חפש בעלונים קודמים

עלון 2 (3773) 8-1-2010





בנים ובני בנים ובנות


35 בני ובנות עין שמר מתחנכים כרגע ב"מבואות עירון". ממשיכים לדורות של סבים והורים שלמדו והתחנכו במוסד לאורך 60 שנות קיומו.
הם הדור שלוקח על עצמו, יחד עם צוות המחנכים והמנהלים, את כנס המחזורים הקרוב ב – 27.3.10.


לקוראי העלון ברחבי הגלובוס – דמיינו רשימת ילדים וחברים.....


ובינתיים


שבת שלום


בנים והבנות צ'רלי קצ'רלי



אחר צהרים חורפי שהתחפש לקיץ. אני בדרכי לפגישה עם רונן דורי מנכ"ל ומנהל "מבואות עירון". הרחוב הראשי הומה מתנועת מאות חניכים, אוטובוסים חדישים ופיח האגזוזים מתערבב בהורמונים שאינם זקוקים לדלק. הנוער בשלטון!
בגאווה נאמר כאן: בשנת ה- 60 לקיומו, "מבואות עירון" הוא אחד מהתיכונים הטובים בארץ. מאז הקמתו ב- 1949 צמח מכמה עשרות חניכים מקיבוצי הסביבה, ל- 1020 חניכים מכל יישובי הסביבה.
בכניסתי לחדרו אני מקבלת הרמה להנחתה: זמני מוגבל עקב משחק כדורעף של נבחרת המוסד באולם. קיבלתי בשמחה את דין התנועה ואת הידיעה שיש דברים שלא השתנו.


רונן דורי

גיל: 44

גדל ב: תל-אביב ובת ים

מגורים: קציר

נשוי + 3

איש המוסד (החינוכי!): 14 שנה

בעמדת ניהול: 6 שנים

בהן מנכ"ל ומנהל: 3 שנים

משפט שלקחתי:

"ערכים זה סיפור של מקום, זמן ותקופה"



איך בנוי המוסד כיום?

רונן: מתחנכים כאן 1020 חניכים ומתוכם 170 במסגרת הפנימייה.
70 חניכי נעל"ה ו-100 ילדי קיבוצים ויישובי הסביבה שצורכים את סל הפנימייה.


הפנימייה זה באמת רלוונטי עדיין?
רונן: אני מאחל לבן שלי שיהיה חלק מהפנימייה. אני לא בא ממקום נוסטלגי כי לא גדלתי כאן. עד לפני מספר שנים לעמוד לפני הורה שהתלבט בשאלה הייתה חוויה לא נעימה. תמונת המצב כרגע היא שיש לנו רשימות המתנה


מה גרם לשינוי?

רונן: שינינו קונספציה כי הבנו שהפנימייה לא יכולה להיות מנוהלת על ידי הילדים. יש חינוך לאוטונומיה אבל לא לונדאליזים והפקרות.
צוות הפנימייה בראשות מרב טל, השכילו לפתח מסגרת עדכנית שעונה על צרכים, שומרת ומגבילה אך גם מאפשרת יציקה, חונכות ומנהיגות עם חברת נעורים.


מהן אבני הייסוד עליהן נבנה החזון שלך כמנכ"ל ומנהל?

רונן:

  1. תחושת מוגנות פיזית ורגשית לחניכים ולצוות. בתקופה בה בתי ספר הפכו לזירות כיבוי שריפות והרבה פחות עשייה חינוכית זה איננו מובן מאליו. אני גאה להגיד שאצלנו עדיין מצליחים לקיים רמת בטחון יפה לחניכים ולצוות.
  2. ערך כבוד האדם. זה אתגר לא פשוט כי החברה הישראלית מקטלגת ומערבבת ערכים פוליטיים עם ערכים חברתיים. מתבגרים לא מסוגלים לבצע העברה שהמושג "ערך" הוא ערך בכל מצב ולכל עניין. בכלל בעבר היו לנו הרבה יותר תשובות ואמיתות והיום הכל הרבה יותר מסובך.
  3. הישגיות ומצוינות גם בלימודים וגם חברתית. היה קשה להציב את הערך הזה
בחיובי אבל אני מאמין שהוא מצייד את החניכים בכלי חשוב לחיים: היכולת לבחור
ולקחת אחריות.
  1. חברתיות. אנחנו ייצור חברתי שזקוק למיומנויות חברתיות. אני מאמין שתפקידנו כבית ספר להשלים למתבגר את הבית ממנו בא.


בכלל ערכים זה עסק חמקמק בימינו?
רונן: נכון. ניקח נושא כמו דמוקרטיה - האם זה טוב? מה נאמר לילד ששואל האם מותר בשם הדמוקרטיה לפלוש למדינה עצמאית כדי לכפות עליה ערכי דמוקרטיה? או משאל עם דמוקרטי האוסר הקמת מגדלי מסגד.


הגודל הוא יתרון או חיסרון?
רונן: גם וגם כי העולם המודרני לימד אותנו לוותר ולכן עם חסרון בה גם יתרון.
היתרון הוא בסל האפשרויות שנחנו מציעים אם במגוון מגמות רחב יותר, שיעורי שיח, היכולת לתגמל מחנכים עבור שעות בהן יתמקדו בקשר עם החניך, השקעות משאבים בפעילות חברתית ותרבותית מגוונת יותר.
החיסרון הוא שיתכן שיש פרטים שהולכים לאיבוד. אני רואה אתגר בניסיון לצמצם ככל האפשר את התופעה.


יתכן שאותם ילדים שאנחנו רואים בעין שמר – זה חלק מזה?
רונן: יכול להיות שבכל העשייה הזאת יש גם תופעה של שוטטות למרות שיש איסור על כך. נכון, בכל חברת בני נוער קיימת התמודדות עם התופעה והשאלה המהותית היא האם זה דומיננטי.




לאן הולכים היום לעשן?
רונן: כמובן שהעישון אסור. עם זאת המרדף אחרי המעשנים הוא חלק מתפיסה שאומרת שבין עולם המבוגרים והמתבגרים קיים מתח מובנה, ולכן עדיף לא לריב על עישון אבל כן להתמודד עם סמים או אלימות מינית.


רגע לפני שריקת הפתיחה למשחק הכדורעף–איפה עומד נושא ההסעדה?
רונן: כרגע יש הסדר רק לגבי ילדי נעל"ה, מכיוון שבעין שמר יודעים כלכלה מבקשים מאיתנו סכומים שאיננו יכולים לעמוד בהם. השיקול בסופו של יום הוא כלכלי וכרגע מדובר בפער של כ- 200.000 ₪ שאיננו יכולים לעמוד בו.


לשאלה החשובה עד כמה נושא הסמים והאלכוהול הם בעיה במוסד –כבר לא נשאר זמן, אך אל דאגה היא עוד תשאל.
בכל מקרה ניתן לקרוא התייחסות בדו"ח הנהלת הקהילה.




תגובת עמית לנושא הסעדה :

המוסד כיום קונה אוכל מהמטבח המשותף, שהיה אמור לסיים את פעילותו בסוף דצמבר. לפני כמה חודשים הוציא המוסד מכרז, שהתייחס לכמה רמות של הסעדה (עם ובלי חדר אוכל במוסד, רק לילדי נעל"ה או לכולם וכו'). עד היום עין שמר הוא היחיד שהגיש הצעה למכרז, ומאז התגובה היחידה שזכינו לה הייתה שהמטבח המשותף ממשיך לעבוד עד סוף השנה, והמוסד בודק את הצעתנו מול אלטרנטיבות (שאיננו  יודעים מה הן). אנו מאמינים שבמשא ומתן מסודר נוכל להגיע להבנות עם המוסד, אבל עד כה משא ומתן כזה לצערנו לא התקיים.





עדכוני מש"א


גדי גלעד סיים את תפקידו כאחראי על המרכזייה והטלפון,

מחליף אותו צוק חרודי. גדי ימשיך להיות

בצוות שמטפל במרכזיה החדשה.



תודה לגדי על התקופה בה נתת שרות אדיב ומהיר

ובהצלחה לצוק בתפקיד החדש.








הערב ב- 21:30 במועדון לחבר

חיים של אחרים

סרטו זוכה האוסקר של הבמאי פלוריאן הנקל דונרסמארק.

אם תראו רק סרט אחד השנה – ודאו שזה יהיה הסרט.

לא להחמיץ!





לחברות וחברי עין שמר היקרים שלום

ארבע שנים וחודשיים, חמישים חודשים, כמאתיים מועצות מנהלים של תאגידי עין שמר ומפעליו, ואינספור ישיבות ופגישות עם חברות וחברים. שני יו"רים, שלושה מזכירים, שלושה רכזי קהילה, שלושה גזברים... חלפו כהרף עין כמעשה יעקב ורחל - מאז הגעתי לעין שמר לתפקיד רכז המשק.





בפעם הראשונה בחיי מצאתי את עצמי במעמד של שכיר, חידוש לא פשוט, קל וחומר בקיבוץ ותיק, אפוף הילה מיתולוגית ורווי ניחוח היסטורי. דעתני ומיוחד כמו שרק עין שמר 'טבור העולם' יודע להיות...

פעלתי כמיטב מצפוני, יכולתי וניסיוני לקדם את העניינים החיוניים של עין שמר ביחד עם נבחרי הציבור, מנהלי העסקים, הענפים ורכזי הפעילויות – מקומיים וחיצוניים. ניסיתי לפעול בהגינות ובאופן ענייני, עם כל אחת ואחד מהאנשים אתם ולצידם עבדתי, גם כאשר היו מחלוקות לא פשוטות ומצבים מורכבים, הכל במטרה להיטיב ככל האפשר עם עין שמר וחבריו. מסיבה זו גם הקפדתי לא להיות מעורב בשום צורה במחלוקות פנימיות שלא מהתחום הכלכלי עסקי.

פעלתי ליצור יחסי עבודה טובים וענייניים ולקדם את ענייני עין שמר מול גורמים חיצוניים כמו המועצה האזורית, מינהל מקרקעי ישראל, החברה הכלכלית לפיתוח מנשה ורשויות אחרות.

אני נפרד מכם בהרגשה שהיו לי הזכות והעונג להכיר ולעבוד עם אנשים מרתקים, איכותיים ומסורים, ולפעול למען חברה מיוחדת, המחפשת את דרכה באומץ ובעקשנות, תוך התלבטויות ומחלוקות לא קלות, לאחר שנים של קשיים כלכליים מתמשכים.

אני מקווה שתרמתי משהו ליצירת בסיס כלכלי וחברתי חזק יותר. אני משוכנע כי עוד נכונו לעין שמר התרחבות, התחזקות ופריצות דרך חברתיות וכלכליות. אני נפרד ממכם עשיר בחוויות, תובנות והכרויות שילוו אותי בהמשך דרכי.

חזקו ואמצו!



בידידות והערכה,

יואב דרורי





גשמי ברכה


מזל טוב

להני ודודי
לנשואי כרמיה עם אלי
ברכות לקלרה ויהודה
וכל המשפחה הרחבה





ברכות לסג"מ רהב מור
עם סיום קורס קצינים
איחולים להצלחה בהמשך השירות
מועדת קשר, המשפחה וכולנו




מזל טוב

לדליה ושלמה ברכה
להולדת הנכדה – בר
בת לרעות (באילת השחר)
ברכות למשפחה הרחבה




גשמים מתגשמים


בדצמבר סוף סוף הגיע החורף עם 172 מ"מ
היום הגשום ביותר היה 17.12.09 בו ירדו 52.5 מ"מ
ינואר הגשים 2 מ"מ בודדים והביא אותנו לס"ה 425 מ"מ








סעפש"ים (ענפים)



כרטיסי תדלוק במוסך

בעקבות שינויים בתחנת הדלק חברים המחזיקים כרטיסי תדלוק
מתבקשים להחליפם במוסך
גיורא ריפתין







קטנות מהמטבח


  • החלב בפינת הקפה מיועד לשותים בארוחות. אנו שוב מבקשים שלא לקחת ממנו הביתה. הלוקחים הביתה מחויבים בתקציב!!! לתשומת לבכם.


  • חדר האוכל הינו המסעדה שלנו. נזכיר שלמסעדה לא באים עם אוכל מהבית.


  • בארוחות ערב שישי אנו מבקשים ממשפחות המחברות שולחנות – אנא החזירו אותם למקומם בסיום הארוחה. כמו כן החזירו את כסאות העץ של הילדים למקומם.


  • התחדשנו במשקל נוצץ בקופה הראשית. המשקל אמור לזרז התורים בעיקר בשישי בערב. אנא היו סבלנים.

בברכת אכילה מהנה לכולנו
צוות המטבח





למוזיאון דרוש/ה - קופאים לשבתות וחגים

שיבוץ אחת ל4 שבועות, 5 שעות (10:00-15:00)

לעיתים התדירות גבוהה יותר ומשך השיבוץ ארוך יותר

התפקיד כולל: קבלת קהל, הסבר ומידע על הפעילות במוזיאון, גביית

כספים, מתן תשובות בטלפון.

רצויה תודעת שרות גבוהה המעוניינים מוזמנים לפנות לטובית










נאוה גור ממחלקת בנין ודיור

לא תהיה בבית
בתאריכים 10-14.1.10
במקרים דחופים פנו לשאול


מהתעשייה

בשעות בהן המרכזייה (והמזכירה) לא עובדת, אפשר להתקשר לתעשייה רק דרך קו חוץ.
יש לחייג קו חוץ ואח"כ את מספר השלוחה. לא ניתן ליצור קשר ללא ידיעת מספר השלוחה.









מדיוני הנהלת קהילה מיום 16.12.2009

  1. אושר פרוטוקול ישיבה מה- 2.12.2009
  2. אושר נייר עבודה של צוות/ועדת סמים ואלכוהול. הנהלת הקהילה מברכת על היוזמה ומאחלת לצוות – שמוליק (יו''ר), רוני גלעד, בר דנון וענת גרוסמן - עבודה פוריה.

  3. תקציב הקהילה לשנת 2010. טיוטת תקציב הקהילה הוצגה על ידי גיל עמל ועמית דגן. נסקרו פעילויות הקהילה ב-2008, 2009 (תחזית) ו-2010 (תוכנית).

    מסגרת השקעות בבינוי – הוחלט לאשר מסגרת של מליון ₪, מתוכם שיפוץ שלוש דירות לביצוע מיידי ואחריהן שלוש נוספות. (בנייה חדשה – מחוץ לתוכנית השקעות, במימון נפרד)

    מסגרת השקעות נוספות- 1.5 מיליון ₪, מתוכן כחצי מליון בענף הרכב.

    העברות לפנסיה – 3 מיליון ₪, כולל עובדי חוץ.

    העברות מעסקים - הוחלט להקים צוות משותף לקהילה ולעסקים לבחינת אפשרות הגדלת ההעברות מהעסק לקהילה כדי לקדם השקעות ולהגדיל ההשקעה בפנסיה.


  4. עדכונים:
אולם הספורט – מתגבש הסכם עם המועצה האזורית, במסגרתו תקבל המועצה את הזכות לנהל, לתחזק ולהפעיל את האולם, כנגד השקעה גדולה של מאות אלפי שקלים מכספי המועצה והטוטו בשדרוג האולם, שיהפוך לאולם הבית לקבוצות של המועצה. בהסכם נכלל המשך העסקת חבר עין שמר כאחראי על המקום וכן הסדרי שימוש של הקיבוץ באולם. בדיון המליצו החברים לכלול בהסכם את חדר הכושר.

הקמת בי''ס יסודי נוסף במועצה – מהמועצה האזורית נמסר לנו על החלטה להקים בי''ס יסודי נוסף במועצה, ליד בי''ס רעות.

5. איתן שמואל – סיים שנתיים חופש וחוזר לקיבוץ.                                                                 רשם : עמית



תוצאות הצבעת קלפי

בהצבעת קלפי שהסתיימה ביום א' 3.1.10 התקבלו ההחלטות הבאות:
1. אושר תקציב שנת 2010                    (77 בעד, 2 נגד, 2 נמנעים)
2. אושרה מכירת מניית "עמל"             (72 בעד, 6 נגד, 2 נמנעים)




השבוע בפותחים שבת

"שלהבת אש בשירים"-בהקשר לסְנֶה הבוער עליו מסופר בפרשת שמות. על הפרשה - רקפת זוהר.
רוב תודות לעלי אלון על הדרשה המעניינת שנשא על פרשת "ויחי". בדרשתו עסק עלי בתופעה של העדפת הבן הצעיר על פני הבן הבכור העוברת כחוט השני לאורך כל ספר בראשית.
חן, חן לסולנים: אורי שפירא, אילן לוטן,
קובי גרוסמן
ומירי גרוסברג על תרומתם הברוכה לקבלת השבת
בשבוע שעבר
ענה


רציתי להמליץ על...

"בדרך הביתה" סדרה דוקומנטרית זוכת פרס ירושלים 2009, מספרת את סיפורו של תומר (תומר ו"השרוטים") בן כפר ידידה, המתעד את חייו וחיי משפחתו מתקופת הצבא, היחסים עם הוריו, האחים, בני זוגו.
הסדרה עוסקת בדברים שבסופו של דבר הם הדברים החשובים בחיינו – משפחה, זוגיות, יחסים ואהבה.
הוא בודק באומץ נושאים כמו גירושי הוריו, היציאה מהארון, זוגיות ופרידה מבני זוג ויחסי האחים במשפחה.
בשילוב סרטי 8 מ"מ שאב המשפחה צילם מתקופת ילדותו, נפרשת תמונה משפחתית על פני 15 שנים, שהיא תמונה יפה וכאובה של הישראליות, ובה תערובת של נוסטלגיה, דמעות, לעיתים ההחמצות בחיינו והכל עם הרבה אהבה. ככה אנחנו.
יש חשיבות ומשמעות לעניין הזמן ולמעבר בין התקופות השונות בחייו. הסדרה אמיתית, בלי מסיכות, בלי התחנפויות מצד אחד ועדינה ונוגה מצד שני. מרגשת במיוחד האפשרות שתומר נותן לנו להיכנס בצורה כל כך פתוחה אל חייו, אך בעיקר ריגשה אותי דמותה של האם, נועה – מושבניקית, אם לבנים מושכת ותומכת במשפחתה, אמיצה ונפגעת, נסחפת עם השנים – כל כך בקלות היא נכנסת ללב.
שיר הנושא של הסדרה נכתב על ידי ישראל ברייט ולהקת "השמחות" עובד ומבוצע באופן יפיפה על ידי רונה קינן.
אפשר לראות ב – "יס" אם יש לכם. ואם לא אז בכמעט חינם, דרך האתר yes.walla.co.il , ניתן להוריד את הפרקים למחשב.
אני אהבתי! טל אייזן


נשמח לקבל ולפרסם המלצות אישיות בכל תחום: ספר, סרט או הצגה שראית,

מסלול טיול או דרך לשלווה, פעילות לשעות הפנאי – ובקיצור כל מה שבא.





עדכונים מצוות השינוי – ינואר 2010

לפני כשבועיים קיבלו החברים דפי תקציב אישיים המציגים את מצבם המשוער לאחר השינוי. התגובות היו מעניינות וחשובות:
ראשית, התברר לנו שנפלה טעות בחישוב תקציבי הפנסיונרים, ובעקבות זאת עודכנו הדפים וחולקו חדשים לחברים.
שנית, חברים רבים הביעו עניין וסקרנות לגבי "התמונה הכללית", או במלים אחרות: איפה אני ביחס לשאר החברים?.. בקרוב נקיים מפגש פתוח במועדון שבו נראה את הנתונים הכללים של הקיבוץ, ואיך השינוי ישפיע על חברים מקבוצות שונות (גיל, מעמד משפחתי וכו).
שלישית, עלו שאלות ספציפיות לגבי פרטי התוכנית, בעיקר בנושא של תקציבי הפנסיה, אך גם בתחומים נוספים. בשבועות הקרובים נקיים מפגשים לקריאה מודרכת בחוברת, ולהעלאת שאלות "מהחיים". רק לאחר מכן יתחילו הדיונים ה"רשמיים" במסגרת שיחות קיבוץ, על סעיפי החוברת.


אנו חוזרים ומציעים לחברים להיעזר במסבירים, שיעברו איתם על פרטי התקציב האישי, כפי שהוא מופיע בדף ובדיסק האישי. נסו ותיהנו... להתראות מצוות השינוי


עניין משמח ועל כן גם חמור ....

במסיבת סילבסטר סוערת בפאב קיבלנו את 2010. כטוב ליבם של החוגגים באלכוהול נצפו:
חביייר מהזרם השיתופי וחבייירה מזרם השינוי שזרמו לנשיקת חצות סוערת... בעקבות האירוע:
בחממה הוקם צוות אד-הוק לבדוק אם לא נכנסו לסיר המרק ירקות המכילים חומרים עתידנים.
צוות השינוי נקרא לישיבה דחופה לבדוק מה שימח את החבייירה בשבוע שחילקו לוקש ניסיוני.
עד לפרסום החלטות ומסקנות - החבייירים נקראים להמשיך לקיים מצוות נשיקה בכל עונות השנה. המערכת








שבתות וחגים (מתוך "הביתה" מאת אסף ענברי)


"באין רופא נודעה חשיבות רפואית לשמירה על המורל בשבתות, בחגים וכל עיתוי אחר שעורר את החברים ללבוש חולצות רקומות, לנגן בכפות ובמזלגות על שולחנות חדר האוכל ולרקוד הורה סביב השובך.
.... "תנגני איזה רחמנינוף" ביקש חבר מוסתר עיתון, שנתקל בידיעה על כך שברית המועצות הוציאה את השמעת יצירותיו של המלחין המנוון אל מחוץ לחוק.
"כשאני אדע לנגן רחמנינוף, אתה תדע לכבס" אמרה הינדה ודפדפה בחוברת המזורקות.


בחנוכה תלה מולה זהרהרי על השובך שלט בעברית: "בכוח מעשינו יבקע האור". בט"ו בשבט שרה מקהלת חצר כנרת את הפסוק "כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל" שלובה רביץ הלביש על מנגינה של מנדלסון. בפורים העלתה הקבוצה מופע לילי בנהריים.
בפסח...אליהו הנביא נכנס לחצר ברכיבה על אפורצ'יק...המקהלה שרה על תבוסת האימפריאליזם המערבי במהרה בימינו, ואחר כך, בשעה שבחצר רקדו מעגלים בתוך מעגלים, פרש ברצ'יק שפירא לחדר הקריאה...ובימבם בשקט ניגון חסידי לעילוי נשמת איליה".





"הביתה" אסף ענברי מתוך פרק 27 הוצאת ספרים – ידיעות אחרונות






הביתה
לעיתים רחוקות חורג ספר מסך כל דפיו ומילותיו והופך לאירוע ולנושא שיחות מרפסת וסלון.
כזה הוא ספרו המרגש של אסף ענברי "הביתה". סיפור של קיבוץ אחד שהפך לסיפור של כולנו: מורכב, אנושי ורב פנים.
חברים נשאלו וענו: מי אהב ולמה? מזכיר את מה שהיינו ומה שאנחנו היום? הסופר בעד או נגד שינוי?
אורי אשכולי:

קרה כאן משהו מעניין: ב-200 עמודים הוא בונה קיבוץ וב– 20 עמודים הוא הורס אותו.

בימים האחרונים הבנתי שאנחנו בעצם הולכים לקראת 20 העמודים האחרונים...
כמה מהותיקים המוזכרים הכרתי ומצאתי עצמי לא פעם צוחק בקול מהתיאור הכל כך פלסטי. הוא אמנם מסתכל עליהם מהצד ובונה דמויות, שלעתים הן קצת קריקטוריסטיות, ועם זאת הרגשתי שהוא כותב עליהן באהבה רבה.
ולעומת זאת על הדור השני או השלישי של בני המייסדים הוא כבר כותב בביקורת, ולכן אני חושב שהוא כואב שכל מיני דברים נוסטלגיים - אינם.
אני חושב שהוא בוכה על קץ הקיבוץ. אני ממליץ לכל אחד שיקרא – כדי לראות איך כל כך קל להרוס.
דור הוותיקים הקים מפעל אנושי יש מאין, ודור הבנים הממשיכים מביא אותו לכיליון.


"היסודות התערערו. חוץ ממכוניות החזיקו החברים בכל רכוש פרטי שעולה על הדעת. .. עשרות חברים השיגו לעצמם משרות מחוץ לקיבוץ, ... עשרות חברים אחרים פשוט לא עבדו, החל באלה שזכו לפטור מחמת תימהונות וכלה בבטלנים שהסתובבו על המדרכות בבגדי עבודה, מי יודע מאין ולאן, לעומת זאת הפגינו חריצות מרשימה בהעמדת צאצאים. , (ע' 251)



שרה'לה סיטנר

אהבתי ונהניתי בעיקר בגלל סגנון הכתיבה שהוא כמו "זבוב על הקיר" או "מבט ממעוף הציפור". מה שייחד את הכתיבה שאין בה ביקורת או צדקנות, כי אם תיאור מצב לטוב ולרע, בסגנון דיווח של משפטים קצרים, שלפרקים גרם לי לחוש עצב רב ולפעמים לפרוץ בצחוק. לאורך הקריאה הרגשתי הרבה אהבה, שהרי בלי אהבה אי אפשר לכתוב גם כאשר כותבים דברים כביכול שלילים.
איני יכולה להגיד בוודאות אם הוא כואב את השינויים או מברך עליהם.


"עולה חדש מאמריקה ב לקיבוץ עם טלויזיה, נכנס איתה לבית הלבן והניח אותה בגאווה על שולחן המזכיר:

"תעיף מפה את הדבר הזה "

"להעיף? לאן?"

"חסרים פחי אשפה?" (ע' 216)







יגאל ישראלי:

אהבתי מאוד! כבש אותי סגנון הכתיבה העובדתי, שמדווח בתיאור יבש את הדמויות שליוו את ילדותו. ניכר בין השורות שאסף ענברי מכיר היטב את כל 3 הדורות ומביא את סיפורם בהמון כשרון ואהבה.
הוא מצליח להחיות את הקיבוץ של פעם כפי שהכרתי את קיבוצי שלי בילדותי.
ההתייחסות להליך השינויים וההפרטה מאוד קצר ונראה לי שהוא מעדיף לא לקחת צד. קראתי בשקיקה לא יכולתי להניח. יופי של ספר!


לילות הקיץ להטו, ... בשולי המחנה ישנו שלושה זוגות באוהלים משלהם. באחד - לסיה וקלרה, בשני – וולודיה איצקוביץ ומרי מרלוביץ' ובשלישי בכה תינוק שנולד ללא אישור האספה... הם לא ידעו איך לטפל בו והחברים שיערו שהוא ימות". (ע' 48)

איה מלומן:

מאוד דיבר אלי כי הזכיר לי את הרוח וההוויה הקיבוצית של דור המייסדים.
יש בכתיבה שלו הרבה הומור וקצת לעג וציניות – אבל מתחת לשכבה העליונה יש אהבה רבה. לדעתי הבחירה שלא להסתיר את הטרגדיות, אך לכתוב עליהן בלקוניות, היא בחירה שנתנה לספר הרבה עוצמה שמציגה את המאבק בין הפרטי והציבורי ואת הקושי של אותו דור לחשוף רגשות וכאבים.
הזכיר לי את הותיקים שלנו שלא היו מוכנים להביע ולחשוף רגשות שמא ייפגעו בעצמם. הספר לא מתחמק מלעסוק ביצרים אנושיים כמו קנאה, תחרותיות, רכושנות, אחווה וזוהי עוד בחירה שהופכת אותו לכל כך חזק.


"חברים שהציצו לאוהל הבחורות הזדעזעו לגלות שהוא קושט כמו סלון בורגני. צעיפים נתלו בו בתור וילונות, מגזרות נייר דמויות מפיות תחרה הודבקו ליריעות הברזנט,... כונסה אסיפה לדיון בגנדרנות ולוניה מילא את עטו במיץ לימון וכתב ללובה דוח קודר: "מסתמנת התנוונות." (ע' 31 )

  

ריקה שדה:
לפני התוכן מעניין אותי סגנון הכתיבה ויש כאן סגנון צעיר רענן וכל כך כייפי.
עד היום פלא בעייני, איך היה לאנשים צעירים מרוסיה ופולין כוח לממש את רעיון הקיבוץ.
אני לא יודעת אם רצה לתאר מהלך שסופו היה ידוע מראש, אבל קלטתי כאב גדול על הנפילה של אפיקים אני לא בטוחה אם זה קובע את עמדתו לגבי תהליך השינוי.
הבחירה להציגם בשמותיהם האמיתיים חייבה אותו להתחבר לאמת ולכן הספר מרגש ואמין מבחינת תיאור האנשים והאירועים.
לדמויות יש מקבילות אצלנו, כמו אותו עסקן ניצחי שחוזר הביתה וברגע שנמצאת לו עבודה כבמטה קסם שוב מסדר יציאה לעבודת חוץ.
בכל אופן הספר כתוב בהרבה אהבה לקיבוץ ולאנשים ולדעתי לא נכתב ממקום שקובע שהקבוץ טעות אחת גדולה.
החיים שזאב הים עיצב לפלוגת הים היו חיי שיתוף גמור ואי-שוויון גמור (ע' 57 )







חורף חכם - פותחים מחזור שני!

ההרשמה למחזור השני החלה. טפסי ההרשמה חולקו לתאי הדואר וניתן להירשם עד יום ג' 19.1.10.

החוגים המיועדים להיפתח:

  • תכשיטים בעיצוב אישי - יהודית גרוסברג - יום א' בשעה 17:30 במועדון.
  • בית הקומתיים נושם - עלי אלון - יום א' בשעה 20:00 במועדון.
  • בישול אקזוטי מהמזרח - עיטם בן דור - יום א' בשעה 20:30 בחממה.
  • הבלטים הרוסיים - פיט אברהמי - יום ב' בשעה 18:00 במועדון.
  • פיסול - עתר גבע - יום ג' בשעה 17:00 בחממה.
  • החוויה האנושית בראי הסרטים - מירב חופי - יום ג' בשעה 20:00 במועדון.
  • סיפור, משחק ויצירה לגן אורן וכיתה א' - טובית שפירא - יום ד' בשעה 16:30 במועדון.
  • חלום ליל שקספיר - קובי גרוסמן - יום ד' בשעה 20:00 במועדון.
  • מדיטציה ודמיון מודרך - לרה גרוסברג - יום ה' בשעה 20:30 במועדון.


החוג של עלווית מרקם לא יתקיים השנה.

שימו לב! ישנם מספר שינויים מהכתוב בחוברת. טפסי ההרשמה הם המעודכנים ביותר.



  • נסיעה לתערוכות עם צילה - הנסיעה תתקיים ביום שלישי 19.1.10 בשעה 16:00. ניסע למוזיאון תל אביב שם נצפה בתערוכת פיסול של צדוק בן דוד ובתערוכות ציור של ארם גרשוני, אלכס קרמר ויורם מרוז. השנה כל אחד משלם על כרטיס הכניסה בעצמו במקום ויחוייב בתקציב בסך 50 ₪ עבור האוטובוס. ההרשמה תלויה על הלוח!


מומלץ לשלב כמה חוגים וליצור מארג שלם של לימודי עניין מגוונים!

תיבת ההרשמה נמצאת בחדר הדואר ולידה מספר חוברות לעיון (בלבד!) וטפסי הרשמה למקרה ששכחתם בבית.

שימשיך להיות מעניין וחכם! הצוות.