלטת של עולם הנדל"ן, ההשקעות והתשתיות בעיקר במזרח אירופה, וגם במזרח הרחוק. הקטנת ביקושים ועצירת פעילות במערב אירופה (ספרד, אנגליה) כתוצאה מזה ירידה בביקוש לנפט – והמהפך הוא דרמטי ביותר. השוק תזזיתי מיום ליום ומשעה לשעה; תעשיית הרכב והתשתיות, תעשיית המכונות, והחקלאות – כל התחומים האלה נכנסו להקפאה עמוקה. וחברות ישראליות מצליחות עצרו עצירה חזקה מאוד.
במפעל הגומי הקשור לתעשיית הרכב ותשתיות התבטא המשבר בירידה בביקושים ובמכירות, בעיקר ברבעון האחרון של 2008. ביצוא הירידה מהותית מאוד ואילו בשוק המקומי היא קטנה יותר ומתוכננת לכ- 15%. הנתונים האלה חייבו אותנו לתוכנית דרמטית של קיצוצים בעלויות.


נ ת ן ו י ל נ ר :
גלשנו לתוכנית 2009 כשאנו נדרשים לעשות התאמות בשעה שרב הנסתר על הגלוי. התוכנית שמרנית ומתכוננת למצב היותר מחמיר . עם זאת חשוב לנו לתכנן יעדים אסטרטגיים ולשמור את הגרעין הטכנולוגי שיוביל את המפעל קדימה לכשהמצב ישתפר.
המכירות צפויות לרדת בשנה הבאה במידה ניכרת ולכן אנחנו מקטינים רכישות כדי לא להישאר עם חומרי גלם יקרים. כמו כן התחלנו את השנה עם 120 עובדים ועתה עם ההתאמות הכואבות צומצמה מצבת העובדים בשליש. עשינו קיצוץ שכר רוחבי של 10% והעברנו חלק מהאנשים ל-4 ימים בשבוע. היום התוכנית היא מאוזנת ואף מותירה רווח קטן.
התוכנית מבוססת על רבעונים לא שווים ומבוססת על לקוחות שאנו יודעים עליהם. תכננו הקטנת מכירות ברבעון הראשון, בו אין צפייה לרווח (לא החשבנו ירידה במחיר חומרי הגלם, והרווח הגולמי צמצום עלויות, שאר עלויות המפעל נשמרו) אבל בסיכום כל הרבעונים אנו צופים ששנת 2009 תסתיים ברווח.

י ה ו ד ה ב ן ח י י ם
לגבי פ ר ו י ק ט ב ו ס נ י ה – הפרויקט היה ניצול הזדמנות של מפעל עם בנבורי ששותף מקומי, רצה לקנות אותו תוך הסתמכות על מימון הממשלה הבוסנית. מועצת המנהלים של עין שמר קבלה החלטה להכנס לשותפות אתו ללא ללא השקעת הון גדולה. עד עתה השקענו כ-300 אלף ₪ מתוכם 120 אלף ₪ שכר עבודתו של עודי. ס"ה נטו השקענו כ 180 אלף ₪ .
יש לנו 51% בחברה שהערך הנדלני שלה והציוד שלה כ-2 מליון יורו, ללא כל ערבות או אחריות שלנו –הכל בוצע עם ליווי משפטי צמוד. הכוונה שאם הפרויקט ימשיך, נעביר ידע לייצור חומרי חידוש. איננו חשופים ויש לנו עדיין סיכוי להצליח. לאחרונה מערכת היחסים עם הבוסנים היא פחות טובה ונשקלות האופציות לגבי ההמשך.

מ י נ י פ ל ס ט
מיניפלסט מושפעת בעיקר משינויים במטבעות ובחומרי הגלם. כתוצאה מהוזלת הנפט ירדו גם מחיר חומרי הגלם הפלסטיים והתחרות שונה. התחום הרפואי בכללו חשוף פחות למשבר הפיננסי שהפך למשבר ריאלי ומשתק תעשיות רבות.

ע מ ר י ש ו ה ם :
נפלה שגיאה בדפים שקיבלתם. שנת 2008 נראית עם רווחיות טובה וצפויה לגמור ברווח כפול משנת 2007 . השנה הבאה תלויה ביחסי הסחר, מחיר חומרי הגלם ותקציבי השוק בנושאי מחקר. מרכיבים אלה יגרמו לשינויים.
יעדינו:
שמירה על יציבות המפעל,
קליטה והפעלה של הקו הראשון של הפיפטות – צפוי להתחיל במחצית 2009.
השלמת תוכנית אסטרטגית – שתתבצע לאחר סיום פרויקט הפיפטות.

וביתר פירוט –
מכירות - בדומה לשנה זו. מחיר חומרי הגלם ירד כמעט בחצי, ויש לחץ גדול לירידת מחירים. כוונתנו לייצר יותר במחיר נמוך יותר ולשמור על רווחיות. בשנתיים הבאות אנו מתכוונים להכפיל את המכירות.
פיפטות – יעד צנוע כ-3 מליון. ללקוחות קיימים שהתחייבו לקנות את כושר הייצור שלנו.
רווח גולמי של 30%
יעד הרווח הנקי לפני מס 10%.
זהו יעד יומרני אך בשם כל הצוות נעשה כל מאמץ לעמוד בו.

י ה ו ד ה ב ן ח י י ם :
הפיפטות יאפשרו כמעט להכפיל את מכירות. בעתיד אם נוסיף קוו פיפטות נוסף ניתן אף להגדיל את מכירות אף יותר. ההתפתחות מעבר לכך צריכה להיות למוצרים נוספים, ואת האסטרטגיה לעוד 3-4 שנים אנו בוחנים כיום בעזרת חברה חיצונית. סך הכל מיניפלסט היא חברה רווחית וטובה.

ע ו ד י ד ג א י :
נחזור לתוכנית המשק כפי שהוצגה לחברים:
בניגוד לתקציב מפעל הגומי, שמתכנן לסיים ברווח, בתוכנית שלפניכם הנחנו, מטעמי זהירות שהאגודה תסיים את 2009 ללא רווח. במיניפלסט - הגידול הצפוי גדול יותר ממה שנראה בתוכנית.

תאגידים מוחזקים –
מדובר בתאגידים שיש לנו שליטה או מניות בהם ואנו מקבלים חלוקת רווחים: אמבר, מפעלי גרנות -אלון, וכן בעסקים הנמצאים בשליטה שלנו: עין שמר אלון אחזקות בע"מ והצומת. בכל אלה אנו מניחים כי הרווחים שיועברו יקטנו משמעותית בשנה הבאה.

בעין שמר אלון –
הרווח זהה לשנה שעברה והירידה אינה משמעותית. ס"ה התוצאות ממתוכננות להיות טובות גם בשנה הבאה.

ברפת –
שנת 08 הייתה טובה בהרבה משנת 07 ואנו צופים ששנת 09 תהיה פחות טובה.

בגד"ש –
הייתה שנה מצוינת בגלל המחירים הטובים שקיבלנו. בשנה הבאה יהיה קיטון שטחים וקיצוצים במים – כל אלה יביאו לירידה (למרות החלטת הממשלה על פיצויים).

במטעים –
שיטת הרישום שונתה וההשקעה הגדולה בנטיעה תירשם כהשקעה ולא כהוצאה שוטפת. אין לנו יותר פרדס שמפסיד והוצאות המטעים הצעירים הועברו להשקעות.

בס"ה - הרווחים של המגזר העסקי צפויים לקטון ב-40% ויותר.


ג י ל ע מ ל :
כל התקציב הוא תקציב ספיגה, לחכות עד יעבור זעם.
פעם ראשונה שמוצגים העסקים והקהילה באותו שקף וכך צריך להיות, כי יש השפעות האחד על השני.
אחזקות חקלאיות – יש ירידה שרובה נובעת מתחזית לגבי המתרחש במפעל הגומי.
ענפי הקיבוץ ביתרה מהווים 28 אחוז - וזה יפה.
המטעים – יש תכנון להשקעה של 100 דונם נוספים באבוקדו. ויש 300 דונם שאינם מניבים עדיין. מאחר שאין יותר הוצאות בפרדס, אלא הכנסה קטנה, למעשה 2 שליש נמצאים בהשקעות. אם יחליטו לא להרחיב את המטעים יגדל הרווח לעומת ההוצאה.
השכרות – יהיו פחות.
גידולי שדה - ההכנסות תלויות בעיקר בשער הדולר.
בלתי צפוי עסקי – זה הביטחון שהשנה החלטנו להעלות למליון וחצי.

י ו א ב ד ר ו ר י :
היות ואנו נמצאים באי וודאות מוחלטת תכננו בכל הענפים על פי תחזית פסימית, אם תהיה התמוטטות מוחלטת נצטרך לעשות תוכנית חדשה.

ישנם שלושה דברים שאינם רשומים כאן:
מבנה למיניפלסט – הדבר נחוץ עבור המכונות הגדולות שיאכלסו אותו בעתיד ועבור הפעילות שמתקיימת במקום כבר עתה ומיניפלסט במבנה הקיים אינו מתאים לכך.

שתי תוכניות אושרו השנה: הכפלת המתחם המסחרי בצומת ובקיבוץ, והגדלת השטח למבני משק ותעשיה. על מנת שהדברים יתרחשו נצטרך לבנות בניינים – השקעה שאינה מוצאת ביטוי בתוכנית המוצגת.

לסיכום אומר, שאמנם אנו נכנסים לשנה קשה מאוד אבל הכניסה היא הרבה יותר מוצלחת מזו של שנות השמונים. כי כמעט שאין לנו חוב ורוב הענפים במצב סביר ויותר מכך.
הצלחנו לייצר ערכים סמויים שגם אם לא יתממשו השנה בגלל ההשקעות הנדרשות עבורם, נקווה שיתחילו להתממש בעתיד הקרוב לכשישתפר המצב.

ג י ל ע מ ל :
בכללי, ההבדל בין ההכנסות לבין הרווח לרווח לפני מס גדולים. יחד עם זאת אנחנו מצפים בכל זאת לרווח מהתאגידים.

א ו ר י :
מה עם המחליף של גן עדן?

י ו א ב ד ר ו ר י :
אני מקווה שבמרץ יתחיל להתממש.

ע ו ד י ד ג א י :
עיקר הפגיעה היא במפעל הגומי אבל גם בענפי החקלאות ובאחרים - פרט למיניפלסט.

הרווחים מתאגידים –
יש הגדרה ברורה מה עובר לקהילה.
בסעיף הכנסות עין שמר אלון 50-70 אחוז עוברים לקהילה.
עפ"י החלטות השיחה, השימוש בכספי תנובה לפרעון הלוואת ההסדר, מקטין את החלויות וכל הסכום הנ"ל עובר לטובת החיסכון הסוציאלי.
סך הכל הפרשו השנה לבטחון סוציאלי 1.58 מל. ₪ .

ח ו ה כ ה ן
בתקציב הקהילה מופיע 1,200 אש"ח לטובת פנסיה – וזה הסכום שהועבר מהעסקים. איפה ההפרשות לפנסיה מתוך תקציב הקהילה?

ע ו ד י
חוה צודקת. על הנהלת הקהילה חובה להעביר 10% ממשכורות החברים בתוך עין שמר לקהילה. הקהילה תצטרך למצוא פתרון לזה לפני כל דבר אחר.

ע מ י ת ד ג ן :
נפגשנו עם רוב מרכזי הפעילויות, והתקציב המופיע כאן הוא התוצאה מכך. אנו רואים כי קטנו מקורות הקהילה במיליון ₪ וגם השימושים קטנים במליון.
היתרה להחזר הלוואות ולהשקעות דומה לשנה הקודמת.

להערת חווה - חסר לקהילה כמיליון ₪ להשקעות בשוטף ( כ- 10% ממשכורות החברים
הכנסות מעבודה בבית) . לקחנו בחשבון צמצומים ופיטורים אפשריים בעבודת חברים (את הגומי כבר לקחנו בחשבון). יתר הסעיפים מהמקורות כמעט ללא שינוי.
הכסף שחסר מעבודות חוץ ובבית, כמיליון ₪ , חסר במקורות.

סעיף השימושים - הצגנו לפני רכזי הפעילויות את הצורך לחסוך בכל דרך אפשרית.

ההערה של חווה נכונה, נתקן את התכנית בהתאם. המשמעות המיידית היא שלמרות שיש צורך גדול בהמשך השקעה בבנייה, בשלב זה אין לנו מקורות להשקעות בשיפוץ ובניה חדשה. אנו מבקשים לא לאשר השקעות עד שנראה מה המצב לאשורו. אם בעתיד תהיה אפשרות נעשה זאת ולכן השארנו זאת בתוכנית.

א ו ר י א ש כ ו ל י :
בשימושים יש כמה סעיפים שאינם מובנים לי. במרפאת השיניים. בתקציב הצרכני, בכלכלה.
על פי הנראה כאן, הוצאות ההנהלה גדלות והוצאות הציבור מצטמצמות.

ע מ י ת ד ג ן :
המרפאה מאוזנת – התקציב הוא תשלום הקהילה עבור טיפולי השיניים.
בכלכלה – הענף יגמור מאוזן והרווח שאולי יהיה יעבור להשקעות במקום. הסבסוד של הקהילה לאוכלים בחדר האוכל 750 אלף בשנה.

ג י ל ו ע מ י ת
מחירי המים עלו מאוד בשנה האחרונה ועוד יעלו פי שניים עד סוף השנה – חברי הקיבוץ משתמשים במים פי 3 מאזרחי ישראל. בקיץ אנו צפויים לחוסר מים. אם נחסוך במים זה יועיל מאוד לתקציב.

ע מ י ת –
הוצאות מש"א – הן עבור שכר עבודה והשתלמויות חברים. העלות גבוהה אך זה מעלה את הכנסת החברים מעבודה בעתיד. לא נכון לאמור שההנהלה משמינה , עובדתית , הוצאות התקורה הולכות ויורדות על פני השנים האחרונות.

ג י ל - התקורה אמורה לרדת השנה. בענפים המשותפים לקהילה ולעסקים – בס"ה יש על פי התקציב ירידה.

ע מ י ת ד ג ן :
בצ"מ , רזרווה לצרכים בלתי צפויים מראש, כשמה כן היא,– הקצבנו פחות מאחוז, אני הייתי שם יותר, לפחות חצי מליון .


א ס ת ר ל ר ר :
מה לגבי חסכונות החברים? האם הקיבוץ שומר בטחונות מול הסכומים הללו?

ע ו ד י ד ג א י :
הקהילה הפרישה לטובת חסכונות הציבור כספים בגובה 1/3 לערך מהחוב הפנימי. אבל אינני יכול לייעץ לאף אחד מה לעשות כל אחד יכול לעשות מה שנכון לו ביותר.

ג י ל :
הכסף בבנק מקבל פחות ריבית.


ע מ י ג ל ע ד :
החבר מקבל בקיבוץ יותר ממה שהוא מקבל מחוץ לקיבוץ וערך כספו לא ירד. גם הקיבוץ נהנה מכך. הסכום שאנו מחזיקים מול חסכונות החברים, יותר מחציו נמצא כקרן; הוא מפוזר ויש מעקב אחריו. כיום יש מצב של יכולת להבטיח לחברים את כספם. אף פעם בעין שמר לא הייתה עצירה של התקציב.

ג י ל ע מ ל :
יש ועדת כספים ועוקבים אחר יתרות החברים. אנחנו כל הזמן מורידים את יתרת כספי החברים מול כספי הקהילה.
ע מ י ת :
גם הבנק הכי גדול יקרוס אם ביום אחד כל לקוחותיו ייקחו את הכסף..ההנהלה והציבור צריכים להתנהל בשיקול דעת.

ח ו ה כ ה ן :
אם אכן התהליך יחמיר, עלינו להיערך אליו עם השינויים המתבקשים בשנת 2009 - צריך לתקצב זאת והתקציב לא יראה כך.
צריך לדון האם מחזירים חברים לניהול בבית – והאם זה כדאי – והיכן.
מה שנעשה במפעל אינו נכון; קרה דבר מוזר, המשכורות הגבוהות ירדו ב-10% ואילו לבעלי המשכורות הנמוכות הורידו יום עבודה שמשמעו 20% מהמשכורת. למה הנהלת הקהילה קיבלה זאת?
נראה שהדיון על כך היום הוא יותר מהותי מאשר הצגת הנתונים, כי זו ההתארגנות האמיתית לשנה הבאה.

ע מ י ת ד ג ן :
לנושא השינוי - תוך כדי העבודה אנו מכינים תשתיות ליום השינוי, אם וכאשר יבוא. גם הצגת המבנה ביחד, עסקי וקהילתי - תמונה מלאה של עין שמר עם ההפרדה בין העסק לקהילה – נובעת ממודל השינוי, כי אין ברירה אלא להתכונן לכך. הצעד המשלים ייעשה יחד עם ברית פיקוח ומבט – שהוא בדיקת ההיתכנות הכלכלית של עין שמר להתנהלות במודל השינוי והוא אינו קשור לכאן הערב.
כל זמן שלא יהיו תשובות מניחות את הדעת לשאלות כגון הפנסיה של החברים, ליכולת הקיבוץ להתנהל על פי המודל התנהלות השוטפת, נשאר במצב של עצירה.
לפי הגדרות ההפרדה בין העסק והקהילה, הנהלת הקהילה אינה צד בתכניות ההתייעלות של הענפים. המהלך נולד בהנהלות הפעילויות ומאושר בהנהלה העסקית - זו בדיוק מהות ההפרדה בין העסק והקהילה.

ח ו ה כ ה ן :
לדעתי מש"א עין שמר צריכה להתערב במשכורות כל חבר וחבר – זה קריטי. ולפני הכל היא צריכה להתערב בעסקים של עין שמר, כי אנו יחידה אחת. השפעת הקיבוץ במפעל הגומי צריכה להיות רבת משמעות כי המפעל הוא שלנו – אך המלה שלנו לא נשמעת שם ולאורך השנים ויתרנו על המילה שלנו בעסקים. עלינו לחזור ולהתערב במה שקורה. אינני בטוחה שהמנהל של היום וגם והדירקטוריון מתאימים לבעיות החדשות שנוצרו. בתור הבעלים, הקהילה ועסקים צריכים להיות מעורבים בנעשה במפעל ולקבל עדיפות לחברי הקיבוץ בעסקים שלנו. היום אנו מאבדים את השליטה והמפעל אינו משרדת את האינטרסים שלנו.

ע ו ד י ד ג א י :
בהנהלת מפעל הגומי יש רוב מוחלט לחברי עין שמר. בראש וראשונה צריך לדאוג שהמפעל ימשיך להתקיים וההחלטות שהתקבלו היו בהשתתפות מש"א עין שמר. הקיצוצים מחויבים וההנהלה נהגה באומץ. לולא עשו זאת, היה סיכון כי כל 38 החברים שקוצצה משכורתם היו מסיימים בבית ללא עבודה. הקיצוצים הם הגיוניים והתוכנית שמרנית וקבלה גיבוי של מועצת המנהלים ואף הגיעה להנהלת הקהילה שאישרה אותם. גם העסקים שמקבלים דמי שימוש מהמפעל, הסכימו לוותר על העלאה כדי שהמפעל יצליח לעבור את הצונאמי הזה. בסופו של דבר כיום המפעל הוא אינטרס עליון שלנו. לא מזמן העביר המפעל בונוס בגין 2007 שהגיע לכיסי החברים.
אני מאמין שבכל עמדה במפעל ובכל מקום אחר בקיבוץ יש זכות קדימה לחברי הקיבוץ, אם יש חבר מתאים.

א ו ר י :
מתי יהיה דיון נוסף והתארגנות ?



ר ק פ ת ז ה ר :
חלק מהצעדים כבר נעשו, וכשיהיו נושאים עליהם צריך להחליט, הם יגיעו לפורום הנהלות או לשיחה. הצעות יתקבלו בברכה.









ש ב ת ש ל ו ם !