חפש בעלונים קודמים

עלון 10 – 12/03/2010


 

פסח... פסח... פסח...


 

פורים חלף ופסח מגיע ואנו כבר מתכוננים במרץ לקראת החג

ומקווים שיהיה יפה, חגיגי ונעים. ברצוננו למסור מספר פרטים חשובים:

1.    אופן ההרשמה לליל הסדר נשאר כפי שהיה לפני שנה, הסבר מפורט - בהמשך.

2.    כמו בכל שנה אנו מצפים לחברים רבים שיושיטו לנו יד בהכנות לפני… ובפירוק לאחר החג.

כל עזרה תתקבל בברכה!

3.    גם בליל סדר זה נבצע במשותף את השיר "אחד מי יודע", (הדבר הפך כבר למסורת...),

משפחות המעוניינות לקחת חלק פעיל בכך יודיעו בבקשה לענה. נשמח מאד לשתף בשירה

מה שיותר משפחות. אין מה לחשוש, זאת שירה משותפת, וככל שירבו הזמרים כן תגדל

השמחה!

בברכת חג אביב שמח! צוות פסח.


 

הרשמה לסדר:

הזמנת מקומות הישיבה ל"ליל הסדר" תתבצע לפי הנוהל אותו הנהגנו בשנה שעברה.

נערוך שולחנות ונכין מקומות לפי הזמנה מראש של המשפחות. כל משפחה תרשום את המספר הכולל של חברים, ילדים ואורחים אשר יסבו איתנו ל"סדר".

האחריות להזמנת המקומות היא עליכם.


 

אין צורך להודיע לנו על מי שאינו מתכוון להשתתף ב"סדר" בעין שמר אלא רק על מי שכן מתכוון להשתתף.


 

בשבוע הבא, אעביר לחברים טופס להזמנת מקומות לפסח. אתם מתבקשים לציין את מספר המשתתפים ממשפחתכם (אם יש צורך "לפרק" את החיוב בין בני המשפחה, בבקשה לציין זאת), וכן ציינו בקשות מיוחדות.

על מנת למנוע הזמנה כפולה, בבקשה תאמו את הזמנת המקומות במשפחתכם.


 

חברים שלא יעבירו אלי תשובה חיובית, משמעותו שאינם מתכוונים לחוג את החג בחדר האוכל, ולכן לא יוכן עבורם מקום בשולחן החג. בשם צוות פסח, צביה ויסברג


 


 


 

רכב בערב החג:

המעוניינים ברכב לפסח. מתבקשים להכניס הזמנה עד 18.3.10

כדי שנוכל להכין את צי הרכב בהתאם. סדרנית רכב - אוריין גנדלמן


 


 


 

סיכום בנושא פינת - חי


 

בינואר התקיימה פגישה בנושא פינת החי בהשתתפות דיירים משכנת החממה, רקפת זוהר, ניב רונן ואוריין גנדלמן. דיירי שכונת החממה הציגו את בקשותיהם והשגותיהם בנוגע לשימוש בית אקשטיין בפינת החי. להלן הנושאים שעלו:

1.    הועלתה בקשה לבדוק את נוהל קבלת ההחלטות. האם יידעו את הציבור לגבי שימוש וגידור פינת החי.

2.    הייתה בקשה, שבעלי החיים בפינת החי יהיו מסוג שקט.

3.    הובעה הסתייגות מהגדר הגבוהה והלא אסתטית ובקשה לבדוק הנמכתה.

4.    בקשה, שחברי עין שמר יוכלו להיכנס למקום בכל עת.

5.    השכנים הביעו רצון שיהיה בידם מפתח לשער.

6.    כמו כן הוצע שנציג השכונה יהיה בקשר עם בית אקשטיין בנוגע לשינויים ובקשות עתידיים.


 

תשובות שניתנו בדיון:

רקפת הסבירה לחברים שגובה הגדר נקבע על פי תקנות של משרד החינוך ומשרד הרווחה ואין אפשרות להנמיך אותה. כמו כן תוואי הגדר נקבע מראש ואושר על ידי ועדת תכנון. מוסכם שליד הגדר יישתלו צמחים מטפסים, ודבר זה כבר נעשה.

ניב הבהיר והבטיח שהחוזה עם בית אקשטיין אינו מחייב את חברי הקיבוץ "לסבול", ובהחלט אנחנו יכולים להציג טענות ובקשות.


 

לאחר הפגישה נפגשתי עם נציגי בית אקשטיין, והובהרו הנושאים הבאים:

שעות הפעילות: בית אקשטיין ישתמשו במקום בשעות אחה"צ בימי לימודים. בחגים ובשבתות - גם בשעות הבוקר.

חברי עין שמר מוזמנים להשתמש בפינת החי בכל עת. אם יתעוררו בעיות בעתיד - אפשר לפנות אלי ונמצא פתרון מקובל על כל הצדדים.

לקראת סוף מרץ 2010 יגיעו החיות לכלובים. לבקשת השכנים - יהיו אלה חיות שקטות.

איש צוות מטעם בית אקשטיין ישמור על הניקיון והסדר למניעת ריחות ומפגעים אחרים.

הנהלת בית אקשטיין הדגישה את החשיבות שכל המבקרים יקפידו הקפדה יתרה לנעול את השער גם בעת שהותם בפינת החי וגם לאחר יציאתם.

המעוניינים לבקר בפינת החי - מוזמנים לפנות אלי.     אוריין גנדלמן

¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬    


 

עם דלית בן-דור, צאלה מור והמשפחה

משתתפים בצערכם

על מות האם והסבתא

אורה


 


 


 


 

סיכום פורים - 2010


 


 

אין רגע שאהוב יותר על מארגן מסיבות פורים מאשר הרגע בו הוא מתרווח בכסאו ומסכם על מקלדתו את החג. המתח, הדאגה והעבודה הקשה מאחוריו וכל שנותר הוא לסכם הוצאות והכנסות, לומר כמה דברי תודה ולחשוב כמה חבל ששכחנו את המערכון שהיינו יכולים לעשות על ההוא שלא מחזיר את הרכבים בזמן...

מזה שנים שאנחנו יודעים שמקומם של ההופעות קטן וצנוע, המסכתאות הארוכות של העבר והיו ואינם עוד וכנראה שבימינו המהירים- טוב שכך. ההתמקצעות שלנו בעניין הדי ג'יי עלתה מדרגה כשבמקום די ג'יי שסוגר מסיבה ב- 2 בלילה קיבלנו די ג'יי מדהים שלא הפסיק להקפיץ אותנו לרגע ועוד האריך כמעט מחצית השעה מעבר לזמן שנקבע איתו. גם הברזילאים האנרגטיים תרמו את חלקם ולא ייפקד שמו של מר אלכוהול השנוי במחלוקת שמעורר שמחה מחד וכעסים מאידך. רבים תרמו את חלקם ומתוך נסיון לצעוד עם הזמן נודה להם באופן גורף. אך בכל זאת נזכיר כמה. חניך מצטיין של הארוע. קודם כל, תודה גדולה מאוד לאלעד יגודה שניחן במתת הזאת בה אני כל כך מתקנא של כושר ארגון. תודה לתומר גורן שתיכנן את הבנייה והיה אחראי על השתייה. ובסעיף חניך מצטיין אני רוצה לציין חניכה מצטיינת במיוחד והיא דנה ריפתין, שהתנדבה לעבוד בזמן שאנחנו פיזזנו על הרחבה ובסופו של עניין לגבות מחיר מרוב האנשים שהגיעו.

כאמור- אנשים רבים, כותבים, שחקנים, אנשי הגברה, תאורה ופרסום לקחו חלק ולכולם תודה.

וכרגיל, בלי טיפה קלה של עצבות אי אפשר. 25 פתקים לפירוק פורים הגיעו לתאים. כ-8 בלבד התייצבו, עוד כמה התנדבו ונודבו והפירוק נמשך ונמשך והיה קשה...

חיים חננאל


 


 

התקנת מדי מים

ביום א' הקרוב, 14.3.2010, אנחנו מתחילים בעבודות התקנת מדי המים בבתי החברים. כזכור – המהלך נכפה עלינו במסגרת החוק לחיסכון במים, או בשמו המוכר יותר- היטל הבצורת, שהפעלתו הוקפאה לעת עתה בגלל גשמי החורף המבורכים.

העבודה תבוצע על ידי קבלן חיצוני, ראיד דראושה, קבלן מנוסה שביצע עבודה דומה במספר קיבוצים לפנינו ונבחר במכרז שערכנו לקראת הפרויקט. מדי המים הם תוצרת ארד דליה – משוכללים ומאפשרים קריאת המונים מרחוק בטכנולוגיה מתקדמת.

ראיד ילווה ויפוקח באופן צמוד על ידי יוחאי יגודה שלומד את הנושא ומלווה את הפרויקט מתחילתו. יוחאי יהיה זמין לפניות חברים (25 שעות ביממה...) בסלולארי 052-2594532 . חברים מתבקשים לפנות ליוחאי בכל נושא שקשור בהתקנה ולא להטריד את הקבלן.

עבודת ההתקנה כרוכה באי נעימות זמנית והיא כוללת חפירות, הפסקות מים נקודתיות, עבודות צנרת והתקנת המדים.

תזכורת – בקיבוץ לא הוחלט על הפרטת השימוש במים ולכן לא מדובר כרגע על מעבר לתשלום פרטני וחיוב החברים בגין צריכת המים. יחד עם זאת כדאי לדעת, שהמערכת החדשה תאפשר לנו בעתיד, מהלכי הפרטה אם הקיבוץ יחליט על כך, וכן מידע עדכני אם יופעל הטל הבצורת ע"י הממשלה. המידע שיתקבל ממערכת מדי המים, יאפשר גם שליטה מלאה בצריכת המים, חסכון בצריכה והקטנת הבזבוז.

עבודות ההתקנה צפויות להמשך על פני כ- 60 יום. יוחאי ישתדל להיפגש עם כל החברים המעוניינים וליידע כל משפחה לגבי הבעיות הצפויות בהתקנה בביתה.

                             עמית דגן ויוחאי יגודה


 


 


 


 


 

סעפ"שים


 

סלקום סלקום

החל מהחודש יבוצע עדכון תעריפים ע"י סלקום

ההתייקרות חלה בכל חברות הסלולר.

כל תעריפי דקת זמן-אויר וחבילות השירותים

הבסיסיות יתייקרו ב- 3.90%

כל שאר התעריפים יישארו אותו דבר

בכל פנייה או שאלה ניתן לפנות אלי.

תומר גורן cell@ein-shemer.org.il


 


 


 

מועדת השתלמות

החלה ההרשמה לשנת הלימודים 2010/11

ניתן להירשם על גבי טופס הרשמה שנמצא בתא הדואר של השתלמויות.

את הטופס יש להחזיר לתא הדואר של עידן יגודה.

וכמו-כן באתר הקיבוץ. ניתן להיכנס בצורה זאת: פנימי לחברים, תחת פנייה לועדות ,ועדת השתלמות, טופס פנייה ללימודים.

ההרשמה תיסגר ב9/4/2010 עידן יגודה - ועדת השתלמות


 


 


 

"קשרים וכישורים - פעילות לבריאות" - אתגר למתנדבים בהתיישבות.

אנחנו מזמינים חברים וחברות להצטרף לפרויקט, המתמקד בשיפור איכות חייהם של הסובלים מבעיות זיכרון ובני משפחותיהם - בביתם.

מטרתו לסייע לשמר תיפקוד האדם החולה באמצעות ערכה ייחודית ומגוונת שפותחה במיוחד לעזור לאנשים עם בעיות זיכרון. המתנדבים עובדים בשיתוף האדם החולה ובני משפחתו ומלווים אותם בהפעלת הערכה והשימוש בה.

מתנדבי הפרויקט ייהנו מהכשרה ייחודית ומקצועית, תמיכה ולווי קבוצתי לאורך כל העשייה.

אם זה מעניין אתכם - התקשרו למידע נוסף ופרטים אל:

עמליה ליבנה (עו"ס) יחידת דורות

טלפונים: 050-6264944 , 09-8601454 "מלוא" - 04-6177351/2 - shamaliali@clalit.org.il


 


 


 


 

תרשמו ביומנים


 

מיום א' 14.3.10 - שינויים בזמני נסיעה של נהג בית

זמני שתי נסיעות בוקר - משתנים:

נסיעת 7:45 עוברת ל- 7:30

נסיעת 8:55 עוברת ל- 8:30

שתי הנסיעות הן לחדרה (קופ"ח) ולרכבת חדרה. הנסיעות האחרות - נשארו כשהיו.


 

תיקון טעות: בדף שהופץ לתאים - חלה טעות: בימי שישי - אין נסיעות של נהג בית.

יהודה בן- גידה


 

יום ו' 12.3.10 - נפתחת קבוצת יוגה

"מי שמסתכל החוצה, חולם; המתבונן פנימה, מתעורר." קארל גוסטב יונג


 

ביום שישי זה, 12.3, בשעה 14:00, אני פותחת קבוצת אשטנגה מתחילים. השיעור מיועד למתחילים, אך גם יתאים למי שמעוניין בשיעור רך יותר.


 

בנוסף, שיעורים ב"מקום של יוגה" כל ימות השבוע, בבקרים ובערבים, עם מגוון מורות מנוסות ושלל סגנונות ורמות. פרטים באתר הקיבוץ או אצלי. הני רוזן


 

יום ב' 15.3.10 - הספר עובד. הרשמה על הלוח


 

מיום ב' 15.3.10 ועד יום ה' 18.3.10

יפתחו תערוכות עבודות הבגרות של תלמידי י"ב במגמת האמנות ב"מבואות עירון".

בין המציגים: עומר גרנות ושחר גרוסברג.

התערוכות פתוחות כל יום בשעות 15:30-8:30 .

בואו לראות ולהנות. צילה ליס


 


 

יום ה' 18.3.10- צוות הנהלת חשבונות, יוצא לטיול שנתי ועל כן לא יהיה במקומו הקבוע


 

ביום שישי 19.3.10 - מופע מיוחד של הרכב מוסיקאלי - "בעיקר ג'אז"

לרגל סיום חורף חכם ופתיחת אירועי חגיגות ה- 60 למבואות עירון".

ההרכב כולל יחד עם קובי גרוסמן, עוד שלושה מוסיקאים צעירים,

כולם בוגרי וחניכי מבואות עירון:

הגיטריסט - נדב פלד

והזמרות - שקד חננאל ( שלנו) וטל קדוש.

המופע הוא מסע משותף של ג'אז ובלוז, קלאסיקות של הזמר העברי ושירה מקורית- מסע שראשיתו במחוזות הילדות ואחריתו באהבה ובידידות.

בתכנית שירים כמו: אניטה וחואן, היה או לא היה, שיר משמר, שדות שבעמק ועוד - בעיבודים חדשים ומפתיעים לצד מעדני גא'ז ובלוז של דיוק אלינגטון, קול פורטר ואחרים. קובי גרוסמן


 


 


 

לזוהר משיח שמשתחררת מצה"ל

ברכות והצלחה באזרחות ובדרכך החדשה

ועדת קשר


 


 

ליותם מרקם וניר בן-דור

גיוס קל שירות מעניין

ושנראה אתכם הרבה בבית - מועדת קשר


 


 


 


 


 

בקשה ממבואות עירון:

הורים וחניכים יקרים,

אביב הגיע, פסח בא והשמחה רבה. בשנה שעברה בליל הסדר פתחתם את ליבכם וביתכם

ואירחתם את חניכי נעל"ה שלנו ובכך איפשרתם לילדים לחוות את ליל הסדר בבית חם ובתחושה משפחתית.

בהקשר הזה, ראוי לציין שהחניכים חזרו מכם מאושרים ומלאי הכרת תודה על הנכונות והתרומה.

גם השנה, אנו מעוניינים שכל חניכי הפנימייה ישבו בליל הסדר סביב שולחן חג כמסורת ישראל.

כל מי שמעוניין לארח לארוחת חג יש ליצור קשר עם יערה, מחנכת ערב י"א נעל"ה ומרכזת משפחות

וניצור אתכם קשר בהקדם.

בברכה, יערה לובוביץ מבואות עירון 054-4366327


 


 


 


 

מהדרן מבקשים

אם יש לכם כריות או שמיכות מיותרות - הם ישמחו לקבלם.


 


 


 

פניה לצוות פורים וועדת סמים ואלכוהול


 

במסיבת פורים, שנערכה ביום שישי (5.3.10) נתקלנו בתופעת השיכרות - בה אנו מנסים להלחם בכל דרך (במפגשי הורים, צוותי חינוך, ועדות לסוגיהן וכל אחד בביתו).


 

כולנו חשופים, כמעט מדי יום, לתוצאות הקשות של שתייה בלתי מבוקרת ושימוש בסמים בקרב בני נוער ומבוגרים.

כולנו שומעים את הסיפורים הנוראים והטרגדיות הנגרמות כתוצאה מכך.

והנה דווקא אצלנו החליט מישהו, להתיר שתייה חופשית במסיבת פורים לכל מי שישלם 25 ₪,למרות שהחוק אוסר מכירה ושתייה מתחת לגיל 18.


 

במסיבת פורים שנערכה בסוף השבוע האחרון, נערים ונערות מהאזור, זכו לשתיה חופשית - מבלי שאיש בדק את גילם או יגביל את הכמויות.

בנוסף מפליא אותי, שבחדר האוכל בילו באותה מסיבת פורים, חברים מבוגרים, שראו את ילדיהם (בני ה- 16-17!) שותים לשוכרה ולא עשו דבר למנוע זאת או להוציאם מהמסיבה - שמלכתחילה לא הייתה מיועדת להם.

אם הורים אינם מוחים או מגבילים, ועוד משדרים שהכול מותר וזה cool להיות שיכור - למה אנו מצפים מהנוער?

הוונדליזם בשירותים בחדר האוכל בסופו של הערב - הוא סימן אזהרה ונורה אדומה לכולנו.


 

האם מישהו מודע, יודע, מטפל?

האם יש סיכוי, שבשנה הבאה בפורים (ובמסיבות אחרות בהן מחולק אלכוהול) - לא נספק שתייה חופשית על הבר לכל נער ונערה? שלומית מ.


 

תשובת חיים חננאל


 

ראשית, תודה על ההתייחסות שאכן מעוררת למחשבה לעתיד. בתגובתי אפריד בין דעתי האישית לבין העובדה שאני מייצג קהילה שיש לה נורמות וערכים. דווקא באופן אישי איני חובב אלכוהול ומעולם לא חשבתי שבירה עושה מצב רוח. יחד עם זאת, ב-20 השנה האחרונות בהן אני בעין שמר ומתוכם 19 שנה קשור למסיבות פורים הייתה השתייה והשכרות חלק בלתי נפרד ממסיבת פורים. לגבי הנוער: אל המסיבה נכנסו כמה ילדים וילדות, יש לומר הרבה פחות ממה שנראה לעין- ואני אכן מכיר את רוב החוגגים- סיירתי באולם ומצאתי בודדים מתחת לגיל 18. גם מבין אלו שהסתננו פנימה וקיפצו בעליזות הייתה בעיה כמעט אפסית של שכרות. הוריהם היו באולם ולכן ראיתי בהם אחראים ובכך אני בהחלט מזדהה עם כותבת הפניה.

ולסיכום הפרק הזה: הבעיה העקרונית אכן הייתה קיימת, יש לתת עליה את הדעת, אך מבחינה כמותית היא הייתה שולית

הבעיה היותר חמורה הייתה ששמעה של המסיבה הגיעה אל האזור והמסיבה הפכה יותר אזורית מקיבוצית.

לגבי שנה הבאה- כבר גיבשנו כמה רעיונות כמו: העלאת מחירים באופן דראסטי, שכירת שומר סף מקצועי ועוד. את המסקנות נגיש בכתב להנהלת הקהילה שאם תרצה תוסיף את דברה.


 


 

תגובת צוות מס"א - תובא בשבוע הבא


 

ZOOM

בעין שיתופית


 

בעיתון הקיבוץ שהופיע בתאריך 5.2.2010 פרסם עודי רשימה תחת הכותרת: "בשולי ההחלטה בקלפי האחרון" בו מופיעה הפסקה הבאה:"מה ההשלכות הרחבות שיש להחלטה שקיבלתי? לדוגמא, כיצד תשפיע דחיית מועמדותו של חבר אחד על נכונותם של חברים אחרים להציג מועמדותם לתפקיד זה או לתפקידים אחרים?"

עודי צודק. קיימת השפעה גדולה לדחיית מועמדים המעוניינים למלא תפקידים בקיבוץ על נכונותם של חברים אחרים להציג את מועמדותם למילוי תפקידים.

אלא שחיוני שלסימון מגמה יהיה גם תרגום מעשי. למיטב ידיעתי לפחות חמישה מחברי קיבוצנו הביעו את נכונותם במהלך השנה האחרונה למלא תפקידים מרכזיים בקיבוץ ורק אחד מהם זכה לתמיכה והמלצה של המוסדות המרכזיים של קיבוצנו. איך מתיישבת עובדה זאת עם קביעתו של עודי? רצוי שכול אחד מאתנו יתבונן במראה, ייתן לעצמו דין וחשבון על תמיכותיו והתנגדויותיו לאורך השנה שחלפה וייתן את התשובה לשאלה זאת לעצמו. אבישי גרוסמן


 


 


 


 

תגובת עודי


 

אבישי שלום!

בהמשך לתגובתך בעלון אציין את הדברים הבאים:

א.    מטרת מאמרי הייתה לציין שחלק מההצבעות בזמן האחרון לא בהכרח מתקבלות על בסיס העניין עצמו אלא מטעמים מי נגד ומי בעד השינוי. וכן כי לאופי המצטבר של קבלת החלטות מהסוג הזה יש השלכות עתידיות על היכולת שלנו כקיבוץ להתנהל כישות עצמאית ללא סיוע חיצוני.

זכותך כמובן לגזור משפט אחד מדברי לייצר ממנו "נושא" ואני כמובן נענה

לאתגר.

ב.    לפי מיטב הבנתי התכוונת לפחות בשלשה מקרים למקומות עבודה, שהם תחום עיסוקו של מש"א שאינני חבר בה.

ג.    באשר למנהל קהילה – לא הייתי חבר בצוות הבחירה שהמליץ על הראל, למרות זאת תמכתי בשיחה במועמדותו אך לצערי לא כך חשבו רוב החברים ואני כמובן מכבד את החלטתם.

ד.    נותר אם כן תפקיד רכז המשק.

לשיחה הובא ניב רונן כמומלץ מועצת המנהלים, לא המלצה אישית שלי. ההמלצה

הייתה עניינית, התקבלה ברוב גדול, והיא פרי החלטתם של 13 חברים במועצת

המנהלים שכולם מוערכים עלי, ואני מניח שגם עליך, כאנשים עצמאים בעלי

שיקול דעת ויכולת שיפוט.

ה.    לאחרונה עולה התחושה, שבמסגרת הדיון הציבורי על מודל השינוי, נעשה ניסיון מתמשך חוזר ונשנה לבצע דה-לגיטימציה של ממלאי תפקידים, בכל התחומים, מצד אנשי הצוות לעצירת השינוי. לכן לא רק אני מוזמן להביט במראה.


 


 

תגובה נוספת לדברי אבישי


 

אבישי אומר נכון במאמרו, כי קשה מאוד למצוא כיום בקיבוצנו חברים שמוכנים למלא תפקידים מרכזיים. יתכן שחלק מהאשמה נעוץ בניהול תהליך הבחירה של מועמדים והמלצה או אי המלצות של הגוף הממליץ/בוחר. אני יכולה להגיד בלב שלם כי כל פנייה של חבר למקום עבודה ו/או תפקיד נשקלת בכובד ראש, נשקלים היתרונות והחסרונות לכל תפקיד/ מקום עבודה/מועמד. בסיכומו של תהליך מתקבלות החלטות שנראות הטובות והנכונות ביותר לעת ולמקום הספציפי.


 

יחד עם זאת, אני רואה אחריות לא קטנה, לקושי למצוא ממלאי תפקידים בעין שמר, בניסיונות החוזרים ונשנים לשים מקלות בגלגלים, להפוך כל נושא וכל הצעה שמש"א מעלה - כלא לגיטימית ושגויה.


 

אני מאמינה, אבישי, כי אחרי כל כך הרבה שנים של ניהול ציבורי בעין שמר, אתה בוודאי מבין הרבה יותר טוב ממני כי ערעור על כל הצעת מש"א ירתיע חברים מהצגת מועמדותם לתפקידים מרכזים עקב הסבירות הנמוכה שיבחרו.

שבת שלום, רוני גלעד


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 

כנס מחזורים - 60 ל"מבואות עירון"


 

שורת המקהלות

לכל חברי המקהלות ולכל הזמרים ואוהבי השירה לדורותיהם, וגם למי שעדין לא

קיבל טלפון המזמין להשתתף במקהלת המוסד לדורותיה

בניצוחו של מיכאל שני - הנכם מוזמנים לחזרה שתיערך

בשבת, 20/3, שעה 13:30 במוסד (נפגשים ליד חדר-האוכל)

לתאום ופרטים נוספים אנא צרו קשר עם חנה לביא - 054-4921577.


 


 

תזכורת לכל בוגרי המוסד

להעביר תמונה מתקופת המוסד - במייל או לתא דואר של אורי תומר בעין שמר (tomeroriori@gmail.com) עם הפרטים הבאים:

שם פרטי ומשפחה, שם הקבוצה במוסד, שנת סיום המוסד.


 

תערוכת ה - 60

לצורך תערוכת השישים אנו זקוקים - לחולצות מוסד מתקופות שונות.

נשמח מאוד לקבל ו... כמובן להחזיר בסוף הכנס.


 

אז.....

להתראות בחזרות ובכנס.... שבת 27/3/2010 - קבענו?

לעוד פרטים, הערות או הארות - ניתן לפנות לאורי תומר - 054-5627491.


 


 


 

אחת! שתיים - בום! יש!!!


 

במסגרת כנס המחזורים שיתקיים במבואות עירון בסוף החודש,

יערך טורניר כדורעף בהשתתפות נבחרות המוסד לדורותיהן (בנים ובנות).


 

אם הייתם שחקן או שחקנית באחת מנבחרות המוסד, ומרגישים עדין את הדגדוג הזה בכריות האצבעות, אותו דגדוג נוסטלגי הממלא אתכם באנרגיות נעורים וכוחכם עדין במותניכם - בואו לקחת חלק במפגש מרגש יחד עם כל כוכבי המקום מכל הזמנים.


 

בטורניר נצדיע לענף הספורט המרכזי המזוהה עד היום עם "מבואות עירון",

ועובר כחוט השני מדור לדור לאורך 60 שנות קיומו של המוסד.

נצדיע להישגים, לתארים ולרגעים שלא ישכחו - ובעיקר לספורטאים שהביאו לנו את כל אלה.


 

מחכים לכם על המגרש וביציעים - כמו בימים הטובים שהיו, ישנם ועוד יהיו... אדם אלון


 


 

"ט א ב ו"


 

"אני אוהבת את הקיבוץ שגדלתי בו".

מכל משפטי הפתיחה האפשריים שבעולם, בחרה מרים קליימן (מקבוצת "רימון") לפתוח במשפט זה את ספרה המרגש "טאבו", שיצא לאחרונה לאור. בהמשך היא כותבת:

"בגיל תשע הוא הפך לביתי ושם עברו עלי ימי נעורי, ימים מאושרים.

על העבר, על הקורות אותי לפני, סירבתי לדבר. לא עם משפחתי, לא עם חברי, ולא עם עצמי..."

ככה זה מתחיל ולוקח למסע מרתק, שמרים כותבת כל כך יפה, מצליחה שלא לאבד את הקורא

אפילו לרגע.


 

מרים מרתה קליימן

גדלה בעין שמר, כבתם של טולה ומקס בראון

אחות לתמר, רינה, צילה ושמוליק בראון

בגיל 9 הצטרפה לקבוצת "רימון"

למדה הוראה ועסקה בחינוך מיוחד

אם לרותה וחן - סבתא לששה נכדים

חיה היום בתל אביב

ועוד משהו: כותבת עכשיו ספר סיפורים נוסף,

שיתבסס על זיכרונות ילדות מקבוצת "רימון"


 


 


 

בחרת להתחיל את הספר במעין הצהרת אהבה לקיבוץ.

כתבתי את הספר לאחר הרבה שנים של התבשלות. במהלך כתיבתו סיפורים השתנו וזזו, נכנסו ויצאו. אבל תמיד ועם כל השינויים, משפט הפתיחה אף פעם לא השתנה והיה שם מהרגע הראשון. למרות שהפכתי והפכתי - זה נשאר.

אני נורא אוהבת את הקיבוץ ואני אסירת תודה לו ולמשפחתי. הודות לו אני בן אדם.

כשאני באה לקיבוץ זה כמו למלא את הריאות באוויר.

על הלינה המשותפת לא תוציאי ממני מילה רעה. זה היה כיף לא נורמאלי.


 

קראת לספר "טאבו". כידוע בקיבוץ פולני היו ויש הרבה טאבוים. זה חלק מהתרבות של "שם"?

אני מתכוונת ל"טאבו", שאני בחרתי בו. במשך שנים ארוכות לא רציתי לדבר על העבר. האיסור לעסוק בתקופה ההיא נשבר רק לא מזמן.

יום השואה היה בשביל הילדים יום מוזר כי הייתי שוכבת, מסתגרת ובוכה. כשחן בני רצה לדעת מה היה, אמרתי לו: תפסיק להיות יינטה.

אבל לשמחתי זה נגמר בעיקר בזכות הדרישה של הילדים (רותה וחן) - לדעת.


 


 


 


 


 


 


 

נראה לי שהסיפור של "רימון" ככיתה שקלטה קבוצה גדולה של ילדות ניצולות שואה - הוא סיפור מאוד לא אופייני לילדי קיבוץ באותם ימים. את מקדישה לחברים האלה מקום נרחב בספר.

אני מתה עליהם! עד היום הם חברים הכי טובים שלי. היינו נפגשים יותר עד שבעלי נפטר, אבל אלה החברים הקרובים ביותר שיש לי.

המפגשים שלנו ושמירת הקשר לאורך השנים - משמעותיים ביותר עבורי.

ההתחלה הייתה לא קלה, אבל די מהר התחברתי אליהם ותוך זמן די קצר גם הם וגם אני שכחנו את העבר. גם אלה שלא היה לי קל איתם - היום אני אוהבת.

בימים אלה אני כותבת ספר סיפורים, ואחד הסיפורים יהיה על אחת הבנות מרימון.


 

הפרקים המוקדשים לימייך הראשונים בקיבוץ, לטולה ומקס בראון שקלטו אותך - מאוד מרגשים וספוגים באהבה רבה אליהם. במיוחד לדודתך טולה שאימצה אותך כבת.

אני אגיד לך משפט אחד: תמיד אהבתי את טולה. אבל רק עכשיו, שכתבתי את הסיפורים עליה, פתאום הבנתי והרגשתי כמה אני אוהבת אותה. היא חיה את רוב חייה בקיבוץ, מקום שלא רצתה לחיות בו. וזה מחיר שהשפיע על חייה ויחסיה עם החברים.

עזבתי, בין השאר, כי ביקשו שאלך ללמוד בסמינר בירושלים ולא הייתי בטוחה שאחיה בקיבוץ. והיה לי חשוב - רק לא להיות חייבת.

כשעזבתי (אחרי שבתם הבכורה תמר עזבה גם היא) - מקס כמעט התעלף.

כל כך פחד שלא אשרוד. הוא אמר " את תמותי מרעב איך תשרדי?" מאוד רציתי לספר גם עליו - אבל לא הצלחתי. אולי בגלל שהיה ממש מושלם בעיני.


 

לחלק מעוזבי הקיבוץ יש קושי, עד היום, להיכנס אפילו לחדר האוכל. את יכולה להבין אותם?

בהתחלה זה היה סיוט. הייתי באה למקס וטולה שהכי אהבתי בעולם - ופחדתי להגיע לחדר האוכל. עברו הרבה שנים עד ש"העזתי" להיכנס לחדר האוכל - וזה היה רגע שיא.

עם השנים כבר חיכיתי להגיע לחדר האוכל כי חיכיתי למפגש עם החברים . היום אני אוהבת להיכנס ולפגוש את כל אלה שאני אוהבת ואוהבים אותי.


 

הספר מטבעו עוסק גם בזיכרון, שלך וגם של אחרים. יש לך תובנה כלשהי לגבי חשיבות הזיכרון? מה נשאר ומה נשכח?

זאת שאלה פילוסופית. אני רק יודעת, שמה שכתבתי הוא הזיכרון של משפחתי. הרגשתי שליחות לחבר את חייהם שם - לחיים שלנו בארץ ולסגור בכך מעין מעגל.

זה קרה, בין השאר, כי היה רגע שהרגשתי שהזיכרון מתחיל להתפורר. אחרי הכל הזיכרונות היו הדבר היחיד שנותר מהוריי וכמעט ולא נשאר מהם דבר. חששתי ממצב בו אני שוכחת דברים בסיסים.

בסופו של דבר זהו הזיכרון הפרטי שלי. גם אם יהיו כאלה שימצאו בו אי דיוקים, והם מן הסתם צודקים מבחינתם. אך זה לא העיקר.


 

סיימת את הספר בסיפור החלום על גרביים צהובים? כאוהדת שרופה של הפועל תל אביב - האם פיספסתי משהו בקריאת הספר?

לא! ואת לא היחידה ששואלת. יש שחולמים שיהיה להם מטוס, ויש על טיול מסביב לעולם.

אני חלמתי על גרביים צהובים - ואין לי הסבר לכך.

                            

שוחחה עם מרים - נירה כהן


 


 

טרזן מחברת הילדים

(קטעים מתוך הפרק "טרזן" - בספרה של מרים קליימן "טאבו")


 

"מיכה (*) ספר לנו על טרזן"

"אני לא יכול"

"ספר מה איכפת לך"

"אני עייף"

"נו, ספר כבר נו, אל תהיה כזה"

"אבל אתמול סיפרתי ונרדמתם באמצע"

"הפעם לא נירדם. מבטיחים!"

"טוב, אבל זו פעם האחרונה. אם שוב תירדמו, לא אספר יותר!"


 

ערב. ארבע מיטות בחדר מרובע,..נשיקת לילה טוב, אחרוני ההורים עוזבים ... כיבוי אורות.

ארבעה ילדים, שלושה מהם בציפייה דרוכה, שוכבים בחושך ומחכים למוצא פיו של מיכה, למראות המופלאים שעומדים להתגלות עוד רגע בפניהם. כשרק יפתח את פיו!


 

ג'ונגל פראי וסבוך, עצים שצמרתם נוגעת בשמים ומסתירה את עין השמש, פרחי ענק... שאגות של חיות טרף מאיימות... מקומות רחוקים, מרתקים שרגל אדם לא דרכה בהם.


 

... ועל הכל חולש ביד רמה טרזן הצעיר. הוא המלך. ... נע במהירות הרוח מעץ לעץ... גופו השרירי לועג לחוקי הכובד... טרזן הכל-יכול. הסופרמן הדמיוני של ילדותנו התמימה.

... ואז, כהרגלנו, שקענו בשינה כשטרזן וקולו של מיכה נשזרים בחלומותינו.

מיכה המשיך בסיפור עד כי קול נחרה דקה הגיע לאוזנו ועורר את חשדו.

"אתם מקשיבים?" אין קול ואין עונה. דממה.

"שוב נרדמתם. הבטחתם שלא. אני לא מספר יותר. לעולם!"

... כל ערב חזר המחזה על עצמו: מיכה מספר ואנחנו נרדמים.


 

עברו שנים. יום אחד ראיתי מודעה על הקרנת הסרט "טרזן". נרגשת הלכתי לצפות בו.

ציפיתי לראות בסרט את העלילות המופלאות... מסיפוריו הקסומים של מיכה בחדר ילדים בקיבוץ.

... הסרט הסתיים.

"זה הכל?" שאלתי באכזבה עמוקה את האיש שלידי.

"מה פירוש זה הכל? למה ציפית?"... על מה את מדברת? בסרט שיחק אותו ג'וני ויסמילר, השחקן הטוב ביותר של סרטי טרזן."

לא הצלחתי לשכנע אותו שהגיבור היה איטי ומגושם, שונה כל כך מטרזן שלי.

_______

(*מיכה מילשטיין אלא מי!?) עמ' 161-164


 

קראתי את הספר "טאבו" בנשימה עצורה"

נולדתי בעין שמר, ואני בנה של רחלק'ה, המוזכרת בספר שגדלה בבית היתומים שבו שהה גם קובה, אביה הנכה של מרתה.

הספר "טאבו" הוא ספר מופלא, מעניין, כתוב בשפה עשירה וקולחת.

(מתוך דברים של עלי אלון המופיעים בספר)


 


 


 

זיכרונות מ"רימון" - יגאל סיטנר


 


 

"רימון" בהחלט הייתה קבוצה שונה וייחודית מבחינת הרכבה. היינו קבוצה קטנה של 10 ילדי קיבוץ (8 בנים ו- 2 בנות) וכל השאר - ילדים שהגיעו מאירופה לאחר המלחמה או ילדי חוץ ילידי הארץ. במהלך המוסד הגענו עד כדי קבוצה של 28 חניכים, רובם הגדול דווקא לא ילידי הקיבוץ -והמאסה הגדולה עשתה את ההבדל.


 

נראה לי, שהמשמעות הגדולה ביותר עבורנו הייתה הפתיחות וההבנה, כבר בגילאים צעירים, שהקיבוץ איננו טבור העולם. יש שם בחוץ חיים אחרים, מדינות אחרות, ילדים אחרים, שפות ותרבות - ואנחנו רק חלק מזה.


 

את ההצגה שמרים (מרתה) ארגנה בכיתה ו' ועליה היא מספרת בספרה "טאבו", אני זוכר כאירוע גדול ורב משמעות. הייתה אוירה נהדרת וההצגה יצאה נפלא. השירים בפולנית, שלמדנו ממנה, הלכו איתנו עוד שנים רבות והיו חלק מהפולקלור של הכיתה (אפילו היה ניסיון לשחזר את ההצגה באחד המפגשים). הפולנית היא שפה מאוד שירית ומתנגנת, וההורים שלנו היו מאושרים לשמוע אותנו שרים בשפת אימם. רק אל תבקשי ממני לשיר לך את זה היום...


 


 


 


 


 

בכלל מרים נקלטה מאוד טוב, למרות שנרשמה אכזבה קלה כשהתברר שאיננה

"ספורטאית מובילה"... היא השתלבה בזכות אופייה הטוב, היותה מאוד נבונה ותלמידה מצוינת. וגם בזכות העובדה שטולה ומקס בראון היו משפחתה - כך שלמעשה לא הייתה שונה או אחרת מאיתנו.

עדות נוספת להערכתנו אליה, הייתה בחירתה לאחת המדריכות הראשונות ששלחנו לקן כרכור.


 

בכלל, לא זוכר שאישית הייתה לי בעיה מיוחדת לקבל ולקלוט ילדים שהגיעו מאירופה, אך זה לא אומר שלהם היה קל. אני חושב שלאחדים מהם זה היה קשה וכואב.

למשל, מספר בנות הגיעו לאחר ששהו במנזר בתקופת המלחמה, והביאו איתן את התפילות שהכירו. זה לא ממש הסתדר עם אורח החיים שלנו. עם זאת לא הייתה עוינות ולאט לאט עם הזמן התפילות נשכחו לטובת העברית.


 

בגדול התעסקנו, כמו רוב הילדים בארץ ובקיבוץ, בספורט ולא בציונות גבוהה.

וכמו כל קבוצת ילדים, היו לנו מלכת כיתה ומלך כיתה (שהתחלפו על פי צו השעה והגיל) והיו בריתות - וקליטת ילדים חדשים הייתה עניין שבשגרה, שלדעתי האישית העשיר אותנו כיחידים וכקבוצה.


 


 


 


 


 


 


 


 

מה נשתנה

עדכונים מצוות השינוי


 

חוזרים לדבר על שינוי!

אחרי עיכובים רבים ומצערים אנחנו חוזרים לדבר על השינוי – והפעם, במעגלי גיל, בהם יוכלו החברים לבחון את התוכנית יותר לעומק, להעלות שאלות ולהחליף דעות.

ביום שישי ה- 19.3.10 בשעה 9:00 בבוקר יתקיים במועדון מפגש לצעירים ומשפחות עם יפתח עממי.

על הפרק:

    מחשבות כלליות על השינוי בעין שמר

    שאלות על תוכנית השינוי כפי שהוצגה בחוברת ובמיוחד על פרקי החינוך והדיור.

ביום ראשון נחלק הזמנות אישיות לתאי החברים - כך תוכלו לדעת לאיזה קבוצה אתם משתייכים וזמני המפגש שלקבוצה זו.

בתחילת השבוע יחולק לחברים פרק מתוקן בנושא דיור ושיכון, כפי שגובש על ידי

צוות אד-הוק. עיינו ותיהנו.


 

נשים מצטיינות

בערב הצדעה במועצה האזורית מנשה, שנערך לרגל יום האשה הבינלאומי, נבחרו השנה 4 נשים ראויות לציון, על פועלן במעורבות ותרומה לקהילה לאורך שנים. בין הזוכות:

פיט אברהמי - על תרומתה רבת השנים בפיתוח וקידום האולפנא למחול "מנשה".

ומירה כהן (סיטנר) - על תרומתה בתחום בריאות הקהילה והמשפחה בלהבות חביבה ובקיבוצים נוספים.

האירוע היה מרשים וכלל מופע של בנות האולפנא למחול ומופע של אנסמבל השירה "קציר" בו חברה מירה. אחיות האזור בחלוקים לבנים ופרח לבן - הצדיעו למירה ולכל הזוכות.

ל 4 הנשים הוענקו תעודות הוקרה וספרר - על ידי יו"ר המועצה אילן שדה.

ישר כוח לעינת סלם העומדת בראש הועדה והפיקה את הערב המכובד. מרים שנפלד


 


 


 


 


 

מדיוני הנהלת קהילה מיום 17.02.2010

תיקון החלטה בנושא דירות לגרושים – לבקשת ועדת דירות תוקנה החלטה קודמת ("חצי שנה לאחר המעבר לדירות נפרדות, ייכנס בן הזוג שיצא מהדירה לתור ותק. לפני כן לא יהיה זכאי לשיפוצים או הרחבות מעבר להכשרת הדירה למגורים") לניסוח: "שנתיים לאחר חתימת הסכם גירושין, ייכנס בן הזוג... וגו'"

מינוי אפוטרופוס – סוכם כי במקרים של צורך במינוי אפוטרופוס יתחלק מימון ההליך המשפטי שווה בשווה בין החבר והקהילה.


 

יעוץ ועזרה משפטית בנושאי תעבורה – סוכמו הכללים הבאים:

1.        חברים יוכלו לקבל שעת יעוץ משפטי (לא יותר מאחת לשנה) על חשבון הקיבוץ.

2.    חברים שקיבלו ברירת קנס/משפט יוכלו לקבל מעו"ד הקיבוץ שעת יעוץ לגבי האופציות העומדות בפניהם. אם יבחרו במשפט – הליווי המשפטי יהיה על חשבונם אלא אם סוכם אחרת בינם לבין מנהל קהילה, לפני ההתקשרות עם עורך הדין.

3.    חברים שקיבלו זימון למשפט ללא ברירת קנס – יוכלו לקבל ליווי מעורך דין של הקיבוץ או אחר. אופן הטיפול ואופן המימון יסוכמו עם מנהל הקהילה.

4.    לגבי נסיעות עבודה – ההחלטה אם לבחור במשפט או בקנס תתקבל על ידי רכז הענף עם מרכז המשק או מנהל קהילה. במידה שתאושר הברירה המשפטית – הענף יממן אותה.

5.    בכל מקרה, קנסות בנושאי תחבורה – ישולמו על ידי החברים, לפי ההחלטות הקיימות


 

בהזדמנות זו נזכיר: חברים שמוזמנים לחקירת משטרה זכאים להתקשר עם עורך הדין של הקיבוץ לקבלת סעד והדרכה משפטית, ומומלץ להם לעשות זאת. שלא נדע!