כל המציל נפש אחת מישראל –
מציל עולם ומלואו.
התרמת דם
תתקיים
ביום ראשון 14.6.2009
במועדון לחבר.
ככל שהרפואה מתקדמת ומצילה חייהם של אנשים שנחשבו פעם אבודים, כך עולים צרכי הדם של המערכת הרפואית.
תרומת דם היא כמתן בסתר, מתוך נדיבות לב שלא על מנת לקבל פרס. אולם, תרומה פעם בשנה בנוסף להיותה מעשה נאצל, היא מבטיחה לתורמים ולמשפחתם הקרובה בטוח דם לשנה וזכאות לקבל כל כמות דם לה יזדקקו במשך אותה שנה.
עירויים בין סוגי דם לא תואמים עלולים לגרום לתוצאות חמורות. ומכאן חשיבותה של ההבחנה בין סוגי הדם השונים. שני הסיווגים העיקריים הם A,B,O וגורם Rh
סוג הדם יכול לקבל מסוג יכול לתרום לסוג
A A, O A, AB
B B, O B, AB
AB A, B, AB, O AB
O O A, B, AB, O
O הוא סוג הדם הנפוץ בעולם. וסוג הדם AB הוא הנדיר ביותר.
ילידי דרום אמריקה כולם בעלי סוג דם 0
בישראל החלוקה היא: 36.5 מסוג O 32.1 מסוג A 27.3 מסוג B 4.1 מסוג AB
פותחים שבת
לפני שבוע, שרנו על ציפורים. בין השירים זימרו יואל גרוסברג וקובי גרוסמן את דואט "העפרוני" מאת מנדלסון, דלית אייזנברג שרה את "ציפור שנייה", קובי גרוסמן שר את "הבלדה על יואל משה סלומון", זמיר גולן וניר אלון הגישו את השיר "על שפת הנחל הזורם". רוב תודות לזמרים ולנגנים שנעמו לנו מאד.
על "פרשת בהעלותך" דִבְּרָה עדה גבע. בתחילת דבריה אמרה שהפרשה עוסקת בהסדרת חיי בני ישראל כעם חופשי. מעם עבדים שאחרים שולטים בהם היה עליהם לבנות הנהגה משלהם, חוקים ודרכי התנהלות.
תחילה היו חייבים ליצור סדר, להחליט על כיוון הליכתם, ולבסוף להכריע כיצד יתנהלו חייהם ומה יהיה אופי ההנהגה שיבחרו להם.
הפרשה כולה בנויה כמשחק של שמים וארץ, ובמקומות שהם מתאחדים – שם טמונה ההצלחה.
א. סדר – על פי המחנות המוצגים ב"פרשת במדבר". (מחנה- קבוצה של שלושה שבטים).
לכל שבט דגל משלו ועל פי המדרש, צבעו של כל דגל כצבע אחת מאבני החושן של הכהן הגדול. כלומר, לכל אחד מהשבטים יש ייצוג בקודש.
ב. כיוון – בגרסה אחת: על פי הסימנים שנותן להם אלוהים (כמראה אש בערב, ענן ביום), כשהענן עולה – יוצאים לדרך, וכשהענן יורד – חונים. "על פי ה' יסעו ועל פי ה' יחנו".
ובגרסה אחרת: מורה הדרך הוא בשר ודם – יתרו שנשאר על פי בקשת משה לכוון את נדידתם במדבר: "אל נא תעזוב אותנו... והיית לנו לעיניים".
ג. אופי ההנהגה – הקושי טמון באנשים ובסִפּוּרִים. הכיוון והסדר לא די בהם כדי לפתור את הקשיים, לפשר בין אינטרסים, מאבקים ורצונות אנושיים סותרים. לנווט בין כל אלה דרושה קודם כל הנהגה נכונה. מסופר כי העם בוכה כולו למשפחותיו: "...זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חִנָם, את הקישואים ואת האבטיחים..." איך מתמודדים עם הנרגנוּת, עם התלות ועם ה"ראש הקטן"?
אף משה מתלונן: "האנוכי הריתי את כל העם הזה... לא אוכל לבדי לשאת את כל העם הזה..."
אלוהים משיב למשה כי הפתרון הוא בהנהגה רחבה – "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו..." (כלומר הנהגה המקרינה חכמה וכוח). ודומה הדבר לעצת יתרו מ"פרשת יתרו" (שמות י"ח), גם שם עמד משה לכרוע תחת הנטל ויתרו יעץ לו לקחת שרי אלפים, שרי מאות ושרי עשרות שיקלו עליו את הנטל.
כל שבעים המנהיגים שנבחרו עתה מתכנסים באוהל המועד והשכינה יורדת עליהם כדי שיראו כל העם ויסורו למרותם.
ומדוע שבעים? כדברי הרמב"ן: "...כי המספר הזה יכלול את כל הדעות, ולא ייפלא מהם דבר... כי ראוי המספר השלם הזה שישרה עליהם כבוד השכינה!".
כלומר, השלטון צריך ייצוג של כל הדעות. אסור שמיעוט בעל כוח ובעל אינטרסים ישתלט על כל הציבור, וחובה עלינו לשמור שיהיה חופש דעות ורב גוניות, כי ברב הגוניות הזאת טמונה ההצלחה. תודה לעדה על הדרשה היפה והמאלפת .
השבוע לא נקיים את "פותחים שבת", להתראות בשבוע הבא!
מפגש חברתי-סביבתי
בנושא
אנרגיה ומים
יתקיים ביום חמישי 18.6.09
בשעה 20:00
בחממה בעין שמר
ב ת ו כ נ י ת :
תא"ל (מיל) יפתח ספקטור:
אנרגיה ומים - הפתרונות עשויים להימצא מחוץ לריבוע.
ד"ר אלי קלמנזון:
גידול אצות וחקלאות בעידן ללא מים.
אביטל גבע:
הצגת פרויקטים בחממה
נועה סגל:
במה פתוחה בנושא אנרגיה ומים.
ספריה אזורית
הספריה האזורית פתוחה משעה 8:00 בבוקר וגם בשעות אחר הצהריים בימים
א' ו-ג' - עד שעה 18:30
לרשות הקהל חמש עמדות מחשב, אינטרנט מהיר ומדפסת.
ניתן גם להזמין ספר בטלפון
6177355
סיכום הצבעת הקלפי
שהסתיימה ביום 7.6.09
1. סעיפי מש"א: מינויים
ריכוז "צוות ירוק" – טל אייזן
בעד 132 נגד 6 - נבחרה
ריכוז חינוך מיוחד - עידית עזר
בעד 119 נגד 13 - נבחרה
חברים בצוות פנסיה ובטחון סוציאלי
עמי גלעד
בעד 104 נגד 25 - נבחר
עוזי סגולי
בעד 94 נגד 35 - נבחר
חבר בהנהלת מש"א - עידן יגודה
בעד 120 נגד 19 - נבחר
חברה בוועד ההנהלה של עין שמר
צביה וייסברג
בעד 105 נגד 19 - נבחרה
2. דו"ח ביקורת – התקשרויות עם קבלנים
אישור קבלת דו"ח הביקורת בנושא התקשרויות עם קבלנים ויועצים
בעבודות בנייה ותשתיות
בעד 105 נגד 13 - אושר
3. משפחת וייסברג – ערעור על החלטת הנה"ק
בעד העירעור 72 נגד העירעור 55 - הערעור התקבל.
ש א י ל ת א
לרקפת – מזכירת הקיבוץ
בעלון שעבר כתבת, שבמשך שבוע היו אצלנו 3-4 מקרי אלימות.לאור פרשיית דודו טופז שם נכתב ונאמר שהיו סימנים מקדימים למעשים שלא דווח עליהם –ברצוני לקבל תשובה מהנהלת הקיבוץ, מדוע אין מפרסמים בעלון את שמות החברים שנוהגים באלימות?וטובה שעה אחת קודם – שאחרת מעשים אלה מקבלים לגיטימציה.
ע ד ה ש פ י ר א
עונה רקפת –
מקרים חריגים מטופלים אצלנו במגוון של דרכים, לאו דווקא בדרך של פרסום פומבי.
תודה
אנחנו מבקשים להודות לרבים שתמכו בנו בעניין דירתנו.
תודה על מילות עידוד ותמיכה שקיבלנו ממלאי תפקידים ומחברים מהשורה.
ומעל הכל, תודה לכל מי שהצביע בעדנו. החזרתם לנו את האמונה שלא הכל צבוע בצבעי אינטרסים.
צביה ומשה ויסברג
לסהר אברהמי
עם סיום שרותך הצבאי
בשעה טובה
קבל ברכות הצלחה
בדרכך החדשה
ועדת קשר וצעירים
שירים ראשית הקיץ
חבורת הזמן "צלילי מנשה" מארחת כנס חבורות זמר: חוף חפר, זמרת הארץ, אלקנה, מקהלת השרונים.
ביום שני 15.9.09
בשעה 20:30
בתלמי אלעזר.
ה כ נ י ס ה ח ו פ ש י ת
הציבור מוזמן לשיר אתנו.
סדנת אמצע החיים
ביום חמישי האחרון התקיים המפגש הראשון של סדנת אמצע החיים. חלק מהמשתתפים מעוניין להמשיך.
המפגש הבא יתקיים ביום חמישי
ה- 25/6 בשעה 16:15.
מי שמתלבט ומעוניין לקבל טלפונים של אנשים שעברו את הסדנא ויכולים להמליץ, מוזמן לפנות לאוריין.
במידה ולא יהיו מספיק נרשמים לא נוכל לקיים את הסדנא.
שיחת קיבוץ
תתקיים ביום שני 15.6.09 בשעה 20:30 במועדון
על הפרק:
תוכנית השינוי –
התכנות כלכלית
מוזמן: רו"ח אורן חינגה
שיחת הקיבוץ הבאה תתקיים
ביום שני 22.6.09 –
סעיפים יפורסמו בהמשך.
מעתה והלאה, יפורסמו הודעות השיחה גם על גבי לוח הנמצא
בחדר תאי הדואר.
טפסים של ייפוי כוח לבן זוג או לחבר הנמצא בחו"ל – יימצאו במשרד הטכני, או בתא בחדר תאי הדואר.
מהמוזיאון
בשבועות הקרובים יתקיימו במוזיאון מספר אירועי סוף שנה. האירועים יהיו במוזיאון ובפארק הרכבת בשעות אחה"צ והלילה.
אנו נשתדל לא לגרום מטרד לחברים. במידה ויש הפרעה אנא צרו קשר עם זיו או טובית בטלפונים הניידים.
ת ו ד ה מ ר א ש
המזוודה האבודה
מח' האבדות בנמל התעופה בן גוריון פועלת כראוי באחריות ואכפתיות! מזוודה שסטתה מדרכה מכרתים לישראל והגיעה בטעות למוסקבה, הוחזרה בכבוד כעבור 3 ימים לישראל ליעדה והובאה ישירות לביתנו בקיבוץ ע"י שליח: יש על מי לסמוך!
הדסה ואלי רוטמן.
אבידות ומציאות של מזוודות.
אתר מוזר שבעליו קונה מזוודות נטושות במכירות פומביות,
מצלם את תכולתן ומעלה את התמונות לרשת.
www.isthisyourluggaga.com
עדכונים לזמני פתיחת
הבריכה בימי שישי שבת וחג:
שישי
מ-10:00 עד 12:00
מ- 13:00 עד 18:00
שבת וחג
משעה 10:00 עד 18:00 רצוף.
יש חשמל וכך גם מים חמים
דרוש/ה
רכז/ת ועדת ביקורת
תחומי אחריות:
• קביעת נושאי הביקורת
• קשר שוטף עם המבקר
• פיקוח על עבודת המבקש
• ניהול ועדת ביקורת
• מעקב אחר החלטות הביקורת
דרישות התפקיד:
• הקפדה על כללי האתיקה
• בעת מילוי התפקיד לא יהיה יו"ר הביקורת חבר באף גוף ניהולי בקיבוץ.
כישורים נדרשים:
• יושר
• אמינות
• אחריות
• עבודת צוות
• אובייקטיביות.
ניתן לפנות לרוני עד ל – 24/6/09
ב- 17.6.09
שפיים ונהנים
ה ת ח י ל ו ב ה כ נ ו ת
ב ר י א ו ת
ביום שלישי האחרון, התקיימה במועדון פגישת הכרות עם מכשיר ה"דפיברלטור" שמציל חיי אנשים שלקו בדום לב.
לאחרונה הסתבר כי הפעלתו (הפשוטה ביותר!!) אם נעשית תוך 10 דקות מזמן האירוע מצילה חיים יותר מכל דבר אחר.
למועדון הגיעו כעשרים אנשים, חלקם נציגי מקומות עבודה וגם מתעניינים. הפגישה התקיימה עם נציג החברה ובהשתתפותו הערה של ד"ר נגב שגם יזם את הבאת המכשיר.
לאחר מכן רבים הביעו רצונם לדעת איך להפעילו והצטערו שלא הגיעו ולמדו.
לכן אנחנו מנסים לארגן פגישה נוספת – אם יהיו מספק מתנדבים.
המעוניינים ללמוד את התפעול הפשוט והיעיל מתבקשים לפנות לנירה כהן.
נ ר ז י כ ר ו ן
טולה בראון 1.6.1990
פסיה צמח 1.6.2003
חילקה סגולי 2.6.1991
לאה טל 5.6.1994
שרה גולן 6.6.2004
לאה מור 6.6.2001
חנן בוך 7.6.1967
אמנון חרודי 7.6.1967
פרץ קיפר 7.6.1976
יצחק גור 10.6.2003
מאיר בלילוס 11.6.1976
מנחם מגן 11.6.1980
לנה לאופר 12.6.1934
אהובה הרץ 14.6.2008
יצחק יגודה 14.6.1989
סמדר בראון 17.6.2004
שמריהו רולניק 25.6.1997
אלגרה אברהמי 29.6.1991
ל י ל ש ב ת
לחודשים יולי אוגוסט
חסרים עובדים
לארוחת ליל שבת
בתפקידים:
שטיפת כלים
חדר אוכל.
לפנות לחיה חרודי
הרמת כדור למומחה
והפעם בענייני בדים וכביסה עם שולה חדוותי.
איך יודעים איזה מגבת כדאי לקנות, כזו שמנגבת ולא רק מחליקה על הגוף?
משיבה שולה: קשה לדעת, אבל צריך לשים לב לכמה דברים:
- האם היא עשויה כולה כותנה ולא קטיפה.
- שהתלתלים ארוכים
- וחשוב שיהיו צפופים.
צעקה שקטה, בקשה ועוד בקשה
1. צעקה שקטה. אלימות. אין דרך אחרת לתאר את נורמות ההתנהגות עם הרכבים בקיבוץ, רכוש של החברים נרמס ואין פוצה פה. וחמור לא פחות נושאים אחרים: חניות במקומות אסורים, אלימות מילולית כלפי משרתי ציבור ואין פוצה פה.
2. בקשה. צריך לכתוב בעלון. לא לפחד. להעלות נושאים כואבים. זו הדרך היחידה לאלץ את הנהלת הקהילה, וכל המנהיגים האחרים (מנהלת הקהילה, יו"ר כלכלי, מנהלת מש"א) להתמודד בפומבי בצהרי היום מול הטענות. בשנה האחרונה נדמה שהכל מוחלט בתוך הקירות 10 מטר מהכלבו. גם אם זה לא נכון, לתחושה הזו יש בסיס מוצק והגיע הזמן להתמודד. אין פה מקום להתנהגות של גננת וילדים קטנים. הקיבוץ הזה, על בעיותיו והדברים הטובים שבו הוא שלנו. אנחנו מינינו אותם. הם חייבים! לשתף אותנו גם בדילמות ובבעיות. שלא ירחמו עלינו. אנחנו נתמודד עם המידע, רגיש וסבוך (גם אם הוא טור הנדסי בתחשיב) ככל שיהיה. חבר שלי אמר לי פעם שלמערכת יש דרך להתיש את האזרח הקטן. בקיבוץ הזה אין מקום ליצירת מערכת שתתיש אותנו. תכתבו, תעלו בעיות, רק טוב יצא מזה.
3. עוד בקשה.
זיו שלום. מישהו אמר לי שאתה עומד להיות ראש ועדת תכנון הבא. אם נכון
הדבר, מברוק. בקשה קטנה לפני שאתה מגיע לקלפי. על מנת למנוע את הפארסה
של מינוי מנהל הקהילה (כן, זו דעתי על תהליך הבחירה, עמית הוא ראוי בהחלט)
אנא ממך, פרסם תוכנית על- פיה אתה מתעתד לפעול ולהוביל, כדי שהבחירה
תהיה עניינית ולא אישית ככל האפשר.
ב ב ר כ ה, עתר גבע
ת ג ו ב ה ל ד ב ר י ע ת ר
עתר פונה לחברי הקיבוץ בקריאה לא לפחד להעלות נושאים כואבים, ולהתעקש על תשובות ועל שיתוף הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות.
קריאה זו חשובה תמיד, וחשובה יותר בתקופה בה אנו נמצאים. הכתיבה בעלון והצפת נושאים הם דבר חשוב, אך הם מהווים רק חלק מהשלם. מי שבאמת רוצה להשפיע, מוטב שלא יסתפק במאמרים בעלון או בשיחות מדרכות ושולחנות, אלא יקח חלק ממשי בעשיה, הובלה וקבלת החלטות – ובכך ירחיב את הכתף שכל כך נחוצה.
אנו קוראים לציבור החברים: קחו חלק בוועדות ובצוותי עשיה, בהנהלות השונות ובשיחות קיבוץ.
הביקורת כביקורת היא לגיטימית אבל "לשבת על הגדר" ולטעון כי "לא משתפים את הציבור..." זו אמירה שקשה להתמודד איתה. אנחנו עושים מאמצים רבים ונמשיך בהם, כדי להעביר החלטות בהנהלות הרלוונטיות, לידע ולשתף את הציבור עד כמה שניתן. לעיתים, בגלל צנעת הפרט הדיונים מתקיימים בפורומים קטנים יותר והפרסום מוגבל לאנשים הרלוונטיים בלבד.
בתקווה לשיתוף רב יותר של חברים תוך שמירה על כבוד הדדי וחיי קהילה משותפים.
שבת שלום, רוני גלעד.
תגובה לדברי אביטל שפורסמו בעלון לפני שבועיים
הבומרנג חוזר!?
אגרת ההפחדה והאיום לעלון מ-29.05.09 בשם ה"בומרנג..." מכילה משפטים שאינם נכונים בעליל. לצערי הפרחת מידע לא נכון מעל גבי העלון וללא בדיקה, כאשר "המטרה מקדשת את האמצעים", הפך לרעה חולה במקומותינו. תגובה זו נועדה לעשות סדר לפחות בעניין המים למען לא יהיה לציבור ספק בעובדות לאשורן.
אביטל כותב: " אצלנו ניסו קודם למכור למועצה האזורית את המים שלנו ואחר כך מביאים את השינוי"
האמת:
א. המים המושבים אינם שלנו – כל המים שיפיק המט"ש – מפעל טיהור שפכים, שייכים לחברה הכלכלית לפתוח מנשה שבבעלות כל יישובי המועצה האזורית, כולל עין שמר.
ב. מובן שלא הצענו למכור מה שלא היה שייך לנו(המים). ולא הצענו למכור למועצה מכיוון שאינה גוף העוסק בהשבת קולחין.
ג. בקליפת אגוז הסיפור הוא כדלקמן:
לעין שמר זכות חוזית משנת 1996 להשתמש ב-950 אלף קוב מהמים הנ"ל,
במחיר - 0, בגין הסכמתנו להקים אז את המט"ש בשטח המשבצת שלנו. כמו כן
יש לנו גם מכסה זמנית לשאוב 250 אלף קוב מי שיטפונות וגאיות.
ד. בפועל היום, לפני הפעלת המט"ש, משתמשת עין שמר ב-1.45 מליון קוב לשנה ועד 2020 צפויה הצריכה שלנו לעלות לכ-2 מליון קוב מים מושבים. השימוש במים מושבים גדל עקב נטיעת האבוקדו וצמצום עד ביטול מכסת המים השפירים ההיסטורית.
עם הפעלת המט"ש הצפויה ב-2010 או 2011, נאלץ לשלם כמו כל ישוב על הולכת
המים העודפים הנ"ל לשטחנו.
ה. החברה הכלכלית (באמצעות המפעיל- חברה פרטית שמשקיעה כ-30 מליון ₪ באתר הטיהור ומקבלת זיכיון להפעילו ל-25 שנה) זקוקה למאגר אופרטיבי כדי למטב את פעילות המט"ש. לכן פנתה החברה לעין שמר והציעה שילוב של שני המפעלים ביחד.
ו. משמעות ההצעה הייתה כי עין שמר יעמידו את כל המאגרים שלהם לשימוש החברה הכלכלית, יקבלו מים מהחברה, עפ"י ההסכמה החוזית מ-96, כלומר 950 אלף קוב במחיר -0 והיתרה במחיר רגיל שמשלם כל צרכן.
בתמורה לשימוש במאגרים, התחייבה החברה לשלם לעין שמר כמה מיליוני שקלים
אם במזומן עפ"י דרישתנו ואם באמצעות הנחות על המים, מעבר לזכות החוזית
שלנו, עפ"י הצעת החברה. הכספים מגיעים מראשות המים אשר מעוניינת לתפעל
את כל מפעלי ההשבה האזורים ככלים שלובים ונתנה ברכתה למהלך.
ז. מועצת המנהלים של עין שמר החליטה (בניגוד לדעתי) לא לקבל את העסקה בתנאים שהוצעו ע"י החברה הכלכלית.
ח. לא היה ואין שום קשר נסיבתי או אחר בין הדיון על המים המושבים לבין השינוי.
כיו"ר הכלכלי של עין שמר תפקידי להביא לחברים/בעלי המניות את התשואה המיטבית מעסקי עין שמר ולבחון כל נושא בראיה האסטרטגית שלו. כך פעלתי גם במקרה זה.
עודי
שיחת קיבוץ בנושא שינוי אורחות החיים
ר ק פ ת ז ה ר :
השיחה היום היא מפגש למידה שאין אחריו קלפי או החלטות. היא פותחת שלב נוסף בתהליך שהחל בחצי שנה להקמת הצוות, לאחר מכן כשנה שבה עבדו צוות השינוי, הנהלת הקהילה וחברים נוספים מן הוועדות השונות (בריאות, חינוך, יעוץ, דירות – כל אחד בתחומו) על כתיבת תוכנית השינוי. נעזרנו גם אנשים מבחוץ שאת כולם יכירו החברים בהמשך, והראשון בהם טל ישראלי, שליווה את העבודה ויציג הערב את תוכנית השינוי.
באופן אישי הרגשתי שהיתה פה עבודה מאומצת, למרות שלא כולם חשו בכך, ויש מי שטוענים שאנחנו דורכים במקום או לחילופין "עובדים במחשכים", או אפילו מתקדמים במהירות מוגזמת. השתדלנו להקפיד על נהלים, ובו בזמן לדחוף את התוכנית שלאמונתנו היא הדבר הנכון כיום לקיבוץ.
בתקופה הקרובה נעסוק בלמידת התוכנית ולאחר מכן ניכנס לתקופה של דיונים, ביקורת ותיקונים. השלב האחרון יהיה החלטות. למרות שהנושא טעון וחשוב וגורלי לכל אחד במובן האישי והקיבוצי, אני מבקשת מכולם לעזור לקיים את התהליך באופן שישאיר אותנו במהלכו ובסופו חברים. אם נצליח בכך, זה יעיד על אופיה וחוזקה של קהילת עין שמר.
ח ו ה כ ה ן :
לוח הזמנים המוצע הוא מאוד צפוף, הצוות והנהלת הקהילה עברו את התהליך משך תקופה ארוכה אבל החברים לא. וגם הם צריכים לעבור את אותו תהליך. לוח זמנים צפוף אינו טוב לאף אחד ואינו מאפשר לבדוק חלופות.
לדעתי לוח הזמנים צריך להיות: ביוני - הצגת החוברת ואחר כך הצד הכלכלי. יולי ואוגוסט זו תקופה חמה שאינה מתאימה לדיונים. בספטמבר צריך לחזור לדיונים והעיקר צריך להתקיים לאחר החגים.
ר ק פ ת ז ה ר :
יש לנו לוח זמנים ראשוני, שלפיו אנחנו אמורים להגיע להחלטות עוד ארבעה חודשים. אבל הדברים משתנים תוך כדי תנועה ולא מדובר על תאריכים מקודשים. הערת חוה חשובה ותילקח בחשבון.
ט ל י ש ר א ל י:
אני מקיבוץ עמיר ועבדתי עם הצוות ועם הנהלת הקהילה. בעברי עסקתי בתהליכי שינוי בקיבוצים וגם תהליכים אחרים. הייתי מנהל קהילה במספר קיבוצים ועתה אני מנהל קהילה בשריד. אני נהנה לעבוד פה עם הצוות. התהליך לקח יותר זמן ממה שחשבנו; לא זירזנו את לוח הזמנים ואם חשבנו שיש צורך להעמיק יותר ולחשוב, לשתף עוד חברים מהקיבוץ או מהנהלת קהילה - עשינו זאת. השינוי מצד אחד נושא אופי משימתי - להביא לתוצאות ופתרונות במובן של קבלת החלטות על מודל אורחות החיים שעין שמר רוצה לאמץ. אך מצד שני יש לו גם אופי תהליכי וחשוב לא להאיץ בחברים ואפשר להם להבין על מה הם מחליטים.
בין המשימתיות לתהליכים – יש תמיד כאלה החשים שזה מעט מדי ואחרים שלהם זה מהר מדי. אנחנו ננסה להגיב על הדברים, ואנחנו פתוחים לשינויים.
אנחנו כרגע בשלב של הצגת תוכנית השינוי – התוצר עליו עבדנו. כדאי לחברים, לפני שמביעים עמדה, לקבל כמה שיותר אינפורמציה על המודל, הן ברמה העקרונית והמילולית והן ברמת המספרים – שזה נעשה בשבוע הבא.
חשוב לי להדגיש שאיני אידאולוג של שינויים ועבדתי גם עם קיבוצים שיתופיים. אין מתפקידי לומר לכם מה לעשות. אין לי רצון מיסיונרי להשפיע, אלא רק רצון לעזור לכם להבין מה יש במודל הזה, מה החוזקות שלו ומה החולשות שלו - וממה להיזהר – מכיוון שלתהליכי השינוי יש כבר פרספקטיבה של זמן.
אחת הטעויות הנפוצות היא לראות את כל הקיבוצים שעברו שינוי כאילו הם אחד. אני רואה שכל קיבוץ וההיסטוריה שלו, והשוני עוד מתעצם לאחר השינוי – כל קיבוץ הולך למקום אחר. כדאי ללמוד מהניסיון המגוון ופה היכולת שלי לעזור לכם.
למה יש לעשות בעין שמר שינוי?
להבנתי, יש תחושה בקרב ממלאי התפקידים, כי המודל אינו נותן מענה לצרכים ולבעיות של הקיבוץ, ושאין טעם לעשות "עוד מאותו דבר", אלא נחוץ "שינוי מסדר שני" – כזה שמשנה את הפרמטרים בהם מתנהלת החברה. מניסיוני, כל שינוי נובע מהצורך להתאים בין מה שקורה בקיבוץ לבין הסביבה החיצונית. בעבר הקיבוץ לא התאים עצמו לסביבה, אלא הסביבה בדקה עצמה לפיו. היינו שייכים למערכת גדולה, התקיים אשראי בין הקיבוצים, ובין המדינה לקיבוצים, היינו אידיאל תרבותי וקבלנו תמיכה מהמדינה. היום זה לא קיים, אין ערבות בין הקיבוצים – וכל קיבוץ נושא את עצמו. אפשר כמובן להחליט לנהוג אחרת מהסביבה, להיות יותר שיתופיים - אבל להיות מוכנים לשלם מחיר.
לא לשכוח שגם בפנים השתנינו מאד. המודל שבו חיים לפי תקציב ועובדים על פי צורכי סידור העבודה – לא קיים יותר בפועל. האידיאולוגיה אולי נשארה אבל הנכונות האישית לנהוג לפיה נחלשה.
יש החושבים ששינוי הוא פירוק הקיבוץ – כי לדעתם קיבוץ הוא דגם אחד בלבד. אבל כבר חמש עשרה שנים מאז בית אורן, כל קיבוץ ממציא לעצמו דגם שונה, תוך כדי התנהלות. ב- 2005 קבעה המדינה משפטית, שיש מודלים שונים של קיבוץ: מסורתי ומתחדש. קיבוץ מתחדש מבחינת המדינה הוא כזה שקיימים בו אחד משלושת הפרמטרים: שכר דיפרנציאלי, שיוך דירות, שיוך נכסים יצרניים. המדינה גם מסבירה כיצד צריך לנהוג הקיבוץ המתחדש.
ר ש ת ב ט ח ו ן
"רשת ביטחון" בעיני זה לא שם פרטי אלא שם משפחה – ולמשפחה יש כל מיני בנים. רוב הבנים נורמלים, וביניהם יש מוצלחים מאוד אבל יש גם ממזרים. כך רוב הקיבוצים שעברו שינוי, רובם די מרוצים, אך יש כאלה שנכשלו, יש כאלה שעבורם הייתה זו הצלה לאחרים זו עדיין אלטרנטיבה לבחירה.
גם אופן היישום שונה מאד מקיבוץ לקיבוץ. באזור ממנו אני בא, עמיר, שמיר ושדה נחמיה עבדו עם אותו יועץ ועם אותו מודל – ובכל אחד מהם עולם התנהגותי אחר, ולאו דווקא בגלל הכסף. השוני הוא איך מתנהלים – ועל מה שמים דגש. בשמיר למשל, יש מיסוי גבוה מאד ואין פערים גדולים בין החברים וזה יציב כבר הרבה שנים. בשדה נחמיה לא רצו מסים פנימיים בכלל, אז אין שירותים משותפים ויש פערים גדולים. אותו מודל בסיסי מאפשר לכל קיבוץ לבחור את מידת השיתוף והשוויון שמתאימה לו.
המודל בבסיסו הוא פשוט ונועד לאנשים שרוצים לנהל את חייהם כמשפחה, רוצים רמת חיים סבירה, השכלה, רווחה, שירותים סבירים, חופש וקצת עצמאות - וקצת פחות מערכת קולקטיבית שיתופית.
במודל זה כל אדם אחראי לכלכל את ענייניו (בעזרה של הקיבוץ ובתמיכת הכלל) אך האחריות היא עליו, לתמרן על פי הכנסותיו (מעבודה, מפנסיה, או קצבאות ותשלומים שונים) ולבחור במה להשקיע ואיפה לחסוך.
חבר בגיל עבודה – באחריותו למצוא עבודה, להעביר את הכנסותיו לקיבוץ, ולשלם מסים על ההכנסה הזו (אותם מסים שמשלמים למדינה – מס הכנסה ובטוח לאומי). בנוסף לכך, ישלם מס פרוגרסיבי על ההכנסה המשפחתית, מס יחסי לעזרה הדדית, ועוד מס אחיד לשירותי הקהילה.
חברים בגיל פנסיה – מקבלים פנסיה שהיא לא פחות מ 35% מהשכר הממוצע במשק, והיום עומד על 2,743 לחודש, בנוסף לביטוח הלאומי.
חבר בגיל העבודה שלא מצא עבודה מלאה, שכרו נמוך או אין לבן זוגו עבודה – הקיבוץ מחויב להשלים את הכנסות המשפחה – כך שלא יפחתו מפעמיים שכר המינימום במדינה + תוספת לילדים. ילד מתחת לגיל 4 יקבל תוספת של שליש משכר המינימום, ובוגר מגיל 4 רבע משכר המינימום.
חברים שיש להם מגבלות אפילו לאורך זמן – הקיבוץ מחויב להשלמת הכנסה.
אנחנו מעוניינים לסבסד שירותים מסוימים כדי שגם מי שיש לו הכנסה נמוכה יוכל לקבל אותם, כמו חינוך, בריאות סיעוד. ברצוננו גם להמשיך ולהחזיק ענפי שירותים כמו המכבסה, הנוי וחדר האוכל, כדי שלא ייפגעו כתוצאה מההפרטה – וכך לשמר את המערכת השיתופית.
יש שתי צורות סבסוד. האחת - לפי מבחן הכנסה, כלומר, מי שיש לו פחות משלם פחות. למשל, חבר לא יוציא יותר מ-20% מהכנסתו על חינוך. השניה - לפי המוצר. למשל, הקיבוץ יסבסד 30% מכלל עלויות החינוך. המספרים כמובן ניתנים לשינוי.
רב הסבסוד מגיע מכספי החברים - מהמיסים. ככל שהמס גבוהה יותר, כך יהיה יותר מקורות לקהילה לנהל את השירותים וגם יהיו פחות פערים בין החברים. אך מצד שני תהיה פחות הכנסה פנויה ופחות תמרון ותישאר תלות מסוימת במערכת. כל קיבוץ מתמרן בין שני הקטבים הללו.
מ י ס ו י –
מס הכנסה ובטוח לאומי לוקחים כפי שנהוג מעובדי מדינה אחרים. הם פרוגרסיביים, כלומר, שיעור המס עולה ככל שההכנסה ברוטו עולה. מס איזון גם הוא פרוגרסיבי, במדרגות עולות. הוא מוטל על ההכנסה המשותפת של בני הזוג. מס איזון גבוה יכול להיות לטובה וגם להיות עקב אכילס, כי הוא תלוי ברצון הטוב של החברים, אין כאן חוקים של המדינה שאפשר לכפות אותם.
בנוסף, מוטלת על כל חבר "אגרת קהילה", שהיא אחידה ונועדה לשלם עבור שירותים משותפים כמו נוי, ספריה, הנהלה, או שירותים מסובסדים, כמו חדר האוכל. כאן יש שונות גדולה מאוד בין הקיבוצים. יש כאלה שבהם החברים משלמים 1200 ₪ אגרת קהילה, וכאלה שמשלמים 300. זו בחירה של הקיבוץ.
באופן כללי, בקיבוצים רבים יורד עם הזמן שיעור המיסוי. המתנגדים לשינוי רואים בכך חולשה והתומכים בשינוי רואים בכך חוזקה. הורדת המס לא בהכרח מובילה להקטנת מקורות הקהילה, כי הרבה פעמים ההכנסות מהעבודה גדלות, כי חברים נאלצים להביא עוד עבודה ופרנסה. יש כמובן סיכון שתהיה בהדרגה התפרקות, אבל זה מאד תלוי באופי החברתי של הקיבוץ – עד כמה הוא היה סולידרי לפני השינוי. וכמובן שגם הישארות בקיבוץ שיתופי כרוכה בסיכונים.
לפניכם שתי דוגמאות מניסיוני: ב-2004 עשו שני קיבוצים שינויים. האחד מהקיבוץ הארצי, קבע תקרת מס של 70% - כלומר, שכל מי שמתפרנס מעבר לגובה מסויים, מפריש לקיבוץ 70% מהכנסותיו. השני קבע תקרה הרבה יותר נמוכה. לאחר שנה וחצי סיפר לי מנהל הקהילה בקיבוץ הראשון שהאנשים די מרוצים ואישרו את המשך המודל, אך הגידול בהכנסות היה רק חצי מליון. מהקיבוץ השני שמעתי שיש גידול מאוד משמעותי בהכנסות. מתברר שבקיבוץ הפחות שוויוני, יש בסך הכל יותר הכנסות מעבודת חברים, כי מס גבוה מאד פוגע במוטיבציה של אנשים להשתכר מעבר לתקרה. מצד שני, הוא שומר על רמת שוויון רבה יותר.
שואלים אותי, מה קורה עם חברים שאינם מעבירם את כל הכנסותיהם לאחר השינוי?
תשובתי היא שבכל המודלים יש חברים שלא מעבירים את כל הכנסותיהם, גם בקיבוץ של היום. אבל אני רואה שבקיבוצי, זו שנה שלישית שיש גידול בהכנסות. לדעתי, מה שיגרום לאנשים לשתף פעולה, ללכת לעבוד, להתאמץ ולקום בבוקר עם חיוך, הוא הרגשת הבית והשייכות, הידיעה שהם משלמים מיסים ומקבלים ביטחון לעתיד, הידיעה שהם עוזרים לשותפים ולחברים ולא לאנשים זרים. כל אלה דברים רגשיים שלא ניתן להבטיחם ע"י עונש. אי אפשר להחזיק קיבוץ בכוח, זה היה נכון פעם וגם עכשיו.
לגבי השירותים - בהפרטה, החבר משלם על שירותים שהוא צורך. ניתן לדון ולהתווכח איזה שירותים לא רוצים להפריט. למשל אפשר להחליט שלא להפריט את החינוך והבריאות אלא להמשיך לממנם על ידי הקהילה, כחלק מתפיסה של חברת רווחה. אני תומך בזה, אך צריך לדעת שמקורות הקהילה הם מוגבלים. יתר על כן, הניסיון מוכיח שצריכה פרטית פעמים רבות מייעלת את המערכת כולה. בהקשר זה, הרבה תלוי בהנהלה. אם תהיה לחבר הרגשה שכספיו אינם מבוזבזים והוא מקבל מענה לצרכיו – הוא ישתף פעולה.
בשבוע הבא כאשר יוצג המודל הכלכלי, נראה מה הם שיעורי המס שהנחנו במודל. ככלל, אנו מציעים שהמסים ישמשו עבור עזרה הדדית: רשת הביטחון, קרנות לעזרה הדדית, ועבור סבסוד עמוק של הבריאות והחינוך. יש לזכור שרוב ההחלטות לגבי המסוי מתקבלות כל שנה מחדש, כחלק מתקציב הקהילה, ולכן ניתנות לשינוי. זאת בניגוד לחלקים אחרים בתוכנית, כמו שיעור הפנסיה למשל, שלא ניתן לשנותם ברב רגיל.
בסיכומו של דבר, קיבוץ הרוצה מצד אחד יוזמה פרטית ומצד שני ערבות הדדית ותמיכה, צריך כל הזמן לשמור על איזונים. בסוף התהליך כל חבר יצטרך לשאול את עצמו אם מה שמציעה לו החוברת הוא טוב יותר ממה שיש לו עכשיו – ובעתיד, ואם היא פחות טובה צריך או לעשות שינויים בה או להצביע נגדה.
ת ח נ ו ת ה ד ר ך
שלב ראשון – צריך ללמוד את הנושא, הן העקרונות הן הפרטים והן המספרים. בשלב זה אין מנוס מלקרוא את החוברת, למרות שהיא אולי משעממת וקשה לקריאה... בשלב זה ברצוננו גם להביא לידיעת כל משפחה את המשמעות של ההפרטה לגביה. בסך הכל מטרתנו היא להביא למצב טוב יותר של כל אחד. חשוב לראות בפרספקטיבה של זמן – מה יהיה מצבך ביום שלאחר השינוי, אבל לאן תוכל להגיע חמש שנים אחר כך, ויותר מכך.
שלב שני – צריך לדון אם זה טוב לנו או לא, לכל אחד בנפרד וכחברה.
שלב שלישי – להציע הסתייגויות ותיקונים על כל סעיף בחוברת, כדי שהחוברת תוגש כמכלול שלם. ההסתייגויות יכולות להעביר את החוברת לכיוונים לגמרי שונים, עליהם יצביעו בקלפי.
שלב רביעי – הבאת החוברת המתוקנת לדיון ולהכרעה.
ש א ל ו ת ה ח ב ר י ם
ע ד ה ש פ י ר א :
קראתי לאחרונה שהסיכוי להצליח לעשות שינויים תלוי במנהיגות של הקיבוץ. האם להתרשמותך יש לנו מנהיגות לעשות את השינוי?
ט ל י ש ר א ל י :
שינויים מצליחים או לא, ממגוון של סיבות. לגבי מנהיגות - זהו שם גג לתופעה מגוונת. מנהיגים הם בעיני הקהל – המוכנות שלו לקבל סמכות, לקבל התווית דרך. מנהיגות אין פירושה שהמנהיגים יודעים לסדר את הכל, אלא שהם יהיו אנשים שהצבור מוכן להקשיב להם. יש מעין ריקוד בין החברים לממלאי התפקידים. אם מצד אחד יש מוכנות לתת לכל חבר מקום, ומאידך הציבור מאמין בדרך ובאדם שמתווה או מייצג אותה – ניתן לעשות ביחד דברים.
אני באופן אישי מבטיח שלושה דברים בכל קיבוץ שאני בא לעבוד בו:
א. שאני אעשה טעויות
ב. שאודה בטעויות ולא אסתיר אותן.
ג. שאתקן את הטעויות לאחר שהודיתי בהן.
אבל אני לא מבטיח שאצליח ללמוד מהטעויות...
בעין שמר יש לי תחושה שהאנשים שעוסקים בתהליכי השינוי עושים את הדברים בניקיון כפיים, ולא מתוך אינטרסים צרים כדי להרוויח אישית. להבנתם, השיטה כבר אינה יכולה להכיל את כל הצרכים וההסדרים האישיים, ולכן ברצונם לשנות את הכללים. כשהדברים נעשים לא למטרות פרטיות אלא מתוך אמונה שזו הדרך הנכונה לקיבוץ – אפשר לשחרר את הדיון מהעיסוק בשאלת המניעים של המובילים ולהתמקד בתוכן השינוי עצמו, אם הוא נכון או לא.
י ו ב ל ב ן מ י ו ר :
שמענו הרבה מאוד על המיסים. מה קורה עם הרווחים של העסקים? לאן הם הולכים?
ט ל י ש ר א ל י :
לא נוגעים בהחלטות הקיבוץ לגבי אגודת שמר, שאליה נכנס חלק מרווחי העסקים. מעבר לכך, לפי הצעתנו, הכספים שיועברו מעסקים צריכים קודם כל ליצור מעטפת של בטחון סוציאלי (כיסוי הגרעון האקטוארי), לאחר מכן ביטחון בדיור, ורק אחר כך שיפור היכולות הכלכליות של החברים (בונוס).
נ י צ ה ח ו פ י :
חלק גדול בהצלחת המודל תלוי במובילים. והיום טרם התחיל המודל כבר יש ניגוד אינטרסים: המייצג אותנו בצד הכלכלי מיצג גם את הצד של המועצה, ולפעמים זה ניגוד אינטרסים. מבלי להטיל דופי, איך אפשר לבטוח שהצד הפרטי לא יגבר? מהו מנגנון הביקורת שיש לנו? וכך גם רכז המשק שהוא יד ביד עם הרכז הכלכלי שהוא תלוי בו - איך מתגוננים בפני זה?
ע ו ד י ד ג א י :
אינני עובד במועצה. אלא נבחרתי להיות חבר דירקטוריון החברה הכלכלית לפיתוח מנשה - כנציג עין שמר (ללא שכר). עדיין לא השתתפתי בשום ישיבה. בכל דיון על עין שמר לא אשתתף. כנציג ציבור, זו הייתה חובתי למסור את המידע, שנבחרתי לדירקטוריון החברה הכלכלית במועצת המנהלים של עין שמר וכך עשיתי.
אם את חושבת שיש מי שייצג את עין שמר טוב ממני בדירקטוריון הנ"ל את מוזמנת להציע שם אחר.
א ו ר י ל י ס :
עין שמר מבחינת הביטוח הפנסיוני בחוב אקטוארי, והמודל בנוי על כך שחלק מהמקורות לפנסיה הוא פנימי. לפי ניסיונך, איך זה מחזיק בקיבוצים? שמענו שיש קיבוצים שאינם עומדים בהתחייבויות שלהם שהתחייבו בתחילת תהליך השינוי ועם הזמן עקב קשיים מוקטן התקציב לפנסיונרים.
א ו ר י ש פ י ר א :
מבלבלים בין מנהיגות לניהול. מנהיגות זה להביא את האנשים שסביבך שיעבדו לפי הרצונות שלך ללא כפיה.
באשר לפנסיה, למעשה גם בקיבוץ שצבר פנסיה גבוהה, עדיין השהות בבית דורות עולה הרבה יותר 10,000 ₪. שאלה נוספת, נניח שנעשה שינוי ואדם יחיה ממקורותיו, במה זה שונה מהמצב היום?
ט ל י ש ר א ל י :
שאלת הפנסיה היא במוקד ההתלבטות האם לעשות שינוי. כלומר, האם השינוי נותן מענה בתחום הפנסיה והאם הוא ניתן למימוש ("התכנות כלכלית").
בקיבוץ קטן ולא מבוגר, בו רוב החברים עובדים בחוץ ושכרם גבוה - זו לא בעיה. הבעיה מתחילה כאשר צריך להבטיח את הפנסיה, הוצאות בריאות והסיעוד בקיבוץ שיש בו הרבה חברים מבוגרים.
איך קיבוצים מתמודדים עם זה?
בעבר גרסנו שלצבור כסף בקרנות זה לא רווחי, כי חלק נשאר בחברת הביטוח והריבית נמוכה ומתדרדרת במשך השנים, והכסף נשחק. רק לאחר משבר בית אורן בשנות התשעים החלו הקיבוצים לצבור, ורובם צברו מעט מאוד. בכל מקרה קשה מאד לצבור בבת אחת מה שלא צברו במשך שנים.
מה שאפשר וניתן, זה להגדיר מה אנו חייבים לתת לפנסיונר כי להבטיח לחברים המבוגרים את רמת החיים כפי שהיא היום. להגדיר מהו תקציב הבריאות, הסיעוד וכל שאר הצרכים האחרים, ולהבטיח את המקורות להספקתם לאורך זמן.
איך מבטיחים?
ברמה המשפטית – מעגנים את ההחלטות ברוב מיוחס; מגינים על הכסף מפני צרכים תזרימיים שונים, על ידי הכנסתם לקרנות חיצוניות, ואם צריך, גם נאמן חיצוני.
ברמה הכללית – מגדירים מקורות שמיועדים לפנסיה לפני כל צורך אחר: רווחי אחזקות או מפעלים, שכר דירה בעסקים ובקהילה, מימוש נכסים, כניסה לשותפיות וכן הלאה. וכמובן, שומרים על הצבירה שכבר קיימת. מימוש נכסים הוא הדרך היחידה לתנובה מהירה, הדרכים האחרות איטיות יותר.
מה מאפיין קיבוצים שלא עמדו בפנסיה?
אפשרות אחת – מראש לא היתה להם התכנות אך הם עצמו את העיניים והימרו. אפשרות שנייה - כאשר נוצרה בעיה במקורות שתכננו, לא ידעו לבוא במנהיגות ולומר לחברים שקודם כל יש להם הבטחה. צריך לזכור שגם אם יש בעיה קשה בעסקים, בקהילה עצמה יש הרבה מקורות וניתן להשתמש בהם.
לא לשכוח, שהסיכון לגבי הפנסיה קיים גם בקיבוץ השיתופי. בקיבוץ שלי נפלו השמיים, מינו לנו כונס, וכל חבר קיבל תקציב חודשי של 250 ₪ - לפני השינוי! דווקא אחרי השינוי נעשתה הגנה משפטית על הפנסיה, הסיעוד נשאר על חשבון הקיבוץ ונוצרו זכויות אישיות מוגנות יותר מאשר בקיבוץ השיתופי.
א ו ר י ח ו פ י :
לא רוצה לעסוק בחשבונאות אלא בערכים. הערכים לא נמצאים במספרים ובניגודי האינטרסים, הם מרחפים מעל כל הדברים שבהם אנו נמצאים.
נולדתי למשפחה שלא היה לה כלום וכל השכונה הייתה כזו. ומה שלא גידלנו לא היה לאכול. אבל בשכונה הייתה עזרה הדדית יותר מאשר בעין שמר – וזה אינו קשור בכסף. להפך, כמה שיותר עשירים פחות אכפתיים לזולת. הבעיה היא האם המרכז הוא האדם, או המרכז הוא חלוקת הכסף. האם מישהו יהיה יותר מאושר שיהיה לו מאה ₪, או כאשר בנו יקבל חינוך יותר טוב ותהיה עזרה הדדית ויהיה יותר בטוח שהחברה תומכת בו רגשית.
בשביל זה באתי לקיבוץ. ואני רואה ששכחו את האדם, אין בן אדם מאחורי הדברים מאחורי השינויים. יש רק מגיע לי ומגיע לך. ואני שומע שחלק גדול מהאנשים נזרקים לשולי הדרך. ואני לא רוצה שזה יקרה.
בגלל מצבי הבריאותי הגעתי לגרמניה לכפר שבו יש בית חולים מיוחד ושם התחיל מהלך הריפוי שלי והיום אני עומד על הרגליים. הכפר כולו הוא קיבוץ בתוך גרמניה הקפיטליסטית. מנהל ביה"ח ושוטפת הרצפות מקבלים אותה משכורת. למה? כי שוויון ערך האדם יותר חשוב בעיניהם. הכפר הוא טבעוני והם חיים יחד עם הטבע ובהתאמה אליו. ואם האמונה חזקה גם הכלכלה חזקה.
ואם אין אמונה שום דבר לא יוצא. אף אחד מהכלכלנים החכמים והגדולים של העולם, לא הציל את האנושות. וכל גדולי כלכלני אמריקה הרסו את העולם. אז טל אומר, אולי נטעה... ואני אומר שאסור לטעות כי לא תהיה דרך חזרה. אנחנו כבר בתוך השינוי ואין ברירה. אבל בואו נעשה זאת לאט ואנושי.
א ו ר י ש פ י ר א :
לא רק חופי חושב על האדם, ובהערת ביניים, לי לא היו מקורות להגיע לגרמניה גם אם הייתי רוצה.
טרם קיבלתי תשובה למה שנאמר פה בשיחה אחרת, שאנו צריכים 50 מליון ₪ כדי לעשות את השינוי. ואני שואל האם צריך להוסיף כסף כדי לעשות את השינוי?
ט ל י ש ר א ל י :
הדרך שלפנינו עוד ארוכה. בשבוע הבא יוצג המודל הכלכלי, ע"י רואה חשבון חיצוני שאמור לבדוק בצורה בלתי משוחדת, האם הקיבוץ יוכל לקיים את השינוי, האם יצטרך לעוד מקורות כדי להמשיך אותו לאורך זמן? האם יוכל להחזיק את הפנסיה? לעצם השאלה - צריך לבדוק אם החוסר בחמישים מליון נובעים מהגרעון האקטוארי. יתר על כן – אם לא יעשה השינוי, יהיה מקור?
א ו ר י א ש כ ו ל י :
את החוברת שקיבלנו ביום שישי קראתי כמה פעמים וחלק ממנה לא הבנתי, כמו למשל מה אנחנו צריכים לשלם ומה לא. אינני מומחה לפנסיה, אבל בן גוריון מבית השיטה אמר ש"אם אין כסף בבנק אל תאמינו להם". אני גם נגד מכירת העסקים כדי לכסות גירעונות, כי כך אנחנו מושכים את השטיח מתחת רגלי ילדינו. האם זאת הכוונה, או שאינני מבין.
לגבי הסעיפים העוסקים בשינוי התוכנית בעתיד (פרק 12). אני שואל, אם הקיבוץ לא יצליח מה יהיה?
האם התוכנית ניתנת לביצוע עכשיו? – זה בספק רב ועד אז נחכה. ואם להתחיל – אז בנושא העבודה.
י ו ס י ב ן מ י ו ר :
לא אמרת מילה על הדיור...
ט ל י ש ר א ל י :
אני מסכים לדבריו של אורי אשכולי שמהחוברת לא ניתן ללמוד אם לעשות את השינוי. זה הכיוון הכללי ומצע לדיון. סעיף 12.4 מעגן את זכויות הפנסיה כך שלא ניתן יהיה לנגוע בכסף השייך לחברים. האם היום יש לכם הגנה כזאת? תשפטו אתם. אבל אם אי אפשר לסמוך היום על אף אחד – איך בכלל אפשר לקיים קיבוץ?
לעניין השיכון - נקיים דיון נפרד, שבו נרד לפרטי ההצעה. יש לנו רעיון מסגרת וצריך עדיין לעגן אותו מבחינה כלכלית.
ר ק פ ת ז ה ר :
תודה רבה לטל, וניפגש ביום שני בשבוע הבא באותה שעה, להצגת המודל הכלכלי.
פרוטוקול הנהלת קהילה
מיום 3/6/2009
1.אישור פרוטוקול – אושר פרוטוקול ישיבה מיום 20.5.2009 .
2.עידכונים מהשוטף:
וועדת רווחה – רוני הציגה את הרכב הוועדה: אוריין גנדלמן (מרכזת, נבחרה בקלפי), נירה כהן (בריאות), נירית (מרפאה), רבקה שדה ונילי ארבל. הרכב הוועדה מאושר.
מטבח מבואות עירון – עמית מסר על מו"מ עם המוסד החינוכי לגבי הזנת ילדי נעל"ה.
ענף הבגד - מחסן בגדים ומכבסה – עמית ורוני עדכנו לגבי איחוד שתי הפעילויות לענף אחד בניהולה של ענת מילשטיין, לאחר יציאתה של אסנת מהמכבסה. אסנת פותחת יזמות של עבודות זכוכית. תודה רבה לאסנת על שנים של עבודה מסורה במכבסה ובהצלחה בראשית דרכה החדשה. את אסנת מחליפה רותי גורן. בהצלחה לרותי, לענת ולענף הבגד.
סידור רכב – רוני עדכנה לגבי סיום פעילותו של משה רונן כסדרן הרכב וכניסתה של אוריין גנדלמן לתפקיד. עמית עדכן לגבי תוכנת סידור רכב חדשה שנרכשה ומותקנת בימים אלה. התוכנה אמורה לסייע לסדרן ולספק סידור רכב אינטרנטי, אוטומטי ומיטבי. תודה למשה על ימים שבחלקם היו לא קלים ובהצלחה לאוריין.
מפעלי קיץ של החממה – הוגש נייר של נעם גבע לגבי פעילויות של קבוצות נוער חו"ל, מארה"ב ומקסיקו ונוער ישראלי יהודי-ערבי, המתוכננות בחודשי הקיץ. הפעילויות כוללות לינה בפנימייה של המוסד החינוכי ושימוש תמורת תשלום בשירותים שונים של הקיבוץ. כן ירבו.
אלימות של חברים כלפי ממלאי תפקידים – לאור (לחושך?) אירועי רמת הכובש, רקפת דווחה על מספר מקרים החורגים מתרבות הדיון והשיח המקובלים בעין שמר. בעלון הקרוב יפורסם מכתב מנהלי קהילות בנושא. ביקשה להקדיש את אחת הישיבות הקרובות לדיון בנושא.
3. עומר ורינה גבע פתרון דיור – המשך דיון קודם. משתתפים עומר גבע, וכן נציגי ועדת דירות - עדה שפירא, נאוה גור וגדעון אברהמי.
בהמשך לפנייתה של משפחת זהר לחזור לקיבוץ ולדירתה הקודמת, סוכם להציע מעבר משולב: משפחת גור תעבור לדירת מושיקו וסוזנה (פונתה על ידי עתר ויסמין), עומר ורנה יעברו לדירה שתפנה משפחת גור, וחלי וחגי ייכנסו לדירה שתפנה משפחת גבע. חלי וחגי יהיו זכאים לעבור לדירה חדשה כשייבנו דירות, ועומר ורנה יהיו זכאים לחזור לדירה שיפנו חלי וחגי, או להיכנס להגרלה על דירות רכבת שיתפנו.
4.תכנית השינוי – שיתוף הציבור. משתתפים – חברי צוות שינוי: שמעון בן פורת, יצחק דנון, נילי ארבל, עודי דגאי
חוברת השינוי ערוכה ומוכנה להפצה לציבור. ההיתכנות הכלכלית נבדקת פעם נוספת בימים אלה כדי להתאימה להחלטות החוברת ולבססה על תוצאות האמת של 2008, כדי להגיע לאומדן קרוב ככל האפשר של המציאות לאחר השינוי, כולל ובעיקר פרק הפנסיה. התקיים דיון ער בשאלת הדרך לשתף את הציבור בלמידת החוברת ובתהליך קבלת ההחלטות. הוחלט – לפרסם את החוברת לציבור ולהתחיל בתהליך הלמידה בשיחה ביום ב' הקרוב. לחוברת יצורף דף הסבר כפתיח, שיציג את תהליך הלמידה, הדיונים וקבלת ההחלטות. הובהר כי לוח הזמנים הוא גמיש וכפוף להתפתחויות.
ל ח ב ר י ם ש ל ו ם
כידוע, היום בני נוער רבים צורכים פורנוגרפיה כבר מגיל צעיר ולא לכולם ברורות ההשפעות השליליות שיש לסרטי הפרונו.
הילדות המאוחרת והנעורים הם השנים הקריטיות מבחינת עיצוב הזהות, ההתנהגות המינית, המיניות. אלה מושפעים מערכים וגורמים שונים, המעצבים עמדות חברתיות מזיקות שמשעבדות גברים לכוחניות ונשים לדימוי נמוך של חולשה ונחתות מינית.
כתוצאה מהיותה מסמלת את ה"שיח החופשי" הראשון על מין, הפכה הפורנוגרפיה למכתיבת המיניות העיקרית.
הפורנוגרפיה מציגה מיניות כמנותקת מהוויה אנושית כולת, וכן יוצרת קשר מיידי בין מין ובין כוחנות ושליטה.
הקשר בין פורנוגרפיה ואלימות מנית כבר מזמן לא סמוי ולא עקיף.
בחברה כיום מתעצב נוער שמסוגל לקרוא לנער שנאנס – הומו, ולנערה שנאנסה – שרמוטה. זהו נוער שעבר תהליך של הפנמת מסרים פרנוגרפים שלא יוצרים הפרדה בין אלימות מינית ומין. לכן הוא מסוגל לחשוב על אונס כמין, על הטרדה מינית כבדיחה ועל אלימות מינית כלגיטימית.
החינוך הנכון הוא לחשוף את הנוער לידע ה על מיניות, מין והנאה מינית, תוך יצירת קשר לאנושיות, לרצונות,לרגשות, ובכך למעשה ליצור תפישה בריאה של יחסים אינטימיים הדדיים ושוויוניים.
* הביאה שלומית דנון, מתוך פרסומים של אגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית.
שאלות המבקשות תשובות
אבישי גרוסמן
בתחילת המסלול, עדיין בשלב ההסברים, חשוב לשאול ולנסות להשיב.
1. האם חלוקי הדעות בינינו נשענים בעיקר על הראוי שיהיה, על אמונות אישיות הקשורות לטבע האדם, או לחילופין, על נימוקים מעשיים ולעיתים אגואיסטיים.
2. האם ובאיזה כיוון תשפיע, לדעתך, הנהגת שכר דיפרנציאלי בקיבוץ על: חופש הבחירה, ערבות הדדית בין החברים, תחושת סולידריות, תחושת צדק, יעילות כלכלית, ויכולת להמשיך ולקיים חברות בין אישית בין המשתכרים היטב לבין אלה שמשכורתם נמוכה בהרבה, או שהוצאותיהם גבוהות במידה ניכרת.
3. כיצד תרגיש אם יתברר לך שאחד מבניך חבר קיבוצך חי ברווחה גדולה ומאפשר לבניו, נכדייך, אפשרויות התפתחות רבות ומגוונות בעוד בנך השני, חבר קיבוצך גם הוא, לא יכול לאפשר לבניו, נכדיך, אפילו חלק קטן ממה שבנך בעל המשכורת הגבוהה יכול לאפשר לבניו.
4. מהם הליקויים העיקריים במציאות של הקיבוץ כפי שהוא מתנהל בימים אלה, (עם שיפורים מתבקשים) אותם היית רוצה לתקן באמצעות שינוי אורחות החיים והנהגת רשת ביטחון.
5. האם אתה מאמין שהבטחות המופיעות בחוברת השינוי יכובדו ויקוימו לאורך שנים בקיבוץ שעבר את תהליך השינוי.
6. כיצד, לדעתך, ישפיע השינוי על מערכות היחסים בין חברים שפעם דיברו בגובה העיניים והיום מדברים מגובה המשכורת.( חיבה, עוינות, אדישות, ניכור, אכפתיות הדדית, אחר. )
7. ושאלה אחרונה: האם לדעתך יש בינינו חברים שמתוקף תפקידם, השכלתם ותמחורם, מגיע להם יותר מאשר לחברים אחרים העובדים ומתאמצים לא פחות מהם. לדוגמא, מנהל מפעל משכורתו תהיה כעשרים אלף שקל, ופועל יצור חרוץ ומיומן, בן גילו וחבר קבוצתו החינוכית של המנהל, משכורתו תגיע בקושי לששת אלפים שקל. האם מציאות כזאת נראית לך רצויה?
שאלות אלה עומדות במרכז הדיון, ואסור שחוברת הצעות מלאה פרטים והסדרים יעמעמו את חשיבותן.
קונגרס בינלאומי באוניברסיטת חיפה על
מצריים העתיקה
לפני כחודש נערך באוניברסיטת חיפה קונגרס של שבוע ימים בנושא שהוגדר כ"מצריים, כנען וישראל: היסטוריה, אימפריאליזם ותרבות חמרית". הקונגרס אורגן ובוצע על ידי העמותה של סקר הר מנשה, העמותה המארגנת את הסקר והחפירות, שבראשה נמצא, בין היתר, כותב טורים אלה.
הרעיון לארגן את הקונגרס נולד בשל הצורך לחשוף את הישגי העבודה שלנו בפני האקדמיה בעולם. לא סוד הוא שחלק גדול מתוצאות מחקרנו אינו אהוד, בלשון המעטה, על חלק ניכר מהאקדמיה הרשמית. אנשים אלה מתבססים על ביקורת חריפה ואפילו שלילית כלפי ההיבט ההיסטורי של המקרא. הסקר שלנו בן 30 השנה, שנערך בשומרון ובבקעת הירדן, הוא הגדול בעולם עד עתה – בשטח, בזמן וברזולוציה. תוצאותיו תומכות באופן בולט בתפיסה ההיסטורית של המקרא הקדום, ובעיקר במה שנוגע לראשית ישראל.
התגליות העיקריות שנחשפו בפני הקונגרס היו כדלהלן:
1. "הדרך הפרעונית" למגידו, העוברת בנחל עירון אך לא במסלול המקובל;
2. אתר גויי הים באל-אחוואט ליד קציר, שזוהה על ידינו כחרושת הגויים משירת דבורה. באתר זה גרו, לדעתנו, אנשי שבט השרדנה מגויי הים. שבט זה היה קשור מאד לממלכה המצרית, בשל העובדה שאנשיו נלחמו במצריים ואח"כ הפכו לשכירי חרב שלה;
3. אתרי "כפות הרגליים" בבקעת הירדן, המציגים תפיסה חדשה באשר לקשר בין מצריים העתיקה לבין הישראלים הקדומים ויצירתם – התנ"ך.
לצורך הקונגרס הצלחנו לגייס תרומה שמימנה את פעילותו, כאשר הטיסה והשהיה בבתי המלון היו ע"ח החוקרים שהגיעו. את כל השאר – נסיעות, ארוחות, סיורים – מימנו אנחנו. הגיעו סה"כ 17 חוקרים מחו"ל, בעיקר מארה"ב, גרמניה ואוסטרליה. חלק ביטלו את הגעתם, בנימוקי המצב הכלכלי. נוסף לאלה השתתפו 10 חוקרים מהארץ.
הדיונים נערכו בקומה 30 של מגדל אשכול, באולם מרווח שממנו נשקף נוף מרהיב של מפרץ חיפה. אחרי כל הרצאה בת 20 דקות היו דיונים ושאלות, שלרוב הם החלק המעניין של הקונגרס. רוב החוקרים באו משטחים כגון לשון וספרות מצרית, תולדות האמנות במצריים העתיקה, גיאוגרפיה ועוד. מבחינה זו לא לגמרי השגנו את המטרה, משום שהידע של הנ"ל על התנ"ך בפרט וא"י בכלל היה מוגבל למדי. הם באו מדיסציפלינות מוגבלות שלא תמיד נתנו להם רקע מתאים להבין את התגליות שרצינו לחשוף. רק מעטים היו בעלי רקע והכשרה בארכיאולוגיה של א"י ובמקרא, אבל אלה האחרונים בהחלט נתנו את הטון.
החלק היותר מוצלח של הקונגרס (למרות שגם הדיונים וההרצאות היו מעניינים מאד) היו שני ימי הסיור. הראשון היה ל"דרך הפרעונית" למגידו, שנערך בשיירה בת 10 ג'יפים. יצאנו ממצר ועברנו בואדי סמנטר (לשעבר נחל נרבתא), שזוהה על ידינו כנתיב חלופי לכניסה מול ברקאי. החלק החדש השני היה הקטע הצר בן 2 ק"מ שבו עברה היציאה העתיקה ממעבר עירון למישורי עמק יזרעאל. קטע זה, המתואר במקורות המצריים כמטיל אימה על כל העוברים, לא נתגלה למעשה עד הסקר שלנו. הוא משלים יפה את המקורות הקדומים ומסביר אותם.
הסיור השני היה לבקעת הירדן ובית שאן. בראשונה ביקרנו באתר "כף הרגל" ('גילגל ארגמן') וניתנה סקירה מקיפה על הקשר למצריים ולתנ"ך. התגובות היו מעורבות: מהתלהבות ועד חוסר הבנה, בעיקר ע"י אלה שהכל היה חדש עבורם – העוסקים רק באגיפטולוגיה. בדרך חזרה נערך ביקור מקיף בחפירות בית שאן המקראית והרומית-ביזנטית.
התגובות הכלליות של משתתפי הקונגרס ראויות לציון ולחיוב רב. ראשית, היה טיפול בלתי רגיל בהם, כולל הסיורים (יצויינו עוד סיור וארוחה בקיסריה). שנית, הסיורים היו חידוש חשוב ומלהיב. כך שנתנו להם good time, כשכוונתנו לחשיפת המחקרים שלנו לא תמיד התממשה.
אבל בסך הכל היה הקונגרס אירוע חשוב ואפילו מרגש, וכבר כיום אנו מתחילים לחשוב על הקונגרס הבא. עוד ראוי לציין שהיו הרבה משתתפים שאינם אקדמאים, שבאו לשמוע וללמוד.
אדם זרטל
09 יוני 2009
מספרנו ה.ח.6
חוזר מים מס' 6 – יוני 2009
1. הוראת שעה להשקיית גינון בהתיישבות
כידוע, רשות המים מנסה מזה חודשים מספר להעביר תקנה בדבר הגבלת השקיה של גינון פרטי וציבורי.
לא נרחיב כאן על התוכנית אותה מבקשת רשות המים להשית על הרשויות העירוניות (להן כידוע אין הקצאות מים – להבדיל מהישובים החקלאים – להם מכסות מים לחקלאות ולבית); התוכנית המתגבשת באשר לישובים החקלאיים המתוכננים (מושבים, קיבוצים ומספר מושבות), מדברת על הגבלת ההשקיה ל-2 סוגי הגינון – ציבורי ופרטי – לפרק זמן של שעה בשבוע וזאת החל מיום 1.7.09 ועד 31.10.09. (התקנה טרם פורסמה). דרומה לקו הבצורת יהיה היתר השקיה לשעתיים בשבוע.
כפי שפרטנו בחוזרנו מאפריל ש.ז., גם כיום לא ברור כיצד מתכוונת רשות המים לאכוף את התקנה.
אנחנו סבורים שבשל המצוקה האמיתית, טוב יעשו האחראים לעניין בישובים, אם ינקטו בכל פעולות ההסברה הנדרשות ע"מ למנוע בזבוזים מיותרים. אנחנו נביא לידיעתכם את תוכן התקנה עם פרסומה.
2. "היטל בצורת"
כהמשך לסעיף הקודם, ובתיאום עם הממשלה – אישרה לפני שבוע ועדת שרים לחקיקה את "היטל הבצורת" שמשמעותו קנס כבד על כל צריכת מים לבית (כולל גינון) של כמות העולה על 4 מ"ק לאדם לחודש; תעריף הקנס הוא בגובה של 20 ₪ למ"ק בתוספת של תעריף ג' המקובל ברשויות (כיום בגובה 7.94 ₪/מ"ק) – דהיינו, הקנס יהיה בגובה 27.94 ₪/מ"ק!! ע"פ התוכנית אמורה התקנה להיכנס לתוקפה ברשויות העירוניות החל מיום 1.8.09 ובהתיישבות העובדת, החל מיום 1.1.2010; תוקף התקנה כפי שמופיע בחוק ההסדרים – 31.12.2010. עפ"י התוכנית חובת הגביה היא על ספק המים.
למיותר לציין ש"היטל הבצורת" במתכונתו הנוכחית מעורר התנגדות נרחבת – הן בשלטון המקומי, הן ב"מקורות" וכמובן אצלנו, נציגי ההתיישבות.
ע"מ להמחיש את היקף הבעיה בהתיישבות – להלן דוגמא למה ייתבע ישוב בן 500 נפשות:
המצב כיום:
הקצאה של 150 מ"ק לנפש X 500 תושבים X 2.94 ₪/מ"ק סה"כ הוצאה של 220,500 ₪.
במצב החדש:
4 מ"ק לנפש X 12 חודשים X 500 תושבים X 2.94 ₪/מ"ק = 70,560 ₪.
ועוד 102 מ"ק (48 – 150) X 500 תושבים X 27.94 = 1,424,940 ₪, ובסה"כ - 1,495,500 ₪!!.
(תחשיב זה נעשה תחת ההנחה שהצריכה הביתית נשארת ללא שינוי – 150 מ"ק לנפש).
בסיוע בלתי נילאה של אבו וילן, מזכ"ל ההתאחדות, הובהר ליו"ר רשות המים ואנשיו, שכל עוד אין הפרדת רשתות מלאה בישובים המתוכננים – לא ניתן להחיל את התוכנית על הישובים הללו.
זאת ועוד: במושבים בהם קיימת מנייה של מים על כל יח' דיור – היא קשורה גם לחלקה א' – החקלאית, וכל עוד אין הפרדה ברורה בין הבית לשטחים החקלאיים – אין כל אפשרות מעשית להשית את ההיטל.
יצויין עוד, שע"פ בדיקה ראשונית של א. ע. המים, עלות ממוצעת של התקנת מדי-מים והפרדת רשתות (כולל שיפוץ צנרת הכרחית) – עלותה לישוב חקלאי היא בסד"ג של 2.5-3.0 מלש"ח.
יש לנו יסוד להאמין שיו"ר רשות המים ואנשיו הבינו, ש"היטל הבצורת" במתכונת המוצעת, לא יוכל להיות מופעל בהתיישבות המתוכננת בלו"ז המתוכנן.
בעקבות ...
המחמאות שקיבל צוות המטבח בסיכום הרבע שנתי
(פורסם בשבוע שעבר, בפרוטוקל הנהלת הקהילה )
נאמר לנו, כי בעקבות כך שסיימנו יפה מאוד את שלושת החודשים הראשונים של השנה, יש הרבה מרמור בקרב חברים שחושבים שהרווחנו עליהם כסף.
מעניין, שבכל פעם שאומרים עלינו מילה טובה, יש כאלה שקופצים ורוצים את כספם בחזרה.
צר לנו לאכזב את אותם אנשים, אך הרווחים שלנו אינם מגיעים מכיסם. הם מגיעים בזכות עבודה קשה והרבה מוטיבציה של הצוות למכור אוכל החוצה, להביא תיירים והרבה מוסדניקים.
משם בא לנו הכסף הגדול. וחבל, שבמקום להגיד מילה טובה, רצים עם טענות למנהל הקהילה.
אנחנו מאחלים לעצמנו שרק נמשיך כך ונוכל להמשיך ולהיות מאוזנים ואף רווחיים.
קרן בשם צוות המטבח.
סיכום שבועות
מאת: חיים חננאל
כתיבת הסיכום נדחתה בשבוע עקב מחלה קלה של הכותב ועמכם הסליחה.
ארגון חג שבועות בקיבוץ עין שמר הוא אתגר קשה במיוחד ומייד נדון גם בהצלחה. מצד אחד הציפיות: חג שבועות הוא יום ההולדת לקיבוץ ומכאן ציפיה שעדיין קיימת לחגוג את חג הקיבוץ ביחד עם חג השבועות. מצד האחר, השבועות המסחרי ב"חצר הישנה" שואב אליו רבים מאוד מחברי הקיבוץ, חלקם מאלו שמחוברים יותר אל החג. דווקא קיום החג ברחבי החצר, יש בו יתרון גדול. התפאורה מוכנה, האווירה מאוד של שבועות, ההפנינג לילדים ארוז ומוכן בעטיפת מתנה. הטרקטורים שנאספים לטובת אירועי החצר עומדים לרשות הקיבוץ וצוות החצר משתף פעולה, למרות הלחץ הגדול (אותו אני מכיר היטב), ומטה שכם לטובת האירוע של הקיבוץ.
ונחזור שוב לציפיות. בעבר, היו חוגגים חגי שבועות גדולים ומפוארים בשדות הקיבוץ. ענפי הקיבוץ החקלאיים היו יוצאים מגדרם לקשט עגלות והחג ללא ספק היה של כולם. כיום האווירה אחרת. אינני אומר שפחות טובה. אני אומר אחרת. רכזי ענפים אינם יוצאים מגדרם, בלשון המעטה, להביא ביכורים. יש שיתוף פעולה מקומי, נחמד, חביב, עם רצון טוב, אך בקטן. כך יוצא שילדים שמחים ועליזים, עם זרים על הראש וטנא ביד, נהנים מפינות יצירה ואפיית לחמניות, מלטפים חיות, נפגשים עם העיזים הצעירות וההורים שמצלמים ללא הרף מאושרים אפילו יותר מהם. המבוגרים לעומת זאת שמתגעגעים לימי השבועות בשדות מבטאים באוזניי אכזבה. יחד עם זאת, הציפיה הלא ממומשת לחג קיבוץ כהלכתו שיתקיים במועדו.
קיום החג בערב החג אינו החלטה שלי כפי שכבר אמר לי מישהו, אלא פועל יוצא של קיום חג השבועות בחצר. ביום החג עצמו מסתובבים מאות אנשים עד שעות מאוחרות ורק בשעה שש בערב החצר מתרוקנת, מותירה מאחוריה הרבה אנשים תשושים כסאות פזורים לכלוך. אני לא רואה אפשרות לקיים בחצר אירוע לקיבוץ ביום החג אלא בערב החג.
השנה גם שינינו את סדר התכנית כדי להגיע למצב בו לא כולם עולים כאחד לחדר האוכל. אין ספק שהורגש שיפור, אך התורים היו ארוכים. ייתכן שלקראת השנה הבאה נקיים דיון- האם לקיים את האירוע בזמן הנוח לקיבוץ ולצפות מחדר האוכל להתארגן אחרת, או להזיז את האירוע לזמן אחר.
בישיבת הצוות שהתכנסה לסיכום החג הוסכם פה אחד שלקיום החג בחצר הישנה יתרונות רבים ולפני שאנחנו נכנסים לסאגה אכזרית מבחינתנו של לוגיסטיקה סבוכה בשדות הקיבוץ או בפארק הרכבת וויתור על ההפנינג לילדים, אנחנו ננסה בשנה הבאה ליצור מתכונת עדכנית יותר של טכס ביכורים וכרגיל, הכל תלוי בשיתוף הפעולה של הציבור.
את התודות נרכז הפעם באופן יותר קבוצתי.
ראשית לצוות שנרתם כמעט בדקה ה-90. למעשה, צוות שבועות הורכב מצוות חנוכה עם תוספות. אוריין גנדלמן שחשה במצוקה בגיוס אנשים התנדבה וזה אומר שאיתה תמיד לימור גרוסמן וישראל עזר. טלי חדוותי התגלתה כבעלת כושר אירגון משובח. טל ספקטור, בשקט ובחיוך נענה ללא היסוס לפנייתי לקחת חלק. תמי צמח, כדרכה עיצבה לוח מבשר לתפארת, ובמה יפהפיה ששימשה גם את ארועי החצר המסחריים ואבנר ארבל לקח פיקוד על שרשרת הטרקטורים ומבחינתנו עלה בדרגה ממג"ד למח"ט טרקטורים.
תודה גדולה לנהגי הטרקטורים שנענו לטלי חדוותי, למוסדניקים שעבדו בפינות השונות, לשחר זוהר-סל שלא נלחץ ממני יותר מדי, לצוות החצר הישנה על הסיוע, ולציבור שתרם, נהנה וסייע.
תודה למופיעים- נועם בורלס שכל הרעיון הנחמד של הצגת השיר כפירסומת למחלבה שלנו היה שלה, לאביעד שפירא על הליווי, לנעם גבע על הגיטרה, ולאמיתי ששון, אלוף הכניסות הדרמטיות, שאיכשהו תמיד מעלה את הרייטינג באותה הזדמנות.
ש ב ת ש ל ו ם !
