עלון מס 36 (3757) טו באלול תשס"ט 4.9.2009
סתיו / יוסי בבליקי
כנראה ששירי הסתיו הם כאלה יפים דווקא בגלל שהסתיו הוא יותר געגוע לסתיו מישות ממשית. אפילו המילה סתיו מתעתעת. בניגוד לשאר עונות השנה היא לא נזכרת כלל במקרא. כיאות למילה של שירים ומשוררים, האזכור העברי הקדום ביותר ל"סתיו" נמצא בשיר השירים: "כי הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו, הנצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו".
איזה יופי. אבל כשאברהם אבן-שושן בודק במילונו המלבב את הפסוק מספר האהבה של שלמה המלך, הוא מגיע למסקנה הבלתי נמנעת שה"סתיו" ההוא של שיר השירים הוא למעשה... "חורף". שכן אם "הגשם חלף הלך לו" ו"הניצנים נראו בארץ", הרי שהעונה הגשומה שאך זה חלפה הייתה אדון החורף בכבודו ובעצמו. מתברר שסתיו כמו שאנחנו חולמים שיהיה, עם הענן ועם הרוח המייבב, מעולם לא ביקר כאן באמת. אבל אנחנו ממשיכים מידי ספטמבר לשלוח הזמנות מצוירות וכרטיסי שנה טובה, כי מי יודע ומה יש להפסיד. אולי השנה סוף סוף יגיע הסתיו.
אבל מה הטעם, בעצם, להמתין ולייחל עד בוש למשהו שפרקטית אינו קיים? ובכן, אלה תולדות הסתיו העברי: משהו רבנו הוריד תורה מסיני לעם של עבדים. ובעל כורחם נתגלה להם בתורת משה, שמה שהם חשבו כל הזמן - היה נכון. שהם נשמה אינסופית כלואה בתוך גוף סגור וחתום. מאז היהודים מאוהבים בכל מה שאין. הנביא יחזקאל ראה את החשמל. זיגמונד פרויד גילה את התת-מודע. הרצל חזה את מדינת היהודים. וכשהיא התממשה לבסוף, מצא בה המשורר יחיאל מוהר את הסתיו, וכלא אותו בשיר תהילה רב יופי:
אל תתבייש, היה עצוב
אל תצטער, אם תצטער:
זאת היא עונה כזאת, חבוב,
זה רק הסתיו וזה עובר.
לך ערירי בליל העיר
הבט לרום, חפש כוכב,
מותר, מותר גם לצעיר
להיות טיפה זקן בסתיו.
זה הסתיו עם הענן
ועם הרוח המייבב,
ואם אתה סתם ציניקן
בכל זאת זה צובט בלב.
שימו נא לב לשם שמוהר בחר לתת לטקסט המכונן שלו לא את השם "סתיו" כי אם "רוח סתיו". רוחו של הסתיו. רוח זה כבר דבר שתלוי בנו. שמגיע מאיתנו. כי סתיו הוא קודם כל הלך רוח נפשי..
מתוך אתר גלובס
על גבול האור:
על גבול השלמות!
על הערב משירי אריק אינשטיין
כתב: חיים חננאל
נכון, נשבעתי לא לכתוב סופרלטיבים על ערבי תרבות אלא להצניע את הלשון, אבל אני מוכן לשלם את מחיר הפרת השבועה. היה ענק, היה מרגש, היה ארוך ולא ארוך מדי, היה פשוט... זהו, נגמרו המילים. העיבודים היו מעולים שלדעתי עשו אפילו חסד לכמה שירים. גם אני נמנה על אלו שאריק אינשטיין הוא כמעט מבצר מקודש אבל נהניתי מכל רגע. מכיוון שאנחנו לא כוכב נולד אנחנו פטורים מלבחור את הביצוע הכי טוב - כי היו כאלו הרבה. אני יכול להגיד, ביני לבין עצמי בלי שתגלו לאף אחד, שממרק צ'נסקי כמעט התעלפתי ושמהביצוע המתוק של מקהלת אוריין זלגו לי דמעות שמחה...
כמובן שאין לי שום ביצוע שאני יכול לבחור כביצוע הגרוע של הערב אבל אני זוכר זמר אחד שהתבלבל בסוף עם הבתים, מה שגרם לזמיר גולן להזיע וליותם חרודי כמעט להחליף מקצוע, אבל מה איכפת: הקהל לא הרגיש...
זמרים: שני בן חיים, ליאור גולן, אביעד שפירא, מרק צ'נסקי, שקד חננאל, חיים חננאל, אמיתי ששון, קובי גרוסמן, בר דנון, חמוטל גלעד, זמיר גולן ומקהלת אוריין בניצוח חמוטל גלעד.
קריינים: ליאור אפשטיין, עלי אלון, רקפת זוהר וחיים חננאל.
נגנים: נמרוד פז, עדי רון אריק סיוון ובר דנון - ההברקה של יותם חרודי! לעשות את בר דנון, שהיא זמרת ובאסיסטית - לנגנית כלי הקשה. הברקה ששווה פרס גראמי.
גיא פרי- איש הסאונד
והתודות:
קודם כל ומעל לכל ליותם חרודי וזמיר גולן על ההפקה המשובחת, המקצועיות והסבלנות וזה למרות שצ.ה.ל לא מתייחס לזמיר ויותם כמו אל תום אבני ואגם רודברג ומתעקש תמיד להפריע להם בחזרות.
לאחיות גולן: טל ומיכל גולן על העזרה באירגון
לגלי יגודה על הסיוע באירגון החזרות
ליואל גרוסברג, אורן כ"ץ ואורי תומר על השינוע של הציודים
למבואות עירון ולתמי צמח על השימוש במוזיכלי לחזרות
לאדם אלון ועוז שפירא על ארגון הבמות
לעומר ארליכמן ואילן שייביץ על סידור הכיסאות
לכלבו עין שמר על אכסון הציוד
ליגאל כץ ושחר זוהר-סל על ההגברה (תרשו לי לשלוח תודה לידידי זיו 'בפאלו' הולצמן על התאורה)
ונסיים בשאלה הקבועה:
נו...על מה יהיה הערב הבא?
"פותחים שבת" תפתח שעריה -
בחודש הבא, בערב שמחת תורה.
צוות "פותחים שבת"
ב ר כ ה
החל מתחילת חודש זה, תיסגר הבריכה בימי החול לקהל הרחב בשעה 18:00
לשחיינים היא פתוחה
משעה 18:00 עד 19:00
ג ז ב ר ו ת
עמי גלעד יחליף את יגאל ק. בגזברות
בתאריכים 6-11.9.09
י ג א ל
זמני הארוחות בחדר האוכל
ארוחת בוקר
7:30 עד 9:00
צהרים ביום חול
11:00 עד 14:00
צהרים - שישי
11:00 עד 12:30
ערב - שישי
18:15 עד 20:00
ד ר ו ש /ה
למפעל קיבוצי
מנהל/ת משמרת
השכלה רלוונטית
ניסיון בניהול צוות בתעשיה
עבודה במשמרות
רכב חובה.[
למפעל באזור קיסריה
מפעיל/ת מכונה
ניסיון בתעשיה חובה
יציבות תעסוקתית
עבודה במשמרות
לשלוח קורות חיים לנורית במייל gran2@ors.co.il
לבעלי
הקלנועיות
לאחרונה נראו מספר נכדים נוהגים בקלנועיות.
אני רוצה להזכיר שהקלנועית היא כלי שמטרתו להקל על ניידות החבר. לכן, יש לשמור על הקלנועית ולקחת בחשבון שעלויות התיקונים גבוהות מאוד.
והכי חשוב לשמור על נכדינו היקרים, ועל החברים ההולכים בשבילים שלא יפגעו.
אני מבקשת לא לאפשר לנכדים לנהוג בקלנועית.
ועוד, לאחרונה נגנבו מקיבוצים שונים בסביבה קלנועיות. אני ממליצה לקשור את הקלנועיות בלילה. מי שמעוניין לקנות שרשרת, מוזמן לשים פתק בתא הדואר שלי ונזמין במרוכז שרשראות לכולם. עלות שרשרת כ 130 שקל, ועדת רווחה תשתתף במחצית מהמחיר.
תודה על שיתוף הפעולה אוריין
לידיעת ציבור החברים
השבוע מתו ברפת עגלים בגלל עובר אורח, שסגר את ברז המים שמספק מים לעגלים.
הנזק גדול ומצער.
עצתי, גם כשאתה בטוח שאתה עושה מעשה טוב, רצוי לחשוב פעמיים, ובכל מקרה לשאול קודם לכן את אחד הרפתנים.
משה שפירא
דיירי שכונת החממה מודים למנו שנחלץ לעזרתם בשעות הלילה וטיפל באזעקה.
מ י ר א ה ?
מ י ש מ ע ?
השאלתי את הספר "על דעת עצמו" של נורית גרץ ואיני זוכרת למי...
אשמח לקבלו חזרה
תודה, שרהל'ה סיטנר
לפני החגים
כשאתם עושים סדר בבית, דעו שבקומונה של השוה"צ מחפשים אחר: רהיטים, כוסות, צלחות, סירים לבישול וכל דבר אחר שיכול לעזור לבניית בית חם עבור צעירים בשנת הדרכה.
כמו כן, מחשב במצב עבודה.
ת ו ד ה ר ב ה
מוזמנים לפנות לרעיה האולינג
בהדרן מעוניינים
במחרוזות וחרוזים של ילדים ומבוגרים, בכריות,
ופקעות צמר.
אפשר להביא להדרן, לחדר עלון או לתא הדרן במחסן הבגדים.
ת ו ד ה
ט ל פ ו ן ב י ת י
בינתיים, עד שיפתרו בעיות המרכזיה ויחולק דף הוראות ואפשרויות – לפניכם כמה הבהרות :
תיבה קולית
כאשר מרימים את הטלפון ונשמע צליל תפוס מספר שניות ולאחריו צליל חיוג רציף – משמע, שישנה הודעה קולית חדשה.
שמיעת הודעות (66) :
לאחר שמיעת ההודעה יש להקיש 7 למחיקת ההודעה, ואחר כך 6, למעבר להודעה הבאה – במידה ויש.
69 – בינתיים אין.
חיוג לתעשיה -
לפי שעה לא ניתן להתקשר מהקיבוץ לתעשיה ישירות לשלוחות הרצויות כפי שהיה בעבר.
ניתן להתקשר לתעשיה דרך קו חוץ
או דרך המספרים 4522, 4523
ומקבלים את נתב השיחות של התעשיה. עם שמיעת ההודעה אפשר לחייג את שלוש הספרות האחרונות של השלוחה מבלי לחכות עד לסוף ההודעה.
במלאות 30 יום לפטירתו של חברנו היקר
שי מרקם
תיערך אזכרה לזכרו, במוצאי שבת, 12.9.09 בשעה 20.00 בחדר האוכל
במלאות 30 יום לפטירתו של חברנו היקר
דוד בן אברהם
תיערך אזכרה לזכרו ,ביום רביעי, 16.9.09 בשעה 19:30בחדר האוכל
עדכון טלפון
טל אדר 052-4399340
עדכוני
מש"א
בית אקשטיין מחפשים עובדים
מנקה לבית אקשטיין בעין שמר –
כל יום משעה 8:00 עד 12:00
יום חופשי בשני או שלישי.
הכנת הילדים לבית הספר –
הילדים בבית אקשטיין יוצאים לבתי ספר שונים בשעה 8:00.
הם מחפשים עובד/ת שתעזור לילדים להתארגן בבוקר לקראת בית הספר
שעות העבודה כל יום (כולל יום ו') בין השעות 5:30 – 8:00.
מנקה/ עובדת מטבח / מחליפה לבית אקשטיין בכפר לי –
משרה מלאה עבודה בין השעות 6:00 – 14:30
יש הסעות מפרדס חנה.
- - - - -
מכרז לריכוז משק
במודעה שפורסמה בעלון האחרון נכתב תאריך מוטעה, המכרז פתוח עד ה – 9/9 יום ד'.
שי לחג
השי לחג יחולק בתקציב ספטמבר.
שבת שלום רוני
כל הכבוד לעובדי הנוי
שעושים עבודות גיזום וניקיון באזור הקרוונים ובית החיילים.
שנים אני מחכה לזה!
המון תודה וכל הכבוד!
ד נ ה
הרמוניה
קליניקה לרפואה משלימה
נ פ ת ח ה ב ע י ן - ש מ ר
בכניסה לקיבוץ בצמוד לחניה של מוזיאון החצר– עקבו אחר השילוט.
ע ו ב ד י ם ב ק ל י נ י ק ה :
דגנית חננאל
אוריין גנדלמן
איתן בן מיור.
הכרות עם המטפלים:
ד ג נ י ת
בוגרת המכללה בכרכור, שלוש וחצי שנים, תזונה הוליסטית, תזונה על פי הגישה הסינית וצמחי מרפא.
ההבדל בין הדרכה תזונתית קונבנציונאלית לבין הדרכה הוליסטית היא בכך, שהטיפול ההוליסטי מתייחס אל הגוף והנפש ביחד, כיחידה אחת המשפיעה אחת על השניה ואינה מתייחסת לגוף בלבד. ההתייחסות היא למקורות הבעיה ולא לסימפטומים.
את עבודת הגמר שלי עשיתי על גיל המעבר ומניסיוני עם נשים בגיל זה נוכחתי שיש לי מה לתרום לשיפור איכות חייהן. אבל אשמח גם לקבל בני נוער וילדים.
תחום אחר אליו אני מתחברת הוא אכילה נכונה לצורך ירידה במשקל וניקיון הגוף מרעלים.
במידת הצורך, אני מתאימה צמחי מרפא על פי התאמה אישית.
אוריין גנדלמן:
בוגרת המכללה בכרכור חמש שנים: דמיון מודרך, פרחי באך, הילינג בשילוב עם רפואה אינדיאנית.
צורת הטיפול שאני עובדת בה, רואה את האדם כמכלול שלם תוך התייחסות למחלה כסימפטום שמקורו רגשי.
אני משלבת בטיפול שיחה, תמציות פרחי באך, דמיון מודרך והילינג – וזאת בהתאמה אישית.
אני נעזרת לאבחון ולטיפול בקלפים אינדיאנים.
איתן בן מיור:
כמו גם שותפותיי למדתי במכללה במשך חמש שנים את מקצוע הנטורופתיה – ואני מטפל דרך תזונה וצמחי מרפא בשילוב עם טיפולי גוף-נפש וטיפול בעיסוי. בעבודתי אני משלב גם פרחי באך, דמיון מודרך, ארומוטרפיה (שמנים), שיאצו.קלפי טארוט טיפוליים וקלפים אינדיאניים,
בנוסף לכל אלה למדתי ליווי נשים בלידה (דולה) והשתתפתי במספר לידות.
אני רואה הצלחה בטיפולי: ביתר לחץ דם, כולסטרול, מגרנות, פריצות דיסק, חבלות ספורט, הפרעות מחזור וקשיים בכניסה להיריון.
עבור מי שמתלבט -
אני מזמין לשיחה קצרה של רבע שעה - חינם - בה יוכל לקבל מידע על סוג הטיפול המתאים לו ומה האפשרויות שאני יכול להציע לו.
לאחרונה התחלתי לעבוד בחנות טבע בזיכרון בשם "ניצת הדובדבן" בתור יועץ לתוספי מזון עבור הקונים.
ו ב י ח ד
כל אחד מאתנו מטפל במגוון רחב מאוד של בעיות וניתן לפנות לאחד מאתנו על פי העדפה אישית לטלפון הנייד.
הקליניקה משותפת והמטפלים מתאמים ביניהם את השעות והימים.
לחברי עין שמר מחיר מיוחד.
נשמח אם תמליצו לחבריכם הגרים מחוץ לקיבוץ לבוא אלינו.
ועצות לסיום:
ככל שאתה מכיר את עצמך ואת הדברים שמנהלים אותך – אתה חי טוב יותר.
מניעה היא התרופה הכי זולה.
אם אתה חושב חיובי, מדבר חיובי, ומחייך על הבוקר – אתה מתחיל את היום ברגל ימין.
ב ה צ ל ח ה !
כתבה – נורית מ.
ש י ח ת ק י ב ו ץ
תתקיים ביום ב' 7.9.09 בשעה 20:30 במועדון
ע ל ה פ ר ק :
מש"א – אוריין גנלדמן לריכוז רכב
חינוך – הפרטת חוגים
צעירים – תיקון תקנון
רכב – חיוב על זמן נסיעה
שונות
להתראות, רקפת
פגישות עם גלעד לוי
לתאי החברים חולקו השבוע הזמנות לפגישה עם גלעד לוי. הפגישות הן יוזמה של צוות שינויים והנהלת קהילה, והן מתקיימות במטרה להגיע להבנה טובה יותר בין החברים לגבי תחושותיהם ועמדותיהם כלפי שינוי אורחות החיים בעין שמר. הפגישות יהיו בארבעה מעגלי גיל, מפנסיונרים עד צעירים.
גלעד הוא עורך דין בהכשרתו, ומתמחה באופן מיוחד בתחום החדשני של "גישור קהילתי". קיבלנו חוות דעת חיוביות מאד מקיבוצים בהם עבד, הן קיבוצים שיתופיים והן כאלה הנמצאים בתהליך של שינוי.
גישור הוא שיטה ליישוב סכסוכים, במקרים שבהם לצדדים יש אינטרס משותף יחד עם חילוקי דעות. הגישור מתייחס לאינטרסים הרחבים של הצדדים - בניגוד לראייה צרה שמתמקדת רק בסכסוך המובא להכרעה. גישור קהילתי איננו הליך משפטי שבסופו הסכמה והכרעה, אלא תהליך חברתי שעושה שימוש במתודות ובשפה של הגישור. בהקשר הקיבוצי, תכליתו של הגישור לשתף את החברים בתהליך, לעודד אותם להשמיע את קולם וכך ליצור תמונה טובה ומלאה יותר של הרצון הציבורי – כולל המחלוקות וההסכמות שבו.
המפגשים ייפתחו בהסבר של גלעד על "שפת הגישור", ובהמשך יתבקשו החברים לבטא את עמדותיהם, ציפיותיהם וחששותיהם – הן לגבי מהות השינוי והן לגבי תהליך קבלת ההחלטות. הכוונה היא להימנע מ"נאומים" ו"שכנועים" ולהתמקד בהשמעת הקול האישי.
בואו והשתתפו, כי לא רק בהצבעות – כל קול חשוב...
לוח זמנים:
יום שלישי 8/9 מפגש ראשון – פנסיונרים – 17:30- 19:30
מפגש שני – גילאי הבניינים (בלי ילדים בבית) – 20:00 – 22:00
יום שישי 11/9 מפגש ראשון – גילאי הביניים הצעירים (ילדים בבית) – 8:00 – 10:00
מפגש שני - משפחות צעירות (ילדים בגיל הרך) – 10:30 – 12:30
ראו הזמנה זו כהזמנה אישית.
מסרה: רקפת
הצעה לשיחת הקבוץ:
הפרטת החוגים לילדי כיתות א' - יב'
הרקע:
במהלך השנים האחרונות, נראה יותר ויותר שיש צורך להפריט את החוגים של הילדים בכיתות א' עד יב'. זאת מכיוון שההורים פונים בבקשות שאינן מתיישבות עם ההחלטות בנושא.
ההחלטות עד כה הן:
לכל ילד/ה מגיע חוג אחד.
ההגדרה של "חוג" היא: השתתפות בפעילות שנערכת בקבוצה, עם מדריך/ה,
בתחומי מוזיקה, מחול, וספורט.
תדירות החוג: פעם בשבוע, למשך 10 חודשים בשנה, מספטמבר ועד יוני.
המחיר לחוג: לילדי א' – ו' עד 270 ש"ח לחודש, ולילדי ז' – יב' עד 360
ש"ח לחודש.
כדי לענות על הבקשות באופן צודק והגיוני, נבנים תקנונים שאף פעם לא מתאימים לפניה הבאה... ועל כן, מוצע להפריט את תקציב החוגים, כך שלכל משפחה יהיה החופש להחליט על מה וכמה היא מוציאה. ולא יהיה צורך לפנות לועדה שתחליט מה נכון ומה לא נכון
נתונים נוספים:
בשנת תשס"ט היו 81 ילדים זכאים לחוג. מתוכם השתתפו בחוג 44 ילדים. בשנת תש"ע יהיו 73 ילדים זכאים לחוג. מחירי החוגים ששולמו בשנה החולפת:
עבור ילד אחד 100-150 ש"ח לחודש
עבור 12 ילדים 150 -200 ש"ח לחודש
עבור 18 ילדים 200 -250 ש"ח לחודש
עבור 10 ילדים 250 – 300 ש"ח לחודש
עבור 3 ילדים 360 ויותר ש"ח לחודש
בנוסף, הילדים בכיתות א' – ו' מקבלים החזר של מחצית ההוצאה עבור ציוד לחוג, והילדים בכיתות ז' – יב' מקבלים עד 300 ש"ח לשנה עבור ציוד לחוג.
בשנים האחרונות ההוצאה על החוגים היתה כ – 130,000 ש"ח לשנה.
ההצעה:
להפריט את החוגים של ילדי כיתות א' – יב', כך שרק הורי הילדים בגילאים
אלה יקבלו את התקציב עבור החוגים.
יופרט התקציב של החוגים מהתקציב של החינוך וועדת מוסד, ויחולק למספר
הילדים של שנת הלימודים תש"ע.
ההורים של ילדי כיתות א' – ו' יקבלו לתקציבם 1400 ש"ח לשנה, ההורים
של ילדי כיתות ז' – יב' יקבלו לתקציבם 2200 ש"ח לשנה (מרבית החוגים
של ילדי ז' – יב' יקרים יותר מהחוגים של ילדי א' – ז').
ההנהלה הפעילה של החינוך
עידית, סמדר וענת
ל ד ע ת י
הפרטת חינוך-
רק עם שכר דיפרנציאלי
מאת: חיים חננאל
בימים אלה התבשרנו על כוונת מערכת החינוך להפריט את חוגים להם זכאים ילדינו. מתוך היכרותי עם הנושא הן כהורה והן כמי שמילא תפקיד בעבר, החלטתי לצאת בתקיפות כנגד כוונה זו.
לפני כ- 6 שנים נכנסתי לתפקיד רכז ועדת מוסד (כשמו אז) עם גאווה ותחושה של אחריות גדולה אך גם עם חשש גדול. הצורך לעמוד מול הורים שהם לעיתים קרובות חברים ואפילו קרובי משפחה ולהגיד 'לא' הוא החלק הפחות נעים. יחד עם זאת, מאחר והחלטתי להיות ישר עם עצמי, הגיוני עד כמה שאוכל ועם רצון אמיתי לשרת את הציבור, ראיתי שההתמודדות אפשרית ואפילו מאתגרת.
קצת עקרונות...
העיקרון שהנחה אותי היה: קיבוץ עין שמר רואה בחינוך על כל פלגיו ברכה ולא נטל. לא רק החינוך הפורמאלי, אלא גם הבלתי פורמאלי: המדריך, מועדון הנוער והחוגים. לעיתים קרובות, החוג הוא מהותו העיקרית של ילד. הכלל היה: כל ילד זכאי לחוג אחד. חמש השנים בהם שימשתי בתפקיד, קיבלתי פניות רבות לחרוג מהנורמה. לדוגמא: הורים שאחד מילדיהם לא השתתף בחוג ביקשו שהילד השני יקבל חוג שני על חשבון אחיו. הורים שרצו כי ילדם ימשיך לקבל חוג בחופש הגדול "כמו מחנה קיץ". ילד שלא הלך לאף חוג ופיתח תחביב יקר - רצה השתתפות בתחביב. עמדתי על דעתי, ואני חייב לומר: לעיתים קיבלתי ביקורת, לא תמיד נעימה- אך לא הגעתי לאף ריב על רקע זה. היה מי שאמר (גם בתוך ועדת מוסד): הילדים שלי לא הולכים לחוגים - אני רוצה את הכסף. אני התנגדתי נמרצות לחלוקת כסף. בעיני, תפקיד ועדת מוסד אינו לחלק כספים, אלא בפירוש, לעודד ילדים לצאת לחוגים.
רוחות חדשות
אני חייב לומר, שאני ממצדדי השינויים ובעידן של שכר דיפרנציאלי, זו התנהלות נכונה וראויה, אך- אנחנו לא בעידן הזה. הפרטת החינוך- וכן - חינוך בלתי פורמאלי הוא חינוך לכל דבר- היא הצעד האחרון לפני המעבר לעידן החדש. ייתכן שהמעבר להפרטת החינוך יהיה נוח למערכת החינוכית. החישוב- הכי פשוט בעולם: בואו ניקח את הסכום שעלה לנו בשנה הקודמת - נחלק אותו למספר ילדי עין שמר הזכאים לחוגים והנה לכם: 180 ₪. והביצוע- אפילו פשוט יותר. אין יותר: "מגיע לי ולא קיבלתי"- קחו 180 ₪ בחודש ותשברו את הראש. מנתונים שאני מחזיק בידי, שנמסרו על ידי ענת גרוסמן נמצא שישנם הורים רבים שעלות החוגים שלהם לחודש היא מעל 180 ₪. ומי מרוויח? למשל, הורים שיש להם שני ילדים הזכאים לחוגים ואינם שולחים את ילדיהם, אלה יזכו בבונוס בלתי צפוי שלא יזכה לו אף חבר בעין שמר - 3600 ₪ בשנה! כמובן שיהיה מי שיספר לכם שתקציב הזה יממן את התחביב היקר של הילד שעד עכשיו לא זכה למימון. אז אני יכול לגלות לכם: זה לא יקרה. יש אולי ילד אחד העונה להגדרה זו, או כמו שאומר נחמיה שטרסלר: אז...שלא יעבדו עליכם.
לסיכום
אני קורא לחברי קיבוץ עין שמר לגלות ערנות למתרחש, אני קורא להורים הצעירים לחשוב קדימה, אני קורא לסבים לחשוב על הנכדים ואני קורא לכל חבר קיבוץ לגלות אחריות כלפי חבריו: כשנעשה דבר לא נכון ולא הוגן, גם אם מתוך כוונה טובה- יש להתנגד לו ובכל תוקף.
ומעל לכל אני קורא למערכת החינוך: עימדו על העיקרון שהחינוך הוא האחרון להפרטות ואפילו במעבר לעידן הדיפרנציאלי אין להזדרז. אנא מכם: מישכו את החלטתכם לאחור.
פגישה עם יהודה גלר
"המחיר הוא הזאביות"
רשם והביא לדפוס: עלי אלון
יהודה גלר הוא מגבעת חיים מאוחד, מהבנים הראשונים, ממובילי הקיבוץ המתחדש בקיבוצו, כיום מנהל קהילה בנווה איתן, קיבוץ מופרט.
במהלך השנים יש לו קשר עם מנהלים רבים בקיבוצים. חשוב לנו לשמוע וללמוד את המציאות לפני שמקבלים החלטות בצורה המעמיקה ביותר – כי התוצאות הן גורליות.
ש א ל ו ת :
- מה היו הסיבות לשינוי בקיבוצים ומה המטרות.
- מה החולשות של הקיבוץ השיתופי שדחפו לשינוי?
- מה ממטרות השינוי הושגו – ומה לא הושג?
י ה ו ד ה ג ל ר:
לדבר על שינוי ועל קיבוץ צריך לראות איפה מתחילים. אפשר ללכת בכיוון המרכיב האידיאולוגי, סוציולוגי, מדינת ישראל, טבע האדם...
אתמקד בכמה סיבות.
כשלמדתי באוניברסיטה סוציולוגיה הראו חתול הופך לכלב וכלב לחתול – מתי מזהים את המהפך – בערך בתמונה השביעית.
כי כל מי שמדבר היום על קיבוץ – הקיבוץ אינו מה שהיה, ערך העבודה השתנה, ודאי אין עבודה עצמית, הלימודים, הטלוויזיה – כל מערך החיים היום שונה לחלוטין. עדיין אנו שומרים על ערכי הליבה – אבל גם הם שונים. אנו במציאות אחרת.
הקיבוץ השתנה גם סוציולוגית וגם אידיאולוגית.
אבל האם חברה שיתופית יכולה בלי אידיאולוגיה?
אין לנו היום אידיאולוגיה. כולם מדברים היום על רווחת החברים יותר מאשר משימות לאומיות.
מה מחזיק את האנשים בקיבוץ שיתופי?
אפשר להתחיל גם מתפקיד הקיבוץ בארץ – שעדיין לא מוערך מספיק.
הבנתי שהשינוי הוא חיוני מהבנים שלנו. מתסמונת עזיבת הבנים. מה קרה פה? הבנים אמרו שלא רוצים את הקיבוץ המסורתי. בגבעת חיים ירדנו מ 600 חברים ל- 300 ולאחר השינוי חזרו 60 משפחות.
בקיבוצים השיתופיים העשירים בלבד, יש חזרת בנים. הקיבוץ הישן ספק אם יוכל להתקיים.
לא ברור, אמנם, איזה שינוי. הדברים התפתחו וכל קיבוץ בחר את הדרך שלו.
בגבעת חיים התהליכים נמשכו עשר שנים. ככל שבקיבוץ נחלש דבק הסולידאריות – יותר קל לעבור להפרטה.
גורם שני – שבר כלכלי שמייד גורם לשבר חברתי – וכאלה עשו שינוי דרסטי – והם משלמים את המחיר. המהפך הציל את גבעת חיים.
בגבעת חיים הגענו לשבר כלכלי וחברתי ועזיבת בנים מסיבית. התחלנו לחפש, התחילו מאבקים בין שומרי החומות ופורצי החומות - הרבה פעמים המאבקים הופכים לאישיים.
קיבוצים במשבר גדול – השינוי הציל אותם.
קיבוץ עם דבק חלש – ייהפכו לישובים קהילתיים.
נ ו ש א ה ד ו ר ו ת :
דור האבות היה חלוצי גם במובן הסוציולוגי. כל מעשיהם היו מהפכה הגדולה ביותר בתולדות האנושות. אין לזה אח ודוגמא בעולם. אבל היה פה האבסורד דיאלקטי: הם, דור המהפכנים הגדולים ביותר – רצו את הדור השני קונפורמי והולך בתלם. והיינו כאלה.
הדור השלישי זה משהו אחר. מי שבוחן היום את המשכיות הקיבוץ חייב להידבר עם הדור השלישי – שבהכללה רוצה קיבוץ אחר. איך עושים קיבוץ אחר עם הדור השלישי - קיבוץ, שעדיין שומר על ערכי הליבה?
בגבעת חיים חזרו ארבע השנים האחרונות 60 משפחות. זה יצר המשכיות דמוגרפי להמשכיות הקיבוץ. אנו יכולים להישאר כמו שהיינו, אבל זה לא עובד יותר. גם בשיתופיים.
האנשים בעלי יכולת ההשתכרות הגבוהה משכו לשינוי כדי לקבל יותר. הם מובילים לפעמים
לשינוי ולא לאחריות – שינוי זאבי. כי אם עושים את השינוי איש איש לנפשו – זה שינוי זאבי.
מ ה ה ש י נ ו י ע ש ה ל ג ב ע ת ח י י ם ?
התוצרים החיוביים הם מבחינה כלכלית. יש צמצום של מיליונים בהוצאות הקהילה. אין חדר אוכל. חיסלנו קודם את ארוחת הבוקר, אחר כך את השבת. חדר האוכל נסגר. אנו קונים ארוחות לוותיקים. ברוב הקיבוצים המופרטים נסגר חדר האוכל.
מכבסה – חצי קנו מכונות כביסה ובחלק גדול מהקיבוצים נסגרה המכבסה. הכל מתייעל. בתי הילדים, הקומונה – במקום 5 עובדות בעבר – היום רק שתיים.
תפוקה שניה:
חברים שעבדו מתחילים להתפרנס. נגמרה התופעה הידועה של ראש קטן. אנשים משדרגים את פרנסתם, ממצים את יכולותיהם.
אלה שתי תפוקות חד משמעויות בכל הקיבוצים המופרטים, בצידם יש דברים קשים:
קודם כל תמחור העבודה.
התמחור אינו אובייקטיבי, אי אפשר להעריך את הערך המוסף של התרומה לקיבוץ. יש פה השפעות זרות של ממלאי התפקידים שהשפיעו... צריך לנתק את ממלאי התפקידים חברי הקיבוץ, מלקבוע את התמחור. היו מקרים שממלא תפקיד תמחר את אשתו.
הרבה חברים ירד ערכם... זה דומה לחברה הסובבת. החברה הסובבת היא פקטור לשינוי – המחיר הוא הזאביות.
הדבר הכי קשה הוא הדבק החברתי.
כשהעיקר הוא לעשות לבית, והוא הערך המרכזי, מערכת היחסים הפנימיים משתנה.
ע ל י ת מ ג ן :
למה חייבים לסגור את חדר האוכל, את ארוחת הצהריים, האם אפשר לנצל אוכלי חוץ?
י ה ו ד ה ג ל ר :
החבר בקיבוץ המופרט עושה את חשבונו הפרטי. ערך המנה הריאלית כ- 15 ₪ וחברי הקיבוץ לא באים, לא אוכלים בחדר האוכל, גם עובדי החוץ, פועלי המפעל, עובדות בתי הילדים. אם לוקחים מחיר ריאלי החברים מצביעים ברגליים.
א י ל ן ל ו ט ן :
עברת מהר על השאלות הבסיסיות. עם השאלה הדימוגרפית אין בעייה, כי אין בעיה להביא חברים לקיבוצים כתושבים. השאלה היא מהם ערכי הליבה – ובאיזה שלב היצור הזה הופך למשהו אחר.
א ו ר י ל י ס
כשעבר השינוי בגבעת חיים לפני 7 שנים – מה הייתם עושים בצורה אחרת, טובה יותר?
מהם המהליכים השליליים שקרו?
שמעתי שבקיבוצים יש הקטנת גובה המיסוי, הקטנות השירותים. האם נכון להגיד שלאחר השינויים, במוקדם או במאוחר כולם יגיעו לישוב קהילתי?
א ב י ט ל ג ב ע :
מהו תהליך טוב ומהו תהליך אלים? אצלנו מנסים להעביר את השינוי בחצי שנה. האם יש קיבוצים שהגיעו להסכמות בלי זאביות?
י ה ו ד ה ג ל ר :
נתחיל מערכי הליבה. לגבי שלושה נושאים:
א. קיום כלכלי עם רווחת החברים. דווקא השיתופיים מוצאים דרך להתמודד בסוגיית עזרה לבנים והורשה של דמי העזיבה לבניהם כשהם הולכים לעולמם. כלומר, גם הקיבוצים השיתופיים מנסים לתת תשובות.
ב. ערבות הדדית מובנית, לוותיקים, לחלשים, לחינוך.
השאלה היא האם הקיבוץ לוקח לעצמו את האחריות הנוספת ולא משאיר הכל למדינה. בתחום הזה ערך הליבה הוא רמת הפערים בין המשכורות.
הקיבוץ צריך להנהיג משכורת מינימום מעל למינימום של המדינה, להעלות את רמת המשכורת של עובדי השירותים.
ב"פריגת" המשכורת היא בבחינת ניצול גדול. כך גם של התאילנדים.
ג. הנושא השלישי הוא ציונות.
איפה זנחנו את כל הערך הזה?
ה ת ה ל י ך :
אני חד משמעי: כל קיבוץ שיעשה תהליך בהסכמות, בתהליך מובנה, מפגשים, צוותי חשיבה – יבטיח את הציבור שלו. קיבוץ שיעשה מהלכים כוחניים – יגיע לשבר.
יש קיבוצים שהגיעו לשבר, מזמינים "רופא אליל" כוחני – והוא מציג, קחו – או עזבו.
ויש קיבוצים שהשקיעו בתהליך. ההסכמות הם תהליך שעלול גם לתקוע קיבוץ. הבעיה היא איך שומרים על היחד. ההסכמות הם הדבר הכי חשוב בשיחה הזאת.
מ ו ד ל י ם נ ו ס פ י ם :
אני אישית לא מאמין במודל המשולב, שבו חלק מהמשכורת הולך ישירות לחבר. זה נותן סיפוק זמני לחזקים. אבל זה חצי הריון ועובד רק כמה שנים ומוליך מהר מאוד לרשת ביטחון.
האם התהליך הדטרמיניסטי מוביל לישוב קהילתי? אינני יודע. ההבדל הוא בדבק החברתי – אם איננו – הקיבוץ יבלע באזור.
קיבוץ שיקפיד על קליטה, בייחוד של בנים עם מכנה משותף – ישמור על ייחוד.
מה יהיה בעתיד – קשה לדעת.
אין לכם שום סיבה שלא להגיע להסכמות.
בג"ח הגענו מתוך עייפות וחולשה.
ח ו פ י :
הקיבוץ הוקם על בסיס של נורמות חברתיות, העולם הופך לנורמות של שוק, אנו רואים לאיזו קיצוניות מגיע העיסוק אך ורק בנורמות כלכליות של שוק.
איך אנחנו יכולים להגן על עצמנו?
ח ו ה כ ה ן :
האם לא ניתן להביא אנשים לקיבוץ ולשדרגם לכיוון השיתופי?
איך עשו את הפנסיה? מה הבטיחו לחברים ומה מסוגלים לתת בפועל?
א ב י ש י :
האם עשיתם בגבעת חיים השוואת דיור?
ת ו פ ע ו ת ש ל י ל י ו ת
לטעמי, השאלה המרכזית בנושא השינוי, כיצד מתנהגים האנשים בעלי המשכורות הגבוהות.
למשל, הנהגנו מס איזון. מס איזון היה לפי דרגות השכר, ואז בא אלי אחד מהגבירים ואומר: אם אני משלם מס הכנסה ואתם מוסיפים לי עוד מס של 35% - לא שווה לי להתאמץ.
הלחץ על מס האיזון הולך וגובר והוא והולך ומצטמצם.
בגבעת חיים בלחץ "הגבירים" – הורידו מ35% ל12% מהמשכורת.
השאלה היא כיצד האנשים בעלי המשכורת הגבוהה יראו עצמם ערבים לקהילה.
במקום שיש הנהגה כלכלית – ההשפעה המשמעותית היא של כוחות השוק.
המודל לא צריך להיות אמריקה, אלא מדינות הרווחה. זו מכת המדינה ומכת הקיבוץ. סיכויי מדינת ישראל לשרוד במודל האמריקני הוא אפסי.
מ ה ה י י ת י מ ש נ ה ב ת ה ל י ך :
את המעורבות וההסכמה. הגענו לשינוי במשבר. המפעל לא הצליח.
הייתי משנה במודל כל מיני מרכיבים: למשל, סבסוד הילדים, מי שמתקשה אלה משפחות מעוטות הכנסה עם ילדים בגיל הרך. במהות הייתי משנה את תהליך ההסכמות. הייתי משנה את המס הפרוגרסיבי ולעגנו בחוק.
פ נ ס י ה :
גבעת החיים התחילה עם פנסיה של 1250 ₪ מזה יורד מס קהילה של 650 ₪.
השקענו בפנסיה בגלל מכירת מניות המפעל והעלינו את הפנסיה.
מ י נ פ ג ע ב ש י נ ו י :
משפחות עם ילדים קטנים.
אלה שחזרו שוכרים דירה. שתי בנות שלי עם שלושה ילדים משלמות שכר דירה וקורעות את הנשמה. יש מעט אנשים שמתקשים למצוא מקום עבודה. לוקח זמן של התאמת מקום עבודה ויש כאלה שעובדים במקומות מאולצים. הצורך לפרנס ולעמוד בלחץ קיים בשנים הראשונות.
ח ו ה כ ה ן :
מה מקורות הפנסיה, ממה היא מורכבת?
א ו ר י ש פ י ר א :
לא דיברת על החשש של החברים מ"מה יהיה"? איך מתמודדים עם החששות?
יש קיבוץ שלא צבר פנסיה? מה סיכוי הפנסיונרים בשיטה זו או זו להתקיים בכבוד?
צ ב י ה ו י ס ב ר ג :
אמרת שמס האיזון יורד בלחץ בעלי המשכורות. מאין לוקחים את הקיום של הערבות?
ע ל י א ל ו ן :
האם יש גם תשובות שיתופיות למצב הקיבוץ – או רק שינוי דיפרנציאלי?
י ה ו ד ה ג ל ר :
נושא הפנסיה הוא רגיש - מה יהיה עם הפנסיה, בכל ייתכנות כלכלית צריך להבטיח את הפנסיה ולפעמים מבטיחים גם אגדות. בגבעת חיים לא הייתה פנסיה בכלל.
במועצה שדנו על הפנסיה היו החלטות בעייתיות. קמו אנשים רהוטי דיבור וטענו שהם מקופחים. יש בתנועה 40 קיבוצים שלא מגיעים לפנסיית המינימום. השאלה מה מעמיסים עוד על הפנסיה. בקיבוץ צריך להגיע ל- 3,500 ללא ביטוח לאומי.
קיבוצים שיתופיים מבוססים לרוב על מפעל מצליח, אבל אם המפעל נופל – מה יקרה, מה יקרה לוותיקים ללא פנסיה?
יש קיבוצי הפרטה שמכרו את כל הנכסים לשם הפנסיה. צריך לדעת לתמוך בחברים, לא לפטר, לא לעשות חשבונות אישיים. בהפרטה יש שינוי ערכי פנימי של כל אחד.
א ו ר י ת ו מ ר :
בקשר למשפחות עם ילדים, איך זה השפיע.
בנושא ההסכמות – איך הצליחו להגיע להסכמות?
א מ י ר ת ו מ ר :
יש הרבה קיבוצים מופרטים שהם כישלון כלכלי ובדרך ליישוב של כל אחד לעצמו.
י ה ו ד ה ג ל ר :
אחד הדברים ששינו את הקיבוץ זה הלינה המשפחתית. זו מערכת אחרת לגמרי. זה שינוי מהפכני שהפך את הקיבוץ מכלב לחתול. יש סבא וסבתא בבית.
זה אחד הגורמים שמחזירים את הבנים לקיבוץ. הג'ונגל העירוני אינו מסביר פנים.
האם יש "ילדי מפתח?" – כמעט שלא. יש לנו מערכת חינוך יוצאת דופן לעומת מה שמתחולל מסביב – והבנים שלנו יודעים את זה.
יש קיבוצים שהגיעו להסכמות. אין ספק שפתאום מגלים שלכלה יש יבלת. הגיעו להסכמות כי עשו מודל שבדרך כלל עמד במבחן.
יש קיבוצים שנפלו כלכלית אחרי השינוי – ואז ההבטחות לא עמדו במבחן. זה עלול לקרות גם בקיבוץ השיתופי.
אפשר להגיע להסכמות בהרבה הידברות הדדית. אנו לא רק דורות שונים אלא גם אנשים שונים. יש כאלה שיודעים לעשות את זה.
ק ו ב י ג ר ו ס מ ן :
האם אתה חושב שנגזר עלינו להשתנות לכיוון הדיפרנציאלי או שישארו גם קיבוצים שיתופיים?
י ה ו ד ה ג ל ר :
אין לי תשובה מוחלטת. ברוב הקיבוצים עברו תהליך שינוי כי חסרה אידיאולוגיה משותפת.
מה מחבר חברי קיבוץ?
איני יכול להגיד שהאידיאולוגיה השיתופית פסה מן העולם, יש קבוצות שיתופיות של צעירים.
לקיבוצים השיתופיים תהיה פרסקטיבה, אם אנשים ירצו להמשיך את המודל השיתופי. אם יצליחו ליצור איזה שהוא מודל שהוא גם התפרנסות וגם חברה.
האחריות של האנשים לקיים חברה כזאת תלויה באנשים שירצו לקיים אותה.
צריך ללמוד מכולם – חשוב שתדברו ביניכם ותלמדו את העניין.
מתוך ynet השבוע
בנה של מדונה: "אימא, בקיבוץ הכי יפה"
שלושת ילדיה של המגה-סטאר מדונה ביקרו (בחשאי) בקיבוץ עין שמר, כולל סיור ברפת וארוחת צהריים בחדר האוכל
קרני עם-עד
שלושה ילדים ועשרה מלווים ואנשי אבטחה התארחו היום (שלישי, 1.9) במשך כמה שעות בקיבוץ עין שמר, ואיש לא ידע כי מדובר בשלושה מארבעת ילדיה של מדונה. שום צלם פפראצי או רכילאי צמרת לא הצליח לגלות או לתעד את המבצע הסודי של אנשי עין-שמר, שנוהל על-ידי ניר אלון וזמיר גולן, אנשי אתר הפעילויות המקומי, "החצר הישנה". גם לחברי הקיבוץ ולילדיו נודע רק בדיעבד על הביקור החשאי.
ימים אחדים בטרם הגיעה מדונה לישראל, יצר אחד ממקורביה קשר עם ידידים מעין-שמר ובישר להם כי ילדיה מבקשים להכיר קיבוץ מקרוב. הסידורים נעשו בחשאיות. נודע כי אורחים מכובדים יגיעו לביקור, אך לא צוינו פרטים מדויקים אודות זהותם.
הילדים של מדונה בקיבוץ עין שמר. לא מוותרים על הרכבת בחצר הישנה
הבוקר הגיעה המשלחת לאתר הפעילויות של מוזיאון ראשית ההתיישבות ב"חצר הישנה" של עין-שמר. שלושת ילדיה הצעירים של מדונה - רוקו, דיוויד ומרסי ג'יימס - נלקחו לסיור במשק, בעגלה רתומה לטרקטור. נהג הטרקטור, בעצמו מעריץ של מדונה, כמעט הידרדר לתעלה כששמע את מי הוא מסיע מאחור. בהמשך ביקרו הידוענים הצעירים בתחנות שונות בעין-שמר, לרבות הרפת, האורווה, שדה הכותנה, וקינחו בארוחת צהריים קיבוצית - שלדבריהם ערבה לחכם יותר מכל מסעדות הפאר בהן אכלו קודם לכן.
ביקור בפינת החי
"אימא", אמר אחד הילדים לאמו המפורסמת, "ה'הופעה' של הקיבוץ היתה הכי יפה בביקור שלנו בישראל". לנוכח דמותו של חבר הקיבוץ שהתחפש לחלוץ ושר שירים לעגלות ברפת, שאלה בתה של מדונה: "מה זה? ככה מרדימים את העגלות?" ונגן האקורדיון השיב לה בשיר "לילה לילה".
בחדר האוכל התנהל הכול על מי מנוחות, עד שאחד מצוות המטבח גילה מי סועדים שם את לבם. ההתרגשות היתה רבה, אבל עד שהחלו ילדי הקיבוץ לזרום אל המקום, עלו חברי המשלחת לרכב הממוגן והחלו בדרכם חזרה לתל-אביב, שם התקיימה ההופעה לאחר מכן.
בחדר האוכל של עין שמר, מורידים כלים כמו כולם
ניר אלון וזמיר גולן אומרים כי הם מקווים שמדונה תחזור להשתתף גם בחגיגות המאה לתנועה הקיבוצית, המתחילות בקרוב. "יהיה בכך כבוד מאוד גדול עבורה ועבורנו, ואנו בטוחים שזה אפשרי. בכל מקרה, את עין-שמר הילדים שלה כבר לא ישכחו".
נ ר ז י כ ר ו ן
ברטיקו דגן
8.9.1987
יהודה וינשטיין
7.9.1993
שרה גולדמן
11.9.2004
אברהם לוי
11.9.2005
מיה סגולי
22.9.1989
טובה גנדלסמן
25.9.2001
אהרון לביא
29.9.1965
רגינה שמי
29.9.1977
סוניה איתן
29.9.1991
בלנקה וילן
30.9.1973
מרי סלמה
30.9.1988
"מקום של יוגה" מחדש את הפעילות ואתם מוזמנים להשתלב באחד (או יותר) השיעורים!אני גאה להודיע על הצטרפותה של מורה מיוחדת במינה לצוות המורים ליוגה במקום - רוזמרי באור תלמד בימי א' בבוקר החל מהשבוע בין השעות 8:30-10:00.אוריה בן מיור תפתח שיעורי יוגה ותנועה לילדים בימי ב', 16:00-16:40 לילדי הגן ו-16:45-17:30 לילדי א'-ג' (החוגים ייפתחו לאחר החגים).רותי שקד, אריאלה דיבנר ויערה מורי ימשיכו ללמד - מורות מנוסות ומסורות.אני אמשיך בשעות הרגילות בימי א' וד'. בנוסף, אני מציעה שני מועדים למעוניינים חדשים - ימי ד', בין השעות 17:45-19:00 ויומי ו' בין השעות 9:00-10:15 - השתתפות בלפחות 3 שיעורים למתחילים היא תנאי למעבר לקבוצה רגילה.יוגה - החיבור המעודן והמופלא בין גוף, נשימה ותודעה. יחד נלמד, נחקור, נתפתח ונגלה את התענוג שבאתגר והאתגר שבתענוג.לפרטים נוספים: www.isyoga.co.il/sites/honi
יום א'
יום ב'
יום ג'
יום ד'
יום ה'
יום ו'
ויג'נאנה יוגה
רוזמרי
8:30-10:00
יוגה ויג'נאנה
רותי
7:00-8:30
איינגר
אריאלה
8:45-10:15
(אחרי החגים)
יוגה לילדים
אוריה
16:00-16:40 גן
16:45-17:30 א'-ג'
(אחרי החגים)
אשטנגה
בקיבוץ מגל
הני
18:15-19:30
אשטנגה
מתחילים
הני
17:45-19:00
יוגה ויג'נאנה
רותי
19:00-20:30
אשטנגה
מתחילים
הני
9:00-10:15
אשטנגה
הני
19:00-20:30
יוגה ויג'נאנה
רותי
20:15-21:45
אשטנגה
הני
19:00-20:30
יוגה ויג'נאנה
יערה
20:30-22:00
(אחרי החגים)
אשטנגה יוגה: תרגול בזרימה דינמית המתאים לכל. הני – 04-6374151
קבוצות אשטנגה מתחילים: ייפתחו בהתאם למספר התלמידים. השתתפות במינימום 3 שיעורים עד למעבר לקבוצת תרגול רגילה.
ויג'נאנה יוגה: חיבור של גוף, נשימה ורוח. רוזמרי באור – 04-8576226
איינגר יוגה: עבודה תוך דיוק ועבודה נכונה עם הגוף בשילוב עם זרימה ותיאום בין הנשימה לתנועה. אריאלה דיבנר-פרלמן - 050-2030485
יוגה ויג'נאנה: התרגול מפתח גמישות, כוח, יציבה נכונה וריכוז, ומאפשר לכל מתרגל להתקדם על פי יכולתו. רותי שקד - 052-2368077
יוגה ויג'נאנה: דרך נשימה ואורך-רוח הגוף לומד איכויות כגון גמישות, יציבות, רכות, דיוק וחוזק. יערה מורי - 052-5453507
יוגה ותנועה לילדים! אוריה בן מיור – 052-3796631
יש לתאם עם כל מורה לפני ההגעה לשיעור ניסיון!
חדשות מהחלבייה!
החל מיום ראשון הקרוב 6.9.09
מוצרי החלביה יימכרו להנאתכם
גם בכלבו!!!
במקרר החלב הגדול תמצאו את כל
המוצרים המוכרים ועם הזמן גם חדשים.
לא יהיו שינויים חריגים במחירים ותוכלו לקנות וליהנות לאורך כל היום.
שינוי קטן: המחירים יהיו מעתה לפי יחידה ולא לפי משקל כפי שהיה נהוג עד כה.
אנו מזכירות כי המוצרים שלנו הינם ללא חומרים משמרים ועשויים מהחלב האיכותי של רפת עין שמר בתהליך מוקפד, מקצועי ונקי.
לקראת ראש השנה נצא עם מגשי גבינות לחג
ועוד הפתעות! לעת עתה המוצרים יימכרו גם בחדר האוכל במחיר זהה לכלבו.
נשמח לשמוע מכם ולהמשיך להעניק לכם שירות אוהב!
בברכת שנה טובה וחג שמח!
אורנה וגלי.
דברים שקראה עדה בלוויה של מטי
ולא פורסמו עם דברי ההספד
מטי ונחמיה נפגשו לאחר שכל אחד מהם נשאר בודד עם ילדים קטנים. ביחד בנו מחדש את חייהם המשותפים. כל אחד מהם הביא את ילדיו וביחד יצרו משפחה מיוחדת ומאוחדת. נוצרו יחסים נפלאים גם עם המשפחות המורחבות של כל אחד מהם.
אני שהייתי כבר נערה, קיבלתי ממטי יחס של חברה וזה קסם לי מאוד. אהבתי לבוא אל ביתם, ליהנות מקבלת הפנים וממאור עיניה של מטי. הקפה שלה היה קפה בולגרי מושקע, לא קפה של עצלנים. הקפה תמיד היה מוגש עם עוגה או מאפה מעשה ידיה להתפאר. כל עוגה או מאפה היו אצלה יצירת אומנות.
סמכתי על מטי ונהגתי להתייעץ אתה בנושאים רבים. דעתה הייתה חשובה לי מאוד והרגשתי שיש כימיה ביניינו. מטי ונחמיה היו מצרפים אותי לפעמים גם לבילויים שלהם: סרטים, קונצרטים וסתם שיטוט בין החנויות בתל אביב, נהניתי בחברתם כל רגע. מטי קיבלה אותי ונתנה לי הרגשה של בת בוגרת והכניסה בי בטחון בכל מעשי. מטי ונחמיה זכו ביחד לחיים משותפים ומאושרים במשך 32 שנים. נחמיה לקה במחלה קשה שדרשה נסיעה לחו"ל וניתוח מסובך, מטי תמכה וטיפלה בו במסירות ללא גבול ואנו ידענו שהוא נמצא בידיים נאמנות וטובות, כך לאורך השנים.
בשנים האחרונות עשינו כמיטב יכולתנו כדי להקל עליך ולהכניס קצת אור לחייך. עד יומך האחרון זכית לשמור על דעה צלולה וזיכרון טוב, חסד שלא כל אדם זוכה לו בסוף ימיו. בכל פעם שבאתי לבקרך היית מתעניינת בשלום ילדי ונכדי, זוכרת את כולם ומוסרת דרישות שלום.
נזכור אותך עם החיוך שקיבלת אותנו כשבאנו לבקרך, נזכור שתמיד ידעת להביע תודה על מה שנתנו לך, למרות שהגיע לך בזכות ולא בחסד.
יהיה זכרך ברוך
ש ב ת ש ל ו ם !
כנראה ששירי הסתיו הם כאלה יפים דווקא בגלל שהסתיו הוא יותר געגוע לסתיו מישות ממשית. אפילו המילה סתיו מתעתעת. בניגוד לשאר עונות השנה היא לא נזכרת כלל במקרא. כיאות למילה של שירים ומשוררים, האזכור העברי הקדום ביותר ל"סתיו" נמצא בשיר השירים: "כי הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו, הנצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו".
איזה יופי. אבל כשאברהם אבן-שושן בודק במילונו המלבב את הפסוק מספר האהבה של שלמה המלך, הוא מגיע למסקנה הבלתי נמנעת שה"סתיו" ההוא של שיר השירים הוא למעשה... "חורף". שכן אם "הגשם חלף הלך לו" ו"הניצנים נראו בארץ", הרי שהעונה הגשומה שאך זה חלפה הייתה אדון החורף בכבודו ובעצמו. מתברר שסתיו כמו שאנחנו חולמים שיהיה, עם הענן ועם הרוח המייבב, מעולם לא ביקר כאן באמת. אבל אנחנו ממשיכים מידי ספטמבר לשלוח הזמנות מצוירות וכרטיסי שנה טובה, כי מי יודע ומה יש להפסיד. אולי השנה סוף סוף יגיע הסתיו.
אבל מה הטעם, בעצם, להמתין ולייחל עד בוש למשהו שפרקטית אינו קיים? ובכן, אלה תולדות הסתיו העברי: משהו רבנו הוריד תורה מסיני לעם של עבדים. ובעל כורחם נתגלה להם בתורת משה, שמה שהם חשבו כל הזמן - היה נכון. שהם נשמה אינסופית כלואה בתוך גוף סגור וחתום. מאז היהודים מאוהבים בכל מה שאין. הנביא יחזקאל ראה את החשמל. זיגמונד פרויד גילה את התת-מודע. הרצל חזה את מדינת היהודים. וכשהיא התממשה לבסוף, מצא בה המשורר יחיאל מוהר את הסתיו, וכלא אותו בשיר תהילה רב יופי:
אל תתבייש, היה עצוב
אל תצטער, אם תצטער:
זאת היא עונה כזאת, חבוב,
זה רק הסתיו וזה עובר.
לך ערירי בליל העיר
הבט לרום, חפש כוכב,
מותר, מותר גם לצעיר
להיות טיפה זקן בסתיו.
זה הסתיו עם הענן
ועם הרוח המייבב,
ואם אתה סתם ציניקן
בכל זאת זה צובט בלב.
שימו נא לב לשם שמוהר בחר לתת לטקסט המכונן שלו לא את השם "סתיו" כי אם "רוח סתיו". רוחו של הסתיו. רוח זה כבר דבר שתלוי בנו. שמגיע מאיתנו. כי סתיו הוא קודם כל הלך רוח נפשי..
מתוך אתר גלובס
על גבול האור:
על גבול השלמות!
על הערב משירי אריק אינשטיין
כתב: חיים חננאל
נכון, נשבעתי לא לכתוב סופרלטיבים על ערבי תרבות אלא להצניע את הלשון, אבל אני מוכן לשלם את מחיר הפרת השבועה. היה ענק, היה מרגש, היה ארוך ולא ארוך מדי, היה פשוט... זהו, נגמרו המילים. העיבודים היו מעולים שלדעתי עשו אפילו חסד לכמה שירים. גם אני נמנה על אלו שאריק אינשטיין הוא כמעט מבצר מקודש אבל נהניתי מכל רגע. מכיוון שאנחנו לא כוכב נולד אנחנו פטורים מלבחור את הביצוע הכי טוב - כי היו כאלו הרבה. אני יכול להגיד, ביני לבין עצמי בלי שתגלו לאף אחד, שממרק צ'נסקי כמעט התעלפתי ושמהביצוע המתוק של מקהלת אוריין זלגו לי דמעות שמחה...
כמובן שאין לי שום ביצוע שאני יכול לבחור כביצוע הגרוע של הערב אבל אני זוכר זמר אחד שהתבלבל בסוף עם הבתים, מה שגרם לזמיר גולן להזיע וליותם חרודי כמעט להחליף מקצוע, אבל מה איכפת: הקהל לא הרגיש...
זמרים: שני בן חיים, ליאור גולן, אביעד שפירא, מרק צ'נסקי, שקד חננאל, חיים חננאל, אמיתי ששון, קובי גרוסמן, בר דנון, חמוטל גלעד, זמיר גולן ומקהלת אוריין בניצוח חמוטל גלעד.
קריינים: ליאור אפשטיין, עלי אלון, רקפת זוהר וחיים חננאל.
נגנים: נמרוד פז, עדי רון אריק סיוון ובר דנון - ההברקה של יותם חרודי! לעשות את בר דנון, שהיא זמרת ובאסיסטית - לנגנית כלי הקשה. הברקה ששווה פרס גראמי.
גיא פרי- איש הסאונד
והתודות:
קודם כל ומעל לכל ליותם חרודי וזמיר גולן על ההפקה המשובחת, המקצועיות והסבלנות וזה למרות שצ.ה.ל לא מתייחס לזמיר ויותם כמו אל תום אבני ואגם רודברג ומתעקש תמיד להפריע להם בחזרות.
לאחיות גולן: טל ומיכל גולן על העזרה באירגון
לגלי יגודה על הסיוע באירגון החזרות
ליואל גרוסברג, אורן כ"ץ ואורי תומר על השינוע של הציודים
למבואות עירון ולתמי צמח על השימוש במוזיכלי לחזרות
לאדם אלון ועוז שפירא על ארגון הבמות
לעומר ארליכמן ואילן שייביץ על סידור הכיסאות
לכלבו עין שמר על אכסון הציוד
ליגאל כץ ושחר זוהר-סל על ההגברה (תרשו לי לשלוח תודה לידידי זיו 'בפאלו' הולצמן על התאורה)
ונסיים בשאלה הקבועה:
נו...על מה יהיה הערב הבא?
"פותחים שבת" תפתח שעריה -
בחודש הבא, בערב שמחת תורה.
צוות "פותחים שבת"
ב ר כ ה
החל מתחילת חודש זה, תיסגר הבריכה בימי החול לקהל הרחב בשעה 18:00
לשחיינים היא פתוחה
משעה 18:00 עד 19:00
ג ז ב ר ו ת
עמי גלעד יחליף את יגאל ק. בגזברות
בתאריכים 6-11.9.09
י ג א ל
זמני הארוחות בחדר האוכל
ארוחת בוקר
7:30 עד 9:00
צהרים ביום חול
11:00 עד 14:00
צהרים - שישי
11:00 עד 12:30
ערב - שישי
18:15 עד 20:00
ד ר ו ש /ה
למפעל קיבוצי
מנהל/ת משמרת
השכלה רלוונטית
ניסיון בניהול צוות בתעשיה
עבודה במשמרות
רכב חובה.[
למפעל באזור קיסריה
מפעיל/ת מכונה
ניסיון בתעשיה חובה
יציבות תעסוקתית
עבודה במשמרות
לשלוח קורות חיים לנורית במייל gran2@ors.co.il
לבעלי
הקלנועיות
לאחרונה נראו מספר נכדים נוהגים בקלנועיות.
אני רוצה להזכיר שהקלנועית היא כלי שמטרתו להקל על ניידות החבר. לכן, יש לשמור על הקלנועית ולקחת בחשבון שעלויות התיקונים גבוהות מאוד.
והכי חשוב לשמור על נכדינו היקרים, ועל החברים ההולכים בשבילים שלא יפגעו.
אני מבקשת לא לאפשר לנכדים לנהוג בקלנועית.
ועוד, לאחרונה נגנבו מקיבוצים שונים בסביבה קלנועיות. אני ממליצה לקשור את הקלנועיות בלילה. מי שמעוניין לקנות שרשרת, מוזמן לשים פתק בתא הדואר שלי ונזמין במרוכז שרשראות לכולם. עלות שרשרת כ 130 שקל, ועדת רווחה תשתתף במחצית מהמחיר.
תודה על שיתוף הפעולה אוריין
לידיעת ציבור החברים
השבוע מתו ברפת עגלים בגלל עובר אורח, שסגר את ברז המים שמספק מים לעגלים.
הנזק גדול ומצער.
עצתי, גם כשאתה בטוח שאתה עושה מעשה טוב, רצוי לחשוב פעמיים, ובכל מקרה לשאול קודם לכן את אחד הרפתנים.
משה שפירא
דיירי שכונת החממה מודים למנו שנחלץ לעזרתם בשעות הלילה וטיפל באזעקה.
מ י ר א ה ?
מ י ש מ ע ?
השאלתי את הספר "על דעת עצמו" של נורית גרץ ואיני זוכרת למי...
אשמח לקבלו חזרה
תודה, שרהל'ה סיטנר
לפני החגים
כשאתם עושים סדר בבית, דעו שבקומונה של השוה"צ מחפשים אחר: רהיטים, כוסות, צלחות, סירים לבישול וכל דבר אחר שיכול לעזור לבניית בית חם עבור צעירים בשנת הדרכה.
כמו כן, מחשב במצב עבודה.
ת ו ד ה ר ב ה
מוזמנים לפנות לרעיה האולינג
בהדרן מעוניינים
במחרוזות וחרוזים של ילדים ומבוגרים, בכריות,
ופקעות צמר.
אפשר להביא להדרן, לחדר עלון או לתא הדרן במחסן הבגדים.
ת ו ד ה
ט ל פ ו ן ב י ת י
בינתיים, עד שיפתרו בעיות המרכזיה ויחולק דף הוראות ואפשרויות – לפניכם כמה הבהרות :
תיבה קולית
כאשר מרימים את הטלפון ונשמע צליל תפוס מספר שניות ולאחריו צליל חיוג רציף – משמע, שישנה הודעה קולית חדשה.
שמיעת הודעות (66) :
לאחר שמיעת ההודעה יש להקיש 7 למחיקת ההודעה, ואחר כך 6, למעבר להודעה הבאה – במידה ויש.
69 – בינתיים אין.
חיוג לתעשיה -
לפי שעה לא ניתן להתקשר מהקיבוץ לתעשיה ישירות לשלוחות הרצויות כפי שהיה בעבר.
ניתן להתקשר לתעשיה דרך קו חוץ
או דרך המספרים 4522, 4523
ומקבלים את נתב השיחות של התעשיה. עם שמיעת ההודעה אפשר לחייג את שלוש הספרות האחרונות של השלוחה מבלי לחכות עד לסוף ההודעה.
במלאות 30 יום לפטירתו של חברנו היקר
שי מרקם
תיערך אזכרה לזכרו, במוצאי שבת, 12.9.09 בשעה 20.00 בחדר האוכל
במלאות 30 יום לפטירתו של חברנו היקר
דוד בן אברהם
תיערך אזכרה לזכרו ,ביום רביעי, 16.9.09 בשעה 19:30בחדר האוכל
עדכון טלפון
טל אדר 052-4399340
עדכוני
מש"א
בית אקשטיין מחפשים עובדים
מנקה לבית אקשטיין בעין שמר –
כל יום משעה 8:00 עד 12:00
יום חופשי בשני או שלישי.
הכנת הילדים לבית הספר –
הילדים בבית אקשטיין יוצאים לבתי ספר שונים בשעה 8:00.
הם מחפשים עובד/ת שתעזור לילדים להתארגן בבוקר לקראת בית הספר
שעות העבודה כל יום (כולל יום ו') בין השעות 5:30 – 8:00.
מנקה/ עובדת מטבח / מחליפה לבית אקשטיין בכפר לי –
משרה מלאה עבודה בין השעות 6:00 – 14:30
יש הסעות מפרדס חנה.
- - - - -
מכרז לריכוז משק
במודעה שפורסמה בעלון האחרון נכתב תאריך מוטעה, המכרז פתוח עד ה – 9/9 יום ד'.
שי לחג
השי לחג יחולק בתקציב ספטמבר.
שבת שלום רוני
כל הכבוד לעובדי הנוי
שעושים עבודות גיזום וניקיון באזור הקרוונים ובית החיילים.
שנים אני מחכה לזה!
המון תודה וכל הכבוד!
ד נ ה
הרמוניה
קליניקה לרפואה משלימה
נ פ ת ח ה ב ע י ן - ש מ ר
בכניסה לקיבוץ בצמוד לחניה של מוזיאון החצר– עקבו אחר השילוט.
ע ו ב ד י ם ב ק ל י נ י ק ה :
דגנית חננאל
אוריין גנדלמן
איתן בן מיור.
הכרות עם המטפלים:
ד ג נ י ת
בוגרת המכללה בכרכור, שלוש וחצי שנים, תזונה הוליסטית, תזונה על פי הגישה הסינית וצמחי מרפא.
ההבדל בין הדרכה תזונתית קונבנציונאלית לבין הדרכה הוליסטית היא בכך, שהטיפול ההוליסטי מתייחס אל הגוף והנפש ביחד, כיחידה אחת המשפיעה אחת על השניה ואינה מתייחסת לגוף בלבד. ההתייחסות היא למקורות הבעיה ולא לסימפטומים.
את עבודת הגמר שלי עשיתי על גיל המעבר ומניסיוני עם נשים בגיל זה נוכחתי שיש לי מה לתרום לשיפור איכות חייהן. אבל אשמח גם לקבל בני נוער וילדים.
תחום אחר אליו אני מתחברת הוא אכילה נכונה לצורך ירידה במשקל וניקיון הגוף מרעלים.
במידת הצורך, אני מתאימה צמחי מרפא על פי התאמה אישית.
אוריין גנדלמן:
בוגרת המכללה בכרכור חמש שנים: דמיון מודרך, פרחי באך, הילינג בשילוב עם רפואה אינדיאנית.
צורת הטיפול שאני עובדת בה, רואה את האדם כמכלול שלם תוך התייחסות למחלה כסימפטום שמקורו רגשי.
אני משלבת בטיפול שיחה, תמציות פרחי באך, דמיון מודרך והילינג – וזאת בהתאמה אישית.
אני נעזרת לאבחון ולטיפול בקלפים אינדיאנים.
איתן בן מיור:
כמו גם שותפותיי למדתי במכללה במשך חמש שנים את מקצוע הנטורופתיה – ואני מטפל דרך תזונה וצמחי מרפא בשילוב עם טיפולי גוף-נפש וטיפול בעיסוי. בעבודתי אני משלב גם פרחי באך, דמיון מודרך, ארומוטרפיה (שמנים), שיאצו.קלפי טארוט טיפוליים וקלפים אינדיאניים,
בנוסף לכל אלה למדתי ליווי נשים בלידה (דולה) והשתתפתי במספר לידות.
אני רואה הצלחה בטיפולי: ביתר לחץ דם, כולסטרול, מגרנות, פריצות דיסק, חבלות ספורט, הפרעות מחזור וקשיים בכניסה להיריון.
עבור מי שמתלבט -
אני מזמין לשיחה קצרה של רבע שעה - חינם - בה יוכל לקבל מידע על סוג הטיפול המתאים לו ומה האפשרויות שאני יכול להציע לו.
לאחרונה התחלתי לעבוד בחנות טבע בזיכרון בשם "ניצת הדובדבן" בתור יועץ לתוספי מזון עבור הקונים.
ו ב י ח ד
כל אחד מאתנו מטפל במגוון רחב מאוד של בעיות וניתן לפנות לאחד מאתנו על פי העדפה אישית לטלפון הנייד.
הקליניקה משותפת והמטפלים מתאמים ביניהם את השעות והימים.
לחברי עין שמר מחיר מיוחד.
נשמח אם תמליצו לחבריכם הגרים מחוץ לקיבוץ לבוא אלינו.
ועצות לסיום:
ככל שאתה מכיר את עצמך ואת הדברים שמנהלים אותך – אתה חי טוב יותר.
מניעה היא התרופה הכי זולה.
אם אתה חושב חיובי, מדבר חיובי, ומחייך על הבוקר – אתה מתחיל את היום ברגל ימין.
ב ה צ ל ח ה !
כתבה – נורית מ.
ש י ח ת ק י ב ו ץ
תתקיים ביום ב' 7.9.09 בשעה 20:30 במועדון
ע ל ה פ ר ק :
מש"א – אוריין גנלדמן לריכוז רכב
חינוך – הפרטת חוגים
צעירים – תיקון תקנון
רכב – חיוב על זמן נסיעה
שונות
להתראות, רקפת
פגישות עם גלעד לוי
לתאי החברים חולקו השבוע הזמנות לפגישה עם גלעד לוי. הפגישות הן יוזמה של צוות שינויים והנהלת קהילה, והן מתקיימות במטרה להגיע להבנה טובה יותר בין החברים לגבי תחושותיהם ועמדותיהם כלפי שינוי אורחות החיים בעין שמר. הפגישות יהיו בארבעה מעגלי גיל, מפנסיונרים עד צעירים.
גלעד הוא עורך דין בהכשרתו, ומתמחה באופן מיוחד בתחום החדשני של "גישור קהילתי". קיבלנו חוות דעת חיוביות מאד מקיבוצים בהם עבד, הן קיבוצים שיתופיים והן כאלה הנמצאים בתהליך של שינוי.
גישור הוא שיטה ליישוב סכסוכים, במקרים שבהם לצדדים יש אינטרס משותף יחד עם חילוקי דעות. הגישור מתייחס לאינטרסים הרחבים של הצדדים - בניגוד לראייה צרה שמתמקדת רק בסכסוך המובא להכרעה. גישור קהילתי איננו הליך משפטי שבסופו הסכמה והכרעה, אלא תהליך חברתי שעושה שימוש במתודות ובשפה של הגישור. בהקשר הקיבוצי, תכליתו של הגישור לשתף את החברים בתהליך, לעודד אותם להשמיע את קולם וכך ליצור תמונה טובה ומלאה יותר של הרצון הציבורי – כולל המחלוקות וההסכמות שבו.
המפגשים ייפתחו בהסבר של גלעד על "שפת הגישור", ובהמשך יתבקשו החברים לבטא את עמדותיהם, ציפיותיהם וחששותיהם – הן לגבי מהות השינוי והן לגבי תהליך קבלת ההחלטות. הכוונה היא להימנע מ"נאומים" ו"שכנועים" ולהתמקד בהשמעת הקול האישי.
בואו והשתתפו, כי לא רק בהצבעות – כל קול חשוב...
לוח זמנים:
יום שלישי 8/9 מפגש ראשון – פנסיונרים – 17:30- 19:30
מפגש שני – גילאי הבניינים (בלי ילדים בבית) – 20:00 – 22:00
יום שישי 11/9 מפגש ראשון – גילאי הביניים הצעירים (ילדים בבית) – 8:00 – 10:00
מפגש שני - משפחות צעירות (ילדים בגיל הרך) – 10:30 – 12:30
ראו הזמנה זו כהזמנה אישית.
מסרה: רקפת
הצעה לשיחת הקבוץ:
הפרטת החוגים לילדי כיתות א' - יב'
הרקע:
במהלך השנים האחרונות, נראה יותר ויותר שיש צורך להפריט את החוגים של הילדים בכיתות א' עד יב'. זאת מכיוון שההורים פונים בבקשות שאינן מתיישבות עם ההחלטות בנושא.
ההחלטות עד כה הן:
לכל ילד/ה מגיע חוג אחד.
ההגדרה של "חוג" היא: השתתפות בפעילות שנערכת בקבוצה, עם מדריך/ה,
בתחומי מוזיקה, מחול, וספורט.
תדירות החוג: פעם בשבוע, למשך 10 חודשים בשנה, מספטמבר ועד יוני.
המחיר לחוג: לילדי א' – ו' עד 270 ש"ח לחודש, ולילדי ז' – יב' עד 360
ש"ח לחודש.
כדי לענות על הבקשות באופן צודק והגיוני, נבנים תקנונים שאף פעם לא מתאימים לפניה הבאה... ועל כן, מוצע להפריט את תקציב החוגים, כך שלכל משפחה יהיה החופש להחליט על מה וכמה היא מוציאה. ולא יהיה צורך לפנות לועדה שתחליט מה נכון ומה לא נכון
נתונים נוספים:
בשנת תשס"ט היו 81 ילדים זכאים לחוג. מתוכם השתתפו בחוג 44 ילדים. בשנת תש"ע יהיו 73 ילדים זכאים לחוג. מחירי החוגים ששולמו בשנה החולפת:
עבור ילד אחד 100-150 ש"ח לחודש
עבור 12 ילדים 150 -200 ש"ח לחודש
עבור 18 ילדים 200 -250 ש"ח לחודש
עבור 10 ילדים 250 – 300 ש"ח לחודש
עבור 3 ילדים 360 ויותר ש"ח לחודש
בנוסף, הילדים בכיתות א' – ו' מקבלים החזר של מחצית ההוצאה עבור ציוד לחוג, והילדים בכיתות ז' – יב' מקבלים עד 300 ש"ח לשנה עבור ציוד לחוג.
בשנים האחרונות ההוצאה על החוגים היתה כ – 130,000 ש"ח לשנה.
ההצעה:
להפריט את החוגים של ילדי כיתות א' – יב', כך שרק הורי הילדים בגילאים
אלה יקבלו את התקציב עבור החוגים.
יופרט התקציב של החוגים מהתקציב של החינוך וועדת מוסד, ויחולק למספר
הילדים של שנת הלימודים תש"ע.
ההורים של ילדי כיתות א' – ו' יקבלו לתקציבם 1400 ש"ח לשנה, ההורים
של ילדי כיתות ז' – יב' יקבלו לתקציבם 2200 ש"ח לשנה (מרבית החוגים
של ילדי ז' – יב' יקרים יותר מהחוגים של ילדי א' – ז').
ההנהלה הפעילה של החינוך
עידית, סמדר וענת
ל ד ע ת י
הפרטת חינוך-
רק עם שכר דיפרנציאלי
מאת: חיים חננאל
בימים אלה התבשרנו על כוונת מערכת החינוך להפריט את חוגים להם זכאים ילדינו. מתוך היכרותי עם הנושא הן כהורה והן כמי שמילא תפקיד בעבר, החלטתי לצאת בתקיפות כנגד כוונה זו.
לפני כ- 6 שנים נכנסתי לתפקיד רכז ועדת מוסד (כשמו אז) עם גאווה ותחושה של אחריות גדולה אך גם עם חשש גדול. הצורך לעמוד מול הורים שהם לעיתים קרובות חברים ואפילו קרובי משפחה ולהגיד 'לא' הוא החלק הפחות נעים. יחד עם זאת, מאחר והחלטתי להיות ישר עם עצמי, הגיוני עד כמה שאוכל ועם רצון אמיתי לשרת את הציבור, ראיתי שההתמודדות אפשרית ואפילו מאתגרת.
קצת עקרונות...
העיקרון שהנחה אותי היה: קיבוץ עין שמר רואה בחינוך על כל פלגיו ברכה ולא נטל. לא רק החינוך הפורמאלי, אלא גם הבלתי פורמאלי: המדריך, מועדון הנוער והחוגים. לעיתים קרובות, החוג הוא מהותו העיקרית של ילד. הכלל היה: כל ילד זכאי לחוג אחד. חמש השנים בהם שימשתי בתפקיד, קיבלתי פניות רבות לחרוג מהנורמה. לדוגמא: הורים שאחד מילדיהם לא השתתף בחוג ביקשו שהילד השני יקבל חוג שני על חשבון אחיו. הורים שרצו כי ילדם ימשיך לקבל חוג בחופש הגדול "כמו מחנה קיץ". ילד שלא הלך לאף חוג ופיתח תחביב יקר - רצה השתתפות בתחביב. עמדתי על דעתי, ואני חייב לומר: לעיתים קיבלתי ביקורת, לא תמיד נעימה- אך לא הגעתי לאף ריב על רקע זה. היה מי שאמר (גם בתוך ועדת מוסד): הילדים שלי לא הולכים לחוגים - אני רוצה את הכסף. אני התנגדתי נמרצות לחלוקת כסף. בעיני, תפקיד ועדת מוסד אינו לחלק כספים, אלא בפירוש, לעודד ילדים לצאת לחוגים.
רוחות חדשות
אני חייב לומר, שאני ממצדדי השינויים ובעידן של שכר דיפרנציאלי, זו התנהלות נכונה וראויה, אך- אנחנו לא בעידן הזה. הפרטת החינוך- וכן - חינוך בלתי פורמאלי הוא חינוך לכל דבר- היא הצעד האחרון לפני המעבר לעידן החדש. ייתכן שהמעבר להפרטת החינוך יהיה נוח למערכת החינוכית. החישוב- הכי פשוט בעולם: בואו ניקח את הסכום שעלה לנו בשנה הקודמת - נחלק אותו למספר ילדי עין שמר הזכאים לחוגים והנה לכם: 180 ₪. והביצוע- אפילו פשוט יותר. אין יותר: "מגיע לי ולא קיבלתי"- קחו 180 ₪ בחודש ותשברו את הראש. מנתונים שאני מחזיק בידי, שנמסרו על ידי ענת גרוסמן נמצא שישנם הורים רבים שעלות החוגים שלהם לחודש היא מעל 180 ₪. ומי מרוויח? למשל, הורים שיש להם שני ילדים הזכאים לחוגים ואינם שולחים את ילדיהם, אלה יזכו בבונוס בלתי צפוי שלא יזכה לו אף חבר בעין שמר - 3600 ₪ בשנה! כמובן שיהיה מי שיספר לכם שתקציב הזה יממן את התחביב היקר של הילד שעד עכשיו לא זכה למימון. אז אני יכול לגלות לכם: זה לא יקרה. יש אולי ילד אחד העונה להגדרה זו, או כמו שאומר נחמיה שטרסלר: אז...שלא יעבדו עליכם.
לסיכום
אני קורא לחברי קיבוץ עין שמר לגלות ערנות למתרחש, אני קורא להורים הצעירים לחשוב קדימה, אני קורא לסבים לחשוב על הנכדים ואני קורא לכל חבר קיבוץ לגלות אחריות כלפי חבריו: כשנעשה דבר לא נכון ולא הוגן, גם אם מתוך כוונה טובה- יש להתנגד לו ובכל תוקף.
ומעל לכל אני קורא למערכת החינוך: עימדו על העיקרון שהחינוך הוא האחרון להפרטות ואפילו במעבר לעידן הדיפרנציאלי אין להזדרז. אנא מכם: מישכו את החלטתכם לאחור.
פגישה עם יהודה גלר
"המחיר הוא הזאביות"
רשם והביא לדפוס: עלי אלון
יהודה גלר הוא מגבעת חיים מאוחד, מהבנים הראשונים, ממובילי הקיבוץ המתחדש בקיבוצו, כיום מנהל קהילה בנווה איתן, קיבוץ מופרט.
במהלך השנים יש לו קשר עם מנהלים רבים בקיבוצים. חשוב לנו לשמוע וללמוד את המציאות לפני שמקבלים החלטות בצורה המעמיקה ביותר – כי התוצאות הן גורליות.
ש א ל ו ת :
- מה היו הסיבות לשינוי בקיבוצים ומה המטרות.
- מה החולשות של הקיבוץ השיתופי שדחפו לשינוי?
- מה ממטרות השינוי הושגו – ומה לא הושג?
י ה ו ד ה ג ל ר:
לדבר על שינוי ועל קיבוץ צריך לראות איפה מתחילים. אפשר ללכת בכיוון המרכיב האידיאולוגי, סוציולוגי, מדינת ישראל, טבע האדם...
אתמקד בכמה סיבות.
כשלמדתי באוניברסיטה סוציולוגיה הראו חתול הופך לכלב וכלב לחתול – מתי מזהים את המהפך – בערך בתמונה השביעית.
כי כל מי שמדבר היום על קיבוץ – הקיבוץ אינו מה שהיה, ערך העבודה השתנה, ודאי אין עבודה עצמית, הלימודים, הטלוויזיה – כל מערך החיים היום שונה לחלוטין. עדיין אנו שומרים על ערכי הליבה – אבל גם הם שונים. אנו במציאות אחרת.
הקיבוץ השתנה גם סוציולוגית וגם אידיאולוגית.
אבל האם חברה שיתופית יכולה בלי אידיאולוגיה?
אין לנו היום אידיאולוגיה. כולם מדברים היום על רווחת החברים יותר מאשר משימות לאומיות.
מה מחזיק את האנשים בקיבוץ שיתופי?
אפשר להתחיל גם מתפקיד הקיבוץ בארץ – שעדיין לא מוערך מספיק.
הבנתי שהשינוי הוא חיוני מהבנים שלנו. מתסמונת עזיבת הבנים. מה קרה פה? הבנים אמרו שלא רוצים את הקיבוץ המסורתי. בגבעת חיים ירדנו מ 600 חברים ל- 300 ולאחר השינוי חזרו 60 משפחות.
בקיבוצים השיתופיים העשירים בלבד, יש חזרת בנים. הקיבוץ הישן ספק אם יוכל להתקיים.
לא ברור, אמנם, איזה שינוי. הדברים התפתחו וכל קיבוץ בחר את הדרך שלו.
בגבעת חיים התהליכים נמשכו עשר שנים. ככל שבקיבוץ נחלש דבק הסולידאריות – יותר קל לעבור להפרטה.
גורם שני – שבר כלכלי שמייד גורם לשבר חברתי – וכאלה עשו שינוי דרסטי – והם משלמים את המחיר. המהפך הציל את גבעת חיים.
בגבעת חיים הגענו לשבר כלכלי וחברתי ועזיבת בנים מסיבית. התחלנו לחפש, התחילו מאבקים בין שומרי החומות ופורצי החומות - הרבה פעמים המאבקים הופכים לאישיים.
קיבוצים במשבר גדול – השינוי הציל אותם.
קיבוץ עם דבק חלש – ייהפכו לישובים קהילתיים.
נ ו ש א ה ד ו ר ו ת :
דור האבות היה חלוצי גם במובן הסוציולוגי. כל מעשיהם היו מהפכה הגדולה ביותר בתולדות האנושות. אין לזה אח ודוגמא בעולם. אבל היה פה האבסורד דיאלקטי: הם, דור המהפכנים הגדולים ביותר – רצו את הדור השני קונפורמי והולך בתלם. והיינו כאלה.
הדור השלישי זה משהו אחר. מי שבוחן היום את המשכיות הקיבוץ חייב להידבר עם הדור השלישי – שבהכללה רוצה קיבוץ אחר. איך עושים קיבוץ אחר עם הדור השלישי - קיבוץ, שעדיין שומר על ערכי הליבה?
בגבעת חיים חזרו ארבע השנים האחרונות 60 משפחות. זה יצר המשכיות דמוגרפי להמשכיות הקיבוץ. אנו יכולים להישאר כמו שהיינו, אבל זה לא עובד יותר. גם בשיתופיים.
האנשים בעלי יכולת ההשתכרות הגבוהה משכו לשינוי כדי לקבל יותר. הם מובילים לפעמים
לשינוי ולא לאחריות – שינוי זאבי. כי אם עושים את השינוי איש איש לנפשו – זה שינוי זאבי.
מ ה ה ש י נ ו י ע ש ה ל ג ב ע ת ח י י ם ?
התוצרים החיוביים הם מבחינה כלכלית. יש צמצום של מיליונים בהוצאות הקהילה. אין חדר אוכל. חיסלנו קודם את ארוחת הבוקר, אחר כך את השבת. חדר האוכל נסגר. אנו קונים ארוחות לוותיקים. ברוב הקיבוצים המופרטים נסגר חדר האוכל.
מכבסה – חצי קנו מכונות כביסה ובחלק גדול מהקיבוצים נסגרה המכבסה. הכל מתייעל. בתי הילדים, הקומונה – במקום 5 עובדות בעבר – היום רק שתיים.
תפוקה שניה:
חברים שעבדו מתחילים להתפרנס. נגמרה התופעה הידועה של ראש קטן. אנשים משדרגים את פרנסתם, ממצים את יכולותיהם.
אלה שתי תפוקות חד משמעויות בכל הקיבוצים המופרטים, בצידם יש דברים קשים:
קודם כל תמחור העבודה.
התמחור אינו אובייקטיבי, אי אפשר להעריך את הערך המוסף של התרומה לקיבוץ. יש פה השפעות זרות של ממלאי התפקידים שהשפיעו... צריך לנתק את ממלאי התפקידים חברי הקיבוץ, מלקבוע את התמחור. היו מקרים שממלא תפקיד תמחר את אשתו.
הרבה חברים ירד ערכם... זה דומה לחברה הסובבת. החברה הסובבת היא פקטור לשינוי – המחיר הוא הזאביות.
הדבר הכי קשה הוא הדבק החברתי.
כשהעיקר הוא לעשות לבית, והוא הערך המרכזי, מערכת היחסים הפנימיים משתנה.
ע ל י ת מ ג ן :
למה חייבים לסגור את חדר האוכל, את ארוחת הצהריים, האם אפשר לנצל אוכלי חוץ?
י ה ו ד ה ג ל ר :
החבר בקיבוץ המופרט עושה את חשבונו הפרטי. ערך המנה הריאלית כ- 15 ₪ וחברי הקיבוץ לא באים, לא אוכלים בחדר האוכל, גם עובדי החוץ, פועלי המפעל, עובדות בתי הילדים. אם לוקחים מחיר ריאלי החברים מצביעים ברגליים.
א י ל ן ל ו ט ן :
עברת מהר על השאלות הבסיסיות. עם השאלה הדימוגרפית אין בעייה, כי אין בעיה להביא חברים לקיבוצים כתושבים. השאלה היא מהם ערכי הליבה – ובאיזה שלב היצור הזה הופך למשהו אחר.
א ו ר י ל י ס
כשעבר השינוי בגבעת חיים לפני 7 שנים – מה הייתם עושים בצורה אחרת, טובה יותר?
מהם המהליכים השליליים שקרו?
שמעתי שבקיבוצים יש הקטנת גובה המיסוי, הקטנות השירותים. האם נכון להגיד שלאחר השינויים, במוקדם או במאוחר כולם יגיעו לישוב קהילתי?
א ב י ט ל ג ב ע :
מהו תהליך טוב ומהו תהליך אלים? אצלנו מנסים להעביר את השינוי בחצי שנה. האם יש קיבוצים שהגיעו להסכמות בלי זאביות?
י ה ו ד ה ג ל ר :
נתחיל מערכי הליבה. לגבי שלושה נושאים:
א. קיום כלכלי עם רווחת החברים. דווקא השיתופיים מוצאים דרך להתמודד בסוגיית עזרה לבנים והורשה של דמי העזיבה לבניהם כשהם הולכים לעולמם. כלומר, גם הקיבוצים השיתופיים מנסים לתת תשובות.
ב. ערבות הדדית מובנית, לוותיקים, לחלשים, לחינוך.
השאלה היא האם הקיבוץ לוקח לעצמו את האחריות הנוספת ולא משאיר הכל למדינה. בתחום הזה ערך הליבה הוא רמת הפערים בין המשכורות.
הקיבוץ צריך להנהיג משכורת מינימום מעל למינימום של המדינה, להעלות את רמת המשכורת של עובדי השירותים.
ב"פריגת" המשכורת היא בבחינת ניצול גדול. כך גם של התאילנדים.
ג. הנושא השלישי הוא ציונות.
איפה זנחנו את כל הערך הזה?
ה ת ה ל י ך :
אני חד משמעי: כל קיבוץ שיעשה תהליך בהסכמות, בתהליך מובנה, מפגשים, צוותי חשיבה – יבטיח את הציבור שלו. קיבוץ שיעשה מהלכים כוחניים – יגיע לשבר.
יש קיבוצים שהגיעו לשבר, מזמינים "רופא אליל" כוחני – והוא מציג, קחו – או עזבו.
ויש קיבוצים שהשקיעו בתהליך. ההסכמות הם תהליך שעלול גם לתקוע קיבוץ. הבעיה היא איך שומרים על היחד. ההסכמות הם הדבר הכי חשוב בשיחה הזאת.
מ ו ד ל י ם נ ו ס פ י ם :
אני אישית לא מאמין במודל המשולב, שבו חלק מהמשכורת הולך ישירות לחבר. זה נותן סיפוק זמני לחזקים. אבל זה חצי הריון ועובד רק כמה שנים ומוליך מהר מאוד לרשת ביטחון.
האם התהליך הדטרמיניסטי מוביל לישוב קהילתי? אינני יודע. ההבדל הוא בדבק החברתי – אם איננו – הקיבוץ יבלע באזור.
קיבוץ שיקפיד על קליטה, בייחוד של בנים עם מכנה משותף – ישמור על ייחוד.
מה יהיה בעתיד – קשה לדעת.
אין לכם שום סיבה שלא להגיע להסכמות.
בג"ח הגענו מתוך עייפות וחולשה.
ח ו פ י :
הקיבוץ הוקם על בסיס של נורמות חברתיות, העולם הופך לנורמות של שוק, אנו רואים לאיזו קיצוניות מגיע העיסוק אך ורק בנורמות כלכליות של שוק.
איך אנחנו יכולים להגן על עצמנו?
ח ו ה כ ה ן :
האם לא ניתן להביא אנשים לקיבוץ ולשדרגם לכיוון השיתופי?
איך עשו את הפנסיה? מה הבטיחו לחברים ומה מסוגלים לתת בפועל?
א ב י ש י :
האם עשיתם בגבעת חיים השוואת דיור?
ת ו פ ע ו ת ש ל י ל י ו ת
לטעמי, השאלה המרכזית בנושא השינוי, כיצד מתנהגים האנשים בעלי המשכורות הגבוהות.
למשל, הנהגנו מס איזון. מס איזון היה לפי דרגות השכר, ואז בא אלי אחד מהגבירים ואומר: אם אני משלם מס הכנסה ואתם מוסיפים לי עוד מס של 35% - לא שווה לי להתאמץ.
הלחץ על מס האיזון הולך וגובר והוא והולך ומצטמצם.
בגבעת חיים בלחץ "הגבירים" – הורידו מ35% ל12% מהמשכורת.
השאלה היא כיצד האנשים בעלי המשכורת הגבוהה יראו עצמם ערבים לקהילה.
במקום שיש הנהגה כלכלית – ההשפעה המשמעותית היא של כוחות השוק.
המודל לא צריך להיות אמריקה, אלא מדינות הרווחה. זו מכת המדינה ומכת הקיבוץ. סיכויי מדינת ישראל לשרוד במודל האמריקני הוא אפסי.
מ ה ה י י ת י מ ש נ ה ב ת ה ל י ך :
את המעורבות וההסכמה. הגענו לשינוי במשבר. המפעל לא הצליח.
הייתי משנה במודל כל מיני מרכיבים: למשל, סבסוד הילדים, מי שמתקשה אלה משפחות מעוטות הכנסה עם ילדים בגיל הרך. במהות הייתי משנה את תהליך ההסכמות. הייתי משנה את המס הפרוגרסיבי ולעגנו בחוק.
פ נ ס י ה :
גבעת החיים התחילה עם פנסיה של 1250 ₪ מזה יורד מס קהילה של 650 ₪.
השקענו בפנסיה בגלל מכירת מניות המפעל והעלינו את הפנסיה.
מ י נ פ ג ע ב ש י נ ו י :
משפחות עם ילדים קטנים.
אלה שחזרו שוכרים דירה. שתי בנות שלי עם שלושה ילדים משלמות שכר דירה וקורעות את הנשמה. יש מעט אנשים שמתקשים למצוא מקום עבודה. לוקח זמן של התאמת מקום עבודה ויש כאלה שעובדים במקומות מאולצים. הצורך לפרנס ולעמוד בלחץ קיים בשנים הראשונות.
ח ו ה כ ה ן :
מה מקורות הפנסיה, ממה היא מורכבת?
א ו ר י ש פ י ר א :
לא דיברת על החשש של החברים מ"מה יהיה"? איך מתמודדים עם החששות?
יש קיבוץ שלא צבר פנסיה? מה סיכוי הפנסיונרים בשיטה זו או זו להתקיים בכבוד?
צ ב י ה ו י ס ב ר ג :
אמרת שמס האיזון יורד בלחץ בעלי המשכורות. מאין לוקחים את הקיום של הערבות?
ע ל י א ל ו ן :
האם יש גם תשובות שיתופיות למצב הקיבוץ – או רק שינוי דיפרנציאלי?
י ה ו ד ה ג ל ר :
נושא הפנסיה הוא רגיש - מה יהיה עם הפנסיה, בכל ייתכנות כלכלית צריך להבטיח את הפנסיה ולפעמים מבטיחים גם אגדות. בגבעת חיים לא הייתה פנסיה בכלל.
במועצה שדנו על הפנסיה היו החלטות בעייתיות. קמו אנשים רהוטי דיבור וטענו שהם מקופחים. יש בתנועה 40 קיבוצים שלא מגיעים לפנסיית המינימום. השאלה מה מעמיסים עוד על הפנסיה. בקיבוץ צריך להגיע ל- 3,500 ללא ביטוח לאומי.
קיבוצים שיתופיים מבוססים לרוב על מפעל מצליח, אבל אם המפעל נופל – מה יקרה, מה יקרה לוותיקים ללא פנסיה?
יש קיבוצי הפרטה שמכרו את כל הנכסים לשם הפנסיה. צריך לדעת לתמוך בחברים, לא לפטר, לא לעשות חשבונות אישיים. בהפרטה יש שינוי ערכי פנימי של כל אחד.
א ו ר י ת ו מ ר :
בקשר למשפחות עם ילדים, איך זה השפיע.
בנושא ההסכמות – איך הצליחו להגיע להסכמות?
א מ י ר ת ו מ ר :
יש הרבה קיבוצים מופרטים שהם כישלון כלכלי ובדרך ליישוב של כל אחד לעצמו.
י ה ו ד ה ג ל ר :
אחד הדברים ששינו את הקיבוץ זה הלינה המשפחתית. זו מערכת אחרת לגמרי. זה שינוי מהפכני שהפך את הקיבוץ מכלב לחתול. יש סבא וסבתא בבית.
זה אחד הגורמים שמחזירים את הבנים לקיבוץ. הג'ונגל העירוני אינו מסביר פנים.
האם יש "ילדי מפתח?" – כמעט שלא. יש לנו מערכת חינוך יוצאת דופן לעומת מה שמתחולל מסביב – והבנים שלנו יודעים את זה.
יש קיבוצים שהגיעו להסכמות. אין ספק שפתאום מגלים שלכלה יש יבלת. הגיעו להסכמות כי עשו מודל שבדרך כלל עמד במבחן.
יש קיבוצים שנפלו כלכלית אחרי השינוי – ואז ההבטחות לא עמדו במבחן. זה עלול לקרות גם בקיבוץ השיתופי.
אפשר להגיע להסכמות בהרבה הידברות הדדית. אנו לא רק דורות שונים אלא גם אנשים שונים. יש כאלה שיודעים לעשות את זה.
ק ו ב י ג ר ו ס מ ן :
האם אתה חושב שנגזר עלינו להשתנות לכיוון הדיפרנציאלי או שישארו גם קיבוצים שיתופיים?
י ה ו ד ה ג ל ר :
אין לי תשובה מוחלטת. ברוב הקיבוצים עברו תהליך שינוי כי חסרה אידיאולוגיה משותפת.
מה מחבר חברי קיבוץ?
איני יכול להגיד שהאידיאולוגיה השיתופית פסה מן העולם, יש קבוצות שיתופיות של צעירים.
לקיבוצים השיתופיים תהיה פרסקטיבה, אם אנשים ירצו להמשיך את המודל השיתופי. אם יצליחו ליצור איזה שהוא מודל שהוא גם התפרנסות וגם חברה.
האחריות של האנשים לקיים חברה כזאת תלויה באנשים שירצו לקיים אותה.
צריך ללמוד מכולם – חשוב שתדברו ביניכם ותלמדו את העניין.
מתוך ynet השבוע
בנה של מדונה: "אימא, בקיבוץ הכי יפה"
שלושת ילדיה של המגה-סטאר מדונה ביקרו (בחשאי) בקיבוץ עין שמר, כולל סיור ברפת וארוחת צהריים בחדר האוכל
קרני עם-עד
שלושה ילדים ועשרה מלווים ואנשי אבטחה התארחו היום (שלישי, 1.9) במשך כמה שעות בקיבוץ עין שמר, ואיש לא ידע כי מדובר בשלושה מארבעת ילדיה של מדונה. שום צלם פפראצי או רכילאי צמרת לא הצליח לגלות או לתעד את המבצע הסודי של אנשי עין-שמר, שנוהל על-ידי ניר אלון וזמיר גולן, אנשי אתר הפעילויות המקומי, "החצר הישנה". גם לחברי הקיבוץ ולילדיו נודע רק בדיעבד על הביקור החשאי.
ימים אחדים בטרם הגיעה מדונה לישראל, יצר אחד ממקורביה קשר עם ידידים מעין-שמר ובישר להם כי ילדיה מבקשים להכיר קיבוץ מקרוב. הסידורים נעשו בחשאיות. נודע כי אורחים מכובדים יגיעו לביקור, אך לא צוינו פרטים מדויקים אודות זהותם.
הילדים של מדונה בקיבוץ עין שמר. לא מוותרים על הרכבת בחצר הישנה
הבוקר הגיעה המשלחת לאתר הפעילויות של מוזיאון ראשית ההתיישבות ב"חצר הישנה" של עין-שמר. שלושת ילדיה הצעירים של מדונה - רוקו, דיוויד ומרסי ג'יימס - נלקחו לסיור במשק, בעגלה רתומה לטרקטור. נהג הטרקטור, בעצמו מעריץ של מדונה, כמעט הידרדר לתעלה כששמע את מי הוא מסיע מאחור. בהמשך ביקרו הידוענים הצעירים בתחנות שונות בעין-שמר, לרבות הרפת, האורווה, שדה הכותנה, וקינחו בארוחת צהריים קיבוצית - שלדבריהם ערבה לחכם יותר מכל מסעדות הפאר בהן אכלו קודם לכן.
ביקור בפינת החי
"אימא", אמר אחד הילדים לאמו המפורסמת, "ה'הופעה' של הקיבוץ היתה הכי יפה בביקור שלנו בישראל". לנוכח דמותו של חבר הקיבוץ שהתחפש לחלוץ ושר שירים לעגלות ברפת, שאלה בתה של מדונה: "מה זה? ככה מרדימים את העגלות?" ונגן האקורדיון השיב לה בשיר "לילה לילה".
בחדר האוכל התנהל הכול על מי מנוחות, עד שאחד מצוות המטבח גילה מי סועדים שם את לבם. ההתרגשות היתה רבה, אבל עד שהחלו ילדי הקיבוץ לזרום אל המקום, עלו חברי המשלחת לרכב הממוגן והחלו בדרכם חזרה לתל-אביב, שם התקיימה ההופעה לאחר מכן.
בחדר האוכל של עין שמר, מורידים כלים כמו כולם
ניר אלון וזמיר גולן אומרים כי הם מקווים שמדונה תחזור להשתתף גם בחגיגות המאה לתנועה הקיבוצית, המתחילות בקרוב. "יהיה בכך כבוד מאוד גדול עבורה ועבורנו, ואנו בטוחים שזה אפשרי. בכל מקרה, את עין-שמר הילדים שלה כבר לא ישכחו".
נ ר ז י כ ר ו ן
ברטיקו דגן
8.9.1987
יהודה וינשטיין
7.9.1993
שרה גולדמן
11.9.2004
אברהם לוי
11.9.2005
מיה סגולי
22.9.1989
טובה גנדלסמן
25.9.2001
אהרון לביא
29.9.1965
רגינה שמי
29.9.1977
סוניה איתן
29.9.1991
בלנקה וילן
30.9.1973
מרי סלמה
30.9.1988
"מקום של יוגה" מחדש את הפעילות ואתם מוזמנים להשתלב באחד (או יותר) השיעורים!אני גאה להודיע על הצטרפותה של מורה מיוחדת במינה לצוות המורים ליוגה במקום - רוזמרי באור תלמד בימי א' בבוקר החל מהשבוע בין השעות 8:30-10:00.אוריה בן מיור תפתח שיעורי יוגה ותנועה לילדים בימי ב', 16:00-16:40 לילדי הגן ו-16:45-17:30 לילדי א'-ג' (החוגים ייפתחו לאחר החגים).רותי שקד, אריאלה דיבנר ויערה מורי ימשיכו ללמד - מורות מנוסות ומסורות.אני אמשיך בשעות הרגילות בימי א' וד'. בנוסף, אני מציעה שני מועדים למעוניינים חדשים - ימי ד', בין השעות 17:45-19:00 ויומי ו' בין השעות 9:00-10:15 - השתתפות בלפחות 3 שיעורים למתחילים היא תנאי למעבר לקבוצה רגילה.יוגה - החיבור המעודן והמופלא בין גוף, נשימה ותודעה. יחד נלמד, נחקור, נתפתח ונגלה את התענוג שבאתגר והאתגר שבתענוג.לפרטים נוספים: www.isyoga.co.il/sites/honi
יום א'
יום ב'
יום ג'
יום ד'
יום ה'
יום ו'
ויג'נאנה יוגה
רוזמרי
8:30-10:00
יוגה ויג'נאנה
רותי
7:00-8:30
איינגר
אריאלה
8:45-10:15
(אחרי החגים)
יוגה לילדים
אוריה
16:00-16:40 גן
16:45-17:30 א'-ג'
(אחרי החגים)
אשטנגה
בקיבוץ מגל
הני
18:15-19:30
אשטנגה
מתחילים
הני
17:45-19:00
יוגה ויג'נאנה
רותי
19:00-20:30
אשטנגה
מתחילים
הני
9:00-10:15
אשטנגה
הני
19:00-20:30
יוגה ויג'נאנה
רותי
20:15-21:45
אשטנגה
הני
19:00-20:30
יוגה ויג'נאנה
יערה
20:30-22:00
(אחרי החגים)
אשטנגה יוגה: תרגול בזרימה דינמית המתאים לכל. הני – 04-6374151
קבוצות אשטנגה מתחילים: ייפתחו בהתאם למספר התלמידים. השתתפות במינימום 3 שיעורים עד למעבר לקבוצת תרגול רגילה.
ויג'נאנה יוגה: חיבור של גוף, נשימה ורוח. רוזמרי באור – 04-8576226
איינגר יוגה: עבודה תוך דיוק ועבודה נכונה עם הגוף בשילוב עם זרימה ותיאום בין הנשימה לתנועה. אריאלה דיבנר-פרלמן - 050-2030485
יוגה ויג'נאנה: התרגול מפתח גמישות, כוח, יציבה נכונה וריכוז, ומאפשר לכל מתרגל להתקדם על פי יכולתו. רותי שקד - 052-2368077
יוגה ויג'נאנה: דרך נשימה ואורך-רוח הגוף לומד איכויות כגון גמישות, יציבות, רכות, דיוק וחוזק. יערה מורי - 052-5453507
יוגה ותנועה לילדים! אוריה בן מיור – 052-3796631
יש לתאם עם כל מורה לפני ההגעה לשיעור ניסיון!
חדשות מהחלבייה!
החל מיום ראשון הקרוב 6.9.09
מוצרי החלביה יימכרו להנאתכם
גם בכלבו!!!
במקרר החלב הגדול תמצאו את כל
המוצרים המוכרים ועם הזמן גם חדשים.
לא יהיו שינויים חריגים במחירים ותוכלו לקנות וליהנות לאורך כל היום.
שינוי קטן: המחירים יהיו מעתה לפי יחידה ולא לפי משקל כפי שהיה נהוג עד כה.
אנו מזכירות כי המוצרים שלנו הינם ללא חומרים משמרים ועשויים מהחלב האיכותי של רפת עין שמר בתהליך מוקפד, מקצועי ונקי.
לקראת ראש השנה נצא עם מגשי גבינות לחג
ועוד הפתעות! לעת עתה המוצרים יימכרו גם בחדר האוכל במחיר זהה לכלבו.
נשמח לשמוע מכם ולהמשיך להעניק לכם שירות אוהב!
בברכת שנה טובה וחג שמח!
אורנה וגלי.
דברים שקראה עדה בלוויה של מטי
ולא פורסמו עם דברי ההספד
מטי ונחמיה נפגשו לאחר שכל אחד מהם נשאר בודד עם ילדים קטנים. ביחד בנו מחדש את חייהם המשותפים. כל אחד מהם הביא את ילדיו וביחד יצרו משפחה מיוחדת ומאוחדת. נוצרו יחסים נפלאים גם עם המשפחות המורחבות של כל אחד מהם.
אני שהייתי כבר נערה, קיבלתי ממטי יחס של חברה וזה קסם לי מאוד. אהבתי לבוא אל ביתם, ליהנות מקבלת הפנים וממאור עיניה של מטי. הקפה שלה היה קפה בולגרי מושקע, לא קפה של עצלנים. הקפה תמיד היה מוגש עם עוגה או מאפה מעשה ידיה להתפאר. כל עוגה או מאפה היו אצלה יצירת אומנות.
סמכתי על מטי ונהגתי להתייעץ אתה בנושאים רבים. דעתה הייתה חשובה לי מאוד והרגשתי שיש כימיה ביניינו. מטי ונחמיה היו מצרפים אותי לפעמים גם לבילויים שלהם: סרטים, קונצרטים וסתם שיטוט בין החנויות בתל אביב, נהניתי בחברתם כל רגע. מטי קיבלה אותי ונתנה לי הרגשה של בת בוגרת והכניסה בי בטחון בכל מעשי. מטי ונחמיה זכו ביחד לחיים משותפים ומאושרים במשך 32 שנים. נחמיה לקה במחלה קשה שדרשה נסיעה לחו"ל וניתוח מסובך, מטי תמכה וטיפלה בו במסירות ללא גבול ואנו ידענו שהוא נמצא בידיים נאמנות וטובות, כך לאורך השנים.
בשנים האחרונות עשינו כמיטב יכולתנו כדי להקל עליך ולהכניס קצת אור לחייך. עד יומך האחרון זכית לשמור על דעה צלולה וזיכרון טוב, חסד שלא כל אדם זוכה לו בסוף ימיו. בכל פעם שבאתי לבקרך היית מתעניינת בשלום ילדי ונכדי, זוכרת את כולם ומוסרת דרישות שלום.
נזכור אותך עם החיוך שקיבלת אותנו כשבאנו לבקרך, נזכור שתמיד ידעת להביע תודה על מה שנתנו לך, למרות שהגיע לך בזכות ולא בחסד.
יהיה זכרך ברוך
ש ב ת ש ל ו ם !