חיפוש חומר בעלונים: קודמים

Loading

עלון 5 , 29 לינואר 2010


 


 

לכל איש יש עץ

מהו העץ האהוב עליך - שאלנו ואלה התשובות שקיבלנו:


 

הדסה רוטמן

כל משפחת הדקלים בעלי הגזע האצילי, שנקלטה כאן והפכה לחלק מנוף הארץ. אפשר להגיד עליהם שהם נישאים מעל, אך לא מתנשאים על. הדקל, שלא כמו עצים אחרים, מתייחד בכך שניתן לשתול על ידו צמחים אחרים שהוא מפתח איתם יחסי גומלין. הצמיחה ההדדית מוסיפה חן ויופי לגן.


 

רותי בן מיור:

הלימון. בעיקר בגלל השיר שליווה את ילדותי "עץ הלימון" של פיטר פול ומרי. וגם כי לימון מוסיף המון לכל מאכל.


 

אוריין גנדלמן

הזית. עץ בעל מראה מיוחד שגזעיו תמיד נראים

כאילו יד אמן התערבה לטבע בעבודתו.


 

איה מלומן

הברוש, עץ אצילי עם "גאווה עצמית". הוא שואף לשמיים ומזכיר לי קתדראלה בסגנון גותי.


 

שלמה שחר וגם חגית בורלס

עץ הליצ'י, שהוא יפה ומיוחד וגם בזכות פריו הטעים.


 

נורית משיח

את כל עצי הפרי. חבל שלא נוטעים אצלנו יותר עצי פירות במקום כל כך הרבה שיחים. כך יכולנו באמת להלך בגן עדן.


 

טובית שפירא

אוי השאלות המכשילות שלך... כליל-החורש והאלמוגן בזכות הפריחה. אבל למה להעליב עצים אחרים? הרי גם הם נאים ויפים. למשל עץ הבומבקס עם הפריחה המדהימה, הנמצא בתחנת הרכבת בארלזורוב.


 

משה ויסברג

הקטלב - בזכות צבעם המיוחד של גזעו וענפיו שהם חלקים, כאילו מזמינים לגעת וללטף. מתבלט ביופיו בחורש בין שאר העצים תמיד נדיר גם ביופיו וגם בתפוצתו. פריו חמצמץ-מתוק אך אפשר לטעום רק בעונה הנכונה. אגדות מספרות שצבע הגזע הוא מדם אב שנרצח ע"י בנו (השם מרמז: קטל אב).

עץ מאוד מיוחד ואפילו יש לי אחד בגינה...

 

סעפ"שים - מקומות עבודה


 

מהמוזיאון


 

למיצג הפתיחה בתערוכה החדשה, הנמצאת בימים אלו בהקמה במוזיאון, דרושות תמונות משפחתיות של משפחות בקיבוץ  מכל התקופות (צבעוני  ושחור לבן).

נדרשות תמונות באיכות צילום טובה.

נשמח לקבל מהחברים תמונות כאלה בשני אופנים:

  1. להעביר לנו את התמונות ואנחנו נסרוק אותן ונחזיר לחברים.
  2. תמונות סרוקות או שצולמו במצלמה דיגיטאלית באיכות של 300 DPI.

    למייל rishonim.es@gmail.com

בשאלות נוספות ניתן לפנות לטובית

תודה - צוות המוזיאון


 


 


 


 

מהארכיון

מבוקשים עותקים של הספר "הם היו אנשים פשוטים" שכתבה בת עמי יוגב (בן אשר)

על הוריה חנה וניומקה בן אשר. אם יש לך ואת/ה מוכנ/ה להעביר לארכיון - נודה לך.

שלומית דקל - ארכיון


 


 


 

מועדת דירות


 

שיפוצים... שיפוצים.. שיפוצים...

אחרי תקופת יובש בשיפוצים בשעה טובה אושר התקציב ואנחנו מתחילים לבצע

את תכנית השיפוצים לשנת 2010. הראשונים בתור בשכונת לוינסון הן משפחות אדליסט ושדה. ברור שבנייה בחורף מגדילה את הנזק הסביבתי, אך על מנת לעמוד בלוח זמנים ולתת מענה למשפחות זכאי השיפוץ לשנת 2009 שנידחו ומחכות זמן רב לשיפוץ המיוחל, הוחלט להתחיל כבר עכשיו.

נדב והקבלן הנבחר ישתדלו למזער את הנזק הסביבתי, מתוך מודעות והבנה שהבנייה המתבצעת בתוך שכונת מגורים תגרום אי נחת לגרים בה.

השכנים קיבלו הודעות על תחילת העבודה ואנחנו פונים בהזדמנות זו שוב לגלות אורך רוח וסבלנות ומתנצלים מראש.

נאוה גור


 


 


 


 


 


 


 

מסידור הרכב


 

חיוב זמן: התוכנה עדין לא עודכנה לצרכי עין שמר,

ולא ברור אם נצליח לעמוד בלוח הזמנים ולהתחיל בחיוב זמן ב- 1.2.10 - כמתוכנן.

אנא עיקבו בימים הקרובים אחר פרסומים בלוחות המודעות, הערוץ הפנימי ואתר הקיבוץ. אוריין גנדלמן


 


 


 


 

פניה לציבור

בתקופה האחרונה אני, כמנהלת הכלבו, חשופה לתופעה מכוערת המעוררת בי כעס רב: חברות או חברים עשו לעצמם מנהג להשתלח באמצעות מכתבים אנונימיים בעובדי הכלבו, בחברי קיבוץ תורני משמרת הערב בכלבו ובחברי קיבוץ בכלל.

במכתבים אלה הוטחו האשמות קשות, אשר אין לנו יכולת להתייחס אליהן כאשר הן מועלות במכתב אנונימי.


 

אין לי אלא להשתמש בדפי עלון המשק על מנת לבקש בכל לשון של בקשה,

שמנהג דוחה זה יפסק. לא אשמש כלי לחיסול חשבונות אישיים בין חברים.


 

אם לחבר או חברה יש בעיה, אנא פנו אלינו ישירות פנים אל פנים ודברו איתי כדי שאוכל לענות ולהתייחס.

אני רואה בפניה זו סוף פסוק. בעתיד, מכתבים אנונימיים לא יזכו לכל התייחסות מצידי.



בתודה

דגנית חננאל - מנהלת כלבו עין שמר


 


 


 


 


 

לאנשי עין שמר שלום רב,

חשבנו שראוי לנהל דיון על נורמות ניהוליות. על דוגמא אישית של בעלי תפקידים, על זכותם של חברים לדון בהחלטות הנהלת הקהילה, ולא לקבל אותן כמו מן מהשמיים.

הרבה אנשים, קרוב לחצי מבעלי זכות הבחירה בעין שמר, הביעו רצון לקיים דיון ציבורי בעניין, בין אם בחתימת ידם ובין אם באמירה ישירה. הגשנו נייר עמדה לדיון בהנה"ק שחלקו נוסח בחריפות ועל כך אנו מצטערים. לצערנו בהנה"ק העדיפו להשתמש בכך כדי להפוך את הדיון לעניין אישי במקום ציבורי.

הופעל עלינו לחץ לא קונבנציונאלי שלא משתמע לשתי פנים ונאלצנו למשוך את ההצעה.

נשמח לשתף את הציבור בפרטים שמאחורי האירוע, בשיחה פנים אל פנים ולא מעל דפי העלון.

בברכת חברים

כותבי המכתב

תגובת עמית, רכז קהילה:

החברים החתומים ביקשו לקיים דיון, הוזמנו לדיון, אולם החליטו לא להגיע אליו...  

נראה לי שלא מדובר על נורמות של ניהול, אלא על נורמה של התנהלות חברית.

בשביל מה לאסוף חתימות, להוציא מכתבים ולפזר השמצות, אם בסופו של דבר לא מוכנים

להגיע להנהלת קהילה ולדבר? עמית

מה נשתנה?


 

עדכונים מצוות שינוי


 

בשטח:

ממשיכים להסביר לחברים את דפי התקציב לאחר השינוי.


 

ב"חוברת":

דיור ושיכון – יצא נוסח מתוקן לפרק (חבל שאי אפשר להדפיס כסף במהירות שמדפיסים נוסחים חדשים)... בקרוב נחלק לחברים.

בעלי צרכים מיוחדים – תחום שדורש תשומת לב מיוחדת. לעין שמר יש תקנון די חדש בנושא זה, ואנחנו עובדים על התאמתו למודל השינוי, בעזרת עופרה ארנון מאירגון "אהדה" של התנועה, ובהמשך גם בעזרת המשפחות הרלוונטיות.

פרסונלי:

יפתח עממי ערך את טבילת האש שלו בשיחת קיבוץ (וטוען בתוקף שהיה ממש בסדר!) מחכים להצבעת הקלפי שתאשר את מינויו למלווה התהליך, וניכנס לעבודה נמרצת.

להתראות מצוות השינוי


 


 


 


 


 


השבוע בפותחים שבת:

קבלת שבת המוקדשת לט"ו בשבט עם שירי עצים ופרחים, תקרובת מתאימה, וסרטון קצר על תנשמות ובזים המשמשים מדבירים ביולוגיים.


חגי ארליכמן יקדים את הסרטון בדברי הסבר קצרים.


 

רוב תודות ליסמין בן מיור גבע על הדרשה האורגינאלית שנשאה על פרשת "בא". בעקבות ציוני הזמן המופיעים בפרשה: "ובחודש האביב בארבעה עשר בו..." דנה יסמין בגורמים ובסיבות שהולידו את הצורך בעיבור השנה בלוח העברי. את דבריה המחישה במדרשי אגדה יפים.


 

חן, חן לזמרים: סהר חופי, הדס זרטל ופז הנחמודת, ולשלישייה: אילן, קובי ויואל על תרומתם האיכותית לקבלת השבת בשבוע שעבר.

ענה.


 


 

כך היינו - כך נהייה

"כל העולם פתוח לפנינו" ענתה בטבעיות עומר גרנות בסוף הפגישה ותמצתה את כל ההבדל כולו בין עולמם של ילדי המוסד היום לזה של חניכי הדור הראשון בשנות ה- 40 של המאה ה- 20.

אחרי 60 שנות, כשב"מבואות עירון" סופרים דור שלישי של סבים בנים ונכדים הלכנו לבדוק איך היינו? מה חלף ומה נשאר? איך היה ואיך זה היום?. נפגשתי עם שלושה דורות של משפחת גרנות:

כיתה גדולה זה:

גיורא: "תומר" (רק מענית ) = 16

נטע: "שקמה חבצלת" = 52

שגיא: "ניצנים" (רק עין שמר) = 21

עומר: מי סופר?... אין לי מושג. אולי 150 ב- 6 כיתות י"ב מכל יישובי הסביבה


 

הכי בראש ללמוד:

גיורא: בעיקר מקצועות הדשא... כדורגל למשל. כמעט ולא היינו בכיתה.

נטע: המקצועות הריאליסטיים – מתמטיקה, ביולגיה וכד'.

שגיא: מקצועות ריאליים וטכנולוגים.

עומר: אף מקצוע, אבל צריך ללמוד לבגרות כי בלי בגרות אי אפשר היום. אז אני משקיעה.


 

מורה לחיים:

נטע: אהבתי את אידה פלגי (מתמטיקה וביולוגיה). אבי אלון היה מחנך ומורה

אהוב על הרוב וגם עלי.

גיורא: מורדי לביא ואלי שדמי (היסטוריה) .

שגיא: אלי מנדה (כימיה ביולוגיה) כי היה אכפת לו ולדעתי הוא מיצג תקופה במוסד שאיננה.

עומר: צילה ליס (אומנות) ויעל פרי (ספרות) - שהיא גם המחנכת שלי.

ומה אומר לכם הקול הבא? "חדר מטפלת"...

גיורא ונטע: שם מתכנסים לשמוע את הרדיו היחיד שהיה

שגיא: כוס קפה עם עוגה לפני השיעור הראשון

עומר: חדר מטפלת אין אבל יש "חדר מחנכת" בלי רדיו ושום

דבר, ולפעמים - יש שם מחנכת.


 

ארון הבגדים:

נטע: חולצה אחת חדשה לחורף. חולצה אחת חדשה לקיץ – וזהו. את החזיות קיבלנו מהמחסן

של חנטקה.

גיורא: סט בגדי ערב ובוקר, זוג נעליים אחד לחורף וזוג סנדלים לקיץ.

שגיא: אלכס הכניס תלבושת אחידה בשיעורי ספורט. חוץ מזה בגדים חדשים בתחילת

עונה ואת השאר ירשנו מ"הגדולים" שהיו לפנינו.

עומר: יש לי בבית ארון משלי מלא בגדים ועוד הרבה במחסן...אם חסר הולכים לקנות חדשים.

אבל תראי מה אני לובשת רוב הזמן! טי-שירט של "מבואות עירון".

דרור: גם לי יש כבר חולצת מוסד!!!


 

צלילי המוסיקה:

נטע: מוסיקה קלאסית שלמדתי לאהוב מאמא ושחרזדה שלמדתי על-פה מאבא,

להקות צבאיות (בעיקר להקת הנח"ל) וכמובן - קליף ואלביס .


 

אני זוכרת את היום שבתיה שטראוס השמיעה לנו

פעם ראשונה תקליט ואמרה: "אלה יהיו מאוד

חשובים וידועים!".

זה היה תקליט של "הביטלס"...


 

שגיא: פינק פלויד, שלמה ארצי שהיה בתחילת הדרך, וכבר הפציעו תיסלם, בנזין וגזוז.

עומר: ביטלס, פינק פלויד, קווין, הדלתות, The Killers. ישראלים לא שומעת.


 

דברים אסורים ופשעים קטנים :

גיורא: פריצות למטבח בלילות (היינו נורא רעבים כל הזמן) וגניבת הווספה של

מורדי לחארקות ליליות. לפעמים גם את הג'יפ של הפלחה.

שגיא: פה ושם גניבות קטנות – אבל בס"ה היינו די חנונים.

עומר: עכשיו העיפו שני חבר'ה על אלימות. מעיפים גם על היעדרות משיעורים.

מעשנים מאחורי בית הקברות אבל אני לא יודעת על מישהו שהעיפו בגלל זה.


 


 

השריקה של התנועה:

נטע: לפחות 2 פעולות בשבוע. המדריכים היו אלילים, ראש הקן היה יותר מאלוהים ואף אחד

לא העז ל"הבריז" מפעולה או טיול בלי אישורו של ראש הקן. וסמל בוגרים - היה הכי

חשוב.

גיורא: לא הייתי מדריך אבל הייתי ראש הקן. התנועה הייתה הרבה יותר חשובה מהלימודים.

עומר: אני לא בתנועה. זה לא מעניין אותי. לתנועה הולכים בעיקר ה"פנימיסטים" (מהפנימייה).


 

יתכן ולא תקבלי סמל בוגרים?...

עומר: מה זה סמל בוגרים?


 

כשאהבה פורחת:

גיורא: בשביל זה היה חדר אוכל. כולם הסתכלו, שלחו מבטים, ובדקו מי

מסתכל על מי. השתמשנו גם בשליחים שיבקשו בשמנו "חברות".

נטע: מתחיל במבטים ופתקים ונמשך בהרבה הליכות לילה אין סופיות

בשדות...

שגיא: חוץ מפתקים גם אנחנו שלחנו שליחים שיבקשו "חברות".

עומר: צ'אטים, SMS , פייסבוק, טוויטר. אין דבר כזה "דרך מקובלת" כל אחד עושה איך שבא.


 

חלומות ושאיפות לחיים:

נטע: מי חלם? בטח לא על לימודים או חיים אחרים. הקיבוץ הכתיב ואנחנו הלכנו בתלם.

גיורא: אני כל הזמן חלמתי על נטע...

שגיא: חו"ל בכלל ודרום אמריקה בפרט. ה"טיול" כבר היה חלק ממה שצריך להספיק בחיים.

עומר: מבחינתי כל העולם פתוח לפנינו. אנחנו נהיה בחו"ל, נלך לאוניברסיטה (כי בלי לימודים

גבוהים אי אפשר) ונחייה כמו שנרצה ואיפה שנרצה.

דרור: ... ואני רוצה ללמוד וטרינריה.


 

בשלב התודות למשפחת גרנות ורגע לפני שנפרדנו, עומר עוד אומרת לי:

"את יודעת אין כבר שמות לכל כיתה. יש שם לשכבה והכיתות נקראות י"ב-2 י"א-3 ח-5".


 

כנראה בדרכה שלה מנסה עוד פעם לעזור לנו להפנים

"שזה לא כמו שהיה בתקופת הסבים".

לעצמי חשבתי: טוב שכך. עדות ש"מבואות עירון" איננו מוסד סגור, ולהתברך שלאורך השנים ידעו לחדש ולהתעדכן, כדי להיות אבן שואבת ומקום למצוינים ומצויינות.


 


 


 


 


 

לכי תשאלי את איגנץ ועלית


 

כמו צמחיית הגן המקומי גם צוות הנוי מתפרס על פני שמונה עשורים של חברים שנולדו כאן, נטעו שורש והקימו בית.

מנהל הנוי עטר שנפלד (הנדסאי אדריכלות ונוף), אורי אשכולי,

שלמה ברכה (בוגר קורס גינון ונוף) וגיא משיח.

ט"ו בשבט, הזדמנות חגיגית לברר עם הגננים סוגיות שורשיות וענפות של עבר, הווה ועתיד.


 

אתם פועלים באחד התחומים החשופים והרגישים הנוגעים לכל האוכלוסייה

עטר: כשנכנסתי ב-2009 שמתי לעצמי למטרה לצבוע את הגן בצורה אחרת.

במהלך השנה התמקדנו בהורדת צמחיית גינות וותיקות ומנוונות. אפשר היה לראות את זה בגינות שליד הקרוונים, ליד האנדרטה ובניין הארכיון, בשכונות מגורים ועוד.

בכל מקרה הכיוון הוא לפתוח את הנוף ולהכשיר גינות לנטיעה חדשה.


 

יתכן שאצלנו הצמחייה צפופה מדי וגבוהה מדי?

אורי: זה קיבוץ של פולנים שכל אחד רצה שיראו אותו אבל שלא ידעו על כך...

ולכן נטעו עצים שמטרתם להסתיר את מה שרצו להראות...


 

גיא: כאשר אנחנו מנקים וגוזמים נחשפת בניה, איך לומר זאת בעדינות, שאיננה משיאי האדריכלות. אפשר ללמוד מזה, שהצמחייה שנראית צפופה מדי, משמשת

גם לכיסוי מבנים מוזנחים.


 

עטר: צפוף זה עניין יחסי. לכל אחד נטיית הלב שלו. לדעתי הצמחייה לא צפופה.

מכיוון שאינני חי כאן לבד צריך למצוא את שביל הזהב שבו רוב החברים יהיו מרוצים.


 

שלמה: קיימת בעיה שעצים רבים נטועים בצמוד לקירות בית המגורים - דבר שאינו נכון. פעם הם היו קטנים ולא ראו קדימה שיגדלו להיות ענקיים. אבל מה לעשות שחלקם מוגנים בחוק ולא ניתן להורידם.


 

איך קובעים סדרי עדיפות בין הציבורי והפרטי?

עטר: בהגדרת התפקיד אנחנו אמורים לתת פתרון לבעיות מאסיביות כמו גיזום עצים גדולים או שיחיה גדולה או עבודות גינה שמחוץ ליכולת החבר.

מכיוון שהפניות רבות - לא תמיד נשאר זמן לתפקיד העיקרי שהוא הגן הציבורי.


 

גיא: בעיות תקציב מכתיבות סדר יום. שעות עבודה מוגבלות וצריך לחלק בין טיפול בחברי קיבוץ ותחזוקת בית-קברות, וכך לא נשאר מספיק זמן לשטחים ציבוריים.


 

פתרונות אפשריים לרוחב היריעה וקוצר הזמן?

גיא: הפרטה חלקית של שירותי הנוי לגינות פרטיות, תאפשר לחברים לפנות לצוות הנוי לסייע לחברים לתחזק גינותיהם ברמת הוצאה נמוכה ולצוות הנוי לתגבר עצמו בעובד או שניים. נראה לי שכולם יצאו נשכרים.


 

עטר: מגמה נוספת בגינון ציבורי היא לנטוע צמחים חסכוניים בעבודה רבה וצריכת מים, וכך להתגבר על מחסור בכוח אדם ותקציבים.


 

עם כל תנופת ההתחדשות הנראית לעין נדמה שהצמחייה אצלנו לא משתנה.

עטר: אין ספק שב- 10 השנים האחרונות יש פריצת דרך בתחום איקלום וצמחים חדשים.

אצלנו היסטורית צוותי הנוי והתקציבים - קטנים, כך שרוב האנרגיה הופנתה לשימור הקיים וכמעט לא הייתה השקעה בשינוי וברענון מגוון הצומח.

מאז כניסתי לתפקיד אני מנסה לצבוע את הגן בצבעים ובגוונים אחרים.

בכל מקרה על פרחים או צמחים עונתיים, שמוסיפים כידוע הרבה צבע, אין מה לדבר, בגלל עלויות גבוהות במים ותחזוקה.


 

אם היו נותנים לכם לעצב את גן העדן המקומי - מה הייתם בוחרים?

שלמה: שלד הגן העכשווי - יפה ונכון. הייתי רוצה עוד צבע ובפינות צמחיה משתנה כדי להוסיף גיוון.


 

אורי: אני מעדיף מרחבים פתוחים. לכן הייתי מוריד שיחים כדי לגלות את האופק אם אפשר עד גלעם ועד בכלל.


 

גיא: כל בית צריך עץ גדול על ידו. אבל אם לבחור - אז עצי פרי. הייתי שמח אם נגיע לטפח מספר אזורים ציבוריים כמו פינת הזיכרון שליד מגרש הספורט הפתוח,

את הגינה שמעל המקלט ליד חדר האוכל - ובכלל להגיע לגינון עם נראות בולטת להנאת הציבור.


 

עטר: במועדי הנטיעה הקרובים, ננסה להוסיף עצי פרי וצמחיה, שיעמדו בקריטריונים של שינוי והתחדשות תוך שמירה על מסגרת תקציבית.


 

לסיום האם תוכלו להרחיב על "מגמות חדשות בכיסוח הדשא" שנראו כאן לאחרונה?

אורי: בשמחה. קוראים לה עיזית והיא צורפה לצוות במסגרת ניסוי חדשני שמגלגל רעיון לפיו "עיזה לכל שחת - וחסל סדר רעש מכסחת". כנראה שהניסוי והעז הקדימו את זמנם ועכשיו רק נותר להחליט מתי נגלגל את הניסוי על האש.


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 

שיחת קיבוץ

26.1.10


 

השכרת אולם הספורט למ.א. מנשה


 

ניב רונן: מונחת לפנינו הצעה מטעם המ.א. מנשה, שתיקח על עצמה את הטיפול באולם הספורט שלנו תמורת שימוש במבנה ללא תמורה כספית ל-10 שנים.

האולם פועל כרגע ללא היתרים ורישיונות. מצבו לאחר 30 שנה, לא טוב וכל שנה שעוברת רק מריעה את המצב. המועצה מוכנה להשקיע במקום כ- 600 אלף ₪ לטובת שיפור הציוד, התאורה, המושבים, המשטח וכו'. עין שמר יהיה זכאי להמשיך ולהשתמש באולם לכל מטרה - עם עדיפות לאירועים שלנו. אני ממליץ לשיחה לקבל את הצעת המועצה האזורית מנשה.


 

אמיר תומר: מה מעמדו של חדר הכושר בעסקה?


 

ניב רונן: בשלב הראשון חדר הכושר אינו כלול בהסכם וימשיך להיות באחריותנו.


 

שלמה שחר: מצבו הבריאותי של האולם בכי רע. אם לא ישופץ, בעוד כמה שנים כבר לא יהיה בר שימוש. אם רצוננו שהאולם ימשיך לתפקד, אין ברירה אלא ללכת להסכם זה, שרק ניהנה ממנו. לכן אני ממליץ לקבל ההצעה.


 

מרק ברצלבסקי: מה עם אתר הזיכרון הצמוד? האם המועצה מתחייבת לשמור עליו?


 

רקפת זוהר: האתר נשאר באחריות עין שמר, אולם ההסכם מכסה את כל סוגי הנזק שעלולים להיגרם לאולם או לסביבה.

ההסכם יובא להצבעת הקלפי הקרובה.


 


 

מועמדות הראל יגודה למנהל קהילה


 

רוני גלעד: הצוות שמינתה הנה"ק למציאת רכז קהילה חדש, כלל את ענת גרוסמן, רוני גלעד, רקפת זוהר, אילן לוטן ועומרי כנען מגן שמואל המלווה החברתי של עין שמר מטעם התנועה.

בשלב ראשון החלטנו להוציא מכרז פנימי, והראל הציג מועמדותו. לאחר שנפגשנו עם הראל החלטנו להמליץ עליו ולא להמשיך בחיפוש מועמדים נוספים בתוך הקיבוץ או מחוצה לו. הסיבות להחלטתנו: להראל מוטיבציה גבוהה למילוי התפקיד. הוא אוהב את

עין שמר ואת אנשיה, והוא מכיר היטב את הקיבוץ לאחר שנים רבות של חברות בהנהלות הקיבוץ (כלכלית וקהילה), בצוותים שונים, כולל צוות הסכמות אותו הוביל. יתר על כן, קיבלנו מסר חזק מהציבור (בשיחות קיבוץ ואחרות) שקיימת ציפייה לפתח דור מנהיגות חדש ולתת צ'אנס למנהיגים מקומיים. גם לדעת הצוות אנו נמצאים בסיטואציה ובנקודת זמן בחיינו, בה יש חשיבות רבה למנהל קהילה מקומי שיכול לקחת חלק בהנהגת הקיבוץ. נראה לנו שהנושאים העומדים על סדר היום שלנו הם כאלה שמחייבים הכרעה אישית ואחריות אישית כלפי המקום.

מכל הסיבות האלה מצאנו לנכון להמליץ לשיחה ולחברים לבחור בהראל יגודה כמנהל הקהילה, לקדנציה של 4 שנים כמקובל למשרה זו. לגבי היקף המשרה - מצאנו לנכון להרחיבה למשרה מלאה, מה שיחייב את הראל להפסיק תפקידו כמנהל הרכש במפעל.


 

יגאל סיטנר: האם זה יהיה התקן מעכשיו?


 

רוני: זה יהיה התקן לעכשיו.


 

הראל יגודה: מודה לרוני על הדברים. כמנהל קהילה אני רואה חשיבות להתרכז ולשים דגש על הנושאים הבאים:

אראה הצלחה בתפקידי אם לאחר 4 שנים הקיבוץ ירצה שאמשיך וזאת כתוצאה מהדברים שהצלחתי לממש ולא בגלל מה שעוד לא מומש. כמו כן אני מקווה שחברי הקיבוץ ילמדו לראות את התמונה הרחבה ושסירוב לבקשה אישית אינו משום טענה או חוסר רצון אלא מתוך שיקולים רחבים.

אני מבקש את תמיכת החברים ומקווה שנוכל לצאת יחד למשימה החשובה של המשך הדרך של עין שמר.


 

אורי שפירא: מצפה מכל בעל תפקיד בעיקר בכיר, לפעול במסגרת ההחלטות שלנו, ללא איפה ואיפה. מה עמדתך?


 

הראל: לאורך שנים נהוג היה ללכת על הסכמים אישיים, תופעה והתנהלות שצריך לצמצם. עם זאת צריך לזכור שקהילה היא גוף חי ואי אפשר להימנע לחלוטין מצעדים כאלה. לדעתי זה תלוי במידת הגיבוי שממלא התפקיד מקבל מההנהלות השונות.


 

יוסי אייזן: מה כוונותיך לגבי הרכב הנהלת הקהילה.


 

הראל: אין לי תשובה ברורה. אם אבחר ייקח זמן עד שאגבש עמדה. בשלב הראשון הנה"ק תישאר בהרכב הנוכחי.


 

נילי ארבל: תומכת בהצעת הצוות. מלווה את הראל כבר בכמה ועדות והוא נראה לי מתאים. זה הזמן להתחיל להעביר השרביט לבנים, וזו הצעה טובה וראויה.


 

אבישי גרוסמן: תומך בהצעה - כי לא לומדים שחיה בהתכתבות. יש לתת לחברים חדשים הזדמנות, ולתת להראל ולנו את ההתנסות הזו. רואה חשיבות עליונה שאנשים שלנו ימלאו תפקידים. מאחל להראל הצלחה.


 

ענת גרוסמן: כפי שרוני ציינה, רבים רוצים לראות חברים שלנו בתפקידים בכירים. מברכת את הראל שהציע את עצמו לתפקיד. הראל אוהב את עין שמר ואוהב את האנשים. לוקח על עצמו את התפקיד מתוך הכרות קרובה של הבעיות והקשיים. הראל לא פגיע כל כך וזוהי תכונה חשובה לממלא תפקיד. התפקיד קשה ומורכב ולא ניתן למלא אותו בצורה מושלמת. לכל אחד ואחת יש חולשות ואיש אינו מושלם. גם לא אנשים מבחוץ שיבואו למלא את התפקיד. מאחלת לך בהצלחה!


 

עמרי כנען: התבקשתי לסייע לצוות, שראה לנגד עיניו את טובת עין שמר. מניסיוני בליווי קיבוצים, מנהל שהוא גם חבר איננו מצב קל בגלל כפל נאמנויות בין היותו חבר מן השורה באגודה שיתופית ובין היותו בתפקיד המחייב לשמור על כללים, החלטות ומסגרות תקציב. נדרשת גישה מקצועית המפרידה בין השניים. הצטרפתי לעמדת הצוות, עם כל הזהירות, כי מניסיוני בשנים האחרונות חשוב שבעין שמר יהיה חבר בתפקיד זה. אנשים בעלי כישורים ואכפתיות כמו הראל לא נמצאים בקלות. אני מאמין שהראל מודע למחיר שיש בבחירת חבר והוא מועמד טוב.


 

עודי דגאי: מהיכרותי עם הראל, חושב שהוא מתאים. יש מקום גם לחזק מנהיגות מקומית. יש בו שילוב של חיספוס עם אוזן קשבת ואני מאמין שאחרי תקופת התחשלות בתפקידים קודמים - יעשה את התפקיד היטב. אעשה כמיטב יכולתי לסייע.


 

רקפת זוהר: מצטרפת לתומכים. חשוב לציין שנכנס לתפקיד קשה בתקופה קשה של קבלת החלטות תוך כדי תנועה, ירידה ברמת ההסכמות, והרבה מצבי קונפליקט. מצטרפת לאלה המאמינים שמתאים לנו כרגע אדם מבפנים, יחד עם זאת יהיה חסר אדם חיצוני המביא איתו יתרון בסיטואציה בין אישית נפיצה. נצטרך למצוא פתרונות למצבים לא קלים – ואני שמחה שהראל מצטרף להתמודדות


 

מרק ברצלבסקי: דיברת על שכונת בנים אבל לא הזכרת את בעיות הדיור הקשות שלנו.


 

הראל: יחד עם בעיות התשתית שציינתי, אין ספק שזוהי אחת הבעיות המרכזיות, שניתן לשפר יחד ע"י טיפול בשכונת הבנים.


 

ההצעה תובא להצבעת הקלפי הקרובה


 

מינוי יפתח עממי כמלווה השינוי במקום טל ישראלי


 

רקפת זוהר: טל נאלץ לפרוש מסיבות אישיות. פנינו ליפתח עממי שעבד עם טל באופן צמוד בשלוש השנים האחרונות וממשיך לעבוד איתו ובהדרכתו. עיקר תפקידו של יפתח יהיה לסייע בהעברת התהליך בציבור. יפתח ימשיך את עבודת טל ישראלי – והעסקתו לא תוסיף עלויות לתהליך.


 

יפתח עממי: אני חבר עין חרוד מאוחד. כיהנתי 4 שנים כמנהל קהילה בשנים בהן העברנו את התהליך בעין חרוד. היכרותי עם המודל של עין שמר מתבססת על הדמיון הרב למודל של עין חרוד. להבנתי, ההצעה והמודל אינם הצעה לפירוק הקיבוץ כי אם לשינוי הקיבוץ. אמנם, שינוי מעמיק ומשמעותי שיש לקחת אותו בכובד ראש ולהעניק לו את המשקל הציבורי הראוי. אני מודע לכך שלתהליך מתלווים חששות הנובעים בעיקר מחוסר מידע לגבי תוכן השינוי ולגבי ההשלכות שלו בעתיד. אינני מיסיונר שינוי. אני בא לתרום מניסיוני ולעזור להנהגה המקומית שמובילה את התהליך.

הלו"ז שאני צופה:

ינואר-פברואר : פגישות אישיות בבתי החברים להסברת המודל

פברואר-מרץ: פגישות עם קבוצות רחבות יותר, בעיקר קבוצות גיל, להסברת המודל

מרץ -אפריל:

אפריל-מאי:

שרה אבל: תרחיב על המצב בעין חרוד לאחר השינוי.


 

יפתח: אנחנו בשלב הטמעת היבטים טכניים ועדיין לא התחלנו בשלב המעשי. לגבי התהליך בעין חרוד – הוא ארך מעל עשר שנים. באמצע היה שלב שבו עבדו שני צוותים מקבילים, והוא נגמר בלא-כלום. לבסוף, המזכירות הקימה צוות שהחליט לעבוד עם טל ישראלי על מודל רשת ביטחון. המודל עבר בהצבעה ראשונה ב-64% ובהצבעה שנייה ברוב של מעל 80%.


 

אילן לוטן: להערכתי, בעין שמר כמחצית החברים תומכים בקיבוץ שיתופי וחצי בדיפרנציאלי.

הסיבות לתמיכה בכל דעה מורכבות ולא אחידות. בתחילת המהלך הציבור לא שותף ולא התאפשר לו לתת כיוון למהלך העתידי, גם החלטת הבסיס נמנעה לציין איזה סוג שינוי רוצים וזאת כדי להימנע מדיון, כמתבקש. בתהליך בניית ההצעה לא ניתנה לחברים הזדמנות להשפיע ולכוון.

גם בשלב ההצעות, הבא אחרי שנה וחצי של הסתגרות הצוות והוצאה של כ – 200000 ₪, הובהר לתומכי השיתופי שלא ניתן להעלות הצעות לשינוי שיתופי ועורמים קשיים על החברים להציע הצעות. ניתן לומר שכחצי קיבוץ מודר מהתהליך. על רקע זה אני שואל אותך איך אתה רואה את עצמך משתלב ומוביל מהלך כ"כ מעוות, חד צדדי, לא משתף וחסר תקדים בעין שמר ואולי בקיבוצים בכלל.


 

אורי שפירא: יפתח הוזמן לשמוע ולהשמיע איך מתקדמים. חבל להתחיל שוב את אותו דיון שאילן כל הזמן מנסה לקבוע בו את הכללים. יש כאן הצעות והצבעות ביניים שאינן מחויבות ברוב של 75%. אותן אפשר וצריך לקיים.


 

יפתח: בניסיון של עין חרוד, עבודת שני צוותים במקביל אינה יעילה ולא מובילה לשום מיצוי. כדי להכין הצעה - אי אפשר לערב את כל הציבור בכל סעיף. יש לאפשר לצוות לגבש החלטה שלמה שחלקיה תואמים זה לזה, ולהציג אותה לציבור.


 

אורי אשכולי: למעשה התחלנו כבר בתהליך. יש דברים שצריך לדון בהם לפני הגשת ההצעה ע"י הצוות. כל עוד לא דנו אין מקום להגיש דפי תקציב/משכורת לציבור.


 

יפתח: החשיבות בהצגת ההצעה בשלבים היא בכך שניתן להציג מניפה של "גבולות גיזרה". מגיע רגע בו צריך להניח על השולחן הצעה ולומר מה יש בה ומה אין בה - והציבור יכריע.


 

אבישי גרוסמן: לא סוד שיש אי שביעות רצון לגבי דרך הניהול. מן הראוי להציג שני מועמדים לתפקיד של יפתח כדי שהציבור יחליט. מציע להזמין את טל ישראלי לשיחת קיבוץ כדי לשמוע את הערכתו ולקחיו לגבי תהליך השינוי אותו הוא הנחה.

חנה יגודה: אילן צייר תמונה שחורה שאיננה נכונה ומדויקת. כן שותפנו בתהליך לכל אורכו. לגבי הצעת אבישי - למה שני מועמדים? צריך לומר באומץ שהגיע הזמן להתקדם. אני שייכת לאלו שעדיין לא החליטו - אבל מה לעשות צריך להגיע להכרעות. ברור שלא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור לימי בית אלפא הראשונים. מברכת את יפתח שמוכן לנסות לעזור.


 


 

רקפת זוהר: היתרון ביפתח הוא בהיותו ממשיך ישיר של טל, באותה תוכנית, הן מבחינת התוכן והן מבחינת דרך העבודה. לחפש מועמד חדש פירושו לחפש דרך חדשה, תהליך חדש (והוצאות חדשות..). לדעתי אנחנו חייבים לעצמנו את מיצוי המהלך הנוכחי. דווקא עכשיו כשמגיעים לשלב של שיתוף כלל הציבור - לא נכון לעשות סטופ. מי שאינו מרוצה מהמועמד - יכול להצביע נגד.


 

נילי ארבל: הצעת אבישי היא עוד ניסיון שלא לדון בכלל. אזכיר כי הקיבוץ ביקש צוות שיוביל שינוי. לכן מה כל הדיבורים והטענות שעלו? הרי בחצי השנה האחרונה בטענות מטענות שונות, לא מאפשרים לקיים דיון בהצעה. בואו נקרא את החוברת - נדון בכל מילה, משפט וסעיף - ונכריע.


 

אורי תומר: מציע לבצע עוד מפגשים, כולל בהצלבות בין השכבות, כמו במפגשים עם גלעד לוי בהם עלו חששות, חרדות ושאלות - שתרמו רבות.


 

רקפת זוהר: יש הזדמנות לצאת לדרך ואני מקווה שהחברים יתנו אמון ומנדט ליפתח ולצוות לצאת לציבור.


 

מועמדות יפתח תובא להצבעת הקלפי הקרובה.


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 

ועדת מס"א{מניעת סמים ואלכוהול} עוסקת בימים אלה באבחון הדעות, השאלות, התהיות בחתך גילאים, כדי להתוות את הדרך הרצויה והמתאימה לעין שמר. כל זאת בעזרת צוות מס"א של המועצה האזורית. כחומר רקע מציע קטעים מתוך כתבה מאת ארנון לפיד ב"קיבוץ". לידיעת ההורים הסבים וגם הצעירים.....כחומר למחשבה. שמוליק בן דור

מחקר: קיבוצניקים יותר מסוממים


 

לא נעים ומפתיע: שכיחות השימוש בסמים, בקרב צעירים מעל גיל 18, גדולה פי ארבעה בהתיישבות העובדת מאשר באוכלוסייה העירונית. רגע, זה עוד לא הכול: בקיבוצים נפוץ השימוש פי שניים מאשר במושבים!

הרשות למלחמה בסמים: הצעירים בקיבוצים משתמשים בסמים יותר מכל אוכלוסייה אחרת. ד"ר יוסי פלד מומחה לטיפול בהתמכרויות, מציע דרכי התמודדות


 

"צעירים ביישובים כפריים, ובפרט בקיבוצים, מעשנים הרבה יותר סמים מאלה הגרים בעיר" - ... 40% מבני הקיבוצים משתמשים במריחואנה ובחשיש, לעומת 8.5% מבני גילם העירונים.

ממצאים חשובים, ועגומים, נוספים שעלו מהמחקר: בקיבוצים משתמשים בסמים פי

שניים יותר מאשר במושבים, ומקום ההתנסות הראשונה הוא, בדרך כלל, דירת הנעורים בקיבוץ; 70% מבני הקיבוצים, היוצאים לטיולי תרמילאים שמשכם מעל חצי שנה, השתמשו בסמים, לעומת 32% בקרב אלה שטיילו פחות משלושה חודשים.

"השינוי בעמדת הצעירים מהמגזר הכפרי", אומר יאיר גלר, מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, "עומד בסתירה לזה של בני גילם העירונים. שם נשמרת יציבות לאורך שנים בהתנגדות לסמים, ועומדת על 85%. מגמה זו מדגישה עוד יותר את הצורך שלנו להתערב, באמצעות תוכניות מניעה והסברה, כבר בבית הספר היסודי".


 

סמים ואלכוהול כנורמה מקובלת

"מדובר בנתון סטטיסטי, שעלה במחקר של רשות הסמים, ואי-אפשר להתווכח איתו", אומר ד"ר יוסי פלד, סוציולוג חינוכי ומרצה באקדמיה.

העמותה, שמרכזה במבנה ששימש בעבר את "מקורות", בצומת גולני, מקבלת צעירים מגיל 18 ומעלה, המכורים לסמים, אלכוהול, הימורים ובעיות אכילה - לטיפול בשיטה ייחודית, שיטת 12 הצעדים. מדובר בהליך מקוצר ויעיל, שאנשי המקצוע מגדירים אותו כהצלחה פורצת דרך. וכן, בין המטופלים קיבוצניקים רבים.

ד"ר פלד מכיר את התופעה היטב, מפגישותיו עם בני נוער, מהעיר ומהקיבוצים ... העוברים שלבי גמילה ושיקום ומנסים ללמוד לחזור לחיים רגילים. "המטרה במפגשים האלה - לחנך למניעה ולהסברה, והמציאות בשטח מלמדת שבני הנוער העירונים חשים אמפטיה כלפי המטופלים, ולפעמים נתפסים לבהלה למראה התוצאה שגורמת ההתמכרות. בני הקיבוצים, לעומת זאת, מגיבים יותר באדישות".

הסברים והסברים

יוסי פלד: "הנוער מההתיישבות העובדת רואה בשימוש בסמים ובאלכוהול נורמה מקובלת, בדומה לעישון סיגריות. הסמים והאלכוהול נתפשים כחלק מהפעילות

החברתית. מבחינתם, זה נורמטיבי 'להיות בסוטול', 'להרגיש הי' ו'לדפוק את הראש'. זה כיף כזה".

"שורש הבעיה מצוי בעובדה שבמשך שנים רבות הקיבוץ ראה עצמו ישות נפרדת מהחברה הכללית, והרבה איסורים, שחלים על היחיד בחברה הזאת, נתפשו כמקובלים בקיבוץ, כי זה 'אצלנו בבית'. כך היה, לגבי נהיגה על טרקטור ללא רישיון, פריצה למטבח או ללול, ועוד. על דברים כאלה, ואפילו חריגים יותר, לא קראו למשטרה, כי 'את הבעיות שלנו נפתור בתוכנו, ולא נוציא כביסה מלוכלכת החוצה'. הקיבוץ, כחברה סגורה, ניסה לטפל במקרים, שהם עבירות פליליות, בכליו הוא, כישות האחראית".


 

אחת הרעות החולות, אומר ד"ר פלד, היא תרבות הפאבים, המשגשגת בקיבוצים. זה התחיל בסוף שנות השישים, לאחר מלחמת ששת הימים, ותחילת שנות השבעים, כשאת הקיבוצים הציפו "ילדי הפרחים" והמתנדבים מחו"ל "עד לאותן שנים עדיין היה לבני הנוער עניין בתרבות ישראלית מקורית (חברות נוער, ריקודי עם טיולים) כל אלה כמעט נעלמו לטובת תרבות הפאבים, המלווה בשתיית אלכוהול, ולעיתים גם שימוש בסמים".


 


 


 

אמא, אבא, יש לי משהו לספר לכם...

"... להורים קשה, כנראה, להתרגל לעובדה שהאחריות על התנהגות
ילדיהם חלה כיום עליהם באופן אישי ולא על הקיבוץ, ככלל. חלק מההורים, ילדי הלינה המשותפת בעבר, לא גדלו בבית ההורים אלא בבתי ילדים, כשהקיבוץ היה הכתובת העיקרית לגידולם ולחינוכם של בניו. תחושת הביטחון של מקום מרוחק, מגודר ומנותק, כביכול, ממוקדים של בעיות סוציאליות עירוניות - מקנה כיום להורים ביטחון מדומה, ותחושה שהילדים בידיים טובות, במקום בטוח. זה ממש לא כך. המציאות מלמדת, למרבה הצער, שהילדים עושים שטויות, ואין מי שימנע או ירתיע.

לילדים של אז, שהם ההורים כיום, קשה לתפוש ולהפנים את התמורות שחלו בחברה

כלל, ובחברה הקיבוצית בפרט, החשופה יותר מתמיד להשפעות מבחוץ.

בגלגולו החדש, עשה הקיבוץ תפנית של 180 מעלות: ממצב של אחריות טוטאליות לגבי הפרט, עברה
האחריות לידי ההורים, והם עומדים חסרי אונים מול המצב הזה
".


 

לפני הנפילה

"ההורים חייבים לעבור שחבור מחדש (רה-סוציאליזציה), לגבי מקומם ואחריותם כלפי הילדים. עליהם להפנים שהקיבוץ כבר אינו אחראי, שאין יותר מטפלת, ולכן עליהם לגלות ערנות, לעקוב מקרוב אחר מעשי ילדיהם, ולעודד בדחיפות פעילות מניעה. כבר מגיל צעיר יש ללמד ולחנך את הילדים לניצול זמן פנוי, בחוגים ובהעשרה, וליצור עבורם מרכזי בילוי מעניינים, כתחליף לפאבים. חשוב מאוד להחזיר את הנוער לתנועות
הנוער, לעודד אותו למעורבות בחברה הישראלית, ולגנות, בלי טיפת סלחנות והבנה, את השימוש באלכוהול ובסמים. הייתי מאוד שמח לראות בהיעלמותם של הפאבים מהקיבוצים".


 

שפעת העופות

החל מיום ג' 26.1.10 נמצא נגיף שפעת העופות בלול הסמוך לעין שמר ומנוהל ע"י בני צמח.

במהלך היום של 27.1.10 הגיעו נציגי משרד הבריאות והחקלאות לבדיקה והערכת מצב.

נכון לעכשיו מומלץ לחברים ועובדים שבאו במגע עם העופות בשבוע האחרון להיבדק על פי פרוטוקול משרד הבריאות. היקף המגפה נכון ליום ד' 27.1.10 - נקודתי ומקומי ללול עין שמר.

הנושא נבדק והנחיות לגבי הסגר וכד' - יעודכנו מדי יום ע"י הרשויות המוסמכות.

על פי הנחיות משרד הבריאות - כל אדם ברדיוס של 3 ק"מ מלול הקיבוץ, שהיה במגע עם עופות ומגלה תסמינים של שפעת - מוזמן לפנות למרפאה לצורך שיקול למתן טיפול תרופתי.


 

בחדר תאי הדואר ניתן למצוא דפי מידע ורקע על המחלה, התסמינים והטיפול.

חברים מוזמנים להצטייד ולקרוא.


 

חשוב שתדעו:

צוות המרפאה וגורמי ניהול אחרים מתעדכנים מיידית ברצף המחלה וניידע את הציבור אם יהיה צורך.

בשלב זה יש להימנע מלהגיע לאזור לולים - כך תהיו בטוחים מפני הידבקות.


 

בברכת בריאות שלמה - צוות המרפאה


 


 

שאילתא - יורם תומר

מי קבע את המקום להטמנת העופות המתים בקרבת מקום למגורי החברים?

נאמר כי משרד החקלאות - האם זה יתכן?

האם ידוע מה השיקולים דווקא כאן ולא במקום מרוחק יותר?


 

תשובת - בני צמח

המקום נקבע לאחר בדיקה מקצועית של משרד הבריאות והחקלאות ונמצא עומד בכל הקריטריונים.

נדרש מקום במרחק של לפחות 300 מ' מהבאר, אך מצד שני גם לא רחוק מדי כדי לא להסתובב בארץ עם עופות מתים.

העופות נטמנים באדמה ומכוסים בשכבת סיד. מנהל השירותים הוטרינרים דר' משה חיימוביץ ציין כי עוף מת אינו מפיץ את המחלה.


 

תשובת ניב רונן - מרכז המשק

המיקום נקבע ע"י משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה, כאשר המקום המדויק נקבע יחד איתי ועם אהרון חדוותי ותום גרוסמן (במסגרת עבודתו) שנכחו במקום.

המיקום נקבע תוך התייחסות למרחק מהלול, דרכי גישה, רדיוס מגן מהבאר, ופרמטרים נוספים שנקבעים ע"י המשרדים הנ"ל. יכולת ההשפעה שלנו בעניין נמצאת רק בשולים.


 


 


 

גשמי ברכה

מזל טוב

לשרי וגברי חרודי

וליהודית לביא

להולדת הנכדה והנינה - שני

בת ליותם ולירון

ברכות חמות לכל המשפחה


 

השבוע הגשמים נחו קצת

ביום ד' (27.1.10) ירדו - 24 מ"מ

סך-הכל עונתי 508 מ"מ


 


 

לרגל סיום תפקידי רציתי לאחל לצוק בהצלחה בתפקיד החדש והלא פשוט.

כמו שבטח שמתם לב, מרכזיית הטלפונים  סוף סוף התייצבה ויהיו עוד שיפורים בקרוב (כולל החיבור המחודש למפעל הגומי).

בנוסף לכך, בימים אלו מוגדל בצורה משמעותית קו האינטרנט של הקיבוץ

ואני מקווה שהדבר יורגש בהקדם.

גדי גלעד


 


 


 

לשכנינו בגן שמואל המציינים היום את

חג הקיבוץ - יומהולדת 89

(אנחנו המומים! גם בגיל אתם משיגים אותנו?...)

איחולים לעוד הרבה שנים של שיגשוג

ואל תשכחו לבוא לבדוק "איך זה אצלנו"


 


 


 


 


 


 


 

תרשמו ביומנים


 

2.2.10 יום ג' בשעה 19:00 ב"מבואות עירון"


 

קונצרט "מורים תלמידים" של ה"מוזיכלי" - בקטעים מוסיקליים,

דואטים וסולו שיבוצעו בהרכבים מגוונים ע"י מורים ותלמידים ביחד

ולחוד.

מוזמנים תלמידי ה"מוזיכלי", הורים, ואוהבי מוסיקה באשר הם.


 


 


 

6.2.10 שבת - פעילות שבת בשבט בחממה


 

עץ משפחה בשבת בשבט

אנחנו רוצים ליצור עץ משפחה

אנא, הביאו לחממה תמונות משפחה,

רצוי העתקים, אותם נשלב בעץ וניצור פסיפס שורשים מרתק

מי הסבים? מי בני הדודים? מי אח? מי קרוב משפחה?

חיים חננאל וענבל הגלעדי


 


 


 

עדכוני - חורף חכם


 

שיהיה לנו המשך חורף גשום ונעים!


 


 


 

עלון 4 (3775) ז' שבט תש"ע 22.1.10



גשמי ברכה
















מזל טוב
למרתה ואמנון מור
להולדת הנכד - כרמי
בן לקארין ואסף אח לאיתמר
ברכות לכל המשפחה


לאורן לסטון
ברכות לרגל סיום הטירונות כחניך מצטיין
גאים ושמחים איתך
המשפחה, ועדת קשר וכל החברים

 לליעד בורלס
לרגל גיוסך לצה"ל - עלה והצלח ומצא עניין
ובעיקר שמור על עצמך
ועדת קשר וצעירים


השבוע נפתחו השמיים
ביום ד' (20.1.10) ירדו לא פחות מ- 44 מ"מ
סך-הכל שבועי 79 מ"מ
סך-הכל עונתי 508 מ"מ


סעפ"שים - מקומות עבודה


תזכורת חשובה ממרפאת השיניים
רופא שיניים הוא רופא לכל דבר.
אנו מזכירים שאין להיכנס או לפתוח את דלת חדר הטיפולים כאשר הדלת סגורה.
וכן נא לא לקרוא לחגית מעבר לדלת.
עם סיום כל טיפול חגית בורלס יוצאת לחדר הקבלה - ותטפל בפנייתכם.
בתודה על ההתחשבות - צוות מרפאת שיניים


ממחסן הבגדים - מבקשים שוב
אנא בידקו את חבילות הכביסה לפני היציאה.
נעלמו לאחרונה פריטים רבים שאולי הגיעו אליכם בטעות ובעליהם מחפשים אותם נואשות.
אם נמצא פריט שאינו שלכם - החזירו מייד

מילה טובה מזה כשנה עובד אצלנו החשמלאי משה גיבור. כ"אחים לתחזוקה" בעין שמר, אני משתאה לפעמים כיצד מצליח משה לתת מענה לכל כך פניות - משקיות ופרטיות - ולהישאר שפוי ואדיב לאורך זמן.
מי שכבר נוכח בגישה ובאיכות העבודה ודאי שם לב שמשה מקפיד על עבודה חשמלאית על פי התקן וגימור ברמה גבוהה.
משה הוא דוגמא לאיש שירות שלא רק הכסף מנחה אותו - ועל כך אני מעריך אותו מאוד.
יואל גרוסברג






פח למחזור שקיות ניילון הוצב בתאי הכביסה
בבקשה השתמשו בו לשקיות בלבד כדי שנוכל להעביר למחזור
בתודה על שיתוף רעיה האולינג


מחוץ לקופסה


בתקופה הקרובה יחלו דיונים והצבעות, שיקבעו האם אנו מצטרפים לאותה הזדמנות לארגן מחדש את חיינו (כמו רוב הקיבוצים), או ממשיכים בהתנהלות הישנה של קיבוץ בסכנה, שנקלע לאותן צרות שאפיינו את דרכנו בעבר.
בהקשר זה מעניין היה לקרוא ב"כלכליסט" ידיעות אחרונות (14.1.10) מאמר מאת יוני שדמי "קיבוץ דיבדניה ב'".




"כנגד כל הסיכויים, הקיבוצים שוב הצליחו להמציא מודל כלכלי חברתי חדשני. הפעם אפילו נראה שהוא עובד: מסי חבר נמוכים, שירותים מצוינים, רשת בטחון מעוררת קנאה ובונוסים
ע"פ יכולתו של כל קיבוץ וקיבוץ, מושכים עוד ועוד חברים חדשים...ישראל 2009 .
ייתכן כי האיזון האולטימטיבי בין הקפטילזים לסוציאליזם צומח דווקא בישראל? "


רבותי מהפך!
...בתחילת העשור הקודם כשנדמה היה ש-20 שנות שפל כלכלי פירקו כמעט כל מה שנשאר מהמותג "קיבוץ" החלה להגיח ממעי התנועה הקיבוצית חיה חדשה שמוכיחה אפקטיביות כלכלית וצוברת רווחים, אבל גם שומרת על שוויון מסוים בין חברים, דואגת לחלשים ולוותיקים, ומבססת שוב קהילה פעילה ותוססת.
בניגוד למה שקרה בברית המועצות לשעבר, התמוטטות הסוציאליזם בקיבוץ לא הובילה לקפיטאליזם חסר מעצורים ולפערים עצומים בין עניים לעשירים. ובנוסף עשרות קיבוצים שהיו חדלי פירעון עד כמעט חיסול הרעיון הקיבוצי
עברו מהפך כלכלי ודמוגרפי. מהפכות כלכליות מסוג זה במאה ה-20 היו מלוות תמיד בכאוס כלכלי וחברתי, וכאן רוב הקיבוצים שעברו את המהפך הזה דבקים בו ומברכים עליו.


בעקבות התפתחות המודל הכלכלי החדש... חוזרים לקיבוץ בני הדור השלישי שעזבו לעיר ומגיעות גם משפחות חדשות. בתנועה הקיבוצית הודיעו כי 2008 הייתה שנה של
"מהפך דמוגרפי"... חלק גדול מהקיבוצים אומרים כי לו היו יותר דירות ניתן היה להגדיל את אוכלוסיית הקיבוץ בהרבה יותר.


קפיטל סוציאליסטי או
סוציאל קפיטליסטי
...במקביל פועלים בקיבוצים מנגנונים מורכבים לסיוע הדדי ולמניעת פערי שכר של אלפי אחוזים נוסח ישראל של היום. מדובר במודל חדש שמעודד תחרות ומאפשר לחברים החזקים להשתכר יותר מהחלשים אולם לא מותיר את הקיבוצניק לבד במלחמה דורסנית של כולם נגד כולם.






הקיבוצניקים אם כן, מרוויחים כמו הקאפיטלסטים אבל מתנהלים כמו סוציאליסטים, ותהיה זו טעות לחשוב כי הקיבוץ החדש הוא בסך הכל גרסה כפרית יותר של העיר.
...ברוב הקיבוצים המנהלים הם על פי רוב חברי קיבוץ בעבר או בהווה (לא בהכרח מאותו קיבוץ) שמתאפיינים במתינות וברצון לשמר כמה שיותר מהרוח הקיבוצית הישנה.




בלכתך לקיבוץ שכח את השוט
השיטה החדשה מערערת את התפישה הרווחת שלפיה יש צורך בשוט של איום קבוע בפיטורים ותחרות מנוכרת כדי לנהל באופן שפוי כלכלה מצליחה, מספיק להיות ילדים גדולים, שמבינים שבעולם שלנו כל דבר עולה כסף, כך מרגע השינוי ירדו צריכת החשמל, וכמות המנות בח"א בעשרות אחוזים.
כלכלנים בתנועה מעריכים כי הפרטות ושינויים כאלו מובילות לחסכון של כ- שלושה מליון שקל על כל 150 חברים...


את רווחי התאגידים קוטפים חברי הקיבוץ כולם ולא טייקון יחידי
או במילים אחרות הבחירה הישנה בין קאפיטליזים לקומוניזם אינה מחויבת המציאות.


הקיבוץ החדש מוסיף מידה רבה של סוציאליזים לקפיטליזים, או להפך, ויוצר יחידה כלכלית שמתנהלת היטב ואינה שוכחת את החלשים מאחור.


רגע...
לפני שטובלים יותר מדי בשמן ההצלחה של הקיבוץ החדש צריך לומר בכנות משהו על חלקו של הסדר הקיבוצים בשגשוג... בלי ההסדר לא היו קיבוצים.
המגזר שקיבל את הסיוע המשמעותי ביותר מהמדינה במשך עשורים רבים הוא התנועה הקיבוצית אולי מלבד ההתנחלויות. אולם המרוויחה העיקרית מכך היא מדינת ישראל שהצליחה עם לידתו של הקיבוץ החדש לקבל במקום 130,000 תושבים שיהיו חלק ממעגל העוני, קהילה תוססת ומתחדשת שמשלמת מסים ומפרנסת עוד אלפי משפחות במפעלים ובעסקים מסביבם.


סוף-סוף יש שוויון
...ומה עם השוויון? חבר עינת (61) אומר: כשהגעתי הנה בשנות השבעים חשבתי כי זו חברה נהדרת ושוויונית... האמת היא כי היום אנו שיוונים מאי פעם. יש לנו רשת בטחון ועזרה הדדית ורף השתכרות מינימלי שאם אתה לא מגיע אליו אתה מקבל עזרה, אבל רובם לא נזקקים לכך. מי שרוצה לעבוד יש לו עבודה."


לכל המעוניין הרשימה המלאה מצויה אצלי - יובל בן מיור




שיחת קיבוץ
18.1.2010
הודעה על דחיית דיון בשני סעיפים:
השכרת אולם הספורט למועצה האזורית – עקב אי יכולתו של ניב להיות נוכח הערב.
סדרי הצבעות בנושא שינוי נדחה – לאור בקשתו של אילן לוטן להיות נוכח בדיון.
הסעיפים נדחים לשיחה הבאה, שתתקיים ביום ג' הקרוב - 25.1.2010.


הודעות לסדר
הנהלת הקהילה רשמה בצער שתי הודעות עזיבה:
1. משפחת אבלגון סוזנה ומושיקו
2. גיתית חדוותי


בקשת נורית ורובי משיח בנושא דיור


רקפת זהר: קיימת החלטת קלפי מלפני שנתיים, שחברים שעברו בעבר לדירה חדשה, לא יהיו זכאים לעבור שוב לדירה חדשה, אלא יקבלו פתרונות שיפוץ. לפני כמה חודשים פנו צביה ומשה לשיחה, בבקשה לראותם כחריגים להחלטה זו, ובקשתם התקבלה בקלפי. רובי ונורית פנו להנהלת קהילה לראות גם אותם כחריגים, לפי תקדים משפחת ויסברג. הנהלת הקהילה דחתה את הבקשה, ובעקבות זאת החליטו נורית ורובי לעלות עם בקשתם לשיחה.


זיו חדוותי: הצעה לסדר: מציע לא לדון בנושא הפרטני אלא להחזיר לדיון עקרוני את ההחלטה בנושא זכאות לדירות חדשות.


מנו אלון: אמנם הנושא פרטני ולא עקרוני אבל מצב הדיור בעין שמר מקשה לקבל החלטות גורפות, ומדי פעם יש צורך בדיונים פרטניים.
התקיימה הצבעה - והוחלט לקיים הדיון


נורית משיח: בעבר לא הצטרפנו לשיחה עם משפחת ויסברג כי לא האמנו שנוכל לשכנע. וגם הפעם התלבטנו מאוד. אנחנו רואים עצמנו כשייכים לאותם "מקרים חריגים" שההחלטה אינה עושה איתם צדק. 12 שנה גרנו בדירה חדשה ועברנו לדירתנו הנוכחית בגלל חוסר פתרון ללינה המשפחתית. מאז יותר שנים אנחנו גרים בדירה שכולה טלאי על טלאי עם בעיות תחזוקה רבות, ונאמר לנו שבגלל מצבה, לא כדאי לקיבוץ להשקיע בה ולהפוך אותה לדירת קבע.
אנחנו משווים את עצמנו לדיירים בשכונת הרכבת, שאנחנו מבוגרים מרובם, וכמוהם השקענו הרבה מאוד כספים בדירה. להם ניתנה אפשרות הבחירה – לעבור לדירה חדשה או להישאר ולקבל שיפוץ. לנו אין בחירה, ולמעשה הפתרון שמציעים לנו הוא מעבר לשכונת לוינסון. מעבר
כזה מחייב השקעה כספית גדולה שאין לנו. אם נעבור לדירה חדשה, נוכל להסתפק במה שהקיבוץ נותן, מבלי להוסיף על כך.


נאוה גור: ועדת דירות ממליצה להעביר את נורית ורובי לדירה חדשה, בגלל מצבה
הקשה של דירתם. שיפוץ הדירה יעלה כספים רבים וללא סיכוי לשיפור ממשי. לכן אנו פונים לחברים שיאשרו להם כי הם באמת גרים בדירה שחריגה במצבה הרעוע.


הראל יגודה: אין לי דבר כלפי נורית ורובי. אני רוצה להסביר את עמדת הנהלת קהילה: ראשית, לא רואים את העובדה שהמשפחה השקיעה בדירתה כסיבה מספקת, שכן חברים רבים השקיעו גם הם כספים פרטיים בדירותיהם. שנית, לנורית ורובי הציעו פתרונות אחרים, אבל הם מעדיפים לא לקחת אותם. שלישית, נורית ורובי אינם אחרונים בתור ה"חריגים" ואחריהם יש עוד כמה וכמה משפחות. נראה לי בעייתי לפתור נושאים כאלה בשיחת קיבוץ. לא נראית לי השיטה שמי שבוחר להופיע בשיחה מקבל ומשיג יותר.


נאוה גור: במצבם של נורית ורובי היו חמש משפחות. שתיים מהן כבר קיבלו פתרונות אחרים, ויש עוד שתי משפחות שאינן רוצות לעבור. אין לי ספק שההחלטה המונעת ממי שקיבלו בעבר דירות חדשות לקבל דירה חדשה עוד תתהפך בעתיד, כשנגיע לשכונה האמריקאית, ולא הוגן שרק נורית ורובי יפגעו מההחלטה הקיימת.


מנו אלון: הייתי מעורב שנים בנושאי דיור והדברים אצלנו בעייתיים ביותר. לכן אין ברירה אלא לקבל החלטות שיתנו פתרון נקודתי וזה אינו סותר החלטות עקרוניות. כאן מדובר בדירה שאינה עונה על תנאי שיכון קבע. לוינסון אינו פתרון מיידי וגם לא בהכרח לזמן הקרוב. גם על השכונה האמריקאית עדין אין החלטה ויכול להיות שנצטרך גם להם לתת פתרון של שיכון קבע אחר. לכן למקרה הזה - זהו פתרון מתאים.


זיו חדוותי: אם החלטנו לפני כמה חודשים החלטה לא נכונה זה אינו מחייב לקבל שוב החלטה לא נכונה. הדיון הזה מקומו איננו כאן.


רובי משיח: אינני מכיר משפחה בגילנו שגרה ברמת דיור נמוכה כל כך כפי שאנחנו גרים. על פי תמונת המצב כרגע השכונה החדשה היא הפתרון הרלוונטי ביותר עבורנו, אבל אנחנו מוכנים לגור גם ברכבת. אני רואה אי צדק במצב בו אנשים צעירים מאיתנו שגרים כבר היום בדירה טובה יותר מבחינה טכנית, יכנסו לדירה חדשה ומאתנו ימנעו זאת.




תיקון סעיף בתקנון צעירים


שמוליק בן-דור: אנחנו נוהגים להיפגש עם ועדת נעורים כדי לתאם מעבר בנות/בנים המסיימים י"ב לדירות בקיבוץ. התברר לנו שיש אי הבנה בפירוש הסעיף הנוגע לשכר הדירה שמשלמים בנים בעצמאות כלכלית, בתקופה שלפני שירותם הצבאי. בעבר היה נהוג שהם משלמים חצי מבנים שבעצמאות כלכלית אחרי צבא (סך הכל מדובר בהנחה של 70% ממחיר מחירון), ואילו בתקנון נרשם (בטעות) שעליהם לשלם חצי מתושבים (50% ממחיר מחירון). אנחנו מבקשים לתקן את הטעות ולהחזיר את הנוהג הקודם.




סיפור שמתחיל בחתול ונגמר במנהרה
שיחה עם נתן וילנר - מנכ"ל תעשיות גומי עין שמר


תעודת זהות
שם: נתן וילנר
תפקיד: מנכ"ל תעשיות גומי עין שמר
מגורים: מושב נורדיה
גיל: 52
מצב משפחתי: נשוי + 3


פז"מ במפעל: "בדיוק ב - 1.2.10 אציין עשור לחיי המשפחה
עם המפעל".
מתוך 10 השנים - 3 שנים במשרת המנכ"ל


תארים, תעודות "ותודות להוריי שהביאוני עד הלום":
תואר ראשון - הנדסה, תואר שני - מנהל עסקים


ועוד משהו:
חובב נלהב של צפייה בכל ספורט תחרותי אפילו אם זה גולף... כי לא יתכן שאם כל כך הרבה אנשים בעולם אוהבים ספורט כלשהו - הם כולם טועים".
מקפיד לעסוק בספורט בעצמו "זה משחרר לחצים..."


פרק מבוא - בו יסופר על 3 חודשים של שכרון חושים או הריון של חתול
אוקטובר 2008 - היקף ההזמנות צונח ואנחנו מייחסים זאת ל"חגים". הבנקים והבורסות המתרסקים נראו כמו בעיה של אחרים.
נובמבר 2008 - מערכת הדוחות שבנינו מדליקה נורות אדומות שלא מדובר "בחגים". נתוני רווח והפסד פלוס מתמטיקה פשוטה מבהירים שאנחנו ב"ברוכ" רציני.
דצמבר 2008 - מודל תוכנית הישרדות הופך לריאלטי ממשי, וכולל קיצוץ משמעותי בכח אדם, צמצום הוצאות והשקעות להכרחי, קיצוץ רוחבי בשכר - מנהלים ועובדי קו ייצור שכירים וקיבוצניקים כאחד.


פרק א' - בו יסופר על הצלחה מרובת אבות
לאחר תקופת" הריון מזורז", את 2009 קיבלנו חובקים בגאווה את תכנית ההצלה. ואגב, שמעה של ה"קטנה" יצא למרחוק ומפעלים נוספים פנו אלינו ללמוד איך, מה וכמה. לא להאמין אבל גם הבנקים התלהבו והזרימו לכיווננו "חמצן" בשפע. בנוסף למאמץ משותף של כל הנהלת המפעל, מספר מנהלי מחלקות בלטו בהגדלת ראש:
ברק ויסברג, (מנהל הייצור) הוסיף ועמס על עצמו גם את ניהול מחלקת מוצרים טכניים.
אייל תומר (מנהל כ"א) הוביל ברגישות ובנחישות את מהלך הצמצום הכואב בכוח אדם.
(ירדנו מ - 170 עובדים ל- 120), איחוד המחלקות וקיצוץ המשכורות.
הראל יגודה (מנהל הרכש) הצליח למנף את מצב השוק הקשה ולהוזיל באופן משמעותי הוצאה על
חומרי הגלם.
שמוליק בן-דור (מנהל מח. תערובות-בנבורי) שינס מותנים וחיזק אותנו במהלך להחזיר לקוחות
של המחלקה שהלכו לרעות בשדות המתחרים.




אך אין זה הוגן לציין רק כמה שמות כי למעשה כל העובדים הצטרפו למבצע ההישרדות מתוך הבנה שאין לנו אלא לסמוך על עצמנו.
גורם נוסף שהיווה בסיס לעמידות היה ריבוי המחלקות ותחומי פעילות מגוונים. חוסר ההתמקדות היה בעבר נושא שעמד בביקורת נוקבת. מתברר שדווקא כאן נמצא מנוף רב עוצמה שאיפשר לשרוד.


פרק ביניים שיוקדש למכבסה - ובו תשאל שאלה האם
"ייעול" מילה מכובסת ל"הרעה בתנאים"?
ממש לא. שמרנו שלא לפטר את דרגי הניהול והמובילים הטכנולוגיים המושכים משכורות גבוהות, יחד עם שימור מערכות מחוללות צמיחה כמו מחלקת פיתוח (מעבדה). התחייבנו לחזור בהדרגה לרמת השכר כפי שהייתה בסוף 2008- ועמדנו בהבטחה.


פרק ב' - בו יסופר איך מחליפים דיסקט כדי להפוך משבר להצלחה
זה לא היה פשוט לעבור ממצב מוכר של ניהול יצרני, למצב בו אני מנהל מצב משברי. לקחתי אויר ויחד עם כולם לאחר ההלם הראשוני הבנו שאפשר לנצל את המשבר לשינוי שייקח אותנו קדימה.
ע"י סקר שוק זיהינו תחומי פעילות בהם נחלשו המתחרים, והלקוחות ראו בנו כתובת אמינה ויציבה.
הבהרתי שאני רואה בכל אחד, מנהלים ועובדים, מקדם/ת תדמית ומכירות, והפכנו אותם לחלק ממערך השיווק.


דווקא בחולשת השוק מצאנו הזדמנות לרכישת ציוד כדי ליישם כיוונים אסטרטגים חדשים.
כרגע אולם הייצור נמצא בעיצומו של מהפך כמוהו לא היה שנים. אושרה רכישת קו גיפור רציף לפרופילים רחבים כחלק מתכנית אסטרטגית בה יושם דגש על הרחבת סל מוצרים בכלל ובתחום הפרופילים בפרט.


פרק ג' - בו יסופר איך רצינו לקחת את בוסניה תחילה ואת מזרח אירופה גם-כן
אין לי ספק שהיה זה מהלך נכון שניתן היה למנף באמצעותו את הידע הרב שנצבר אצלנו.
לצערי המהלך לא צלח בחלקו בגלל פערי מנטליות ותרבות עסקית, ובחלקו על אנשים ועל גורמים אחרים.
אחת הטעויות הייתה כשחשבנו שניתן ליצור שותפות בשלט-רחוק. התברר שלא. עם זאת ההפסד שלנו נאמד במאות אלפי שקלים, שחלק נכבד מהם חזר לכיס הבעלים.


כאשר ישקע האבק יתברר שנשארנו עם בעלות של 50% על נכס תעשייתי ונדל"ני בבוסניה שעוד יניב תמורה בעתיד. ולמרות הכישלון (הזמני) אני מאמין שזהו כיוון הצמיחה הנכון שיוכיח את עצמו.


(סוף שיחה עם נתן וילנר)


פרק ד' - בו יסופר על מנהרות, תעלות, רכבות ומטוסים - ואיך כל חבר/ה יכול להשפיע
לאחרונה סיימנו בהצלחה אדירה פרויקט ראשון מסוגו עבורנו, פרויקט אטמים לתשתיות במנהרה העוברת מתחת לנמל התעופה של בריסל. ההצלחה בבריסל אמורה להציב אותנו בעמדה נוחה במכרזים דומים נוספים הנמצאים בשלב מתקדם ולקראת הכרעה.
כזה הוא המכרז לבניית מנהרת הרכבת לירושלים. אנחנו פועלים בכל דרך שהעבודה תימסר לנו הן כמוביל עולמי והן כחברה ישראלית כחול-לבן.
ובהזדמנות זו אני פתוח לשמוע כל רעיון של חברי עין שמר, שניסיונם או קשר אישי (פוליטי, עסקי או אחר) יכול לתרום ולסייע. נקדם בברכה כל עצה ורעיון שיוכלו לסייע לזכות במכרז חשוב זה.


פרק ה' - בו יסופר על עקומת צמיחה "צ'רצ'יליאנית" ועל מנהרה עם אור בקצה
אין היום מחלוקת שתעשיות הגומי עין שמר הן מפעל הדגל בתחום הגומי בארץ.
השתתפות המדען הראשי בפרויקט רביעי בתחום תשתיות מנהרות מעידה יותר מכל על מידת האמון הרב שיש כלפינו בין גורמים בכירים במדינה.
צריך לומר בזהירות - המשבר עדין לא חלף ואי הוודאות רבה. עקומת הצמיחה עדיין לא הגיעה
לדגם ה - V הרצוי.
ובכל זאת כנראה שעשינו משהו טוב, כי אנחנו מסיימים את אחת השנים הטובות בתולדות המפעל.


רשמה: נירה כהן


שיחת קיבוץ הקרובה תתקיים ביום שלישי 26.1.2010 ב- 20:30
על סדר היום:
השכרת אולם הספורט למועצה האזורית
בחירת רכז קהילה. מועמד: הראל יגודה
אישור בחירתו של יפתח עממי ללוות את המשך תהליך השינוי


* הסעיף של סדרי הצבעות על השינוי נדחה למועד מאוחר יותר בשל עומס הנושאים


שימו לב לשינוי החד-פעמי ביום השיחה




מה נשתנה?
הפינה החדשה של צוות שינוי


מה קורה בשטח:
בשבוע האחרון חולקו דפי תקציב מתוקנים לפנסיונרים. צוות מסבירים מסורים נפגש עם חברים, מסביר את הפרטים הקטנים ואת השורות התחתונות, אוסף שאלות וגם הצעות – הרעיון הוא לא רק להשמיע אלא בהחלט גם להקשיב..
שדרוג התוכנית:


דיור ושיכון
הושלמה טיוטה חדשה של פרק הדיור והשיכון.
בהנהלת קהילה קיבלנו פידבק שהניסוח מקשה על ההבנה. עובדים על זה...


סיעוד
הושלמה טיוטה של נספח סיעוד, בעזרת עבודה נמרצת של ועדת רווחה.




תקנון עובדי חוץ
גובש על ידי הנהלת מש"א ויצורף כנספח לפרק העבודה.


ליווי תהליך השינוי:
כבר חודשים ארוכים בהם הצטמצמה בהדרגה מעורבותו של טל ישראלי בעין שמר, שלאחרונה הודיע כי לא יוכל לתת לנו יותר ליווי מלא, וזאת מסיבות אישיות.
לאחר התלבטות החלטנו לפנות ליפתח עממי, חבר קיבוץ עין חרוד, אשר עובד בצמוד לטל, ויוכל להמשיך את התוכנית שהתחלנו בה. יפתח הוביל את תהליך השינוי בקיבוצו בארבע השנים האחרונות, והגיע למודל דומה מאד לזה שאנו מציעים לעין שמר. הוא עשה עלינו רושם של בקיא בחומר ומכיר היטב את המהלכים הקיבוציים הנלווים לשינוי. יפתח יגיע לשיחת הקיבוץ הקרובה, להציג את עצמו ואת תוכנית העבודה שלו. אנו מקווים שהחברים יתנו בו את אמונם, ויצביעו בקלפי עבור מינויו, כך שנוכל להמשיך ביתר מרץ את התהליך שהתחלנו בו.
להתראות מצוות השינוי
השבוע בפותחים שבת:
שירי חופש בהקשר לפרשת "בוא" בה תם שיעבוד מצריים.
על הפרשה – יסמין בן מיור.


רוב תודות לצביה וייסברג על הדרשה הנאה שנשאה על פרשת "וארא".
היא התמקדה בשני נושאים: א. בחזון הגאולה המבטא את השלבים בתהליך גאולת בני ישראל מעבדות לחרות עד הבאתם אל הארץ המובטחת.
ב. הבחירה החופשית: בנושא זה העלתה צביה את השאלה כיצד ניתן להאשים את פרעה בסירוב, הן אלוהים הוא זה שמכביד את לבו של פרעה, ובכך מונע ממנו את הזכות לבחור את דרכו. אם כך, האם יש מקום להענישו?


חן, חן לחיים חננאל על תרומתו הספונטאנית לקבלת השבת בשבוע שעבר.


ביום ו' הבא, יד' בשבט 29.1.10, יוקדש הערב לט"ו בשבט. בסיומו נקרין סרט חדש קצר
על הדברה ביולגית בחקלאות ע"י תנשמות ובזים. מוזמנים חברים וילדי בי"ס רעות
ומבואות עירון. ענה




פתרון החידה מהעלון הקודם או עלילות פינו, יוסי ואבינועם בארץ
"אוזניית הקלח","נרתקינית דביקה", "יסעורית", ו"פקועית"


ביום שישי התקשרתי לפינו: "בוא יוצאים לטיול!"
פינו ענה בשאלה: "השתגעת?! 4 בבוקר! תגיד איזה פטרייה לקחת?"
יודע משהו הזקן. אספנו את יוסי בן מיור ופנינו לחברו-כאח-לו דוויד'ל
מטירת צבי מומחה בסחלבים פרפרים ו...פטריות.
דוויד'ל הקדים פנינו בפתיחת דלת המקרר הביתי ולעינינו נגלה מראה הזוי של מדפים
עמוסי... פטריות. "תכירו, אוזניית הקלח התרבותית" אמר בטון של אב גאה, והמשיך בטיפ 1#:
"לכו בעקבות מלכים להר הגלבוע וחפשו שם את המקור הפראי שלה ושל חברותיה - הנרתיקנית הדביקה, היסעורית והפקועית".
"מותרות לאכילה?" שאלנו וקיבלנו טיפ 2#:
לגבי פטריות כדאי לאמץ את הכלל הידוע: אם יש ספק - אז אין ספק! לא נוגעים.


הגלבוע בימים אלה מוריק ויפה כמו האלפים השוויצרים (שעדין לא ראיתי)
טיפסנו לפסגתו, מחפשים לשווא את האוזנייה וחברותיה הפקועית, היסעורית והנרתיקנית.
אך לא אלמן ישראל! מעבר לסיבוב הופיעו שני בני-דודים עמוסים בשקים מלאים ב... ניחשתם נכון.
כהרגלנו מראשית הציונות, ביצענו עסקת חליפין ובאחד החניונים המוסדרים לתפארה,
הכנתי ארוחת מלכים על בסיס פטריות. פתחנו שולחן מול עמק יזרעאל והיינו כהוזים.
יהודי חביב שהזדמן התגלה כיוצא גן שמואל. מזהיר אותנו שלא נזוז מגן העדן של המודל שיתופי. הסברנו שבעין שמר להבדיל מגן שמואל, תמיד היו סופרים אבל כסף לא ממש סופרים.
אבל זה כבר סיפור לפטרייה אחרת. דיווח: אבינועם גולן




מידע מועדת רכב


זמן זה כסף
ב- 1.2.10 תכנס לתוקף ההחלטה על חיוב זמן בשימוש ברכב.


♦ עלות קילומטר (חבר) = 0.84 אג'
♦ עלות קילומטר (ענף) = 1.68 ₪
♦ עלות שעת שימוש = 2 ₪
♦ נסיעה שנסגרה אוטומטית = 2 ₪ (רכב שבעקבות איחור נמחק מהסידור)
♦ נסיעות בשעות שבין 22:00 בלילה ל- 06:00 בבוקר - אינן מחויבות בזמן וכך גם בשבתות.


לתשומת לבכם:
1. חישוב זמן החיוב לפי שעת תחילת ההזמנה או לקיחת המפתח - המוקדם מביניהם.
ומסתיים בשעת החזרת המפתח לארון.


2. הנסיעה מחויבת על שם המזמין ולא הכפתור שבאמצעותו בוצעה הנסיעה.


3. לפני או לאחר הנסיעה - אפשר להזין לתוכנת הרכב, מכל מחשב, בקשה לחיוב הנסיעה על חשבון
אחר (חבר, ענף או ועדה).


4. בכל רגע נתון - ניתן לעקוב באמצעות התוכנה אחרי עלויות הנסיעות שבוצעו.


חוברת הסברים מפורטת תהיה במזכירות הטכנית ובאתר הקיבוץ בשבוע הקרוב. אפשר להצטייד בעותק ולהיעזר בהנחיות הכתובות.




העתיד כבר כאן
בקרוב סידור הרכב ישלח SMS אם וכאשר רכב שהזמנת מאחר או אם את/ה מאחר/ת בהחזרת רכב. על כן אתם מתבקשים להיכנס בסרגל האפשרויות בתוכנת הרכב לשדה "אזור אישי" ולהזין את מספר הטלפון הנייד. פרטים אישיים נוספים - לבחירתכם.


מקורותיי מוסרים שברגעים אלה מהנדסי התוכנה עובדים על שירות הזמנת קפה וסוג העוגה המועדפת ...




נסיעה טובה וזהירה לכולנו
אוריין גנדלמן


עדכוני מש"א


מכרז למטפל/ת בחינוך


דרוש/ה
מטפל/ת לגיל הרך




תחומי האחריות
טיפול בילדיהם ומענה לכל
צרכיהם האישיים והייחודיים.
ארגון ואחזקת הבית.
קשר עם ההורים בפתיחות
והקשבה.
השתתפות בישיבות צוות.




דרישות התפקיד
התחייבות לתקופה של שנה לפחות.
עדיפות לנסיון בעבודה חינוכית בגיל הרך.


כישורים נדרשים
יכולת נתינה ואהבה, רגישות וסבלנות, אחריות, מחויבות, יוזמה, ויכולת שיתוף פעולה.


גודל המשרה
4-5 ימים בשבוע
המעוניינים יפנו לרוני עד ה – 31/1/10.


רותי גורן סיימה לעבוד במכבסה בעקבות יציאה לעבודת חוץ.
בריכוז המכבסה - מחליפה אותה רעיה האולינג.
בהצלחה לרותי ולרעיה, לכל אחת בעבודה והמשימות החדשות.


עובדי חוץ שימו לב
מחודש ינואר יש להעביר את הקבלות עבור חניות הקשורות
בעבודתכם לרוני ולא לצביה, כפי שהיה נהוג עד כה.
הזיכוי בתקציב ימשיך להיעשות כמו בעבר, אך סכום החניות ירד
כחלק מהוצאות עבודת החוץ.


לקראת יום האשה הבינלאומי המצויין ב- 8 במרץ
אנו מבקשות כבכל שנה, להעניק ציון והוקרה חנשים
מעיזות, נשים מתנדבות ונשים עם סיפור חיים מרתק ומעצים שהן חלק מקהילת תושבות מ.א. מנשה.
אנא מלאו הטופס שבאתר המ.א. מנשה והמליצו בפנינו על נשים ראויות ומתאימות לכך.
עינת סלם - יו"ר מועצת הנשים מ.א. מנשה
052-4030997


הסתיים (כמעט) מחזור ראשון של חורף חכם
הביא לדפוס: חיים חננאל
רוב החוגים הסתיימו, חלקם החלו מאוחר ולחלקם "הדרנים". ישנם חוגים פופולאריים מטבעם כמו החוג של אדם זרטל שתמיד מושך אליו רבים וישנם חוגים מצומצמי קהל כמו החוג של כותב שורות אלו שמקפיד לא לקחת את זה אישית.
חוג האוריגמי של סהר סופר, שאנחנו עדיין לא מכירים אותו כאמן אוריגמי ריכז אליו כמה מקפלי נייר אדוקים שמעתה כנראה לא יזרקו עיתונים ישנים אלא יקפלו אותם לצורות של ברבורים באגם. מספרת מרים שנפלד:
סהר סופר הציב בפנינו אתגרים לא פשוטים. צריך סבלנות ברזל כדי לעקוב אחר השלבים. יצרנו צורות מסובכות של קופסא מיוחדת או כוכב משישה חלקים ועוד צורות של חיות וכו. במילה אחת: מדהים!


איתן בן מיור ייחד את החוג שלו לתזונת ילדים שהוא נושא חשוב מעין כמוהו, רגע לפני שאנחנו הופכים אותם לצרכני ג'אנק-פוד כפיתיים.


מספרת איריס ארבל:
התרשמתי מאוד מהידע הרב של איתן בן מיור. אותי באופן אישי, החוג מאוד העשיר והוא הרי עוסק בחשוב לנו מכל: בבריאות ילדינו. מאז אני מעניקה הרבה יותר תשומת לב למזון שאני קונה, ואני לא מדברת רק על ג'אנק פוד, אלא גם על האוכל הרגיל: בודקת תויות לראות מה הן מלמדות אותנו על המזון שאני קונה לילדיי. תודה גדולה לאיתן ובהצלחה בהמשך דרכך.


למרות שעל אדם זרטל כמעט אין צורך להרחיב את הדיבור צביה וייסברג מספרת:
למדנו מאדם על כתבי היתדות העתיקים שנמצאו בערים מארי ואוגרית ועל כך שהדים לסיפורים בכתבים האלו נמצאו יותר מאוחר בתנ"ך. היה מרתק כרגיל וקבוצת התלמידים הנאמנים של אדם מחכה לשנה הבאה בציפיה.


טובית שפירא ראויה לשבח מיוחד בשנים האחרונות כי היא מקיימת את החוג שלה בשני המחזורים לגילאים שונים וכי מוחה הקודח מייצר פעילויות מגוונות שמשלבות סיפור ויצירה ברמה שראוי להפוך את החוג ליזמות בפני עצמה...


מעידה נגה תירוש:
טובית משלבת בצורה נהדרת סיפורים ועשייה. לדוגמא, איך מכינים מרק מבורג? טובית סיפרה על הילד המבקש מדודתו שתכין לו מרק והיא אומרת לו שאין לה חומרים. הוא מלמד אותה להכין מרק מבורג- שמים בורג בסיר, מוסיפים תפוח אדמה שבכל זאת נמצא במקרר, גזר, חצי בצל שנשאר והכי חשוב: מוציאים את הבורג רגע לפני הבישול. הילדים שלקחו חלק בחוג כמובן שהכינו מרק במו ידיהם.


על חוג הפילוסופיה תחת הכותרת "בואו נתפלסף" איני מעיד כי אני הנחום וזו עיסתי. רק אומר שרציתי מאוד לקיים את החוג כדי לאלץ את עצמי לחזור על חומרים שחלקם נשכחו ממני. התחום הזה הוא הרבה יותר רלוונטי ופחות מעופף ממה שהוא נראה בעין בלתי מזוינת. כבר החלטתי עם עצמי לנסות ולקיימו שוב בשנה הבאה. התכבדתי בנוכחותה של נירה כהן ולכן היא תעיד על העיסה לאחר שהוסכם בינינו שהיא כותבת רק סופרלאטיבים ומעלה:
"האם יש אמת מוחלטת" נזרקה השאלה לחלל וב-4 פגישות ניסינו למצוא תשובה. חיים חננאל שאל ואנחנו הסתכלנו בו ואחד אל השני וחשבנו "וואלה מאיפה הוא יודע כל כך הרבה?" ובלב אמרנו הרי חב"נ אנחנו ("חבורת בואו נתפלסף") אז התפלספנו בניסיון לשאוב אמת מוחלטת מהפילוסופים ביוון העתיקה ועד לסארטר הקיומי. לא מצאנו...


התחום של האימון האישי והעסקי מתפתח מאוד בשנים האחרונות, בהרבה מקרים הוא תופס בהצלחה את מקומה של הפסיכולוגיה המסורתית והטרנד היום הוא לשבת במשרד המאמן ולא על ספת הפסיכולוג. כל מי שרואה את משפחה חורגת בטלויזיה חייב להבין שזו תכנית דרמטית שצריכה להביא רייטינג וקואצ'ינג טוב לא מתנהל כך. לכן מאוד שמחנו שיש לנו מאמנת (קוצ'רית) משלנו והחוג של שני מרצ'בסקי היה גם הצלחה כמותית לא מבוטלת.


אורלי ארליכמן מספרת:. שני מרצ'בסקי אמפטית מאוד, לא שיפוטית, לא באה ממקום של 'אני יודעת ואתם לא'. קודם לכל אנחנו חייבים לקבל את עצמנו בצורה חיובית. למעשה כולנו מתקשים לעמוד בתקציבים שלנו וכולנו זקוקים לייעוץ. לדוגמא: שימוש בטבלאות אקסל כדי לנהל את זרם ההוצאות היומי שלנו וכו'. הרעיון הוא לא רק לעסוק במספרים ובחשבונות אלא להבין לעומק את חיינו, להעצים את עצמנו ולהגיע לניהול של חיי משפחה וכלכלה בצורה נכונה. החוג מרתק, הוא עוד לא הסתיים ואנחנו מאוד מודים לשני שלקחה על עצמה להדריך אותנו בנפתולי התקציב והחיים.


חוג הקולנוע שהגיע למחציתו מושך אליו קהל רב. הוא עוסק השנה בקולנוע הפוליטי. התגובות לסרטים הפוליטיים היו נפלאות. לאחר הסרט "חיים של אחרים" אמרה לי עדה גבע: "מה עשית לי? עכשיו אני לא אשן כל הלילה". למרות שהקהל היה משוכנע שמהסרט הזה נוכל רק ליפול- 'נפל' לידינו סרט מופלא לא פחות שאני באופן אישי מגדיר אותו : הסרט המושלם ביותר שראיתי: "המבוך של פאן".
ואני רוצה כאן להעיד על תלמידה שלי לשעבר וכמעט קולגה היום, רות ריפתין. רות הייתה מוכנה היטב, רהוטה, מדויקת והתגלתה לדעתי כמרצה מוכשרת ומקצועית. ביני לבין עצמי כבר החתמתי אותה על החוג הזה בלעדית לשנה הבאה (החתימה שלה עדיין חסרה אבל זה עניין טכני) ואני מאחל לה שתצליח בהמשך כמו שהצליחה אצלנו בבית.
תודה למנחים על ההתנדבות ועל ההשקעה!


פגישה אחרונה של החוג של אדם זרטל
ביום ב' 25.1.10 בשעה 20:00 במועדון לחבר


עדכונים - סמסטר ב' חורף חכם:
חוגי המחזור השני מתחילים ביום ראשון!
החוג של מירב חופי יתחיל ביום שלישי ה-2.2.10.
החוג של טובית שפירא יתחיל ביום רביעי ה-3.2.10.
החוג של אדם זרטל (מחזור א') ביום ב' 25.1.10 בשעה 20:00 במועדון.
החוג של שני מרצ'בסקי (מחזור א') ימשיך אף הוא לעוד 2 מפגשים. האחד ביום חמישי הקרוב (21.1) כרגיל והאחרון ביום חמישי הבא (28.1) ולגבי המיקום תבוא הודעה.
חוג הקולנוע (מחזור א') ממשיך! שימו לב לפרסומים!


שיהיה לנו חורף גשום ונעים!
טיול
ט"ו בשבט הגיע!
והפעם- לפעמים היופי נמצא מתחת לאפינו!
בשבת, ט"ו בשבט 30.1.10, נצא לאזור מענית חריש
יוסי בן מיור אומר:
הפריחה עוד לא בשיאה אך החורש טומן בחובו הפתעות
או כמו שאומר הפתגם הידוע:
לא דובים אבל יער...
היציאה מרחבת חדר האוכל בשעה 9:00, חזרה משוערת- 13:00
הליכה קלה- לפעוטות להביא מנשא
בתום הטיול- פיקניק:
הקפה, התה צמחים וכיבוד ט"ו בשבט מפתיע!- עלינו
האוכל: עליכם
הירשמו בהקדם!




עידכונים ירוקים – ועדת איכות הסביבה בעין שמר


כפי שחלקכם בוודאי שמתם לב ישנם כמה מיכלי איסוף ומיחזור חדשים בקיבוץ:
בשכונת לוינסון (בחניה מול הדסה) ישנו כלוב חדש לאיסוף בקבוקי שתייה 1.5 ליטר ומיכל כחול לאיסוף נייר.
בעמדת המחזור שליד הכלבו, בצמוד לכלוב איסוף הבקבוקים ישנו מיכל צהוב חדש לאיסוף ניילון ופלסטיק – המיכל מיועד לכל אותן שקיות ניילון ופלסטיק שנצברות לנו בבית ושקיות של מוצרים שונים שנארזים בניילון.
בנוסף ישנם שלושה פחים חדשים לאיסוף של פחיות, בקבוקי זכוכית לפקדון ובקבוקי שתייה 0.5 ליטר לפיקדון, שמיקומם הסופי טרם נקבע וכרגע הם עומדים ליד מיכל הנייר הכחול מול משרדי הקיבוץ. החברים ומבקרי הכלבו הרבים יכולים לזרוק את מיכלי השתייה לפח המתאים. תוכן הפחים יאסף בהמשך והכסף שיאסף מהפחיות/בקבוקים ילך לטובת פרויקטים ירוקים בקהילה.
בעתיד יתווסף מיכל נוסף לאיסוף בקבוקים ליד אר.די פי
בנושא האשפה האורגנית – על קצה המזלג: בעוד מספר חודשים, בעין שמר ובעוד 4 יישובים במועצה יתחיל פינוי של האשפה האורגנית על ידי המועצה האזורית. האשפה האורגנית תאסף פעמיים בשבוע ותועבר אל אתר הקומפוסט של עמותת ארץ כרמל.
כאשר תהליך פינוי האשפה האורגנית על ידי המועצה יחל ויחולקו פחים חדשים לשכונות הקיבוץ, לכלבו, בית דורות, חדה"א והחינוך.
אני מזכירה לכל החברים שמפרידים פסולת אורגנית, וכמובן מקווה שעוד יצטרפו לעשייה הירוקה הזאת, עשו עוד מאמץ קטן ואת השקית של האשפה אל תזרקו ביחד עם הפסולת לפח האורגני!


מי שמעוניין לעשות קומפוסט באופן פרטי ברמת הביתית – במועצה ישנם קומפוסטרים במחירים כל כיס. מי שיהיה מעוניין ניתן לפנות אל טל אייזן לפרטים נוספים.


המלצה ירוקה - בסוף החודש יתקיימו שני אירועים ירוקים במועצה!
כדאי לבוא ל"אקומנשה" פסטיבל סרטים סביבתיים ויריד ירוק – לראות ולשמוע, לפתוח את הראש לדברים חדשים וירוקים.
ובחממה ביום שבת האחרון של החודש ט"ו בשבט- פעילות ירוקה לכל המשפחה.


שיהיה לנו חורף גשום ונעים!
טל אייזן - ועדת איכות הסביבה.
21.1.2010


"כמו קרדינל בטרנינג אדום"
לא נעים להגיד אבל מי שלא בא - הפסיד. במסגרת פעילות חורף חכם יצאנו השבוע ל"טיול השנתי" במוזיאון תל אביב.
את הסיור, כבכל שנה, הדריכה צילה ליס, שמצליחה בתמצית ובקיצור לומר הרבה ולמקד אותנו בעיקר, וכל סופרלטיב רק ימעיט מכל הדברים הטובים שיש לומר על ההדרכה המדויקת של צילה.


ביקרנו ב- 4 תערוכות נפלאות של אמנים ישראלים כל אחד ייחודי ומיוחד.
צדוק בן דוד - "טבע האדם"
ארם גרשוני - "עבודות חדשות"
אלכס קרמר - "גיא בן הינום"
יורם רוזוב - "נופים ואבני דרך"


מרים שנפלד הייתה על הארגון המתוקתק והמצוין.
"אירוע חשיפה" לבית הספר לאומנות עכשווית
נערך בשבת בחממה.


היוזם והמנהל עתר גבע, מייעד את בי"ס "לאנשים שבשבילם יצירה היא צורך קיומי".


ציבי גבע - סיפר על המציאות בה מתנהל היום עולם האמנות שנדמה יותר ויותר לשוק.
הדגיש את המקום והחשיבות של פרויקטים מסוג זה, שיפעלו מתוך זווית אופוזיציונית למרכז.
"החממה היא המקום המאפשר מבט מרוחק, מעבדה ניסיונית להנבטת רעיונות, "יחידת גרילה" שתפעל בפריפריה ותאפשר לדברים מעניינים לצמוח"


עתר מציין שזה לא בדיוק "אגסים של סזאן", אבל בהחלט מתאים לכל מי שעבר את גיל 18 ופתוח לחידוש והתחדשות.


מחזור ראשון יפתח בחממה ב- 10.2.10, השיעורים יתקיימו מדי יום ד' בשעה 17:00
בתוכנית הלימודים סדנאות אמן אורח עם אמנים ישראלים בכירים, ונושאים כמו:
לצאת מהקופסא - אמנות מחוץ לכיתה;
בעקבות אמנים מובילים במאה ה- 20;
אומנות מותאמת למקום
טכניקות ציור ופיסול
תודות ל: מיכל שקד (סגנית יו"ר) , דודו כהן, חנן בן דוד, זאביק שפריר - מ.א. מנשה
שאול ואדוה (אתם גדולים!), להקת החלטורה, יגאל כץ, תומר גורן עומרי ש"ט (גוס פאב)



עלון 3 (3774) כט' טבת תש"ע 15.1.10























הערב יום שישי במועדון לחבר ב- 21:30
הסרט
"המבוך של פאן"
במאי: גיירמו דל טורו


תקציר הסרט
השנה היא 1944ובספרד המשטר הפאשיסטי של פרנקו. אופיליה, ילדה בת 12 נודדת עם אמה הנמצאת בהריון מתקדם אל אזור כפרי שכוח-אל כדי להתאחד עם אביה החורג, מפקד סדיסטי בצבא פרנקו. הילדה מגלה פתח לעולם סמוי של פנטזיה ויצורים אגדתיים ומבקשת
את עזרתם – אך המחיר עלול להיות כבד מנשוא.
(מציגה – רות ריפתין)


סרט בעל יופי חזותי מהמם שזכה לשבחי הביקורת והקהל


המלצת השבוע
טיול אתגרי לברכות וחוף הים הבתולי(!) של מעגן מיכאל


אתגר ראשון: לעבור את השומר בשער מעגן מיכאל.
טיפ בדוק להצלחה, לזרוק בנונשלנטיות שם "בטוח" של חבר קיבוץ שאתם באים אליו... (רק ודאו לפני כן שאותו הנ"ל איננו ז"ל).
אתגר שני: עכשיו כשעברתם את המכשול הראשון, פנו ימינה וטיילו בברכות שבעונה זו יש בהן עושר אדיר של ציפורים אך היזהרו מלהציץ לדשא הירוק יותר של שכונת המגורים החדשה של מעגן מיכאל.
מה לעשות אנחנו לא בליגה שלהם.
אתגר שלישי: משם פנו לעבר חוף הים, הורידו נעליים ורוצו לפחות 10 ק"מ לכל אחת מרוחות השמים.
אתגר אחרון שבלעדיו חבל על המאמץ: לאחר שהשלמתם את הריצה (כולל זאת שבמים) וחזרתם לעת שקיעה רטובים אך עמוסי אדרנלין, השלימו את החוויה פרסו מפה סדרו כוסות יין – וקנחו בחלבה איכותית ומיטב מעדני הבית שדאגתם להצטייד בהם מראש. ורגע לפני השמש תשקע אל תשכחו להגיד לה תודה על כל הטוב שבחיינו.
וחידה לפני סיום: מה הן "אוזניית הקלח", "יסעורית", "פקועית"
והכי חשובה "נרתקינית דביקה"?
התשובות בעלון הבא. יוסי בן מיור


השבוע בפותחים שבת:
"שליחות בשירים" - בהקשר לשליחות שהוטלה על משה ואהרון:
לשוב למצרים, לבוא אל ארמון פרעה ולתבוע ממנו -
"שלח את עמי!". על פרשת "וארא" -– צביה וייסברג.


רוב תודות לרקפת זוהר על הדרשה הייחודית שנשאה על פרשת "שמות". בדרשתה אמרה רקפת שלמרות שהנשים בפרשה מצילות את משה בתחנות שונות של חייו, הן אינן מגיעות לעמדות של השפעה ושל מנהיגות, זכות זו נשארת נחלתם הבלעדית של הגברים.
חן, חן לזמרים: מארק צ'נסקי, אילן לוטן, קובי גרוסמן, יואל גרוסברג, אמיתי ששון, איה מלומן, רקפת זוהר וחבורת הבחורים על שירתם בקבלת השבת בשבוע שעבר.
ענה


נר זיכרון ל...


שולמית תלמי    1.1.07  
בתיה זמיר    11.1.97
דודיק כץ    2.1.95        דבורה רולניק    15.1.77
יצחק פרלברג    4.1.42        ניבי מרקם    15.1.04
בנק שפירא    4.1.74        שבתאי אבל    16.1.97
שמואל פלומן    4.1.80        שושנה שטיין    19.1.85
סימה חופי    6.1.92        לייבה רייכל    24.1.68
מיכאל טל    7.1.02        חנה יגודה-כהן    24.1.96
ז'ניה ריפתין    7.1.96        יצחק שמי    25.1.87
רוזקה חרודי    8.1.97          






חורף חכם - עדכונים חשובים!
החוגים של המחזור השני יתחילו ביום ראשון 24.1.10.
למחזור השני מצטרף חוג של ליאורה מאסטרו "בניית אתר אינטרנט בקלי קלות" נלמד שיטה קלה וזמינה לבניית אתר אישי לצרכי עבודה או משפחה. החוג יתקיים בחדר מחשבים במוסד בימי רביעי בשעה 18:00 החל מתאריך 17.2.10. החוג לא מופיע על פתקי ההרשמה אך אתם מאד מוזמנים להירשם אליו!
ההרשמה לחוגים עד יום שלישי 19.1.10.


גניבה ויותר מזה...!
ביום ראשון גילינו לתדהמתנו שנגנבו מהחצר של גן תלתן שני
גלגלים מהטרקטור האדום. הגנב, כנראה איש מקצוע מיומן,
הוריד את הגלגלים והניח את הטרקטור על בלוקים.
בזה לא הסתיים העניין - בפינה אחרת בחצר אותו גנב או
מישהו אחר עשה את צרכיו.
מי שיודע משהו בעניין, אנא יבוא ויגיד, כדי שנוכל להחזיר את הגלגלים
הגנובים.
ובהזדמנות זו אזכיר שוב: אין להיכנס לחצרות. לא עם ילדים שלנו ולא עם אורחים. החצרות וכל הציוד שבתוכן כולל הגרוטאות, שייכים לחינוך ואינם רכוש ציבורי.
ענת גרוסמן


סעפש"ים


לקראת כנס מחזורים, "פופקורן הפקות" מעוניינים
בתמונות אלבום או סרטי וידאו בנושאים הבאים:
מורים שזכורים לנו, פעולות וטיולי תנועה, ספורט במוסד, חדר האוכל, אירועים, ערבי שישי, שיחות מוסד, מסיבות ותמונות כלליות מחיי היום-יום במוסד. התמונות ייסרקו באותו יום ויוחזרו למחרת לבעליהן! לפנות לחיים חננאל או נירה כהן


למעוניינים
בהדרן נותרו עדיין מספר פריטים בתערוכת הקרמיקה.
בכלל שווה לבקר בחנות של הדרן




לחובבי הספורט
כדי לצפות בשידורי ערוץ הספורט המשותף יש לסרוק הטלויזיה ב-UHF
לפרטים נוספים אפשר לפנות ליגאל כץ




תזכורת חשובה       
פניות טלפוניות למשרדי ההנהלה:
מזכירה, מנהלת מש"א, מנהל קהילה, רכז משק, יו"ר כלכלי
רק דרך מספר הטלפון 4401 ולפי ההפניה המוקלטת לשלוחה המבוקשת




מרכזית הטלפונים
ביום ג' האחרון הוחלפו ממירים במרכזיה הטלפונית.
בבקשה דווחו לי על כל בעיה, אם תתעורר,
באמצעות פתק לתא הדואר של המרכזיה /טלפונים
כדי שנוכל לטפל ולפתור.
בבקשה התעזרו בסבלנות, עוד יהיה טוב... צוק חרודי




קוראי העלון באשר הם, מוזמנים לשתף ולחלק איתנו זיכרונות, סיפורים ואנקדוטות הקשורים בהווי החיים בשנותיהם במוסד. השתדלו לקצר ולתמצת לחצי עמוד, והעבירו לכתובת העלון: alon@ein-shemer.org.il


השבוע קטעים מכתבה שהתפרסמה במוסף "הארץ", ומדברים בשמם של כל אלה שזכו להיות תלמידיה של רבקה גורפיין.


הם לבד – מאת אריאל הרשפלד
לזכר רבקה גורפיין (1908-1983)
היא הייתה אז כבר כפופה מעט וכמעט כל גינוניה הזמינו חיקוי או גיחוך - מבטאה הפולני-גליצאי, האינטונציה הארכאית וקו האיפור השחור, שהחמיץ תמיד את מקומן הנכון של הגבות. ובכל זאת, כשהייתה נכנסת לכיתה... איש לא גיחך. גם הקשוחים שבין האדישים, שהשעינו את כיסאותיהם אל הקיר מאחור עד שכיבה כמעט, הזדקפו ושתקו. היא לא הפעילה כל מנגנון של כוח, לא הזכירה בחינות ולא היה כל דיבור על התועלת או מטרות הלימוד. היא לימדה את "אנה קארנינה" ואת "פאוסט" וכשפתחה את הכרך וקראה את "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה על-פי דרכה", ברור היה שנפל דבר בכיתה...ומשהו חמור וחודר רחש סביבה. המשפט הזה הפך לדבר החשוב בעולם; לדבר שרצינותו מגמדת כמעט את חיינו.
רבקה גורפיין הייתה סופרת, מבקרת ועורכת ידועה בשעתה, אבל אנחנו, בימי בית הספר, לא ידענו דבר על כך. ידענו שהיא באה מקיבוץ עין שמר השכן ושבעלה הוא משורר ששמו רן עדי, משום שפעם היא לימדה אחד משיריו. רק בשנים שלאחר מכן זכיתי להכירה מקרוב ומכתביה אלי בזמן שירותי הצבאי הם מאוצרותיי היקרים ביותר. אז גם הכרתי את ספריה וגם את בעלה עזריאל אוכמני (הוא רן עדי, על שם נכדיהם).
בשבילנו בבית הספר היא הייתה המורה לספרות וכל מה שהיה בשיעורים הללו בא ממנה לבדה - מקולה, ממבטיה ואפילו מזקנתה בעינינו. מנין באו הכוח הזה, הסמכות הזאת? ברור, המקור הראשון היה אישיותה; המשקל הסגולי המוחשי לגמרי שאתה חש במחיצת אדם מעולה, אינטליגנטי מאוד, רב ניסיון, נדיב. אבל זה לא היה הכל. סמכותה ניתנה לה מכוח היותה מורה. לא כל המורים זכו מאיתנו ליחס הזה. ממש לא. אבל מה שהיה בעמידתה של גורפיין מולנו היה גילום מלא וחזק של דמות המורה כפי שהתרבות הישראלית שלפני שנות-דור תפסה אותה: סמל של היודע-את-מסורת הערכים והידע, הראוי להנחיל; המנחיל.
(פורסם במוסף "הארץ" – 5.12.2007 )






תרשמו ביומנים...


שבת 16.1.10 בחממה
12:30 אירוע אמנות
השקת בית הספר לאמנות עכשווית
בתכנית:
* תערוכת אמנים צעירים מהאזור
* הרצאה של ציבי גבע
* הופעה אקוסטית של להקת החלטורה


הכניסה חופשית,
כדאי לבוא מוקדם כי שאול ואדווה עושים חמין...
האירוע בחסות הגוס פאב והמועצה האזורית מנשה.




17.1.10- 22.1.10 – ד"ר נגב במילואים. לגבי רופא מחליף אנו מטפלים.
אם וכאשר נסדיר נפרסם עקבו בלוחות המודעות
ובאתר הקיבוץ


יום ב' 18.1.10 – נועם הספר מגיע. ההרשמה על הלוח.






יום ה' 21.1.10 - תתקיים פגישת חברים השכנים לפינת החי בנושא גידור
בשבוע שעבר גודרה פינת החי. בעתיד בית אקשטיין יטפחו וישקיעו במקום.
לרגלי הגדרות ישתלו מטפסים שיוסיפו נוי ויכסו את הגדרות.
בין השאר יוקמו כלובי חיות (קטנות ולא מרעישות) שיוצבו בצמוד להוסטל.
חברים ומשפחות מהקיבוץ מוזמנים לבלות בשטח בתאום עם בית אקשטיין.
העבודה נעשתה בשיתוף ובאישור כל הגורמים המוסמכים בקיבוץ.
מסרה:אוריין גנדלמן




מדיוני הנהלת קהילה מיום 6.01.2010


אושר פרוטוקול ישיבה מה- 16.12.2009
1. גרעין תנועתי – קיבלנו מהתנועה הצעה לקלוט גרעין של בני משקים (ש"ש) או בוגרי עיר ומושבים המיועדים לגרעין נח"ל. מדובר בקבוצה קטנה (8-12) של צעירים שעוסקים בעיקר בהדרכה ופעילות חברתית. הוחלט: לבדוק את נושא הדיור.
2. תקנון צעירים – הוחלט להחזיר את הנוהל הקודם, לפיו צעירים בעצמאות כלכלית לפני צבא משלמים חצי מצעירים אחרי צבא. יועבר לקלפי.
3. אורווה – אושררה החלטת הנהלת קהילה מלפני שנה להפסיק לממן את פעילות האורווה.
4. ביקורת ציבורית – חברים פנו לדון בסיום תפקידה של רכזת ועדה. כיוון שמכתבם של החברים כלל השמצות ללא הוכחות או דוגמאות, הם התבקשו למשוך את המכתב, וכך עשו, ובסופו של דבר גם החליטו לא להגיע להנהלת קהילה, לדיון בפנייתם. הוחלט:
א. לגנות את הסגנון המשתלח כלפי ממלאת תפקיד ציבורי, בלי קשר לביקורת עניינית כזאת או אחרת, ולפנות לחברים להתנצל.
ב. בעתיד, חברים שיבחרו לא להגיע לדיון בעניינם, הנהלת קהילה לא תטפל בענייניהם במשך חצי שנה.
5. גיתית חדוותי – הודיעה על עזיבה לאחר שלוש שנות חופש.
6. מושיקו וסוזנה אבלגון – הודיעו על עזיבה לאחר שלוש שנות חופש.
7. אלעד יגודה ואילנית – עוברים זמנית למעמד שוכרי דירה. בקיץ מתוכנן יובל להכנס למערכת החינוך והמשפחה תיכנס לתהליך קליטה
8. משפחת זהר – שיפוץ הדירה עבור עומר ורנה לקראת סיום והם עומדים לעבור ולפנות את הדירה. עם משפ' זהר נותרו מספר נושאים לא סגורים ועל פי בקשתם הוחלט להיעזר ביוסי חלבי, רכז מחלקת גישור של התנועה שיסייע לסכם את פרטי חזרתם לקיבוץ.
רשם : עמית.




באחד האמשים, אני כהרגלי מזפזפת מחדשות לחדשות ולפתע
2 פרצופים מוכרים ניבטים אלי מעל צלחת חומוס - בחיוך שאי אפשר לטעות בו.
היה זה הסימן והאות, שאם אורי ואבשלום מנגבים חומוס באבו גוש, הגיע הזמן לקפוץ למשרדו של חמי לברר איזה תבשילים הוא מקדיח לנו בימים אלה ואיך נראים ימיו ולילותיו.
יומני היקר


יום א' - 3.1.2010
18:00 "חפש את המטמון" פגישה עם דן חמיצר וצוות חגיגות ה- 100 לתנועה הקיבוצית.
הוסכם על מבצע ארצי שיתבסס על כתבי חידה , שיופצו בכל אמצעי התקשורת (שלטי חוצות, אינטרנט, סלולרים עוד). המטרה לחשוף את התנועה הקיבוצית, פרישת הקיבוצים וחלקם בתולדות המדינה מאז ועד היום.
לו"ז: אביב-קיץ 2010. יש לסגור קצוות בכל הקשור לסדרי עדיפויות תקציביים.




מיפוי אירועי שנת ה- 100 לדגניה ולתנועה הקיבוצית, שיכלול גם את האירועים הארציים והאירועים בעמק הירדן ובדגניה. דגש על תפקידו של האזור כערש התנועה הקיבוצית.


יום ג' - 5.1.10
12:00"עשור לכפר כישורית" - תערוכה בנמל יפו (מרץ 2010 ). פגישת הכנה של נציגי כפר "כישורית", הבמאי עידו דגני, מנהלי נמל יפו (מנכ"ל, נציגי שיווק, מהנדסי בטיחות בנמל).
תאום חללי ואזורי התערוכה בהם יוצגו עבודות תושבי "כישורית" במשך 10 ימים.
יחד עם עידו דגני הצגנו את פרטי המופע שיעלו חברי כישורית והצענו להעלותו כאירוע סיום לתערוכה.


כישורית, ישוב בגליל המערבי, נוסד ב-1994. חברה שלא למטרות רווח ולתועלת הציבור, שהוקמה על ידי קבוצת הורים ואנשי מקצוע במטרה להיות בית לחיים לבוגרים בעלי צרכים מיוחדים מגיל 18 ומעלה. מסגרת החיים בקהילה מתנהלת על פי העיקרון הקיבוצי של "כל אחד על פי יכולתו ולכל אחד על פי צרכיו.


לפגישה הבאה נקדים סיפור: לפני חודש מגיע טלפון מחבריי הטובים ירון ועינת ארמוזה
"שמע חמי הגיע הזמן לנצח באיזה מלחמה קטנה באזור. על הצלחת מונח שיא גינס. צריכים אותך להפקת 'צלחת החומוס הגדולה באזור' אצל ג'אוודת איברהים באבו גוש".
"לכבוד הוא לי! לאירועים כאלה נולדתי". חודש מאוחר יותר ויומיים לפני האירוע:


יום ד' 6.1.10
08:00 - ישיבת תאום פרטים טכניים ותקציביים עם נציגי חברת התקשורתSAT-LiNK הנותנות
חסות ומספקות שירותי תקשורת ל – 40 תחנות טלויזיה ואינטרנט (סקיי, אל-ג'זירה,
CNN ערוץ 2 אינטרנט ועוד) שיעבירו בשידור חי. ולעשרות ערוצים שימשכו חומר
למהדורת החדשות. (בס"ה שודר האירוע ב- 82 תחנות שידור ברחבי העולם).
10:00 – פגישה עם חברת האבטחה ונציגי המשטרה.
14:00 – סגירת קצוות עם שכנתנו מאום אל-פאחם "בארכה" ספקית הטחינה לאירוע.


יום ו' – 8.1.10
19:00 – בערבו של "יום קרב", כשהשמש שקעה והמצלמות כבו ציינתי לעצמי "הו איזו מלחמה נחמדה!"


יום ב' – 11.1.10
10:30 - סינמטק תל אביב צוות 100 שנה לתנועה הקיבוצית. עם שותפי דורון רות, ישיבה עם המנכ"ל אלון גרבוז ונציגי סינמטקים אחרים לגיבוש תכנית לפסטיבל סרטי התנועה הקיבוצית ותוכניות טלויזיה. תאום תאריכים, צוותים אמנותיים לבחירת הסרטים, קבוצות דיון ותקציבים.


באוקטובר הובטחה הקרנת הבכורה של סדרת טלויזיה חדשה בהפקת ועריכת ענת זלצר ומודי בראון. סדרה מרגשת דוגמת הסדרה על תל אביב, שתספר את סיפור התנועה הקיבוצית. יש למה לחכות.
יום ה' 14.1.10
15:00 ישיבת הכנה עם נציגי מועצה אזורית מטה יהודה, נציגי קיבוץ נחשון ומשטרת בית שמש.
אני מציג את התכנית לקיים בשבועות את "פסטיבל השלום" המשך לפסטיבל שנערך לפני שנתיים. אחרי ההצלחה עם רוג'רס ווטרס מ"הפינק פלויד" - הפעם עם להקות ואמנים ישראלים מובילים.
כנראה שבדוכנים נגיש את שאריות החומוס מהצלחת של אבו גוש...




הקורא הקפדן בוודאי שם לב, שנעדרו פגישות עם פוליטיקאים, אותן חמי לא הסכים לחשוף
אבל הבטיח "יש דברים לגבי עתידנו הפוליטי שהשתיקה יפה להם נכון לעכשיו".
שמועות מספרות שיש שמאל ישראלי ואפשר למצוא אותו בטוקבקים.
חמי "לפקודה תמיד אנחנו" ושיהיה לך בהצלחה.


ילדי מבחנות
במשרדים החדשים של הנהלת מיניפלסט כבר נשר מהקירות ריח העוגיות של קוקימן ואין זכר לנרות האווירה של הנהלת הקהילה. ההתנהלות חרישית והעבודה שקטה ושקדנית. רק כתבת המקומון הפופלרי מפריעה את השקט בשיחה עם עמרי שוהם המנכ"ל.


עמרי שוהם
מנכ"ל מיניפלסט מ -2004
בן כפר רופין וחבר מצר משנת 82'
נשוי + 3
תואר ראשון בכלכלה ומנהל
עוד משהו: אחד משלנו - כי אדום בנשמה הוא


איזה שנה סוגרים במיניפלסט?
למרות כל החששות 2009 הייתה שנה טובה מאוד, שהסתיימה בתוצאות יפות. הגדלנו את סך המכירות רק במעט לעומת שנה קודמת, והרווחים כמעט הוכפל.


בתכנית המשק 2010 בולטת השקעה גדולה הקשורה במבנה חדש.
המבנה הקיים (שנבנה כרפת) בעייתי מבחינת תנאי ייצור ובטיחות
המבנה החדש נקבע בתאום עם ועדת תכנון מתוכנן לשטח שמאחורי הנה"ח. מדובר על מבנה מודולארי שבנייתו אמורה להסתיים עד סוף 2011. בשלב הראשון יבנו 600 מ"ר, שיחליפו את המבנה הקיים.
בעתיד נוסיף בשלבים אולמות ייצור, מחסני חומר גלם ותוצרת גמורה.
אני מאמין שהמעבר יאפשר התרחבות להיקפי ייצור גדולים יותר וקפיצת מדרגה באיכות מוצרים.


עד כמה מגיעים למיצוי כושר הייצור של מיניפלסט?
תיאורטית היכולת גבוהה יותר ומה שעוצר הוא המיקום. אני מאמין שתשתית חדשה ניתן להגדיל ב- 30%-40% את היקפי היצור ואיתם את הרווחים.
בכל מקרה לא הפסדנו לקוחות בגלל התנאים הקיימים אבל יכולנו להגדיל את מצבת הלקוחות, שזה אובדן לקוחות פוטנציאלים


קיימת תחושה, שבשנים האחרונות מיניפלסט דורך במקום ואינו צומח כבעבר
עם תחושות קשה להתמודד, אך המספרים מדברים בזכות עצמם. נעשתה קפיצה גדולה בפעילות, במכירות וברווחיות. אין ספק שהעיכוב בפרויקט החדש האט את ההתפתחות, אך לעניות דעתי מיניפלסט מתנהל היטב וגם בשנים קשות מביא תוצאות יפות מעל הצפיות.
קו יצור חדש
עמרי מבקש להתחיל באמירה אישית: אני יודע שבעין-שמר יש רגישות לנושא הקשורה בהשקעת משאבים כספיים ורגשיים בפרויקט. זה לא עושה את חיי קלים יותר ואני רואה אחריות אישית לכך, שהפרויקט יקרום עור וגידים ויהיה מקור לפרנסה וגאווה לחברי עין שמר.
חווינו לא מעט משברים, כולל לאחרונה עם ספק אמריקאי שפשט רגל. הצלחנו להוציא ממנו ברגע האחרון את מאגרי המידע וידע, ואנחנו מייצרים כעת את המכונה באמצעות חברה ישראלית. ההערכה היא שבסוף קיץ 2010 תותקן וברבעון האחרון תכנס להרצה ולייצור באופן הדרגתי.
פנינו למדען הראשי לסיוע, ואנו מחכים לתשובתם לגבי זכאותנו.


נושא רגיש נוסף הוא נושא משכורות החברים. כמו בענפים אחרים קיימת תחושת אי נוחות של פערים בולטים בין שכבת המנהלים והעובדים האחרים.
גם כאן אני מודע לרגישות הנושא. קביעת המשכורת נעשתה ע"י שרה בהיר, על בסיס המקובל במשק הישראלי לגבי כל תפקיד ומקצוע. מיניפלסט מתנהל כחלק משוק העבודה הישראלי ובתנאי תחרות, ולכן קביעת המשכורות היא על פי המקובל וכדי לאפשר לנו לעמוד באותם תנאי תחרות.
בהמשך לפניית מספר חברים - משכורתיהם עודכנו. הנושא נבדק שוב עם כניסתו של מרכז המשק החדש ניב רונן ומנהלת מש"א רוני גלעד, והתמונה
העולה היא תמונה הוגנת. אין אפליה לרעה עלות שכר החברים גבוהה יותר
ביחס לשכירים.


כמה מילים על מקצועיות ונאמנות
אני רוצה להדגיש שהנכס הגדול ביותר שיש למיניפלסט הוא צוות נאמן ומקצועי השומר על יציבות לאורך שנים ומבוסס על חברי קיבוץ. בסך הכל במיניפלסט 35 עובדים שמתוכם 17 חברים:




לני האולינג
עידן יגודה
מרק ברצלבסקי
אילן לוטן
איציק כהן




שלמה קציר
אלי שלזניגר
ישראל רוזיו
דני רימון
עירית לוטן
שרית דקל


רותי בן מיור
עדנה חרודי
עמי גלעד
ענת אלון
שלמה שחר
נועם גרוסמן




ובפתח שנת 2010 - כמה מילים על התכנית האסטרטגית
לקראת סוף שנת 2008 התחלנו (בסיוע גוף חיצוני) בביצוע תכנון אסטרטגי למיניפלסט לשנים הקרובות. הדיון נמשך במהלך 2009 ובסיום השנה סוכמו המסקנות להחלטות לביצוע, והן יוצגו להנהלה הכלכלית של הקיבוץ בקרוב.
במסגרת העבודה על התכנית רכשנו סקרי שוק וביצענו שיחות עם לקוחות ומתחרים. לשמחתנו התחזקה דעתנו כי כיוון הפעילות בפרויקט החדש הוא בכיוון הצמיחה והתפתחות השוק, עליו מלמדים הסקרים.
מטרת התכנית האסטרטגי היא להעמיד את מיניפלסט בעוד כחמש שנים במחזור פעילות גדול בהרבה מהנוכחי תוך שמירה על הרווחיות שלנו. במסגרת זו בדקנו את כיווני הצמיחה ואת "מנועי הצמיחה" עליהם נסתמך בשנים הבאות.


לסיכום נאמר שההרגשה היא: תחזיקו אצבעות ותהדקו חגורות, במיניפלסט כמו אצל כולנו אווירת "לקראת המראה"- סופרים לאחור ומקווים שהשנים הקרובות יהיו שנות פריצה.


שיחת קיבוץ הקרובה
תתקיים ביום שני, 18.1.10בשעה 20:30 במועדון
על סדר היום:
רובי ונורית משיח – בקשה להיכלל בתור לדירות חדשות
תיקון לתקנון צעירים בנושא דמי שימוש על דירה לצעירים לפני צבא (מפורט בהמשך)
השכרת אולם הספורט למועצה האזורית
סדרי הצבעות על השינוי (לעיון במזכירות)


מה למדנו השבוע
היום שאחרי
בקיבוץ מעברות נדחה, כידוע, השינוי הדיפרנציאלי ברוב גדול – אבל הם אינם שוקטים על השמרים ומתכננים את "היום שאחרי. במאמר בשם "הצעדים הבאים" מטווה גיורא פורמן את הצעדים שעל הקיבוץ לבצע לשיפור המודל הקיבוצי.
נביא את עיקרי הדברים:


"השריפה שדבקה בשדות-הקוצים הקיבוציים לפני כעשור הגיעה לפתח ביתי. הקשבתי לבעיות שהועלו כסיבה לרצונות השינוי, אבל אסור לתת לשריפה הזרה להבעיר את בתינו. לכן אני מציע לטפל בשלושה נושאים שסביבם יש אי-נחת.
התחדשות בתחום תקנוני עבודה ופרנסה.
השלמת תקנוני קבלת החלטות ואכיפתן.
תקנון רדום לשינויים אפשריים בעתיד.
כל הצעה עומדת בפני עצמה. הכל ייבחן בביצוע ובשקיפות וביכולת ההידברות בין החברים וממלאי התפקידים. בכל אחת מההצעות יש לבחור צוות או אחראי שיכין תוכנית דיונים בקיבוץ.


בתחום קבלת החלטות ואכיפתן צריך להתייחס למספר עקרונות:
גבולות ברורים לשותפות ולעזיבה; התאמה בין המשאבים לכללי חלוקתם; שותפות של כולם בקבלת ההחלטות, בקרה מתמדת; סנקציות הדרגתיות כלפי מפירי הכללים; מערכת נגישה וזולה לפתרון מחלוקות.
הערה: הכלים לאכיפה יכולים להיות: פירסום שמות, תקציבי החברים [כידוע מניסיון של הרבה קיבוצים הסכנה הגדולה של היום שאחרי נפילת מודל ההפרטה היא הפרת ההחלטות שלא מקבלים את החלטת הרוב הדימוקרטית].


בתחום העבודה אני מציע להתחיל מתקנון עין-השופט, ואלה עיקריו:
בקיבוץ שיתופי עם אוכלוסיה פלורליסטית לא כולם מסכימים להחלטות ולא כולם בעלי מוטיבציה מתוך הזדהות. לכן נדרשים כלים חומריים שאינם רק הזדהות ותדמית והערכת החברים. הכלי הוא תקציב החברים הנמצא בשליטת מוסדות הקיבוץ. התקציבים מנוהלים לפי עקרונות הקיבוץ השיתופי ואינם דיפרנציאליים. כל החברים מקבלים בסיס קבוע. חלק מהתקציב והזכות לשיכון קבע קשור לחובת העבודה והפרנסה של החבר. יש גם "תקציב גמיש" שהחבר יכול לקבל בעבור תרומה שמעבר לתקנון.
המטרות: מיצוי הפוטנציאל לשיפור פרנסת הקיבוץ ותקציב החברים עם מירב השיוויון בעבודה; הרחבת מיגוון אפשרויות העבודה; סדר בניהול העבודה וימי החופש; כלים לקיום הדרישה לאחריות החבר לרמת הפרנסה הנדרשת בקיבוץ; מצב בו אחזקת אדם + פחת צרכני ממומנים מהתמורה לעבודה; מערכת תומכת לעבודת משמרות ותורנויות; מרחב בחירה בין התקציב לחופשה או פנאי.


החלק המעניין בתקנון זה נוגע לתקציב הגמיש:
תנאים: ניהול רישום מדוייק, בניית סל היצע עבודה, תורנויות ומשמרות, התארגנות הענפים.
המטרות: מילוי חובת העבודה בקיבוץ, אפשרות לחברים להגדלת התקציב עם הגדלת המאמץ, גמישות בין פנאי לתקציב והוספת מקורות.
העקרונות: יישמר שיוויות ערך העבודה ותקציבים לפי גודל המשפחה וצרכים מיוחדים, תקציב מלא למי שמילא את חובת העבודה, גמישות לתוספת תקציב עם הוספת עבודה במספר ימים מוגדר בשנה (בעין-השופש 30 יום). נכללים בהסדר העובדים מטעם הקיבוץ בלבד.


כידוע, גם הצוות השיתופי שלנו התכונן ותיכנן את הצעתו ל"צעדים הבאים", או כדברי אבישי: "את היום שנוציא מחצרנו את ה"עז".
הביא לדפוס: עלי א.
את המאמר הבא שאני שולח להלן אבקש להדפיס לפי הוראתי (בעוד כשבועיים). תודה:


"הרוב תמיד צודק!" (????)
הטענה הניצחת של חסידי הקיבוץ המופרט – מנו נוהג להשתמש בה לעיתים קרובות – היא:
"200 קיבוצים אינם יכולים לטעות"
(למען הדיוק רק 180 עברו את השינוי הדיפרנציאלי). הגיע הזמן לבדוק את נכונותה של הטענה הזאת ועל מה היא מתבססת.
אמצעי התקשורת, מנהיגים (כולל "מנהיגים מקומיים" ובעלי תפקידים" משפיעים באופן קריטי על דעת הקהל החברתית בכך שהם מציגים ויוצרים אשלייה של אקלים דעה מסויים אשר נתפס בעיני הציבור כ"הדעה המקובלת" וכ"דעת הרוב". דבר זה גורם לאדם הבודד לחוש שדעתו היא בעמדת מיעוט ולהצניע אותה. זהו "אפקט דומינו" המביא לשינוי במציאות עצמה.
המחקרים האחרונים בפסיכולוגיה החברתית מוכיחים שהאדם כיצור חברתי נוטה לקונפורמיות חברתית. הוא ישאף להיות חלק מהרוב ולקבל חיזוק לדעותיו, וימנע מהבעת דעתו בסביבה עויינת מבחינה רעיונית. האדם "סוקר" באופן לא-מודע את דעת הקהל והלך-הרוח בחברה בה הוא נמצא, ועל פי "ממצאיו" ותפיסתו את דעת הרוב יבחר האם להביע את דעתו או לשמור אותה לעצמו.
מסקנות האדם אודות דעת הקהל בסביבתו מושפעות מהדעות מסביבו ובאמצעי התקשורת. אולם התקשורת בונה מציאות של קונצנזוס מסולף. היא בוחרת – לפי השקפת-העולם של אנשיה – אילו דעות להבליט ולהציג כקונצנזוס ואילו קולות להשתיק או להציג כ"דעות שמחוץ לקונצנזוס", והן מוכחדות מהשיח הציבורי או מוצגות כ"קיצוניות" ו"חריגות" – וכך נוצרים מעגלים של שתיקת הכבשים, הרוב הדומם: הציבור הקונפורמי אינו רוצה להימנות עם קומץ המיעוט של "ההזויים" וה"לא צודקים", ואיננו מביע את דעתו.
באווירה זו של שתיקה יותר ויותר אנשים מצטרפים לשתיקה זו, שכן הם שומעים את "הדעות המקובלות" מסביבם ואינם שומעים הזדהות עם הדעות האחרות. הרוב הדומם שנוצר אינו פועל למימוש עמדותיו בהיותו בטוח שדעתו היא דעת מיעוט. רוב האנשים לא רק שאינם מביעים את דעתם, אלא אף מצטרפים לעמדה אשר נתפסת בעיניהם כדעת הרוב, גם אם למעשה היא בניגוד לדעתם.
עד כאן דברי החוקרים, בעיקר אליזבט נויימן בספרה "ספירלת השתיקה.
המסקנה ברורה: אל תוותרו על דעתכם בגלל ההנחה (שלרוב אינה נכונה) ש"אנחנו בדעת מיעוט" ("200 קיבוצים כבר"... וכו'), ש"הנושא כבר הוכרע", ש"הכל אבוד", "התהליך הוא דטרמיניסטי", "אם 'מנהיגי הקיבוץ' חושבים ככה הם בטח צודקים, הרי הם יודעים יותר טוב" וכו'. אל תסתכלו מסביב "מה אומרים" אלא לתוך לבכם: מה נכון, מה צודק, איך אתם רוצים לחיות. רק כך אפשר יהיה להגיע להכרעה אמיתית שתשקף את דעת הרוב ולא את הרוב הדומם, הקונפורמי.
כל אחד רצוי שיסיק את מסקנותיו. קחו לדוגמא את העובדה שמר"צ – שעמדותיה כה צודקות (למשל דרישתה שמלחמת "עופרת יצוקה" תופסק לאחר ארבעה ימים נראית היום צודקת יותר מתמיד) – קיבלה רק שלושה מנדטים – האם היא מוכיחה שאינה צודקת ושהרוב אינו טועה? אפילו אולמרט שקיבל את עמדותיה הפוליטיות הודה בכך.
הרוב לא רק שלרוב אינו צודק אלא שלרוב הרוב טועה, כפי שמוכיחה ההיסטוריה הרחוקה והקרובה, אחרת העולם לא היה נראה כמו "מצעד איוולת" אחד גדול. האם 200 קיבוצים לא טועים?
חישבו על כך!
עלי א.