חיפוש חומר בעלונים: קודמים

Loading

ז' בתשרי תש"ע 25.9.09

עלון מס' 39 (3759) ז' בתשרי תש"ע 25.9.09


יום כיפור
ביום א' ערב יום כיפור, בשעה 20:30
יוקרן במועדון לחבר הסרט
ואלס עם באשיר
לאחריו יתקיים דיון בנושא:
זכותנו ההיסטורית מול חובתנו המוסרית

שמה של ישראל עלה לאחרונה בעולם בשני הקשרים שונים שיש בהם דווקא קשר.
הסרט "לבנון" זכה בפרס השלישי בחשיבותו בעולם הקולנוע לאחר האוסקר וגלובוס הזהב והביא תחושת גאווה, ולעומתו דו"ח גולדסטון המציג את המפקדים הבכירים כפושעי מלחמה. הסרט ואלס עם באשיר העוסק בטבח בסברה ושאתילה הוא אולי הסרט האמנותי ביותר והמקורי ביותר- גם בקנה מידה עולמי שיצא מישראל אי פעם. הוא גם עלילתי, גם תיעודי ועשוי באנימציה מיוחדת במינה. הסרט מסופר מנקודת מבט מאוד אישית של הבמאי שאיבד חלקים מזיכרונו, הקשורים לטבח. הסרט אינו פלקאטי ולא מפריח סיסמאות. דווקא בגלל זאת הוא מעורר מחשבות עמוקות על מצבינו המוסרי. זהו חשבון הנפש הנוקב ביותר ברמה הלאומית, זכותנו ההיסטורית מול חובתנו המוסרית. הקהל מוזמן לצפות ולהשתתף בדיון

סוכות
"ושמחת בחגך"
אפילו הרב קוק רואה בחג סוכות גורם מאזן לעצבות שמשרים עלינו ראש השנה, יום כיפור והימים הנוראים שביניהם, אז מי אנחנו שנתווכח עם כבוד הרב בעניין הזה. את הויכוח נשמור לכל איסור אחר על תענוגות הגוף שהוא גוזר עלינו...ובקיצור- בואו נעשה לנו חג שמח!
והתכנית:
ביום שלישי , בשבוע זה, בשעה 16:00 אנחנו מקימים סוכה על הדשא הגדול ואנחנו זקוקים לידיים עובדות וחרוצות להקמת הסוכה. מובטחים קרטיבים לפועלים וילדיהם שבעגלול או מחוצה לו. ההורים המקימים סוכות בגנים מוזמנים להצטרף ולספוג עוד כמות ראויה של אווירת חג!

וביום שישי יד בתשרי 2.10 בשעה 20:30 – חוגגים סוכות בדשא הגדול.




התחיל קטיף הכותנה

תחילת הקטיף בחלקות שבפרוזדור - בדרך למסלולים, שם נקטף
זן ה"אקלפי" – שהוא מכלוא של פימה ואקלה המקדים בהבשלה.

נראה שהגשם שירד לא גרם לנזקים ואנחנו מקווים שגשמי הברכה
יתנו לנו פסק זמן של שלושה שבועות בהם נסיים את הקטיף.

הרבה משקים הפסיקו לגדל כותנה בגלל חוסר רווחיות, חוסר מים
והידלדלות הצוותים. כך שאם בשנות השיא גידלו בארץ
650,000 דונם כותנה - השנה נשארו 40,000 – ומזה
אצלנו 2,200 שמהווה 5%.

לגבי השנה הבאה לא ברור אם הגידול ימשיך להתקיים בארץ
ואת מקומו תופסים גידולים אחרים.
גם אנחנו מגדלים דברים נוספים: תירס למאכל ותירס לתחמיץ,
סורגום לתחמיץ, הרבה חיטה לתחמיץ וחיטה לשחת (חבילות).
אבל הגידול הכי משמעותי והכי מושקע הוא הכותנה, שניתן
להשקות אותה במים פחות איכותיים.



עננים מכסים לאט את השמים שוב החורף הנה בא ואני מתכוננת לבואו בינתיים נתלבש ארוך וחם הכבישים נשטפים מכמות המים והרוח התחזקה הריחות מעלים בי זכרונות כאלה של החורף שעבר.
ארז אלגרבלי


ה י ו ר ה - ה ג י ע
ביום הראשון ירדו 3 מ"מ
ולמחרת עוד 5 מ"מ





מפגש עם אורן חינגה
להצגת המודל הכלכלי של תוכנית השינוי
יתקיים ביום רביעי, 30.9.09
חומר לקראת המפגש יחולק לחברים בתחילת השבוע.



עדכונים ממש"א:

לחברים שלום!
כפי שניתן לראות – אני צפויה ללדת בקרוב – בסביבות אמצע אוקטובר, ואני צפויה לחזור לעבודה בתחילת פברואר 2010.

יחליפו אותי בעבודתי:

פיט אברהמי – עבודת חברים
איציק פופר – בנושא עובדי החוץ
יגאל קצנלנבוגן – בנושא השכירים

כמובן שניתן לפנות אלי בכל נושא – אשתדל להישאר בעניינים...

כמו כן – אבקש מעובדי החוץ למסור את כל הדוחות החצי שנתיים של הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות.
להזכירכם – בחדר תאי הדואר מוצבת תיבה שעל צידה רשום "טופסי רישום עבודה – מש"א" –
תיבה זו מיועדת גם להחזרת דפי הנוכחות של החברים (המחולקים בכל ראשון לחודש) וגם לתלושי השכר ולדוחות השונים של עובדי החוץ.

בברכת גמר חתימה טובה

הגר צ'נסקי


נהג בית בערב יום כיפור
6:30 – בנימינה
8:45 – חדרה
12:30 - חדרה






מזל טוב!
לרות עצמון להולדת הנין
נכדם של מלי וניצן
ובנם של רועי ואיילת.
ברכות לכל המשפחה הרחבה!



ברכת מזל טוב
לקלרה ויהודה ברכה, להולדת הנין דוד,
בנם של דנה ויהודה.



תודה ליואל גרוסברג, מרק צ'נסקי וצוק חרודי
על העזרה ברחיצת הכלים בחג של המוסלמים
אין כמוכם!
תודה ליגאל ישראלי ואורי אשכולי
על התנדבותם לחיתוך הבשר בארוחת החג

= = =

זמני הארוחות בכיפור
יום א' 27.9.09
ארוחת צהרים בשרית
משעה 11:00 עד 12:00
ארוחת ערב משעה 18:15 עד 20:00













מועדת צעירים
לאור מקרים של ארגון מסיבות ע"י צעירי עין שמר ברחבי הקיבוץ בלי אישור, אנחנו מבהירים ומזכירים, שכל שימוש באתר או כלי של הקיבוץ מחייב קבלת אישור מהגורמים הרלוונטיים (הנהלת קהילה, ועדת צעירים, ענפים וכו') כל ארגון וייזום אירועים בתחומי הקיבוץ שלא בהתאם לנוהלי הקהילה יחייב נקיטת אמצעים וסנקציות.

כל ההוצאות בגין חריגה מהנהלים יושתו על המארגנים או/ו הוריהם, כמו גם כל האחריות המשפטית, הביטחונית, בטיחותית וכיו"ב. צעירים יזמים - קחו לתשומת ליבכם למען לא תגידו- לא ידענו, לא שמענו, לא הוזהרנו, וכיו"ב. המשיכו לבלות וליהנות בדרככם אבל בלי חריגה מהנהלים. ולהזכירכם, " כששותים לא נוהגים" קחו חבר "יבש" איתכם.

בברכה, ועדת צעירים


כמה מילות הערכה...

השבוע נתבקשתי לעזור ברחיצת כלים במטבח ליום אחד (בשל חג הרמדאן)...
במשך היום יצא לי לעבוד קצת גם בתוך המטבח עם הצוות,
ורציתי להביע את הערכתי לצוות המטבח הנפלא, שעומד כל היום על הרגליים
ועובד בתנאים לא פשוטים, אני מוריד בפניכם את הכובע!
חזק ואמץ – אתם גדולים!
בהערכה רבה – מרק צ'נסקי
א י ן נ ס י ע ו ת ב ח ג
משעה 17:00 ביום ראשון
ועד שעה 18:30 ביום שני
יהיה ארון מפתחות הרכבים
נ ע ו ל
למקרים דחופים – נא לצלצל אלי
צום קל וגמר חתימה טובה -
א ו ר י י ן ג.




ה ח ז ר ב ב ק ש ה
נעלם כלוב ארנבות משטח ביתי. הכלוב נבנה עבורנו ע"י חייל יקר שנהרג והוא קרוב ללבי. אבקש להחזירו. לנה 050-8802323



"שבט ילדי האדמה"
הצעה לחוג
לילדי כיתות א' עד ו'

המדריך: פלג בן דב, מטפל ומאמן בדרך האינדיאנית, יצא עם הילדים לטבע ויעשו מגוון רחב של פעילויות התבוננות, למידה והקשבה. וכן יבנו מבנים, ידליקו מדורות יבשלו, ילמדו להכין מגוון כלי נשק מסורתיים, יתנסו במשימות הישרדות, ועוד.

מפגש הכרות וניסיון יתקיים בחופשת סוכות ביום ראשון 4.10 בשעה 16:15
נפגשים ליד "אנפה"
פרטים על לוח המודעות או pelegb8@walla.com
054-8019892



ת ו ד ה
מתאמני חדר הכושר מודים מאוד לריצ'י רוזיו על תיקון מכשיר הגב בחדר הכושר
תודה על היוזמה והביצוע.










ת ו ד ו ת
תודה לכל מי שתרם ועזר לקיום הערב לזכרו של דיויד ז"ל.
תודה מיוחדת לחמי סל על הארגון וההפקה.
למרים שנפלד, לדנה שחר, לנאוה גור, לאורי תומר וצוותו, ליגאל כץ, אמיר תומר, לרעיה האולינג, שחר זהר-סל, צוות המטבח, לניר אלון ואמיתי, לעדה ואביטל גבע, לנדי, לאבינועם ולנורית קישיק-רון.

תודה לכל אלה שהשתתפו, עזרו ותרמו בהרמת ערב מרגש. ברגעים כאלה מתגלה כוחו ויופיו של הקיבוץ – ועל כך אנו מודים מקרב לבנו.
משפחת בן אברהם






לנתן לרר
עם מות אמך
משתתפים בצערך ושולחים תנחומים לכל המשפחה








מהתרבות
אני מחפש אחר המנגל
נ א ל ה ח ז י ר ו
חיים





מ ה כ ל ב ו
יש התוהים מדוע אנחנו נכנסים לכלבו בשעות בהן אינו פתוח לציבור, והרי הסברנו:
יש צורך לבדוק מדי זמן את תקינות מערכת החשמל המקרטעת של המקררים ואת חדר הקירור, וכן להכניס את הפירות והירקות למקרר על מנת שלא יתקלקלו – למטרות אלו אנו נצרכים להגיע לכלבו גם בשעות בהם אינו פתוח לציבור. פעולות אלה ידיעות למנהל הקהילה ובאישורו.






מ כ ר ז
לרכזת הגיל הרך במועצה

המועצה הוציאה מכרז לתפקיד רכזת הגיל הרך. מועמדים הרואים עצמם מתאימים יגישו קורות חיים, תעודות וכו'
עד יום א' 11.10.09 בשעה 16:00

הפרטים על לוח המודעות וגם:
boaazm@menashe.co.il



מועדי
שיחות
הקיבוץ
הקרובות:
יום שני
5.10.09
יום שני
12.10.09
בשעה הרגילה
ובמקום הקבוע.





בחירת רכז משק

בימים אלה שוקד צוות מטעם ההנהלה הכלכלית על בחירת רכז משק חדש לקיבוץ. בכוונתנו להביא את המלצתנו בפני ההנהלה הכלכלית בתוך זמן קצר. בעקבות שאלות חברים ברצוני להבהיר כי בנסיבות העניין חדלה רוני גלעד להיות חברה בצוות.

עודי




אל תגיד "לא ידעתי" שמא יהיה מאוחר


קולות ששומעים משם:
חוג בכנס הזרם השיתופי
"תחומי המצוקה בקיבוץ 'המתחדש"

משלחת של הצוות השיתופי השתתפה בכנס בבארי בכותרת: "כוח השוויון והשותפות".
הכנס, בהשתתפות 400 חברים, התחלק ל- 10 חוגי דיון.
את מירב המשתתפים – 60 משך החוג שעסק בתחומי המצוקה בקיבוץ המופרט, בהשתתפות חברים החיים בקיבוצים הדיפרנציאלים שסיפרו על הנעשה בקיבוציהם לאחר השינוי.
הנחה את החוג: יואל מרשק
רשם עלי אלון.


נועה זית (גשר) כתבה את הספר "ארבע אחרי הצהריים":
אני מרגישה מוזר פה רואה סביבי הרבה אנשים כמו שהיו פעם ואני מרגישה בודדה. בקיבוץ שלי אני לגמרי בודדה. המציאות היא כמו שכל אחד חווה.
מה שאני הכי מרגישה בקיבוץ שלי הוא חוסר מוחלט של אהבה – לא שפעם הייתה מי יודע מה.
הקיבוץ ריק.עובדים בחוץ. עוברים אחד ליד השני, לא מדברים, לא אומרים שלום. מתנכרים. זאת תוצאה של ההפרטה, זה מזעזע. יש ניכור. אנשים הפסיקו לדבר אחד עם השני וגם לא יודעים על מה. זה מה שקרה.

עו"ד יובל אלבשיין – מנכ"ל אגודת "ידיד" לתמיכה בנזקקים:
מהצד שלנו באגודת "ידיד" אני מצוי בצד החולני של החברה הישראלית ומשם אני משקיף. זה נראה לא טוב בלשון המעטה. האגודה מטפלת באזורי מצוקה – בעבר חשבנו שזה אומר רק באיזורי פיתוח. כל שנה המצב גרוע יותר. כשהקמנו את האגודה פנינו לקיבוצים לעזרה במצרכים ובמתנדבים והם עזרו. כיום המצב הפוך, חברי הקיבוצים הם הנזקקים. עכשיו התחלתי להיתקל בעובדה שבתהליך השינוי החלשים שלא קיבלו את צרכיהם.
בשנים האחרונות אנחנו מטפלים ביותר ויותר פניות מקיבוצים. בשנה האחרונה היו 700 פניות . לאחר הכתבה על הרעב האנשים שפנו פחדו ששמם יתפרסם, כי חרדים שיבולע להם. הקיבוצים היום בקבוצה שעוזרים - בלי שמות, זה מטריד לא פחות.
נתקלנו באנשים שהיו במצב חמור עד כדי רעב; ולפעמים בקיבוצים שבעבר שלחו חבילות. המספר היום הוא מעל 100. אנו מסייעים במזון, ובבריאות וסיוע כספי. בשנתיים שלוש האחרונות נראה שבמהלך השינוי לא הושם לב לחלשים.

ד ו ג מ א ו ת :
נשים שהגיעו לפת לחם. הבעיה פה עם בנות 50 פלוס שלא מצאו עבודה ולא הוכשרו לשרוד בשינוי. הם לא חברות של אנשי ההנהלה... כך בדיוק זה עובד והם באים היום לקבל סיוע.
המשטר המשפטי בקיבוצים השתנה, מי שעבדה כמורה במשך עשרות שנים – בגלל שלא רשמו את זכויותיה – היום אין לה וותק. בעיר הייתה לה פנסיה וכו'. יש מקומות היום שיש בהם ממש רוע.
אנו רוצים לתבוע קיבוצים על רישום כוזב בעבר. אגב; גם בקיבוץ המופרט הפנסיה צריכה להתחלק שווה כמו בתקופה של הקיבוץ השיתופי.

דוגמא נוספת, חוסה במעון, הקיבוץ טיפל בו . עם השינוי הפסיקו לשלם לו את הכסף ובשיוך הנכסים לא השאירו לו כלום.

אלה רק שתי דוגמאות קטנות. אבל זה נוגע לא רק המבוגרים, אלא גם לדור הביניים 45-50 שהיכולת שלהם להסתדר לא קיימת – והם נופלים.

מה עושים עם בני הדור הזה, שלפעמים מגיעים לרעב? ואתם מבינים למה האנשים האלה מעלימים את שמם – כי הם עדיין תלויים במנהל הקהילה. במקומות האלה יש לנו היום כיסי מצוקה הכי קשים ולא רק ברעב.
אינני שופט את השינוי, אולי הרוב בסדר – אני רק רואה את אלה שנפלו.

פרץ כהן, (פלמחים):
בשינוי המטרה מקדשת את האמצעים. הוא דורסני, והוא אינו מחויב מבחינה כלכלית. יכולנו בלעדיו. בתוך המנגנון הזה צריך לחשוב על הכבוד האנושי. המנגנון של הקיבוץ לאחר ההפרטה הורס הכל ככל יכולתו – קודם כל את החינוך הייחודי שלנו.
יש למנגנון כל האפשרות לקחת כסף, לגייס עורכי דין כדי להלחם נגד המשפחה שלי שיש לה נכד נכה.

נחום שור (כפר מנחם):
הקיבוצים השיתופיים הם קיבוצים מתחדשים. הפער בקיבוצים ה"מתחדשים" הולך וגדל באופן בלתי נמנע – והקיבוצים הנקראים מתחדשים הם למעשה קיבוצים מתפרקים. בקיבוץ הדיפרנציאלי שלי אחד מקבל 30,000 והשני 3,000.
עניין הפערים לא מעניין את התנועה.

רחל סבוראי (מרביבים – בת עין חרוד מאוחד).
אני באבל, עין חרוד השבוע נפלה (לדיפרנציאלי) ואני רוצה שהזרם השיתופי ימנה חבר משלו לעזור לכל קיבוץ שנמצא במאבק הזה, לראות שלא בכל כנס יפלו עוד קיבוצים.

עזרא רבין (געש – מזכיר הקבה"א לשעבר):
געש עבר לפני שנתיים לדיפרנציאלי. אני מסכים עם מה שנאמר פה. כל התופעות האלה נמצאות גם בקיבוץ שלי. השינוי הפך את הקיבוץ מקצה לקצה. יש ניכור בין החברים שלא הכרנו. אני דואג לאיזה כיוון זה עלול להתפתח. ברור לי התהליך. צריך לעשות למען הכיוון הקואופרטיבי, כמו שהעולם עושה את זה. אצלנו הולכים הפוך. הראש לא נותן לי מנוח כשאני רואה מה נעשה בקיבוץ. אי אפשר להרים את הקול לדיון רציונאלי. כשקיבלו את השינוי אנשים לא הבינו מה עומד לפניהם, לא מה יקרה בחינוך (תמחור נמוך) בשירותים...
צריך לנהל מאבק – כי אם לא תהיה התערבות של התנועה, יקרו בקבוצים דברים מכוערים.

ברוך (אור הנר):
אצלנו קיים מודל משולב, 20% מהמשכורת לכיס הפרטי, השאר מסבסדים את השירותים וכו'.

עבדתי בהתקנת לחצני מצוקה אצל הוותיקים בקיבוצים והרגשתי את ההבדל בין קיבוץ שיתופי ודיפרנציאלי. בקיבוץ דיפ' אין לוותיקים למי לפנות, כל אחד לעצמו. כשהזמנתי אצלנו לדיונים חברי קיבוצים מופרטים אף אחד לא רצה לבוא להעיד מה קורה אצלם. פחדו. יש סבל וחוסר אונים של הוותיקים בקיבוצים המופרטים,
עשינו כתבה על הוותיקים בערוץ אחד, כשאנשי הטלוויזיה ראו איך הם חיים הם אמרו "צריך להרוג את ההנהלה של הקיבוצים האלה".

רות (רשפים):
קיים בקיבוצים שלנו הדיפרנציאלים מוות חברתי-תרבותי. היינו קיבוץ ערני וחברתי – היום אין שום התעניינות בדברים האלה. האנשים עוסקים רק בענייניהם הכספיים.

חיקי כספי (הסוללים):
ב – 2008 עברו עוד 12 קיבוצים והפכו לדיפרנציאליים. איך זה קורה?
ניקח לדוגמא פעילות בקיבוץ מסוים שהנהגתו החליטה להפוך לקיבוץ "מתחדש". היא מקימה צוות שינוי, שוכרת יועץ בהון עתק ומכינה חוברת שינוי. התוכנית מקבלת 50%. מכאן מתחילה פעילות של הפחדה, שכנוע, שוחד, פיתויים, ומגיעים להצבעה שנייה והפעם עולה אחוז ההצבעה ל- 60%. נאמני השיתוף מרגישים חסרי אונים, משותקים, בוכים וכואבים על המהלכים של צוות השינוי.
צוות השינוי הדיפ' ממשיך במאמציו בעזרת ה"פרוייקטור", מגיעים להצבעה שלישית ורביעית והשינוי מקבל את הרוב הדרוש. כל אחד מהקיבוצים השיתופיים צריך היום לבדוק באיזה שלב הוא נמצא ומתי גם אצלו יכול המהפך.

אריה שטראוס (חצרים):
בעבודתי ביקרתי ב- 160 קיבוצים. אני לא שיפוטי, אני עובד בהקמת מערכות סוציאליות. אנשים מתחילים להבריח כספים לכיסם הפרטי והמערכת חסרת אונים.
קיבוץ דיפ' עשה "פול" לפנסיה לכולם שווה ועכשיו זה נופל.
פגשתי קיבוץ "שיתופי" שהחברים מכרסמים בו, המנהיגים מכניסים את הפנסיה שלהם לבנק בטבריה. אין גבול לכוח של הממסד – אלא שלפעמים הם בלי לב ובלי שכל. אם בוחרים את הטובים להנהלה – הקיבוץ ימשיך להיות שיתופי.

יובל אלבשן:
שום דבר ששמעתי פה לא הפתיע אותי. אנחנו מקדישים מחשבה משפטית להבטחת זכויות תוך כדי השינוי. יש כלים משפטיים, אנו נתקלים בבריונות ועושק נוראי בזמן השינוי. אנשים, בגלל הקוד החברתי לא יתלוננו על שגונבים אותם. פגשתי אנשים נתונים בעידן הפחד בקיבוציהם.

עד כאן – והדברים מדברים בעד עצמם, ואל תגיד אחר כך "לא ידעתי,, לא אמרו לי".
יש כאלה שיראו את הכותרת ויעבירו בזלזול דף תוך שהם מפטירים: "אל תפחידו אותנו", "אתם מקלות בגלגלי השינוי" – כפי שאמר חבר באחד מה"גישורים". אבל אתם, הרוב הדומם, אתם שתהפכו מחר ל"שכבות המצוקה" – לכם נאמרו דברים אלה.
ואסיים במשפט שאמר נחמיה רפל (יבנה) מזכיר הקיבוץ הדתי:
"אל תשלו את עצמכם; במקום בו לא יהיה שוויון גם שותפות לא תהיה, ובמקום בו לא תהיה שותפות – גם ערבות הדדית לא תהיה".





מועצה אזורית מנשה:
תוכנית האב לאיכות הסביבה תוצג במפגש תושבים


המועצה האזורית מנשה תציג את תוכנית האב לשמירת איכות הסביבה במפגש תושבים.
המפגש יתקיים ב-29.9.09 בין השעות: 18:00-20:00 בבנין המועצה. במפגש יציג ראש המועצה אילן שדה את התוכנית שגובשה בשיתוף התושבים , לאחר מכן יפרטו כותבי התוכנית יועצת איכות הסביבה עידית הוד ולואיס בר ניר מחברת אורבניקס, את עיקריה, ובסיום יתקיים דיון פתוח בהנחיית רכזת קיימות ואיכות סביבה במועצה נועה סגל.

תוכנית האב גובשה כחלק מפרויקט של מרכז המועצות האזוריות, במסגרתו גיבשו נציגי המועצה בליווי מרכז השל ומוסד שמואל נאמן בטכניון ובשיתוף התושבים את עקרונות ויעדי המועצה לשנים הבאות בתחום הסביבתי.התוכנית כוללת עקרונות בנושאים הבאים: ניהול השטחים הפתוחים, השטחים החקלאיים, ניתוב פיתוח ההתיישבות, החקלאות, יזמויות, תיירות, מערכות שירותים ותנועה ועוד.
רכזת תחום הקיימות ואיכות הסביבה במועצה נועה סגל פירטה כי מטרת התוכנית היא להתוות את חזון/מדיניות המועצה בתחום פיתוח בר-קיימא לשנים הבאות ולהטמיעם הלכה למעשה בניהול המועצה ובחיי הקהילה, וכן לפתח תהליכים, מנגנונים ותוכניות פעולה אופרטיביים, אשר יניעו קידום עשייה בנושאי איכות הסביבה ופיתוח בר קיימא, על היבטיהם השונים במועצה וביישוביה, כל זאת בשיתוף פעולה מלא של התושבים ובעלי עניין נוספים. יצוין כי צוות העבודה של תוכנית האב, הכולל נציגי מועצה, נציגי ציבור ומומחים בתחום יבחן את הערות התושבים ובמידת הצורך ישלבם בתוכנית. תוכנית מתוקנת תובא לדיון ואישור במליאת הרשות. אישור המליאה תהווה חותמת סופית לתכנית האב ואור ירוק ליישומה.

ראש המועצה אילן שדה ציין, "קידום תוכנית האב לאיכות הסביבה מיועד לשקף מדיניות ותפיסה ערכית של המועצה השמה דגש ומשקיעה משאבים רבים באיכות הסביבה ובשמירה על מקורות המים. הכנתה של התוכנית מיועדת לספק למועצה כלים אופרטיביים אשר יאפשרו המשך מימושה של מדיניות זו הלכה למעשה. אני קורא לתושבים להגיע למפגש להעיר, להאיר ולהירתם ליישום התוכנית".







עם יו"ר ועדת ביקורת – יפתח אלון

בעקבות הפרסום החוזר למכרז
תפקיד יו"ר ועדת ביקורת, שאלתי את יפתח:
למה לא רוצים למלא את התפקיד והאם זה מוצדק?

י פ ת ח :
במהלך השנים בהם מילאתי את התפקיד, פנו אלי חברים
רבים שלהם ביקורת ותובנות על הנעשה בקיבוץ ועל הטיפול
בנושאים שונים. אך כשצריך לעמוד מאחורי הדברים ולקחת אחריות – יש פער המתבטא בחוסר נכונות למלא תפקידים. התופעה ניכרת גם בדיונים במוסדות הקיבוץ, כאשר חברים ואף נציגי ציבור בהנהלות אינם מתבטאים ולא מעלים את הנושאים שמטרידים אותם, אלא עושים זאת בין היתר, ליד שולחנות חדר האוכל או במדרכות. מהשתתפותי בדיונים בקיבוצים אחרים, אני יכול להעיד שאפשר גם אחרת, אפשר לקיים דיונים נוקבים וקשים ברמה העניינית וגם להמשיך בחיים ביחד.

מעבר לכך יש חשש לא מוצדק, שזהו תפקיד שנדרשים אליו כישורים מקצועיים ייחודיים והכרת תחומים שלמרבית האנשים אין התמחות וידע בהם. וזה לא כך.
אצלנו נוצר צרוף מקרים, שאני במקצועי רו"ח ומבקר בקיבוצים אחרים, וכאן, ממלא את תפקיד יו"ר הועדה – אבל בקיבוצים אחרים, ממלאים את התפקיד אנשים שאינם מתחום הביקורת. שהרי היו"ר אינו המבקר עצמו, ותפקיד הועדה מתרכז בשלושה תחומים:
1. בחירת מבקר חיצוני – (לכך אפשר להיעזר בגורמים חיצוניים ובהנהלת הקיבוץ).
2. קביעת נושאי הביקורת.
3. פרסום הדוחות ומעקב אחר יישומם.

לתפקיד דרושות תכונות של: הגיון, הגינות, תבונה, יכולת הדברות, יכולת ביטוי וראיה ביקורתית. אלה תכונות שמצויות אצל לא מעט אנשים בקרבנו.
אני מקווה שיימצא מי שיהיה מוכן לעשות זאת כי חשוב מאוד שיתקיים מוסד הביקורת. מצדי אהיה מוכן לעזור במקרה הצורך – אם אתבקש.

לעתים יש הרגשה שהביקורת אינה מטפלת בעיוותים גלויים לעין...




י פ ת ח :
נכון. תפקידה העיקרי של הביקורת הוא לבדוק את הדברים שאינם גלויים וידועים על פני השטח. עיוותים ידועים וגלויים – אלה אמורים להיות בטיפולם של ההנהלות; הביקורת יכולה לסייע בהבאתן לדיון ציבורי.

למה אתה פורש?
נגמרה הקדנציה וכמי שאמון על מנהל תקין וממליץ על ביצוע רוטציה עלי לתת דוגמא אישית - ולא משום שהתפקיד הכביד עלי.
ובנוסף, חשוב להזרים דם חדש, להביא חשיבה אחרת, הסתכלות אחרת על הדברים. והערת אגב, אני בעד שתמלא את התפקיד אישה, בחלק גדול מהמקומות בהם אני עובד עושות זאת נשים – מניסיוני יש להן יכולת הדברות ותקשורת טובה יותר והן נתפסות כפחות מאיימות מצד המוסדות ובעלי התפקידים.

סיבה חשובה לא פחות לרצוני לסיים התפקיד היא, שבאופן פרדוקסאלי, תפקידי כיו"ר מנע ממני לבטא דעתי בעניינים שנראים לי לא תקינים בהתנהלות הקיבוץ, כיוון שטוענים נגדי שאני מנצל את תפקידי להביע דעותיי ואני רוצה להתבטא באופן חופשי.

תודה ליפתח – שאלה נורית



סוכה ירוקה בחממה – עדכונים

שלום לכולם! כמה עדכונים בנוגע לכנס "סוכה ירוקה 2009"
שיתקיים ביום שני חו"מ סוכות 5.10.09 בשעות 10:00 - 16:00
חשוב לנו לציין שבהפקת הכנס שותפים המועצה האזורית בהובלת נועה סגל, וחברה הנקראת "הפיל הירוק" מעין עירון, האמונה על הסדנאות לילדים.
· ההשתתפות לילדים מכיתות א' – ו' מעין שמר נעשית במרוכז דרך מרכזי החינוך, אין צורך להירשם אישית.
· בין המרצים בכנס: ח"כ ניצן הורוביץ, ח"כ לשעבר אבו וילן, אורי שני, דפנה הלביץ (מתכננת סביבתית מכביש 6), הנאדי ג'רייס (מהמרכז האקולוגי בסכנין) ועוד...
· אנו מבקשים להירשם לכנס, כדי למנוע אי נעימות במקרה של ריבוי משתתפים (ההרצאות יתקיימו במועדון לחבר).
· בסיום הכנס, תצא הסעה מאורגנת של המועצה האזורית לאזור המתוכנן של העיר חריש. במקום יערך סיור והסבר על המאבק נגד תוכנית הקמת העיר. ההרשמה להסעה במהלך הכנס, האוטובוס ייצא בשעה 15:45
כל הפרטים וההרשמה דרך אתר החממה. (www.greenhouse.org.il) פרטים אצל נועם גבע
מקווים לראותכם בכנס!
שנה טובה! – מאחל צוות החממה






מניעת שימוש בסמים ואלכוהול

המועצה מציעה לעין שמר להשתתף ב"פיילוט" למניעת שימוש בסמים ואלכוהול. ב"פיילוט", צוות מקצועי מטעם המועצה ילווה ינחה וידריך את עבודתו של צוות שיבחר בעין שמר לטיפול בנושא.

השימוש בסמים ואלכוהול עלול לגרום נזק בריאותי – פיזי ונפשי. ועל כן, יש לעשות ככל שניתן כדי למנוע שימוש בסמים ואלכוהול בקרב – צעירים ומבוגרים, וכן לטפל בנזקים שנגרמו כבר עקב השימוש. לשם כך:
1. יש למפות את המצב (כמה משתמשים, באיזו תדירות , ומהן העמדות כלפי שימוש בסמים ואלכוהול).
2. יש לעשות פעולות הסברה ומניעה בקרב – נוער עד צבא, צעירים אחרי צבא, הורים וכלל החברים.
3. יש לטפל ולתמוך באנשים אשר משתמשים בסמים ואלכוהול וזקוקים לעזרה ובמשפחותיהם.
4. יש להקים צוות שיהיה אחראי על יישום המדיניות.

תפקידי הצוות:
1. הצוות לא יעסוק בשיטור פיקוח והלשנה.
2. הצוות יהווה כתובת להורים בנושאים של הסברה, ייעוץ ותמיכה.
3. הצוות יהווה כתובת לצעירים בנושאים של הסברה, העברת מידע, ייעוץ ותמיכה, והפניה לטיפול.
4. כדי להיות כתובת עבור הצעירים ומשפחותיהם, על הצוות ליצור אמון בקרב הציבור. ולכן יש לבחור לצוות את האנשים המתאימים, ממרב שכבות הגיל, אנשים דיסקרטיים ובעלי יכולת הקשבה, הסברה, אמפטיה וכיו"ב.


המעוניינים לקחת חלק מוזמנים לפנות אלינו
שמוליק בן דור, ענת גרוסמן ורוני גלעד






מ ה ס פ ר י ה

ס פ ר י ם ח ד ש י ם :

ברק אובמה/ חלומות מאבי
תמי ארד / העיקר שתהיי מאושרת
אהרון אפלפלד / אל ארץ הגומא
אנה פרנק / יומן
עמוס עוז / תמונות מחיי הכפר
ברנהרד שלינק / נער קריאה (מהדורה חדשה)
מארקס / מאה שנים של בדידות (מהדורה חדשה)
ויקאס / תעלומה בשישה קולות
אסף ענברי / הביתה
זבאלד/ טבעות שבתאי
ויקטוריה היסלופ / הריקוד של סוניה
נועה זית / ארבע אחר הצהרים
עמוס אילון / רקוויאם גרמני
אקזופרי, סנט אנטואן / טייס קרב, מכתב לבן ערובה
איתמר ושולמית גלבוע / יחידה נפרדת
איאן חירסי עלי / כופרת
דניס לשו / אני לומד גרמנית.

מהאזורית מצויים הספרים הבאים ועוד הרבה נוספים:
פר פטרסון / יוצאים לגנוב סוסים
דב אלבוים / חיי עם האבות
נחום מגד / מלינצ'ה

לחברנו הקריינים (ולנוספים...) מחכים בספריה גם ספרי מתח, מדע בדיוני, פרשיות מתולדות המדינה , ספרים קצרים וממוקדים בנושאים שונים של האוניברסיטה המשודרת ועוד רבים. כמו כן ספרי חברנו ובתוכם הספר של דיויד.

ת ז כ ו ר ת - ניתן להזמין דרכנו ספרים לקניה ב- 30% הנחה.

הספריה פתוחה
בימים: א, ב, ד, ה, בשעות 9:00 עד 12:00
ביום שישי מ- 9:00 עד 11:00
ביום ג' - סגורה

ל ה ת ר א ו ת - שרה אבל ושלומית תומר


תודה רבה לשרה אבל ופנינה דגן שמלאו את
מקומי בתקופת היעדרותי הממושכת ועשו זאת בצורה
הטובה ביותר – הן כמחווה והן בתפקוד הספרייה.

ש ל ו מ י ת




























ח ש ב ו ן נ פ ש

"....היינו שנינו חברי ילדות, על סף חתימת הסכם. אנחנו עובדים על גיוס כסף לסטרט-אפ שהקמנו רק שנינו.

שלוש שנים, שני שותפים, רעיון מבריק אחד ועכשיו סוף סוף השגנו מימון. הנה מתקרב ובא החלום שכל כך חיכינו לו, שאמור היה לקדם אותנו. לקח לנו הרבה זמן לגבש צוות שילך איתנו. אנשי מקצוע צעירים ומבריקים שעתידים להיות חלק מהדבר האמיתי. פתאום הוא אמר לי שהוא לא מוכן להמשיך לעבוד עם אחד מהם.
זו הייתה הפעם השישית שהוא "לא מסתדר" עם מישהו. המשמעות המיידית היתה לעצור את חתימת ההסכם ולוותר על המימון עד שיוכשר איש צוות אחר, וזה היה דווקא אחד האנשים המבריקים, שבאופן אישי גם די אהבתי. לא יכולתי לסבול את זה יותר. כמו ילד שנלחם על הצעצוע שלו, אמרתי שאי אפשר ככה ושצריך עוד סבלנות, כי בלעדיו אין פרויקט. אבל הוא לא ויתר, ואמר לי שהבעיה איתי שאני נאיבי מידי ושכל הסיפור הזה יתפוצץ לי בפרצוף.
פתחתי את הפה והמילים פשוט התפרצו החוצה בלי שליטה - מעורבבות, לא נקיות, מלוכלכות, מבולבלות, תוססות ונוטפות בוז וגאווה. לראשונה בחיי אמרתי מה שאני באמת חושב. הוא שתק לרגע. משהו אצלו הראה סימני מבוכה והפתעה כואבת - כמו אדם שפתאום גילה שהוא עומד עירום במרכז המון סואן. הוא לקח את הדברים שלו והלך. הזמנתי עוד ויסקי ועוד אחד ועוד אחד. חזרתי הביתה עם כאב ראש זוועתי.
הימים הנוראים? - פעם ראשונה שהבנתי מה זה אומר... חשבון נפש כזה עוד לא עשיתי. למה ככה אמרתי? יש הרבה דברים שאני באמת חושב ויש חלק שניפחתי כדי להעצים את התחושות שלי, לפרוק את העצבים. מה הקו הדק בין להישאר נאמן לעצמך, אפילו על חשבון חבר, לבין שתיקה שיש בה הסכמה.
הבועה הזאת התפוצצה לי בפנים. פתאום גיליתי שלהיות נחמד לכולם, היא הצורה הכי מתוחכמת של אגואיסט שחושב שהוא תמיד יותר טוב מכולם. איך אני יכול לדרוש שכל העולם יאהב אותי, אם אני לא מרשה לעצמי לאהוב אותו באמת? ולאהוב אותו באמת פירושו להסתכל עליו בגובה העיניים, לריב איתו כשצריך ולא לשמור כל החיים על "סטטוס קוו", רק כדי לא להרעיד את המערכת. לפעמים המערכת דורשת זעזוע כדי שנוכל להתקדם.
ירדתי למכון כושר. כמו בסרט "רוקי" דפקתי מכות לשק אגרוף. צחקתי וירדו לי דמעות. יש משהו משחרר בגילוי האמת. בפעם הראשונה הבנתי שאני האגואיסט הכי גדול בעולם. כן, זה מה שאני, אגואיסט חסר תקנה, שכל מה שהוא עושה כל היום זה לחשוב על עצמו. כשאתה מסתכל בראי ואתה מגלה שאתה מכוער, יש בזה תקווה, כי עכשיו אני לפחות יודע מה צריך לעשות אחרת - יותר טוב. פתאום הרגשתי קרוב יותר לעצמי. בפעם הראשונה אמרתי סליחה אמיתית, ביני לביני, בלי מילים, מעין חשבון נפש.
סליחה שבעצם אף פעם לא נתתי באמת כלום לאחרים. אף פעם.
אבל אפשר בכלל אחרת?"
מהאינטרנט


מעלון עין השופט


יש מים – והרבה – אבל בטורקיה...
הגשם שירד השבוע רענן במקצת את האוויר ואפילו שטף מעט את אבק הקיץ, אבל חוץ מכך לא שיפר את מצבנו ולו במעט.
נכון להיום, אנו עומדים במכסת המים המוקצבת לנו, וזה לא במעט בזכות התנהלות ראויה לציון של הענפים וצרכני המים הציבוריים.
רוב הציבור הפנים כנראה את המחסום במים ונוהג בחסכון בבית ובגינה. אך אין לשכוח שלפנינו עוד כשלושה חודשים יבשים ואין כל אפשרות להרפות במאמץ החיסכון – גם אם הדשא נראה יבש והעצים משוועים למים.

למי שעדיין לא בתמונה:
באחד בינואר תתחיל להתבצע אצלנו הוראת שעה: "חוק הבצורת" (חוק היובש), בה מוקצבים מים לפי נפשות, בכמות שצריך להתאמץ מאוד כדי לעמוד בה.
על פי ההוראה, כל חריגה מהמכסה שהוקצבה תלווה בכנס כואב מאוד:
על כל מטר מעוקב חריגה – ישולמו 20 ₪.
המשמעות היא, מי שמשתמש ביותר מים מהמוקצב לו, לוקח כסף מכיסו של אחר – פשוט כך, אחד על אחד.

כדי שנוכל לעמוד בגזרות תש"ע – קיבל הצוות הממונה מספר החלטות:
1. יעשה מאמץ גדול לאתר ולתקן נזילות בקווי המים התחתונים והעליונים.
2. יותקנו מונים בענפים בהם עדיין הם חסרים, בכדי שנוכל לבודד את הצריכה הביתית.
3.
4. יותקנו כ-20 מונים בבתי חברים – חוסכי מים וכאלה שלא – כדי שנוכל לקבל תמונה כוללת על הצריכה הפרטית. התקנת מונים לכלל הדירות כרוכה בעלות גבוהה מאוד ולכן נצטרך להמתין לימים בהם נוכל לאפשר לעצמנו הוצאה כזאת.

השקיית השטחים הציבוריים והדשאים בכלל, תמשיך להתבצע ע"י עובדי הנוי בלבד.
נקווה מאוד לשנים גשומות והגברת התפלת המים בארצנו היבשה.
ועד שיבוא המשיח –

נמשיך להקפיד על שימוש חסכני במים – ולא נשכח כי אנו חים בארץ מדברית.






ראש השנה-
סימן טוב לבאות

ס י כ ו ם ה ח ג
מאת: חיים חננאל

לאחר קיץ גדוש באירועים, חלקם משמחים מאוד כמו: חג הקיבוץ, יום הילד, המופע של זמיר ויותם, ועוד, וחלקם עצובים עד מאוד, הגענו אל ראש השנה. ואם בדרך כלל אני מלא תלונות על הקושי לגייס צוותים, הפעם היה קל מתמיד. פרסמתי בעלון שאני מחפש מתנדבים ולא הייתי אופטימי במיוחד, והנה מיד פנתה אלי שמרית ספקטור במילים אלו: "אני רוצה לעזור לך בחג". לא מוכנה - אלא רוצה, שזה מיד לשכפול ב- 50 עותקים. כלומר, אם 50 איש ירצו, לא יהיו מוכנים - ירצו לעזור בחגים - אנחנו מסודרים מבחינה תרבותית.

ולא רק שהתגייסה לצוות, אפילו גייסה את חברה לחיים - סהר סופר לסידור הכיסאות ואפילו אדם הקטן התנהג למופת אם כי בעתיד אני מצפה ממנו למעט יותר עזרה פיזית. מעודד מההצלחה יצאתי לגייס צוות והנה הם: אבנר ארבל, שאמנם נזכר שבחג הוא לא יהיה, אך סייע מבחוץ ככל שהיה יכול, יואל גרוסברג שהשנה לעולם לא תהיה טובה, אם מאיזו סיבה זדונית לא אצליח לגייס אותו, עודד גרנדיר - אני מבטיח - מהפעם הבאה שאני מזכיר את שמו- לא אציג אותו יותר כבעל של לילך מלומן, אבל הפעם - האחרונה, כדי שיידעו. עודד שהוא בחור נחמד להפליא התגלה גם כאיש גבה קומה, דבר שהוא יעיל במיוחד בתליית גרילנדות...שתי נשים יקרות מפז (בנוסף לשמרית) היו איתי הפעם וגם להן משותף שהם הציעו לי בעבר עזרה. זכרתי שאסתר אפשטיין אמרה לי ביום מין הימים: "אם תרצה פעם עזרה- תפנה" שמרתי את המשפט במועדפים ובבוא הרגע- פניתי ונעניתי מיידית בחיוב.

דלין מקרגור שגם אם אצלצל אליה בארבע בבוקר - בואי להרים כסאות - היא תבוא (בסדר, להירגע- זו מטאפורה - אני לא אצלצל והיא לא תבוא). מי שיש לו חלק חשוב בערב כמובן הם האחים תומר- אורי ואמיר שנשארו עד הרגע האחרון לקפל את האירוע. תודה למרים שנפלד על הלוח המבשר בהשראת הברכות - ה"שנות טובות", ולעידן גלעד שנענה לקריאה שהתבררה כקצרצרה במיוחד. לצוות ההגברה- ליגאל כץ, שזה ממש לא מובן מאליו עבורו להתייצב בכל חג וארוע...לתשומת לבכם, לשחר זוהר-סל, לאדם אברהמי שבא לסייע וגייס את אחיו הלא הוא סהר הזריז. ועוד גיוס משפחתי ראוי לציון: איילת אפשטיין שהתייצבה לצידנו בדיוק שהיה נחוץ. תודה למוסדות שבלעדיהם אי אפשר להרים חג: חדר האוכל והכלבו.

אם באיזשהו חג לא אזכיר את גלי יגודה ועצות הזהב שלה - תדעו שזה בטעות, כי בלעדיה אני לא מתחיל. תודה מיוחדת לעירית שפירא על התערוכה בלובי - מאוד מומלץ לצפות ולהתעמק: עירית כרגיל עוסקת באהבתה הגדולה ליופי, לטבע המקומי ולקומפוזיציה שתמיד מבטאת יצירתיות מקוריות והומור.


למופיעים- הידד גדול:
אוריין "אחותי" גנדלמן, שלומית דקל, ילדי המרכז המתוקים שכרגיל גנבו את ההצגה, רקפת זוהר ומירי גרוסברג על ברכת מזכירה לא שגרתית, יואל ומירי גרוסברג, השופריסטים הותיקים, השופריסט המתחיל - אבשלום זוהר-סל, שיחד עם אחיו אורי זוהר-סל חברו לקומיקאית המתהווה גל יגודה בפרודיה על שבוע-סוף (שני כהן- היזהרי! גל יגודה מאחוריך!). תודה לאלמוג שמואל ואופיר חננאל שהציגו אותם. מרק צ'נסקי, בר דנון וניר אלון בביצוע מרגש ל 'אין עוד יום' עם סוויץ' מפתיע.
נועם גרוסמן קרא קטע מפרי עטו של קובי גרוסמן.

וכמובן - היומן. זה שמונה שנים שיומן עין שמר הינו חלק בלתי נפרד מחגיגת ראש השנה. השנה הייתה מבחינתי ציון דרך עם הצטרפותה של נירה כהן (אפשר לומר: ה'קאמבק'?) לפופקורן ואם הגדלת חלקו של אמיר תומר שלקח על עצמו את המשימה הכל כך חשובה של תיעוד הקיבוץ, בעבר ובהווה.
הקהל הגיב מאוד יפה לערב, ומחיאות הכפיים שנשמעו בעת הקרנת היומן משולחנות שונים רק הוסיפו נופך משפחתי.

אז שנה טובה לכל בית עין שמר. באופן אישי, אני רוצה לאחל הצלחה לענף החדש: "הרמוניה" לטיפולים הוליסטיים, שדגנית היא ממקימיו יחד עם איתן בן מיור ואוריין גנדלמן. עלו והצליחו- וקדימה עין שמר: הקימו עוד יזמויות - גם נרוויח - גם ניהנה- והעיקר - שיהיה על מה לספר ביומן הבא...שנה טובה!







ש נ ה ט ו ב ה ו מ ו צ ל ח ת











"פתח לנו שער בעת נעילת שער, כי פנה יום,
היום פנה השמש יבוא ויפנה, נבואה שעריך". ...


=== === ===

ת ו ס פ ת

בעלון שנשלח דרך האינטרנט בשבוע שעבר, נשמטה בטעות הברכה הבאה והרי היא לפניכם:

מזל טוב!
להני ולדודי
להולדת הנכד
בנם של דנה ויהודה
ברכות לכל המשפחה הרחבה!


עלון 38 (3758) 19.9.09

ערב ראש השנה תש"ע עלון 38 (3758) 19.9.09



תחל שנה וברכותיה שנת תש"ע

הנה הסתיו, כבר דופק בדלת
מחזיק בין ידיו, רוח מלטפת
והנה האוויר, הרבה יותר רגוע
גם הוא הרי מרגיש, עכשיו זה כבר ידוע...

שתהיה לנו שנה טובה,
שנה טובה בכל הארץ
ושיהיו לנו ימים יפים
ימי שלום באים לארץ
יגור זאב עם כבש,
נמר עם גדי ירבץ

הנה השדות, כבר מוכנים לגשם
וכל הרחובות, נשטפים בקסם
והנה הפרחים, נפתחים בשקט
מעבר להרים, הקשת מבשרת...


שתהיה לנו שנה טובה,
שנה טובה בכל הארץ
ושיהיו לנו ימים יפים
ימים של אור באים לארץ
יגור זאב עם כבש,
נמר עם גדי ירבץ.










ח ג י ג ת ר א ש ה ש נ ה


בסימן
שניים שהם אחד

נחגוג יחדיו את ראש השנה
על הדשא הגדול
בשעה 20:30

ב ת ו כ נ י ת :
יומני עין שמר, דואטים ואווירה...


לחיילינו היקרים והאהובים
שנה טובה ושמחה!
שמרו על עצמכם.

הלוואי והשנה הקרובה
תביא עמה את השלום המקווה!

















גדי ותומר בחופש
אני יוצא לחופש
מ – 19/9/09 עד 3/10/09.
ניתן לפנות לעמי במקרים דחופים בלבד
(כאשר אין קו טלפון ו/או אינטרנט כלל!)
ל ה ת ר א ו ת
גדי גלעד

טלפונים סלולריים
אני יוצא לחופש בין התאריכים
18/9 וה- 4/10
עמי גלעד יחליף אותי בטיפול
בכל בעיה דחופה עם הטלפון הסלולרי
שנה טובה - תומר גורן




"לא כל ממזר מלך"
קיבלנו הזמנה מושקעת על דף וורוד, ליום שלישי שעבר, לקבוצת הגיל שלנו (וותיקים), לבוא למפגש במועדון, אחה"צ,
עם עו"ד גלעד לוי המתמחה כדברי ההזמנה, בגישור קהילתי. על ההזמנה לא היתה כל חתימה, של הגוף המזמן
את הפגישה, הבנו שבנושא גישור עסקינן, "באנו, הקשבנו אך לא נדלקנו", "היונה" (היו לנו דימוים של שלום - גישור
וכל מה שיונה מסמלת בעיננו) הפכה חיש מהר ל"עיט", במקום לשמוע מאיתנו מה רוצים, מה חושבים וממה חוששים,
מה קורה, מה הולך?, השמיע את דעתה הנחרצת והמלומדת מה טוב בשבלינו ומה טוב לקיבוצנו שזה אך ורק "הקיבוץ
החדש - הדיפרנציאלי על כל צורותיו (וצרותיו).להבא, אני מציעה למארגני המפגשים האנונימיים והלא אנונימיים, "לקרוא לילד בשמו ובשם אביו" שאם לא כן הילד
הוא "ממזר" ולא "כל ממזר הוא מלך ",(זוכרים את ספרו היפה של הסופר משה שמיר: "כל ממזר מלך"?).
אם ההטעיה נעשתה במזיד - אז, פויה, לא יפה, פוס, כך אנחנו לא משחקים, אם בשוגג,?, להבא כדי לשים לב
לשקיפות ובקטנה ,התנצלות תתקבל בהערכה, יותר מזה אנחנו לא צריכים.
ניצה חופי











שיחת קיבוץ שהייתה מתוכננת ליום שני הקרוב 21.9.09 נדחית בשבועיים ותתקיים ב 5.10.09.


למוזיאון דרוש
מדריך תורן לשיבוצי שבת
משך השיבוץ: 5 שעות
בין החודשים ספטמבר - יוני
תדירות: פעם בחודש לערך (בחגים ומועדים הסבב מתקצר).
תפקיד: קבלת קהל הדרכה במוזיאון, לרוב משפחות עם ילדים.
המתאימים יעברו הכשרה מתאימה
תחילת שיבוצים: אוקטובר.
המעוניינים בתפקיד או בפרטים נוספים
אנא פנו לטובית בהקדם.





ענף הבגד מאחל לחיילים חג שמח ומודיע כי כביסת החיילים תהיה כרגיל בשבת.


צילומים
לידיעת המחפשים אותי בחדר העלון -
אני נמצאת במקום בתחילת השבוע - שעה בבוקר ואחר כך רק אחרי 12:00
חמישי ושישי – אהיה בחדר העלון.
נ ו ר י ת


בהדרן מחפשים אחר:
כריות, חרוזים ומחרוזות של ילדים ונשים, כדורי צמר חדשים וישנים. וכמובן בדים יפים ופרחוניים.
אפשר להביא לחדר עלון או לתא הדרן במחסן הבגדים.




נ ד ה מ נ ו !

ביום שני בבוקר נדהמנו לראות שחצר הגרוטאות של גן אורן הרוסה! כל החפצים זרוקים והפוכים. נראה שמישהו בא להרוס ולא לשחק.
אנחנו מבקשים את עזרת הציבור: מי שראה או שמע אנא יבוא לומר לנו. אנחנו רוצים לדעת מי הרס וקלקל, כדי לבקש את עזרתו בשיקומה של החצר.

בהזדמנות זו, אנו מבקשים פעם נוספת שלא לבוא לשחק בחצרות הגנים והמרכזים. החצרות הן חלק מהגן או המרכז, הילדים בונים ומסדרים, ואנו מצפים לפגוש את החצר כפי שהשארנו אותה.
תודה, ענת



נועם הספר מגיע ביום שני הקרוב. ההרשמה על הלוח.

שנה טובה
מהחלבייה!
עברנו שבועיים ראשונים עם המוצרים בכלבו וכאן המקום להודות לצוות הכולבו שקיבל אותנו בסבלנות, בשיתוף פעולה מלא ובחיוך. עשיתם לנו טבילת דבש נעימה מאד!



הבהרה קטנה לגבי המחירים (לאור שאלות הקהל): כפי שראיתם, המחירים על המוצרים הם לפי יחידה ולא כפי שהיה בעבר. זאת משום שיותר נוח לקנות כאשר מוטבע מחיר על האריזה ולא צריך לנחש לפי משקל. נציין, שהמחירים לא עלו ויש לשים לב שהם נשארו מאד זולים יחסית למוצרים המקבילים של החברות המתחרות. אחוזי הרווח של הכולבו לא גרמו להעלאת מחיר אלא רק שינו את אופן התחשיב שלו. אנו עושות כל מאמץ שמדפי המוצרים שלנו יהיו נגישים, מטופחים ומזמינים. המוצרים שלנו מגיעים טריים למדף ולכן לא כל יום מגיע הכול. שימו לב ולאט לאט תלמדו מה מגיע ומתי. בכל מקרה, תאריך התפוגה מצוין על האריזה לנוחיותכם!

לכבוד החג והשנה החדשה תוכלו למצוא מגשי גבינות מסוגים שונים ואת שלל המוצרים הקבועים.

שיהיה לכולנו חג שמח ושתהיה שנה שקטה, רטובה ומוצלחת!
צוות החלבייה.


ב ר כ ו ת
הסרט "אסקייפלנד" של אורן תירוש המספר על משפחתם של אשל ואדעל
התקבל לפסטיבל הסרטים הדוקומנטאריים היוקרתי בעיר ליסבון.


ת ו ד ו ת
תודה לאוריין גנדלמן שנענתה במאור פנים לפנייתי לטפל במפגע בטיחותי בדרך למלוא, ותודה לעטר שנפלד וצוות הנוי שמילאו את השקע בכביש ובכך תרמו לבטיחות נוסעי הקלנועיות למילוא.
בברכת שנה טובה
מקשרת – יהודית סגולי

מהמתפרה
שתי תזכורות
בגדים לתיקון – להביא בבקשה נקיים.
המבלים בפאב – מתבקשים להשליך בדלי הסיגריות לפח ולא להשתמש במרפסת שלנו למטרה זו.


מקל מתנועע
כל צפע – סופו לתלייה. הצפע שנראה לפני חודש וחצי בגינתה של גניה, חזר לבקר את דלין והפעם יכולנו לו, והענק הלוחש בגודל של 110 החזיר נשמתו לבורא...

י ו ס י - ט י ו ל י ם








עדכוני מש"א
דרוש/ה
רכז/ת ועדת ביקורת
מכרז זה כבר פורסם, אך איננו מוצאים רכז לועדה ולכן אנו פונים פעם נוספת בתקווה שהפעם ימצא הרכז.


תחומי אחריות:
· קביעת נושאי הביקורת
· קשר שוטף עם המבקר
· פיקוח על עבודת המבקש
· ניהול ועדת ביקורת
· מעקב אחר החלטות הביקורת

דרישות התפקיד:
· הקפדה על כללי האתיקה
· בעת מילוי התפקיד לא יהיה יו"ר הביקורת חבר באף גוף ניהולי בקיבוץ.

כישורים נדרשים:
· יושר
· אמינות
· אחריות
· עבודת צוות
· אובייקטיביות.

ניתן לפנות לרוני עד ל – 29/9/09


דרוש/ה
עורך/ת לעלון הקיבוץ

דרישות התפקיד:
יכולת כתיבה ועריכה
דיסקרטיות ושיקול דעת
יוזמה.

התפקיד כולל:
עריכת עלון מדי שבוע

היקף משרה – 2/3.

המעוניינים יפנו לרוני גלעד עד 29.9






שיחה עם
רקפת זהר

שנה חדשה בפתח ורקפת כבר שנה ויותר בתפקיד המזכירה - זהו זמן מתאים לסיכום ביניים שמתאים גם לסיכומי השנה שחלפה.

מה הסיבה שהסכמת לקחת על עצמך את תפקיד המזכירה?
הרבה שנים ישבתי בעין שמר על הגדר כמתבוננת, והרגשתי שהגיע הזמן לתרום את חלקי לחברה שבה אני חיה. לצד תחושת המחויבות הרגשתי שאחרי שש-עשרה שנים, הפכתי חלק מהקהילה ויש לי כבר את הזכות המוסרית להשפיע. התחלתי עם חברות בוועדת תכנון, אחר כך ריכזתי את הוועדה ונבחרתי להנהלת קהילה. במקביל לקחתי תפקידים גם במוסד, והרגשתי מוכנה לתפקיד מרכזי יותר.

מה היו הציפיות שלך מהתפקיד, ומה את רואה היום?
לא התעמקתי בציפיות, ובכלל אני לא חזקה בתוכניות קדימה. אני קופצת למים וסומכת על עצמי שאדע להתמודד עם מה שיבוא. בסך הכל אני מכירה את עין שמר, מה כבר יכול להיות? קיוויתי שאנשים יגיבו אלי בחיוב ושאצליח לקדם את מה שחשוב לי.

ומה זה?
בשיחת הקיבוץ שבה הצגתי את עצמי דיברתי הרבה על "מנהל תקין": יחס שוויוני לחברים, נהלים מסודרים, היררכיה של קבלת החלטות, פרסום, עמידה בהחלטות. זה אכן נושא שאני מרבה לעסוק בו, ואני מגלה שני דברים: א. שלפעמים היישום של מנהל תקין הוא מאוד קשה, והוא אף פעם לא יכול לבוא רק מלמעלה, הוא דורש מה שנקרא "תרבות ארגונית" ותרבות הוא דבר שלוקח הרבה זמן לבנות ולהנחיל. אני חושבת שעין שמר מתקדמת בכיוון הזה, אבל מתברר שאף פעם זה לא מספיק. כמה שלא תפרסמי, יגיד מישהו שלא פרסמת בזמן או שהסתרת חלק מהעובדות. כמה שלא תשקיעי בניסוח, מישהו ייפגע ומישהו יאמר שהניסוח מטעה.

תחום אחר שהיה לי חשוב לקדם הוא שיפור השירות לחבר: מענה לפניות, תגובה לשאלות, ראיית החבר כ"לקוח" – במובן החיובי. שירות טוב מעניק לכל חבר תחושה שהוא שווה ונחשב – ולא רק הלקוחות ה"בעייתיים" שבלאו הכי מקבלים יחס אישי. צריך להגיע לזה שחבר לא ירגיש שהוא מבקש טובות, אלא שהוא מקבל את המגיע לו בזכות. כמובן שמהצד השני עומדים אותם חברים שבטוחים ש"הכל מגיע להם" – וגם אותם כולנו מכירים... אין מה לעשות, צריך לתמרן.

לגבי פרסום ושקיפות - כמי שהיתה המון שנים בוועדות עלון למיניהן, וגם בעין שמר בוועדת אתיקה של העלון, אני מאוד רוצה ומשתדלת שבעלי התפקידים ישתמשו בעלון ליידוע ולשיתוף החברים. אני עצמי משתדלת לעשות זאת, גם כרכזת ועדת תכנון הקפדתי על פרסום תקופתי, וגם כמזכירה – בעיקר במה שקשור לשיחות קיבוץ ולצוות שינוי.
אבל, גם בשקיפות צריך להשתמש בצורה מושכלת; שהרי אנחנו קבוצה צפופה של אנשים, שגם כך יודעים יותר מדי אחד על השני. ברוב הנושאים האישיים טיפול שקט מועיל יותר מפרסום – כמובן בהנחה שממלא התפקידים עושים מלאכתם אמונה ולא מותחים את "היחס האישי" מעבר לגבול.

במה את עסוקה רוב הזמן?
הוקצו לי 3 ימי עבודה בשבוע ולאחרונה נוסף יום – אבל כידוע התפקיד אינו מבוסס על "יום עבודה" אלא הוא סוג של 24X7... חוץ מזה אני גם ממשיכה ללמד במוסד וקצת לכתוב.

בחודשים הראשונים בתפקיד, הייתי מאוד עסוקה במציאת מנהל קהילה וארגון מחדש של ההנהלה. כמו כן היו נושאים שהייתי צריכה ללמוד ממש מהתחלה, כמו עבודה מול עורכי דין, הבסיס העסקי של הקיבוץ, נדל"ן – נושאים שהיו זרים לי. נכון ששכל ישר תמיד עוזר, אבל צריך להכיר את השפה וללמוד חומר.

לגבי הקהילה – יש לנו הנהלת קהילה מאוד חזקה ורצינית ואפשר להתייעץ ולקבל נקודות מבט וכיוונים להתמודדות עם סוגיות שעולות על הפרק.
ועדיין חלק גדול מהזמן, הרבה יותר מששערתי, מוקדש לנושאים אישיים. כאן דווקא הרצון להגיע להסכמות, לא לנקוט בכוח, ולשמור על רוח טובה, מחייב בלי סוף שיחות, מכתבים וניסוחים שגוזלים הרבה מאוד זמן. כמובן שהמפגשים עם חברים שונים מאד. יש כאלה ש"תענוג לעשות איתם עסקים" גם כשהמחלוקות גדולות, יש כאלה שמטיפים מוסר ומסבירים לי איך למלא את התפקיד, ויש כאלה שמבטאים עוינות רבה וחוסר אמון. חלקם מראש לא מאמינים במערכת ופונים לגורמים חיצוניים כגון עורכי דין. החברים ודאי שמו לב שהתקנונים בשנים האחרונות נושאים אופי משפטי וגם זה מבטא את הירידה ברמת ההסכמות בינינו; יש פחות שפה משותפת ופחות הסכמות, והיכן שאין הסכמות צריך חוקים.
מכל ההפתעות שהיו לי עם כניסתי לתפקיד, הקשה ביותר להתמודדות הוא חוסר האמון העמוק שאני מרגישה מצד חלק מהחברים.

תפרטי...
למשל, אנשים רבים לא מאמינים שאנחנו מטפלים במי ש"לא בסדר". לא מאמינים שהצדק נעשה אם הם לא רואים אותו בעין (ורצוי, בכיכר העיר, על חבל..). יש שמבטאים תחושות של קיפוח, וטוענים כי המערכת נוהגת איפה ואיפה. כאן אני יכולה לצטט את מליק שאומר שכל חבר דורש להפעיל את מידת הדין עד שזה מגיע אליו, ואז הוא רוצה שינהגו בו במידת הרחמים.. – ובתרגום: חשוב לנו להקפיד על שוויון מוחלט, עד שזה מגיע אלינו ולצרכים המיוחדים שלנו... אני יכולה לומר שאני עושה שמיטב יכולתי לשמור על גמישות במסגרת ההחלטות הקיימות, אבל האמת היא שבקיבוץ כל כך מגוון, לכל אחד יש צרכים מיוחדים, והצורך הוא אמיתי ואותנטי, ויש משהו מוזר בזה שאני צריכה להחליט איזה צורך לגיטימי ואיזה לא.
לאחרונה נתקלתי גם בחוסר אמון על רקע של תהליך השינוי. יש חברים שבחרו בי על סמך האמונה שאקדם את רעיון הקיבוץ השיתופי ורואים בי כמי ש"בגדה" וחצתה את הקווים. טוענים שתפקידי להיות אובייקטיבית, וכועסים שאני מגלה עמדה שונה.
כאן חשוב לי להבהיר; כאשר הצגתי את עצמי בשיחת הקיבוץ לפני בחירתי, אמרתי שאני באה ממסורת שיתופית ואוהבת את החיים השיתופיים. אבל באותה נשימה גם אמרתי שהערך הכי חשוב בעיני בקיבוץ הוא שהחברים מעצבים לעצמם את חייהם כפי שמתאים להם, ושתפקידי כמזכירה הוא לעזור לחברי עין שמר לעצב את הקיבוץ שהם רוצים בו, ולא בזה שאני רוצה או בזה שחייתי בו כילדה.

איך את יכולה לדעת מה רצון החברים אם עוד לא היתה הצבעה?
אנחנו הרבה לפני ההצבעה, אנחנו עוד בשלב של לשמוע את רצונות החברים.
גלעד לוי, בשיחותיו עם החברים, עשה הבחנה מעניינת בין דעה-אמונה שהיא משהו שלא ניתן להתפשר עליו או להתווכח עליו, לבין צורך, שניתן למצוא לו מענה או פתרון. חלק מתפקידי הוא להציף ולהניח על השולחן את רצונותיהם של חברים רבים שאולי עד היום פחות באו לידי ביטוי. מבחינה זאת החוברת שצוות השינוי הכין היא רק "טריגר" לדיון, אנשים צריכים לשוחח ולבדוק אם ההצעות הללו עונות על הצרכים שלהם או לא.

אם רצית קיבוץ שיתופי – מה גרם לך לשנות את דעתך?
אני לא בעד שיתוף כרעיון מופשט. כמו שאני לא בעד נישואין כרעיון מופשט. נישואין זה טוב בשביל שני אנשים שרוצים לחיות יחד. נישואין ללא אהבה וחברות – יכולים כידוע להיות די גיהנום... אותו דבר לגבי קיבוץ. אם חלק משמעותי מהחברים לא רוצים להשתתף איתי, מה אני אעשה? אכריח אותם? אבל בעצם זאת לא השוואה כל כך טובה, כי בנישואין לרוב יש "או-או" או להיות ביחד או להיפרד. ואילו בקיבוץ, לשמחתי, יש גם הרבה דרכי ביניים, ומה שעומד כיום על הפרק הוא לא לפרק את הקיבוץ, אלא להקטין קצת את רמת השיתוף.

יש בזה גם הגיון, כי ככל שהשונות בין אנשים רבה יותר, ככה המכנה המשותף שלהם נמוך יותר. בעין שמר הקהילה כל כך מגוונת, יש קשת גילאים רחבה, צרכים שונים, אמונות שונות. אז במקום להסתכל כל הזמן אחד בצלחת של השני, ייתכן שאנחנו צריכים להוריד את רמת השיתוף דווקא כדי להישאר חברים.


על מה את מבססת את ההנחות שלך?
מה שאמרתי קודם לא מתייחס לדעות ועמדות, אלא לשפה המדוברת; חברים מדברים אצלנו בשפת ה"אני" (אני צריך, אני צריכה, מה יהיה טוב לי, לתקציב שלי, למשפחתי וכד') וכשזו השפה, וזו צורת החשיבה, משמעו שמרכז הכובד כבר עבר מהשיתוף הקהילתי לאינטרס הפרטי. זה משהו שקרה כבר די מזמן. כשהקיבוץ התקדם לכיוון של "מימוש עצמי" על חשבון "נאמנות לקולקטיב". זה היה מהלך נכון ואנושי, הבעיה היא שהחירות החדשה הגיעה בלי שום אחריות. שיחררנו את עצמנו מעריצות "סדרן עבודה". לכל אחד מותר לעבוד איפה ואיך שהוא רוצה כדי לממש את עצמו. אבל לא הצמדנו לחופש הזה שום אחריות. בתור נערה, אבא שלי תמיד היה אומר לי: "תחליטי מה שאת רוצה, רק תדעי שלכל החלטה שלך יש מחיר". אצלנו שכחו לדבר על המחיר...

אז לדעתך אין בעין שמר מקום לקהילתיות? לשיתוף?
להיפך. דווקא בגלל שבעין שמר יש תחושה של יחד ושל קהילתיות, אני מקווה ומאמינה שהיא תשרוד גם את השינוי. כמו שאמרו שוב ושוב חברים במעגל הצעירים שנפגש בשבוע שעבר – הכל תלוי בנו. נרצה – תהיה ערבות הדדית. נרצה - תהיה תרבות קהילתית. ואני אישית, מקווה שנרצה...

בחרת תפקיד מאד קשה וגם כפוי טובה - מה את מוצאת בו טוב?
באופן כללי, אני מרגישה שקיבלתי הזדמנות להשפיע, לעשות שיהיה יותר טוב. אני לא מתכוונת ל"השינוי" דווקא. כל עניין שהצלחתי לקדם – מבחינתי הוא מקור לסיפוק.

מה את אוהבת בעין שמר?
החלק הכי טוב בעבודה שלי הוא המפגש עם האנשים: השותפים שלי לעבודה, חברי ההנהלות, רכזי ועדות וענפים, חברים שניגשים לומר מילה טובה או למתוח ביקורת חברית, ויש גם טיפוס שגיליתי את קיומו – הצדיק הנסתר – אותם חברים שללא מינוי וללא תגמול ומבלי שעות נוספות, לקחו על עצמם משימות, בין אם ללוות אדם במצוקה, או לקדם עניין לטובת הכלל - ויש כאלה לא מעט – שפשוט טוב לפגוש בהם. האנשים שלוקחים אחריות, שאכפת להם מעבר לקצה אפם - הם חוט השדרה של הקהילה, הם המימוש היומיומי של "אחריות חברתית".

מה את מאחלת לקיבוץ לשנה הבאה?
קשה להימנע מבנאליות – ובכל זאת: שנתקדם למימוש הרצונות, שנחפש לא רק הכרעות אלא גם פתרונות, שנדע לשמור על החוזקות שלנו ועל תרבות היחד.
אני מאחלת לנו שנבנה את הבתים החדשים שאנחנו מתכננים ושנתחיל לעסוק ברצינות בשכונה החדשה ש"מעבר לוואדי", שהיא בעיני סמל להתחדשות, קליטה והתפתחות.

תודה לרקפת על השיתוף.

ראיינה: נורית משיח















תוצאות הצבעת הקלפי לשיחת
הקיבוץ שהתקיימה ב 7.9.09
סעיף
בעד
נגד
תוצאה
1. אוריין גנדלמן לסידור רכב


עבר
2. הפרטת חוגים בחינוך
46
113
לא עבר
3. שילוב מרכיב זמן בחיובי רכב
103
62
עבר
4. סעיפי תקנון צעירים
הצעת התקנון
תיקונים
סה"כ
סעיף 4.4 מקרים חריגים
49
61
התקבל תיקון אורי שפירא
סעיף 5.1.2 קבלה לחברות
69
52
הסעיף ללא שינוי
סעיף 5.1.3 גיל סיום מסלול
94
21
הסעיף ללא שינוי
סעיף 5.2.2.5+6 הטבה בשיחרור
69
46
הסעיף ללא שינוי
סעיף 7 הנחת שכ"ד לסטודנטים
50
60
התקבל תיקון אסתר לרר

· ההצבעה על התקנון המתוקן תהיה בקלפי הבא (אחרי השיחה של 21.9.09)






שעות פתיחת מרפאת השיניים

יום
שעות
נמצאים
שני
13:00 – 8:00
איתמר הרופא
רביעי
13:00 – 8:00
13:00 – 8:00
איתמר הרופא
חגית השיננית
חגית בורלס נמצאת בשעות הבוקר במרפאה – פרט ליום שישי






ט ל א י ז ן :
לכל חברינו בקיבוץ עין שמר ובמיוחד למשפחתנו הגדלה-
שתהיה לנו שנה נפלאה ומתוקה!
שנחייך ונצחק,
שנאהב ונצמח.
שנה טובה!

טל, יוסי, נעמה ונועה אייזן

ה ד ס מ ו ר :
אני מברכת את עובדות הדואר בשנה טובה וחג שמח, הרבה בריאות והצלחה בכל.
א ו ר י י ן ג נ ד ל מ ן : לכל בית עין שמר, מאחלת בריאות טובה ושלמה, הרבה רכבים, תוכנה חדשה שתפעל ללא תקלות, שיהיה לנו חורף גשום. שנדע לכבד אחד את דעות השניונגיע להסכמות.
למשפחתי האהובה שנה שלווה ורגועה והמבין יבין..
ד נ י ש ו ר ר :
לכל הקיבוץ – שנדע להקשיב אחד לשני, לנהל תרבות דיון. הרבה בריאות לכולם, ושנה טובה ומתוקה לאשתי המקסימה וילדי הנפלאים.

א ב י נ ו ע ם ג ו ל ן :
אני מאחל לנו:
שנפרק את השותפות
ואז נהיה שותפים בריאים יותר.

א ס ת ר ל ר ר :
שנת התחדשות ולקיחת אחריות ללא פחד:
"החיים הם גשר צר מאוד, אך העיקר לא לפחד כלל" (מהשינויים).

א ב נ ר א ר ב ל :
שנת בריאות,
שפע יבולים.
שבתינו יהמו
מתינוקות והכי חשוב, שהמחלוקות יעברו מגבה גלי לים נוח – לכל המתרחצים.

ק ו ב י ג ר ו ס מ ן :
שנה בה נדע להבין זה את זה,
להסכים על מטרות משותפות ולבנות ביחד את חיינו.

ג ל י י ג ו ד ה :
אני מברכת בשנה טובה ונפלאה את שותפתי הנהדרת בחלביה – אורנה אלון, שקבלה אותי בזרועות פתוחות, וכייף לי כל בוקר להיפגש איתה ולהעביר בחברתה את היום – היא פשוט קרן שמש מחייכת.

צ י פ י ג נ ד ל מ ן:
כרגיל, אני לא אפתיע, וכמו בכל שנה אני מברכת את הצוות הנפלא של המטבח, שמשקיע דם ויזע – את מיטב כוחות בארוחות.
והפתעת השנה, הנכד שלי עומרי, שעלה לכיתה א'! הפלא ופלא.
אני מברכת את כל משפחתי, מקורבי שיהיה לכולם בריאות, אושר ואהבה, ולכולם, כולם בקיבוץ שנה טוב!

צ ו ו ת ה נ ו י
מאחלים לבית עין שמר חג שמח ומתוק והמשיכו לחייך בשבילים.


ד נ ה ר י פ ת י ן :
לאולגה וחיה – תמשיכו להיות נהדרות.

א ו ר נ ה א ל ו ן :
מקווה ומאחלת שגלעד שליט יחגוג אתנו את השנה החדשה.




ק ר ן מ ש י ח :
לכל הקיבוץ שנה טובה. שנהיה יותר סובלניים ויותר נקשיב אחד לשני, וכל תהליך עליו יוחלט, ייעשה בהגינות ויילקח בחשבון גם את האחר.
שימשיך להיות לנו נעים לחיות ביחד ונדע לפרגן אחד לשני.
למשפחתי האהובה שנה טובה ולכל חיילי ישראל.

ע י ד ן י ג ו ד ה :
אני מאחל שנדע לספור עד 10 ונרגיע את המחלוקות, כי נצטרך לחיות ביחד גם בשנים הבאות. שנה טובה לכולנו.

ה ד ס ה ר ו ט מ ן :
שתהיה שנה טובה וגשומה, המים יזרמו באפיקיהם, ייראו פרחים, צמחים ודשאים בשפעת צמיחתם והשלום ישגשג במקומותינו.

ח מ י ס ל :
שנה טובה לכל ילדי וחברי עין שמר. מאחל לנו שנדע בשנה זו לשמור על קיבוצנו, על ייחודו. שתהיה שנה כלכלית טובה יותר, משגשגת ופורייה.

מאחל חמי – אבא של יונתן, שחר, אורי ואבשלום, בעלה המעריץ של רקפת ובנה האוהב של גניה.

מ ר ל ן א ל ב ז
לקליינטים שלי – שיהיו להם רגליים צחורות ורכות,
שנה של בריאות לאנשי בית דורות ושנה טובה לכל בית עין שמר.


ע נ ת ק צ נ ל נ ב ו ג ן
לתמנע היקרה – שפע איחולים לשנה החדשה ומאחלת לך לראות אתי לפחות סרט אחד השנה..

צ ו ו ת א נ פ ה :
אנו מברכים את אנשי עין שמר בברכת שנה טובה. תמשיכו להיות מעצמה חברתית חיה ובועטת. שתהיה אחווה בין החברים, ושנמשיך לפגוש אתכם עם חיוך על השבילים.
ולכם ילדי עין שמר – שתהיה שנה של שפע פעילויות, חוויות והנאה.
מרויטל, מאיה ואלון.

ש ל ו מ י ת ת ו מ ר :
הלוואי ויתגשם לנו בשנה הבאה הפסוק: "תכלה שנה וקללותיה" (לצערנו היו הרבה מדי), ו"תחל שנה וברכותיה" בתקווה שיהיו מהן המון.
שתהיה שנה מבורכת לנו כמדינה של שלום, לנו משפחת עין שמר. בתקווה שנמשיך על פי צוואתם/ בקשתם של דיויד ושי – שנשמור על הקיבוץ.
שנה טובה לכולנו – עם גלעד שליט בביתו.

תודה גדולה לצוותים של ענפי השירות שעושים לנו את חיי היום יום ליותר טעימים ונעימים, ובמיוחד לצוות המטבח!

י ו א ב ד ר ו ר י :
לכוווווולם, שנה טובה ונפלאה, שנת החזרת עטרה ליושנה ותפארתה וכבוד למיישבי מטפחי ומגיני הארץ, הקרקע ואשר עליה. חזקו ואמצו.
בידידות – יואב דרורי


י ו ס י ב ן מ י ו ר :
שנה טובה למטיילים.
עם פתיחת שנה חדשה זו, אני ממליץ לטייל למצוקים של רמת הנדיב הפונים מערבה, ולאזור מערת כברה, הנמצאת מתחת למצוקים וליד גן הפירות האקזוטיים של מעגן מיכאל. במצוקים וסביב המערה מתחילות לפרוח רקפות מיוחדות במינן, ללא עלים בצבע סגול עז – להזכירכם, הרקפת המצויה פורחת בסביבות ינואר.
שנה טובה לכולם!







ניתן לשמוע את השיר שפותח את העלון ב:
www.myspace.com/zamirgolan



ח ג ש מ ח

טו' באלול תשס"ט 11.9.2009

עלון מס' 37 (3758) טו' באלול תשס"ט 11.9.2009


ה ז מ נ ה

ל מ ו פ ע מ י ו ח ד ש ל
ל ה ק ו ת מ ה א ז ו ר

שיתקיים ביום רביעי הקרוב 16.9
במועדון "ברלה" בלהבות חביבה.

במסגרת הערב המיוחד הזה תופיע
להקת "החלטורה" בשעה 22:00
ו כ ו ל ם מ ו ז מ נ י ם
לפני החלטורה יופיעו: דרור והסיבות"
ולאחרי החלטורה "כוח ראסטה"
לתושבי המועצה המחיר הוא 20 ש"ח.לפרטים אפשר לדבר עם נועם גבע


החלטורה היא להקה שנועם מנגן בה, והופיעה אצלנו
בפאב לפני כחודשיים. הלהקה מנגנת שירים מקוריים
בעברית, בסגנון יווני - מזרחי, וקטעים אינסטרומנטאליים.
ההופעה בערך שעה, וכוללת בוזוקי, אקורדיון, קלרינט,
גיטרה חשמלית, בס ותופים. יש גם קליפ ביו טיוב, פשוט
צריך לכתוב "החלטורה".













ב ש ע ת ה א ב ל

בשעת האבל
האם אנחנו באמת סולחים
האם אנחנו באמת שקטים מפויסים
האם אנחנו באמת מלווים
את האינדיאני שלנו למנוחת עולמים
בשעת האבל בכפר
האם אנחנו מרכינים ראש
האם אנחנו יודעים לתמוך
האם שוככות לרגע המלחמות
הרעש
ההפצצות
האם באותו רגע
אנחנו האינדיאנים
מחוברים בברית דמים
ויודעים
כי אחד מאיתנו
משבט העין שמר
הלך
ולא ישוב
האם באותו רגע
אנחנו באמת סולחים
משקיטים את התופים
האם באותו רגע
אנחנו אוהבים?

אורן אדר














משתתפים באבלם של
עליזה לוי ושלמה בורלס
ובני משפחתם
במות האחות.







ק ו ר ס י ם
לערבית מדוברת עם מירב חופי

מתחילים (אין צורך בידע מוקדם)

יום: א'
תאריך התחלה: 18.10.09
שעה: 19:45 – 18:30 (ניתן לשנות לפי רצון המשתתפים).
עלות: 150 לחודש
מקום: עין שמר
תאריך סיום: אמצע יולי.
מטרת הקורס: להקנות יכולת הבנה ושיחה בסיסית בערבית.
הקורס מבוסס על ספר לימוד הכולל דיסק. כן ילמדו שירים, סיפורים, נצא לסיורים ונראה סרטים.

מתקדמים א'
(למי שלמד שנה או שנתיים ערבית מדוברת.

יום: שני
שעה: 19:45 – 18:30
עלות: 150 לחודש
הקורס יכלול מורים אורחים.
מקום: עין שמר
סיום: אמצע יולי.
מטרת הקורס: להקנות יכולת הבנה ושיחה מתקדמת בערבית, כולל שיחה עם דוברים שונים בערבית.
הקורס מבוסס על ספר לימוד וכולל דיסק. כן ילמדו שירים, סיפורים, נצפה בסרטים דוברי ערבית ונצא לסיורים, נפגש עם מורים אורחים.

מתקדמים ב'
(למי שלמד שנה או שנה וחצי ערבית מדוברת)

הפרטים דומים לכתוב למעלה - פרט לזמן השיעור שהוא : 21:15 - 20:00

ההרשמה לקורסים - רצוי דרך הנייד 052-2669879


שנה טובה ונפלאה ,
שנה של שלום והבנה בין כולנו.

ממני, מירב











במלאות 30 יום לפטירתו של
חברנו היקר
שי מרקם

יתקיים ערב לזכרו
במוצאי שבת 12.9.09
בשעה 20.00 בחדר האוכל



במלאות 30 יום לפטירתו של
חברנו היקר
דוד בן אברהם

יתקיים ערב לזכרו
ביום רביעי, 16.9.09
בשעה 19:30 בחדר האוכל
העליה לקבר בשעה 18:15.











רכב לראש השנה
המעוניינים ברכב לראש השנה מתבקשים להכניס הזמנתם עד יום ב ' 14.9.09.

ת ו ד ה א ו ר י י ן




חדשות מה"חצר"
מיד לאחר סיום החלפת הגג, נכנסנו לעבודות שיפוץ נרחבות, על מנת לרענן ולהתחדש.
במסגרת זו משרד קבלת הפנים עבר למתחם של מחסן הבגדים (מחסן הילדים לשעבר) ופינת החי הועתקה בכמה מטרים כדי לאפשר גישה למקום.

במוזיאון עצמו, באזור חדר האוכל הישן, במקום ששימש לקבלה ולתערוכת הארכיאולוגיה, נבנית תצוגה חדשה שנושאה ערכי הקיבוץ.
האוצרת היא מיכל ברושי,
המעצב – דודי גל,
הארכיטקטית – נוגה אבלגון
והכל בעזרת ובשיתופו של צוות החצר.

עבודות הבנוי יסתיימו עד סוכות
והתערוכה עצמה תפתח בינואר 2010.

טרם סיום, אנו מבקשים להודות מאוד לצוות מחסן הבגדים שמארח בסבלנות את משרד המוזיאון בתקופת הבניה.

צ ו ו ת ה ח צ ר







ד"ר נגב במילואים
בשבוע הבא 13-18/9.09
יהיה ד"ר נגב במילואים ויהיה לו
רופא מחליף.
יעבוד בימי שני וחמישי
משעה 12:30 עד 14:00



למחזיקי ליף סטייל

על מנת שלא לשלם עמלת כרטיס, יש לרכוש בכרטיס לא פחות מ 2,400 ₪ במשך השנה.
מי שלא מעוניין בחידוש הכרטיס שיפנה אלי לשם ביטולו.
תודה ושנה טובה
ח י ה ח ר ו ד י







מידע ממילוא

עם תחילת שנת הפעילות במילוא, איחולים לכולנו לשנת פעילות מהנה ומעשירה.
ולכל צוות מלוא שכל כך משתדלים למעננו, שנת עבודה פורייה, מוצלחת והרבה בריאות.

השנה נרשמו 55 חברי עין שמר לחוגים שונים במילוא.
החיוב עבור החוגים הוא מרוכז ויועבר דרך המועצה לעין שמר ויהיה בתקציב האישי אצל צביה.
זמני החיוב הם אוקטובר, ינואר, ואפריל.

צוות מילוא מבקש להזכיר לחברים כי שינוי או ביטול חוג הוא באחריות החבר וייעשה בכתב. טופס שינויים ניתן לקבל במזכירות מילוא אצל סוקי.

ב ב ר כ ת ש נ ה ט ו ב ה
מקשרת - יהודית סגולי







עצות טובות

חשבון מינוי בהוט
בערוץ 200 בהוט, ניתן לראות את חיוב המינוי, ללא קבלת החשבונית דרך הדואר.
עבור הסכמה לסידור זה, תקבלו סרט חינם ותחסכו בנייר.

משקפי קריאה
בימי שני מתקיים במרכז פרדס חנה, בתוך הבניין הגדול שמול התעלה, "מיני שוק". ניתן לקנות שם משקפי קריאה במחיר 10 או 15 ₪.


תזכורת למקרי חירום
אם נקלעת לסכנה ובידך טלפון נייד, (גם אם הוא נעול, או עם הגבלת אפשרויות ההתקשרות) - חייג 112.
המספר הזה מקשר לתחנת משטרה הקרובה ביותר.
המספר יופיע בצג, רק לאחר השלמת המספר כולו.

אבידות
כשנאבד לכם דבר מה ברכב, או במקום אחר, כדאי לשאול עליו בחדר הדואר, לשם רבים מביאים את מה שמצאו.
הפעם במשרד הדואר מצלמה דיגיטלית. המאבד יוכל לקבלה לפי סימנים.







חשוב ונחוץ
לקראת חגי תשרי וראש השנה בפרט, אנא דווחו או העבירו כל פריט השייך למחסן החגים (כסאות, שולחנות עגולים ומלבניים וכדומה) לידיעת חיים חננאל או יואל גרוסברג.
אפשר ורצוי גם להביא למחסן.
ת ו ד ה ו ב ר כ ה
יואל ג.

עדכוני מש"א
נדב קושניר (רכז בניין ותשתיות) יצא לחופש מה 9/9 עד ה – 27/9.



בגלריה בגן שמואל
תערוכה קבוצתית "מסכות רבות פנים"





"חפצ-חן"
שנה טובה לכולם!
בשבוע שלפני החג, מיום א' עד ה' (13.9 – 18.9)
יהיה פתוח מ- 7:30 בבוקר עד 14:00
ומשעה 17:30 עד 18:30
ביום שישי מ 7:30 עד 13:30.



הצבעת קלפי - מעתה ואילך תתחיל הצבעת הקלפי
בימי שישי בשעה 11:00.




זכה והתקבל...
סרטו של אורן תירוש על להקת "קוואן" שעשה לפני כמה שנים, התקבל לפסטיבל סרטים חשוב בניו-יורק New York International Independent Film & Video Festival
ב ה צ ל ח ה!



ס ו כ ה י ר ו ק ה
בהמשך לשנה שעברה, גם השנה נקיים בסוכות את כנס "סוכה ירוקה".השנה יוקדש הכנס לזכרו של דיויד בן אברהם, ויעסוק בנושא המים והשטחים הפתוחים בישראל.כמו בשנה שעברה, גם השנה יהיו שני מתחמים שיעבדו במקביל:בחממה יערכו סדנאות לילדים בכיתות א' - ו' (9:00 - 13:00)במועדון לחבר הרצאות למבוגרים
(10:00 - 15:00)נסיים את היום בבמה פתוחה בחממה בשעה 15:00, בנושא השטחים הפתוחים בישראלפרטים נוספים והרשמה לכנס באתר בחממה (כתבו בגוגל "החממה האקולוגית") שבת שלום! צוות החממה



ש י ח ת ק י ב ו ץ
יום שני 7.9.09

מ ש " א - אוריין גנדלמן לתפקיד סדרנית רכב

ר ו נ י ג ל ע ד
אוריין נענתה למלא את תפקיד ריכוז הרכב לתקופת ניסיון ומשראתה שהיא מסתדרת הסכימה להמשיך. הנהלת מש"א ממליצה לבחור בה לאור שביעות רצון החברים מדרך התנהלותה.
היקף המשרה כיום – חצי משרה, אולם עם הכנסת התוכנה החדשה תיבדק האפשרות לצמצום התפקיד.

ח י נ ו ך - ה פ ר ט ת ח ו ג י ם

ע נ ת ג ר ו ס מ ן :
הצעתנו להפרטה נובעת מכך שיותר ויותר הורים לילדים שאינם משתתפים בחוגים, פונים ומבקשים החזרים להוצאות שאינן נכללות כחוגים – ולא זוכים להחזר.
הפרטת החוגים תאפשר לכל משפחה להוציא את הכסף על מה שחשוב לה.
החוגים חשובים בעניינו, אך לא יותר מדברים אחרים ולכן לא ראינו סתירה בהבאת ההצעה. המהלך לא נעשה בגלל שאנו מותשות מהפניות, להפך, אלה נעשות בצורה חברית – אלא מתוך מחשבה שההפרטה תעזור להורים.
מדובר על לקיחת הסכום שהוצא בשנה שעברה לחוגים וחלוקתו לפי מספר הילדים.
בשנה שעברה הסכום הגבוה ביותר לחוג היה 360 ₪ לחודש – לכיתות הבוגרות.
270 ₪ לכיתות הצעירות.

ה צ ע ת נ ו ה י א –
לקחת את הסכום שהוצא בשנה שעברה לחוגים, ולחלקו לפי מספר הילדים.
לכיתות הצעירות מ- א' – ו' – 1,400 ₪ לשנה
לכיתות ז' עד י"ב – 2,200 לשנה (מחיר החוגים יקר יותר).

א ו ר ן ת י ר ו ש :
כל משפחה תקבל פחות כסף.

ח י י ם ח נ נ א ל :
ההצעה המובאת היא סוג חדש של "הפרטה מגזרית": מגזר החינוך מחלק לחברי המגזר כסף, וכך מי שלא הולך לחוגים יקבל לתקציבו 1800 ₪ לשנה או 3400 ₪.
חברים יאמרו שישתמשו בו לצרכים שונים מחוגים, ובכל זאת זו תוספת לתקציב לחלק אחד ומצב של שחיקת תקציב לחלק אחר וזה קורה יותר מדי בזמן האחרון.
תפקיד ועדת מוסד אינו לחלק כסף, אלא לחלק לפי הצורך משום שזו הגושפנקה שלהם. וצרכים אחרים שאינם בתחום החינוך אינם תחת הכותרת הזו. בודדים הם אלה שיש להם משהו משמעותי אלטרנטיבי לחוגים.

החינוך מורכב: מלימודים, מהחינוך הבלתי פורמאלי (תנועה) ומחוגי העשרה – ובעיני גולת הכותרת הם חוגי העשרה.
בעבר נתנה ועדת מוסד שני סגנונות מחול וגם חוג מוזיקה אחד והמוסד נתן עוד חוג. לאחר שהפסיק המוסד לממן חוג מוזיקה, לא מאשרים יותר שני חוגי מוזיקה. אך בזכות הורדה זו הקיבוץ משלם פחות למוסד ולכן אפשר להעלות את סכום החוגים.
אם למשפחה יש שני ילדים שצורכים חוג יקר, יצטרכו להוציא בשנה 3,600 ₪ .
אני בעד שינוי אך הוא אפשרי רק לאחר המעבר לשכר דיפרנציאלי.

א ו ר י ש פ י ר א :
גם הוותיקים מקבלים בונוס מגזרי; במילוא הם מקבלים סבסוד של חצי ממחיר החוג, אך את החומרים קונים בעצמם. יכול להיות שחלק אינו הולך למילוא כי אינם רוצים לשלם את המחיר הנלווה.

א ו ר ן ת י ר ו ש :
המהלך מסמל ירידה ברצון להמשיך ולעסוק בחינוך. הנסיגה התחילה עם ההחלטה שהמוסדניקים אינם עובדים. לעומתם ילדים בקיבוצים אחרים וכאלו שאינם גרים בקיבוץ ועובדים בזמן הלימודים בתמיכת הוריהם. צריך להחליט שלא משלמים לחוג שעולה יותר מהתקרה ובזה לסיים הדיון. מערכת החינוך צריכה גם להמליץ ולכוון את הילדים לחוגים, כי מסגרת החוגים היא החשובה ביותר, לא פחות מהחינוך הפורמאלי. אני מציע לשקול חזרה לעבודה בענפים מדי יום.

ט ו ב י ת ש פ י ר א :
אני בעד הפרטת החוגים, ובעיני הצגה לא פחות חשובה מחוג. אבל על פי הנתונים שבידי, ועל פי מחיר החוגים מהשנה שעברה, ההצעה אינה ריאלית כספית – כי אין כמעט חוג במחיר 140 ₪. על כן אני מציעה להחזיר את הסעיף לועדת חינוך ולהביא הצעה אחרת.

ח י י ם ח נ נ א ל :
אין טעם להחזיר. משמעות ההצעה היא, כי עתה יחלקו את עוגת החוגים ליותר אנשים – ליותר חלקים ולכן כל חלק קטן יותר.

ע ל י א ל ו ן :
זו דוגמא להחלטה שלא צריך להחליט אותה. לפני כמה זמן פורסם שהנה"ק אינה דנה בנושא מסוים כי היא מחכה להחלטות צוות השינוי. כך צריך להיות גם כאן.

ס מ ד ר ש ם ט ו ב :
מטרת הצעתנו הייתה לאפשר גם להורים שלילדיהם צרכים אחרים, שאינם כלולים בחוגים - ליהנות מהקצבה.
אנו מעודדים את הילדים לצאת לחוגים וגם עוזרים במציאת חוג מתאים. ההצעה אינה שונה מתחום הבריאות, שבו החליטו לא לגעת ובכל זאת על דברים מסוימים משלמים.
אם לא תתקבל הצעתנו – נמשיך לעבוד כמקודם מתוך רצון וכוונה טובה.

א ו ר י ת ו מ ר :
אין פתרון בתוך הקצבה זו, האפשרות היחידה אולי, היא להקציב יותר כסף מהקיבוץ לחוגים.


ת ק נ ו ן צ ע י ר י ם

ש מ ו ל י ק ב ן - ד ו ר :
בשנת 2007 בזמן כהונתו של יוסי אייזן כרכז ועדת צעירים הוצא תקנון המסדיר את מערכת היחסים בין הצעירים לקיבוץ. השנה החלטנו לעבור על הסעיפים ולעדכן את הדרוש עדכון. עיקר התיקונים שעשינו עוסקים באחריות ההורים לילדיהם שבעצמאות כלכלית והוספנו כמה הטבות.
אנו רוצים מאוד שילדינו ימשיכו לחיות בקיבוץ והנוסח המשפטי הקר הוא רק כורח המציאות.

החל מהשנה, רשאים להיכנס לעצמאות כלכלית החל מסיום י"ב, ואכן כל הכיתה שסיימה השנה את המוסד נכנסה לעצמאות כלכלית – והוריהם חתמו על כתב התחייבות.

בכמה נושאים היטבנו עם היוצאים לעצמאות:
- גם אם אין להורים 15 שנות וותק, יהיה הצעיר זכאי לסכום יחסי לוותק של הוריו.
- מענק ההתארגנות של מסיימי י"ב – יהיה 2,400 ₪ ויכלול גם את מענק חו"ל שבעבר ניתן רק למי שנסע.
יש טעויות שהופיעו בתקנון שחולק לחברים ותוקנו בנייר שמחולק הערב בשיחה:
- תשלום על נסיעה ברכבי הקיבוץ – יהיה מסובסד כשל החברים.
- מס קהילה לבנים – מגולם בשכר הדירה ולא משולם כתוספת נפרדת.

ר ק פ ת ז ה ר :
הניסוח גורם להרגשת זרות אך לא זו הכוונה. הכוונה היא להסדיר את היחסים בין הקיבוץ לבין בניו בתקופה שבה אינם חברי קיבוץ. חשוב לנו שהבנים יקבלו על עצמם גם את הכללים הנהוגים בקיבוץ ולא יווצר מצב שבו לקיבוץ מחויבות כלפי החבר ולצעיר אין – זה מצב לא סימטרי שההסדר בא לפתור אותו.

א ו ר ן ת י ר ו ש :
חשוב מאוד לתת לבנים תחושה שהם רצויים ואהובים. טוב שיש ועדה שדואגת. חשוב שהקיבוץ באמצעות מש"א יעזור לבנים למצוא עבודה בקיבוץ וגם מחוצה לו, ויש מקום לעודד יזמויות בקיבוץ ועבודה של צעירים בקיבוץ. מאידך, תופעות של אי כיבוד כללי המקום: אי תשלום כמחויב, חניה לא חוקית, נסיעה באופנועים/טרקטורונים בניגוד לחוק וכדומה, צריכות להיות מטופלות בנחישות ובתקיפות.

א ס ת ר ל ר ר :
צר לי שלא היה להורים זמן להגיב לתקנון. היה נכון להזמין את ההורים ולהגיע להסכמות. וכדאי לבדוק מדי זמן את כל הסעיפים ולשפץ את הדרוש שיפוץ.
הצעותיי:
בסעיף ההתארגנות - אני מציעה להעביר את המענק לתקציב ההורים.
לגבי המענק אחרי צבא – מציעה לוותר על ההטבה של 4 חודשי שכר דירה, ובמקום זה לתת מענק כספי אחיד לכולם.
לגבי סטודנטים – מציעה לתת להם הקלה נוספת בשכר דירה (50% במקום 40%)
לגבי עבודה – לרשום את הצעירים כעובדים בעבודה מועדפת.

ש ר י ח ר ו ד י :
היה צריך לדבר עם הצעירים לפני השיחה.
עלינו לאפשר לילדים שלנו לחיות כאן ללא מגבלה של גיל, ועכשיו עליהם להחליט בגיל 30 אם הם נשארים בקיבוץ או לא, לעומתם חיים כאן בני זוג של חברים שלהם מאפשרים.

י ו ס י א י י ז ן :
התיקונים שהובאו הם טובים, אך יש כמה נקודות שאיני בטוח שלוקחים בחשבון את העתיד, למשל, מה קורה אם הצעיר בחוב ובמשך הזמן מאז - גם הוריו נכנסו לחוב?
מה עושים כשההורה אינו מוכן לחתום על התקנון?
במקרה כזה אני מציע להגיע עם הצעיר להסדר וגם לאפשר מרחב זמן להחזרת הכסף.

בנושא כניסה למועמדות – מציע לחזור לגיל 21 ולא 25 כפי שנהוג עכשיו – כי יש צעירים הרוצים בכך.

בנושא רכבי הקהילה – יש להוסיף, כי במידה ויעשה נזק ברכב יכסה הצעיר את כולו ללא סבסוד.
מענק לימודים – (מקבלים אלה שלא למדו בהגיעם לגיל שלושים) צריך לסייג, שהמענק יתקבל בהתאם ליכולת הקיבוץ וניתן לחלקו, על מנת שלא ימנע מחברי הקיבוץ לצאת ללימודים.

גיל 30 קבלה לחברות – אין לשנותו כי אם יהיה שכר דיפרנציאלי הגיל אינו משנה.
בפועל ישנם בעין שמר צעירים מעל גיל 30 שנשארו להתגורר בקיבוץ, אך יצאו מהסדר עצמאות כלכלית ומשלמים מלא.

א ו ר י ש פ י ר א :
תיקון התקנון - זהו תהליך נכון של עבודה.
הערתי – בסוף סעיף 4 כתוב כי הנה"ק תוכל להתייחס למקרים חריגים לגופם, ואני נגד השארת סעיף זה פתוח. הוא מזמין לחצים. צריך להוסיף כי כל מקרה חריג שעליו יוחלט, ייכתב ויהווה תקדים גם לבאים אחריו.

ע מ י ת ד ג ן :
חשוב להשאיר מקום לשיקול דעת, אבל חשוב לתעד זאת.
להערתו של יוסי על המענק בגיל 30 - יש אפשרות לשנות את לוח הזמנים אך לא את המחויבות.
לגבי חוב ות של בנים – מטפלים בנושא זה בזהירות רבה, אבל חשוב שיהיה שיתוף פעולה גם מהצד השני, של ההורים והצעירים. ההסדר לא צריך להפוך אותנו לבנק שניתן לקחת ממנו.
לגבי מענק שיחרור - 4 חודשים ללא שכר דירה, זו הטבה שמבטאת את רצוננו שהבנים יישארו כאן.

א ס ת ר ל ר ר :
מדובר כאן במה שהיה פעם מענק ריהוט, וצריך לתת אותו לכולם גם למי שלא נשאר בקיבוץ.

ר ו נ י ג ל ע ד :
עם סיום המוסד וכניסה לעצמאות כלכלית מקבלים הבנים תלוש שכר, ועל כן האמירה שאינם מרוויחים כסף אינה נכונה. הבנות מקבלות כפי שמקבלות עובדות החינוך האחרות, וכולם מוצאים הרבה מקומות עבודה לאחר שעות העבודה.
באשר לעבודה מועדפת – אנו עובדים לפי חוקי המדינה ועל פי תלושים ולכן לא ניתן לעשות דבר. לעומת זאת, הם מועדפים אצלנו בקבלת עבודה לפני השכירים.


הוספת מרכיב הזמן לחיוב הנסיעה

ד נ י ש ו ר ר :
תודה למשה רונן על הכנת הנתונים שעל פיהם נבנתה ההצעה.
מטרת ההצעה לשפר את ניצול הרכב על מנת שיהיה יותר זמין לחברים.
בשלב ההתחלה, בכוונתנו שמחיר החיוב יהיה שקל לשעה, ומחיר הק"מ ירד ב- 8 אגורות.
תוכנת הרכב החדשה עובדת אוטומטית ומתעדכנת כל הזמן, כולל תגובה לתאונות ותקלות. על פי מה שלמדנו מקיבוצי הסביבה, בעזרתה הרכבים הרבה יותר זמינים.

א ל ב ר ט ש ם ט ו ב :
איך אצביע בלי לדעת מה המשמעות הכספית של ההצעה?

ע מ י ת ד ג ן :
אם נקבע שמחיר שעה הוא שקל – ירד ממחיר הק"מ 8 אגורות. חשוב להבהיר שלא מדובר פה בהעמקת ההפרטה אלא בעידכון של שיטת החישוב. ההצבעה היא על העיקרון של חישוב הזמן בתוך החיוב.
ההצעה אינה כוללת את הימים שישי ושבת.
צי הרכב שלנו כולל היום 30 רכבים, וייתכן שאפשר יהיה להסתפק בפחות רכבים וזה מאוד משמעותי מבחינה כספית.
בהזדמנות זו אני פונה לחברים לשמור על הרכבים, בזמן האחרון ההוצאות על תיקונים ואחזקת רכב גדלו מאוד.

א ו ר י ת ו מ ר :
כל הכבוד על ההתייעלות הקבועה בתחום הרכב.

כתבה – נורית משיח



דברים שראיתי שם
שיחה בחממה עם יפתח אלון

הזמנו את יפתח לפגישה פתוחה לחברים. יפתח הוא מבקר פנים בכמה קיבוצים שרובם דיפרנציאליים ומיעוטם שיתופיים והוא רואה את הדברים מבפנים וכדאי להיעזר בידע שלו.
איך משפיע הנושא של התנהלות הדיפרנציאלית בנושא הדמוקרטיה, היחסים בין החברים, ההיבטים הכלכליים, איך זה משפיע על האוכלוסיה הוותיקה.

י פ ת ח : קשה להשוות בין הקיבוצים כי הם בעלי אופי שונה. אומר את נקודת מבטי; אני מבקר פנים ב-11 קיבוצים, שנים מהם הנמצאים ברשת ביטחון דומים לנו. אחד עבר כבר בשנת 2004 והשני ב- 2009.

אקדים לגבי התהליך: מבחינת התהליך השינוי יש שלושה דברים חשובים:
הנהגה שהציבור נותן בה אימון - שפועלת לטובת הקיבוץ. ולא משיקולים אחרים של טובה אישית או טובת המקורבים.
הסכמות – שהתהליך נעשה בשיתוף והבנת הצד השני ולא לסנדל אחד את השני.
להגיד את האמת – את הדברים כמו שהם. לדוגמא, אחד הקיבוצים מצבו דומה לנו בתחום הדיור – ואמרו מראש לחברים שלאחר השינוי, לא ניתן לתת פתרון דיור כמו בקיבוץ השיתופי, מאחר ומקורות הקהילה קטנים. בסוף הגיעו להסדר לגבי מתן פתרון לותיקים יותר על חשבון הצעירים מתוך הבנה שיהיה להם יותר זמן לצבור הכנסות. זאת אומרת יש להגיד את האמת גם אם היא לא נעימה ולהימנע מהבטחות שווא. בעיקר בנושאי הדיור והפנסיה.

א ח ר י ה ש י נ ו י

ישנם שני מאפיינים חיוביים:
התפרנסות - החברים מחפשים להגדיל את מקורות הפרנסה שלהם ויש התייעלות.
צמיחה דמוגרפית - רואים נהירה של בנים בחזרה ורצון להיקלט כחברי קיבוץ.

בנושא הדמוקרטיה - פה נתקלתי בבעיות החוזרות במספר קיבוצים. יש תופעה משמעותית של אוליגרכיה. ברגע שנותנים לשכבת ההנהלה לקבוע את המשכורות וכו'. אני נתקל בכך שבעלי התפקידים שהעבירו את השינוי, יוצאים החוצה ומשם מנהלים את הקיבוץ ומשפיעים לטובתם ולטובת מקורביהם.
מוסדות הקיבוץ הפורמאליים נחלשים ויש יותר התכנסות של החבר במסגרת הפרטית שלו.
הבעיה העיקרית של הקיבוצים המתחדשים היא, שלעיתים לא מצליחים להפנים את משמעות השינוי ומתנהלים בנושאים שונים כקיבוץ שיתופי וזה יוצר עיוותים: מחד רוצים את המשכורות, ומאידך מנצלים את כל ההטבות של הקיבוץ הישן.

אני עובד גם בקיבוצים שיתופיים, בחלקם מבוססים, ודווקא בעקבות המשבר העולמי שפגע בהם קשות, זה הביא את הנהגת הקיבוץ להתמודד עם בעיות שלא היו מוכרות להם והם הולכים לכיוון דיפרנציאלי, כי המערכת השיתופית לא מתאימה וזה מתעורר כאשר לא ניתן לכסות על הבעיות בכסף מהמפעלים.

א י ה ע ב ר ת ה כ נ ס ו ת

גם בקיבוצים השיתופיים קיימת הבעיה – אבל זה פחות חריף. רוב החברים מתנהגים בצורה נורמטיבית אך עדיין התופעות קיימות, כמו בקיבוץ הדיפרנציאלי. זה משמש נימוק למעבר לדיפרנציאלי – אבל זה קורה גם שם.
אחרי השינוי יותר קל להתמודד עם העלמת משכורות, כי יש חוקים יותר ברורים. אבל התופעה קיימת גם בדיפ' בעיקר בקרב בעלי ההכנסות הגבוהות שצריכים לשלם מיסים גבוהים.

שאלה: קיבוצים שעברו לרשת ביטחון, האם יש בהם תופעות שאנחנו לא צופים אותן - לטוב ולרע?
י פ ת ח : המודלים נבנים על הנייר, ובמציאות הדברים משתנים. יש קיבוצים שהבטיחו פנסיה סבירה, עשו עסקה במפעל ואז בא המשבר בקרנות הפנסיה בעתודות – וקיצצו את הפנסיה.
ויש עימות קשה האם דווקא הפנסיונרים צריכים לממן את המשבר.

דוגמא נוספת בנושא הבריאות - כשמגיעים למציאות, פתאום צריך להתנתק מכל מה שהיה. השקיפות בתחומים האלה נמוכה מטבע הדברים, ולעיתים ההחלטות על הפרטת הבריאות אינן מקוימות ויש אף מצבים של איפה ואיפה.

השכבה הנהנית מהשינוי היא בין 45-60, כשהילדים בגרו והם בדרך כלל בשיא יכולת ההשתכרות שלהם.

שאלה: האם בקיבוץ שמריץ את המודל מספר שנים, רואים ירידה במיסוי הפנימי? האם כתוצאה מכך הקהילה לא עומדת בהתחייבויותיה לפנסיה, בשירותים? האם יש גם תהליך שהפנסיונרים שחיים מסכום שהוגדר, כוח הקניה שלהם קטן עקב עליית מחיר השירותים?
י פ ת ח : החברים רוצים התייעלות בשירותים ונוגעים בשומנים. בנושא הפנסיה הנטייה לא לגעת. השירותים מתייקרים.

שאלה: יש פטורי חברים – מה עושים?
י פ ת ח : זו בהחלט בעיה. במציאות של הפרדת משק מקהילה קשה לקיבוץ לסייע במקרים של פיטורים. גם בקהילה זה קיים.

שאלה: התפרסם דו"ח האומר ש- 50% מהקיבוצים שהחליטו על מיסים, המיסים ירדו ב 75%.
בנושא הצמיחה הדמוגראפית – האם המצטרפים הם חברים לכל דבר – או שהם תושבים? מה קורה למיסים שהקיבוץ משלם החוצה במעבר לדיפרנציאלי?
מה קורה ליחסים החברתיים?
י פ ת ח : רוב הקיבוצים שאני עובד בהם מקבלים את החברים החדשים לחברות מלאה. מה ששונה זה זכויות הוותק. בחלק מהקיבוצים משלמים מניה והבנייה לדיור היא פרטית. מבחינה דמוגרפית לא משנה המעמד – חשוב שיהיו אנשים בישוב.

שאלה: למה שמישהו ירצה להיכנס לקיבוץ כשהמיסים בו יותר גבוהים מאשר בחוץ?
י פ ת ח : הוא מרוויח איכות החיים, שייכות, ביטחון, גר ליד המשפחה.זה עניין אישי וסובייקטיבי.

שאלה: מה קורה לחיי החברה וההתרבות ומוסדות ציבוריים כמו חדר האוכל?
יפתח: המעמד גם של הקיבוצים המתחדשים מול רשויות המס עדיין מאפשר ניצול המיסוי על הכנסות החברים לצרכי הקהילה. יחד עם זאת החבר יודע בדיוק כמה הוא משלם עבור השירותים וחיי התרבות.
קשה לי לתת תשובה – יש קיבוצים שסוגרים כמעט הכל – תרבות, חדר אוכל וכד' – ויש קיבוצים ששומרים על מסורת. אני חושב שבסופו של דבר זה תלוי בחוסנו של הקיבוץ.

שאלה: האם יש הבדל בהתמודדות עם משבר כלכלי בין קיבוץ שיתופי ומופרט?
י פ ת ח :יש קיבוצים שכפו עליהם את השינוי בעקבות מצב כלכלי קשה – והתוצאות הכלכליות השתנו. אבל מצד שני, הם נאבקים עם עיוותים בגלל שעשו שינוי דרסטי.

שאלה: למה יש בעיה בשקיפות?
י פ ת ח :אנשים שמקבלים החלטות, יותר נוח להם לא לשתף את הציבור, וכשיש שכר וכל אחד לביתו, החברים פחות משתתפים בתהליך הדמוקרטי ויותר קל להנהלה לקבל החלטות ללא שיתוף הציבור. הרגשתם של החברים היא רתיעה ופחד להתנגד – כי בעל התפקיד קובע את הדברים הכי בסיסיים שלך כמו שכר, פנסיה וכדומה.

שאלה:איזה מוסדות הולכים להסגר בקיבוצים המופרטים?
י פ ת ח : השירותים אינם נסגרים, אבל יש צמצום בכוח אדם.

שאלה: מיכה מילשטיין נתן תיאור קשה של "הפקידים", אנשים בעלי הכוח משתלטים על נכסי הקיבוץ ומפקיעים את הנכסים. יש כאלה שיש להם 7 דירות.
י פ ת ח : זה מוגזם, אלה נבחרי ציבור. לא אנשים שמרוויחים משכורות עתק. יחד עם זאת יש תופעות של צבירת כוח בידי בעלי תפקידים.

שאלה: איך נעשית בחירת בעלי התפקידים ?
י פ ת ח : על פי הנהלים וההחלטות, בדרך כלל יש מכרז ויש קדנציות, צריך לאשר את ועד ההנהלה ובוחרים הנהלות לקהילה ולעסקים הכוללות נציגי ציבור.

שאלה: האם יש נטייה של חברים להיות מנהלים? האם איוש התפקידים קל יותר או יותר קשה?
י פ ת ח: לא רואה הבדל משמעותי, אין קופצים על תפקידי ניהול בכירים בתוך הקיבוץ. אבל צריך לתת את הדעת לפעילויות ברמה היותר נמוכה של הענפים והפעילויות, שם אין רוטציות ויש להם משכורות גבוהות – ופה קשה לקיבוץ להתמודד, כי זה הופך למעין נכס של מנהלי הענפים. נתקלתי לאחרונה בחברה שאמרה לי:"אני הקמתי את המקום הזה במשך 15 שנה במו ידי למה שאתחלף?"


תודה ליפתח על השיתוף, ולעלי אלון שכתב את עיקרי הדברים
וגם תקצר את הפגישה עם יהודה גלר שפורסמה בשבוע שעבר.





ת ג ו ב ה

גישור ונקיטת עמדה

א ב י ש י ג ר ו ס מ ן

גישור הוא שיטה ליישוב סכסוכים. בין פרטים, בין פרט וממסד ובין קבוצות בתוך ארגון. המגשר אמור להיות כלי עזר המאפשר לצדדים המעורבים בקונפליקט להגיע למקור הסכסוך שלעיתים קרובות הוא מעבר למוצהר והגלוי. המגשר מחויב בהבהרת קשרים קודמים עם גורמים הקשורים בצורה כזאת או אחרת בנושא עליו מתדיינים הצדדים. בנוסף לכך חובה על המגשר להפגין גישה מכבדת, נטולת פניות, כזאת המאפשרת לצדדים לוותר על הכעסים, על חשבונות העבר, על הצהרותיהם שהיו לעיתים בוטות ונחרצות בעבר, והכול כדי לנסות להגיע להסכמות ביניהם. מגשר חייב להימנע מנקיטת עמדה גלויה התומכת באחד מהצדדים בשלב בו מתנהל תהליך הגישור.

לא כך נהג גלעד לוי שנתבקש על ידי צוות השינוי להיות מגשר במסגרת תהליך השינוי אותו אנחנו עוברים. הוא לא טרח להבהיר את העובדה שהוא שיתף פעולה בעבר עם טל ישראלי שהשקפתו לגבי דמותו העתידית הרצויה של הקיבוץ ידועה. וחמור מכך, לאורך כול הפגישה נקט המגשר עמדה התומכת בעמדת אחד הצדדים, וכוונתי לצד התומך בשינוי דיפרנציאלי. לעיתים נוצר הרושם שבמסווה של כותרת המגשר מנהל גלעד לוי תעמולה גלויה עבור המעבר להתנהלות דיפרנציאלית.

איני מערער על זכותו של גלעד לוי להיות בעל דעה. אבל נראה לי לא ראוי להשמיע אותה בכובע של מגשר בין עמדות שונות שאחת מהן, כנראה, אינה מוסכמת עליו. במקום לקרב ולרכך הרחיק והקשיח.

אני רוצה להאמין שלא הייתה כאן כוונת מכוון ומובילי תהליך השינוי בקיבוצנו לא ידעו כיצד ינהל גלעד לוי את תהליך הגישור. אבל אם ידעו והסכימו הרי שגרמו לפגיעה נוספת באמון של חברים רבים בדרך ניהולו של תהליך השינוי.

ש ב ת ש ל ו ם !



טו באלול תשס"ט 4.9.2009


עלון מס 36 (3757) טו באלול תשס"ט 4.9.2009



סתיו / יוסי בבליקי
כנראה ששירי הסתיו הם כאלה יפים דווקא בגלל שהסתיו הוא יותר געגוע לסתיו מישות ממשית. אפילו המילה סתיו מתעתעת. בניגוד לשאר עונות השנה היא לא נזכרת כלל במקרא. כיאות למילה של שירים ומשוררים, האזכור העברי הקדום ביותר ל"סתיו" נמצא בשיר השירים: "כי הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו, הנצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו".
איזה יופי. אבל כשאברהם אבן-שושן בודק במילונו המלבב את הפסוק מספר האהבה של שלמה המלך, הוא מגיע למסקנה הבלתי נמנעת שה"סתיו" ההוא של שיר השירים הוא למעשה... "חורף". שכן אם "הגשם חלף הלך לו" ו"הניצנים נראו בארץ", הרי שהעונה הגשומה שאך זה חלפה הייתה אדון החורף בכבודו ובעצמו. מתברר שסתיו כמו שאנחנו חולמים שיהיה, עם הענן ועם הרוח המייבב, מעולם לא ביקר כאן באמת. אבל אנחנו ממשיכים מידי ספטמבר לשלוח הזמנות מצוירות וכרטיסי שנה טובה, כי מי יודע ומה יש להפסיד. אולי השנה סוף סוף יגיע הסתיו.
אבל מה הטעם, בעצם, להמתין ולייחל עד בוש למשהו שפרקטית אינו קיים? ובכן, אלה תולדות הסתיו העברי: משהו רבנו הוריד תורה מסיני לעם של עבדים. ובעל כורחם נתגלה להם בתורת משה, שמה שהם חשבו כל הזמן - היה נכון. שהם נשמה אינסופית כלואה בתוך גוף סגור וחתום. מאז היהודים מאוהבים בכל מה שאין. הנביא יחזקאל ראה את החשמל. זיגמונד פרויד גילה את התת-מודע. הרצל חזה את מדינת היהודים. וכשהיא התממשה לבסוף, מצא בה המשורר יחיאל מוהר את הסתיו, וכלא אותו בשיר תהילה רב יופי:
אל תתבייש, היה עצוב
אל תצטער, אם תצטער:
זאת היא עונה כזאת, חבוב,
זה רק הסתיו וזה עובר.
לך ערירי בליל העיר
הבט לרום, חפש כוכב,
מותר, מותר גם לצעיר
להיות טיפה זקן בסתיו.
זה הסתיו עם הענן
ועם הרוח המייבב,
ואם אתה סתם ציניקן
בכל זאת זה צובט בלב.
שימו נא לב לשם שמוהר בחר לתת לטקסט המכונן שלו לא את השם "סתיו" כי אם "רוח סתיו". רוחו של הסתיו. רוח זה כבר דבר שתלוי בנו. שמגיע מאיתנו. כי סתיו הוא קודם כל הלך רוח נפשי..
מתוך אתר גלובס
על גבול האור:
על גבול השלמות!
על הערב משירי אריק אינשטיין
כתב: חיים חננאל
נכון, נשבעתי לא לכתוב סופרלטיבים על ערבי תרבות אלא להצניע את הלשון, אבל אני מוכן לשלם את מחיר הפרת השבועה. היה ענק, היה מרגש, היה ארוך ולא ארוך מדי, היה פשוט... זהו, נגמרו המילים. העיבודים היו מעולים שלדעתי עשו אפילו חסד לכמה שירים. גם אני נמנה על אלו שאריק אינשטיין הוא כמעט מבצר מקודש אבל נהניתי מכל רגע. מכיוון שאנחנו לא כוכב נולד אנחנו פטורים מלבחור את הביצוע הכי טוב - כי היו כאלו הרבה. אני יכול להגיד, ביני לבין עצמי בלי שתגלו לאף אחד, שממרק צ'נסקי כמעט התעלפתי ושמהביצוע המתוק של מקהלת אוריין זלגו לי דמעות שמחה...
כמובן שאין לי שום ביצוע שאני יכול לבחור כביצוע הגרוע של הערב אבל אני זוכר זמר אחד שהתבלבל בסוף עם הבתים, מה שגרם לזמיר גולן להזיע וליותם חרודי כמעט להחליף מקצוע, אבל מה איכפת: הקהל לא הרגיש...
זמרים: שני בן חיים, ליאור גולן, אביעד שפירא, מרק צ'נסקי, שקד חננאל, חיים חננאל, אמיתי ששון, קובי גרוסמן, בר דנון, חמוטל גלעד, זמיר גולן ומקהלת אוריין בניצוח חמוטל גלעד.
קריינים: ליאור אפשטיין, עלי אלון, רקפת זוהר וחיים חננאל.
נגנים: נמרוד פז, עדי רון אריק סיוון ובר דנון - ההברקה של יותם חרודי! לעשות את בר דנון, שהיא זמרת ובאסיסטית - לנגנית כלי הקשה. הברקה ששווה פרס גראמי.
גיא פרי- איש הסאונד
והתודות:
קודם כל ומעל לכל ליותם חרודי וזמיר גולן על ההפקה המשובחת, המקצועיות והסבלנות וזה למרות שצ.ה.ל לא מתייחס לזמיר ויותם כמו אל תום אבני ואגם רודברג ומתעקש תמיד להפריע להם בחזרות.
לאחיות גולן: טל ומיכל גולן על העזרה באירגון
לגלי יגודה על הסיוע באירגון החזרות
ליואל גרוסברג, אורן כ"ץ ואורי תומר על השינוע של הציודים
למבואות עירון ולתמי צמח על השימוש במוזיכלי לחזרות
לאדם אלון ועוז שפירא על ארגון הבמות
לעומר ארליכמן ואילן שייביץ על סידור הכיסאות
לכלבו עין שמר על אכסון הציוד
ליגאל כץ ושחר זוהר-סל על ההגברה (תרשו לי לשלוח תודה לידידי זיו 'בפאלו' הולצמן על התאורה)
ונסיים בשאלה הקבועה:
נו...על מה יהיה הערב הבא?
"פותחים שבת" תפתח שעריה -
בחודש הבא, בערב שמחת תורה.
צוות "פותחים שבת"
ב ר כ ה
החל מתחילת חודש זה, תיסגר הבריכה בימי החול לקהל הרחב בשעה 18:00
לשחיינים היא פתוחה
משעה 18:00 עד 19:00
ג ז ב ר ו ת
עמי גלעד יחליף את יגאל ק. בגזברות
בתאריכים 6-11.9.09
י ג א ל
זמני הארוחות בחדר האוכל
ארוחת בוקר
7:30 עד 9:00
צהרים ביום חול
11:00 עד 14:00
צהרים - שישי
11:00 עד 12:30
ערב - שישי
18:15 עד 20:00
ד ר ו ש /ה
למפעל קיבוצי
מנהל/ת משמרת
השכלה רלוונטית
ניסיון בניהול צוות בתעשיה
עבודה במשמרות
רכב חובה.[
למפעל באזור קיסריה
מפעיל/ת מכונה
ניסיון בתעשיה חובה
יציבות תעסוקתית
עבודה במשמרות
לשלוח קורות חיים לנורית במייל gran2@ors.co.il
לבעלי
הקלנועיות
לאחרונה נראו מספר נכדים נוהגים בקלנועיות.
אני רוצה להזכיר שהקלנועית היא כלי שמטרתו להקל על ניידות החבר. לכן, יש לשמור על הקלנועית ולקחת בחשבון שעלויות התיקונים גבוהות מאוד.
והכי חשוב לשמור על נכדינו היקרים, ועל החברים ההולכים בשבילים שלא יפגעו.
אני מבקשת לא לאפשר לנכדים לנהוג בקלנועית.
ועוד, לאחרונה נגנבו מקיבוצים שונים בסביבה קלנועיות. אני ממליצה לקשור את הקלנועיות בלילה. מי שמעוניין לקנות שרשרת, מוזמן לשים פתק בתא הדואר שלי ונזמין במרוכז שרשראות לכולם. עלות שרשרת כ 130 שקל, ועדת רווחה תשתתף במחצית מהמחיר.
תודה על שיתוף הפעולה אוריין
לידיעת ציבור החברים
השבוע מתו ברפת עגלים בגלל עובר אורח, שסגר את ברז המים שמספק מים לעגלים.
הנזק גדול ומצער.
עצתי, גם כשאתה בטוח שאתה עושה מעשה טוב, רצוי לחשוב פעמיים, ובכל מקרה לשאול קודם לכן את אחד הרפתנים.
משה שפירא
דיירי שכונת החממה מודים למנו שנחלץ לעזרתם בשעות הלילה וטיפל באזעקה.
מ י ר א ה ?
מ י ש מ ע ?
השאלתי את הספר "על דעת עצמו" של נורית גרץ ואיני זוכרת למי...
אשמח לקבלו חזרה
תודה, שרהל'ה סיטנר
לפני החגים
כשאתם עושים סדר בבית, דעו שבקומונה של השוה"צ מחפשים אחר: רהיטים, כוסות, צלחות, סירים לבישול וכל דבר אחר שיכול לעזור לבניית בית חם עבור צעירים בשנת הדרכה.
כמו כן, מחשב במצב עבודה.
ת ו ד ה ר ב ה
מוזמנים לפנות לרעיה האולינג
בהדרן מעוניינים
במחרוזות וחרוזים של ילדים ומבוגרים, בכריות,
ופקעות צמר.
אפשר להביא להדרן, לחדר עלון או לתא הדרן במחסן הבגדים.
ת ו ד ה
ט ל פ ו ן ב י ת י
בינתיים, עד שיפתרו בעיות המרכזיה ויחולק דף הוראות ואפשרויות – לפניכם כמה הבהרות :
תיבה קולית
כאשר מרימים את הטלפון ונשמע צליל תפוס מספר שניות ולאחריו צליל חיוג רציף – משמע, שישנה הודעה קולית חדשה.
שמיעת הודעות (66) :
לאחר שמיעת ההודעה יש להקיש 7 למחיקת ההודעה, ואחר כך 6, למעבר להודעה הבאה – במידה ויש.
69 – בינתיים אין.
חיוג לתעשיה -
לפי שעה לא ניתן להתקשר מהקיבוץ לתעשיה ישירות לשלוחות הרצויות כפי שהיה בעבר.
ניתן להתקשר לתעשיה דרך קו חוץ
או דרך המספרים 4522, 4523
ומקבלים את נתב השיחות של התעשיה. עם שמיעת ההודעה אפשר לחייג את שלוש הספרות האחרונות של השלוחה מבלי לחכות עד לסוף ההודעה.
במלאות 30 יום לפטירתו של חברנו היקר
שי מרקם
תיערך אזכרה לזכרו, במוצאי שבת, 12.9.09 בשעה 20.00 בחדר האוכל
במלאות 30 יום לפטירתו של חברנו היקר
דוד בן אברהם
תיערך אזכרה לזכרו ,ביום רביעי, 16.9.09 בשעה 19:30בחדר האוכל
עדכון טלפון
טל אדר 052-4399340
עדכוני
מש"א
בית אקשטיין מחפשים עובדים
מנקה לבית אקשטיין בעין שמר –
כל יום משעה 8:00 עד 12:00
יום חופשי בשני או שלישי.
הכנת הילדים לבית הספר –
הילדים בבית אקשטיין יוצאים לבתי ספר שונים בשעה 8:00.
הם מחפשים עובד/ת שתעזור לילדים להתארגן בבוקר לקראת בית הספר
שעות העבודה כל יום (כולל יום ו') בין השעות 5:30 – 8:00.
מנקה/ עובדת מטבח / מחליפה לבית אקשטיין בכפר לי –
משרה מלאה עבודה בין השעות 6:00 – 14:30
יש הסעות מפרדס חנה.
- - - - -
מכרז לריכוז משק
במודעה שפורסמה בעלון האחרון נכתב תאריך מוטעה, המכרז פתוח עד ה – 9/9 יום ד'.
שי לחג
השי לחג יחולק בתקציב ספטמבר.
שבת שלום רוני
כל הכבוד לעובדי הנוי
שעושים עבודות גיזום וניקיון באזור הקרוונים ובית החיילים.
שנים אני מחכה לזה!
המון תודה וכל הכבוד!
ד נ ה
הרמוניה
קליניקה לרפואה משלימה
נ פ ת ח ה ב ע י ן - ש מ ר
בכניסה לקיבוץ בצמוד לחניה של מוזיאון החצר– עקבו אחר השילוט.
ע ו ב ד י ם ב ק ל י נ י ק ה :
דגנית חננאל
אוריין גנדלמן
איתן בן מיור.
הכרות עם המטפלים:
ד ג נ י ת
בוגרת המכללה בכרכור, שלוש וחצי שנים, תזונה הוליסטית, תזונה על פי הגישה הסינית וצמחי מרפא.
ההבדל בין הדרכה תזונתית קונבנציונאלית לבין הדרכה הוליסטית היא בכך, שהטיפול ההוליסטי מתייחס אל הגוף והנפש ביחד, כיחידה אחת המשפיעה אחת על השניה ואינה מתייחסת לגוף בלבד. ההתייחסות היא למקורות הבעיה ולא לסימפטומים.
את עבודת הגמר שלי עשיתי על גיל המעבר ומניסיוני עם נשים בגיל זה נוכחתי שיש לי מה לתרום לשיפור איכות חייהן. אבל אשמח גם לקבל בני נוער וילדים.
תחום אחר אליו אני מתחברת הוא אכילה נכונה לצורך ירידה במשקל וניקיון הגוף מרעלים.
במידת הצורך, אני מתאימה צמחי מרפא על פי התאמה אישית.
אוריין גנדלמן:
בוגרת המכללה בכרכור חמש שנים: דמיון מודרך, פרחי באך, הילינג בשילוב עם רפואה אינדיאנית.
צורת הטיפול שאני עובדת בה, רואה את האדם כמכלול שלם תוך התייחסות למחלה כסימפטום שמקורו רגשי.
אני משלבת בטיפול שיחה, תמציות פרחי באך, דמיון מודרך והילינג – וזאת בהתאמה אישית.
אני נעזרת לאבחון ולטיפול בקלפים אינדיאנים.
איתן בן מיור:
כמו גם שותפותיי למדתי במכללה במשך חמש שנים את מקצוע הנטורופתיה – ואני מטפל דרך תזונה וצמחי מרפא בשילוב עם טיפולי גוף-נפש וטיפול בעיסוי. בעבודתי אני משלב גם פרחי באך, דמיון מודרך, ארומוטרפיה (שמנים), שיאצו.קלפי טארוט טיפוליים וקלפים אינדיאניים,
בנוסף לכל אלה למדתי ליווי נשים בלידה (דולה) והשתתפתי במספר לידות.
אני רואה הצלחה בטיפולי: ביתר לחץ דם, כולסטרול, מגרנות, פריצות דיסק, חבלות ספורט, הפרעות מחזור וקשיים בכניסה להיריון.
עבור מי שמתלבט -
אני מזמין לשיחה קצרה של רבע שעה - חינם - בה יוכל לקבל מידע על סוג הטיפול המתאים לו ומה האפשרויות שאני יכול להציע לו.
לאחרונה התחלתי לעבוד בחנות טבע בזיכרון בשם "ניצת הדובדבן" בתור יועץ לתוספי מזון עבור הקונים.
ו ב י ח ד
כל אחד מאתנו מטפל במגוון רחב מאוד של בעיות וניתן לפנות לאחד מאתנו על פי העדפה אישית לטלפון הנייד.
הקליניקה משותפת והמטפלים מתאמים ביניהם את השעות והימים.
לחברי עין שמר מחיר מיוחד.
נשמח אם תמליצו לחבריכם הגרים מחוץ לקיבוץ לבוא אלינו.
ועצות לסיום:
ככל שאתה מכיר את עצמך ואת הדברים שמנהלים אותך – אתה חי טוב יותר.
מניעה היא התרופה הכי זולה.
אם אתה חושב חיובי, מדבר חיובי, ומחייך על הבוקר – אתה מתחיל את היום ברגל ימין.
ב ה צ ל ח ה !
כתבה – נורית מ.
ש י ח ת ק י ב ו ץ
תתקיים ביום ב' 7.9.09 בשעה 20:30 במועדון
ע ל ה פ ר ק :
מש"א – אוריין גנלדמן לריכוז רכב
חינוך – הפרטת חוגים
צעירים – תיקון תקנון
רכב – חיוב על זמן נסיעה
שונות
להתראות, רקפת
פגישות עם גלעד לוי
לתאי החברים חולקו השבוע הזמנות לפגישה עם גלעד לוי. הפגישות הן יוזמה של צוות שינויים והנהלת קהילה, והן מתקיימות במטרה להגיע להבנה טובה יותר בין החברים לגבי תחושותיהם ועמדותיהם כלפי שינוי אורחות החיים בעין שמר. הפגישות יהיו בארבעה מעגלי גיל, מפנסיונרים עד צעירים.
גלעד הוא עורך דין בהכשרתו, ומתמחה באופן מיוחד בתחום החדשני של "גישור קהילתי". קיבלנו חוות דעת חיוביות מאד מקיבוצים בהם עבד, הן קיבוצים שיתופיים והן כאלה הנמצאים בתהליך של שינוי.
גישור הוא שיטה ליישוב סכסוכים, במקרים שבהם לצדדים יש אינטרס משותף יחד עם חילוקי דעות. הגישור מתייחס לאינטרסים הרחבים של הצדדים - בניגוד לראייה צרה שמתמקדת רק בסכסוך המובא להכרעה. גישור קהילתי איננו הליך משפטי שבסופו הסכמה והכרעה, אלא תהליך חברתי שעושה שימוש במתודות ובשפה של הגישור. בהקשר הקיבוצי, תכליתו של הגישור לשתף את החברים בתהליך, לעודד אותם להשמיע את קולם וכך ליצור תמונה טובה ומלאה יותר של הרצון הציבורי – כולל המחלוקות וההסכמות שבו.
המפגשים ייפתחו בהסבר של גלעד על "שפת הגישור", ובהמשך יתבקשו החברים לבטא את עמדותיהם, ציפיותיהם וחששותיהם – הן לגבי מהות השינוי והן לגבי תהליך קבלת ההחלטות. הכוונה היא להימנע מ"נאומים" ו"שכנועים" ולהתמקד בהשמעת הקול האישי.
בואו והשתתפו, כי לא רק בהצבעות – כל קול חשוב...
לוח זמנים:
יום שלישי 8/9 מפגש ראשון – פנסיונרים – 17:30- 19:30
מפגש שני – גילאי הבניינים (בלי ילדים בבית) – 20:00 – 22:00
יום שישי 11/9 מפגש ראשון – גילאי הביניים הצעירים (ילדים בבית) – 8:00 – 10:00
מפגש שני - משפחות צעירות (ילדים בגיל הרך) – 10:30 – 12:30
ראו הזמנה זו כהזמנה אישית.
מסרה: רקפת
הצעה לשיחת הקבוץ:
הפרטת החוגים לילדי כיתות א' - יב'
הרקע:
במהלך השנים האחרונות, נראה יותר ויותר שיש צורך להפריט את החוגים של הילדים בכיתות א' עד יב'. זאת מכיוון שההורים פונים בבקשות שאינן מתיישבות עם ההחלטות בנושא.
ההחלטות עד כה הן:
לכל ילד/ה מגיע חוג אחד.
ההגדרה של "חוג" היא: השתתפות בפעילות שנערכת בקבוצה, עם מדריך/ה,
בתחומי מוזיקה, מחול, וספורט.
תדירות החוג: פעם בשבוע, למשך 10 חודשים בשנה, מספטמבר ועד יוני.
המחיר לחוג: לילדי א' – ו' עד 270 ש"ח לחודש, ולילדי ז' – יב' עד 360
ש"ח לחודש.
כדי לענות על הבקשות באופן צודק והגיוני, נבנים תקנונים שאף פעם לא מתאימים לפניה הבאה... ועל כן, מוצע להפריט את תקציב החוגים, כך שלכל משפחה יהיה החופש להחליט על מה וכמה היא מוציאה. ולא יהיה צורך לפנות לועדה שתחליט מה נכון ומה לא נכון
נתונים נוספים:
בשנת תשס"ט היו 81 ילדים זכאים לחוג. מתוכם השתתפו בחוג 44 ילדים. בשנת תש"ע יהיו 73 ילדים זכאים לחוג. מחירי החוגים ששולמו בשנה החולפת:
עבור ילד אחד 100-150 ש"ח לחודש
עבור 12 ילדים 150 -200 ש"ח לחודש
עבור 18 ילדים 200 -250 ש"ח לחודש
עבור 10 ילדים 250 – 300 ש"ח לחודש
עבור 3 ילדים 360 ויותר ש"ח לחודש
בנוסף, הילדים בכיתות א' – ו' מקבלים החזר של מחצית ההוצאה עבור ציוד לחוג, והילדים בכיתות ז' – יב' מקבלים עד 300 ש"ח לשנה עבור ציוד לחוג.
בשנים האחרונות ההוצאה על החוגים היתה כ – 130,000 ש"ח לשנה.
ההצעה:
להפריט את החוגים של ילדי כיתות א' – יב', כך שרק הורי הילדים בגילאים
אלה יקבלו את התקציב עבור החוגים.
יופרט התקציב של החוגים מהתקציב של החינוך וועדת מוסד, ויחולק למספר
הילדים של שנת הלימודים תש"ע.
ההורים של ילדי כיתות א' – ו' יקבלו לתקציבם 1400 ש"ח לשנה, ההורים
של ילדי כיתות ז' – יב' יקבלו לתקציבם 2200 ש"ח לשנה (מרבית החוגים
של ילדי ז' – יב' יקרים יותר מהחוגים של ילדי א' – ז').
ההנהלה הפעילה של החינוך
עידית, סמדר וענת
ל ד ע ת י
הפרטת חינוך-
רק עם שכר דיפרנציאלי
מאת: חיים חננאל
בימים אלה התבשרנו על כוונת מערכת החינוך להפריט את חוגים להם זכאים ילדינו. מתוך היכרותי עם הנושא הן כהורה והן כמי שמילא תפקיד בעבר, החלטתי לצאת בתקיפות כנגד כוונה זו.
לפני כ- 6 שנים נכנסתי לתפקיד רכז ועדת מוסד (כשמו אז) עם גאווה ותחושה של אחריות גדולה אך גם עם חשש גדול. הצורך לעמוד מול הורים שהם לעיתים קרובות חברים ואפילו קרובי משפחה ולהגיד 'לא' הוא החלק הפחות נעים. יחד עם זאת, מאחר והחלטתי להיות ישר עם עצמי, הגיוני עד כמה שאוכל ועם רצון אמיתי לשרת את הציבור, ראיתי שההתמודדות אפשרית ואפילו מאתגרת.
קצת עקרונות...
העיקרון שהנחה אותי היה: קיבוץ עין שמר רואה בחינוך על כל פלגיו ברכה ולא נטל. לא רק החינוך הפורמאלי, אלא גם הבלתי פורמאלי: המדריך, מועדון הנוער והחוגים. לעיתים קרובות, החוג הוא מהותו העיקרית של ילד. הכלל היה: כל ילד זכאי לחוג אחד. חמש השנים בהם שימשתי בתפקיד, קיבלתי פניות רבות לחרוג מהנורמה. לדוגמא: הורים שאחד מילדיהם לא השתתף בחוג ביקשו שהילד השני יקבל חוג שני על חשבון אחיו. הורים שרצו כי ילדם ימשיך לקבל חוג בחופש הגדול "כמו מחנה קיץ". ילד שלא הלך לאף חוג ופיתח תחביב יקר - רצה השתתפות בתחביב. עמדתי על דעתי, ואני חייב לומר: לעיתים קיבלתי ביקורת, לא תמיד נעימה- אך לא הגעתי לאף ריב על רקע זה. היה מי שאמר (גם בתוך ועדת מוסד): הילדים שלי לא הולכים לחוגים - אני רוצה את הכסף. אני התנגדתי נמרצות לחלוקת כסף. בעיני, תפקיד ועדת מוסד אינו לחלק כספים, אלא בפירוש, לעודד ילדים לצאת לחוגים.
רוחות חדשות
אני חייב לומר, שאני ממצדדי השינויים ובעידן של שכר דיפרנציאלי, זו התנהלות נכונה וראויה, אך- אנחנו לא בעידן הזה. הפרטת החינוך- וכן - חינוך בלתי פורמאלי הוא חינוך לכל דבר- היא הצעד האחרון לפני המעבר לעידן החדש. ייתכן שהמעבר להפרטת החינוך יהיה נוח למערכת החינוכית. החישוב- הכי פשוט בעולם: בואו ניקח את הסכום שעלה לנו בשנה הקודמת - נחלק אותו למספר ילדי עין שמר הזכאים לחוגים והנה לכם: 180 ₪. והביצוע- אפילו פשוט יותר. אין יותר: "מגיע לי ולא קיבלתי"- קחו 180 ₪ בחודש ותשברו את הראש. מנתונים שאני מחזיק בידי, שנמסרו על ידי ענת גרוסמן נמצא שישנם הורים רבים שעלות החוגים שלהם לחודש היא מעל 180 ₪. ומי מרוויח? למשל, הורים שיש להם שני ילדים הזכאים לחוגים ואינם שולחים את ילדיהם, אלה יזכו בבונוס בלתי צפוי שלא יזכה לו אף חבר בעין שמר - 3600 ₪ בשנה! כמובן שיהיה מי שיספר לכם שתקציב הזה יממן את התחביב היקר של הילד שעד עכשיו לא זכה למימון. אז אני יכול לגלות לכם: זה לא יקרה. יש אולי ילד אחד העונה להגדרה זו, או כמו שאומר נחמיה שטרסלר: אז...שלא יעבדו עליכם.
לסיכום
אני קורא לחברי קיבוץ עין שמר לגלות ערנות למתרחש, אני קורא להורים הצעירים לחשוב קדימה, אני קורא לסבים לחשוב על הנכדים ואני קורא לכל חבר קיבוץ לגלות אחריות כלפי חבריו: כשנעשה דבר לא נכון ולא הוגן, גם אם מתוך כוונה טובה- יש להתנגד לו ובכל תוקף.
ומעל לכל אני קורא למערכת החינוך: עימדו על העיקרון שהחינוך הוא האחרון להפרטות ואפילו במעבר לעידן הדיפרנציאלי אין להזדרז. אנא מכם: מישכו את החלטתכם לאחור.
פגישה עם יהודה גלר
"המחיר הוא הזאביות"
רשם והביא לדפוס: עלי אלון
יהודה גלר הוא מגבעת חיים מאוחד, מהבנים הראשונים, ממובילי הקיבוץ המתחדש בקיבוצו, כיום מנהל קהילה בנווה איתן, קיבוץ מופרט.
במהלך השנים יש לו קשר עם מנהלים רבים בקיבוצים. חשוב לנו לשמוע וללמוד את המציאות לפני שמקבלים החלטות בצורה המעמיקה ביותר – כי התוצאות הן גורליות.
ש א ל ו ת :
- מה היו הסיבות לשינוי בקיבוצים ומה המטרות.
- מה החולשות של הקיבוץ השיתופי שדחפו לשינוי?
- מה ממטרות השינוי הושגו – ומה לא הושג?
י ה ו ד ה ג ל ר:
לדבר על שינוי ועל קיבוץ צריך לראות איפה מתחילים. אפשר ללכת בכיוון המרכיב האידיאולוגי, סוציולוגי, מדינת ישראל, טבע האדם...
אתמקד בכמה סיבות.
כשלמדתי באוניברסיטה סוציולוגיה הראו חתול הופך לכלב וכלב לחתול – מתי מזהים את המהפך – בערך בתמונה השביעית.
כי כל מי שמדבר היום על קיבוץ – הקיבוץ אינו מה שהיה, ערך העבודה השתנה, ודאי אין עבודה עצמית, הלימודים, הטלוויזיה – כל מערך החיים היום שונה לחלוטין. עדיין אנו שומרים על ערכי הליבה – אבל גם הם שונים. אנו במציאות אחרת.
הקיבוץ השתנה גם סוציולוגית וגם אידיאולוגית.
אבל האם חברה שיתופית יכולה בלי אידיאולוגיה?
אין לנו היום אידיאולוגיה. כולם מדברים היום על רווחת החברים יותר מאשר משימות לאומיות.
מה מחזיק את האנשים בקיבוץ שיתופי?
אפשר להתחיל גם מתפקיד הקיבוץ בארץ – שעדיין לא מוערך מספיק.
הבנתי שהשינוי הוא חיוני מהבנים שלנו. מתסמונת עזיבת הבנים. מה קרה פה? הבנים אמרו שלא רוצים את הקיבוץ המסורתי. בגבעת חיים ירדנו מ 600 חברים ל- 300 ולאחר השינוי חזרו 60 משפחות.
בקיבוצים השיתופיים העשירים בלבד, יש חזרת בנים. הקיבוץ הישן ספק אם יוכל להתקיים.
לא ברור, אמנם, איזה שינוי. הדברים התפתחו וכל קיבוץ בחר את הדרך שלו.
בגבעת חיים התהליכים נמשכו עשר שנים. ככל שבקיבוץ נחלש דבק הסולידאריות – יותר קל לעבור להפרטה.
גורם שני – שבר כלכלי שמייד גורם לשבר חברתי – וכאלה עשו שינוי דרסטי – והם משלמים את המחיר. המהפך הציל את גבעת חיים.
בגבעת חיים הגענו לשבר כלכלי וחברתי ועזיבת בנים מסיבית. התחלנו לחפש, התחילו מאבקים בין שומרי החומות ופורצי החומות - הרבה פעמים המאבקים הופכים לאישיים.
קיבוצים במשבר גדול – השינוי הציל אותם.
קיבוץ עם דבק חלש – ייהפכו לישובים קהילתיים.
נ ו ש א ה ד ו ר ו ת :
דור האבות היה חלוצי גם במובן הסוציולוגי. כל מעשיהם היו מהפכה הגדולה ביותר בתולדות האנושות. אין לזה אח ודוגמא בעולם. אבל היה פה האבסורד דיאלקטי: הם, דור המהפכנים הגדולים ביותר – רצו את הדור השני קונפורמי והולך בתלם. והיינו כאלה.
הדור השלישי זה משהו אחר. מי שבוחן היום את המשכיות הקיבוץ חייב להידבר עם הדור השלישי – שבהכללה רוצה קיבוץ אחר. איך עושים קיבוץ אחר עם הדור השלישי - קיבוץ, שעדיין שומר על ערכי הליבה?
בגבעת חיים חזרו ארבע השנים האחרונות 60 משפחות. זה יצר המשכיות דמוגרפי להמשכיות הקיבוץ. אנו יכולים להישאר כמו שהיינו, אבל זה לא עובד יותר. גם בשיתופיים.
האנשים בעלי יכולת ההשתכרות הגבוהה משכו לשינוי כדי לקבל יותר. הם מובילים לפעמים
לשינוי ולא לאחריות – שינוי זאבי. כי אם עושים את השינוי איש איש לנפשו – זה שינוי זאבי.
מ ה ה ש י נ ו י ע ש ה ל ג ב ע ת ח י י ם ?
התוצרים החיוביים הם מבחינה כלכלית. יש צמצום של מיליונים בהוצאות הקהילה. אין חדר אוכל. חיסלנו קודם את ארוחת הבוקר, אחר כך את השבת. חדר האוכל נסגר. אנו קונים ארוחות לוותיקים. ברוב הקיבוצים המופרטים נסגר חדר האוכל.
מכבסה – חצי קנו מכונות כביסה ובחלק גדול מהקיבוצים נסגרה המכבסה. הכל מתייעל. בתי הילדים, הקומונה – במקום 5 עובדות בעבר – היום רק שתיים.
תפוקה שניה:
חברים שעבדו מתחילים להתפרנס. נגמרה התופעה הידועה של ראש קטן. אנשים משדרגים את פרנסתם, ממצים את יכולותיהם.
אלה שתי תפוקות חד משמעויות בכל הקיבוצים המופרטים, בצידם יש דברים קשים:
קודם כל תמחור העבודה.
התמחור אינו אובייקטיבי, אי אפשר להעריך את הערך המוסף של התרומה לקיבוץ. יש פה השפעות זרות של ממלאי התפקידים שהשפיעו... צריך לנתק את ממלאי התפקידים חברי הקיבוץ, מלקבוע את התמחור. היו מקרים שממלא תפקיד תמחר את אשתו.
הרבה חברים ירד ערכם... זה דומה לחברה הסובבת. החברה הסובבת היא פקטור לשינוי – המחיר הוא הזאביות.
הדבר הכי קשה הוא הדבק החברתי.
כשהעיקר הוא לעשות לבית, והוא הערך המרכזי, מערכת היחסים הפנימיים משתנה.
ע ל י ת מ ג ן :
למה חייבים לסגור את חדר האוכל, את ארוחת הצהריים, האם אפשר לנצל אוכלי חוץ?
י ה ו ד ה ג ל ר :
החבר בקיבוץ המופרט עושה את חשבונו הפרטי. ערך המנה הריאלית כ- 15 ₪ וחברי הקיבוץ לא באים, לא אוכלים בחדר האוכל, גם עובדי החוץ, פועלי המפעל, עובדות בתי הילדים. אם לוקחים מחיר ריאלי החברים מצביעים ברגליים.
א י ל ן ל ו ט ן :
עברת מהר על השאלות הבסיסיות. עם השאלה הדימוגרפית אין בעייה, כי אין בעיה להביא חברים לקיבוצים כתושבים. השאלה היא מהם ערכי הליבה – ובאיזה שלב היצור הזה הופך למשהו אחר.
א ו ר י ל י ס
כשעבר השינוי בגבעת חיים לפני 7 שנים – מה הייתם עושים בצורה אחרת, טובה יותר?
מהם המהליכים השליליים שקרו?
שמעתי שבקיבוצים יש הקטנת גובה המיסוי, הקטנות השירותים. האם נכון להגיד שלאחר השינויים, במוקדם או במאוחר כולם יגיעו לישוב קהילתי?
א ב י ט ל ג ב ע :
מהו תהליך טוב ומהו תהליך אלים? אצלנו מנסים להעביר את השינוי בחצי שנה. האם יש קיבוצים שהגיעו להסכמות בלי זאביות?
י ה ו ד ה ג ל ר :
נתחיל מערכי הליבה. לגבי שלושה נושאים:
א. קיום כלכלי עם רווחת החברים. דווקא השיתופיים מוצאים דרך להתמודד בסוגיית עזרה לבנים והורשה של דמי העזיבה לבניהם כשהם הולכים לעולמם. כלומר, גם הקיבוצים השיתופיים מנסים לתת תשובות.
ב. ערבות הדדית מובנית, לוותיקים, לחלשים, לחינוך.
השאלה היא האם הקיבוץ לוקח לעצמו את האחריות הנוספת ולא משאיר הכל למדינה. בתחום הזה ערך הליבה הוא רמת הפערים בין המשכורות.
הקיבוץ צריך להנהיג משכורת מינימום מעל למינימום של המדינה, להעלות את רמת המשכורת של עובדי השירותים.
ב"פריגת" המשכורת היא בבחינת ניצול גדול. כך גם של התאילנדים.
ג. הנושא השלישי הוא ציונות.
איפה זנחנו את כל הערך הזה?
ה ת ה ל י ך :
אני חד משמעי: כל קיבוץ שיעשה תהליך בהסכמות, בתהליך מובנה, מפגשים, צוותי חשיבה – יבטיח את הציבור שלו. קיבוץ שיעשה מהלכים כוחניים – יגיע לשבר.
יש קיבוצים שהגיעו לשבר, מזמינים "רופא אליל" כוחני – והוא מציג, קחו – או עזבו.
ויש קיבוצים שהשקיעו בתהליך. ההסכמות הם תהליך שעלול גם לתקוע קיבוץ. הבעיה היא איך שומרים על היחד. ההסכמות הם הדבר הכי חשוב בשיחה הזאת.
מ ו ד ל י ם נ ו ס פ י ם :
אני אישית לא מאמין במודל המשולב, שבו חלק מהמשכורת הולך ישירות לחבר. זה נותן סיפוק זמני לחזקים. אבל זה חצי הריון ועובד רק כמה שנים ומוליך מהר מאוד לרשת ביטחון.
האם התהליך הדטרמיניסטי מוביל לישוב קהילתי? אינני יודע. ההבדל הוא בדבק החברתי – אם איננו – הקיבוץ יבלע באזור.
קיבוץ שיקפיד על קליטה, בייחוד של בנים עם מכנה משותף – ישמור על ייחוד.
מה יהיה בעתיד – קשה לדעת.
אין לכם שום סיבה שלא להגיע להסכמות.
בג"ח הגענו מתוך עייפות וחולשה.
ח ו פ י :
הקיבוץ הוקם על בסיס של נורמות חברתיות, העולם הופך לנורמות של שוק, אנו רואים לאיזו קיצוניות מגיע העיסוק אך ורק בנורמות כלכליות של שוק.
איך אנחנו יכולים להגן על עצמנו?
ח ו ה כ ה ן :
האם לא ניתן להביא אנשים לקיבוץ ולשדרגם לכיוון השיתופי?
איך עשו את הפנסיה? מה הבטיחו לחברים ומה מסוגלים לתת בפועל?
א ב י ש י :
האם עשיתם בגבעת חיים השוואת דיור?
ת ו פ ע ו ת ש ל י ל י ו ת
לטעמי, השאלה המרכזית בנושא השינוי, כיצד מתנהגים האנשים בעלי המשכורות הגבוהות.
למשל, הנהגנו מס איזון. מס איזון היה לפי דרגות השכר, ואז בא אלי אחד מהגבירים ואומר: אם אני משלם מס הכנסה ואתם מוסיפים לי עוד מס של 35% - לא שווה לי להתאמץ.
הלחץ על מס האיזון הולך וגובר והוא והולך ומצטמצם.
בגבעת חיים בלחץ "הגבירים" – הורידו מ35% ל12% מהמשכורת.
השאלה היא כיצד האנשים בעלי המשכורת הגבוהה יראו עצמם ערבים לקהילה.
במקום שיש הנהגה כלכלית – ההשפעה המשמעותית היא של כוחות השוק.
המודל לא צריך להיות אמריקה, אלא מדינות הרווחה. זו מכת המדינה ומכת הקיבוץ. סיכויי מדינת ישראל לשרוד במודל האמריקני הוא אפסי.
מ ה ה י י ת י מ ש נ ה ב ת ה ל י ך :
את המעורבות וההסכמה. הגענו לשינוי במשבר. המפעל לא הצליח.
הייתי משנה במודל כל מיני מרכיבים: למשל, סבסוד הילדים, מי שמתקשה אלה משפחות מעוטות הכנסה עם ילדים בגיל הרך. במהות הייתי משנה את תהליך ההסכמות. הייתי משנה את המס הפרוגרסיבי ולעגנו בחוק.
פ נ ס י ה :
גבעת החיים התחילה עם פנסיה של 1250 ₪ מזה יורד מס קהילה של 650 ₪.
השקענו בפנסיה בגלל מכירת מניות המפעל והעלינו את הפנסיה.
מ י נ פ ג ע ב ש י נ ו י :
משפחות עם ילדים קטנים.
אלה שחזרו שוכרים דירה. שתי בנות שלי עם שלושה ילדים משלמות שכר דירה וקורעות את הנשמה. יש מעט אנשים שמתקשים למצוא מקום עבודה. לוקח זמן של התאמת מקום עבודה ויש כאלה שעובדים במקומות מאולצים. הצורך לפרנס ולעמוד בלחץ קיים בשנים הראשונות.
ח ו ה כ ה ן :
מה מקורות הפנסיה, ממה היא מורכבת?
א ו ר י ש פ י ר א :
לא דיברת על החשש של החברים מ"מה יהיה"? איך מתמודדים עם החששות?
יש קיבוץ שלא צבר פנסיה? מה סיכוי הפנסיונרים בשיטה זו או זו להתקיים בכבוד?
צ ב י ה ו י ס ב ר ג :
אמרת שמס האיזון יורד בלחץ בעלי המשכורות. מאין לוקחים את הקיום של הערבות?
ע ל י א ל ו ן :
האם יש גם תשובות שיתופיות למצב הקיבוץ – או רק שינוי דיפרנציאלי?
י ה ו ד ה ג ל ר :
נושא הפנסיה הוא רגיש - מה יהיה עם הפנסיה, בכל ייתכנות כלכלית צריך להבטיח את הפנסיה ולפעמים מבטיחים גם אגדות. בגבעת חיים לא הייתה פנסיה בכלל.
במועצה שדנו על הפנסיה היו החלטות בעייתיות. קמו אנשים רהוטי דיבור וטענו שהם מקופחים. יש בתנועה 40 קיבוצים שלא מגיעים לפנסיית המינימום. השאלה מה מעמיסים עוד על הפנסיה. בקיבוץ צריך להגיע ל- 3,500 ללא ביטוח לאומי.
קיבוצים שיתופיים מבוססים לרוב על מפעל מצליח, אבל אם המפעל נופל – מה יקרה, מה יקרה לוותיקים ללא פנסיה?
יש קיבוצי הפרטה שמכרו את כל הנכסים לשם הפנסיה. צריך לדעת לתמוך בחברים, לא לפטר, לא לעשות חשבונות אישיים. בהפרטה יש שינוי ערכי פנימי של כל אחד.
א ו ר י ת ו מ ר :
בקשר למשפחות עם ילדים, איך זה השפיע.
בנושא ההסכמות – איך הצליחו להגיע להסכמות?
א מ י ר ת ו מ ר :
יש הרבה קיבוצים מופרטים שהם כישלון כלכלי ובדרך ליישוב של כל אחד לעצמו.
י ה ו ד ה ג ל ר :
אחד הדברים ששינו את הקיבוץ זה הלינה המשפחתית. זו מערכת אחרת לגמרי. זה שינוי מהפכני שהפך את הקיבוץ מכלב לחתול. יש סבא וסבתא בבית.
זה אחד הגורמים שמחזירים את הבנים לקיבוץ. הג'ונגל העירוני אינו מסביר פנים.
האם יש "ילדי מפתח?" – כמעט שלא. יש לנו מערכת חינוך יוצאת דופן לעומת מה שמתחולל מסביב – והבנים שלנו יודעים את זה.
יש קיבוצים שהגיעו להסכמות. אין ספק שפתאום מגלים שלכלה יש יבלת. הגיעו להסכמות כי עשו מודל שבדרך כלל עמד במבחן.
יש קיבוצים שנפלו כלכלית אחרי השינוי – ואז ההבטחות לא עמדו במבחן. זה עלול לקרות גם בקיבוץ השיתופי.
אפשר להגיע להסכמות בהרבה הידברות הדדית. אנו לא רק דורות שונים אלא גם אנשים שונים. יש כאלה שיודעים לעשות את זה.
ק ו ב י ג ר ו ס מ ן :
האם אתה חושב שנגזר עלינו להשתנות לכיוון הדיפרנציאלי או שישארו גם קיבוצים שיתופיים?
י ה ו ד ה ג ל ר :
אין לי תשובה מוחלטת. ברוב הקיבוצים עברו תהליך שינוי כי חסרה אידיאולוגיה משותפת.
מה מחבר חברי קיבוץ?
איני יכול להגיד שהאידיאולוגיה השיתופית פסה מן העולם, יש קבוצות שיתופיות של צעירים.
לקיבוצים השיתופיים תהיה פרסקטיבה, אם אנשים ירצו להמשיך את המודל השיתופי. אם יצליחו ליצור איזה שהוא מודל שהוא גם התפרנסות וגם חברה.
האחריות של האנשים לקיים חברה כזאת תלויה באנשים שירצו לקיים אותה.
צריך ללמוד מכולם – חשוב שתדברו ביניכם ותלמדו את העניין.
מתוך ynet השבוע

בנה של מדונה: "אימא, בקיבוץ הכי יפה"
שלושת ילדיה של המגה-סטאר מדונה ביקרו (בחשאי) בקיבוץ עין שמר, כולל סיור ברפת וארוחת צהריים בחדר האוכל
קרני עם-עד
שלושה ילדים ועשרה מלווים ואנשי אבטחה התארחו היום (שלישי, 1.9) במשך כמה שעות בקיבוץ עין שמר, ואיש לא ידע כי מדובר בשלושה מארבעת ילדיה של מדונה. שום צלם פפראצי או רכילאי צמרת לא הצליח לגלות או לתעד את המבצע הסודי של אנשי עין-שמר, שנוהל על-ידי ניר אלון וזמיר גולן, אנשי אתר הפעילויות המקומי, "החצר הישנה". גם לחברי הקיבוץ ולילדיו נודע רק בדיעבד על הביקור החשאי.

ימים אחדים בטרם הגיעה מדונה לישראל, יצר אחד ממקורביה קשר עם ידידים מעין-שמר ובישר להם כי ילדיה מבקשים להכיר קיבוץ מקרוב. הסידורים נעשו בחשאיות. נודע כי אורחים מכובדים יגיעו לביקור, אך לא צוינו פרטים מדויקים אודות זהותם.
הילדים של מדונה בקיבוץ עין שמר. לא מוותרים על הרכבת בחצר הישנה

הבוקר הגיעה המשלחת לאתר הפעילויות של מוזיאון ראשית ההתיישבות ב"חצר הישנה" של עין-שמר. שלושת ילדיה הצעירים של מדונה - רוקו, דיוויד ומרסי ג'יימס - נלקחו לסיור במשק, בעגלה רתומה לטרקטור. נהג הטרקטור, בעצמו מעריץ של מדונה, כמעט הידרדר לתעלה כששמע את מי הוא מסיע מאחור. בהמשך ביקרו הידוענים הצעירים בתחנות שונות בעין-שמר, לרבות הרפת, האורווה, שדה הכותנה, וקינחו בארוחת צהריים קיבוצית - שלדבריהם ערבה לחכם יותר מכל מסעדות הפאר בהן אכלו קודם לכן.
ביקור בפינת החי

"אימא", אמר אחד הילדים לאמו המפורסמת, "ה'הופעה' של הקיבוץ היתה הכי יפה בביקור שלנו בישראל". לנוכח דמותו של חבר הקיבוץ שהתחפש לחלוץ ושר שירים לעגלות ברפת, שאלה בתה של מדונה: "מה זה? ככה מרדימים את העגלות?" ונגן האקורדיון השיב לה בשיר "לילה לילה".

בחדר האוכל התנהל הכול על מי מנוחות, עד שאחד מצוות המטבח גילה מי סועדים שם את לבם. ההתרגשות היתה רבה, אבל עד שהחלו ילדי הקיבוץ לזרום אל המקום, עלו חברי המשלחת לרכב הממוגן והחלו בדרכם חזרה לתל-אביב, שם התקיימה ההופעה לאחר מכן.
בחדר האוכל של עין שמר, מורידים כלים כמו כולם

ניר אלון וזמיר גולן אומרים כי הם מקווים שמדונה תחזור להשתתף גם בחגיגות המאה לתנועה הקיבוצית, המתחילות בקרוב. "יהיה בכך כבוד מאוד גדול עבורה ועבורנו, ואנו בטוחים שזה אפשרי. בכל מקרה, את עין-שמר הילדים שלה כבר לא ישכחו".
נ ר ז י כ ר ו ן
ברטיקו דגן
8.9.1987
יהודה וינשטיין
7.9.1993
שרה גולדמן
11.9.2004
אברהם לוי
11.9.2005
מיה סגולי
22.9.1989
טובה גנדלסמן
25.9.2001
אהרון לביא
29.9.1965
רגינה שמי
29.9.1977
סוניה איתן
29.9.1991
בלנקה וילן
30.9.1973
מרי סלמה
30.9.1988
"מקום של יוגה" מחדש את הפעילות ואתם מוזמנים להשתלב באחד (או יותר) השיעורים!אני גאה להודיע על הצטרפותה של מורה מיוחדת במינה לצוות המורים ליוגה במקום - רוזמרי באור תלמד בימי א' בבוקר החל מהשבוע בין השעות 8:30-10:00.אוריה בן מיור תפתח שיעורי יוגה ותנועה לילדים בימי ב', 16:00-16:40 לילדי הגן ו-16:45-17:30 לילדי א'-ג' (החוגים ייפתחו לאחר החגים).רותי שקד, אריאלה דיבנר ויערה מורי ימשיכו ללמד - מורות מנוסות ומסורות.אני אמשיך בשעות הרגילות בימי א' וד'. בנוסף, אני מציעה שני מועדים למעוניינים חדשים - ימי ד', בין השעות 17:45-19:00 ויומי ו' בין השעות 9:00-10:15 - השתתפות בלפחות 3 שיעורים למתחילים היא תנאי למעבר לקבוצה רגילה.יוגה - החיבור המעודן והמופלא בין גוף, נשימה ותודעה. יחד נלמד, נחקור, נתפתח ונגלה את התענוג שבאתגר והאתגר שבתענוג.לפרטים נוספים: www.isyoga.co.il/sites/honi


יום א'
יום ב'
יום ג'
יום ד'
יום ה'
יום ו'
ויג'נאנה יוגה
רוזמרי
8:30-10:00




יוגה ויג'נאנה
רותי
7:00-8:30





איינגר
אריאלה
8:45-10:15
(אחרי החגים)

יוגה לילדים
אוריה
16:00-16:40 גן
16:45-17:30 א'-ג'
(אחרי החגים)
אשטנגה
בקיבוץ מגל
הני
18:15-19:30
אשטנגה
מתחילים
הני
17:45-19:00
יוגה ויג'נאנה
רותי
19:00-20:30
אשטנגה
מתחילים
הני
9:00-10:15

אשטנגה
הני
19:00-20:30
יוגה ויג'נאנה
רותי
20:15-21:45

אשטנגה
הני
19:00-20:30
יוגה ויג'נאנה
יערה
20:30-22:00
(אחרי החגים)


אשטנגה יוגה: תרגול בזרימה דינמית המתאים לכל. הני – 04-6374151
קבוצות אשטנגה מתחילים: ייפתחו בהתאם למספר התלמידים. השתתפות במינימום 3 שיעורים עד למעבר לקבוצת תרגול רגילה.
ויג'נאנה יוגה: חיבור של גוף, נשימה ורוח. רוזמרי באור – 04-8576226
איינגר יוגה: עבודה תוך דיוק ועבודה נכונה עם הגוף בשילוב עם זרימה ותיאום בין הנשימה לתנועה. אריאלה דיבנר-פרלמן - 050-2030485
יוגה ויג'נאנה: התרגול מפתח גמישות, כוח, יציבה נכונה וריכוז, ומאפשר לכל מתרגל להתקדם על פי יכולתו. רותי שקד - 052-2368077
יוגה ויג'נאנה: דרך נשימה ואורך-רוח הגוף לומד איכויות כגון גמישות, יציבות, רכות, דיוק וחוזק. יערה מורי - 052-5453507
יוגה ותנועה לילדים! אוריה בן מיור – 052-3796631
יש לתאם עם כל מורה לפני ההגעה לשיעור ניסיון!
חדשות מהחלבייה!
החל מיום ראשון הקרוב 6.9.09
מוצרי החלביה יימכרו להנאתכם
גם בכלבו!!!
במקרר החלב הגדול תמצאו את כל
המוצרים המוכרים ועם הזמן גם חדשים.
לא יהיו שינויים חריגים במחירים ותוכלו לקנות וליהנות לאורך כל היום.
שינוי קטן: המחירים יהיו מעתה לפי יחידה ולא לפי משקל כפי שהיה נהוג עד כה.
אנו מזכירות כי המוצרים שלנו הינם ללא חומרים משמרים ועשויים מהחלב האיכותי של רפת עין שמר בתהליך מוקפד, מקצועי ונקי.
לקראת ראש השנה נצא עם מגשי גבינות לחג
ועוד הפתעות! לעת עתה המוצרים יימכרו גם בחדר האוכל במחיר זהה לכלבו.
נשמח לשמוע מכם ולהמשיך להעניק לכם שירות אוהב!
בברכת שנה טובה וחג שמח!
אורנה וגלי.
דברים שקראה עדה בלוויה של מטי
ולא פורסמו עם דברי ההספד
מטי ונחמיה נפגשו לאחר שכל אחד מהם נשאר בודד עם ילדים קטנים. ביחד בנו מחדש את חייהם המשותפים. כל אחד מהם הביא את ילדיו וביחד יצרו משפחה מיוחדת ומאוחדת. נוצרו יחסים נפלאים גם עם המשפחות המורחבות של כל אחד מהם.
אני שהייתי כבר נערה, קיבלתי ממטי יחס של חברה וזה קסם לי מאוד. אהבתי לבוא אל ביתם, ליהנות מקבלת הפנים וממאור עיניה של מטי. הקפה שלה היה קפה בולגרי מושקע, לא קפה של עצלנים. הקפה תמיד היה מוגש עם עוגה או מאפה מעשה ידיה להתפאר. כל עוגה או מאפה היו אצלה יצירת אומנות.
סמכתי על מטי ונהגתי להתייעץ אתה בנושאים רבים. דעתה הייתה חשובה לי מאוד והרגשתי שיש כימיה ביניינו. מטי ונחמיה היו מצרפים אותי לפעמים גם לבילויים שלהם: סרטים, קונצרטים וסתם שיטוט בין החנויות בתל אביב, נהניתי בחברתם כל רגע. מטי קיבלה אותי ונתנה לי הרגשה של בת בוגרת והכניסה בי בטחון בכל מעשי. מטי ונחמיה זכו ביחד לחיים משותפים ומאושרים במשך 32 שנים. נחמיה לקה במחלה קשה שדרשה נסיעה לחו"ל וניתוח מסובך, מטי תמכה וטיפלה בו במסירות ללא גבול ואנו ידענו שהוא נמצא בידיים נאמנות וטובות, כך לאורך השנים.
בשנים האחרונות עשינו כמיטב יכולתנו כדי להקל עליך ולהכניס קצת אור לחייך. עד יומך האחרון זכית לשמור על דעה צלולה וזיכרון טוב, חסד שלא כל אדם זוכה לו בסוף ימיו. בכל פעם שבאתי לבקרך היית מתעניינת בשלום ילדי ונכדי, זוכרת את כולם ומוסרת דרישות שלום.
נזכור אותך עם החיוך שקיבלת אותנו כשבאנו לבקרך, נזכור שתמיד ידעת להביע תודה על מה שנתנו לך, למרות שהגיע לך בזכות ולא בחסד.
יהיה זכרך ברוך
ש ב ת ש ל ו ם !