חפש בעלונים קודמים

כד באב תשס"ט 14.8.2009



עלון 33 (3755) כד באב תשס"ט 14.8.2009




ש נ י א ל ו נ י ם
נתן יונתן פעם על גדות הוואדישני אלונים בסלעשני אלונים ידעתישם במורד הוואדי. את האחד הרעםפעם הכה צמרתגזע אחיו קרועבאו בו אש ורוח.קיץ שילח שינים מי הגשמים הולכים הםעוד הם עומדים השניים,שני אלונים אחים הם.תם הסיפור איננו.מי כאלון יתננו.
שני אלונים ידעתי
שם במורד הואדי.שני אלונים ידעתי מילים: נתן יונתןשם במורד הוואדי















היום יכולה להיות הפעם האחרונה שתראה את אהוביך
בגלל זה אל תחכה יותר, עשה היום, כי אם המחר לעולם
לא יגיע, בוודאי תתחרט על היום בו לא הקדשת זמן לחיוך,
לחיבוק, לנשיקה והיית עסוק מכדי להגשים בקשה אחרונה.

שמור את אהוביך קרוב, תלחש באזנם עד כמה אתה זקוק
להם, תאהב ותתייחס טוב אליהם, תקדיש זמן לאמור להם,
"אני מצטער", "תסלח לי", "בבקשה", "תודה",
וכל אותן מלות אהבה שאתה מכיר.

גבריאל גרסיה מרקס












ש א ל ו ת


בעניין התקציב האישי

1. האם התקציב הוא סודי (כמו חשבון בבנק)?

2. למי יש הרשאה לראות את פרטי התקציב.

3. על סמך אילו תקנות, ניתנת הרשאה זו.

ה צ ע ו ת י :

1. יתרות התקציב של החבר הן סודיות וחסויות.
2. מנהל הקהילה יקבל דו"ח רק עבור חברים שיש להם יתרה שלילית החל מסכום מסוים.
למשל 5,000.
3. אין דו"ח עבור יתרות חיוביות.

יש לזכור, מנהל הקהילה בתפקיד זמני. חשוב שתהיה סודיות תקציבית כמו שיש סודיות רפואית.

( - )

ת ש ו ב ת
איציק פופר, צביה ויסברג, עמית דגן, רקפת זהר:
תודה לשואל, ולאור חשיבות הנושא בדקנו אותו מכמה כיוונים. להלן תשובה משולבת של החתומים.
1.
הנתונים הכלולים במערכת התקציב האישי הינם כמובן סודיים. עם זאת, זה לא חשבון בנק, כי המערכת הבנקאית כפופה מכוח חוק למעטפת פיקוח מקיפה, מעצם העובדה שהיא משרתת את הציבור הרחב ללא הגבלה, בעוד מערכת התקציב האישי משרתת אך ורק את חברי הקיבוץ וסגורה למשתמשים אחרים. הדמיון קיים בהקשר זה, שגם בבנק, חשבונות הלקוחות ידועים וזמינים למי שמנהל את כספיהם.
2.
חשבונות התקציב בעין שמר חסומים בפני כלל משתמשי מערכת המידע באמצעות מנגנון שמאפשר גישה חופשית רק לבעלי הרשאה. בעלי ההרשאה בהנהלת החשבונות הם, צביה, איציק וגיל. מידע מרוכז על התקציבים מועבר באופן סדיר מהנהלת החשבונות למנהל הקהילה, ובמקרים ספציפיים, גם למזכירה.
3.
ההרשאה ניתנת על סמך תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) ותקנון האגודה השיתופית עין שמר, המעניקה לממלאי תפקידים ("אורגנים") סמכויות שונות, בין היתר הסמכות לטפל בתקציב הקהילה, וכפועל יוצא מכך, לטפל בתקציבי החברים ולנהל אותם. כמובן שלשם כך יש צורך לראות את התקציבים ולהכירם. חוק נוסף שמחייב אותנו הוא חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, על פיו אין לעשות שימוש במידע על ענייניו הפרטיים של אדם, או למסור עליהם לאחר, שלא למטרה לשמם נמסרו. במקרה של קיבוץ, המטרה היא ניהול תקציבי שוטף של הקיבוץ וחבריו. לדוגמה, יש לנו החלטה שלא יוצאים ללמוד עם חוב בתקציב. על מנת לממש החלטה זו, יש לבדוק את תקציבי המבקשים לצאת ללימודים.
דוגמה אחרת שמתייחסת להצעתו הראשונה של השואל – יש לנו החלטה שבנים בעצמאות כלכלית לא יכולים להיות בחוב. כיצד נפעיל את ההחלטה אם לא נדע מה מצבם בתקציב?
או דוגמה נוספת, בהתייחס להצעתו השלישית של הכותב - חבר שמבקש עזרה כספית מהקיבוץ – האם לא הגיוני לבדוק אם יש לו יתרות גבוהות בתקציב ואולי הוא יכול להסתדר גם ללא עזרה של כספי ציבור?
ולגבי הערתו האחרונה של הכותב – כל ממלא תפקיד הוא זמני, בין אם הוא חיצוני או חבר קיבוץ, בין אם הוא מנהל קהילה או מנהל חשבונות. חובתם של ממלאי תפקידים בכלל ואנשי הנהלת חשבונות בפרט להקפיד על סודיות וצנעת הפרט. האם זכותם לצפות בתמורה לאמון בסיסי מחברי הקיבוץ?


ש א י ל ת א

למרפאת השיניים
חברים בעצמאות כלכלית ביקשו לעשות טיפול במרפאת השיניים. הסתבר, שמחיר טיפול זהה אצלנו גבוה בהרבה מטיפול בקופ"ח.
האם לא מן הראוי שחברים אלה יקבלו כאן לפחות מחיר זהה?

ע י ד ו

משיבה חגית בורלס:
במקרה שמתאר עידו, המחיר שהצענו היה זהה או קצת יותר גבוה מזה של קופ"ח, אין כאן רווח אלא כיסוי עלויות, באותו אופן שאנו מתמחרים את הטיפול בחברי קיבוץ. צעירים בעצמאות כלכלית יכולים לבחור אם להיעזר בשירותי המרפאה שלנו או לפנות לקופת חולים בה הם חברים.
סיכום הצבעה לסעיפי שיחת קיבוץ שנערכה ביום 3.8.09
תאריכי הקלפי: 7.8.09, 9.8.

ערן אפל לחברות - עבר

ריכוז ועדת תכנון – זיו חדוותי – לא עבר

ניהול בית דורות, קדנציה נוספת – נילי
ארבל – עבר

ניהול ענף המזון, קדנציה נוספת – מרתה מור – עברה

משך הדיונים על תהליך השינויים – 127 בעד, 72 נגד – עבר.

לאור הערות ובקשות חברים, לא יפורסמו מעתה מספרי המצביעים בנושאים פרסונליים. המעוניינים בפרטים יכולים לקבלם אצל המזכירה.





עם סיום עבודתי
ב"עבודות חוץ"


לפני מספר חודשים יצאתי בשעה טובה לגמלאות. בתהליך העברת צבירת זכויות פנסיוניות ממקום עבודתי בת.ל.מ לחשבון של הקיבוץ, הגעתי יום אחד בשעות אחר הצהריים לבנק הפועלים, הייתה תנועה ערה בבנק. מכונת המספרים הוציאה לי את המספר 227 (!) באגף הבנקאות האישית. התור התנהל בעצלתיים, אשה שנכנסה קצת אחרי התיישבה לידי קצרת רוח ולחוצה, "זה לא הבנקאות השכונתית של 50 משפחות שהייתה פעם אמרה, עכשיו הכל במסות גדולות, הכל ממוחשב, אך עדיין ממתינים..."
המשיכה ושיתפה אותי בהמתנות נוספות והתרוצצויות שלה בין עורכי דין, בתי משפט, בנקים והוצאה לפועל, כדי לקבל כספים המגיעים לה.
רחמי נכמרו עליה והצעתי לה את תורי, "נתחלף בתורינו" אמרתי, וחכינו, משהתור המשיך להזדחל באיטיות הוצאתי את ספרון תהילים (אמצעי בדוק שהוכיח את יעילותו במצבים דומים בעבר, בהזזת התנועה בפקקי תנועה, בהתעכבויות של רכבות וכו'... אמצעי יעיל מאוד לאדם המאמין. חשוב לציין שיעילותו גבוהה ככל שאמונתך מוחלטת וככל שהתנהלותך מותאמת לנדרש מיהודי על פי התורה וככל שהפניה לסיעתא דשמיא נעשית באהבה תודה ושמחה). פתחתי אותו איפה שנפתח וקראתי כמה פסוקים והוא לא אכזב, המספרים נעו בקצב מזורז יותר ותוך זמן קצר הגיע תורי.

בקשתי מהפקיד שיחליף את התורים שלי ושל שכנתי, אך הוא אמר שאינו יכול, כי פרטי האישיים כבר רשומים ליד מספרי ובכך נסתם הגולל על האפשרות לעשות מחווה אנושית קטנה.

הפקיד היה אדיב ונעים ונתן לי שרות טוב. בינו לביני על הדלפק נח דף צבעוני המפרט את סכומי העמלות הממוצעים למשפחה בחודש בבנקים השונים. עיינתי בו, הסכום של בנק הפועלים היה הזול ביותר ועמד על כ- 13 ₪ לחודש למשפחה בממוצע. הסכום בבנק הבינלאומי היה היקר ביותר כ- 27 ₪ לחודש למשפחה בממוצע - אז לפחות יצאתי בזול.

כשיצאתי מהבנק כעבור שעה וחצי מרגע כניסתי הודיתי שלוש פעמים, בנוסף לתודה לפקיד הבנק: הודיתי לבורא עולם על השגחתו ועזרתו בזירוז התור,
הודיתי להורי שילדו אותי בקיבוץ והודתי לכל בעלי התפקידים בקיבוץ, הגזבר, אנשי הנהלת חשבונות וכל האחרים שמסירים מעלינו את הצורך בהתרוצצויות תכופות בין מוסדות ציבוריים שונים ועושים את המלאכה עבורנו.

האירוע הקטן הזה חידד מאוד את רגשי תודתי לכל האנשים הטובים שהיו שם בשבילי בשנים שעבדתי בעבודות חוץ
(מ- 1973 – 2008) אז החלטתי להודות לכם כאן מעל דפי העלון,

חברים יקרים ואהובים, תודה גדולה גדולה לכולכם, לכל מי שסייע לי בשרותיו הטובים, לאנשי ונשות הנה"ח, לסדרני/ות הרכב, לחברים שנתנו לי טרמפים, למורים/ות והורים שסמכו עלי והפנו אלי את ילדיהם ותלמידיהם, לעובדות המחסן שקיבלו אותי בימים של פחות עבודה בחוץ ולכל מי שתמיכתו הייתה פחות ישירה, אך לא פחות חשובה, כי אפשרה לי להתרכז בעבודה בראש שקט כשאני יודעת שיש מי שיכין אוכל , יכבס את כביסתי, יטפל וילמד את ילדי וכן הלאה וכן הלאה, ובקיצור לכל אנשי ונשות הקהילה הנפלאה שלנו, תודה מקרב לב.
זו הזדמנות גם לבקש סליחה אם גרמתי עגמת נפש למי מכם, חשוב לי שתדעו שאני מעריכה מאוד את עשייתכם ותמיד שמורה לכם פינה חמה בלבי, תבורכו, מכל הלב.

אני כותבת דברים אלו בט"ו באב, חג האהבה, בלב אוהב מקווה ומייחלת שתלבלב האהבה בינינו ונעלה אותה לראש סולם העדיפויות כי אין כמו האהבה לשפר את איכות החיים, הבריאות וההרגשה הטובה.

אסיים בתקווה שנדע על אף המחלוקות, ובכל אורח חיים בו נבחר, להמשיך להיות שם אחד בשביל השני ברוח טובה ונפש חפצה.

מ י ר י א ד ל י ס ט

אורחת
בחדר האוכל ובכלבו השבוע, רבים נפגשו בידידות עם אשה לא צעירה, בעלת שיער כתום, חייכנית.

ס ו ז י ס י ט ב ו ן

סוזי הייתה באולפן בשנת 72 (יחד עם ריצ'י) בזמנים שחנוך וילן היה מנהל האולפן ונחמה אלפרוביץ המטפלת.
היא כל כך נהנתה באולפן ומחיי הקיבוץ עד שהחליטה להישאר. בתחילה עבדה במכבסה יחד עם אשרית וענת מילשטיין; הן עשו שמח, למדו ביחד אנגלית אפו עוגות בישלו קוסקוס ופחדו לקלקל את הכביסה, במיוחד את חולצות השבת הלבנות של הבחורים. אחר כך רצתה לעבוד עם ילדים וסידרו אותה לעבוד עם ציפי גנדלמן (אצלה הייתה מאומצת) בחמישיה של: גופנה, כתמה, מושיקו, רווה והילה. אחרי שנה וחצי הציעו לה להיות אורחת בקיבוץ על מנת להתקבל לחברות. כששמעה המשפחה שלה על הרעיון, נבהלה מאוד ושלחה את הדודה עם כרטיס טיסה שתחזור מיד. סוזי לא עמדה על שלה, ויתרה וחזרה לצרפת.
במשך השנים באה לביקורים ושמרה על קשרים.

הרבה שנים הייתה עובדת סוציאלית ומנהלת בית ספר לעבודה סוציאלית. היום היא מלמדת באוניברסיטה, והיא בעלת דוקטורט באמנות, ויש לה עוד שלושה תאריM.A - חוץ מזה היא מציירת ומציגה בתערוכות.

איך נראה לך הקיבוץ?
מחברים בארץ שמחוץ לקיבוץ שמעתי שהקיבוץ מתפרק, ואני באה לפה ומופתעת לטובה שהקיבוץ נשאר כל כך יפה והיחסים טובים בין האנשים. אני מקווה שהקיבוץ ימצא דרך שבו יוכל להתקיים בעולם שבו הכסף הוא הדבר היחיד שחשוב.

ומה בצרפת?
המשפחה שלנו הגיעה לצרפת מתוניס, בגלל הפחד מהערבים, שבמלחמת ששת הימים שרפו חניות יהודים, ורבים עזבו כדי להבטיח את עתיד הצעירים.
אבל כמה עצוב, שזה בדיוק מה שהיהודים מרגישים עכשיו בצרפת.
בני המעמד הבינוני, כמוני, שחיים בסמוך לערבים מרגישים אי נוחות וחוסר בטחון, הטלוויזיה והעיתונות כולה נגד ישראל.
זה גורם לכך שמי שיש לו כסף עובר לשכונות אחרות ורבים הצעירים שחוזרים לדת ולומדים עברית, ומתלבטים באשר לעתידם בצרפת.



תאריך שיחת הקיבוץ הקרובה זז ושונה ך 7.9.09

מזל טוב !
ליהודית ועוזי סגולי
להולדת הנכד יונה
בנם של קרן ורן
ברכות לכל המשפחה!



בדיקה שנתית
לדוד הקיטור
ביום ג' 18.8.09
יושבת דוד הקיטור לצורך טיפול וניקוי.
הבדיקה תתקיים ביום ד' 19.8
וחידוש הזרמת הקיטור צפוי (בלי נדר)

ביום ה' 20.8.
למי לא יהיה קיטור או מים חמים?
מכבסה, מטבח, שכונת שפירא.
איחולי הצלחה לכולנו.

י ו א ל ג ר ו ס ב ר ג




הכספונט עובד!
לאחר עבודה מאומצת של הטכנאים הם הצליחו לפתור את הבעיה.

תודה מקרב לב,
לגדי גלעד שהשקיע מאמצים לרוב בסבלנות
ובאורך רוח.

יגאל ק.
ב ח ו פ ש
עמית דגן יצא לחופשה. יהיה פה ביום רביעי, 19.8, ואחר כך יחזור ביום שני 24.8. בבעיות דחופות אפשר לפנות לרוני גלעד או לרקפת זהר.





ת ק ש ו ר ת

ק ו ו י ת ו ר כ ב י ת

ט ל פ ו ן ק ו ו י
כפי שידוע לכולם, הכנסת המרכזיה החדשה לא התממשה כצפוי, והיו, ועדיין ישנן בעיות רבות שאנו מנסים לפתור.

ב י נ ת י י ם כ ד א י ל ד ע ת –
שכאשר מרימים את השפופרת כדי להתקשר, ונשמע צליל קטוע ואחר כך צליל רציף - זהו סימן להודעה קולית.

ל ה ת א מ ן ע ל י ב ש
הרוצים להתנסות ברישום הזמנת רכב "על יבש" יכתבו את הכתובת 192.1.1.248
ותוכנת הזמנת הרכב תופיע. התוכנה תיכנס לשימוש בתחילת ספטמבר. הסבר כיצד להשתמש בה חולק לתאי הדואר.

זו הזדמנות נוספת להודות לגדי גלעד, על סבלנות, תושיה, והמון רצון טוב.
מ כ ו ל נ ו .
או כמו שאומרים:
המרכזיה על הפנים
והמרכזן – 10!





















כסאות מחסן החגים

פניה נרגשת לכל ציבור המשתמשים בכסאות.

נא לשים לב ולהפריד בין הכיסאות הצרים החדשים לכיסאות הצרים הישנים.

לחדשים עיצוב ומבנה קצת שונה והם מתפקעים ונשברים ב"מגדלים" מעורבים.
סימן ההיכר להפרדה הוא המילה "כתר" באנגלית אשר מוטבעת במשענת למעלה ומלפנים רק בכיסאות החדשים.

אנא הקפידו. כסף רב הושקע בכיסאות המצוינים האלו.

ת ו ד ה
י ו א ל






יום הילד בפתח!
ביום שבת 22.8.09
בבריכה
משעה 10:00 בבוקר
ועד 14:00

שימו לב לרשימות התורנים שיתפרסמו בתחילת השבוע
וכמובן: ע ו ג ו ת !

אנו מצפים בכליון עיניים לעוגות שיכינו
הורים בעיקר – וגם סבים!
נא להירשם למעלה בחדר האוכל.


חוגגים את הקיץ בקציר!
לאה שבת במופע חדש
אהבתי, אוהבת,אהבה
ביום שני ה- 17.8.09 בשעה 20:30
בחורשת הזיתים בקציר
כולם מוזמנים
הכניסה חופשית !!!


מחשבות בעניין תוכנית השינויים
כדי להעביר את תוכנית השינוי דרושה הסכמה של 75%.
בתקופה האחרונה היו מספר הצבעות בקלפי. מסתבר, שיש גרעין קשה של לפחות 35% מתנגדים.
לאור זאת, האם יש הגיון בדיונים הארוכים בנידון?
עידו ס.




ה צ ע ה ל ב ע ל י
ה ק ל נ ו ע י ו ת
לנעול אותן בזמן החניה. לאחרונה גנבים מתעניינים מאוד בקלנועיות, במיוחד בסביבתנו הקרובה.













שפעת החזירים – דף מידע .....

כפי שרובנו שמענו בכלי התקשורת , בחודשים האחרונים מתפשטת בעולם מגפה חדשה הידועה בכינוי "שפעת החזירים", Swine flu , או בשמה המדויק יותר שפעת-A H1/N1.

מחלת השפעת: מחלת השפעת נגרמת ע"י וירוס ה-Influenza ומתאפיינת בחום מעל º38.0 מלווה באחד או יותר מהסימנים הבאים: כאב ראש, חולשה, תשישות , כאבי שרירים , נזלת , שיעול ,כאב גרון , כאבי בטן וחוסר תיאבון.
וירוס השפעת ידוע ביכולתו לעבור שינויים גנטים רבים ולהופיע בכל שנה בזן מעט שונה. וכך בכל שנה , בעונת החורף, מגיע לארץ וירוס השפעת הגורם למגפת שפעת עונתית. עקב השינויים הגנטים, גוף האדם לא מתחסן בעצמו בפני המחלה לאחר שנחשף אליה, ולכן גם מי שחלה בשנה שעברה איננו פטור מהאפשרות לחלות מהוירוס המשתנה בשנה שלאחריה. ההדבקה בווירוס השפעת היא ע"י מגע עם חולה שפעת אחר, בעיקר דרך הפרשות דרכי הנשימה (שיעול, עיטוש, נזלת) אך גם העברה ע"י נגיעה בידיים ובחפצים שבאו במגע עם הפרשותיו של חולה.
בכל שנה לקראת הסתיו, מגיעים חיסוני השפעת ואנו, כמו שאר שירותי הבריאות בארץ, מציעים לכלום להתחסן. למרות זאת, בכל שנה , מאות אלפי אנשים בארץ חולים בשפעת העונתית (רובם, כאלה שלא חוסנו מסיבות שונות).
לרוב מחלת השפעת העונתית היא מחלת חום קלה שנמשכת מס' ימים וחולפת ללא כל טיפול מיוחד (למעט אקמול , שתייה מרובה ומנוחה) . עם זאת, בכל שנה מתים בארץ כמה מאות אנשים מסיבוכי השפעת העונתית - בעיקר קשישים וחולים במחלות כרוניות.

שפעת החזירים: ישנו זן מיוחד של וירוס השפעת שפוגע רק בחזירים הידוע בכינויו "שפעת חזירים". בעבר, מחלה זו פגעה לעיתים נדירות בלבד בבני אדם ובעיקר היו אלו חקלאים שגידלו חזירים או קצבים שבאו במגע הדוק עם דרכי הנשימה של חיות אלו... מחלה זו לא הייתה מדבקת בין אדם לאדם אלא רק מהחזיר לאדם. ולכן לא הייתה מגפת שפעת חזירים. בחורף האחרון, נוצר במקסיקו סוג וירוס שפעת חדש המורכב ממוטציה של וירוס שפעת החזירים ביחד עם מוטציה של וירוס שפעת אנושי. זן השפעת החדש הוא הוירוס הידוע בשמו "שפעת-A H1/N1" המתאפיין ביכולתו לעבור מאדם לאדם ולכן גורם למגפה העולמית המכונה "מגפת שפעת החזירים".
המאפיינים הקלינים של המחלה הנגרמת מהזן החדש דומים מאוד לשפעת רגילה – כלומר ברוב המוחלט של המקרים מחלת חום של מס' ימים יחד עם אחד הסימנים הנוספים שפורטו לעיל ( כאב ראש, חולשה, תשישות וכו).
במחלה זו, כמו בכל שפעת, רבים עוברים את המחלה כלל ללא חום ומבלי שבכלל היו מודעים לה.
במחלה זו, כמו בכל שפעת , הטיפול העיקרי הוא אקמול , שתייה מרובה ומנוחה.
אם זאת, במחלה זו , כמו בכל שפעת, ישנו אחוז קטן מאוד של חולים הנפגעים מסיבוכי שפעת ואחוז קטן עוד יותר, אפסי כמעט, הנפטרים מהמחלה.
בגלל העניין החדשותי והנטייה של כלי התקשורת לדרמטיזציה ורייטינג, אנו מקבלים מדי יום דיווחים על כל חולה שמתאשפז בטיפול נמרץ או חלילה נפטר.... כך אנו מקבלים את הרושם כי מחלה זו קשה במיוחד ואסון הומניטרי עומד בפתחנו.... אך המציאות שונה בתכלית! שפעת החזירים כמו כל השפעות, היא מחלה וירלית שברוב רובם של החולים חולפת מאליה לאחר מס' ימים. בקיבוץ חלו כבר לא מעט חברים בשפעת החזירים וכאמור כולם החלימו לאחר מס' ימי מחלה וללא כל טיפול מיוחד

סיבוכים בשפעת החזירים: כאמור, סיבוכים משמעותיים בשפעת החזירים הינם נדירים, אך ידועים מס' גורמי סיכון לסיבוכים אלו: חולים עם מחלת ריאות כרונית (כולל חולי אסטמה המקבלים טיפול מונע קבוע במשאף סטרואידים), חולים עם מחלת לב קשה או לא מאוזנת, חולי אי ספיקת כליות או שחמת הכבד, חולי סרטן ומדוכאי חיסון, חולי אפילפסיה ומחלות נוירולוגיות כרונית, אנשים עם השמנת יתר ניכרת (BMI >45), חולים במחלות כרוניות משמעותיות כולל סוכרת (אך למעט חולי יתר לחץ דם או כולסטרול בלבד) וכמו כן נשים בהריון החל משבוע 12.
מטופלים עם חשד למחלת שפעת החזירים הסובלים מאחד מגורמי סיכון אלו – מקבלים מייד טיפול מונע בתרופה בשם טמיפלו, Tamiflu . תרופה זו, שהיא אנטיביוטיקה ייעודית לווירוס השפעת (כולל שפעת החזירים), מפחיתה את חומרת המחלה ומפחיתה מאוד את הסיכון של האנשים בקבוצת הסיכון לפתח את סיבוכי המחלה.
התרופה מותרת לנשים בהריון וילדים מקבלים אותה בצורת סירופ.
בקיבוץ, כל מי שחלה בשפעת החזירים וענה על הקריטריונים של גורמי הסיכון הנ"ל, קיבל את הטיפול בטמיפלו ללא כל בעיה. התרופה מסופקת בחינם על ידי קופ"ח לכן אין שום צורך לקנות באופן פרטי.

מניעת התפשטות המגיפה: מכיוון שווירוס שפעת החזירים מדבק מאוד ורוב האוכלוסייה טרם נחשף אליו או התחסן מפניו, ממליץ משרד הבריאות להקפיד כי החולים בשפעת החזירים יישארו בבידוד בביתם ויימנעו ככל הניתן לבוא במגע עם אוכלוסייה הבריאה. כלומר על החולים להישאר בביתם ולא ללכת לעבודה או למסגרות החינוך . כמו כן על החולים להימנע מלהסתובב במקומות הומי אדם (מרכולית, חדר אוכל וכד')
בתוך הבית יש לנסות להקפיד לצמצם מגעים בין החולים לבין הבריאים (במיוחד אם בבית יש אדם בריא עם גורמי הסיכון שפורט לעיל) , להקפיד על נטילת ידיים לאחר מגע עם החולה, וכן להקפיד על כיסוי הפה בעת שיעול. וירוס השפעת מדבק כל עוד יש חום גבוה ולכן יש להקפיד על ההמלצות הנ"ל עד 24 ש' לאחר חלוף החום ותסמיני השפעת. אין כל צורך שאנשים ללא שפעת אך שייכים לקבוצת הסיכון (כולל בהריון), יסתגרו בבתים או ימנעו מלבוא לקיבוץ!

מתי לבוא למרפאה: מכיוון שברוב רובם של המקרים, שפעת החזירים הינה מחלה קלה החולפת מאליה עם טיפול באקמול, שתייה מרובה ומנוחה, אין חובה לבוא בכל חשד לשפעת חזירים למרפאה! ודאי שאין חובה לנסוע למיון!!!
אם סה"כ מרגישים סביר והמחלה חולפת מאליה, ניתן בהחלט להישאר בבית ולהמתין עד "חלוף הסערה"...
בקשה לחופשת מחלה ניתן לשלוח באי-מייל או ב SMS בסיום המחלה.
עם זאת, כל אדם עם חום מעל º38.0 ושייך לאחד מקבוצות הסיכון הנ"ל – חייב לבוא למרפאה לבדיקה בהקדם על מנת לשקול קבלת הטיפול המונע בטמיפלו. כמו כן כל מי שמרגיש שמחלתו הולכת ומחמירה או מפתח סימנים של קוצר נשימה , התקף אסטמה, נשימות מהירות, ערפול הכרה, בלבול, סמני אי-שקט, כיחלון או חיוורון בולט, הקאות מרובות, או כל החמרה קלינית אחרת – חייב להיבדק בהקדם על מנת לשקול את המשך הטיפול ואף הפניה לאשפוז.
כמו תמיד, אם יש לכם ספק לגבי הצורך בטיפול מונע או לגבי חומרת המחלה, ניתן להתקשר אלי ולהתייעץ.

לסיום נקודה למחשבה , לחלות בשפעת זו תמיד חוויה מפוקפקת, ובוודאי בימים אלו כשהרופא מוסר כי ישנו חשד לשפעת חזירים.... הדיווחים בתקשורת מעוותים את המציאות ונותנים תחושה כאילו זו מחלה קשה במיוחד, למרות שהמציאות מראה כי זו מחלה חולפת מאליה ככל השפעות העונתיות. חלק מהמטופלים ובייחוד ילדים שחלו במחלה מגלים סמני חרדת יתר ופחדים עקב מחלתם. אנא היו ערים גם לסוגיה זו, שתפו את הילדים לגבי טיבה האמיתי של מחלתם ודווחו לנו בכל גילוי של מצוקה נפשית חריגה.














לסיכום:
· שפעת החזירים הינה מחלה וירלית שכיחה מאוד בימים אלו. רוב מוחלט של החולים מחלימים לאחר מס' ימים ואינו זקוק לכל טיפול למעט אקמול, שתייה מרובה ומנוחה. סיבוכים משפעת החזירים מאוד נדירים !
· סמני המחלה: חום מעל º38.0 מלווה באחד או יותר מהסימנים הבאים: כאב ראש, חולשה, תשישות , כאבי שרירים , נזלת סמיכה , שיעול ,כאב גרון , כאבי בטן וחוסר תיאבון.
· בכל חשד למחלת שפעת החזירים, יש להישאר בבידוד בבית עד 24 ש' לאחר חלוף החום ותסמיני השפעת.
· גורמי סיכון המחייבים טיפול מונע בטמיפלו: חולים עם מחלת ריאות כרונית (כולל חולי אסטמה המקבלים טיפול מונע קבוע במשאף סטרואידים), חולים עם מחלת לב קשה או לא מאוזנת, חולי אי ספיקת כליות או שחמת הכבד, חולי סרטן ומדוכאי חיסון, חולי אפילפסיה ומחלות נוירולוגיות כרוניות, אנשים עם השמנת יתר ניכרת (BMI >45), חולים במחלות כרוניות משמעותיות כולל סוכרת (אך למעט חולי יתר לחץ דם או כולסטרול בלבד) וכמו כן נשים בהריון החל משבוע 12.
· סימנים של מחלה חמורה המחייבים בדיקת רופא: קוצר נשימה , התקף אסטמה, נשימות מהירות, ערפול הכרה, בלבול, סמני אי-שקט, כיחלון או חיוורון בולט, הקאות מרובות, או כל החמרה קלינית אחרת – מחייב להיבדק בהקדם על מנת לשקול את המשך הטיפול ואף הפניה לאשפוז
המשך קיץ בריא - נגב






























דוד בן אברהם
נולד ב 18.9.1928
נפטר ב 9.8. 2009








מכתב פרידה מאבא

אבא יקר, יקר, יקר... אהוב, אהוב, אהוב.
עצוב לנו מאוד מאוד שהלכת מאתנו. היית בריא ומלא תוכניות...
אולי כל רגע תחזור? כמו שאמא חושבת כבר שלושה ימים,
קשה לתפוס את לכתך מאתנו לתמיד באופן כל כך פתאומי.
יש נחמה מסוימת שהספקת הרבה. שבאותו יום שהלכת מאיתנו היה לך יום טוב.
היית בשדות בבוקר, אחרי הצהרים היית עם אמא, הלכתם ביחד לים. נהניתם אחד מהשני...
ובערב הלב שלך פסק. נשארת שלם, קל תנועה ולא סבלת משום מחלה.

הלכת מאיתנו בדיוק שנכדך הבכור כאן בארץ בא לבקר אותנו ולהיות איתך.
נכדך הבכור שכל כך אהב אותך כמו כל הנכדים.
נהנה לבלות איתך ולשמוע את הסיפורים שלך ולהיות לצידך כשאתה נוסע בשדות, ולספוג עוד קצת ממך.

היית אבא נפלא. לא החסרת מאיתנו דבר.
כל אחד בתורו קיבל ממך את כל מה שהיה צריך ומעבר... הפלגת עם החלומות של כל ילד וילד.
היית אבא שצריך היה להגיד לו מספיק. תפסיק לתת. נתת ונתת ועזרת ללא גבולות.
היה צריך להגיד לך תעצור. אין צורך יותר.

היית סבא נפלא. הנכדים נשבו בקסמך.
בשביל הנכדים היית כמו גלגל ענק בלונה פארק. צבעוני, שמח, גבוה, מרתק וממכר...
מרגע שעלו עליך לסיבוב לא רצו יותר לרדת... היו מתקשים להיפרד ממך, וכשהיו שבים, היו רצים לזרועותיך.

היית בשבילם כמו אלון אציל בראש גבעה בודדה בקצה השדה..
שאפשר לרוץ אליו ולחבק את גזעו המחוספס והעתיק...
להתחבא בין חלליו, לטפס עליו גבוה גבוה ולהשקיף סביב,
לנשום את הריח המיוחד שלו, ולהידקר ולהידגדג מעליו...
אי אפשר היה לעמוד בתחרות אהבת נכדיך אליך.
כל נכד שגילה אותך עבר תקופת סבא.

אבא יקר, יקר, יקר... אהוב, אהוב אהוב,
אתה תחסר לנו מאוד. תחסר מאוד לנכדיך שאהבו אותך כל כך.
תחסר לנו הילדים – שהיית בשבילנו כמו סלע גדול ובוהק נטוע באדמת הקיבוץ...
המקור שלנו, הגאוה שלנו, הביטחון שלנו, היסוד שלנו.

והכי תחסר לאמא.
האישה שאהבת. ששבתה אותך בקסמה לפני 60 שנה. והייתה בשבילך הכל.
אישה, בית, משפחה וחום...
היא זיהתה את אהבתך חסרת הגבולות אליה, את הכנות והתמימות.
המסירות שלך אליה היתה ללא גבולות.
היית הרגליים שלה והידיים שלה. והקול שלה.
הייתה לה רק מתחרה אחת – המסירות שלך לקרקעות הקיבוץ.
ואתה לא ויתרת על אהבתך הראשונה – אדמות עין-שמר. אמא הבינה את זה מהר מאוד.
וכיבדה את זה. היא הבינה שזה טבוע בך, שזה שורף בעורקיך ושזו למעשה מהותך.
והייתה גאה בך.

היית אדם צנוע. מסתפק במועט. אהבת את האוכל הכי פשוט, הבגדים הכי פשוטים...
הדברים שהכי רגשו אותך היו הדברים הפשוטים של החיים.
גשם ברכה שיורד על האדמה הצמאה, משב רוח רענן ביום קיץ חם,
השדות, השבילים, הנחלים, המאגרים. אלה ימשיכו וילוו אותך גם כעת.

הגשמים ימשיכו לרדת על הקבר שלך.
אדמת הקיבוץ תמשיך להקיף אותך ואת אבן המצבה שלך שתהיה נטועה בה לנצח.
ומשב רוח מרענן בעיצומו של קיץ חם ימשיך לנשב מעל הכל.

יהי זכרך ברוך לעולם ועד. תהיה מנוחתך עדן.
כולנו אוהבים אותך מאוד. אבא שלי אני אוהב אותך מאוד, ומאושר וגאה ובר מזל שזכיתי לאבא כמוך.

ע ו מ ר י






דיויד בן אברהם

דיויד היה צעיר נצחי. גם בחלוף השנים הזקנה כאילו פסחה עליו. זקוף, הילוך נמרץ, מעורב בכל מה שקורה בחצר שלנו, איש רעים להתרועע. רך בפנימיותו וחד עין למתרחש סביבו. מותו בא לי בהפתעה גמורה. במהלך כל חיינו המשותפים התייחסתי אליו כבן בלי גיל, מי שהמחלה והמוות לא נמצאים בתחום הקרוב אליו. מאגר של חיות שופעת, עין שמר בתנועה מתמדת.

דיויד היה חבר שלי. אהבתי לשוחח אתו, להקשיב לשפתו העסיסית, להיות בחברתו.
תרומתו לקיבוצנו הייתה עצומה. בתפקידים, ביוזמות, ובעיקר בנוכחות שגרמה לכל מי שהיה בחברתו להרגיש חיוני, מעורב, בעניינים.
דויד משאיר אחריו עקבות גדולות, עשייה פורצת גבולות. מרכז ענף, מרכז משק, גזבר ובמשך שנים חבר במוסדות המרכזיים שלנו. אבל בעיקר ניכרת תרומתו בכל הקשור לעיצוב משק המים באזור ובעיקר של קיבוצנו. הקמת המאגרים, ניקוז השטיחים ומפעל השבת מי קולחין.

היה מקומי שבמקומיים. אוהב חברת אנשים, חבר לחבריו. דמותו הזקופה סימלה את ארץ ישראל הישנה, הטובה, ארץ החלום המתקשה להתגשם.
האישיות היוותה ייצוג לדור תש"ח במיטבו, דור של לוחמים ובונים, מלח הארץ. חבריו נמנים עם כל שכבות האוכלוסייה: קיבוצניקים, מושבניקים, עירונים ובעיקר בני העם הערבי. אהב לשבת בחברתם, לשוחח בשפתם ולהרגיש מחובר אל האדמה, כמוהם. יחד עם מרים הקים משפחה לתפארת, נולדו בנים ואחר כך גם נכדים. אבל פניו תמיד נשארו נשואות אל המרחבים, אל השדה הפתוח, אל המשימות והאתגרים.

החצר הקיבוצית שלנו התייתמה מאחד מחבריה המרכזיים, אחד מסמלי המקום.
עין שמר אחרי מותו של דיויד לעולם לא תהיה מה שהייתה לפני שהאסון פקד אותנו. דיויד, הבן הראשון של קיבוצנו, הדקל השלישי, הדמיוני הניצב מול שער האבן המוליך אל החצר הישנה, לא יהלך עוד במקומנו, קולו לא ישמע, עיניו החדות לא ישזפו את המתרחש ברחבי קיבוצנו, אבן מאבני המקום נעקרה ממקומה והבור שנפער צועק כבר בחסרונו.

דיויד בן אברהם, היה דמות ייחודית בנוף קיבוצנו ואני חיבבתי אותו מאוד. אישיותו הייחודית תחסר לי תמיד.

אני משתתף בצערם של מרים, רותי, נעמה, עמוס, עומרי, אביטל ואופיר וכל יתר בני המשפחה.
אנחנו, כל ידידיך נזכור אותך תמיד.
היה לי חבר, היה...

א ב י ש י ג ר ו ס מ ן





דיויד אחי רעי מורי אהובי ואוהבי

הצבי ישראל על במותך חלל
איך נפלו גיבורים
הגידו בגת וספרו בחוצות אשקלון את סיפור האיש הזה
הרי בגלבוע אל טל ואל מטר עליכם שדה תרומות
צר לי עליך אחי דויד כי נעמת לי עד מאוד
ונפלאה אהבתך לי
איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה
בחייך ובמותך נתת לנו בצו את נכסי צאן הברזל של קהילת עין שמר
הקרקע והמים לשומרם ו לא לשעבדם לזר
ואנחנו נעמוד על המשמרת !!!
אתה ומרים נתתם לי תקופת חיים מופלאה בעין שמר
ביצירתיות, בפשטות, בחברות, בעבודה, ובשיח רעים
תודה לך ולמרים על כך.

חופי










דיויד יקירי,

זה שעת בין ערביים.
אני שישבתי איתך הרבה ערבים על סוללת המאגר מול מזרקת המים, כאשר השמים מאדימים ברקע והכל משתקף במים.
זה מקומך, זהו מפעל חייך.
הייתי שותפך מעל שלושים שנה למאבקים ולביצוע הקמת המאגרים, מפעל המים בעין שמר: הולכת צינורות ההשקיה, חפירת קווי חשמל למשאבות המים וקווים לניקוז.
אני חוזר למאגרים, רואה את השדות המוריקים, את ערפילי המים של הקו-נוע.
זוהי מצבת חייך.
נכון, לא תמיד הסכמנו על דרך הביצוע לפתרון, אבל מעז יצא מתוק. תמיד ידענו בסוף להגיע לפשרות ולמצוא את הדרך הנכונה לביצוע הדברים.

דויד, למדתי ממך, לפני כחמישים שנה, כשעבדתי איתך בפלחה, כי אין לחזור הביתה מעיבוד השדה אם העבודה לא נגמרה, גם אם הערב הגיע.
בדרכנו המשותפת רבת השנים, אתה תמיד ידעת להילחם על דעותיך. תמיד במקום הראשון הייתה טובתו של הקיבוץ.
הצורך להילחם על מפעל חייך שבר את לבך!
בכל קוב של מים הנאסף למאגר, וכל רגב אדמה המצמיח יבול, רעש המשאבות, בכל אלה אזכור אותך ידידי.
תנחומים למרים, לילדים ולכל משפחתך הענפה.

ידידך, אלישע שמרי






לאלו מכם שאינם יודעים, דויד היה הסבא שלי.

אתמול אופיר פנה אלי ושאל, האם אני מוכן לשאת כמה מילים על סבא בשם כל נכדיו. מיותר לומר שהייתי נרגש לעשות זאת אך גם חשתי כי תהיה זו הזדמנות בשבילי לדבר ברמה האישית יותר על הקשר שלי עם סבא דיויד.

כשהייתי ילד הייתי מגיע לקיבוץ לביקורים עם אימי ועם אחיותיי בכל קיץ והייתי משחק עם סבא ועם סבתא. יש לי זיכרונות חמים מאד מהזמנים האלו, אך כשבגרתי הפסקתי לבקר בישראל והזיכרונות החלו להתעמעם. ואז לפני שנה בקיץ נקרתה בדרכי ההזדמנות לבקר בארץ במסגרת "תגלית" ויכולתי לחדש את הקשר עם המשפחה שלי פה, ועם סבא. נהניתי מהחוויה עד מאד והחלטתי בקיץ הזה לחזור שוב לבקר. עכשיו כשאני חושב על ההחלטה הזאת לאור פטירתו של סבא, אני מרגיש שזו הייתה ההחלטה הכי טובה שעשיתי בחיי.

במשך שהותי פה הקיץ, סבא דיויד הפך לחברי הטוב ביותר. אני בן 25 וסבא היה זה שגרם לי להרגיש כמו נער צעיר. בכל יום היינו יושבים ושותים אייס קפה ואז נוסעים ממקום למקום לסידורים שונים ופוגשים אנשים. לא ידעתי אף פעם לאן נגיע בפעם הבאה ולא היה לי אכפת. כל שידעתי שיהיה כיף.
זה מוזר לי, כיוון שתמיד אמרו לי לשים לב לנהיגה של סבא ולוודא שהוא לא לוקח טרמפיסטים משונים. כנראה שלא שמתי לב לדברים הללו כי אני למעשה ממש כמוהו. ראיתי הרבה מעצמי בסבא ואני די בטוח שהוא הרגיש אותו הדבר לגבי.
אני מרגיש בר מזל שיכולתי לבלות את הזמן הזה בישראל עם סבא ולמדתי להכיר איזה אדם היה ואיך חי את חייו.

כל אחד מעשרת נכדיו של סבא דיויד נושא עימו זיכרונות אחרים והייתה לו מערכת יחסים אחרת עם סבא לאורך השנים, אך יש דבר אחד המשותף לכולנו – ההרגשה שהזמן שסבא בילה איתנו היה יותר חשוב לו מכל דבר אחר בעולם. אין דבר שלא יהיה מוכן לעשות על מנת לשמח את נכדיו. כולנו בני מזל שבילינו זמן יקר איתו.

לכל אחד מאיתנו זיכרונות הזמנים שחלקנו עם סבא ואותם ננצור בליבנו לכל חיינו.

ומילה נוספת – לסבא,
מכל נכדיך, אנני, דנה, אדם, נדב, יעל, סמי ליה, מעין, כרמי, נדב, ואני - אדם
נתגעגע אליך מאד, אנחנו אוהבים אותך מאד.
תרגמה מאנגלית - גלי





דיויד, אח יקר שלי.

מגיל אפס גדלנו יחד, יחד נשלחנו למשמר העמק, יחד באנו הביתה והיינו יחד כל הזמן – גם כשלא היינו יחד.
היחסים בינינו היו כמו אחים – עם המון אהבה בלב, המון פרגון וקשר שאי אפשר לנתקו. והנה המוות עשה זאת באכזריות שאין לשאתה. קנאתי בבריאותך ושמחתי בכושר שלך להמשיך ולעבוד, ליהנות מכל יום חדש, להיות מעורב בכל ועם כל הלב, כן, זהו הלב שבגד בך.
איך נפלו גיבורים ואתה היית הגיבור שלי.

ימתקו לך רגבי האדמה שכה אהבת – ואנו נאהב אותך תמיד.

ע ל י ת





שי מרקם
נולד 23.6.1963
נפטר 12.8.2009



אח יקר ואהוב שלי.
אתמול כשסיפרנו לילדים, גלי הקטנה אמרה שהיא רוצה לבוא ללוויה.
הסברנו לה שהלב הקטן שלה לא יוכל להכיל כל כך הרבה עצב.
בקול חנוק היא אמרה: "אבל זה משפחה, זה משפחה".
אכן משפחה אח אהוב.

גם הלב שלי לא מצליח להכיל את כל העצב שמציף אותי, את כולנו בגלים גלים.

לא אשכח את שהבטחתי לך.
אוהב אותך כל כך ומודה על מערכת היחסים המופלאה שהייתה לנו.
הארת ותמיד תאיר לי את הדרך.

י ו ס י נ ה ר י ן











יום עצוב. יום שבו אתה מהרהר בשבריריותם של החיים.

שי בן 46 בלבד, בשיא פריחתו המקצועית, רגע לפני סיום פרק ההורות והחינוך בחיים,
מלא ברעיונות ותוכניות, ולפתע משום מקום באה המחלה הארורה הזו וקוטפת אותו בשיא כוחו.

שי נולד לפני 46 שנה בעין שמר, דור שלישי בקיבוץ, בן לניבי ז"ל ולאה מרקם, תיבדל לחיים ארוכים, נכד לדור המייסדים, שרה ושאול מרקמן.
במהלך 30 השנים שהכרתיו הצטלבו דרכינו מספר פעמים. לראשונה כאשר אני מרכז ענף אבוקדו חדש ושי נער צעיר שבחר להמשיך את מורשת אביו. כבר אז ניכרה בו רצינות, חכמה ורצון להכיל את הכול.
עבודת הגמר שלו על שורשי האבוקדו שהוכנה במטע, עזרה לנו, הבוגרים, ליישם מערך וממשק השקיה חדשים במטע.

המפגש השני שלנו מתרחש עשור מאוחר יותר בדירה שכורה באזור התחנה המרכזית בת"א - מקום בו בחרו שי, קצין בקבע לאחר שחרורו ועלוית הנערה שאתו, לבנות את חייהם המשותפים. שי ועלוית נענים לפניותינו לשוב לעין שמר. שי בוחר כמובן באתגר של ניהול מטע האבוקדו אותו מילא בהצלחה במשך כמה שנים.

מפגשנו השלישי מתרחש 7 שנים לאחר מכן, כאשר שי כבר מרכז המשק. הימים ימי ההסדר של חובות הקיבוץ למערכת הבנקאית, וצוות בראשותו של שי נאבק לגבש ולהוציא לפועל תוכנית להצלת הקיבוץ השרוי במשבר כלכלי חריף מסוף שנות ה-80.
בשעת המבחן האולטימטיבית של מנהיג, קבלת ההסדר כפי שגובש ע"י מטה הסדר הקיבוצים, על בעיותיו, מקבל שי החלטה אמיצה לחתום על ההסכם למרות מגרעותיו, תוך וויתור על חלק מהקרקעות הפרדס שהוחזקו בידינו מזה דורות. על אף התנגדות עזה של חלק מהחברים מוביל שי לביצוע ההסדר וסולל את הדרך להבראתו הכלכלית המלאה של הקיבוץ.

שי היה אדם סבלני וסובלני שכיבד דעתם של אחרים. יחד עם זאת ידע לעמוד על דעותיו גם אם לא היו פופולאריות ולא היסס ללכת עם האמת שלו, גם אם היה עליו לשלם על כך במחירים אישים.
לכתו ללא עת היא בראש וראשונה אבדה קשה למשפחתו: לעלוית, לדור, ליותם, לאיתמר, לאמו לאה ולאחיו: אפרת, גל ורונן. זו גם אבדה כבדה לכולנו - ידידיו, ברי-פלוגתא, חברי הקיבוץ ולמנהיגות הצעירה של בני הדור השלישי בקיבוץ.

יהי זכרו ברוך

ע ו ד י ד ג א י












עלוית , דור, יותם ואיתמר היקרים,

רצינו למסור לכם מעל דפים אלו, כדי שייחרט בלב קהילת עין-שמר ויקוטלג במדפי הארכיון המחודשים של קיבוצנו, את גודל האובדן הבלתי נסבל שאנו מרגישים.
תמיד ידענו, מהרגע הראשון שעברתם לגור בשכנות אלינו, שזכינו במשפחה הכי איכותית של הקהילה כשכנים.
שי היה וכך יישאר תמיד בליבנו כאדם מסור ואוהב ללא סייג את משפחתו, את הבריות, ואת הקהילה בה גדל.
אהבה זו דחפה אותו להילחם בשנים האחרונות עבור עתיד המקום והאנשים שהוא כה אהב.
מתוך תחושת אחריות עצומה וראיית הנולד, האופייניות רק לאנשים חכמים ומוכשרים כמוהו, לקח על עצמו לרכז את המשק. חקר, התייעץ והביא יחד עם עמיתיו רעיונות אשר יתנו עתיד לעין-שמר עבור ילדיו וילדי כולנו.

שי נלחם בעקשנות אך בנועם. בשלב מסוים הבין שהגיע לצומת ללא מוצא וזנח את המערכה כאשר כלו כוחותיו.

במרפסת הבית יושבים עלוית, הילדים, לאה והאחים. קשה לנחם אותם כי הם גם לא מבקשים רחמים. הם ממשיכים את רוחו של שי - אהבה, חברות וחיבוק עבור כל מי שמבקש לנחם.
הקיבוץ זה כבר לא אותו מקום בעידן החיים אחרי שי. מרגע הסתלקותו נסגר פרק חיים.
אנחנו אובדי עצות.

לעלוית, לילדים, ללאה ולכל משפחת מרקם המקסימה, מחבקים אתכם ושלא תדעו עוד צער ואסונות.

דני ומרה ... השכנים בדלת ובלב.






שי הילד

שי ועלוית







שי עם דור, איתמר ויותם






ש י

הגעת אלינו לפני שנתיים, לנסות ולעשות את מה שאף אחד לפניך עוד לא הצליח, איחוד ענפי חקלאות המים לתאגיד דג-און.
התחלת בתהליך הידברות עם המנהלים, תהליך שלווה בהמון אמוציות, סערות והתרגשויות כיאה לדייגים. ואתה בשקט פנימי ובסבלנות, שלא ידענו איך להכיל אותה בכלל, התקדמת לאט ויצרת מסמך עקרונות מקובל על כולם ויצאנו לדרך.

בעלי המניות, כמו שאהבת לקרוא למנהלים מעליך, המליצו לך על שינויים דרסטיים, אך אתה רצית להגיע למטרה בהסכמה, בדרכך שלך, גם אם זה ייקח זמן.

בשנה האחרונה, המשבר הכלכלי והמשברים בענף, העמידו אותך בפני הרבה התמודדויות לא קלות, במהלכן למדת הרבה על אופייה של מעגן מיכאל ועל תהליכי קבלת ההחלטות. הפכת מנכ"ל מג-נוי כחלק מתפקידך, ובחודשים ספורים ביצעת שם תהליכי חסכון והתייעלות, ומעל לכל השקט והשלווה שלך תרמו ליציבות ורוגע שהיו חסרים שם הרבה זמן.

לא היה לנו קל להתרגל לסגנון הניהולי שלך, לשקט, להקשבה. אך בהחלט למדנו ממך שאפשר גם אחרת.

מאז שהתגלתה מחלתך הקשה לא שבת אלינו ולא נפרדנו. הקפדנו להמשיך ולעדכן אותך במה שקורה בתקווה שעוד תשוב, אך למחלה הארורה לא היה את הזמן והסבלנות שהיתה לך.

אנו נפרדים ממך היום - נוח על משכבך בשלווה ובשלום.

לעלוית והבנים, למשפחה ובית עין שמר, אנו מחבקים ומחזקים אתכם בשעתכם הקשה.


בשם עובדי דג-און ובית מעגן מיכאל.




ש י

גדלנו יחד, קבוצה קטנה במושגים של אז - 12 ילדים, המטפלת מרים בן אברהם, והמורה פנינה דגן. ילדות תמימה בשנות השישים והשבעים. המון משחקים בחוץ, ספורט, הביטלס מתנגנים מפטיפון ישן וטיולים בטבע.

שי, כדור שלישי של סיירים האוהבים לטייל ולחקור את אזורנו, מכיר כל שביל וכל דרך מהאלון הנבוב ועד המאגרים, מהרי מענית ועד הפרדס, מכיר את הסיפורים שאחרי כל מקום ואתר.
ילד שקט עם הומור ציני חד ומשובח, עם המון חכמה וידע, אוהב לקרוא וכזה שתמיד אפשר לסמוך עליו – לכן היה זה טבעי שבנבחרת הכדורגל שלנו שי הוא השוער, הביטחון שלנו בהגנה, אמיץ שנותן את כל כולו למען הניצחון במשחקים מול קיבוצי האזור.

זכורים לי לטוב ימי ההולדת שלך; את ניבי מספר סיפורים מרתקים סביב לפינג'אן רותח בתה מתוק, ואת הפחזניות הנפלאות של לאה - ואנחנו נעטפים בחמימות ביתית נעימה.

במוסד שי פורח, פעיל חברתי בקבוצה ובמוסד, קפטן נבחרת הכדורעף של נערי הפועל עין שמר, מדריך בתנועה ולאחר מכן ראש קן מבואות עירון. כשסאדאת הגיע לארץ החליט שי שחייבים לראות זאת מקרוב; הוא נוסע בטרמפים עם נווה וזוהר לשדה התעופה לראות את ההיסטוריה מתממשת, הם היו בטוחים שיתנו להם להגיע עד המטוס – איזה תמימות נפלאה, אך ככה שי חושב, מקורי ומחוץ לקופסא.

בצבא לא היה ספק ששי יגיע להיות קצין מוערך, מ"פ בקורס מפקדי טנקים, אחראי, שקול, ראש גדול שאוהב ומאמין במה שעושה.

לימים זכורה לי פעם נסיעה בדרך לחופשה ממילואים באוטובוס בקו 823 המקרטע, העוצר בכל תחנה. שי עולה במדרשת רופין ובא לשבת לידי, הוא מספר לי שהוא מסיים ללמוד והציעו לו להיות רכז משק. ראיתי שהוא מתמלא בגאווה; עוד ניצחון שהשיג. איחלתי לו הצלחה וידעתי שכך יהיה, כי שי עושה הכל במקצועיות רבה ובאמונה בצדקת דרכו, גם אם צריך לשלם על כך מחיר.

שי, את הזוגיות שלך עם עלוית צריך ללמד. אהבה והערכה אין סופית. נעים היה להסתכל על החיוך ההדדי המפרגן שלכם. בניתם קן חם ואוהב לילדיכם דור, יותם ואיתמר וביתכם היה מקום מפגש לבני כל הגילים, המרפסת תמיד מלאה - מילדים ועד מבוגרים ומשפחה.


עד היום נפגשנו בני הקבוצה רק בשמחות, חשבנו שאנו בני מזל. היום, שהמחלה הארורה הזאת לקחה אותך, אנו נפגשים כאן ולא מאמינים שאנו נפרדים ממך בטרם עת, צעיר ומלא בתוכניות – ככה, באמצע החיים.

למשפחה הענפה -
היו חזקים, שלא תדעו עוד צער, אנחנו אתכם.
היה שלום ונוח על משכבך בשלום, חבר קבוצת צבר.



וכדברי השיר:
כי כולנו רקמה אנושית חיה
ואם אחד הולך מאתנו
הולך מעמנו -
משהו מת בנו
ומשהו נשאר אתו.




לפני כחודש וחצי הופנתה אלי ואל ועדת איכות הסביבה בקשה חשובה:
לבדוק ולתת את הדעת בנושא חשוב
ובעל השפעה על אוכלוסיית הקיבוץ:


בשל שיקולים כלכליים יש רצון ועניין להחליף את הגורם המספק לקיבוץ את התקשורת הקווית (חברת בזק) בספק חדש (חברת סלקום) אשר קיבל אישור ממשרד התקשורת לספק תקשורת שכזאת.

מעורבותה של הועדה לאיכות הסביבה במהלך זה הינה בשל היות חלק ממערך התקשורת החדשה, תשדורת של קרינת מיקרוגל.
לוועדה היה חשוב להבין ולקבל את המידע הנכון לגבי הנושא, כדי שההחלטה לגבי החלפת הספק תהיה שקולה, מקצועית ולא תסכן את אוכלוסיית הקיבוץ.
על כן נקטנו בצעדים הבאים:
1. קריאת המידע מהמשרד לאיכות הסביבה – מחלקת קרינה ורעש.
2. קריאת הדו"ח שנערך עבור סלקום על ידי חברת גל-סייף בנושא המשדר וקרינת המיקרוגל אשר יהיו בשימוש.
3. העברת המידע לגורם אובייקטיבי (דני אבנר) המבין בתחום להתרשמות נוספת.
4. פגישה עם נציגי סלקום האחראים על תחום התקשורת הקווית/מחלקת הנדסה.

בנוסף למכלול הצעדים הללו, הידיעה שבעוד כ- 45 קיבוצים ברחבי הארץ נעשה כבר המעבר לסלקום כספק תקשורת קווית והשימוש במשדר מיקרוגל קיים – אפשרה לוועדה לתת אור ירוק מבחינתה ומבחינת תחום אחריותה, בהבטחה שכל המלצותיה של הוועדה בעניין יילקחו בחשבון ויבוצעו.


סיכום פגישה מתאריך 26.7.09 עם חברת סלקום בנושא הצבת משדר לתמסורת נתונים כחלק מתקשורת קווית בעין שמר.

נוכחים: רקפת זהר-סל, גדי גלעד, אדוה תומר, טל אייזן ונציגי סלקום – אילנית וליאור מרום (מחלקת הנדסה- תקשורת קווית).

רקע: לאור הרצון להחליף את ספק התקשורת הקווית בעין שמר מחברת בזק לסלקום, יש צורך בשינוי חלק ממערך התקשורת הקווית. מהלך החלפת הספק כרוך בהצבת תשתית של תקשורת חדשה הכוללת משדר אשר ישדר בגלי מיקרוגל אל מחוץ הקיבוץ לנקודת התשדורת הקרובה ומנקודת התקשורת הזאת יעבור סיב אופטי אל מרכזיית הקיבוץ שבחדר האוכל.
בשל החשש וחוסר המידע הכללי לגבי סוג התקשורת האל-חוטית הנ"ל הזמנו נציג של סלקום בכדי לקבל הסבר מפורט על אופי הקרינה והתנהלות מהלך ההחלפה של התשתית כולה:

1. המכשור הוא משדר המשדר בקרני מיקרוגל בהספק נמוך האופיינית לתקשורת מתונים, עובי קרן המוקרנת היא 30 ס"מ ברדיוס.
2. המכשור מוצב בגובה, מעל למבנה הרפת, בפינתו המרוחקת הימנית (דרום-מזרח).
3. האנטנה מקרינה לכיוון תל לווזובסקי ואינה באה מגע עם אוכלוסיה כל שהיא (בני אדם או בע"ח).
4. התקשורת מהנקודה המשדרת אל המרכזייה בתוך הקיבוץ נעשית על ידי הנחת סיב אופטי חדש של חברת סלקום על תשתית קיימת של בזק.
5. לחברת סלקום אישור של המועצה האזורית וחובת הדיווח כאשר נקודת התקשורת החדשה מופעלת.
6. המכשור והציוד שבשימוש הינו של חברת אריקסון, העומד בתקני מכון התקנים והמשרד להגנת הסביבה ומחלקת הקרינה.
7. תחזוקת הקו ומכשור התקשורת/קרינה הינו באחריות סלקום – בהצבת המשדר, ניתנים נ"צ של נקודת התשדורת אליה האנטנה תשדר/תקרין ומתוכנן עורק התקשורת. מאותו הרגע סלקום מנטרת את רמות הקרינה, כיוון הקרינה וכד'.
8. סלקום ממליצה להשתמש בבודק קרינה חיצוני ואובייקטיבי ולבצע בדיקות קרינה בלתי תלויות בניטור של סלקום כדי לאפשר שקיפות מול תושבי הקיבוץ ולבטל חששות כלשהן.

המלצות ועדת איכות הסביבה:

א. ועדת איכות הסביבה שמעה את דברי נציגי סלקום והתרשמה שאין סיכון בהצבת מכשור התקשורת על גג הרפת, לפי התנאים שסוכמו.
ב. הועדה התייעצה בנוסף עם גורם אובייקטיבי בלתי תלוי (דני אבנר) אשר קרא את המידע העיוני ואת האישורים והתקנות השונות לגבי המכשור ואישש שאכן מכשור זה בהצבתו תנאים שסוכמו לא גורם לסיכון תושבי הקיבוץ.
ג. הועדה ממליצה להמשיך במהלך של החלפת ספק התקשורת הקווית ורואה חשיבות גדולה בשמירה על מכלול התנאים והתקנות שהוצגו על ידי סלקום בנוגע לבדיקת הקרינה והצבת המשדר.
ד. הועדה ממליצה להזמין גוף חיצוני לבדיקת הקרינה לאחר הצבת המשדר ולערוך בדיקות תקופתיות על פי המקובל.

{ אשמח להסביר ולשוחח עם כל המעוניין - טל אייזן



ש ב ת ש ל ו ם