חיפוש חומר בעלונים: קודמים

Loading

ל' באייר תשס"ט 24.4.2009

עלון 17 (3739) ל' באייר תשס"ט 24.4.2009
עין שמר
עלון מס' 17 (3739) ל' באייר תשס"ט 24.4.09


יום הזיכרון לחברינו ובנינו
שנפלו ונספו על בטחון ישראל

יום שני ג' באייר תשס"ט 27.4.2009
ט ק ס ה ז י כ ר ו ן
יתקיים באנדרטת "בית הבנים בשעה 20:00

הציבור מוזמן להניח פרחים ליד האנדרטאות ברחבי הקיבוץ.
חדר הזיכרון פתוח לקהל.

יום שלישי ד' באייר תשס"ט 28.4.2009
בשעה 11:00 בבית הקברות. הציבור מוזמן להניח פרחים
על קברי הנופלים ולכבדם במשותף בעת הצפירה

חגיגות יום העצמאות
יום שלישי ד' באייר תשס"ט 28.4.2009
בשעה 20:15 טקס משואות ומפקד אש מסורתי
ולאחריו הרקדת עצמאות במגרש הספורט.

יום ד' 29.4.2009 בשעה 17:00
הפנינג על הדשא הגדול –
ארוחת ערב על האש!



נזכור את חברינו
בנינו ובנותינו

דב הנדל – נולד בפולין ב- 1905, נרצח בידי פורעים בחצר הישנה בעין שמר
ב- 28.8.1938.

דוד שניידר – נולד בוילנה ב- 1910, נרצח בידי פורעים בחצר הישנה בעין שמר
ב-28.8.1938.

יצחק פרלברג – נולד בפולין ב- 1908, נפטר ב- 1942 בעת שירותו בצבא הבריטי.

מקי שטיינברג – נולד ב-1923, נפטר ממחלה בעת שירותו בפלמ"ח ב-29.5.1943

אלימלך שטרקמן – נולד בפולין ב- 1909, נהרג במצור על גבעת חיים, במאבק לעלייה חופשית ב- 26.11.1945, כ"א בכסלו.

אמנון חרודי – נולד ב- 1937, נפל במלחמת ששת הימים בקרב על שחרור ירושלים,
ב-6 ביוני 1967.

חנן בוך – נולד בפולין ב- 1944, נפל במלחמת ששת הימים בקרב על שחרור ירושלים, ב-6 ביוני 1967.

יוסי ניידס – נולד ב- 1951, נפל בקרבות הבלימה ברמת הגולן במלחמת יום כיפור,
ב- 9.10.1973.

אבשלום בן יהודה – נולד ב- 1956, נפל בקרב כקצין בחטיבת הצנחנים במבצע ליטני, ב-15.3.1978.

יפתח מור – נולד ב-1959, נהרג בתאונת אימונים בהתרסקות מטוסו ב- 1.4.1987.

מיה סגולי – נולדה ב-1969, נהרגה בתאונה בעת שירותה הצבאי כסמלת ת"ש
ב-22.9.1989.


לואיס גורן – נולד ב1954, נהרג בעת שירותו הצבאי כקצין במשמר הגבול
ב-5.3.2001.


צבי מור – נולד ב-1954,שירת במילואים כצוללן בחיל הים, נפטר ממחלה ממארת
ב-22.10.1999.

י ה י ז כ ר ם ב ר ו ך




ע ל ח ב ר י נ ו ה נ ו פ ל י ם
נכתב ב לרגל כנס הכשרת הפלמ"ח בקיבוץ מעין ברוך ב 2008

ידענו נעורים תמימים ומרתקים
הייתה בנו התלהבות נעורים
פיעמה בנו אמונה בצדקת הדרך
היינו חבר'ה איכותיים מלוכדים
שהציבו לעצמם מטרה
להגן על המולדת.

ידענו לעשות הווי
ישבנו סביב המדורה והשתפכנו בשירה
ידענו לרקוד, לטייל, להתלוצץ, להתאהב
צ'זבטנו בסלנג ייחודי: כמו
"אהלן וסהלן, סליק, זקס, דחילק, מאלש, סבבה"
ובתרגום קל: שלום, ברוך הבא, שש... שקט,
לא מדברים, מה העניין, אין עניין, מצוין, אהלן"

אולי האמנו בתחילה, שזה כעין משחק ילדים
שהמלחמה לא תיגע ותפגע בנו לעולמים,
הרי אנו חסונים, מוצקים וכל יכולים.
ואנו עדיין נערים יפיי בלורית ותואר
ונעורים כידוע אינם מנוצחים.

התאמנו ללא רפיון ידיים
חווינו חוויות נועזות
פסענו במסעות יצאנו בהסתר למשימות
עם כובע גרב על הראש
פאטס ונעליים לוחצות
תרמיל גב ומקל ביד
ובפינו קול שירה
מתפזם בצעידה
אנו אנו הפלמ"ח.

כשהמלחמה לפתע טפחה על פנינו
באחת נקטעו נעורינו
פגועי מלחמה וקרבות
ביכינו עלומינו.
הקרבנו לעולה את מיטב חברינו
הלוחמים הנועזים
כך קמה מולדת, בידע ודם הנופלים.
והדמעות הכמוסות החלו לזלוג בקרבנו
על מות עלומים.




בחלוף השנים, הבלורית התדלדלה,
נזרקה בה שיבה
בגרנו והקמנו משפחות לתפארה
ובדברי ימי ההכשרה
חברינו הנופלים צועדים עמנו באלם ודומיה
לאורך כל הדרך הארוכה.

ה ד ס ה ר ו ט מ ן










פילון פרידמן פיקד על מחלקה של עולים חדשים, שהגיעו מאירופה ממחנות הריכוז, הם בקושי דיברו עברית וגויסו למחלקה זמן קצר לפני המלחמה.
בהתקפה השניה על המצודה בנבי יושע, כאשר הכח התגלה ותוכנית הקרב השתבשה הבין פילון שהכח חייב לסגת. לצידו שכבו שני פצועים קשה שלא ניתן היה לפנותם, פילון פקד על חייליו לסגת לרמות נפתלי בהתאם להוראות שנתן להם בטרם הקרב והוא התכוון להשאר עם הפצועים.






פותחים שבת
לפני שבוע, לקראת יום השואה שרנו משירי העיירה. את השיר "העיירה בוערת" ניגנה מירי גרוסברג, דלית אייזנברג הובילה את "רקפת", מארק צ'נסקי וזמיר גולן ביצעו את השיר "פרח" של יהודה פוליקר. חן, חן להם וכל הכבוד!!!

במרכז הערב עמדו יצירותיו של הצייר שמואל בֶּק, עליהן דיברה צילה ליס.
בתחילה סיפרה את סיפור חייו של האמן: נולד ב1933 בוילנה שבפולין, עבר את מוראות השואה בהיותו ילד. אביו הבריח אותו מן הגטו בתוך שק נסורת, בחודשי המלחמה האחרונים הסתתרו הוא ואמו במנזר וכך שרדו. אביו נרצח בפונאר כעשרה ימים לפני שחרור וילנה. לאחר המלחמה שהה בק כשנתיים במחנה עקורים, הגיע ארצה בהיותו בן 15.
צילה סיפרה שכבר בהיותו ילד רך ניכר כישרונו הגדול בציור, כשהיה בן 9 נערכה בגטו וילנה תערוכה גדולה של יצירותיו.
בהמשך, הציגה צילה בפנינו את יצירותיו עתירות היופי והאימה. אמרה שסגנון ציוריו הוא סוריאליסטי פיגורטיבי והשוֹאָה מהווה בהם מרכיב מאד דומיננטי.
בתמונות שהביאה בלטו מספר סדרות: סדרת "החזרה לוילנה" שבה היצירות הן בעלות צבעוניות רעננה, אך ברחובות וילנה מצעיד בֶּק ספלים וכפיות, סמל לתושביה היהודים שגורשו מביתם והובלו אל מותם. בצד הגעגועים והערגה אל וילנה מורגש בציוריו כאב עצום של אובדן.
השיבה אל וילנה היא בהכרח גם שיבה אל יער ההריגה פונאר שבין אלפי הנספים בו קבורים גם אביו וסביו וסבותיו של האמן. בציורי סדרה זו הַעֵצִים מצמיחים קברים, ספרים וחפצים נוספים, רבים מן העצים מתעופפים מעל בור ההריגה.
סידרה נוספת שהובאה בפנינו היא סדרת הטלאי הצהוב המתארת את הגֶטוֹ כְּיֵשוּת דְמוּיָית מגן-דוד. הגטו של בֶּק בדיוק כמו תושביו סומן בטלאי שצורתו כצורת מגן-דוד והוא מציץ מבין החורבות ומתחת לעפר והאפר.
ביצירה "לא תרצח" מעלה האומן לא רק תהיות על הרוע הטמון בבני האנוש ועל העוול ברציחתם של חפים מפשע, אלא גם מעלה את השאלה הנוקבת באשר לשתיקתו של האלוהים שעמו כרת העם היהודי ברית עולם.
בסדרה הגדולה "סמל של אובדן" שהושפעה מהצילום המפורסם של הילד מגטו וארשה המרים את ידיו בכניעה, מצייר שמואל בֶּק עשרות תמונות של ילד שידיו מורמות בסיטואציות שונות. בחלק מן התמונות ידי הילד כאילו ממוסמרות לצלב.
בהמשך, הציגה 3 תמונות מסדרת "משחקי מלחמה" המביעות באמצעות כלי השחמט ולוחותיו הקרועים את יחסו של האמן אל המלחמה הנוראה שבה נשברו כל החוקים והכללים.
צילה סיימה ביצירה המתארת כלים שבורים, חלקי מצבות, כוסות וחלקים מִלוּחוֹת-הבּרִית המתעופפים באוויר... הכל הרוס ומנותץ... ממש כמו העולם היהודי שנחרב...
תודה לצילה על ההדרכה המאלפת והמרתקת.

והשבוע, "שירי ארץ" לקראת יום העצמאות. בצד השירים יוקרנו צילומי נוף ארצנו כפי שהם מופיעים בספר "אהבת הארץ" שעיצב אמרי זרטל.
על פרשת "תזריע- מצורע" אבישי גרוסמן.

ש ב ת ש ל ו ם








אג"ד לצומת
כתוצאה מפנייתה המבורכת של חברת קיבוצנו
הוחלט באג"ד כי קו 835
היוצא מתל אביב לטבריה - יעצור בצומת כרכור.






חניה בקיבוץ
מול שער המוסד
לחברים החונים בקצה שכונת לוינסון, מול שער המוסד, תזכורת: הכניסה לשער חייבת להישאר פנויה. ניתן לחנות רק משני הצדדים. אנו עושים מאמץ להסדיר את הרחבת החניה, תוך הידברות עם מבואות עירון, אולם עד שהדבר יוסדר אין לחנות בשום אופן מול השער. אנא הבהירו זאת גם לאורחיכם.
תודה מראש,
שביט – ועדת בטיחות רקפת – ועדת תכנון






ניקוי יבש יגיע ב-6 למאי


מ ח פ ש י ם
מחפשים להשאיל עגלול למספר חודשים.
נ א ו ה ו מ ל י ק



יובל טל שוכן במחלקה ג' 2 בפרדס חנה
הרוצים לבקרו מוזמנים.




נועם הספר יבוא ביום שני הקרוב




ת ז כ ו ר ת
ההרצאה של ד"ר רקפת בכרך שנושאה
"פחות נזלת, פריחה וגרד והחיים נראים אחרת"
תתקיים במועדון במענית
ביום א' 26.4.09
בשעה 19:00 כיבוד קל והתכנסות ב- 19:30 תחילת ההרצאה.










בתוך תהליך ההבראה שלי, אני מתפנה לראות את קרן האור והתקווה ממנה נהניתי ובכוחה התקדמתי במצבים הלא-קלים שעברתי בבית-החולים, בשיקום ועכשיו בבית...
החברים הרבים שהתענינו בשלומי ועודדו, אלה שבאו לבקרני עם חיוך ומילה חמה, משפחתי הגדולה שעטפה אותי בחום ויורם בראש, וכן –"אשר על הבריאות" של כולנו: נירה כהן, אורין גנדלמן, נירית דקל, מרים פוקס, צאלה מור וד"ר נגב. התחושה שיש מי שדואג לצרכים, לסידורים המיוחדים ולהרגשה האישית – מתוקף תפקידו ומעבר לכך – יש לה השפעה רבה על האופטימיות וההחלמה שלי.
...וכן, אני מייחסת יחס זה גם לקיבוץ של היום...
ת ו ד ה ג ד ו ל ה ל כ ו ל כ ם!!! ותשמרו על הבריאות!
שלומית תומר




מ ה מ ט ב ח
בערב החג יום שלישי 28.4.09
יתקיימו שלוש ארוחות:
ארוחת בוקר – כרגיל
ארוחת צהרים בשרית עד 12:30
בערב – ארוחה חגיגית.



חשבוניות סלקום
בשל תקלה בסלקום, לא הגיעו עדיין
החשבוניות האחרונות של חודש מרץ.
מי שמעוניין בהעתק של החשבונית בהקדם, שישים לי פתק בתא הדואר,
או שיתקשר אלי לטלפון 0523-796607.
תומר גורן.


תודה לכל האנשים שהתענינו בשלומי, מסרו ד"ש ודאגו המון המון.
תודה לכם , זה מחמם את הלב. ותיזהרו מנחשים. נגה שורר.


מה לעשות ומה לא לעשות במקרה של הכשת נחש

ת ז כ ו ר ת

1. יש להתייחס לכל הכשת נחש כאל הכשת נחש ארסי!
2. להזעיק את מד"א 101 (101 מטלפון סולולרי או 9-101 מטלפון בקיבוץ).

בישראל 35 מיני נחשים, מתוכם 8 ארסיים. נחש הצפע הוא היחיד שמצוי צפונית לבאר שבע.

ס י מ נ י ם מ ק ו מ י י ם :
סימני שיניים – למרות מה שנוטים לחשוב, לא קיים דפוס קבוע לסימני השיניים. עלולים להופיע שני סימני דקירה, סימן אחד, שריטות, ואף מספר סימני שיניים.

כאב מקומי, בצקת ושטפי דם – יופיעו עשרות דקות עד שעות לאחר ההכשה.

שלפוחיות – יהיו מלאות נוזל צלול ו/או דם.

פסים אדומים – עלולים להופיע מעל למקום ההכשה.

תחושת נימול ועקצוץ – יופיעו בגף המוכש.

ס י מ נ י ם מ ע ר כ ת י י ם :
חולשה, הזעה, בחילה ו/או הקאה, דופק מהיר, נשימה מאומצת, דימומים שונים: רוק, שתן, צואה או הקאות דמיות.
פרכוסים, הפרעות קצב לב ודיכוי הכרתי עד כדי איבוד הכרה.

ט י פ ו ל :
1. הרחק את הנפגע מהנחש והעבר אותו למקום בטוח

2. התקשר למגן דוד אדום 101

3. הסר בגדים ותכשיטים מהאיבר המוכש

4. נקה וחטא את מקום ההכשה (ניתן לשטוף במים פושרים בלבד).

5. קבע את האיבר המוכש.

א י ס ו ר י ם !
אסור לחתוך את מקום ההכשה (הארס יחדור בקלות למחזור הדם).
אסור למצוץ ארס (יגרום נזק חמור למטפל).
אסור להניח חסם עורקים.
אסור לקרר או לחמם את מקום ההכשה.
אסור לתת לאכול או לשתות.
אין לרדוף אחרי הנחש.

ח ש ו ב ל ד ע ת
גם דקירה בשוגג משיני ארס של נחש מת עלול לגרום להזרקת הארס. אם גופת הנחש נמצאת במקום האירוע, יש לאסוף אותה בזהירות לכלי קשיח ולמסור לצוות המטפל.
חשוב לרשום את תיאור הנחש: צבעיו, צורת ראשו וכתמיו, אורך וכדומה.
מתוך הנחיות מד"א









מועדת דירות
מה היה לנו בגגות

החורף הסתיים... היו גשמים מועטים אבל נזילות בגגות היו בשפע
הגגות שטופלו עד כה:


בשכ' לוינסון – איטום גגות שטוחים:
לדב ואסתר אנגל, אלברט וסמדר שם-טוב, גניה סל, יהודית לביא מרגלית ויעקב נידס, דירת עתר ויסמין (לשעבר), חנן בן-יהודה, שמעון ודרורה בן-פורת, דירת אבא שטיין ז"ל, חן ושני שוורץ.

בשכ' החממה:
אברהם שחם, אורנה בורלס, מרים שנפלד תמי ובני צמח, חנה פיפנו, גברי חרודי.

בשכ' האמריקאית: הוחלפו –
גג מזרחי – חמי ורקפת סל, אורי ואדווה, עופרה דרמי ונעמי סגולי
תוקנו הגגות – לרקפת לסטון ולסיגל דקל


שכ' הרכבת: הוחלפו רעפים שבורים
למרה ודני אבנר, רותי גורן, מרים ויהודה ריפתין, קובי וענת גרוסמן, עידו ספקטור
הוחלף גגון – לשמואליק בראון
ובימים אלה מוחלף גג רעפים – לצאלה מור ולמשה ונגה שלז'

שכ' שפירא: החלפת רעפים שבורים:
לנורית ורובי משיח, אדם ורויטל אלון ולחדר אירוח

במיגזר הציבורי: תוקנו הגגות בבית דורות, גן תלתן, בית תינוקות, המרכז הצעיר, הדרן והמתפרה
בתכנית להחליף את גג מחסן הבגדים ולאטום חלק נכבד מגג חדר האוכל כ- 350 מ"ר

לשמחתנו חלק גדול מהעלויות יכוסו על ידי הביטוח.


נאוה גור








ב-29 בנובמבר 1947 - י"ז בכסלו תש"ח, הצביעה העצרת הכללית של האו"ם בעד אישור תכנית החלוקה של ארץ-ישראל, על בסיס המלצות הרוב של ועדת החקירה המיוחדת של האו"ם על ארץ-ישראל (UNSCOP). בעד אישור התכנית הצביעו 33 מדינות - לרבות ארצות-הברית וברית-המועצות - ונגדה 13. 10 מדינות נמנעו. ועדת האו"ם מונתה שבעה חודשים קודם לכן לאחר שבריטניה הגדולה, ששלטה בארץ על בסיס מנדט מטעם חבר-הלאומים, הגיעה למסקנה שלאור פעולות ההתנגדות שארגן היישוב היהודי, אין היא מוכנה להמשיך במתכונת הקיימת, והעבירה את הנושא להחלטת האו"ם. ועדת האו"ם הגיעה למסקנה שיש לסיים את המנדט על ארץ- ישראל, ורוב חבריה המליצו על הקמתן של מדינה ערבית ומדינה יהודית ועל הפיכתה של ירושלים לעיר בין-לאומית. מפת החלוקה שהוצעה ע"י ועדת האו"ם השאירה בידי המדינה היהודית רק חלק קטן משטחה של ארץ-ישראל המערבית. למרות זאת הסכימו ההסתדרות הציונית ומוסדות היישוב היהודי בארץ-ישראל לקבל את התכנית, מאחר והייתה בה הכרה בזכות העם היהודי למדינה ולא רק ל"בית-לאומי" כדברי הצהרת בלפור מ-1917 והמנדט על ארץ-ישראל מ-1922. קבלת תכנית החלוקה על-ידי העצרת הכללית התקבלה בארץ בשמחה רבה והציבור יצא לרחובות לחגוג, למרות שברור היה שמדינות ערב וערביי-ארץ-ישראל ייצאו למלחמת חרמה נגד מימוש התכנית וכינון המדינה היהודית

היכן נמצאת בזמן ההצבעה באו"ם

ה ד ס ה ר ו ט מ ן

בזמן ההכרזה הייתי בקיבוץ כפר גלעדי, בהכשרה של הפלמ"ח שהייתה בכוננות. לא התפרצנו בצהלות שמחה וריקודים, והשמחה הייתה מהולה בהרגשה של מתח וכוננות מאוד גבוהה, כי ידענו לקראת מה אנחנו הולכים. סביבנו בגליל המערבי הייתה אוכלוסיה מאוד עוינת של ערבים, וידענו שהאנגלים לפני עזיבתם ימסרו את כל המשלטים שבידיהם לידי הערבים ובמיוחד את מבצר נבי יושע שהיה החשוב ביותר וחלש על שטח גדול ועל הדרך שהובילה עד טבריה. ואכן לאחר עזיבתם נסגרו כל הדרכים ונפסקה התנועה.

שלוש פעמים נעשו ניסיונות לכבוש את נבי יושע ורק בפעם השלישית המבצר נכבש. אני זוכרת אותנו הבנות מחכות ומצפות בכפר גלעדי לשובם של הבנים שיצאו לכבוש את המבצר בפעם השניה. ואז באו והודיעו לנו על הכישלון ועל האבדות הרבות מבני ההכשרה שלנו...

(הדסה הגיעה לפלמ"ח מת"א עם חבריה בוגרי מחנות העולים. הגדוד אליו השתייכה שירת ונלחם בפלמ"ח כשלוש שנים, רוב הזמן בגליל ועם שחרור הגליל השלים את קיבוץ מעין ברוך. את סוף שירותה עשתה הדסה בטיפול וקשר בין הנפגעים למשפחותיהם).




י צ ח ק ד נ ו ן :

15 למאי 1948 עבורי היה ערב רגיל, בו שהיתי בבית הורי בקהיר ולפנות בוקר בשעה 4:00 הופיע קצין משטרה מלווה שוטר לעצור אותי בתור ציוני בתנועות הנוער. יחד עמי נעצרו מספר רב של אנשים ונלקחנו למחנה הסגר בו נשארתי עד ספטמבר 49.
לא התכוננו ולא ידענו שתהיה הכרזה על הקמת המדינה, רק ידענו שיש מאבק מזוין בארץ. על ההכרזה נודע לנו למחרת היום שהגענו למחנה ההסגר. שמחנו מאוד אבל בגלל שהיינו טרודים בתהליך הרישום והכניסה למעצר לא התפנינו כל כך למחשבה על כך. רק לאחר זמן כששהינו במחנה הבנו את מלוא משמעות הדבר.






פ נ ח ס צ פ נ י ה :

ביום ההצבעה באו"ם הייתי כבן 11, הילד הקטן במשפחתנו. אחותי הגדולה כבר הייתה מחוץ לבית, אחד מאחי היה חבר בלח"י והשתתף בפעולות נגד האנגלים, ועוד שנים אחרים גרו בת"א, אחד מהם התגייס מאוחר יותר לצבא.

יום ההכרזה באו"ם חרות בי, עד כי כשאני נזכר בו נעשה לי עור ברווז – השמחה הייתה מעבר לכל דמיון – יש לנו מדינה!!!
ישבתי עם אבי ואמי בביתנו בירושלים, ברחוב זיכרון משה, (שנקרא היום פרי חדש) כשאנו קשובים לרדיו לתוצאות ההצבעה באו"ם. בסביבות חצות כשהודיעו ברדיו על התוצאה יצאנו לרחוב לשמוח עם האנשים ולהתבונן ברוקדים שחלקם נשארו ברחוב עד הבוקר.

התגובה להכרזה לא אחרה לבוא ומיד עם יציאת האנגלים מהארץ חסמו הערבים את הכביש לירושלים וירו על רכבים שעברו בכביש. היינו בירושלים מוקפים, מבודדים ומטווחים (לאחר מכן קראתי בעיתון שהערבים ירו על ירושלים מדי יום כ 1000 פגזים מתותחים ומרגמות).
סבלנו ממחסור גדול והגענו בסוף המצור להקצבה של 130 גרם לחם ליום, (חמישית הכיכר) אותה קבלנו לפי תלושים שחולקו לכל משפחה וכך גם את המים; כשהבריטים עזבו את ירושלים, ניתקו הערבים את הצינור שהוביל מים לירושלים. למרבה המזל היו רוב הבתים בירושלים מצוידים בבורות מים שהתושבים השכילו למלא אותם במים בעוד מועד. כל בורות המים ננעלו והמים חולקו לתושבים בהקצבה של 10 ליטר לאדם ליום לכל הצרכים. מדי יום הייתי הולך לחצר שם חולקו המים ומביא הביתה את 30 הליטרים של משפחתנו אותם הייתי סוחב בעמל רב. אבל היחסים בין האנשים היו טובים והייתה הרבה מאוד עזרה הדדית ורצון טוב.

לאבי שהיה נהג אוטובוס "המקשר" עד למצור, לא הייתה עבודה ולכן הצטרף לעובדים שסללו מסלול למנחת מטוסים קלים. הוא היה הולך לעבודתו במרחק שעת הליכה לכל כיוון ואנחנו חששנו לו מאוד, ועד שלא חזר לא הייתי שקט. באותה תקופה הוא הוריד 17 ק"ג ממשקלו.



ואכן, הסכנה הייתה גדולה מאוד; אחד הפגזים פגע בבית סמוך לביתנו ונהרגו ונפצעו כשבעה שמונה משכנינו, חלקם ילדים אתם הייתי משחק. בקיר ביתנו נוצר חור דרכו הצצתי, ולדאבוני גם ראיתי את המראה הקשה, עד שהורי משכו אותי משם.
דירתנו שכנה בקומה השנייה של הבניין ואי אפשר היה לישון בה בגלל הסכנה ולכן עברנו להתגורר בקומת הקרקע והיינו עולים רק כשהיה צריך להוריד משהו – כל זה ארך כארבעה חודשים עד שביתת הנשק הראשונה.



י ו ס י י ג ו ד ה :

הייתי בן 13, גרנו בת"א, אמא העירה אותי ואמרה שיש לנו מדינה עברית. הלכתי לקן השוה"צ שם התאספנו ויצאנו לרחובות. בכל מקום שבו התאספו אנשים היו צעקות וריקודים. היה לי חבר מחצצר, לקחנו אותו על הכתפיים וטיילנו ברחובות כשהוא מחצצר. אחר כך הגענו לכיכר מגן דוד ליד שוק הכרמל ורקדנו כמעט עד הבוקר.
לקראת הבוקר כשחזרנו לכיוון הבית, ראינו בקפה כסית את אלתרמן ושלנוסקי שיכורים ומסתובבים סהרורים לגמרי.

ד ב א נ ג ל

זה יום היסטורי בשבילי, ביום הזה החלטנו אסתר ואני להתחתן ואנחנו מציינים אותו מאז מדי שנה.
משנת 1943 עד 1946 שירתתי בצבא הבריטי ביחידת תובלה בעיקר באיטליה. ב 46 חזרתי לארץ ואחר כך לעין שמר.

ח נ ן ב ן י ה ו ד ה

בקיבוץ היה אז רדיו אחד שעמד בחדר האוכל ואינני זוכר שהקשבתי לתוצאות ההצבעה. השמועה על ההחלטה באו"ם עברה מפה לאוזן, ויחד אתה גם בקשת התנועה שנמסרה לנו מפי עזרי - מזכיר הקיבוץ אז - שאין מה לשמוח כי אנחנו הולכים לקראת ימים קשים מאוד. וכך היה – התנהגנו על פי צו התנועה.

תודה להדסה, יוסי, חנן, צפניה ודב על השיתוף - התעניינה נורית







מכתב מרשות המים
לגבי קנסות על שימוש מעבר להקצבה

נמסר ע"י יואב דרורי







שוק החלפות בפרדס חנה ביום שישי 24.4.09
משעה 10:00 עד 16:00
ב"שוהר" ביציאה מפרדס חנה לכיוון בנימינה.

השוק מתקיים זו הפעם הרביעית ונעשה בהתנדבות (מחפשים מתנדבים לעזרה).
כל משתתף משלם 10 שקלים להוצאות ארגון השוק ולוקח לביתו כל מה שחפץ.
החפצים שמביאים – כל מה שלא זקוקים לו יותר – מסודרים לפי קטגוריות: בגדים, ספרים, רהיטים וכד'
ואת שנותר בסוף – נתרם לנזקקים.
במקום פינת ישיבה, חצר מוצלת ופינת אוכל.






הגלריה לאמנות קיבוץ גן שמואל

"אני קיבוצניק"
תערוכה לציון 100 שנים להקמת התנועה הקיבוצית
משתתפים אמנים חברי קבוץ בהווה ובעבר.

29.4.09 – 16.5.09
אוצרת: דורית טלמון
פתיחה חגיגית באחד במאי 2009
משתתפים:
אהוד שחורי, אורה רון, אורנה אוריין, איה לוי, איתן ארנון, איילה צחר, בועז לניר, בלה קפלן, בן ציון בידנר, ברכה שרף, דב אמיתי, דני נאמן, הדר גד, זהרה רובין, חנוך בן דב, יובל דניאלי, יונת עופר, יעקב מיכאלי, מאיה חימוביץ, מוניקה הדרי, מיכה שפירא, מיכל וייזר, מיכל כרמון, עדנה רענן, עירית שילה, רחל אוריה, רחל זיו, רחל קליין, שושי דישון, שילה אורינגר, שלמה עידן, תמר ליפשיץ-אורלין-לוי.

חברי קיבוץ בעבר ובהווה מציגים יצירות, אשר הוכנו ברובן לקראת התערוכה. ביצירות בא לידי ביטוי הקשר אל החברה והמסגרת המיוחדת בה האמן חי ויוצר- הקיבוץ. ביצירות יש ניסיון להמחיש, כיצד החיים בחברה הקיבוצית השפיעו על האמן ועל דרך היצירה שלו. תערוכה זו מעלה שאלות, שביסודן חיי האמן במסגרת הקיבוצית. האם ליוצר בקיבוץ נוצרה שפה אמנותית ייחודית בעלת אידיאולוגיה ותרבות משלה? האם הערכים עליהם גדל והתחנך האמן משפיעים על אופי היצירה וסגנונה? האם נוצרה בקיבוץ שפה אמנותית ייחודית של אמני הקיבוץ?
בתערוכה משולבים נושאים מחיי היום יום בצד זיכרונות ילדות וגעגועים אל עולם ייחודי ומיוחד, שנוצר במסגרת החיים הקיבוצית. היצירות עשויות בטכניקות יצירה שונות של עבודת נייר, ציור, פיסול, קולאז' ואסמבלאז'.

תערוכה זו מוקדשת ל- 100 שנות התנועה הקיבוצית ומוצגת כפרויקט משותף ל"גלריית הקבוץ" ולכלל הגלריות הקיבוציות.
פתוח: ימי ד' ה' ו' בשעות 10 – 14 בשבת ויום העצמאות 10 – 16
לפרטים: 0544278152













עדכוני מש"א

2009 2010 2011 2012
ינואר הנהלת קהילה
פברואר ועדת רכב
הנהלת מש"א ועדת קלפי
מרץ ועדת צעירים
אפריל
מאי ועדת בריאות ועדת בטיחות
יוני ועדת פרט
ועדת ביקורת יו"ר כלכלי
ועדת דירות מזכירה
הנהלה כלכלית
יולי ועדת שיקום ועדת השתלמות
אוגוסט
ספטמבר ועדת קלפי (חברים) רכזת חינוך
רכז תרבות
אוקטובר הנהלה כלכלית סדרן רכב
נובמבר ועדת מוסד
רכז משק מנהלת מש"א
הנהלת מש"א מנהל קהילה
דצמבר ועדת רווחה


1. סיום קדנציות
אחת לשלושה חודשים אפרסם טבלה שתציג את סיום הקדנציה של כל תפקיד. המטרה בפרסום זה היא להציג לחברים את מכלול התפקידים, ובכך ליצור למידה מקדימה של דרישות התפקיד לחברים המעוניינים. (פרסום זה אינו מחליף את מודעות הדרושים שמפורסמים בעלון בסיום הקדנציה).

חברים המתעניינים בתפקיד כלשהו מוזמנים לקבל הגדרות תפקיד.



2. חדר אירוח
חברים המעוניינים להשתמש בחדר אירוח מוזמנים לתאם עם רעיה האולינג.
עלות השימוש ללילה - 20 ₪.




3. דרכי טיפול באי העברת שכר

לאחרונה נשמעו קולות מהציבור על עובדי חוץ שאינם מעבירים את שכרם לקיבוץ, והקיבוץ אינו עושה דבר בנידון.
חשוב לי להבהיר כי הרוב הגדול של עובדי החוץ מעביר את שכרו בזמן ובאופן מלא.
ישנם עובדים ספורים שמפרים את הכללים וכלפיהם אנו נוקטים בדרכים הבאות:
1. הורדה בתקציב האישי
2. שיחה עם עמית
3. הבאת הנושא להנהלות (מש"א, הנהלת קהילה)
4. במקרים חמורים – הליכים משפטיים

כדאי לדעת – אי העברת שכר עבודה לקיבוץ מהווה הפרה יסודית של תקנון הקיבוץ ובמקרים מסוימים אף עילה להתחלת הליכי הוצאה מהקיבוץ. מכאן,
הטיפול במקרים אלה אינו פשוט ומעורבים בו רגשות ותחושות קשות של כל הצדדים. אנו מנסים לפעול באופן היעיל ביותר שיביא לפתרון הבעיות.

שבת שלום רוני




ביום שישי 8.5.09
יתקיים ערב לזכרו של רפי שפירא


פרוטוקול הנהלת קהילה
מיום 1.4.2009
1. אושר פרוטוקול ישיבה מתאריך 18.3.2009 .
2. ע ד כ ו נ י ם :
רוני גלעד, רכזת מש"א: מפעל הגומי יוצא לחופשה מרוכזת של 4 ימים בחוה"מ. מדובר בחופשה ללא תשלום, כמו לשכירים. בחישוב הפנימי – הימים ירדו מבנק החופש (ההיסטורי) של עובדי הגומי.
רקפת זהר: דפנה אלון - היתה מועמדת בהסדר הישן ויצאה לעצמאות כלכלית. עם הגיעה לגיל 30 הודיעה על הפסקת תהליך הקליטה.
יעל קישיק – סיימה שלוש שנות חופש. הודיעה על עזיבת הקיבוץ.

עמית דגן ענף השכרות דנה שחר קיבלה על עצמה לרכז את ההשכרות גם בקהילה, בנוסף להשכרות השייכות לעסק. דנה תיעזר בנאוה גור רכזת וועדת דירות בנושאי מנהלה.
חניות שביט שפירא התלונן על התייחסות אלימה של חבר כלפיו. הוחלט: הנהלת הקהילה מגבה את נאמני הבטיחות בפעילותם ומגנה בכל פה את גילויי האלימות המילולית של חברים כלפיהם.

3. חסכון במים אושרה הצעת צוק חרודי רכז המים לרכישה מרוכזת של קוצבי מים והתקנתם בנקודות בהן ניתן לחסוך מים בהשקיה מבוקרת.

4. ייפוי כח בהצבעות בקלפי השימוש שנעשה היום ביפויי הכוח אינו תואם את הוראות תקנון האגודות השיתופיות והקיבוץ. רקפת כמזכירה ונעמי בן חיים כרכזת ועדת קלפי, מציעות להקפיד שהטפסים לייפוי כח יהיו רק במשרדי הקיבוץ ויוגשו לקלפי חתומים על ידי מייפה הכח. צריך להחליט למי מותר להעניק ייפוי כח. הוצגו שתי הצעות. אחת לפי תקנות האגודות השיתופיות, מאפשרת ייפוי כח רק בין בני זוג וכן לחבר הנמצא בחו"ל. השנייה – מרחיבה את זכות הייפוי לכל חבר.
סיכום – תומכים באפשרות ב', אשר מאפשרת למירב החברים לממש את זכותם הדמוקרטית. רקפת תבדוק את חוקיות האפשרות הזאת.

5. דיור לחלי וחגי זהר בחודש יולי 2008 הודיעו חלי וחגי על חזרתם לקיבוץ לאחר שלוש שנות חופש. פתרון דיור עבורם נתקל בקשיים. הנושא בטיפול וידווח לציבור בהמשך.
6. גיתית חדוותי משתתפת בדיון. מסיימת שנתיים חופשה, מבקשת את אישור הנהלת הקהילה לשנה נוספת כדי לדחות את ההחלטה הסופית על חזרה או עזיבה. הוחלט לאשר את הבקשה.
רשם : עמית

סיכום הצבעת הקלפי
מיום 19.4.09
לשיחת קיבוץ שנערכה ביום 13.4.09

1. מ י נ ו י י ם

חברים לוועדת קלפי
נורית בורלס 136 בעד, 10 נגד - נבחרה
תמי מור 132 בעד, 12 נגד - נבחרה

חבר להנהלת קהילה
רכז צעירים וקליטה שמוליק בן דור
124 בעד, 16 נגד - נבחר

ועד הנהלה לעין שמר
רקפת זהר (יו"ר בתוקף תפקידה)
עודי דגאי 100 בעד, 33 נגד - נבחר
רוני גלעד 111 בעד, 25 נגד - נבחרה
אורי שפירא 84 בעד, 52 נגד - נבחר
נילי ארבל 99 בעד, 38 נגד - נבחרה
מרק ברצלבסקי 106 בעד, 31 נגד - נבחר

צוות פנסיה וביטחון סוציאלי
חווה כהן (רכזת) 124 בעד, 18 נגד - נבחרה
הראל יגודה 111 בעד, 32,נגד - נבחר
חיה חרודי 132 בעד, 2 נגד - נבחרה
יגאל קצנלבוגן - 141בעד, 2 נגד - נבחר
עמית דגן, מנהל קהילה (בתוקף תפקידו)
• חבר נוסף יובא להצבעה במועד מאוחר יותר


2. נוהל קדנציות בקהילה ובמשק

הצעת מש"א והנהלת קהילה 82 בעד, 32 נגד - אושר
תוספת שמחה אלון וחברים 62 בעד, 41 נגד - אושר









ש ב ת ש ל ו ם

כג' בניסן תשס"ט 17.4.2009

עלון 16 (3738) כג' בניסן תשס"ט 17.4.2009


פותחים שבת
השבוע,
"אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה..."
שירים מן העולם שחרב...
על יצירותיו של הצייר שמואל בק שעבר את מוראות השואה בהיותו ילד - צילה ליס.


ש ב ת ש ל ו ם !



אשה, שמואל בק - "יד ושם"





מפגש זיכרון
לשואה ולגבורה
יתקיים
ביום ב' כו' בניסן
בשעה 20:00
בחדר האוכל
עם: רוני פלד


עם חלוף השנים, מטבע הדברים, נפגוש
יותר ויותר את נציגי הדור השני לניצולי
השואה ונשמע פחות ופחות סיפורי עדות
ממקור ראשון.
רוני פלד, חברת קיבוץ רמת יוחנן, היא
דור שני לניצולי שואה, עוסקת בשנים
האחרונות בחקר שורשי משפחתה וסיפורה
האישי מרתק.
רוני הוציאה ספר בשם "ארבעה עלי תלתן"
והוא יוצג לציבור במפגש.

המפגש מאוד מומלץ.


















הגישם
כארוחה לשולחן ערוך;
תן
אותם בכלים יפים,
ושפכו לאטם
וישמרו על חום.
הכן אותם לחיים,
כילד לחגיגת הבכורים:
שים להם פרח ומלים טובות בשער,
החל ממחר;
ושלחם
בדחיפה קלה בגבם לחייהם.
יהודה עמיחי





אין עוד מלבדם...
לענה ששון מלכת הסדר ולכל חצר המלכות
הצועדים עמה כל הדרך במשך השנים הרבות:
אילן לוטן, שלומית דקל, קובי גרוסמן וגלי יגודה –
ועמם המתנדבים שתרמו מכוחם ורצונם הטוב –
תודה גדולה, גדולה, גדולה – מהציבור הנהנה.
שרנו, וקראנו ודיברנו ואכלנו ושמחנו בחגנו! –
והכל בזכותכם.
















ליל הסדר חלף עבר לו, היה זה ליל סדר בו ניבטו אלינו מן ההגדה יצירי מכחולו חריף המבט ועתיר הכישרון של איגנץ פלגי ז"ל שהעניקו לנו הרבה שמחה ואהבת המקום. שתיים מבנותיו של איגנץ כיבדו אותנו בנוכחותן בערב זה: עמירה וצבייה, עמירה הפליאה לנגן בחליליות וללוות את השירה בפסנתר, שמחנו איתן מאד.

רוב תודות לחברים הרבים שתרמו להצלחת החג: לחיים חננאל וגלי יגודה על העזרה הגדולה שהגישו בכל שרק נדרש, לתמי צמח על פינת החג המרהיבה ועל העיצוב היפהפה של חדר האוכל. לנורית משיח על הקישוט האביבי עתיר החן. לצביה וייסברג על הטיפול המסור והמתחשב בסידור המקומות. לנדי וענת מילשטיין על קבלת-הקהל בלובי במאור פנים מלבב. למשפחות:גנדלמן, יגודה-אברהמי-חננאל, לרר- מאסטרו, ארבל-אבל-מלומן על קריאה זורמת של קטעי ההגדה. לאופיר חננאל על פתיחה נהדרת של החג. לאמרי גלעד על שירת "ארבעת האחים" שובת הלב. לפיט אברהמי, גל יגודה, בר תומר, אופיר חננאל ורועי יגודה על ריקוד מקסים של "בת פרעה ומשה הקטן". לסיגל דקל על חד גדיא מרענן ומפתיע עם משתתפים שמזמן לא נראו מחוללים על במותינו. לחמוטל גלעד וילדי הקושיות על "מה נשתנה" חמוד ומעודן. לניר אלון על הליווי המוסיקלי היפה של כל סולני הערב. לאילן לוטן ויואל גרוסברג על "שיר המעלות" המרגש, ליואל על הדאגה לאורחים שהתארחו אצלנו. לרקפת, יונתן זהר-סל וגדעון אברהמי על ביצוע עליז ותוסס של "משה הכה על צור", ולרקפת על הברכה החגיגית והייחודית. לאבנר ארבל על הכרזת "עשרת מכות מצרים". למנחם ראובני – על ביצוע מרשים של השיר "שלח נא את עמי", להדס זרטל על "שיר לשלום" מסעיר וכובש, לבני המשפחות שזמרו והלהיבו ב"אחד מי יודע", לחבורת הבחורים השורשית והאהובה, לקובי גרוסמן שמדי שנה מרענן את "דיינו" ועושה אותו אקטואלי ועכשווי. לחיים חננאל ואורלי ארליכמן על ביצוע מצחיק עד לב-שמיים של "אדיר במלוכה". ליהודה ריפתין – שבידיו הופקד האפיקומן. לפותרות כתב החידה: מרגלית ניידס ואסתר לרר. למוצאת האפיקומן מאיה גבע נכדתם של צביה ומשה וייסברג, למרתה מור, קרן משיח, צפי גנדלמן, רעיה האולינג, אורנה אלון ושאר עובדי המטבח על האוכל הטעים והמשובח שהכינו במסירות כה גדולה. לאמיל ששון אשר על המקרן, המחשב ועריכת סרטון האביב הברבורי. ליגאל כץ על ההגברה המקצועית ולשחר זוהר סל יד ימינו, לליאורה מאסטרו על ארגון יעיל ותכליתי של חדר האוכל בעריכה ובפירוק. לאורי תומר, רפי ארליכמן, עידן יגודה, ליאור אפשטיין, אמיר תומר, אדם ויואל גרוסברג על העזרה האדירה עם הציוד מן המוסד. לפנינה גלעד על צילום הערב. למוסדניקים על הסיוע הרב לקראת החג.
לכל החברות והחברים שהושיטו לנו יד בנפש חפצה ועזרו בעבודות ההכנה והפירוק הרבות. בלעדיהם כל זה לא היה אפשרי.

ואחרונים יקרים מאד: חברי הצוות: אילן לוטן, שלומית דקל, קובי גרוסמן וגלי יגודה (שהצטרפה אלינו לאחרונה), הנושאים על כתפם את החג שנים רבות בעבודת צוות נעימה ועניינית שבה כל אחד תורם מיכולותיו וכישוריו הייחודיים.
לכולם, לכולם שאו תודה וברכה!

ע נ ה ש ש ו ן













לצוות המטבח
זו שנה ראשונה שאין אנו חוגגים את הפסח בקיבוץ, והזמנו אוכל לקחת עמנו לליל הסדר המשפחתי.
האוכל היה מאורגן, מסודר, טעים ונאה להגשה. היינו נפעמים.
ישר כוח לכם וכל המתנדבים בפסח – טובית ושביט.








פסח בחצר

בימי חול המועד היה מוזיאון החצר פתוח זו השנה השניה בחסות בנק הפועלים, וכל החפץ יכול היה להשתתף בפעילויות החצר ללא תשלום.
הגיעו לחצר מאות אנשים מדי יום וזכו לפעילות ענפה.

תודה רבה לחברים שנענו לבקשתנו ולא השתמשו בשער הקיבוץ הראשי – נשמח ליותר שיתוף פעולה בעניין על מנת למנוע סכנות.

תודה לילדי המוסד שעבדו אתנו.
ותודה לצוות החצר המדהים ומשפחותיהם שתומכות.

ט ו ב י ת ש פ י ר א





מ ה מ ט ב ח

שוב ושוב אנו נפגשים בחברים שמאחרים ובאים לאכול לאחר סיום הגשת ארוחת הצהרים ביום שישי ובערבי חג, ובכך מפריעים לנו לסיים את יום העבודה.

מעתה אנו מתכוונים להקפיד ולא לאפשר לקחת אוכל מהעגלות או מהמקרר לאחר סיום השעה הרשמית – נא כבדו זאת.

שעות ארוחת הצהרים:
מ- 11:00 עד 12:30.
ארוחת ערב:
20:00 – 18:15




מהמרפאה
זימון ביקורים מהיר
באתר כללית
לאחרונה עלה באתר הכללית "מסלול זימון מהיר" המאפשר לזמן ביקורים ללא סיסמא וקוד המשתמש, לרפואה ראשונית (רופאי משפחה ורופאי ילדים), רופאים יועצים במקצועות עור, אורתופדיה, עיניים, א.א.ג, נשים, אחיות קדם הריון וליווי הריון.

באמצעות הקלדת מספר הזהות ושנת לידה (4 ספרות) המערכת תאפשר זימון ביקור חדש ללקוח או לילדיו.
ביטול או שינוי מועד ביקור יתאפשרו רק באמצעות סיסמא וקוד משתמש, על מנת לשמור על אבטחת המידע הרפואי.
מסלול זה מקביל ל"שירותים און ליין" אך מאפשר זימון ביקור ללא צורך בקוד משתמש וסיסמא.

יש להיכנס לאתר הכללית www.clalit.co.il ותחת שירותים נוספים בשירותים און להקליד על זימון ביקורים לרופאים בלי סיסמא, לשם פתיחת מסך מספר 1 המופיע מטה. בו יש להקליד את מספר תעודת הזהות ושנת הלידה. לאחר ההקלדה ולחיצה על כפתור זימון בביקור, נפתח מסך שני המופיע מטה ובו יש לבחור זימון לרופא ראשוני או רופא יועץ.





הודעות מהנוי

רעל הכנימות
הגיע רעל נגד כנימות הפקנים. ניתן לקחתו כשהוא מוכן במבחנות בכמות הנדרשת מהארון, שנמצא ליד דלת הכניסה למחסן הנוי.
מי שלא יודע כיצד לבצע זאת, מוזמן לפנות לשלמה ברכה, אורי אשכולי או עטר שנפלד.

פינת הגזם
פינת הגזם שהייתה עד כה ליד פחי האשפה שליד אורי אשכולי, אינה בשימוש יותר.
עד שינתן פתרון אחר – ניתן לשפוך את הגזם ליד המכולה שמול מחסן החגים.
בבקשה!!!!! לא לזרוק לפינות הגזם חומרים שאינם שייכים כמו: פלסטיקים, עציצים, ניילון ועוד.

ובשורות טובות, הגשם האחרון גרם לכך שאפשר לדחות את השקיית הגינה לפחות לשלושה שבועות.





אנו משתתפים באבלה
של מרתה מור ומשפחתה
במות אביה.








ג ש מ י ם
ביום חמישי בבוקר
בבת אחת כמעט - ירדו
8 מ"מ גשם.






מ י ם
חפירה בבריכת השחייה
במשך שנים הייתה בריחת מים מהבריכה בכמות גדולה מאוד. לנוכח מצב המים בארץ לא ניתן היה להמשיך כך יותר, ולכן בוצע תיקון של צינור העודפים שממנו הייתה הנזילה - בתקווה שנהנה מהבריכה השנה ולא נצטרך להוסיף מים במשך העונה מעבר לנדרש.
מי שמתעניין יותר – יפנה לשלמה שחר.

ה ש ק י ה
עקב מצב המים, מתבקשים החברים להמעיט כמה שניתן בהשקיית הגינות ולהימנע מהשקיית הדשאים. להדרכה והמלצות בנושא השקית הגינות והדשאים הפרטיים ניתן לפנות לעטר.

ש ב ת ש ל ו ם
צוק חרודי







א ר ב ע כ ו ס ו ת
[בתגובה למאמרים בעלון של ערב פסח]



כוס ראשונה לחיי השינוי –
נרים כוס ברכה להזדמנות להמשיך ולהציג תמיד את תומכי השיטה הדפרנציאלית כמובילי שינוי וקידמה, ואת תומכי השיטה השיתופית כאנאכרוניסטיים מתנגדי שינוי,
אף שידוע כי שינוי יכול להיות מסוגים רבים מאוד ולאו דווקא דיפרנציאלי, ומן המפורסמות כי השיטה הדיפרנציאלית עתיקה כימי האנושות ופשטה מכבר יד ורגל.
זה אולי לא נכון, אבל עדיין נשמע לנו נהדר.
לחיים.

כוס שנייה לחיי האשליות –
נרים כוס ברכה לחזון הגדול והמזהיר, ברוחם של גדולי נביאי ישראל,
המבטיח לכולנו עוד לפני אחרית הימים במהרה בימנו, חופש מכבלינו לעשות ככל העולה על רוחנו - לקנות ולבנות, לפזר ולהגדיל...
ומלא ה"קיבוץ" כסף וזהב – כמים לים מכסים.
זה אולי לא מציאותי, אבל לא יפה להפחיד את הציבור בעובדות.
לחיים.

כוס שלישית לחיי כולם –
נרים כוס ברכה ל"כולם" – יהיו אשר ובאשר יהיו – שכמותם כמובן עלינו לשאוף להיות.
"כולם" שהם קרוביהם היקרים של "ככה זה", "אין מה לעשות" ו"ככה זה בטבע",
אף כי הסטטיסטיקה מלמדת שאצל "כולם" וקרוביהם העניינים לא משהו – אבטלה, עוני, הזנחה, עוול, ייאוש...
זה אולי לא טוב, אבל הכי גרוע להיות שונים.
לחיים.

כוס רביעית לחיי הקלות –
נרים כוס ברכה לקלות הנהדרת שבה אפשר להפריד ולפרק מפעל של דורות, בהשוואה למאמץ הגדול הדרוש לשותפות ובנייה.
נסיר דאגה וחשש מליבנו שהרי כדי לבנות צריכים כולם לרצות באמת, אבל כדי לפרק מספיקים אחדים.
זה אולי קצת עצוב, אבל נעשה את זה מהיר יעיל ואלגנטי.
לחיים.


סיגל דקל








כיצד לחסוך במים להשקיית הגינה

מצוקת המים הקשה בישראל מחייבת כל בעל גינה לנקוט באמצעים לצמצום צריכת המים הן בשל המגבלות החוקיות והן מתוך תחושת מחויבות אישית ותרומה למשק המים.
מומחה הגינון עודד יפה ממליץ לבעלי הגינות לא להמתין לחשבונות המים מרקיעי השחקים או לגזירות ולנקוט כבר עתה בסדרת פעולות שיכולות להביא לצמצום משמעותי של עשרות אחוזים בצריכת המים.

1. מומלץ לפזר על הקרקע חיפוי כדי לצמצם את התאדות המים. מוטב להעדיף שבבי עץ על פני טוף מאחר
והטוף נוטה להתחמם בשמש ואילו שבבי העץ, שהם כמובן חומר טבעי, נוטים לקרר את הקרקע. מעבר
לכך, לאחר שהם נרקבים הם הופכים למזון לקרקע.

2. יש להקפיד לנכש עשבי בר עוד בהיותם קטנים כיוון שהם משתלטים על צמחי הנוי בסביבתם וצורכים את
המים שלהם.

3. בעלי המדשאות יכולים להיעזר באמצעים ל"נינוס" הדשא כדי להאט את צמיחתו בשנים שחונות וכך הוא
גם יצרוך פחות מים.

4. מערכת הטפטפות לא צריכה להיות אחידה, אלא מותאמת לסוגי הגידולים - עץ גדול זקוק מטבע הדברים
להשקיה רבה יותר מפרחי עונה.

5. שורשי עצים גדולים נוטים לפלוש לסביבתם כדי לגנוב מים מצמחים אחרים ובמיוחד באזורים שמושקים
בקביעות. במקרים כאלו אפשר לא לגלות רחמנות יתירה ולחתוך בעזרת את חפירה את השורשים
הפולשנים. מומלץ לעשות את החיתוך במרחק של הנוף של העץ, כך שפריסת השורשים הנותרת תספיק
לצרכיו.

6. לעיתים בעלי גינות מזהים אזורים יבשים או קרחות בדשא וממהרים להשקות בנדיבות. יתכן שהיווצרות
אזורים יבשים נובעת מהשקיה לא שווה או מטפטפות סתומות ולכן כדאי ראשית לברר את הבעיה והאם כל
הגינה אכן זקוקה להשקיה. מעבר לכך, קרחות בדשא עלולות לנבוע משלל סיבות ואין למהר ולהסיק
שהבעיה היא בהשקיה. אפשר להיעזר באיש מקצוע כדי לאבחן את הבעיה המדויקת.

7. כדי לבדוק אם הממטרות משקות בצורה שווה אפשר לעשות ניסוי פשוט: להניח כעשרים כוסות מים
בנקודות שונות על פני המדשאה ולפתוח את הממטרות לחצי שעה. בסיום ההשקיה יש לבדוק אם כמות
המים זהה ואם לא צריך לשנות בהתאם את פעילות הממטרות.

8. אפשר להקל על חיי הדשא על ידי יצירת חורים בקרקע עם קלשון חפירה. בדרך זו המים יחדרו פנימה
ושורשי הדשא יוכלו לחפש את המים בעומק במקום לעלות אל פני השטח לאזור החם.


9. העצה האחרונה היא "עצת סבתא" שנכונה גם כיום: להעדיף השקיה בשעות הלילה ולא בשעות היום כדי
לצמצם את ההתאדות ולאפשר לכמות גדולה יותר של מים להגיע ליעדה. אם ההשקיה בלילה, שהוא כידוע
קצר יותר בתקופת הקיץ, אינה אפשרית, שעות הבוקר המוקדמות או אחר הצהריים המאוחרות הן אופציה





ק י ב ו ץ - ל א ן



ת ג ו ב ו ת

13.4.09 בית-השיטה

לחברי עין שמר – שלום וברכה,
ברצוני להעיר על הכתבה שהתפרסמה בעלונכם באפריל 2009 בשם "רצו לבנות גן-עדן ויצא גיהינום", מאת עלי אלון.

כתבה זו הינה שיבוש מוחלט של הנאמר בהרצאתי, בה תיארתי את התהליך שנעשה בבית-השיטה, מתחילת הדרך עד היום כ 16 שנה. בכתבה מגמתית זו, יש חצאי אמיתות ונראה כי באה להפחיד את המבקשים ללמוד ולהתכונן לבאות.

בבית-השיטה חיים היום אנשים מאושרים רבים, ורבים עוד יותר הסתגלו למציאות החדשה והוציאו מעז מתוק. החיוך חזר מזמן, למרות שיש סקטורים שנפגעו יותר מאחרים. כל כוונתי הייתה ללמדכם על הצפוי, לסייע לכם לתכנן את דרככם בתבונה, ולעבור את השינוי בצורה הטובה והרכה ביותר. הדגשתי שאתם כבר נמצאים על הרכבת הנוסעת בכיוון ידוע, אלא שהדרך עצמה לא ברורה: אין הסכמה לגבי הנוף הנשקף מהקרונות, היות וכל אחד יושב בחלון המשקיף לנוף שונה. בשום שלב לא עברנו גיהינום, ואין כל צורך שאתם תעברו גיהינום. אין מה למהר, יש לתכנן היטב את הדרך, רצוי בהסכמות רחבות ככל האפשר, וללמוד מניסיונם של אחרים. אנו דומים לכם מאוד בהרכב האוכלוסייה, אך לכם עדיין שמורה הזכות להיות חכמים לאחר מעשה וללמוד מניסיונם של אחרים.

ועכשיו מספר הערות לכתבה:
1. "החזקים התחילו לצבור מיליונים" - לא נכון! הצבירה הייתה פונקציה של 20 שנות עבודה כשכירים במוסדות חיצוניים, לפני ההפרטה, ולא כחלק ממנה.
2. "בית-השיטה עבר תהליך של התרוששות" – לא נכון! רוב מוחלט של השכירים הכניס את משכורתו לקופת הקיבוץ, ורק בודדים לא שילמו מיסים כנדרש. לא הייתה התרוששות, אלא משבר כלכלי נמשך במפעלי התעשייה, שלא אפשר את הפרדת המשק מהקהילה. זה גרם להשלכות מהותיות על התנהלות חלק מהאוכלוסייה.
3. "התחיל תהליך של אנשים שאין להם מה לאכול" - לא נכון! תמיד היה מה לאכול, אך עם סגירת חדר-האוכל (מחוסר כדאיות כלכלית) לא נמצא לחברים המבוגרים מקום לאכול (לא מה לאכול). דבר זה תוקן לאחר זמן ונמצאו חלופות מסודרות למבוגרים. רוב הציבור עבר לאכילה משפחתית, כמקובל בכל העולם.
4. "אין כסף לתרופות" – לא נכון! החבר שילם על תרופות עד 300 ₪ בחודש. מעבר לכך, דאג הקיבוץ. לחולים כרוניים נמצאו פתרונות. אין ספק, שהתרופות והבריאות היוו עול חדש ומשמעותי על אוכלוסיית המבוגרים.
5. "פנסיית המטרה הייתה 3,000 ₪ לחבר, אך בפועל הושקעו כספי הפנסיה עד 1,300 ₪ לחבר בגלל מצוקה כלכלית. לרבים הייתה פנסיה גבוהה יותר ממקומות העבודה החוץ-קיבוציים, ולכן לא הופקדו עבורם בהמשך כספים קיבוציים.
6. הבית הסיעודי: הבית הסיעודי הפך להתנהל כעסק כלכלי באחריות הקיבוץ. עלות למאושפז היום היא 9,000 ₪ לחודש. המשך הפעלתו בתנאים הקיימים אינו מובן מאליו. למשל: הקיבוץ התנגד להשכרת דירת אמי כחלק מהתשלום עבור אשפוזה, כיוון ששיוך דירות עדיין לא בוצע בפועל, ולכן הסדר זה בוטל.
7. סדר פסח צנח ל-300 ממשתתפים - זה נכון, אך כעבור 3 שנים כבר היו 500 משתתפים, והשנה מעל 650 איש.
8. הפנסיה היום מורכבת מ: 1,800 ₪ ביטוח לאומי + 1,300 ₪ פנסיית 'הפניקס' + השלמה של הקיבוץ ל- 3,750 ₪ לחבר במשפחה, ו- 4,250 ₪ ליחיד.
9. עזריה אלון: עזריה מעולם לא חסך בחשמל בגלל חשש כלשהו. הוא מתנהל כלכלית מצוין. היה מקרה לפני 5 שנים שחבר לא חימם את ביתו, וכתוצאה מכך חלה בדלקת ריאות. בעקבות זה בוטל אז חיוב חשמל למבוגרים.
10. "לא היה כסף לניתוח והחבר מת" - שטות גמורה! היה מקרה של השתלה בחו"ל, והחברים התבקשו לתרום. ההשתלה בוצעה והחבר חי עוד שנים רבות אחריה. באופן עקרוני הקיבוץ לא תומך בטיפולים רפואיים שאינם בסל הבריאות. כל חבר יכול להוסיף ביטוחים משלימים על חשבונו, ורבים עושים כך.

לסיכום: על חברי עין שמר לקחת את גורלם בידם, ולמצוא את הכוחות החיוביים כדי להגיע להסכמה רחבה. הפחדה והוצאת דברים מהקשרם, אינה דרך לעשות זאת. אשמח לסייע לכם בהמשך. עזרו כוח ומחשבה, ובטוחתני כי תדעו להמשיך להיות חברה ראויה, גם אם השינוי בוא יבוא.

ב ב ר כ ה ,
חגי בן גוריון




מ ג י ב ע ל י א.

התמונה הכללית והפרטים השוליים

הפגישה עם חגי בן גוריון מבית-השיטה היתה מאלפת, מרגשת ורבת-משתתפים ומאזינים בבתיהם. הוא אדם מבריק, רב-צדדי, איש-רוח וכלכלן, שידע למסור בכישרון רב תמונה של קיבוץ שעבר שינוי – שריתקה את השומעים.
אני רשמתי את דבריו בדיוק ככל יכולתי ולכן כל הציטוטים שהבאתי הם מדויקים (ואפשר לבדוק בהקלטה). עם זאת – תיתכנה תמיד אי הבנות של השומע, מתוך פרשנות אישית. אין אדם אובייקטיבי.

מובן שלא יכולתי להביא את כל הדברים שנאמרו במשך שעתיים של פגישה. כמו כן הוספתי פה ושם את דעתי האישית בהערות בסוגריים, בכותרת, וכן בלקחים שבסיום – וזאת כמובן זכותי.

אם תשובו ותקראו את הדו"ח מהפגישה תיווכחו שה"תיקונים" שחגי מתקן הם שוליים. את רוב הדברים החשובים שאמר אין הוא מכחיש כלל: הפערים, הגילדה המקצועית של ה"חזקים" ששלטה בתהליך, הרס המרקם החברתי, החזקים שהתחזקו והחלשים שנחלשו, כל ההבטחות שהופרו ("אל תאמינו לאף הבטחה" – יעץ לנו חב"ג עצמו), השוואת תנאי הדיור שלא בוצעה, מכירת כל נכסי הקיבוץ, ועוד ועוד... (אגב: אם, לטענתו, צבירת המיליונים של ה"עשירים" התחילה עוד לפני השינוי – האם הם לא מסרו את המשכורת לקיבוץ?)
מעבר לנקודות המפורטות שחגי ציין – התמונה הכללית שעלתה מדבריו היתה ברורה מאוד – אולי בניגוד לכוונתו המקורית. קורה לא פעם שאדם מתכוון למשהו ונפלט לו משהו אחר לגמרי. ייתכן גם שחגי – שהיה מהוגי השינוי וממוביליו – לא יכול להודות בשגיאותיו. ולמי מאיתנו – ובמיוחד המנהיגים – יש אומץ לכך?
בשנה האחרונה עבדתי במשך חודשים ארוכים עם חברה מבית-השיטה וגם ביקרתי שם פעמים רבות, ומה ששמעתי ממנה על מה שקורה שם, וגם התרשמותי הכללית מהקיבוץ המוזנח למדי ומחדר-האוכל השומם, חיזקו את דעתי השלילית, שקיבלה אישור נוסף מדבריו של חגי.

לסיום: אם יהיה בעין-שמר שינוי דיפרנציאלי ואם לא – אנו חיים ביחד ונוסיף לחיות ביחד. עלינו להשתדל – חרף דעותינו השונות – ואני אומר זאת לעצמי וגם לידידי שמעון – לשמור על טון מאופק והוגן.
אני מודה שהחרפתי את טון הוויכוח ביודעין, לאחר שנוכחתי שהדברים לא מתנהלים ביושר ובאופן דמוקראטי ומחייבים תגובה חריפה. בכך כנראה שגיתי ואני קורא את עצמי לסדר.



















"ונתתי להם יד ושם"


ט ו ב ה ב ן מ י ו ר

מדי שבוע נפגשים ניצולי שואה בת"א, רמת השרון ורעננה למפגשים הנקראים "קפה אירופה" כדי לשמוח, לשיר לרקוד וליהנות מהאווירה של בתי הקפה טרום מלחמת העולם השניה, כשהכל היה עדיין תמים וטוב. הם אינם מדברים על השואה אלא באים לשמוח.
יחד אתם נמצאים במפגשים אלו קבוצות של נערים ונערות מתנדבים מכיתות י"א-י"ב, שמכינים ואחראים על הפרטים הטכניים של המפגש. מצטרפים אליהם ומבלים עמם; רוקדים, משוחחים ונוצרים ביניהם קשרי ידידות אמיתיים.
אמא שלי משתתפת בקבוצה כזו בתל אביב, שם רכשה לעצמה ממש "נכדים" נוספים לאלה שיש לה ביולוגית ושני הצדדים מחכים למפגשים האלה בקוצר רוח.
אחד מהנערים שכיום כבר חייל, יצר עמה קשר מיוחד במינו ובכל הגעה שלו מהצבא הביתה מצלצל אליה, ומגיע לביתה.

בשנתיים האחרונות הצטרפתי לקבוצה שנקראת "קפה אירופה דור שני" הנפגשת מדי שבועיים. במפגשים ובשיחות אנחנו מוצאים שפה משותפת ומתברר לנו שיש לנו הרבה מאוד חוויות דומות כילדים שגדלו להורים שעברו את השואה.
אנחנו שומעים הרצאות ומשוחחים בינינו על החיים באירופה שלפני מלחמת העולם השניה, על החיים בזמן השואה, על הקשיים בקליטת הניצולים ומשפחותיהם בארץ – ועל המשמעות של כל זה עלינו, בני הדור השני.



נולדתי בלודג' שבפולין 3 שנים לאחר תום מלחמת העולם השניה. אמי רותי הייתה בת 13 כשפרצה המלחמה. היא עברה במחנות רבנסבריק וויטנברג. ממשפחתה שרדו לאחר המלחמה הוריה ואח שלה. אביה (סבי) שימש כספר וגילח קציני אס.אס, אחד מהם נקשר אליו בקשרי ידידות וכל פעם שסבי מצא את שמו ואת שמות בני משפחתו ברשימת הנידונים לטרנספורט – פנה אליו והוא הציל אותם.
אבי, יעקב ז"ל, בן למשפחה בת 8 ילדים היה בן 17 עם פרוץ המלחמה ושרד יחיד מכל משפחתו הענפה. בימי המלחמה היה באושוויץ ומחנות נוספים, השתתף בצעדת המוות, עבר תלאות שתקצר היריעה מלספר. בתמונת החתונה שלו עם אמי, שמלווה אותי כל חיי, הוא עומד תחת החופה, מליט את עיניו בכפות ידיו ובוכה... על כך שאין איש ממשפחתו שמלווה אותו תחת החופה.

ילדים לאחר השואה

גדלתי בבית שמצד אחד השואה לא עזבה אותו לרגע ומצד שני תפקד נורמאלי (לא ברור לי עדיין איך זה אפשרי...). בשבתות היו מתאספים אצלנו ניצולי שואה לארוחת צהריים שנמשכה שעות. כל השיחות סביב השולחן היו על השואה. אני זוכרת את עצמי בתור ילדה יושבת, משעינה את הראש על השולחן, לא מסוגלת כבר להקשיב אבל לא קמה. ויחד עם זאת אני מרגישה כאילו איני יודעת דבר.

בשנת 1957 בהיותי בת תשע, עלינו ארצה, הורי, אני ואחותי בת השנה וחצי. הייתה זאת תקופת הצנע בארץ, גרנו שבע נפשות בדירת חדר קטנה בדרום תל-אביב (בינתיים עלו ארצה והצטרפו אלינו הורי אמי ואחיה). השירותים היו בחוץ והמטבח היה משותף לנו עם בעלת הדירה. למדתי בבית ספר דתי לבנות ובגיל תשע שיבצו אותי לכיתה א' כדי שאלמד קרוא וכתוב בעברית.
לאט לאט ובעבודה מאוד מאוד קשה של שני הורי השתפר מעט מצבנו הכלכלי ועברנו לדירה קטנטונת בצפון ת"א עם כל המשפחה. שם התחילו תלאות חדשות: הקליטה שלי כ"ילדה פולניה" בין האליטה של צפון ת"א הייתה קשה מאוד עבורי וגם עבור הורי. בהמשך, הדבר השתנה בעזרת כישורי הספורטיביים המצטיינים והפסנתר שהבאנו איתנו ארצה (כמו רוב המשפחות באותה עליה) שמשך ילדים לבוא ולנגן עליו. שני אלה עזרו לי להתקבל בחברת הילדים ולשפר את מעמדי.
אם אני נזכרת בקליטתנו בארץ, הרי שבנוסף לקשיים הכלכליים, ואי ידיעת השפה, היה קושי נוסף גדול - חוסר המודעות של תושבי המדינה שלא הבינו מאין הגענו ולא ידעו איך לקלוט ולקבל אותנו ושכמותנו.

תודה לטובה על השיתוף






מירי בקלרנית ביום שני, יום הזיכרון לשואה, בשעה 22:00, בתוכניתו של ישראל דליות בקול המוזיקה, יושמעו קטעי נגינה של מירי גרוסברג. שידור חוזר בשבת בשעה 10:00.



שיחת קיבוץ –

יום שני 13.4.09
רקפת זהר
ערב טוב לחברים, נפתח את השיחה בנוהג חדש שברצוננו לקיים מדי כמה חודשים – דו"ח מנהלים. בכוונתנו לנצל את ההזדמנות למסור לחברים מידע שוטף וכן לאפשר לחברים לשאול ולהגיב לבעלי התפקידים. בעתיד מוזמנים החברים להעביר לבעלי התפקידים שאלות לקראת הדו"ח, אם ברצונם לשמוע התיחסות לנושא מסוים.


ד ו " ח מ נ ה ל י ם

דו"ח מזכירה בנושא אוכלוסיה:
גתית חדוותי – פנתה להאריך שנת חופש. אושרה בהנהלת קהילה שנה שלישית
איתן שמואל – פנה להאריך שנת חופש. אושרה בהנהלת קהילה שנת חופש שניה
יעל קישיק – עם תום שלוש שנות חופש הודיעה על עזיבה.
דפנה אלון – היתה בעצמאות כלכלית. הודיעה על עזיבה.

עמית דגן, מנהל קהילה:
הפקדות לפנסיה – בהתאם לתכניות המשק והקהילה לשנת 2009 ולהחלטה בעניין השימוש בכספי תנובה הופקדו בסוף הרבעון הראשון כספים בקופת קרן עתודות לפי הפירוט הבא:
הפקדה שוטפת – על חשבון הקהילה, כ- 10% מעלות העבודה בקיבוץ (עובדי פנים), שהם כ-84.3 לחודש
ו- 250 אלף ₪ לרבעון. סה"כ עד סוף השנה אמורים לעבור ממקור זה כמיליון ₪.
הפקדה לסגירת גרעון אקטוארי – בגין כספי תנובה הועברו מן העסקים 300 אלף ₪ (כ-100 אש"ח לחודש). עד סוף השנה יועברו ממקור זה כ-1.2 מליון ₪.
בהמשך השנה נעבור להפקדות חודשיות, לפי פירוט הסכומים למעלה.

אורי שפירא
זה לא נכון להציג את קופות הגמל עם קרן הפנסיה. בודאי לגבי אנשים בעתודות. יש להציג את קרן הפנסיה לכשעצמה. במשך שנים הטעו אותנו ואמרו יש לנו פנסיה ואין לנו. קופות גמל זה לא פנסיה.

חוה כהן
מסכימה עם דברי אורי. תחת הכותרת פנסיה נכנסים הכספים שיש בעתודות ומה שמופרש עבור צעירים, ולא מה שנמצא בקופות גמל, שאותן אפשר לייעד לדברים אחרים לפי החלטה בשיחת קיבוץ. לגבי עתודות, מיד אחרי פסח יקיים צוות פנסיה ובטחון סוציאלי פגישה, כפי שנעשה כל שנה, בה ימסר דו"ח שנתי פומבי. מועד הפגישה יפורסם וכל החברים יוזמנו להשתתף בדיון.
באמירה כללית, היות ואיננו פודים כספים מתוך הקופות לא סבלנו מהפסד, למרות שיש ירידה של 13% בקרנות.






עמית – המשך הדו"ח
איוש הנהלת הקהילה – דרורה בן פורת הודיעה על רצונה לסיים את כהונתה בהנהלת הקהילה, בה ישבה בתוקף תפקידה כרכזת ועדת פרט (תפקיד אותו היא ממשיכה למלא). לפי הצעתנו, מליק גור היושב בהנהלת הקהילה כנציג ציבור ישמש כנציג ועדת פרט. במקביל, על מנת לשמור על הרכב מלא של הנהלת הקהילה וכן כחלק מן המגמה להכניס בעלי תפקיד מרכזיים להנהלה, אנו מציעים לצרף להנהלת הקהילה את רכז צעירים וקליטה, שמוליק בן דור. שמוליק נענה לפניה ואנו מבקשים לקבל את אישור הקלפי למהלך.


יואב דרורי, רכז משק
שיפוץ מבנה משרדי הקיבוץ – השיפוץ עלה 54,000 ₪. המקור העיקרי לשיפוץ היה 100 אש"ח שהתקבלו מעסקה שבוטלה במבנה הישן ומדמי שימוש המתקבלים כיום. במסגרת המהלך בוצעו שיפוצים והתאמות במשרדי קוקי-מן (סכומים שיכוסו בעתיד על ידי מיניפלסט), שיפוץ חלקו הדרומי של המבנה הישן, והתאמת מבנה איגלו לשימוש הקיבוץ.

שיפוץ בית אלימלך – השיפוץ עומד לפני סיום, בעלות של כ- 150,000 ש"ח. הוצאות נוספות שהיו בהקשר זה הן על ביוב, איטום ומיזוג הארכיון וכן על ארון קומפקטוס – סה"כ כ-75,000 נוספים.
המקור לשיפוץ הוא השתתפות של המועצה האזורית בכ-25,000 ש"ח וקרן של קובה גבר בכמאה ועשרים אלף ₪. בית אלימלך היה בתהליך התפוררות ושיפוצו העניק גם פתרון לארכיון שנמצא במבנה מסוכן. מבנה הארכיון הנוכחי ישופץ עם פינויו לצורך הצלתו וייועד להרחבת המרכז הבוגר, שיוכל לקלוט יותר ילדים בתקופת הקיץ.
שני המבנים שופצו במשותף על חשבון המגזר העסקי והקהילה ביחס 50/50, במסגרת הצלה והשמשה של מבנים מתפוררים או מוזנחים.

בית אקשטיין – נחתם הסכם ובקרוב מתוכננות עבודות התאמה.

עודי דגאי, יו"ר כלכלי
סיום התאגוד – הדיווח שאני מוסר הערב הוא הרחבה למה שנמסר כבר בעלון. כדי להבין את התהליך נתחיל ממצבנו בסוף 1998: ערב הסדר עין שמר עמדו חובות הקבוץ למערכת הבנקאית על כ- 115 מליון ₪. בהסדר נמחק חוב של כ-85 מליון ₪, מתוכם 45 גויסו ממכירת הקרקע בפרדס למינהל מקרקעי ישראל והיתרה נמחקה ע"י הבנקים והממשלה. לאחר ההסדר נותרנו עם חוב של 29 מליון ₪ שאותו נדרשנו לפרוע עד 2013. כיום עומד חוב ההסדר של הקיבוץ למערכת הבנקאית על מיליונים ספורים וההון העצמי שלנו הפך משלילי לחיובי – מה שמעיד על איתנות פיננסית.
בעקבות ההסדר התחיל הקיבוץ בתהליך התאגוד שמטרתו הייתה להפריד בין המשק לקהילה ולהבטיח כי הקבוץ וחבריו לא יהיו ערבים לפעילות העסקית. את מבנה התאגוד ומאפייניו הובילו שי מרקם ומשה רונן. יהודה ריפתין העביר אותו במטה הסדר הקבוצים וגם טיפל בהקמת אגודת החברים. יואב ואני עסקנו בשנה ורבע האחרונות בקבלת אישור של המטה, מס הכנסה ואישור הבנקים לתהליך.
בשבוע שעבר הושלם המהלך עם חתימת בנק לאומי ופועלים על מכתבי ההסכמה לתאגוד.
המהלך כלל:
• הסבת יתרת חובות הקבוץ והגומי לאחד מתאגידי האחזקות.
• מתן ערבות של לאומי לפועלים בגין יתרת חוב ההסדר של המפעל.
• מתן ערבויות ובטחונות של תאגידי האחזקות לבנקים בגין המפעלים.
• קבלת אשראי בנקאי גדול יותר לפעילות העסקית של התאגידים השונים.
• שינוי מבנה האשראי למפעלים, כאשר חלק משמעותי ממנו הופך להיות אשראי לזמן ארוך בתנאים נוחים.
לאחר השלמת ההליכים הטכניים, בעוד כמה שבועות, צפויה מחיקת כל השעבודים והמשכונים הישנים, והשותפויות של מפעלי הקבוץ ימחקו. לאחר מכן לא יהיו הקבוץ וחבריו ערבים ו/או חייבים דבר למערכת הבנקאית. כל ההתחייבויות יהיו של המערכת העסקית בלבד.


רוני גלעד – רכזת משאבי אנוש
איוש מקומות עבודה על ידי חברי קיבוץ – אנו עושים מאמצים רבים לאפשר לחברי הקיבוץ לעבוד בענפים השונים. עד כה החלפנו מספר שכירים ואנו ממשיכים במשא ומתן עם עוד מספר חברים על תפקידים נוספים. הענפים בהם הוכנסו חברי קיבוץ במקום שכירים הם:
נוי – עטר שנפלד מרכז ואיתו עובדים שלמה ברכה ואורי אשכולי
שיננית – רונית שאשא מתחלקת בעבודה עם חגית השיננית
מוסך – גלעד גורן (בן בעצמאות כלכלית) החליף את משה בעקבות מחלתו.

פיטורים – תחום זה דינאמי מאוד, ואנו משתדלים למצות את כל זכויותיהם של חברי הקיבוץ מהמדינה (דמי אבטלה). עד כה פוטרו 9 עובדים שמהם שלושה מקבלים כיום דמי אבטלה, וחמישה מצאו מקומות עבודה חדשים (חלקם לאחר תקופה של דמי אבטלה).
המצב במשק מקשה מאוד למצוא מקומות עבודה, ואנו משתדלים לעזור עד כמה שניתן בחיפוש עבודה, שליחת קורות חיים ועוד.

מ י נ ו י י ם

צוות פנסיה
חווה כהן (רכזת), עמית דגן (רכז קהילה), הראל יגודה, חיה חרודי, יגאל קצנלבוגן, וחבר או שניים נוספים שיתווספו בהמשך.

חברים לוועדת קלפי
נורית בורלס, תמי מור

הוספת רכז צעירים וקליטה (שמוליק בן דור) כחבר בהנהלת קהילה

ועד הנהלה
רקפת זהר (יו"ר), עודי דגאי, רוני גלעד, נילי ארבל, אורי שפירא, מרק ברצלבסקי

רקפת זהר
ועד הנהלה הוא כידוע גוף סטטוטורי העומד בראש האגודה השיתופית קיבוץ עין שמר. יכולים להיות חברים בו רק חברי קיבוץ. עין שמר החליט שועד האגודה יכלול את בעלי התפקידים הבכירים שהם חברי קיבוץ ועוד כמה חברים נבחרי ציבור.
מבחינת תפקידיו, מרבית סמכויותיו של ועד ההנהלה הועברו בהחלטת שיחת קיבוץ לשתי ההנהלות (קהילה וכלכלית), והוא נדרש לפעול במקרים של משבר או מחלוקת, או בנושאים הנוגעים ישירות למעמדו הסטטוטורי של הקיבוץ (תקנון הקיבוץ וכדומה). מבחינתי, זהו גם גוף שיכול לסייע לממשק בין ההנהלות, ולחזק את צוות תיאום, שהוא מעין "ועד פועל" ללא סמכויות משל עצמו. נראה לי שההרכב המוצע הוא מוצלח, ויוכל לבצע את המטלות הנדרשות ממנו.

חוה כהן
אנחנו בוחרים להנהלות אנשים עם כישורים המתאימים לתפקיד. אלה הגופים שאמורים לנהל את קיבוץ עין שמר. אתם אומרים עכשיו, בואו נבחר ועד מנהל שיהיה בעצם גוף על, עוד גוף ניהולי שיכול להכניס רעשים שאיש לא התכוון אליהם. לא ברור מה הסיבות לבחירת האנשים הספציפיים, מה הכישורים שלהם, מה היכולות שלהם. כל אחד מהאנשים בסדר, אבל אני לא חושבת שהתכוונו לשים גוף מעל להנהלות.

הראל יגודה
אני מצטרף לכל מילה של חוה, צריך להבהיר את מטרות הגוף הזה לפני שנדע את מי לבחור עבורו.

רקפת זהר
אין פה שום חידוש. זה ועד שתמיד היה קיים, ואף נכנס לפעילות בכמה וכמה הזדמנויות, שהאחרונה בהן היתה סביב ההחלטות בנושא "שמר" וחלוקת הכספים.

עודי דגאי
ועד הנהלה הוא חלק בלתי נפרד מהאגודה. הוא הכרחי בכל ההתנהלות שלנו מול רשויות המדינה, הבנקים, ועוד גופים חיצוניים שלא מכירים את הוועדות הפנימיות של הקיבוץ.

אורי שפירא
שמי מופיע בהצעה של הוועד. הסכמתי ברצון להיכנס לצוות אבל לא כדי לשמש כחותמת גומי. אני משווה את הקיבוץ למדינה, כל מסגרת חברתית צריכה שיהיו לה כללים. במדינה יש רשות מחוקקת, מבצעת ושופטת. בעבר שיחת הקיבוץ תפקדה בכל אלו יחד והשיפוט היה דעת הקהל. היום זה כבר לא עובד ואנחנו חייבים לעבוד יותר ויותר בצורה מסודרת. עד היום אנחנו לא מסודרים עד הסוף. עודי דיבר על תיפקודי הקיבוץ כלפי חוץ ואילו אני רואה את הגוף הזה כגוף שיבחון את עצמנו כל הזמן אם המבנה שלנו מתפקד כמו שצריך ומה צריך לעשות כדי שיתפקד יותר טוב.

עדה גבע
היות ולא ברור לנו מה תפקידו של הגוף הזה, אני חושבת שצריך לדחות את הדיון ולהציג את הענין בכתב, לפרסם בעתון ולחשוב לפני שבוחרים.

רקפת זהר
נשקול את הצעתה של עדה .


נ ו ה ל ק ד נ צ י ה


רוני גלעד
נוהל קדנציות הוא הצעה של מש"א, שעברה בהנהלת קהילה, ובעקבות ערעור של מספר חברים עבר תיקונים ושינויים, אושר שוב בהנהלת קהילה וכעת מובא לציבור.

חווה כהן
חוק החברות קובע כללים ברורים לגבי מינוי דירקטוריונים, והוא שונה ממה שמופיע בנוהל. ועדת ביקורת כבר ביקרה את עין שמר קשות בענין זה, וחשוב מאד שאנחנו נתאים את הנוהל שלנו לחוק. מקבלת את שאר החלקים של הנוהל.

אורי שפירא
סעיף 3 המתייחס לבעלי תפקידים - לדעתי צריך להוריד את הסעיף הזה. הממונים עליהם יכולים להחליף אותם אחרי שנה או שש שנים ומיותר לתת לכך הגדרת זמן. אבל אני מקבל בשתי ידיים את ההערה בקשר ליושבי ראש של המפעלים, נדמה לי שאין בקרה על הנושא הזה. הם מקבלים את מעמדם בשיחת קיבוץ משום שאין אף אחד מעליהם מלבד שיחת קיבוץ. צריכה להיות אפשרות של ביקורת של עבודתה של יושב ראש ולאפשר החלפתו אם צריך.

רוני גלעד
בהחלט נבדוק ונתאים את הנוהל ללשון החוק.
לגבי דברי אורי - ודאי שמנהל המגזר יכול להפסיק בכל עת עבודתו של מרכז ענף. זה חשוב לניהול הסדיר. עם זאת אנחנו רואים חשיבות בהכנסת נוהל בדיקה תקופתי, וקבענו 5 שנים - לא כקדנציה אלא כתקופה שמחייבת בדיקה מעמיקה יותר של תפקוד רכז הענף על ידי ההנהלה האחראית עליו.

אילן לוטן
דף כזה חייבים לחלק לחברים מבעוד מועד, לפחות שבוע קודם. זה היה מאפשר התעמקות והכנה. לעצם הענין – מושג הקדנציה לא מנוסח די בבהירות (4 שנים או שנתיים). כמו כן, מה פירוש "מומלץ לא להאריך מעבר לשתי קדנציות"? אפשר או אי אפשר להאריך?

רוני גלעד
קדנציה ראשונה היא ארבע שנים. כל הארכה - שנתיים.

עלי עלון
בסעיף 4 כתוב שרכזי עפים יוצעו על ידי מנהלי הקהילה או יו"ר עסקי. האם מינויים יובא לקלפי או לא?

רוני גלעד
לפי ההצעה שלנו זה לא מובא לקלפי. מינוי רכזי ענפים הוא בסמכותם של מנהלי המגזרים והנהלותיהם.

שמחה אלון
מה קורה פה? כל השנים בחרנו ממלאי תפקידים בקלפי, רכזי ענפים מכל הסוגים, פתאום החליטו שהנהלת הקהילה תקבע לחברים? תנו לחברים את האפשרות לבחור את הרכז שלהם, למה אתם מקצצים לנו את הדמוקרטיה? מדובר בתפקידים חברתיים ממדרגה ראשונה ורצוי שחברים יחליטו עליהם ולא הנהלת קהילה.

אורי שפירא
בהמשך להצעת אילן, מציע להוריד את המילה "מומלץ". לא נאריך קדנציה מעבר לשש שנים.
להערתה של שמחה, היא צודקת. לא מספיק נתנו את הדעת להפרדה בין מנהלי ענפים חקלאיים או אחרים לבין ממלאי תפקידים שיש להם צביון חברתי ביומיום ולגביהם צריכה להיות בחירה של החברים אם תפקודם משביע רצון. לגבי המקצעות החקלאיים, העצים לא מדברים ואין להם בעיה חברתית.

אורי אשכולי
האם הנוהל תקף גם לגבי כאלה שאישרנו בעבר? בעל תפקיד שסיים קדנציה של 3 שנים ואושרה לו עוד שנה, האם אחרי זה יוכל לקבל עוד שנתיים?

רוני גלעד
הנוהל לא תקף אחורנית, רק קדימה.

רקפת זהר
יש פה ניסיון לעשות סדר. הפרדנו בין "נבחרי ציבור" – שבאמת נבחרים על ידי הציבור, לבין "ממלאי תפקידים ורכזי ענפים" – שהם אחראים על הצד הביצועי ולא על קבלת החלטות, ולכן נמדדים באופן מקצועי. יש הגיון ניהולי בכך שלא כל בעל תפקיד ולא כל מרכז ענף יצטרך להגיע לשיחת קיבוץ, אלא ייבחן במדדים מקצועיים על ידי ההנהלה שאחראית עליו. ההנהלה בודקת את כל היבטי הענף כולל ההיבט החברתי. זה קיים כבר לגבי ההנהלה הכלכלית וענפי המשק, ויש ניסיון להחיל את אותו עיקרון על הנהלת קהילה וענפי הקהילה.

עלי אלון
מציע שהנהלת הקהילה באמת תבחן ותמליץ, ובודאי תביא את הנבחר הטוב ביותר, אבל לבסוף תביא את המלצתה לקלפי. למה לעקר את שיחת הקיבוץ?

אמיר תומר
מציע תיקון קטן בניסוח שיבהיר את ענין אורך הקדנציות.

רקפת זהר
הקלפי יתקיים ביום שישי הקרוב וראשון שאחריו.
תודה לכולם וחג שמח.

תודה לנעמי בן חיים שתקצרה והדפיסה את השיחה.






ב ש ו ל י ה ש י ח ה

עוד פגיעה בדמוקרטיה

מנהג חדש בא למדינה:
תמיד בעין שמר היה נהוג שנבחרו ואושרו בעלי התפקידים בקהילה, כגון: מזון, בגד, רכב, כלבו, עלון ותקשורת, נוי וביטחון, בהצבעה בשיחת הקיבוץ או בקלפי.
אבל הנהלת הקהילה ממשיכה בקו שלה, לצמצם ככל האפשר את משקל חברי הקיבוץ בהחלטות הנוגעות ישירות ובאופן יום יומי לחייהם.
קודם הקשו על ערעור החברים לשיחת הקיבוץ, בהערמת מחסום של שלושים חתימות, ובהצעה החדשה מציעים לנו שהנהלת הקהילה ומש"א יבחרו בעצמם את כל בעלי התפקידים הנ"ל. לדעתי הולכים ומצמצמים את הדמוקרטיה.

אני מציעה לחברים להצביע נגד הצעת הנהלת הקהילה ולתמוך בהצעתי, שזכותה להמליץ ולהציע לשיחה על בעל תפקיד שהם מעדיפים –
אבל ההכרעה תישאר בידי החברים בקלפי.


ש מ ח ה א ל ו ן




בעקבות דבריה של שמחה "בשולי השיחה"
הבהרה מרוני גלעד – מש"א:


נוהל קדנציות

נוהל הקדנציות מפריד באופן ברור בין נבחרי ציבור – נושאי משרות בכירות שתפקידם לקבוע מדיניות ולנהל בפועל את המגזרים השונים של הקיבוץ במשק ובקהילה, לבין תפקידי ביצוע.
לנבחרי ציבור הוגדרה קדנציה, ואף כללים ברורים לגבי סיומה:
קדנציה ראשונה היא 4 שנים (באישור הקלפי).
קדנציה שנייה (הארכה) היא 2 שנים (באישור הקלפי).
לאחר תקופה זו יפתח מכרז לציבור (בעל התפקיד המסיים יוכל להעמיד את מועמדותו, אך הקדנציה עבורו תהיה של 2 שנים).
בנוסף יבחרו בקלפי כל רכזי הועדות (מפורט בנוהל).

לגבי רכזי הענפים ובעלי תפקידים - הללו אחראיים באופן ספציפי על תחום מסוים במשק או בקהילה, וככלל הם אינם קובעים מדיניות. ההצעה להעביר את בחירתם להנהלות נובעת מהצורך לבחינה מקצועית מקיפה של תפקוד מרכז הענף הן בתחום הכלכלי והניהולי, והן בתחום השירות הקהילתי – המוכר יותר לציבור.
תפקידה של כל הנהלה היא להבטיח שכל מנהלי הענפים שבאחריותה יפעלו באופן הטוב והמקצועי ביותר. הנהלה יכולה להחליט למשל, לבצע בדיקה של שביעות רצון ציבורית, כחלק מבחינת תפקודו של מנהל ענף. כמו כן, היא יכולה (ולדעתי אף צריכה) לפתוח חלק מהדיונים לציבור, על מנת לאפשר לחברים לבוא ולהשמיע את דעתם על בעל תפקיד. במידה ולאחר בדיקה תחליט ההנהלה כי יש להחליף את מנהל הענף, יפתח מכרז לציבור וההנהלה אליה שייך הענף, תבחן את יכולת ההתמודדות של המועמדים לתפקיד המדובר.

לכן, לא מדובר בצמצום הדמוקרטיה, אלא בשיפור הארגון והניהול של כל ענפי הקיבוץ.





מוסיפה רקפת זהר

ועד הנהלה לעין שמר – הבהרה

לאור שאלות של חברים בשיחה, ברצוני להבהיר את הנושא של ועד הנהלה, מקורותיו ותפקידיו. המקור העיקרי להסבר הוא החלטות שהתקבלו בשיחת קיבוץ באוקטובר 2005.

הרכב ועד ההנהלה
בהחלטות הקיבוץ נכתב כי "ועד ההנהלה של הקיבוץ ייבחר מעת לעת על ידי האסיפה. ועד ההנהלה יכלול את בעלי התפקידים הבאים: מזכיר, יו"ר כלכלי, רכז קהילה. במידה ואחד מבעלי התפקידים אינו חבר קיבוץ, תמנה האסיפה בעל תפקיד אחר כחבר בוועד ההנהלה". בהצעה שלנו בעלי התפקידים בוועד הם אני עצמי כמזכירה, עודי כיו"ר כלכלי ורוני, רכזת מש"א, במקום מנהל קהילה שאינו חבר קיבוץ. כמו כן קובעות ההחלטות ש"בוועד ישבו עוד שלושה חברים שאינם נושאי משרה". בהצעה שלנו אלה אורי שפירא, נילי ארבל ומרק ברצלבסקי.

סמכויות ותפקידים
ועד הנהלה הוא הגוף המוסמך על ידי רשויות חיצוניות שונות (כגון משרד הפנים, הבנקים ועוד) לייצג את קיבוץ עין שמר.
לפי החלטות הקיבוץ מאוקטובר 2005, ועד ההנהלה מאציל את סמכויותיו לשתי ועדות משנה: בנושא כספים וכלכלה הוא מאציל את סמכויותיו להנהלה הכלכלית של הקיבוץ. את שאר הסמכויות למעט נושאים מוניציפאליים הוא מאציל להנהלת הקהילה. בהחלטה מודגש כי החלטות המתקבלות על ידי ועדות המשנה מחייבות את הקיבוץ כאילו התקבלו על ידי ועד ההנהלה.
מתוך השלילה, עולה החיוב – מה הם אם כן תפקידיו של ועד ההנהלה? למיטב הבנתי, בסמכותו ותפקידו לעסוק בשלושה נושאים עיקריים:
1. נושאים מוניציפאליים וייצוג רשמי מול גופים חיצוניים
2. תקנון הקיבוץ
3. מחלוקות, משברים או נושאים הדורשים מימשק בין ההנהלות

לבעלי הזיכרון שבינינו, גם בשנים עברו פעל ועד ההנהלה בנושאים דומים, למשל בנושא אגודת שמר, שלא יכלה להתברר באחת משתי ההנהלות, או כאשר היה משבר בהנהלת הקהילה. ברצוני להדגיש כי אין הכוונה להעמיד גוף "מעל" ההנהלות, אלא לחזק את המימשק ביניהן, וכן לטפל בנושאים הקשורים לתקנון הקיבוץ, שבהחלט עשויים לעלות על הפרק בשנה הקרובה.







מכשירי חשמל
מאחורי המשרד של נדב (רכז הבניין) ישנה נקודת איסוף למכשירי חשמל. רצוי שאם מניחים שם מסכים הם יהיו תקינים ולא מנופצים. אפשר להביא מגוון רחב של מכשירים שאינם שמישים וגם מכשירים גדולים כמו מקררים, מזגנים, מכונות.
יום פינוי נוסף יהיה בחודשים הקרובים.
ט ל א י י ז ן


ב ר י א ו ת
במענית ביום א' 26.4, תתקיים הרצאה של רקפת בכרך שנושאה:
"פחות נזלת, פריחה וגרד והחיים נראים אחרת".
בשעה 19:00 התכנסות וכיבוד קל. בשעה 19:30 ההרצאה.
בואו ותתקבלו בברכה.

א ו ר ל י א ר ל י כ מ ן

ספסל המציאות
הספסל שליד חדר העלון נועד לחפצים שאין בהם צורך לאחד, ואחר אולי יימצא בהם עניין.
אך זה אינו פח אשפה ויש להביא חפצים במצב טוב. ( מי שהביא לאחרונה מדפסת מתבקש לקחתה ).

נורית משיח


ש ב ת ש ל ו ם

יד' בניסן תשס"ט 8.4.2009

עלון 15 (3737) יד' בניסן תשס"ט 8.4.2009


הגיע ליל פסח תשס"ט
הלילה כל העולם אומרים בו הלל

בשעה 19:00 נתכנס בלובי להרמת כוסית
בשעה 19:30 ליל הסדר

ח ג ש מ ח



הגדת פסח משנת 1944 - מאתר הקיבוץ




היה
היה
הדף מתוך ההגדה לפסח של הקבה"א משנת 1944
מדי כמה שנים נוצרה הגדה חדשה שהותאמה לרוח הזמן.
האיורים היו פרי מכחולם של ציירי הקבה"א.
מבחר מהגדות אלה ניתן לראות באתרהקיבוץ.

מתוך הגדת שנת 1944-5
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות,
שבכל הלילות אין אנו זוכים לאכול עם כל הקיבוץ
ובלילה הזה הננו סועדים כולנו יחד?

מה נשתנתה שנה זו מכל השנים,
שבכל השנים היו באים אלינו עולים מהגולה
והשנה לא בא אף עולה אחד?

מה נשתנתה שנה זו מכל השנים,
שבכל השנים היו רק גפירים יהודיים,
השנה – ישנם גם גפירים וגם חיילים יהודיים?

כל שנה הננו מקשים ארבע קושיות,
אולם השנה נשאל גם את הקושיא:
אימתי – אימתי, יחדלו מהארץ פרעה והיטלר?


בראשית יצר כל קיבוץ הגדה משלו וההגדה הראשונה המובנית הייתה זו של קיבוץ גבעת ברנר אותה צייר אריה חצור.
ההגדה הראשונה של הקבה"א הוצאה בשנת 1943 ואיירה אותה רות שלוס בוגרת בצלאל ששהתה במרחביה בהכשרה. לתוכן היה אחראי מרדכי אמיתי שגם כתב האותיות.

במשך השנים הוצאו 5 הגדות תנועתיות ראשיות אשר מדי שנה עודכנו.
אפיין אותן הרבה מאוד אקטואליה (בהגדה המסורתית אין להוסיף ואין לגרוע). עליה היה אחראי צוות מועדת התרבות של הקבה"א. הציירים היו במשך השנים:
רות שלוס, משה פרופס מעין החורש, שרגא וייל ואחרון חביב שמוליק כץ.




ל י ל ס ד ר ע ו ל מ י

הבתים מוארים, השולחנות מכוסים בלבן, המשפחה מתכנסת, קוראים את ההגדה ביחד כמו תמיד, בכל שנה. לכאורה הכל כרגיל, שגרת פסח ישראלית.
לכאורה.

כי משהו בכל זאת נשתנה בלילה הזה, מכל הלילות. ולמרות האווירה החמימה, למרות השירים והיין, כולנו מרגישים שממש מעבר לדלת, מנשבות רוחות חזקות של משבר כלכלי עמוק. משבר שכולנו היינו מעדיפים לשכוח מקיומו, אבל מה לעשות שהוא כאן. דופק בדלת. מסרב לעזוב.

למשבר הזה יש פתרון והפתרון אינו דורש יותר משינוי בגישה, בדפוס החשיבה שלנו. נשמע מפתיע? אולי. אך בואו נזכר לרגע מה היה לנו כאן ואיך בעצם נראה העולם, חודשים ספורים בלבד לפני "המפץ הגדול". זוכרים?

עסקאות ענק, הלוואות פרועות, תמרונים פיננסיים, כולם התבשלו בתוך סיר הבשר הגלובלי. החגיגה הייתה בעיצומה, ואז משום מקום בלי התרעה מוקדמת זה קרה. מישהו או משהו קלקל את כל התוכניות. האדמה החמדנית פערה את פיה וטריליונים של דולרים נשאבו בבת אחת לתוך חור שחור. האורות כבו המסיבה נגמרה.

אבל יחד עם כל הנדל"ן, חופשות הסקי והיאכטות שטבעו במצולות, נעלם גם משהו נוסף. משהו בסיסי וחשוב בהרבה – הסֶדר.

כללי המשחק המוכרים אותם חוקים מוסכמים שעל פיהם התנהלו החיים – נשמטו מתחת רגלינו. עד כה פעלנו בהצלחה לפי נוסחת הקסמים הידועה: נצל את כולם לטובתך, תפוס כפי יכולתך וצחק כל הדרך אל הבנק. אך מה שעבד יפה כל כך בעולם הישן, לא "תופס" יותר בעידן החדש. עידן שבו כולם קשורים ברשת אחת, שבו גורלם הפרטי של מדינות ועמים תלוי לחלוטין בגורלו הכלכלי של העולם כולו. במצב כזה, להיות אדם לאדם זאב כבר לא ממש משתלם. זה אפילו די מסוכן...

עכשיו ברור לכולם שצריך כאן סדר עולמי אחר. כללים אחרים, שיאפשרו לנו להתקיים בכפר הגלובלי שלנו, בלי לרמוס אחד את השני. בלי לאבד את עצמנו לדעת. השאלה הגדולה היא כמובן, איך עושים זאת?

מקרה או לא, השאלה הזו תופסת אותנו בדיוק עכשיו, ערב חג הפסח, המסמל יותר מכל את המעבר מעבדות לחירות, מישן לחדש. אולי באמת הגיע הזמן ליציאת מצרים חדשה. לא יציאה של עם אחד משעבוד של עם אחר, אלא יציאה כללית, אוניברסאלית, מתוך צורת החיים האגואיסטית שכבלה את ידינו. ייתכן שהלילה הגדול שירד על העולם בעקבות המשבר הכלכלי, לא ירד במקרה, אלא כדי להוביל אותנו לסדר חדש, אנושות חדשה. לעולם טוב ויפה יותר.

(מתוך העתון "מתחברים לטוב")



פעימות
הגיעה לאוזני שמועה על מופע חדש שקובי משתתף בו ועל הופעת הבכורה שהתקיימה בשבוע שעבר בתיאטרון הידית בפרדס חנה. נגשתי לברר מה קורה הפעם.


ספר על מה מדובר?

מדובר במופע בשם "פעימות" המשלב מוזיקה, סטפס וקטעי שירה שכתבתי בתקופות שונות של חיי - בשונה מאוד מהמופע הקודם, שהיה מוזיקה נטו.
שותפים לפרויקט עוד שני יוצרים: אוריה דהישראלי, רקדנית סטפס וזמרת ג'אז – מעתלית, אותה הכרתי דרך להקת הג'אז הקודמת שבה השתתפתי. לאחר שהלהקה הפסיקה את פעילותה נפגשנו שוב בעזרת האינטרנט והחלטנו לעשות פרויקט משותף ;והוד מושונוב - מכרכור, נכדו של האינסטלטור המיתולוגי – שהוא פסנתרן מבריק, אשר למד מספר שנים במבואות עירון ואחר כך השלים את לימודיו בתלמה ילין. כיום הוא משרת בצבא כמוזיקאי מצטיין ועם זאת מרבה להקליט ולהופיע.

שמעתי שהיה בהופעה גם פרקשניסט (כזה שגם מתופף וגם מנענע כל מיני כלי הקשה)...

הסיפור הוא כזה - שלושה ימים לפני ההופעה חלתה אוריה ולא הצליחה להתאושש. לא רצינו לבטל ועל כן החלטנו יום לפני ההופעה לשנות את הפורמט ולהזמין את חברו של הוד, איש כלי הקשה, לקחת חלק עמנו.
ההימור הצדיק את עצמו! אמנם ההופעה הייתה שונה לחלוטין מן המתוכנן, אבל התחליף היה בהחלט ראוי והקהל נהנה מאוד.

והמופע עצמו..

המופע הוא מסע משותף באמצעות מלים, צלילים וקצב, שראשיתו במחוזות הילדות והוא נע לעבר הידידות והאהבה. מוקדי התוכן הם הטקסטים השיריים שאני קורא, וסביבם ממוקמים קטעים מוזיקאליים ברוח הג'אז והבלוז וקטעי סטפס (אני לא רוקד...) התואמים את רוח השיר.
חלק מהשירים אני מבצע, חלק אוריה - ויש גם דואטים ומוזיקה אינסטרומנטאלית.

ומהו תיאטרון הידית?

תיאטרון הידית הוא מקום שהתוודעתי אליו רק השנה. זה מוסד שפועל בשקט ובצנעה אבל בהחלט ראוי להכיר אותו. הוא פועל בתוך מתחם "נגריית הידית" (מפעל נגרות הנמצא בדרך למשמרות) במקום ששימש בעבר חדר האוכל של המפעל, והפך אכסניה לגוף תיאטרוני שמעלה הצגות וגם מקיים קבוצות למידה (באחת מהן אני משתתף). מניסיוני אני יכול להעיד שמתרחשת שם פעילות מרתקת ומאתגרת – שאין רבות כמותה בארץ - בכיוון של תיאטרון אלטרנטיבי, המעמיד במרכזו את חקר העצמי ושבירת החיץ בין התיאטרון לחיים.
התיאטרון מקיים אחת לחודש "במה פתוחה", שזוכה לפופולאריות רבה בפרדס חנה ובאזור כולו, ומגיע אליה בקביעות קהל רב שמחכה לאירוע בכיליון עיניים.
וזה?...
זהו אירוע שבו כל אחד יכול להעלות דברים משלו על הבמה - מונולוג, שירה, אקרובטיקה, ג'נגלינג או כל דבר אחר - וללא צנזורה. אורך הקטע מוגבל והמופע כולו נמשך כשעתיים וחצי. למרות שהרמה אינה אחידה, ולעתים ישנם קטעי בוסר, ההתרחשות כולה מגוונת, חיננית ורבת עניין והקהל מקבל אותה בחום!

מתי זה מתרחש – איך אפשר לדעת?

להיכנס לאתר של תיאטרון הידית ובהזדמנות זו ללמוד על אירועים נוספים שמתרחשים במקום, בעיקר בימי שלישי ושבת בערב.

והצפי לעתיד?

אנחנו עובדים על לוח הופעות בזמן הקרוב. המופע הבא יתקיים, כנראה, פעם נוספת בידית.

עוד שאלה אחת, תופיעו אצלנו?
אם נוזמן נשמח להופיע.

ב ה צ ל ח ה ! לקובי הגיבור שלא מוותר על חלומות.
התעניינה: נורית


ת ע ר ו כ ה
בלובי תערוכת
צילומים של עירית שפירא:
"עין שמר הגן, ונופיו המשתנים"
16 עבודות פרי החורף, הסתיו והאביב החדש - שצולמו ברחבי הקיבוץ, כשנקודת המבט היא אישית, המגלה את הגן מחדש.

ב ה צ ל ח ה ל ע י ר י ת



באתר הקיבוץ תוכלו למצוא:

סיפור תקומת המדינה כפי שמשתקף מאוסף הגדות הקבוץ הארצי , לעיונכם (מדור "היום לפני...חומר ארכיוני")
וכן תרשים עם סדר מקומות הישיבה לחג.

סקרים
מתוך מדגם של 40 משיבים ניתן לומר שהקבוץ שלנו בדרך הירוקה:
65% מפריד אשפה.
25% זורקים רק בקבוקי הפלסטיק לחוד.
ו-10% מהאכלוסיה בגדר "מזיקים לאקולוגיה הסביבתית".

חדש! סקר בנושא הזמנת תור לרופא.

ועדת השתלמות מודיעה כי עדיין ניתן למלא טופס לפניית לימודים לשנה הבאה באתר : ענפים -> טפסים
ועדות שונות
פרסמנו באתר רשימת ועדות וחבריהם, לנוחיותכם.
חג שמח! מצוות האתר,
שרה ומרה


עדכוני מש"א

מרפאת השיניים
לאחר תקופת ניסיון, סיים ד"ר יסער גולדברג את עבודתו במרפאת השיניים.
אנו עובדים במרץ למציאת רופא שיניים חדש.

חג שמח
חגית ורוני



ח ש ו ב ב י ו ת ר
ר ש י ו ן נ ה י ג ה

לאחרונה מצאנו כי יש אנשים שנוהגים ברכב ללא רישיון נהיגה – מבלי שידעו על כך.
חלק מהם קיבל הודעה, שילם עבור הרישיון, אך לא המשיך בתהליך של צילום תמונה כנדרש וכו'.
וכך הם נוסעים עם רישיון זמני שפג תוקפו ולמעשה ללא רישיון.

על כן מתבקש כל אחד ואחת לבדוק את רישיונו ולוודא שהוא בתוקף.
ואם נדרש להצטלם, יש להגיע
ל"אופטיקה מרקוביץ",
בחדרה, רחוב הנשיא ויצמן 17,
פתוח בימים א' עד ה'
משעה 9:00 עד 18:00
טל' 6226690
מענה אנושי 5678*
שיעבירו את התצלום למשרד הרישוי.

ח י ה ח ר ו ד י



תזכורת מהמטבח

בערב החג, יום ד' 8.4.09
אין ארוחת צהרים.
ביום חמישי – חדר האוכל סגור.
ביום שישי תתקיים ארוחת צהרים בשרית מהשעה 11:00 עד 12:30.
נ א ל ד י י ק
ארוחת ערב – תתקיים כרגיל בין השעות: 18:15 – 20:00

ח ג ש מ ח




תזכורת מ"החצר"
בימי ראשון, שני ושלישי - יהיה השער הראשי של הקיבוץ סגור בשעות הבוקר בגלל ריבוי מבקרים בחצר החל משעה 9:00 עד 15:00.
א ת כ ם ה ס ל י ח ה



שיחת קיבוץ
תתקיים ביום שני, 13.4.09

על סדר היום:

1. מינויים

* ועד הנהלה
* חברים לוועדת קלפי
* הוספת רכז צעירים וקליטה
כחבר בהנהלת קהילה
* אישור צוות פנסיה

2. נוהל קדנציות בקהילה ובמשק (הצעת מש"א – תחולק לתאי הדואר)

3. דיווחים של בעלי תפקידים:
* דוח מזכירה בנושא אוכלוסיה
(שנת חופש, עזיבה)
* דוח יו"ר כלכלי בנושא
השלמת התיאגוד והעברות
לפנסיה
* דוח רכז משק על עלות
שיפוץ בית המשרדים

השיחה תתחיל בשעה 20:30
ותשודר בערוץ הפנימי.
שידור חוזר – ביום חמישי 16.4.09 בשעה 20:30
קלפי – ביום שישי 17.4.09 וביום ראשון 19.4.09

להתראות, רקפת








לצוות השיתופי שלום וחג שמח!

אני חברת קיבוץ מהשורה מבקשת מכם בקשה קטנה: אנא עצרו לשבועיים הקרובים את זרם המאמרים המפחידים אותם אתם מפרסמים מדי שבוע.
אני פשוט מפחדת! מתקשה להירדם בלילות, מתעוררת מכוסה זעה קרה ומתקשה לתפקד בימים, (באמת).
והכול בעקבות הסיפורים הקשים שאתם מביאים לנו. אתמול התחלתי אפילו לארוז חבילה לשלוש בנות כיתתי החיות היום בבית השיטה, שמא אין להם מה לאכול או חסרות להן תרופות. ובכל זאת, לפני שארזתי הרמתי טלפון לאחת מהן והיא נשמעה לי שמחה! בריאה! ובהחלט לא רעבה.

ברור לגמרי היא ספרה לי, שלא סתם מחליט קיבוץ חזק, מלא באנשים טובים ומוכשרים, האוהבים את קיבוצם, להחליט לבצע מהפך ושינוי דרמטי שכזה בחיים. זה קרה לפני עשר שנים והכל התבצע מהר, מלווה בהמון כעס ואי הסכמות – אבל פשוט מחוסר בברירה. עכשיו לדבריה, המצב התמתן ואנשים מסתדרים וכך גם האווירה.

לאחר ששמעתי אותה, חשבתי על הקיבוץ השכן לנו במזרח, מענית, שעדיין מתפקד כקיבוץ שיתופי וחזק, מסודר כספית, שבונה בתים גדולים ומחלק בונוסים לחבריו – ובו סגור חדר האוכל בימי שישי, והשנה לא חגגו בו את פורים של הילדים וגם פסח לא יתקיים השנה כי אין מי שייקח את הביצוע על כתפיו ומעטים הנרשמים.

והבנתי ... שכנראה שאין רק שחור ולבן וצריך ללכת קדימה,
לאט!
בחכמה!
ובעיקר בהסכמה!

ח ג ש מ ח ל כ ו ל נ ו
אורנה אלון


ע ד מ ת י
כמעט מדי שבוע מתפרסמות כתבות של חברים שוללי שינוי. זכותו של כל אחד ואחד להביע את עמדותיו כראות עיניו, אולם בין המתנגדים לשינוי נמנה אדם אשר שמיעתו היא סלקטיבית והוא כותב ומדווח רק את מה שנשמע בעיניו כנכון וצודק – וע"י כך מעוות את האמת. כך גם דיווח על מצבם של הקיבוצים שעברו את השינוי – על העוגן ובית השיטה. הוא פשוט כותב את מה שמתאים לו.
לדוגמא, בית השיטה היה אחד הקיבוצים הראשונים שעבר שינוי ועל פיו קיבוצים שבאו בעקבותיו הסיקו את המסקנות והפיקו לקחים. והשורה התחתונה של דברי חגי בן גוריון, שסיפר על בית השיטה הייתה, שהיום, אחרי חבלי לידה קשים, כמעט הכל טוב בבית השיטה. אבל לך נוח לצייר תמונה מעוותת שהכל שחור, "שהעשירים" חוגגים ופשוטי העם סובלים. אני למשל, לא שמעתי עד היום מישהו שעבר לרשת ביטחון והוא סובל, אולי הזרם השיתופי יועיל להביא חברים שסובלים, נשמע ואולי נלמד.

אתה מתקיף חזור והתקף את הנהלת הקיבוץ בלי בושה ושואל: מי הסמיך את צוות השינויים
ללכת על מודל רשת ביטחון? רקפת משיבה לך, והתשובות שלה עוברות מעליך ואתה נשאר באמת שלך. איפה היית כל התקופה שצוות השינויים עמל על הכנת החוברת?
מישהו הסתיר מידע? האם בצוות השינויים יושבים אנשי זימה על מנת לבצע מחטף?
נראה לך שצוות יכול ומסוגל לעבוד במקביל על שני מודלים, במיוחד כאשר אינו מאמין במודל השני? ובשעה שרוב הקיבוצים במודל המשותף עושים תפנית לרשת ביטחון?

תקרא את החוברת של צוות השינוי ותמצא בה לא מעט נקודות מעניינות וחשובות שנותנות מענה לרוב רובם של השאלות שאתה וחברים שואלים, כולל בנושא הפנסיה. החוברת היום עוברת עיון והערות ע"י הנהלת הקהילה ולאחריה תחזור לתיקון והגשה לידיעת הציבור שידון בו.

אז מי גנב לך את הקיבוץ?
האנשים שקמים בוקר בוקר לעבודתם, רובם במסירות ואחריות כבדה על מנת שהמערכת הזו תמשיך להתקיים – על איזה עשירים אתה מדבר?
על כאלה שגרים בבתים של 60-80 מ"ר, או כאלה שגרים בבתים של 90-110 מ"ר ועם נוף מכאן ועד הרי שומרון? מי גנב לך את הקיבוץ?

תשאל את עצמך האם ניתן להמשיך ולהתגלגל במצב הנוכחי?
צריך להיות עיוור ואטום לא להבין שהחבילה הזאת לא תוכל להמשיך ולשרוד ללא פיצוץ, והצוות שאתה נמנה אליו לא יהיה מסוגל להביא שום פתרון, ובטח לא יהיה מסוגל להצעיד אותנו לשום דרך חדשה.
לפי תפיסת העולם שלך, נמשיך לשאוף לבינוניות כי למה להתאמץ? מישהו כבר ידאג לנו, מי ידאג לנו? אלה שמנהלים את הקיבוץ, את המפעלים, את הנה"ח – הם ידאגו לנו בעתיד?
היום הם כאן ומחר הם במקום אחר. האם לא עדיף שתטפח את האנשים שלך שישאפו לטפס למעלה. תן להם מוטיבציה, אל תקרא להם עשירים שרוצים לנצל ולעשוק אותנו.
קיבוצים מצליחים הם הקיבוצים שהשכילו לטפח ולהצמיח דור מנהלים בני המקום. אצלך כנראה חבר שלמד על חשבון הקיבוץ והגיע למה שהגיע וברוך השם הוא מתפרנס ומפרנס (ולא רק את עצמו) הוא הסרטן שרוצה להשתלט על נכסי הקיבוץ ולהטיב את רמת החיים שלו.

אני מציע לך, במקום לצאת כנגד ולהטיל ארס, רפש והרס, תסתכל קדימה איך בנינו היו רוצים לראות את הקיבוץ בעוד 10-15 שנה. לפי תפיסת העולם שלך, לדעתי הם יראו רק שחור והאור שיראו באופק יהיה של מענית, מצר וברקאי.
אז במקום ללכת נגד הממסד וצוות שינוי, תרתם אתה וחבריך לעגלה, לאחר שתקראו את החוברת ותעירו (כמו כולם) את הערותיכם, ודי כבר לנפנף בקלף שגנבו לך את הקיבוץ.

ח ז ק ו א מ ץ : שמעון ב"פ





ת ג ו ב ה
לשמעון שלום רב!

קוראים לי עלי אלון, ואני יזמתי את צוות השינוי השיתופי. נעלבתי שלא הזכרת את שמי, כי "רק אם משמיצים אותך – בעיקר אישית – אתה קיים".
אינני מסכים לאף מילה במאמרך אבל, בניגוד לדעתה של העורכת, אינני חושב שהעלון של חג הפסח מתאים למאמרים כמו שלך המחייבים תגובה הולמת. אולי אחרי החג...

ב ב ר כ ת ח ג ש מ ח
עלי

נ.ב. גם לאורנה גיסתי היקרה וכמובן גם למנו אחי ברכת לילה טוב, שינה נעימה, ועצימת עיניים מתוקה.






מ ע ב ד ו ת ל ח י ר ו ת

השבוע נחתמו מכתבי ההסכמה בין בנק לאומי, בנק פועלים וקיבוץ עין שמר על השלמת התאגוד של הקבוץ. חתימת המכתבים הנ"ל מסיימת בעצם עבודה מאומצת של 9 שנים שהוחל בה בשנת 2000 .
להשגת ההסכם היו שותפים שי מרקם, שגיבש עם משה רונן את המודל הבסיסי של התאגוד בשנים 2000-2, יהודה ריפתין, שהשלים את המודל והביא לאישורו במטה הסדר הקיבוצים בשנת 2004 ויואב דרורי שעזר לי רבות בהשגת ההסכמות עם הבנקים.

מה כולל ההסכם:
• מודל כלכלי בו מתואגדים עסקי הקבוץ תחת שני תאגידי אחזקות.
• שחרור קבוץ עין שמר וחבריו מערבויות, שעבודים ומשכונים לעסקים.
• שחרור התאגידים העסקים מערבויות לקיבוץ וחבריו.
• שיפור בהיקף ובתנאי האשראי לתאגידים העסקיים.
• ערבות של תאגיד האחזקות(החזקות חקלאות) לפעילות התאגידים (גומי ומיניפלסט).
• תאגיד החזקות חקלאות נקי משעבודים ומשכונים.
• שעבוד תאגיד האחזקות השני לבנק לאומי עד 2013 ו/או פירעון יתרת הלוואות ההסדר, המוקדם משניהם.
• הסכמה של הממשלה, מס הכנסה והבנקים להכיר בבעלות אגודת החברים על 49% מההחזקות בתאגידי עין שמר ועל יכולת התאגידים לחלק רווחים לחברים פטור ממס.



אפשר לומר שערב חג החירות יוצאים גם אנחנו הקיבוץ וחבריו מעבדות לחירות לפחות במובן העסקי.

תודות רבות אני מודה לאנשים הרבים שלא הוזכרו כאן ותרמו למהלך זה בליווי וייעוץ במהלך עשר השנים האחרונות. לצערי הרשימה כאן היא חלקית בלבד.

עודי ד.





לפני כמה שנים התגלו ע"י אדם זרטל וצוותו ממצאים המעידים על מקום הכניסה של שבטים עבריים לארץ ישראל. זו כנראה גלגל המקראית. לקראת חג החירות, פורסם הממצא והוא מעורר סערה בחוגים רבים.

האם יש עדויות ליציאת מצרים?

למה נבנו בארץ ישראל מתחמים בצורת כפות רגליים במאה ה-13 לפנה"ס, ואיך זה קשור ליציאת מצרים ול"גילגל" המקראי? תיאוריה ארכיאולוגית חדשה ומסעירה
אביטל להב פורסם ב: yent מחקר.

"כָּל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה" (דברים, י"א, כ"ד(

מדע הארכיאולוגיה עוסק במציאת עדויות חומריות, השופכות אור על אירועים מהעבר הרחוק. מטבע הדברים, קיים מתח תמידי בין ממצאי הארכיאולוגים לבין המיתוסים הרווחים בחברה, בנוגע לעברה. אחד המיתוסים המכוננים והחשובים של החברה הישראלית הוא היותנו צאצאיהם של בני ישראל המקראיים, שיצאו ממצרים והתיישבו בארץ כנען, היא ארץ ישראל.
מזה דורות קיימת מחלוקת בקרב הארכיאולוגים, בנוגע לאמת המדעית מאחורי סיפורי המקרא, המתארים את היציאה ממצרים וההתיישבות בארץ. לאורך השנים, טענו רוב הארכיאולוגים הישראלים כי אין ממצאים התומכים בסיפורים הללו והסיקו מכך שסיפורי המקרא הם מיתוסים ולא היסטוריה אובייקטיבית.
דווקא היום (ב'), בעיצומן של ההכנות לחג הפסח, המציין את יציאת מצרים, בחר הארכיאולוג הישראלי פרופ' אדם זרטל לצאת נגד תפישה זו. פרופ' זרטל, חבר קיבוץ עין שמר של תנועת השומר הצעיר, סבור שבידיו תיאוריה יציבה הנתמכת על ידי ממצאים בשטח, המוכיחה שבני ישראל נכנסו לארץ כנען במאה ה-12 לפנה"ס והביאו איתם השפעה אידיאולוגית שמקורה במצרים
הוא מבסס את התיאוריה שלו על אתרי פולחן, שצורתם כצורת כף רגל, שאותם הוא מזהה עם המושג המקראי "גילגל". זרטל סבור, שאתרים אלה שימשו את העם כמרכז פולחני עד לבניית בית המקדש בירושלים. לטענתו, יתכן שבני ישראל היו עולים לאתרים אלה בחגים, ומכאן המושג "עלייה לרגל" והשימוש במילה רגל כמילה נרדפת לחג. בניית המתחמים בצורה זו, מסמלת את ההשפעה האידאולוגית שהייתה לתרבות המצרית על מי שבנה אותם. מפני שכף הרגל הייתה סמל מוכר במצרים לשררה וכוח. באמצעות מחקר נוסף, יתכן שבעתיד תוכל התיאוריה של זרטל לספק הסבר מקיף ומדעי למיתוס שנקרא "יציאת מצרים".
"כאדם שעוסק בארכיאולוגיה למעלה מ-30 שנה אני יכול בהחלט לטעון שמדובר בתגלית יוצאת דופן ואפילו מרגשת, על אף שכאיש מדע עליי להישאר קר", אומר זרטל. "מדובר בתגלית יחידאית, אפילו בקנה מידה בינלאומי".




מבט מהאוויר על אחד המתחמים. ממצא ייחודי לחלוטין (צילום: המרכז למיפוי ארץ ישראל)

מתחמים בצורת כף רגל
הממצאים עליהם מסתמך זרטל נתגלו ונחקרו בין השנים 2008-1990, בבקעת הירדן ובשומרון. מדובר במתחמים או אתרים, שנבנו בצורת כפות רגליים ענקיות. פרט לחמשת האתרים שנתגלו עד כה, לא נתגלה אף אתר בעולם שנבנה בצורה דומה ולכן מייחסים החוקרים חשיבות רבה לכל פרט ופרט.
מבדיקות תיארוך שערכו החוקרים לכלי חרס ועצמות בעלי חיים שנמצאו בשטח, ניתן להסיק שהמתחמים נבנו בסוף המאה ה-13 לפנה"ס וקיומם נמשך עד המאה ה-9 לפנה"ס בקירוב. האתר הראשון נמצא ליד מושב ארגמן שבבקעה. אורכו כ-200 מטרים, רוחבו כ-85 מטרים ושטחו כ-13 דונם. המתחם בנוי כחצר מוארכת המוקפת קיר נמוך, במרכזו במה עגולה שתכליתה לא ברורה עדיין לחוקרים. ליד הבמה נמצאו סירי בישול ועצמות בעלי חיים, מה שעשוי להעיד כי היא שימשה לפולחן.
מן המקורות
מלכים ב', כ"א, ח'
"וְלֹא אֹסִיף לְהָנִיד רֶגֶל יִשְׂרָאֵל מִן-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם רַק אִם-יִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִים"






המבנה המיוחד, בצורת כף רגל, מעיד שהאתר נבנה עם כוונה רעיונית. יש בו מסלול, מעין דרך תהלוכות, המקיפה את הבמה. "הקפה טקסית של אתרים באמצעות תהלוכות היא אלמנט חשוב במזרח הקדום", אומר פרופ' זרטל, שהוסיף כי מקור המונח 'חג' בלשונות השמיות הוא במילה 'חוג', שמשמעותה סיבוב או הקפת מקום. מכאן שהממצא החדש שופך אור על משמעות המושג 'חג' בעברית.
המתחם השני נתגלה ליד מושב יפית, השלישי ליד מושב משואה. עוד שני מתחמים שצורתם דומה אך לא זהה, נמצאו בנחל תרצה ובהר עיבל. זרטל סבור שמדובר בחמישה מתחמים שנבנו על ידי בני ישראל, זמן קצר לאחר כניסתם לארץ כנען. הוא מסתמך על העובדה שחמשת האתרים נבנו באותה תקופה, על כך שחמישתם פזורים על מסלול הכניסה לארץ ישראל, המתואר בספר יהושע, ועל העובדה שבמתחם בהר עיבל נמצא בעבר מזבח ולידו שרידים של בעלי חיים שנשחטו שחיטה כשרה.


המתחמים נבנו עם כוונה רעיונית עמוקה (צילום:רון גפני, Skypics)

למה כפות רגליים?
המילה גילגל מוזכרת במקרא 39 פעמים. גילגל הוא אתר או מחנה, שהקימו בני ישראל עם כניסתם לארץ כנען. על פי התיאור במקרא האתרים החדשים עשויים להיות גילגלים. אך העובדה שנבנו בצורת כף רגל, מרמזת על משמעות עמוקה ומרחיקת לכת מזו.
"הספרות במצרים העתיקה עוסקת הרבה בכפות רגליים", אומר פרופ' זרטל. "במצרים הפרעונית דריכה בכפות הרגליים מסמלת שליטה. הדריכה מסמלת את הכנעת האויב אך מעבר לכך, היא מסמלת את השליטה בארץ. במצרים של המאה ה-15 לפנה"ס, היה נהוג לצייר את אויבי הממלכה על הדום רגליים ולהביאו למלך. הפרעה היה יושב על כסאו כאשר כפות רגליו מונחות על אויבי האומה ודורכות עליהם. גם על סנדליו היה נהוג לצייר את אויבי מצרים".
פרופ' זרטל משער שלרעיון הזה הייתה השפעה ישירה על עיצוב המתחמים שנתגלו, וכי השפעה זו עשויה להעיד על כך שבני ישראל אכן נכנסו לארץ כנען ממצרים. על מנת לבסס את ההשערה הוא פונה למקרא. "המקרא מתייחס לכף הרגל מאות פעמים. כף הרגל מסמלת בעלות על טריטוריה, את הקשר בין העם לארץ ואת ההבטחה האלוהית לבעלות העם על הארץ. בנוסף, לא פעם מומשלת הכנעת האויב לדריכת רגל. שיאה של התפישה החדשה, שחדרה מהספרות המצרית אל המקרא, הוא בדימוי המקדש לרגל. המקדש מדומה למקום בו דורכת רגלו של האל".

מן המקורות
ישעיהו, ס', י"ד
"וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל-כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל-מְנַאֲצָיִךְ וְקָרְאוּ לָךְ עִיר יְהוָה צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל"



גילוי המתחמים, והתיאוריה הנלווית אליהם, מציעים מערכת חדשה להבנת מושגים המוכרים לנו. משמעות המושג 'רגל', למשל, מוכרת לנו כחג ('שלושת הרגלים'). עתה, ניתן לפרש אותה כרגל פיסית. יתכן שבדורות הראשונים לישיבתם של בני ישראל בארץ כנען, היה העם עולה למתחמים שנבנו בצורת כף רגל, על מנת לסמל את השליטה בארץ, ומכאן המושג "עלייה לרגל".
יתכן שרק לאחר הקמת המקדש בירושלים, כ-200 שנה לאחר בניית המתחמים, הפכה המילה רגל למילה נרדפת לחג. קיומם של מתחמי פולחן בהם נחגגו חגי ישראל לפני בניית המקדש, עשוי גם להסביר למה ירושלים לא נזכרת בספר דברים.

ארכיאולוג, לא פוליטיקאי
פרופ' זרטל מודע להשלכות הפוליטיות של התיאוריה שלו ונמנע במכוון מלצאת בהצהרות הנושאות גוון לאומי. "אני ארכיאולוג שעוסק רק בממצאים מדעיים ולכן איני נכנס למשמעויות הנוספות של הממצאים" הוא אומר. כאיש תנועת השומר הצעיר קשה לחשוד בזרטל שהוא מאוהדי מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון או שהוא שייך לצד הימני של המפה הפוליטית, אך זרטל סבור שבמקרה הזה הממצאים המדעיים מחזקים את דברי הטקסט המסורתי ולא חותרים תחתיו.
"יש בקרב הארכיאולוגים כפירה יסודית באמינות ההיסטורית של המקרא. הויכוח הוא סביב השאלה האם אנו, היהודים, היינו כאן בתקופת המקרא או שהגענו בעידן המודרני. מהממצאים האלה אתה יכול להבין שמי שבנה את המתחמים האלה הביאו איתם לארץ אידיאולוגיה ממצרים, ולכן בהחלט סביר שהם באו משם".

הביאו לעלון יואב דרורי ועודי דגאי







את סדר השולחנות עשתה צביה וייסברג, ואת התרשים הכינה מרה אבנר.

העלון הבא יצא ביום שישי 17.4.09



ח ג ש מ ח

ט' בניסן תשס"ט 3.4.2009

עלון 14 (3736) ט' בניסן תשס"ט 3.4.2009


ש י נ ו י ו ה ת ח ד ש ו ת

פעם... הכל היה למען...למען האחר... למען הכלל...
למען משהו נעלה... למען מישהו חשוב...
והמאכלים היו בהתאם:
קרפע-לך
קנייד-לך
רוגע-לך
פרפע-לך
לכוסיות קראו מיידלע-לך..
ושרו זמר זמר לך...
אבל היום הכל השתנה והאני הכי חשוב
והמאכלים הם:
ביס-לי
פרי-לי
יוג-לי
כף- לי
והשמות : אורלי גילי שיר לי...
ועל כל זה שומר ברוס לי
ואני שואל:
האם גם בעולם החדש יוכל לפרוח פרח הלי-לך?
מליק

ש ב ת ש ל ו ם



שיחת קיבוץ
תתקיים ביום שני, 13.4.09


ע ל ס ד ר ה י ו ם :

1. מינויים: ועד הנהלה, חברים לוועדת
קלפי, יעוץ ילדים, חבר להנהלת
קהילה.

2. דיווחים של בעלי תפקידים: מזכירה,
יו"ר כלכלי (תיאגוד, העברות
לפנסיה), רכז משק (עלויות בניה).

3. נוהל קדנציות בקהילה ובמשק
(הצעת מש"א)

....

השיחה תתחיל בשעה 20:30
ותשודר בערוץ הפנימי.

שידור חוזר – ביום חמישי 16.4.09
בשעה 20:30

קלפי – ביום שישי 17.4.09
וביום ראשון 19.4.09


להתראות, רקפת







הודעות המטבח
לקראת הפסח:

1. המעוניינים לקחת אוכל הביתה בערב
החג, מוזמנים להירשם עד 1.4. אצלנו
במשרד.

2. בערב החג 8.4 לא תתקיים ארוחת
צהריים.
ביום שישי 10.4 תהיה ארוח צהרים
בשרית וארוחת ערב כרגיל.



ת ו ד ה
תודה עמוקה לניבה גולן על הפקת ערב הקרנת "שדה האפונים הירוקות" וכמו כן למרים שנפלד, דנה שחר, נאוה גור, ועדת תרבות וכל האנשים שסייעו לקיום הערב.

יגאל ומילכה








ד"ר נ ג ב - ב פ ס ח

בחול המועד ביום ראשון - 12.4
תהיה קבלה רגילה אחר הצהריים.
ביום שלישי – אין רופא
ביום חמישי – קבלה רגילה.

בחול המועד אין בדיקות דם.





מעון חירום

אני מתנדבת במעון חירום לנשים מוכות ועיקר הפעילות שלי היא איסוף של חפצים לטובת הנשים ובעיקר לילדים השוהים במעון.

קצת רקע על המעון הנמצא בחיפה:
מעון החירום קיים מזה כ – 13 שנה והוא קולט נשים וילדים שברחו מחיים של אלימות ומצוקה כדי לנסות לבנות לעצמם חיים טובים יותר, בעזרת צוות המעון וקבוצות מתנדבים שנותנים את ליבם ונפשם לסייע להם. המעון מתקיים מתקציב מצומצם ביותר ונעזר רבות בגיוס תרומות שונות, כדי להבטיח את היכולת לספק מענה לצרכים רבים ושונים.
במעון שוהים כעת 12 נשים ו-27 ילדים בגילאים שונים, ואנו מתאמצות מאוד להעניק להם ככל האפשר, כדי להקל ולו במעט, על הקושי של החיים במקלט, ובעיקר על שנים של אלימות ומצוקה, פיזית ונפשית, שעברו עליהם בטרם הגיעו למעון.
חלק מהדברים שאני אוספת הולכים למעון עצמו, אבל הרבה מאוד דברים הולכים לטובת נשים וילדיהם שעוזבים את המעון לדירה מוגנת או לדירה שכורה - בד"כ בדירות האלו אין כלום!!
לכן חשוב לצייד אותם בדברים נחוצים וגם שיעשו להם קצת יותר נעים.

לאחר שחילקנו את הנחוץ, את שנשאר אנו מוכרות מדי שנה במכירת חצר אצלי בבית.
במכירה האחרונה הצלחנו לאסוף קרוב
ל – 15000 ₪, (כן כל זה מדברים שאנשים אחרים "זרקו") והכסף הלך לטובת הילדים במעון - חלק לטובת יום כיף בפארק המים בשפיים, חלק לטובת סדינים חדשים לכל

המעון, חלק לטיפולים רפואיים שלא מכוסים ע"י הקופות, ואפילו נשאר כסף לטובת ציוד בית ספר וילקוטים חדשים.

השנה אנו שוב מתחילים לאסוף - והמכירה הבאה מתוכננת לאמצע מאי. נחוצים לנו הדברים הבאים:

מכשירי חשמל קטנים - מכשירי וידיאו, מכשירי די.וי.די, טלוויזיות, טוסטרים, מיקרוגלים, תנורי חימום, מאווררים וכד'.
מחשבים - כל הקשור למחשבים, (אבל לא רק מסך), משחקי מחשב, (דבר נצרך ונדרש מאוד במעון), פלייסטשיין או כל דבר אחר שקשור לבני נוער צעירים והעסקתם.
צעצועים ומשחקים - לכל הגילאים אבל במצב טוב ולא שבורים. חשוב שבמשחקים לא יהיו חלקים חסרים.
תינוקות - ציוד לתינוקות - תמיד צריך. מגיעים תינוקות ואין להם כלום אז כל דבר מתקבל בברכה. בגדים, צעצועים וכו'.
כלי בית - אשמח לכל דבר שקשור למטבח.
ספרים - ספרי קריאה, בישול אבל בעיקר ספרי ילדים ונוער – פנטזיה, הארי פוטר וכד'.
ציוד משרדי ויצירה – חרוזים, פימו, צמר, מחברות, עטים וכל דבר דומה שיכול לעזור.
פינוקים – קוסמטיקה (חדש), איפור (חדש), תכשיטים וכל פינוק אחר שעולה על דעתכם.

כל דבר אחר שיש לכם ואתם רוצים לתרום. אשמח לקבל מכם מייל בנושא ואוכל לבדוק מול המעון או מול הנשים שאני בקשר איתן.

המון המון תודה
ציפי נובל, מתנדבת מעון חירום לנשים (ע"ר)
Zippi.noble@gmail.com
אוספות בעין שמר ומעבירות לציפי - חיה חרודי וענת בגומי (שאוספת גם לשני מעונות אחרים).





ח ג ש מ ח
ב ח פ צ - ח ן




]

פתוח בשעות היום

ולקראת החג, בתאריכים
7.4 – 1.4
גם אחה"צ בשעות
18:00 – 16:00
בשבת 4.4
12:00 – 10:00

בכל מקרה ובמידת הצורך
ניתן להתקשר לניבה לנייד


ד ר ו ש
דרושים נציגי שרות ומכירה פרונטאלי
לחברת תקשורת מובילה בחדרה.
תנאים מעולים למתאימים בעלי תודעת שרות גבוהה ואוריינטציה מכירתית.

דרישות: משרה מלאה 5-6 משמרות בשבוע - בין הימים א' ו' (כל משמרת 8-9 שעות + ש"נ)
נכונות לעבור קורס הנמשך כשבעה שבועות (17:30 – 9:30)

אזור מגורים: חדרה והסביבה הקרובה בלבד!!!

ayelet@tafkid-plus.co.il
pex 04-9111778 טל' 04-9111782

ת ו ד ה
לרוז'ה היקר
תודה רבה על עזרתך ביום שישי שבאה מהלב – זו אהבת חינם.

בתודה מראש נבות והדס זרטל





הערב יום שישי בחדר האוכל
בשעה 21:00
"נער החידות ממומביי"






למסירה לחדרי האירוח

לחדרי האירוח נחוצים הפריטים הבאים:
שולחן קטן, טלויזויה, מקרר קטן.
לפנות לדנה שחר או רעיה האולינג.
תודה מראש על נדיבות.






נ ר ז י כ ר ו ן

רפי שפירא 1.4.2008
יפתח מור 1.4.1987
אמא ג'נבה 3.4.1984
תרצה ספקטור 9.4.1985
אשר שנפלד 10.4.1995
יצחק עצמון 11.4.2007
רבקה גורפיין 12.4.1983
מיכקה מצקין 12.4.1999
אמא דנון 15.4.1990
רחלקה גור 15.4.2003
פירה הררי 16.4.2008
איילה טל 17.4.1994
יוסף אשכולי 18.4.1991
סוניה כץ 18.4.2005
חנוך וילן 21.4.1990
רחל סגולי 21.4.2002
זהבה אלפרוביץ 25.4.1944
חיים דג'יוואן 25.4.1961
מלכה שנפלד 27.4.1976
רגינקה חדוותי 27.4.1992
פרומה ז'ורנה 30.4.1998





ג ש מ י ם
השבוע ירדו 2 מ"מ
וסך כל חודש מרץ ירדו 34 מ"מ
(ממוצע שנתי של חודש מרץ 55)
ס"ה עד עתה ירדו 506 מ"מ




עדכוני
מש"א

דרוש/ה

סדרן/ית רכב

בתקופה הקרובה יתחיל משה רונן לעבוד משרה מלאה ואנו מחפשים סדרן רכב חדש.

דרישות התפקיד :
אחריות על טיפול ודאגה לניקיון הרכבים
עבודה מול עובדי המוסך והנה"ח.
אחריות לסידור רכבים לחברים, לענפים ולעובדי החוץ.
כושר ארגון וסדר, אלתור ותושייה.
יחסי אנוש טובים,
אמינות ויושר,
זמינות .

המעוניינים מוזמנים לפנות
לרוני גלעד עד 16/4/09


הודעה מהמכבסה

בשני השבתונים של החג (9/4, 15/4),
המכבסה תהיה פתוחה רק למקרים דחופים עבור כביסת חיילים.
את הכביסה הנקייה יהיה ניתן לקחת ביום שישי ממחסן הבגדים.
השיבוץ ביום שבת מתקיים כרגיל.

שבת שלום, רוני גלעד
________________________________________


ספריה אזורית מנשה
שעת סיפור והפעלה
הנכם מוזמנים לשעת סיפור והפעלה בספריה
ביום שלישי 7.4 בשעה חמש אחר הצהריים
המספרת השחקנית נועה רוזן
מתאים לגילאי 5-8
זמן הפעילות כשעה
תשלום: 15 ₪ לילדה
הורה מלווה ללא תשלום.









שעות פתיחת הספריה האזורית בחודש אפריל
בזמן חופשת פסח של התלמידים–הספריה תפתח כרגיל.
בערב פסח 8.4 –
תהיה פתוחה עד 12:00

בחול המועד מ-9.4. עד 15.4 – הספריה תהיה סגורה ותפתח רק ביום חמישי 16.4.
ב- 28.4 – יום הזיכרון
תהיה פתוחה עד 12:00
וביום העצמאות – תהיה סגורה.










להלן מספר עדכונים לגבי פעילות ועדת הביקורת:

1. ביקורת בנושא התקשרות עם קבלנים ויועצים בבניין

בימים אלה הוגש הדו"ח הסופי. לאחר שהדוח נידון בועדת הביקורת הוא יובא לדיון בהנהלת קהילה מורחבת ולאחר מכן לשיחה. הדו"ח סוקר את נהלי ההתקשרות עם קבלנים ויועצים בבניין, במגזר המשקי ובקהילה.

חברים המעוניינים לעיין בדוח מוזמנים לפנות אלי.


2. תוכנית ביקורת לשנת 2009

ועדת הביקורת החליטה בשלב זה להטיל על המבקר לבדוק:
א- הטיפול והמעקב אחר עובדי חוץ.
ב- יישום המלצות דוח הביקורת בנושא יחסי קיבוץ תאגידים.


ש ב ת ש ל ו ם - יפתח אלון















ושוב בעניין המקרן.

לאחרונה פרסמתי רענון כללים בעניין המקרן, שהחשוב בהם הוא, שמי שזקוק לו חייב לדאוג למישהו שיודע להקרין.
נראה שרבים לא מייחסים חשיבות לעניין וסבורים שמקרן – דינו כדין כל מכשיר ביתי פשוט ולא כך הוא. זהו מכשיר עדין המלווה בחלקי חילוף רבים וקטנים.

ל ת ז כ ו ר ת :
מי שמזמין ממני מקרן, יצטרך לתת מענה לאדם שמכיר את המערכת.

ח י י ם ח נ נ א ל







לקחו אותנו
לשדה האפונים הירוקות
מ י ל ו ת ס י כ ו ם

יזכינו בפרק זמן קצר יחסית להקרנה של שני סרטים תיעודיים של יוצרים מקומיים מקיבוץ עין שמר ואנחנו מתחילים להתמלא בציפיות, שמהמקום הזה יצמחו עוד ועוד סרטים כאלו. כשחורף חכם יצא לדרך, התחבטנו מה להביא לסיום ועלה הרעיון של הקרנת סרטו של יגאל תיבון. מספר לא מבוטל של אנשים יצא מעין שמר לעין השופט וחזר נרגש ואפילו נסער. התמזל מזלנו ובין הצופים הנלהבים הייתה גם ניבה גולן שתרגמה את החיבור שלה לסרט לערב בקיבוץ. ניבה התגייסה גם לסיוע בהפצת הסרט והוא אכן הוקרן במספר קיבוצים. מה שמעניין, מספרת ניבה, שמי שמתחבר לסרט אינו דווקא בוגרי השומר הצעיר בגיל המתאים, אלא אנשים מגילאים שונים וממקומות לגמרי אחרים. המפגש בין שמונה אנשים שהסכימו לחשוף פרטים כל כך אינטימיים ולשתף את הצופים בכישלונות והאכזבות שלהם כמו בהצלחות, הוליד סרט שאינו רק "קיבוצניקי" או ישראלי, אלא אוניברסאלי. מעבר להקרנת הסרט ניבה והצוות יצרו ערב שלם שכלל תערוכה מחיי המוסד שלנו, קבלת קהל בלובי, שיר בביצוע של צביקה שרף ומפגש עם המשתתפים.

כמו כל אירוע תרבותי בעין שמר ההתחלה היא בלוח המבשר של תמי צמח שלראות אותה הוגה את הרעיונות בשלבים המוקדמים זו חוויה לא פחותה מהלוח עצמו. ניבה, שארגנה הגיעה עם פלוגת חברות שאני רוצה לאמץ לעצמי לכל אירוע בקיבוץ: מרים שנפלד, דנה שחר ונאווה גור. הדס מור שהיא בעיני נכס, סייעה בכל מה שהתבקשה. נורית קישיק שמעולם לא עזבה אותנו לרגע הגיעה כדי לפתוח את הערב. עדה גבע הנחתה את המפגש עם האורחים. יגאל כץ ושחר זהר-סל הרימו הגברה לתפארת, וגלי יגודה... כרגיל מתקתקת ופותרת כל בעיה.

תודה לכולם, תודה לחברים הנאמנים, ידידי התרבות, שכמעט באופן מותנה מסייעים לפני ואחרי הערב בסידור חדר האוכל. תודה גדולה לניבה גולן על כך שהתעקשה ולא ויתרה לנו על הפרטים הקטנים ותודה, כמובן ליגאל תיבון על הסרט.
חיים חננאל








והקול קול יצחק.
א ב י ש י ג ר ו ס מ ן


קטן קומה, צנום, חובש כובע קסקט ישן, ממעט בדיבור ומרבה במעשים, מנקה ביובים ופותח סתימות בצנרת, נאה דורש ונאה עוד יותר מקיים. רבים מאלה שעבדו אתו בענף הצאן שעוד היה כזה בקיבוצנו, כינו אותו "צדיק נסתר". גדולי הציניקנים, כולל כאלה שהפכו ברבות הימים לאנשים מפורסמים בשטחם, פרופסורים באוניברסיטות ועיתונאים ששמם נישא בפי כל, ציפו תמיד למוצא פיו, לחוות דעתו, לתמיכתו בעמדותיהם. הוא היה נוהג להקשיב להם, להתבונן במבט טהור לתוך עיניהם ומשמיע את דעתו במסורה, בעברית מצומצמת שמקורה האידישאי ניכר בה תמיד. והם הקשיבו, כאילו הסירו את כובעם אל מול דמותו הצנועה שלעיתים קרובות הייתה עוטה בגדי עבודה כחולים מהוהים. אישיותו גרמה לרבים מאתנו להתבייש ללבוש בגדים יוקרתיים, לנסוע במכוניות מפוארות ולהסתופף בחברה של ידוענים המסתגרים במגדלי שן, גרים בדירות פאר וסועדים במסעדות יוקרה. יצחק הרועה שבמהלך השנים הפך לאינסטלטור, היה האנחנו של הקיבוץ במיטבו, צנוע על גבול המחיקה העצמית, דוגמא אישית מהלכת, קולה הנקי של האמירה האנושית. שנים לאחר שהלך לעולמו עדיין מהדהדת אישיותו ברחבי הקיבוץ. הדהוד של טעם קיום, הדהוד של התכוונות אל המעשה הטוב, מעשה שהוא בבחינת תועלת לחברה הקיבוצית המתבצע שלא על מנת לקבל בתמורתו פרס, מעשה המרחף מעבר לשיקולי תועלת אישית. והקול, קולו של יצחק, היה עובר במחנה ומשפיע על דרך התנהלותנו, מצמצם את שיקולי האגו בשעת קבלת החלטות בתחומים שונים, ובכך מסיר מכשול עיקרי המשבש את היכולת לשקול שיקול ענייני בנושאים השנויים במחלוקת. יצחק היה אדם פשוט שכל חייו עסק בעניינים של חומר, גשמי שבגשמי אבל מעליו זהרו כל העת שמיים נקיים, שמיים המלאים באמונה בזכותנו השווה לתרום ולהיתרם, להרגיש שווי ערך האחד למשנהו, ללא קשר להשכלתנו או לסוג משלח ידנו.
באיזה סכום היה המתמחר החיצוני שביקר בקיבוצנו לפני חודשים אחדים מתמחר את מכלול אישיותו של יצחק? כאינסטלטור המנקה ביובים ופותח סתימות בצנרת? ואולי כקובע נורמות התנהגות אישיות וחברתיות שהפנמתן הביאה רבים מאתנו לקבל החלטות מאוזנות יותר, מועילות יותר, לחברה הקיבוצית שלנו? התשובה ידועה. והיא עצובה. עצובה מאוד.










הפסח כמעט כבר כאן
וברצוננו להזכיר כמה עניינים חשובים:

מרבית העבודה לקראת החג ולאחריו נעשית בהתנדבות.
מדי שנה אנו שמחים להיווכח ברצון הטוב של החברים לעזור ולסייע,
גם השנה אנו מקווים שכך יהיה… כל מי שמוכן לעזור בהכנות לחג
ובפירוקו יבורך... (נא להודיע על כך לשלומית דקל).


ביום ראשון 5.4 משעה 17:15 במועדון לחבר נקיים חזרות שונות:
בשעה 17:15 "אחד מי יודע",
בשעה 18:00 "הגיע ליל פסח" ו"דיינו". אנא דייקו!!!

אם שכחתם להרשם, יש לכם ארכה עד יום שבת (4.4)...

בברכת חג-שמח!
צוות פסח








אל תגיד לא ידעתי

רצו לבנות גן עדן
ויצא גיהינום

פגישה במועדון עם חגי בן גוריון מבית השיטה
ר ש ם , ע ל י א.


בית השיטה היה בעבר אחד הקיבוצים החזקים, העשירים בכסף ובתרבות וב"הון אנושי". ייסדו אותו אנשי תנועת "החוגים" – תנועה אינטלקטואלית של בני המעמד הבינוני – מקבילה לתנועת השוה"צ.
לפני 10 שנים ביצעו את השינוי הדיפרנציאלי.
מה קרה להם מאז?
הזמנו את חגי בן גוריון, מיוזמי השינו ומוביליו (דוד בן גוריון היה דודו של אביו).

אבישי הציג לחגי שאלות שעליהן אנו מחפשים תשובות:
- מה הסיבות לשינוי בבית השיטה?
- האם היה התהליך משתף?
- תיאור המציאות היום:

א. מעורבות החברים בקבלת החלטות.
ב. רמת הפערים בין החברים
ג. ביטחון סוציאלי, פנסיה
ד. שכבות החברים שזכו ואלה שנדפקו
ה. איך השפיע השינוי על יחסי החברים?
ו. האם הושוו תנאי הדיור לפני השינוי?
ז. האם קיים לחץ פנימי להפחתת הערבות ההדדית? ואם כן מי השכבה הלוחצת לכך?
ח. מה קרה לחדר האוכל, רכב לחבר, מכבסה, נהג בית, מועדון, תרבות היחד?
ט. האם הופרטו החינוך, הבריאות, הסיעוד? מתי? ומי לחוץ להגברת ההפרטה.
י. האם ולמה אתה מתגעגע כשאתה חושב על הקיבוץ שלפני השינוי?
יא. מה ההבדל כיום בין בית השיטה לעפולה?





ח ג י ב ן ג ו ר י ו ן :
אני בן בית השיטה, יליד 1941, נהניתי מאוד מהחיים המשותפים, מהלינה המשותפת, אהבתי את היחד, את חדר האוכל. יש לי 4 ילדים (כולם עזבו), נכדה בקציר שלומדת במבואות עירון.
ב 1992 הטילו עלי להתחיל את השינוי.
היינו קיבוץ מפואר, 1000 נפש, למעלה מ 500 חברים. ב- 98 תמחרנו את מקומות העבודה (500) כדי לבדוק את עלויות הענפים והסתבר שבהשוואה לגורמי חוץ הענפים היו בהפסד. הבנו שצריך להתייעל. הענפים התחילו לפטר חברים.
התחלנו בתהליך חשיבה של חוגי דיון שנמשכו שנתיים על חשבון העבודה, כל קבוצה 3 חודשים ואז הגענו להחלטה על המעבר לשכר דיפרנציאלי ויישמנו את התמחור.
התחיל תהליך הכרסום של היחד: "האני קודם לאנחנו".

הקיבוץ התחלק לשלוש קבוצות:
1. עובדי התעשייה ועובדי החוץ (120 חברים) הקבוצה העשירה והחזקה שהרוויחה מהשינוי.
2. אנשים שעבדו בתוך הקיבוץ (120) שכבת האמצע, ש"הסתדרו" פחות או יותר.
3. אלה שהיו להם קשיי פרנסה, חולים במחלות כרוניות, משפחות עם ילדים, פנסיונרים (120) איש.
הגיל הממוצע בבית השיטה: 66.

ואז החלטנו על קרן לעזרה הדדית לחלשים שהלכו ונחלשו. החלטנו על פערים של 1:2.5 – היתר יקוזז במיסים.
מולנו התייצבה קבוצת החזקים שנילחמו כמו גילדה מקצועית ולא אפשרו לקזז מהם. ניסינו לשווא לשמור על הלכידות החברתית מול הפערים שהלכו וגדלו.

התחילו להופיע פערים בין הילדים, באפשרויות החוגים וכו'. ניסינו להתמודד עם הקבוצה החזקה ונכשלנו. דחינו את ההתמודדות ל"ימות המשיח".
הפערים הלכו וגדלו, החזקים התחילו לצבור מיליונים הרבה מעבר ל- 10 מליון.
הויכוחים האלה הרסו כל הרגשת הצדק בחיים הקיבוציים. אנשים שהשקיעו את כל חייהם בקיבוץ מצאו את עצמם פתאום שאינם יכולים להביא מתנות לנכדים. הרכב הציבורי התחסל – והם נשארו בלי פתרון לתחבורה. החזקים קנו רכבים פרטיים.

עברנו תהליך של התרוששות (זה מובן כאשר החזקים לא מכניסים את המשכורות ולא מוכנים לשלם מסים). היינו קיבוץ עשיר וחזק וגדול, בעל הרבה אדמות, עם אנשים אינטליגנטיים.
הבנים עזבו, הם אמרו: "אם אתם כמו עפולה אז נלך לעפולה". סגרנו גני ילדים.
התחיל תהליך של אנשים שאין להם מה לאכול ואין להם כסף לתרופות. הבית הסיעודי הפך ענף ולא נתנו להיכנס אם לא שילמו 8,000 ₪ לחודש. מי ישלם?
הדבר האלמנטארי שאדם יסיים את חייו בכבוד חדל להיות מובן מאליו.
המזון התחיל לעלות וסגרנו את חדר האוכל, מקום המפגש, מקדש היחד – ופתאום הוא נסגר.

התחילה בעיית הפנסיה. בשביל להגיע לפנסיית המטרה של 3,000 צריך 600,000 לאדם. למזכירות לא היה כסף להכניס אנשים לבית הסיעודי. אני השכרתי את הדירה של אמי ב- 1500 ₪ כדי להכניס אותה לבית הסיעודי.
הפסקנו לשלוט בתהליך. רצינו לשייך דירות ולעשות פרצלציה לאיזון – אבל לא היה כסף לכך.

התחילה התחשבנות וטינה בין החברים. כדי שיהיו ילדים הטלנו מס חינוך, אבל השכבה החזקה לא רצתה לשלם, כי לא היו להם ילדים קטנים, אז המשפחות עם הילדים אמרו: "אם אתה לא תומך במרכזון לילדים – לא אתמוך באמא שלך בבית הסיעודי". והקיבוץ נקרע בניגודי אינטרסים.

אנשים התחילו להיות חמוצים, חדלו לבוא לסדר פסח – מסדר של 1500 איש צנחנו ל- 300, ומשלמים משכורת לאלה שעושים חגים. הקיבוץ התמלא אנשים שעזבו רק שכחו ללכת. אי השיוויון חלחל לכל פינה. אין שיחות קיבוץ. והפערים צמחו ל- 1:10 - אחד יכול לעשות בר מצווה במקום מפואר והשני עושה על הדשא, אחד נוסע לחו"ל והשני לא יכול. האנשים שמרוויחים הרבה רוצים לסגור את העלון, בית הקברות, התרבות וכל שירות ציבורי כדי שישלמו פחות מס.

המפעל הפסיד ורצינו להוריד כסף מהחברים. כינסנו שיחה - ומי ששילם אלה הגמלאים שהורדו להם את תוספת הוותק... העשירים לא הסכימו לשלוח את הצ'ק. פנינו לעורך דין והוא אמר: "אין מה לעשות. אי אפשר להכריח אותם" (אם זה לא מזכיר לכם משהו אז יש לכם זיכרון קצר....)

הפנסיה היא 1900 + ביטוח לאומי – מזה יורדים מס גולגולת, ארנונה, מס תקשורת, תרופות ועוד, אתה צריך לקנות אוטו, מזון.

מקיבוץ עשיר ומבוסס תוך 5 שנים הפכנו לקיבוץ עני ומפורק. מכרנו את כל הנכסים (בית החרושת, הרפת, הכל) כדי להגיע לפנסיה של 1,900 ולא נשאר כסף בשביל שום דבר, לא תיקון בתים ולא לתרבות.

כשרצינו לעשות מתנ"ס לילדים, בקשנו מהעשירים שיש להם ילדים קצת מס. אף אחד מהם לא הסכים. שוב פסק העו"ד שאין אפשר להכריח אותם. מה עשו? הטילו את המס על הוותיקים (אם זה לא סדום – מהי סדום?).
עזריה אלון בן 85 המוכר בכל הארץ בא למרפאה עם דלקת ריאות קשה, לא היה לו כסף להדליק את החימום (אם זו לא עמורה, אינני יודע עמורה, מהי). חבר חלה והיה זקוק לניתוח בחו"ל, הוא פנה למזכירות, שהודיעה לו שאין כסף לממן את הנסיעה. החבר מת.


מה אנו לומדים מהפגישה עם חגי בן גוריון?
בית השיטה היא דוגמא קלאסית של קיבוץ חזק, מלוכד, ועשיר שהחליט לעשות שינוי מעמדה של כוח – כפי שאמר חגי בן גוריון, לפני שפורצי הגדר למיניהם ואלה שעזבו ושכחו ללכת יובילו אותו "למצב של אנרכיה".
לאן הובילו הכוונות הטובות – תשפטו אתם.

השבוע נכתב בדף הירוק שקיבוץ שפיים החליט על מעבר ל"מודל רשת ביטחון" בניסיון לשנתיים, לאחר שנתיים במודל המשולב. מדוע? "מהפחד מהתחלת אנרכיה בהתייחסות להחלטות הקיבוץ" - אומרת מזכירת הקיבוץ ומוסיפה שפרשת הגזבר יהודה דורון (שגנב מליונים מהקיבוץ) שמשה זרז לתהליך. את הקשר בין שני הדברים רק עיוור לא יראה.

מה אנו למדים מהניסיון של העוגן ובית השיטה?
הקיבוצים עוברים לדיפרנציאלי בלחץ "החזקים" העושים "מרד משכורות" ומסרבים להכניס את משכורותיהם לקופה הציבורית ובהמשך לאחר ה"שינוי" עושים "מרד מסים" וגורמים ל"אנרכיה" במערכת הקיבוצית. אין גבול לתיאבון ויש עוד כאלה המשלים את עצמם שלאחר שיבוא המשיח הדיפרנציאלי הם ישנו את יחסם.
וראו מקרה בית השיטה!


מ ה ת ש ת י ו ת
תיקוני כביש - לאחרונה בוצעו מספר תיקוני כביש ליד הקרוונים ביציאה הדרומית מהקיבוץ. מכיוון שהקבלן שאמור היה לבצע את העבודה ביצע אותה שלא לשביעות רצוננו, קיבל ארכה של יומיים לתקן ומשלא עשה כן, הוריתי לקבלן אחר לבצע העבודה. (על פי המפרט הרצוי).
התשלום יקוזז במלואו מהקבלן הראשון.
טוב היה לסיים את העבודה באיכות הרצויה למרות חוסר הנוחות הזמנית.
ח ג ש מ ח - נדב קושניר







ביום שלישי 7.4 בשעה חמש אחה"צ
מוזמנים הילדים לשעת
סיפור והפעלה
בספריה האזורית.

המספרת השחקנית: נועה רוזן
מתאים לגילאי 5-8
זמן הפעילות כשעה
תשלום: 15 ₪ לילד
הורה מלווה ללא תשלום.






יום איסוף מוצרי חשמל


לקראת הפסח, הצוות הירוק מארגן יום איסוף למוצרי חשמל
מגדולים ועד קטנים, מאוטומטיים ועד חשמליים.
יתקבלו בברכה:

◄תנורים ◄מקררים ◄מכשירי מיקרו ◄מחשבים ◄מסכי מחשב

◄מזגנים ◄שואבי אבק ◄מקדחות ◄מצברים

וגם סתם ברזלים שנשכחו בחצרותיכם.

המוצרים יאספו על-ידי אדם האחראי לפירוק ומחזור מסודרים של הפריטים במקום שיזרקו במזבלות או באתרי הטמנה והחומרים הרעילים שבחלק גדול מהם יפלטו לאוויר, יזהמו את הקרקע ואפילו את המים בקרבתם.

מתי: יום שני 06.04.09 מהשעה 18:00 ועד 19:00
(אפשר להביא את המכשירים השונים עד יום שני וביום שני עצמו)

איפה: במחסן מאחורי המשרד של רכז הבניין, נכנסים מהצד של החממה
(בבקשה הכניסו את המכשירים אל המחסן והשאירו את דלת פתוחה)


בברכת סדר קל ונעים
הצוות הירוק










בימי ראשון שני שלישי 12-13-14.4
יבואו אנשים רבים לחצר
אי לכך נסגור את השער הראשי משעה 9:00 עד 15:00

א ת כ ם ה ס ל י ח ה - עובדי החצר





עידכונים מצוות שינוי – אפריל 2009

צוות השינוי השלים למעשה את השלב הראשון של עבודתו בכך שהציג את התוכנית בפני הנהלות הקיבוץ.

הנהלת הקהילה, לאחר שעיינה בתקציר התוכנית, החליטה כחלק מתוכנית העבודה השנתית שלה, שעל מנת להמליץ על התוכנית בפני הקיבוץ ולהוביל את ההחלטות הכרוכות בה, מחובתה להתעמק בתוכנית המלאה על כל פרטיה. בחודש מרץ קיימה ההנהלה שתי פגישות ארוכות עם טל ישראלי ועוד שתי פגישות כאלה מתוכננות לחודש אפריל. עד כה עסקה ההנהלה בתיקונים קטנים בתחום העבודה והפנסיה, והיא מתלבטת עד כמה להעמיק בתחום הדיור והקליטה. עבודתה של הנהלת הקהילה היא הסיבה לדחיית הצגתה של התוכנית בפני הקיבוץ.

בינתיים אירגן הצוות השיתופי כמה ערבים במועדון לחבר, החל בסרט על דגניה ואחריו פגישות עם חברים מהעוגן ובית השיטה. בפגישות הוצגו המחירים והאובדנים שהשינוי גבה בקיבוצים. יחד עם זאת הופתענו לשמוע שגם בקיבוצים שעברו את השינוי באופן הקשה והקיצוני ביותר, מדגישים את ההכרחיות של השינוי ולא רוצים לחזור לאחור.
לחברים ששואלים, מדוע צוות השינוי אינו מארגן ערבים דומים, נאמר כי לא משנה מי מארגן, העיקר שהערבים מעניינים ומלמדים – וכרגיל, כל אחד שומע מה שהוא רוצה ויכול לשמוע... צוות השינוי יזמין אורחים נוספים רק לאחר שיציג בפני הקיבוץ את התוכנית והמודל הכלכלי, זאת על מנת שהדיון יהיה ממוקד ורלוונטי ככל האפשר להצעותינו.

נזכיר שוב את לוח הזמנים (שכל הזמן ממשיך להשתנות, אבל לפחות אנחנו מתקדמים):
אפריל – פגישות של הנהלת קהילה עם טל ישראלי. השלמת טיוטה לנושא הדיור.
מאי – הצגת המודל הפני הקיבוץ בשתי שיחות קיבוץ עוקבות.
יוני - מפגשים והרצאות; קבוצות דיון גילאיות ואחרות; פגישות אישיות עם משפחות.
יולי-אוגוסט – שיחות קיבוץ להעלאת הסתייגויות והצבעות על התוכנית הכוללת.
נובמבר-דצמבר – במידה שהתוכנית מאושרת, חודשיים הפעלת התוכנית "על יבש".
ינואר 2010 – במידה שהתוכנית מאושרת, כניסה לשנת ניסיון "על רטוב".

ר ק פ ת ז ה ר





פרוטוקול הנהלת קהילה מיום 18.3.2009
1. אישור פרוטוקול – אושר פרוטוקול ישיבה מה- 4.3.2009 .
2. דו"ח שוטף:
רוני (מש"א)
ריכוז נוי - עטר שנפלד יחליף את גילי בן דרור (שכיר) בניהול הענף.
איש קשר לסלקום ואחראי פלאפונים – צוות מטעם מש"א שנפגש עם מועמדים לתפקיד, רואה בתומר גורן את המועמד המועדף לתפקיד. תומר נמצא בעצמאות כלכלית והצוות מבקש גיבוי מהנהלת הקהילה לגבי העדפתו על שני חברים.
הוחלט- על בסיס תקדים גדי גלעד בתקשורת ואינטרנט, לאשר את המינוי.
רקפת (מזכירה)
אורחים לפסח: בקשה לארח משפחות מעוטות יכולת בליל הסדר. מאושר עם המלצה לנסות לשלב את האורחים בין משפחות החברים.
מחיר מנה לסדר – הצוות מבקש לקבוע את מחיר המנה ל-20 ₪ (ולסבסד את היתר). הוחלט להשאיר את מחיר המנה כמו בשנה שעברה (23 ₪).
צילום פגישה עם טל ישראלי - טובי פרל , המפיקה סרט אודות השינויים בתנועה הקיבוצית (לקהל דובר אנגלית), מבקשת לצלם את המפגש של הנהלת הקהילה עם טל ישראלי ביום שישי הקרוב. אושר בתנאי שנקבל אחר כך את חומר הגלם.
3. נוהל קדנציות – רוני הציגה נוהל קדנציות מעודכן, לאחר הערות החברים בעקבות ערעור שמחה אלון ודיון בהנהלה קודמת.
הוחלט – להוסיף לנוהל פירוט של הוועדות בסעיף "נבחרי ציבור" . להעביר את הנוהל לדיון בשיחה ולהחלטת הקלפי.
4. איכות הסביבה – משתתפת טל אייזן.
טל סקרה את פעילות הצוות היום. הצוות כולל את טל, נווה תומר, שני מרצ'בסקי, מירב חופי, עידית פיק , נעם גרוסמן, נגה האולינג. מבקשת תגבור לוועדה שכיום פועלת על בסיס התנדבותי.
סוכם – הנהלת הקהילה מקבלת בברכה ורואה חשיבות בפעילות הצוות. על מנת לקדם את נושא איכות הסביבה, לחברו למוסדות הקיבוץ וכן לגופים חיצוניים, יש לאשר את הרכב הוועדה ואת תחומי פעולתה בשיחה ובקלפי. הוועדה תכין תוכנית עבודה והצעת תקציב, ותחזירם לאישור הנהלת הקהילה.
5. שונות
איתן שמואל - סיים שנת חופש ב – 1.1.2009, לאחר סדרת שיחות, ביקש שנת חופש נוספת. אושר.


רשם : עמית.


העלון הקרוב ערב פסח





ש ב ת ש ל ו ם