חפש בעלונים קודמים

ה' בטבת תשס"ט 30.1.2009

עלון 5 (3727) ה' בטבת תשס"ט 30.1.2009
פ ו ת ח י ם ש ב ת
לפני שבוע שרנו שירי "רואים", הסולנים היו: חיים חננאל ואביעד שפירא בשיר "רואים רחוק רואים שקוף", רקפת זוהר בשיר "הכל זהב" ומירי גרוסברג שניגנה את "ציפור שנייה" ואת "והאר עינינו". תודה לסולנים על תרומתם המבורכת.
בערב זה הצטרפו לנגנינו מרדכי ושילה פוזן (אורחים של ניצה וחופי), הם ניגנו ביופי רב שירי שבת, והוסיפו ניגון "כְּלֵיזְמֶרִי" עליז. שמחנו איתם מאד.

בדרשה נוקבת הבנויה לתלפיות הגישה סיגל דקל את פרשת "וָאֵרָא". לאחר הקדמה קצרה אמרה ש 400 שנות שיעבוד ובעיקר הופעתו של האיש הנכון (משה), הביאו את עם העבדים לתבוע לעצמם חירות. דיברה על כך שמשה ואהרון ניסו לשכנע את פרעה לשלוח לחופשי את העם וכשזה לא צלח בידיהם נכנס לפעולה אלוהים עם עשרת המכות.
היא דנה בשאלה מדוע היקשה אלוהים את לב פרעה? והשיבה שמטרתו של ה' הייתה לאפשר לו לפעול בכוח ולהפגין את עוצמת אותותיו ומופתיו...
הביאה דברי פרשנים שונים שהתייחסו לשאלה במה חטא פרעה? הרי אלוהים היה זה שגרם לו לסרב? הפרשנים, כל אחד על פי דרכו הסבירו, הבהירו והצדיקו את התנהגות האלוהים. אזכיר רק את דברי הפרשן סְפּוֹרנוֹ שטען שמפגן הכוח האלוהי לא נועד לַמִצְרִים אלא לבני ישראל, כדי שיכירו בכוחו של אלוהים וילמדו להיות נאמנים לו.

כאן עברה סיגל להשוואה בין סיפור מכות מצרים לבין ימֵינוּ אלה, ימי המלחמה בעזה: שם וכאן, אמרה, מדובר בשטח מצרי, שם וכאן מדובר בימים של סבל שלא ניתן עוד לשאת. שם וכאן מדובר באיוולת מנהיגים שמובילה לאסון של עמים שלמים. ובעיקר, שם וכאן (אם כי בניסוחים שונים), המטרה העיקרית המוצהרת היא לצרוב את התודעה באמצעות מפגן כוח.
ממשלת ישראל מצהירה: "תבינו שאיתנו לא מתעסקים..." ומן הסתם גם כאן כמו שם, צריבת התודעה הכואבת אינה מיועדת רק לאויב...
הרציונל אם כן הוא משותף: עם אינו יכול להתאחד ולהתחזק סביב חולשה וּמִסכֵּנוּת, יש לצרוב את תודעתו במפגן של כוח וניצחון. ישראל תהייה חלשה כל עוד צרוב בתודעתה הפסד לבנון. לכן ממשיכה הממשלה את הלחימה בעזה ועוברת מתקיפה אווירית להכנסת כוחות לעומק השטח עד שתמחק חרפת לבנון, ולעזאזל המחיר...
בהמשך, אמרה, שהשוואות עם ימים עברו מועילות לצורך הפקת לקחים. את לקחי המלחמה בעזה יִקַח עוד שנים להפיק, בעוד שבהשלכותיהן של מכות מצרים ניתן כבר בקלות להבחין: רגע אחרי שפרעה משחרר את עם ישראל מִאֵימָת מכת בכורות, הוא אינו מהסס, רותם את מרכבותיו ויוצא לרדוף אחריהם במדבר. תודעה צרובה, מסתבר, מחזיקה בקושי עד הבוקר הבא... וכך גם הפסקת האש בדרום...
וגם מהפגיעה בחפים מפשע, שם במצרים, וכאן בעזה, ניתן ללמוד שתודעה של עם אינה נצרבת לעולם בכניעה לכוח כָּמְצוּפֶּה, אלא דווקא בשנאת הכּוֹחָן, ומי יודע כמה עוד שנים יחלפו עד שיקום מנהיג אמיץ שיצרוב בתודעת עמינו רעיונות עמידים הרבה יותר: רעיונות של אחווה, תקווה ושלום.
והשבוע, שירי לילה, בהקשר ל"ויהי בחצי הלילה..." המסופר בפרשת השבוע, פרשת "בוֹא", על הפרשה - אורי ליס.



שיחת קיבוץ ביום שלישי 3.2.09

1. קבלה לחברות.
רז דקל.

2. מ י נ ו י י ם :
נעמי בן חיים לריכוז ועדת קלפי.
ועד הנהלה לאגודת "שמר": משה רונן רכז, יגאל קצ', ליאורה מאסטרטו, רפי ארליכמן.


3. תהליך השינוי – אופן התנהלות.
האם להתקדם עם צוות השינוי או להקים צוות שיתופי ולהתקדם בשני מסלולים.

4. נוהל חניות.
ועדת בטיחות מציעה נוהל חניות כולל קנסות (פורסם בעלון).



ג ש מ י ם
השבוע ירדו
טיפות בלבד.


מועד שיחות הקיבוץ הבאות: בתאריך 17/2 בשעה 20:30 בתאריך 3/3 בשעה 20:30.


נועם הספר יבוא ביום שני הקרוב



ט"ו בשבט
לילדים
השנה יחנכו חניכי המרכזים גינת ירק אקולוגית באזור שמאחורי בית התינוקות בשיתוף עם הנוי, החממה, בני הנעורים וגן אורן. הילדים ישתלו, יזרעו, יכינו את השלטים והערוגות השונות.
בסיום ייערך טקס בשיתוף שני המרכזים לקבלת החג וכיבוד קל.
הפעילות היא ללא הורים ותיערך במסגרת שעות הפעילות של הילדים.





ש א ל ה
לועדת בטיחות:
מתי ייסגר השער לפני המועדון לחבר על מנת שלא יוכלו להיכנס אין סוף מכוניות?
אולי שווה לשים מחסום מסודר עם כפתור או פשוט לנעול כמו שצריך ושיהיה מפתח רק למרים במועדון?
התנועה של הרכבים העולים לכיוון השכונה של הצעירים וגם אל המועדון היא מסוכנת ביותר, יש המון ילדים וחברים באזור.
אין שום סיבה להיכנס לשם עם רכב. יש מגרש חנייה מסודר כמה מטרים למטה.
למה החבר'ה הצעירים שגרים בשכונה למעלה צריכים לחנות ליד הבית? הם הפכו את האזור לכביש לכל דבר.
באותה הזדמנות, לאחר שכבר נכנס תקציב 2009, מה לגבי מחסום עם כפתור בכניסה לשכונת החממה, בכביש שעולה מהשער הצהוב?
הראל יגודה.

משיב שביט שפירא
ועדת בטיחות

בקרוב מאוד נתקין מחסום בין המתפרה לפאב. המחסום יפתח בעזרת כפתור.

המחסום הידני שנמצא בצידו המזרחי של הדרן – ליד מחסן מיניפלסט – ייסגר ולא ניתן יהיה לפתוחו ע"י כפתור.

לגבי אפשרות התקנת מחסום ליד השער הדרומי, על מנת למנוע כניסת רכבים לשכונת החממה – אין אישור לכך בגלל חוסר תקציב.






מועדון לחבר
אני מבקשת מהחוגגים אירועים במועדון -
לא להחנות רכבים על הרחבה.

מ ר י ם ש .




למשה החשמלאי
תודה רבה על העזרה הרבה
והשירות האדיב

תומר גורן, מועדון ח"ץ (פאב)


תיקונים שיש לעשות בחוברות הטלפון החדשות:

במספר הנייד של משה רונן חסרה ספרה אחת וצריך להיות:
052-375039

מספר הנייד של נוגה שורר שונה מהכתוב בחוברת - וצריך להיות:
052-5523594

מספר הטלפון של אביטל מלומן:
052-8337957

סל הפקות 4497

במספר חוברות יש בלבול בסדר הדפים. כדי לתקן - יש לפתוח הסיכות ולהפוך את הדף השלישי .

בחדר העלון יש כבר חוברות קטנות – המעוניינים יפנו אלי. נורית משיח.








מהמוזיאון
לצורך פעילות במוזיאון אנו זקוקים לגלילי נייר טואלט, ארגז יועמד על הספסל
ליד חדר העלון.





ב ק ש ה
לבעלי כלבים ואוספי העצמות -
אני מבקשת להניח לנו לסיים את הארוחה בנחת ואת העצמות אספו מליד מכונת הכלים בלבד.
ט ו ב י ת



הספריה האזורית מנשה
מזמינה
הורים וילדים
לפעילות בספרייה
לכבוד ט"ו בשבט
ושבוע שמירת הטבע

שעת סיפור והפעלה

מספרת בנושא איכות הסביבה -השחקנית נועה רוזן.
הפעלה "עץ המשאלות" בהנחיית
טל סמולסקי.

מבחר ספרים בנושא איכות הסביבה וט"ו בשבט יהיו בתצוגה לרשותכם לעיון והשאלה.

הפעילות תתקיים ביום חמישי 12/2/09 . ללא תשלום.
שעת סיפור תתחיל בשעה 17:00 בהמשך ההפעלה
סביב "עץ המשאלות".
נסיים בשעה 18:30.
מתאים לגילאי 5 – 8.





משולחן
סדרן הרכב:
ברצוני לרענן ולהזכיר לנוהגים מספר נושאים הקשורים לרכב:

א. ה ז מ נ ו ת ר כ ב -

1. סידור הרכב הממוחשב מצריך תשומת לב בזמן הזמנת הרכב. לא בהכרח הזמנה שרשמת תביא בסופו של דבר שיסודר לך רכב – ומשום כך יש לשים לב לתגובות המחשב.

2. משעה 10:00 בבוקר סידור הרכב ליום המחרת כבר סגור. ולכן, סביר להניח שתגובת המחשב להזמנה תהיה אחת משתיים – או שיאמר לך שהזמנתך אושרה, או שנכתב שהזמנתך נקלטה, אך אין רכב פנוי. במקרה זה, אם זה אינו מצב חירום, יהיה עליך לחפש רכב בשעות קרובות שיתאימו לצרכיך.

3. מומלץ, שכאשר מזמינים רכב ליום המחרת, לבדוק לאחר סיום סידור הרכב ליום זה - שאכן נרשם לך רכב. אם לא, עליך להיכנס להצגת רכבים, ולראות באיזה שעות ישנם רכבים פנויים ולהתאים נסיעתך בהתאם.

4. ישנה אפשרות נוספת של תגובת המחשב להזמנה, והיא: שהזמנתך אושרה, אך סדרן הרכב טרם פתח את היום וכו'.
במקרה כזה, ההזמנה תטופל כאשר ייעשה הסידור ליום הרלוונטי. ובמידה ויהיו בעיות אתקשר אליך.

5. רצוי מאוד, כי יום קודם לנסיעה, לבדוק במחשב אחרי השעה 12 בצהרים אם אכן סודר לך הרכב ועל פי השעות שבקשת. זאת על מנת להבטיח, שבמידה שיש תקלה בהזמנה, או שהיא נמחקה, יהיה לי זמן לטפל בבעיה.
פניה של חצי שעה לפני הנסיעה
אינו מותיר זמן לפתרון.

ב. לקיחה והחזרת רכב שלא דרך המחשב.

לכולנו יש ניסיון מר, ממצב שבו החזרה או לקיחה רכב נעשתה שלא דרך המחשב ובכך גרמה לבעיות מתמשכות. לכן חשוב מאוד שכאשר מתכוונים לקחת רכב, גם אם מישהו לפניך לוקח אותו זמן מפתחות, לסגור קודם לכן את ארון המפתחות ורק לאחר מכן לקחת את המפתחות בדרך המסודרת.
לא פחות חשוב ואפילו יותר, להחזיר את הרכב דרך המחשב.

ט י פ ק ט ן –
אם באת לקחת רכב והוא נמצא בסככה אך המחשב אומר שטרם הוחזר, כנראה שקודמך לנסיעה החזיר אותו שלא דרך המחשב...

במקרה זה, עומדות בפניך שתי אפשרויות: האחת - שתחכה שמישהו יגיע ויפתח את ארון המפתחות, השנייה לצלצל לרכז הרכב.
בשני המקרים, כאשר תוציא את המפתחות מהארון, דבר ראשון עליך לבצע החזרת רכב בשם קודמך שלא עשה זאת, ורק לאחר מכן לבצע לקיחה מחדש דרך המחשב.


ג. כ ל ל י :
יש לוודא כיבוי האורות ביציאה מהרכב. אם לא עושים כך רוב הסיכויים שהרכב ייאלץ לבלות במוסך כמה שעות להטענה.
חשוב גם לשים לב שאיתות הרכב אינו עובד, קרו מקרים בהם האיתות עבד ורוקן את המצבר.

ד. א ח ר ו ן ח ב י ב –
התחדשנו בימים אלה ברכב חדש שמספרו 68 והוא עונה לשם מזדה. זהו רכב טנדר דבל-קבינה עם מהלכים ידניים ופתיחתו כמו היונדאים הגדולים: שלט, לחיצה על מנעול וקוד בן 4 ספרות.
בקרוב נרכוש יונדאי חדש שיחליף את 36 וגם הוא יהיה בעל קוד כניסה. לאחר רכישתו יוצאו קודם חדשים לנוהגים.

נסיעה בטוחה ונעימה לכולם.
משה רונן



אגרת טלביזיה לרשות השידור

לאחרונה קיבלו חברים רבים, המוגדרים "אזרח ותיק", איגרת הודעה מרשות השידור.

אני מבקשת להסביר את מהות ההודעה.

לפי חוק רשות השידור, "אזרח ותיק" משלם לרשות השידור אגרת טלביזיה בגובה מחצית מסכום האגרה שעליו מוחלט בתקציב המדינה בכל שנה.
בשנתיים האחרונות, רשות השידור לא חייבה "אזרחים ותיקים" בתשלום האגרה. השנה, טרם אושר תקציב המדינה ולכן עדיין לא ידוע אם יהיה פטור כזה.
מכיוון שכך, רשות השידור מבקשת להבטיח את עצמה ושולחת התראות בדבר האפשרות שירצו לגבות את האגרה.

אנחנו, קיבוץ עין שמר, מעבירים לרשות השידור רשימה שמית של בתי האב עבורם הקיבוץ משלם וברשימות רשות השידור נרשם שם האזרח המשלם.

לכן, אין צורך להעביר אלי את ההודעות בדבר אפשרות עתידית של גבית האגרה.
אני מבקשת להעביר אלי רק את ההודעות של חברים הפטורים מאגרת טלביזיה.

צביה ויסברג






עדכוני חורף חכם

♣ החוג של טובית לא יתקיים ביום שלישי הקרוב (3.2.09). יחזור ביום שלישי 10.2.09.

♣ החוג של שני מרצ'בסקי יתחיל בשעה 20:45 (קפה לפני).

♣ החוג של עלווית יתקיים בימי רביעי בשעה 17:30 במרכז אנפה.



הרצאה משולבת
עם סיום קבלת השבת, התקיימה במסגרת חורף חכם, הרצאה משולבת במועדון לחבר, שעסקה בתיאטרון ובקולנוע.
קובי גרוסמן הציג את הנושא של 'האח הגדול' בתיאטרון, תחת כותרת המשנה - גלגולו של סיוט.
קובי בחר להציג דמויות שכורעות תחת כובד משקלן של נוכחויות על, שכאילו מביטות עליהן ומכוונות את מעשיהן. אם זה רוחו של אביו המת של המלט, במאי התיאטרון במחזה קצר של בקט, או האח הגדול, תרתי משמע, של וילי לומן במותו של סוכן.
את החיבור המתבקש לתכנית ההיא מהטלויזיה, עשה קובי במספר מילים ספורות בלבד... ההרצאה לוותה בקטעים ממחזות מוסרטים. הקטע ממותו של סוכן הזכיר לנו עד כמה דסטין הופמן הוא שחקן מופלא.

חיים חננאל הציג ז'אנר קולנועי חדש יחסית שהוא תוצר של תפיסה היסטורית ותרבותית כוללת יותר - הפוסט מודרניזם.
באופן מקרי ובלתי מתוכנן, הדוגמא הראשונה והמוקדמת יותר שבחר, הייתה סידרת הטלוויזיה 'האסיר' שעוסקת בסוכן חשאי שנחטף לכפר מוזר, שמתנהל ממש כמו 1984 של ג'ורג' אורוול (מי שגילה לעולם את מושג 'האח הגדול'). כך יצא שההרצאה של חיים החלה במקום שהסתיימה זו של קובי.
הוצגו סרטים שנראים לכאורה עממיים, מלודרמות (אלמודובר), מיוזיקולז (קופולה) או סרטי מתח (דיוויד לינץ') אך למעשה יש בהם עושר גדול של שפה אמנותית ועומק רב.

מומלץ לקהל לחפש סרטים של טרנטינו, האחים כהן, פיטר גרינוואי, דניס פוטר, אלמודובר, דיוויד לינץ', ג'ון ווטרס וטים ברטון - הנציגים הבולטים ביותר של הזרם הפוסט מודרני, ולצפות בהם בהקשר המתאים.

הייתה נוכחות יפה בהרצאה ותגובה טובה שהותירה רצון לעוד מפגשים שכאלו.
צוות חורף חכם










עדכוני
מש"א

לעובדי החוץ
שנת 2008 הסתיימה ואנו מבקשים שתביאו בהקדם את הדוחות על הפנסיות, קרנות השתלמות וקופות הגמל השונות ואת טופסי 106.
ניתן להביא את הדוחות להגר אלון בהנהלת חשבונות, או לשים בתיבת העץ ליד תאי הדואר או להביאם אלי.


תזכורת על צבירת ימי החופש
התחלנו לצבור את ימי החופש החל מינואר 2007, ועל פי תקנון העבודה, עד גיל 40 זכאי חבר ל - 15 ימי חופש בשנה,
מעל גיל 40 זכאי חבר ל- 20 ימי בשנה.
צבירת ימי החופש היא עד שנתיים + שוטף (כלומר שלוש שנים):

חבר עד גיל 40 יוכל לצבור מקסימום 45 ימי חופש בשלוש שנים, ומעל גיל 40 חבר יוכל לצבור מקסימום 60 יומי חופש בשלוש שנים.

הגר צ'נסקי חילקה לכל החברים את צבירת ימי החופש שלהם.
שימו לב, יש לנצל את ימי החופש לפני הגיעם לתקרה. ימים שיצברו בנוסף, יעברו לבנק החופש (ימי חופש היסטוריים שניתן להשתמש בהם רק לחופשות בחו"ל )- על פי תקנון העבודה.
במידה ויש שאלות בנושא, נשמח לעמוד לרשותכם,

יום הבחירות
יום הבחירות הוא יום שבתון, בואו להשפיעה...


ה ג ר ו ר ו נ י

















שבת חמין
בשבת הזו!!! (מחר)
כולם מוזמנים לפאב לאכול חמין חם וטעים
בשעות 13:00 - 14:00

שאול מאוד יתאכזב אם לא תבואו...

שכונת קיסריה














ברכות חמות לעלית
בהגיעה לגבורות
עלית היא הבת הראשונה של הקיבוץ, נולדה כמה חודשים אחרי דיוויד, ושניהם ידועים כבנים הבכורים של הקיבוץ.

בני משפחתה של עלית ערכו לכבודה מסיבה גדולה ויפה, כשבין המוזמנים גם חברי "עופר" קבוצתם שלה ושל דיוויד ממשמר העמק משכבר הימים.

חבריה ל"שולחן ארוחת הבוקר" קבלו את פניה בעוגה ופרח, ברכה וזיקוק והיה חגיגי ונחמד.
וזאת ברכתנו:

עלית יקרה
דרך ארוכה ויפה עברת עד כאן, מלאה וגדושה במעשים, לימודים, מראות ונופים, הרפתקאות וטיולים.
טפחת את יפי הנוי, צרכת תרבות וגם ייצרת, הובלת ועדות וחגים בקיבוץ ובתנועה ועוד כהנה וכהנה.
בקיצור –
"אשת חיל מי ימצא... רבות בנות עשו חייל ואת עלית על כולנה".. (משלי ל"א).

ברכות חמות לך ב"גבורתך"
המשיכי בכוחך זה להתעניין, לעזור ולתרום, ליהנות ממה שמתאים לך במקומותינו כיום ולשמור על בריאותך.

מ ז ל ט ו ב !

חבריה של עלית












במקלטים המשתפצים נמצא עדיין ציוד שלא באו לקחתו – מי שהציוד שייך אליו - יבוא במהרה לקחתו.











ש א י ל ת א

כמה עלה שיפוץ המבנה והרהוט החדש שנקנה עבור הנהלת הקהילה?

אורי אשכולי


משיב
יואב דרודי – רכז המשק
המשרדים שעברו למבנה שממול לכלבו הם משרדי הקיבוץ, הכוללים את משרדי המזכירה, היו"ר הכלכלי, רכזת מש"א, רכז המשק, רכז הקהילה ומזכירת משרדי הקיבוץ. המהלך מהווה שלב (כמעט) אחרון בשורה של מהלכים:
א. העברת המשרדים ממקומם המקורי למבנה שהיה של קוקימן ויועד למיניפלסט, תוך הקדמת ההשקעות שנדרשו להתאמתם למשרדי מיניפלסט מהלך זה בוצע במימון מקור חיצוני.
ב. שיפוץ החלק שפונה ותיקונים הכרחיים לאחר עשרות שנות שימוש והתבלות קשה של המבנה.
ג. אכלוס חלק משמעותי מהמבנה שפונה בשימושים אחרים.
ד. העברת המשרדים למקומם החדש במבנה איגלו שהתפנה, בכדי לפנות את המשרדים במבנה קוקימן עבור מיניפלסט.
השלב הבא, אם וכאשר יתעורר הצורך, יהיה העברת משרדי הנה"ח של הקיבוץ לחלקו השני של המבנה.

כל המהלכים תוכננו ותוקצבו מראש ויצאו לפועל בתקציבים צנועים - בנסיבות מצב המבנים והתשתיות השחוקים לאחר עשרות שנות שימוש.
לגבי מספרים - אשמח לפרט לכל מתעניין ישירות ו/או בשיחת קיבוץ.

ב ב ר כ ה , י ו א ב ד ר ו ר י



ה ק י ב ו ץ ל א ן

"עושים שינוי
ושורפים את הגשר"
(ע. א חבר קיבוץ "שהתחדש" לפני שנים אחדות)
א ב י ש י ג ר ו ס מ ן


ליפתח שלום!
ברצוני להגיב בקיצור על רשימתך: "הקיבוץ מתחדש – אנחנו לא"

"מתה אשתו האהובה של המלך" מספרת האגדה. "המלך החליט להקים ארמון ולשים במקום מרכזי בתוכו את ארונה של אשתו. לאחר שנים הוזמן לראות את הארמון שנשלמה בנייתו. כאשר נכנס המלך לארמון נוכח לדעת שהארמון הוא כליל היופי. רק דבר אחד העיב על המראה המושלם, היה זה ארונה של אשתו שהוצב במרכז החדר. תוציאו את הארון מהארמון, פקד המלך על נתיניו, הוא מקלקל את יופיו של הבניין". וכך היה.

הניסיון לקיים חברה המנסה לתת תשובה לצרכים ייחודיים של חבריה ללא הבדל הנובע מחשיבותם, הכנסתם או נחמדותם, הוא ניסיון קשה, לעיתים כמעט לא ניתן לביצוע, אבל הוא ניסיון אפשרי וראוי. השאלה הניצבת בפנינו היא האם הגיע הזמן להתייאש, להרים ידיים,"ולהוציא את הארון המטפורי בו מונחים הערכים המכוננים עליהם מושתת הקיבוץ", או לחילופין לחשוב שעדיין יש סיכוי לתקן את השגיאות הקלקולים (ויש כאלה לא מעט).
מנו ובעקבותיו יפתח, טוענים שהגיע הזמן להתייאש, להחליף דיסקט ולחיות כמו שכל העולם מסביבנו חי: החזק חזק והחלש חלש, וכל אחד לגורלו. אחד יגור בארמון מלא כל טוב והשני יורשה לישון מתחת לגשר. זהו חזון ישן המתחזה לחדש ומתחדש.

שניים מהליקויים שמונה יפתח ברשימתו ניתנים לתיקון באמצעות שינוי החלטות בקיבוץ שאינו נוהג לשרוף את הגשר לאחר שחצה את הנהר: א. מודל תגמול באמצעות שעות נוספות. מסתבר שקיימים מודלים של תגמול באמצעות
עבודה נוספת הפועלים בהצלחה בקיבוצים שיתופיים שונים והם הרבה יותר מוצלחים
מהמודל של שעות נוספות המקובל אצלנו. ניתן ללמוד מהם וליישמם בקיבוצנו.
ב. שיוך נכסים יצרניים ואמצעי יצור על פי ותק.
על פי החלטת הקיבוץ, הגיל ממנו זכאי חבר למתן זכויות הוא שלושים שתיים. ייתכן
מאוד שנכון יותר לחשב את הזכויות מהיום שבו התקבל האדם לחברות בקיבוץ. יש
מקום לבדיקת הטענה המועלית ברשימתו של יפתח, ואם יוסכם שנפלה שגגה בהחלטה
הקיימת, ניתן בהחלט לתקנה.

בניגוד לחברות הירארכיות שהקיבוץ המכונה "מתחדש", הופך דומה יותר ויותר אליהן, הקיבוץ שלנו תמיד גילה גמישות ונכונות לבדוק את אורחות חייו וזהו אחד מיתרונותיו הגדולים. כי קיבוץ הוא הוויה של התחדשות מתמדת, שינוי ושימור המתקיימים זה לצד זה לאורך שנים וחיים שלמים.
נכון, לנהל קיבוץ המנסה לקיים אורח חיים שיתופי זאת משימה קשה ומורכבת. בשנים האחרונות כמה מצעירי המקום לקחו על עצמם את מילוי התפקידים המרכזיים ומתמודדים עם המציאות הקיבוצית שלנו. השאלה הנשאלת במלוא חריפותה היא, האם ימצאו חברים נוספים השייכים לדורות הצעירים יותר החיים אתנו בקיבוץ שיהיו מוכנים לעמוס על שכמם את העול הניהולי של המערכת הקיבוצית המורכבת, כולל נכונות לשלם את המחירים האישיים המתחייבים מהחלטתם זאת. על שאלה זאת חובת התשובה היא עליך, יפתח, ועל בני גילך. אנחנו, אביך, וכותב שורות אלה וכל בני דורנו, אמורים לסייע לכם ככל יכולתנו, אבל האחריות העיקרית לעיצוב דמותו העתידית של הקיבוץ מוטלת עליכם. מקל השליחים כבר נמצא בידיים שלכם. אגב, בשונה מרוב רובנו אתה יפתח מכיר מתוקף תפקידך את המתרחש בקיבוצים "שהתחדשו". אתה יודע שגם בהם לא מצוי גן עדן. לעיתים להפך. בחיים של כולנו עסקינן, והחיים לימדו אותנו שאין בנמצא פתרונות מושלמים. כל שיטה ויתרונותיה, כל שיטה והקשיים המובנים בתוכה.
האדם, וחבר הקיבוץ בכלל זה, נידון לחיות במציאות מורכבת, רבת סתירות. הבחירה שלנו כחברי קיבוץ היא בין אלטרנטיבות ערכיות ומעשיות שונות. ניצבות זו מול זו האפשרות להעדיף חברה המבוססת על העיקרון של כל אחד לעצמו, לפרנסתו, לבריאותו, וליכולתו להעניק חינוך טוב ילדיו, מול המשך המאמץ לעצב חברה המנסה להתנהל על פי הערך המכונן של שוויון בין שונים, הבא לידי ביטוי בערבות הדדית ברמה גבוהה ובשוויון ערך העבודה. אני מעדיף את האפשרות השנייה. ואתה?



ה ק י ב ו ץ ל א ן


אל תגיד "לא ידעתי"

מחברת רווחה לחברת שוק:
מצוקה כלכלית בקיבוץ
בהוצאות: "המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזר במכון ון-ליר בירושלים"

אפריל 2008
זו חוברת של מחקרים מפורטים וסקרים מקיפים שנעשו ע"י חוקרי המכון: מיכל פלגי, דני זמיר, אברהם פווין, גילה אדר, אליאט אורחן.
דברי הסיכום של החוברת, שנביא להלן, מסכמים מאה עמודי מחקר וסקרים שנעשו בקיבוצים.

"היתרונות מצטברים בעבור בעלי זכויות
והחסרונות בעבור החלשים"

"במחצית השנייה של שנות ה- 80 בעקבות פעולות הממשלה לעצירת האינפלציה הדוהרת, עברה התנועה הקיבוצית זעזועים כלכלים, חברתיים ומוראליים. הטלטלה גרמה לגל של שינויים שמגמתם העיקרית היא העברת האחריות מן הכלל אל הפרט (בדרגות שונות, לפי סוגי השינוי בקיבוצים) כפי שבא לידי ביטוי באחד הכינויים המקובלים: 'מודל ההתפרנסות'.
צירוף הממצאים מוביל למסקנה מובהקת, שהיתרונות מצטברים בעבור בעלי זכויות היתר והחסרונות מצטברים בעבור המוחלשים.
כך נוצרות בקיבוץ שכבות מצוקה לצד בעלי זכויות היתר [כמו שקראנו בעבר 'מהפכת המנהלים'].

אמנם גם בעבר היו פערים בין חברי הקיבוץ, אך אלה היו שוליים. השינויים שבוצעו ביטלו הסדרים שומרי שוויון ובעקבות המעבר לשכר דיפרנציאלי, התרחבו הפערים ופרצו את הגדרות. אבל העמקת הפערים אינה משקפת את המצב לאשורו, ואף אינה עיקרו, העיקר הוא אבדן הביטחון החברתי. גם בתקופות שבהן רמת החיים של חברי הקיבוץ הייתה נמוכה, הם נהנו מהגנה כוללת סבירה מפני תהפוכות החיים. לעומת החברה החוץ קיבוצית, שבה ההגנות הן חלקיות ותלויות במשאבים של הפרט, נקודת ההתחלה הקיבוצית היא של הגנה מלאה (בגבולות אפשרויות הקיבוץ) ולכן השינוי פירושו הסרה של הגנות שחברי הקיבוץ היו רגילים להן במשך השנים.

השינויים שבוצעו בחלק גדול מהקיבוצים הפכו את הקיבוץ לדומה יותר לכלל החברה הישראלית. סביר להניח שהמיעוט הנהנה מרמת חיים גבוהה הרבה יותר מזו של האחרים הוא מושא לקנאה, אך עובדת קיומו של מיעוט (גדול יותר), שרמת חייו נמוכה בהרבה מזו של האחרים, מרמזת על בעיה חברתית הנוצרת בעקבות השינויים.
בין אלה שנפלו בין הכיסאות אפשר לציין משפחות חד-הוריות, גרושים וחסרי השכלה ומקצוע.
כיוון שמטרת השינוי לא הייתה להרע את מצבם של החברים, נראה שיש בעייתיות בהסדרים שנקבעו. הקיבוץ הופך בהדרגה מקהילת רווחה בטוחה לחברה של פרטים בסיכון".

כפי שעולה מהסיכום, חבר הקיבוץ נהנה מערבות הדדית ומהגנה כוללת נגד תהפוכות החיים – וכולנו בשווה לפי יכולת הקיבוץ. תיקחו את הבעיות והטיפול בחולים, את הטיפול בילדים מוכי גורל. אף אדם או ילד לא הופקר אצלנו – ותהי רמת החיים נמוכה ככל שתהה.
ומה עכשיו?

בראיון איתו אמר רכז הקהילה עמית דגן, "שאחרי השינוי הוא יתפנה לטפל בשכבות החלשות". עד היום לא היו "שכבות חלשות" בעין שמר. אבל אנחנו ניצור אותן כדי שנוכל לטפל בהן...

מגיש: הצוות להתחדשות שיתופית.






\

ה ק י ב ו ץ ל א ן



רדו מהעץ!
א ו ר י ש פ י ר א

אני מתכוון לכתבות בעלון היורדות עלינו חדשים לבקרים ומוכיחות לנו כמה רע, לא הוגן, לא שוויוני ולא "קיבוצי" הוא מהלך השינויים שעשו כבר מרבית הקיבוצים. מדי שבוע אנו שומעים על קיבוצים נוספים ההולכים באותה דרך. העובדה שהרוב בוחר ללכת בדרך זאת אינה הסיבה או המניע ללכת בדרך של שינויים באורחות חיינו. יש שני מניעים אחרים הנבדלים זה מזה ותלויים במצב הקיבוץ המחליט על שינוי: הראשונה היא מצב מצוקה. אותם קיבוצים שנקלעו למצב כלכלי וחברתי קשה והשיטה הישנה לא נתנה יותר מענה לבעיותיהם. והשנייה מבט לעתיד. קיבוצים שהיו מספיק אמיצים וחזקים להחליט על השינויים לפני שנקלעו למשבר....

כל אימת שמצדדי השינויים מעלים נימוקים אלה מבטלים אותם אנשי זר"ש (פורים מתקרב – מה הקשר?..) ואומרים: "תפסיקו להפחיד אותנו. השינויים אינם ערובה בפני משבר". זה נכון. משברים נובעים מגורמים חיצוניים או מניהול כושל שאפשרי גם בקיבוץ שעבר שינויים. ההבדל נעוץ בכלים להתמודד עם מצבי משבר. לא כל הקיבוצים שעברו לשיטת רשת הביטחון הגיעו מיד אל המנוחה ואל הנחלה. אך לא היה ולו קיבוץ אחד שנקלע למשבר קשה, בעשרים השנים האחרונות, ויצא לדרך המלך כשהחליט לשמור על "הקיבוץ של פעם".

לפני שבוע כתב אבישי על "מנו וחבריו" שבעקשנות ממשיכים לדבוק ברעיונות השינוי וההתחדשות. איני יודע מי הם חבריו של מנו. כבר זמן רב לא החלפתי איתו דעות ובנושאים שונים אני חולק עליו. אך דעותיי בנושא השינויים קרובות לדעות שלו, כפי שאני למד ממאמריו. בניגוד לדבריו של אבישי ולדברי חבריו להתארגנות זר"ש, במשך שנים לא הייתה התארגנות של מצדדי השינויים. ההתארגנות, לפני מספר חודשים, הייתה של חברים שמאסו בסתימת הפיות המתמשכת. חברים רבים ראו את הקורה סביבם ורוצים להתאים את הקיבוץ למציאות המשתנה אצלנו ומסביבנו. לא הבנתי מה הפסול שאבישי מוצא בדבקות במטרה של מנו. האם לדבוק בעקרונות ארכאיים זה לגיטימי ואילו לחשוב על הכרח לשנות ולהשתנות זה פסול?

מכנים את התפיסה המסורתית "תפיסה חברתית", בניגוד לתפיסה העומדת מאחורי הרצון להשתנות ש"אינה רואה את האדם". מגייסים למטרה זאת מאמרים שוליים של חברים
שמרגישים עצמם מקופחים אחרי שקיבוצם עבר לשיטת רשת הביטחון. אנו יודעים שמאז ומתמיד היו החריגים הרבה יותר קולניים ומוצאים ביטוי במאמרים בעיתונות הפנימית. אם היו מראיינים באותה מידה את החברים המרוצים מהשינוי קרוב לודאי שלא היה מקום בדף הירוק ובמוסף "קיבוץ"...ובחלק גדול מהמקרים המתלוננים לא משווים את מצבם היום למצבם שהיה יכול להיות אם היו ממשיכים כאילו לא קרה דבר.

קטע זה נכתב לפני שיחת הקיבוץ שדנה לראשונה בהמלצות ועדת השינויים. ועדה זאת נבחרה בצורה דמוקרטית ובמהלך רציני ויסודי. איני יודע כרגע את מהלך הדברים בשיחה. התרגלנו שכשמישהו מעיז להזכיר את המילה "שינוי" בפומבי עטים עליו בטענה שהרוב אמר דברו ואיננו רוצה בשינויים. במידה מסוימת אני מבין את שומרי החומות. הם יודעים שאין דרך חזרה. ולא בכדי. הם מפחדים.

איני יודע בפני מה יש לפחד. יש מחסומים רציניים להחלטה על שינוי באורחות חיים, כמו רוב גדול שנדרש כדי להעביר את ההחלטה. יש לתת צ'אנס לועדת השינויים. אם לא יהיו להם כלים לשכנע את הרוב הרי שההחלטה לא תתקבל. לדעתי מהלך נכון יבטיח יותר טוב גם את עתידם של החריגים (כולל גמלאים). הכיצד? קודם כל יש סיכוי להגדלת המקורות. ושנית ככל שנקדים נוכל לקבל החלטות יותר תקפות לחלוקת המקורות .
ואסכם במה שהתחלתי – לא תמיד הרוב צודק. המניע להחלטות לא צריך להיות ש"גם אחרים נהגו כך". אך לבטח לא תמיד הרוב טועה. וכבר אמרו חז"ל: אין חכם כבעל ניסיון. אך החכם מכולם הוא מי שלומד מניסיונם של אחרים...

אורי שפירא












בעקבות המשבר הכלכלי

יובל בן מיור

מפעל הגומי עם הזמנות הולכות וקטנות, מיניפלסט עדיין לא הפעילו את הקו החדש, בקיץ הקרוב צפויה עלות השימוש במים לעלות באחוזים ניכרים ולשחוק את ריווחי החקלאות, הצומת שסיפקה רווחים יפים בשנים האחרונות מצפה לקיטון בהכנסות מאחר ולאנשים יהיה פשוט פחות כסף.
כל זה מסתכם בהערכה של ההנהלה הכלכלית שלנו כי צפוי קיטון ברווחים בשנת 2009 של כ- 4 או 5 מליון ₪.
לקיבוץ שמעולם לא נהנה ממנוף כלכלי איתן, כמו כמה מפעלים של קיבוצים שכנים, ותמיד נשען על רווחים צנועים בענפים העיקריים שלו אסור לשקוע בשאננות. זה בפרוש אינו מצב של שב ועל תעשה. זה מחייב הערכות בחזית רחבה של כספים, עבודה וחברה – ואנשים שנחושים לבצע אותה.
הגורם העיקרי בו אנו יכולים להשפיע כבר מחר בבוקר הוא תחום העבודה. תכנון נכון, ניוד עובדים, החלפת שכירים, להשארת הכסף בבית. שליטה מחודשת במשאבי האנוש של המפעלים שלנו, יכולה לצמצם את השפעות המיתון. עדיפות במתן עבודה לחברי קיבוץ צריכה להתקבל ברמות הגבוהות ביותר ולא להישאר בידי אנשי המפעלים; גם פיטורים יהיו חייבים בהסבר לסמכות עליונה יותר, כדי לשמור על הכסף בבית. צריך לזכור כי יותר מתמיד אנו תלויים אחד בשני.
כלכלה כידוע אינו מדע מדויק. מצב הרוח של קהל היעד (החברים), מנהיגות, והרבה תשומת לב לאותם אנשים שמחפשים עבודה - יעשו את ההבדל בין הצלחה לכישלון.

ובנוסף – בימים אלו, כשהכתפיים שנושאות בעול הכלכלי הצטמקו, ראוי ונכון היה לצמצם גם את הוצאות המנהל, לא בגלל שאינם טובים או מוכשרים, אלא משום שפשוט אין כסף לכולם. כמעט ואין בארץ גוף שלא יצמצם בתקופה הקרובה את הקף המשכורות או העבודה ומן הראוי לראות את זה גם אצלנו ולהכריז על הפחתת כל משכורות המנהלים ב-10% לפחות. לא יתכן כי כל השפעות המיתון יפלו על כתפי החברים בלבד.

לסיום, אני משוכנע ובטוח כי ההנהלה הכלכלית של קיבוץ עין שמר שוקדת על פתרונות ייצרתים אולם יש חשיבות עליונה לשקיפות ושיתוף החברים במהלך ההחלטות, אולי בנוסח דפי אינפורמציה כפי שעשה ברמן בשעתו.

בתקווה לימים טובים יותר – יובל בן מיור.





עודי דגאי – יו"ר כלכלי מגיב

תגובה לרשימתו של יובל ב.מ.

באופן כללי אומר, כי אני מעריך את העובדה שחברי הקיבוץ מגלים עניין בנושאים הכלכלים מציעים הצעות ואף דורשים לשתפם במידע רלוונטי. מעצם תפוצת העלון יש בעיה לפתוח את הכול מעל דפיו מבלי לחשוף את הקיבוץ לסיכונים מיותרים. יתכן שכדאי בעתיד לשקול קיום פורום עדכונים תקופתי לחברים בצורת שיחה פתוחה במועדון לחבר.
אני תקווה שלפורום כזה יבואו יותר חברים מאשר בדיונים כלכלים תקופתיים שהם דלים בהשתתפות.

לעצם הרשימה של יובל:
א. הכנסות - יש כאן כמה הנחות שאינן מדויקות: למשל, מכירות ינואר 2009 הן בהתאם לתוכנית הגומי ולכן קשה להסיק כי המכירות הולכות ויורדות, יחד עם זאת הנהלת המפעל נערכת לאפשרות כזו.
הטענה כי הצומת צפוי להכניס פחות כסף אינה נכונה. תוכנית החברה מדברת על
מכירות דומות לאשתקד.
מיניפלסט - צפוי להגדלת המכירות והרווח תוך תכנון להפעלת המחלקה החדשה רק
במחצית השנייה של השנה.
נכון שהגד"ש לא יגיע לרווחים מעולים כמו ב-2008 אבל בעקבות קיצוץ המים הצפוי
להתקבל פיצויי מים בסדר גודל שעשוי לכסות על הקיצוץ ברווחי הגד"ש.

ב. כספים – לשמחתנו סיימנו את השנה בצורה מצוינת, אולי השנה הטובה ביותר שחווינו. גם הפקדנו בפנסיה ע"ח החוב האקטוארי, סכום נכבד ביותר, גם שיתפנו את החברים בהצלחה של 2008 וגם יש בידינו יתרה תזרימית שמעולם לא הייתה.

כיצד אנו נערכים בתחום הזה:
1. אנו על סף סיכום הסכם התאגוד שיבטיח אשראי לזמן ארוך למפעלים ויפטור את
הקיבוץ והחברים מערבויות למפעלים.
2. קיצוץ בהשקעות המתוכננות, והשקעות רק לאלו שמחזירות עצמן בזמן קצר יחסית.

ג. עבודה – קל בנושא זה להיסחף לאמירות כוללניות שאינן משרתות את השורה התחתונה של רווחת כולנו. הדילמות הן רבות: האם להעדיף חבר בתפקיד מקצועי פרופר, על פני שכיר, כאשר השכיר מצליח להביא תוצאות טובות יותר במאות אלפי שקלים לשנה? האם להחליף מנכ"ל מפעל בחבר מהשורה, אפילו אם אין לחבר כישורים מתאימים? האם להחזיר חבר מקצועי הביתה כדי שימלא תפקיד פה, אם שכרו בחוץ עולה על משכורתו בבית? האם לפטר שכיר מצוין שעלותו נמוכה?
ד. מצד שני, הנהלת מפעל הגומי ביצעה כנדרש תהליך התייעלות מהיר וכואב שבו פוטרו במהלך 2008 עשרות עובדים, איש מהם לא היה חבר קיבוץ. לדעתי יש לשבחם על הפעולה שביצעו תוך מינימום פגיעה בחברים. לנו כהנהלת המשק אין, ואסור שתהיה יכולת לקבוע מה נעשה בתוך המפעלים בתחום הניהול השוטף. להזכירך, ביצענו הפרטה בין העסק לבין הקהילה ואיגדנו את המפעלים, כך שלכל אחד מהם הנהלה ציבורית בה יש רוב לחברי הקיבוץ, שהם כשלעצמם כדירקטורים המחויבים לטובת המפעל בהנהלתו הם יושבים.
ה. לדעתי מש"א וצוות תאום פועלים ברגישות ומציעים עזרה והצעות עבודה לחברים אשר איבדו או בתהליך איבוד עבודתם. ניהול מש"א במפעל נעשה באחריות אף הוא, תוך תיאום עם מש"א של הקיבוץ. אני מניח שרוני גלעד תוכל לעדכן על פועלה במסגרת מש"א בנפרד.

ו. באשר להוצאות הניהול בוצעו המהלכים הבאים:
1. הוחלפה החשבת בחשב חדש ששכרו נמוך בעשרות אחוזים מקודמתו.
2. הוחלפה מנהלת הקהילה במנהל קהילה חדש שעלות שכרו כמחצית מעלות קודמתו.
3. עם קיצוץ במשרת מרכז המשק ל-3 ימי עבודה, הוקטנה עלות שכרו ביותר
מ-14% .
4. מפעל הגומי קיצץ בהחלטה פנימית 10% ממשכורות הבכירים, כולל מנכ"ל ויו"ר.
5. אנו בודקים אפשרויות נוספות שזה לא המקום לפרטן.

לפני סיום: דפי ברמן היו "ביטאון מטעם" בו עסק הכותב בחיסולי חשבון עם מתנגדיו וקילס ושיבח את תומכיו, והעביר מידע סלקטיבי לחברים שבחלקו אף לא חלק קודם לכן עם חברי ההנהלה שלו. אנחנו, לעומת זאת מעבירים את כל הפרוטוקולים של ההנהלה הכלכלית לידיעת החברים, מה שלא היה מקובל בתקופות קודמות.
הדוגמא שנתת, "דפי ברמן", היא הסיבה להצעתי בפתיחה לתגובה זו; מנגנון יידוע אחר, אשר לדעתי הוא טוב יותר, ישיר יותר, ורק מצריך השתתפות אקטיבית של החבר (לקחת אופניים ולנסוע למועדון לחבר).

לסיכום:
א. אנחנו מטפלים בכל הגורמים אשר יכולים להגדיל את הכנסותינו.
ב. מקצצים בעלויות הניהול.
ג. שומרים על יתרות גבוהות בבנקים השונים.
ד. מנסים בהצלחה חלקית לשלב חברים בעבודות של שכירים.

ב ב ר כ ה , ע ו ד י













לבריאות

זה לא טרנד חדש, ואפילו ניתן לו מקום של כבוד באחד הפרקים של 'סקס והעיר הגדולה' • כולם יודעים שחשוב לצרוך ירקות ופירות, אבל אם היו אומרים לכם שצריכת 1 ק"ג עשב חיטה היא שוות ערך לאכילת 35 ק"ג פירות וירקות – לא הייתם מנסים?


אז מה זה הירוק הזה שעושה כול כך טוב?

עשב החיטה מכיל שפע ויטמינים, מינרלים, סיבים, נוגדי חמצון (פלבנואידים, קרט - נואידים ועוד) ואת כל חומצות האמינו שחיוניות לגוף (אבני הבניין ליצירת חלבון). עד כי צריכת 1 ק"ג מעשב החיטה שוות ערך לאכילת 35 ק"ג פירות וירקות!!!

עשב החיטה עובד בגוף כמטה קסם! אצל חלק מהאנשים הוא אף מטפל בבעיות שטיפול קונבנציונאלי לא הועיל להן – מצלצולים באוזניים, עששת, תולעי מעיים, פריחות עור ופטריות, שלשולים, חוסר תיאבון, יתר לחץ דם, טחורים, אנמיה, מיגרנות, נדודי שינה, דלקות גרון, הצטננות, עצירות, דלקות מפרקים ודלקות במעי, ועד שיפור ראייה, הסדרת מחזור חודשי, שיפור זיכרון, שיפור תפקוד המערכת החיסונית, איזון הורמונאלי, ועוד.

צורת השימוש הנפוצה ביותר היא שתייה יומיומית של רבע כוס מיץ סחוט (הסחיטה נעשית באמצעות מסחטה מיוחדת). מומלץ לצרוך את המיץ על קיבה ריקה עם הקימה בבוקר, ולא לאכול ולשתות כשעה לאחר מכן.

איך כל זה קשור אלינו-אליכם?

ובכן לאור המוניטין הגבוהה וההצלחה לה זכה העשב, הרמנו בחממה את הכפפה ואנחנו (טל ונריה) עושות זאת במסגרת מחויבות אישית מבית הספר. אנחנו עובדות בחממה כבר הרבה זמן ולכן נתנו לנו להיות אחראיות על פרויקט נפלא זה! בו אנו מגדלות את עשב החיטה ובכוונתנו לשווקו כמשקה בריאות. מדי יום תוכלו לבוא ולשתות אותו, או לקנות אותו מוקפא.

המתעניינים מוזמנים לטעימות שיערכו באירוע "שבת בשבט" שיערך ב31.1.09 (מחר) בחממה - כולם מוזמנים !
לפרטים נוספים האחראיות: טל שחם- 0525523606
נרי דנון - 0526632778

ו ש י ה י ה ל ח י י ם !













ח ס כ ו ן ב מ י ם :

האם יש לנו צוות מים?
או שצוות איכות הסביבה אחראי גם על המים?
האם נעשים דברים לשמירה על המים?






משיב עודי דגאי – יו"ר כלכלי

להלן תשובתי לשאילתא

א. יש צוות מים הכולל את: רכז המשק, דיויד בן אברהם וצוק חרודי. הצוות מטפל בכל הנושאים השוטפים הנובעים מרישיון ההפקה שלנו, קיום המאגרים ואספקת מים לענפים ולקיבוץ.במקרים יותר מהותיים הנושאים מגיעים להנהלה החקלאית.
ב. הנהלת חקלאות כוללת את: אהרון חדוותי, חן שוורץ, חן חדוותי, משה שפירא, צוק חרודי, דיוויד בן אברהם, רכז המשק, יו"ר כלכלי. ההנהלה עוסקת בעיקר בהקצאת מים לענפים בכפוף למכסות הרשמיות של רשות המים. כמו כן מקיימת ההנהלה דיונים וממליצה למועצת המנהלים בנושאים אסטרטגים.
ג. מועצת מנהלים של הקיבוץ, עוסקת במעקב על השוטף ובנושאים האסטרטגים הקשורים בזמינות מים, המרות מים שפירים לקולחין לחקלאות, מימוש נכסים וכו'.
ד. צוות הגביה כולל את: איציק פופר ורכז המשק, מטפלים בגבית פיצויי מים ממשרד החקלאות בכפוף להחלטת ממשלה על הקצאתם בתקציב המדינה.

בשנה האחרונה עוסקים הצוותים השונים בדברים הבאים:
1. טיפול בהמרת כל מי החקלאות ממים שפירים למי קולחין מטוהרים (לא יהיו לחקלאות מים אחרים).
2. טיפול בהבאת מי קולחין לשטחי המזרח (להשקיית מטעי האבוקדו והגד"ש).
3. מים מושבים להשקיית הפרדס (בוצע).
4. הקמת מכון בוסטר וקווי הולכה למערכת כיבוי אש לגומי ומיניפלסט, בעתיד יוכלו להצטרף צרכנים נוספים (בוצע).
5. התמודדות משפטית בנושא היטל ביוב.

בנושא קיצוצים בצריכה הביתית (בשלב זה לא מתוכנן קיצוץ) מטפלת הנהלת הקהילה והיא תענה על החלק הזה.

טל אייזן – מצוות איכות הסביבה:
הצוות טרם החל לטפל בנושא של מים שבשימוש הקהילה, נשמח אם יצטרפו אלינו חברים וחברות שמרגישים שנושא חשוב זה יכול להיות תחת טיפולם.






בירה ונשירה
בפאב גוס
הערב
מ22:00
עם נועם ואביעד
ונגנים אורחים
יהיה שמח!



















ש ב ת ש ל ו ם