חפש בעלונים קודמים

עלון 22, 18/06/2010


"על המרפסת" - מפגש חברים
... בלי הרצאות ובלי מספרים
... בלי צעקות ובלי ויכוחים
מלב אל לב - פשוט משוחחים
על כוס קפה ותה צמחים.
אורחות חיים ומה עושים???
יתארח קיבוצניק בנשמתו
חבר מזרע - עוזי שמש
יספר על איך זה אצלם - לפני ואחרי השינויים
כל זה אצל ניבה גולן
על הדשא

בערב שישי 18.6.10 בשעה 21:00
כולם מוזמנים יהיה מעניין ונעים
הבנים בכדורגל? הם לא לבד
מחצית ראשונה, שתשוחק עם חלוצה אחת בחוד - חגית בורלס:
מה מלהיב בכדורגל? זה פשוט משחק מרתק. אבל רק משחקי המונדיאל מעניינים.
אין לי הסבר לזה, איך כל ארבע שנים חוזרת ההתרגשות והצפייה.
רואה את כל המשחקים? לא מפסידה אף משחק! אם צריך - אסגור את המרפאה...
מה קורה בבית כשאת צופה? תומר מנסה להתחבר לשיגעון ולהבין מושגים.
אחרי 20 דקות - היא מודיעה שזה משעמם ומתחילה מלחמה על השלט.
ואז, באופן חריג אצלנו בבית - אני עומדת על זכויותיי. לא מעבירים.
רכשת מסך גדול לכבוד המשחקים? אלא מה. יש מסך 37" תלוי על הקיר. מאוד דקורטיבי, רק קצת קטן לכדורגל. לכל השאר זה מספיק.
הכנות מיוחדות? קודם כל- הבנות מפונות מהבית כדי שלא יפריעו. קצת זיתים,
בייגלה ובירה. ואז, בדרך כלל כשהבירה נגמרת, גם הבנות נמוגות...
* * *
מחצית. הראיון יורד לחדרי הלבשה. זהו הרגע לקצת נוסטלגיה.
זוכרת משחק או מונדיאל בעבר? הגמר של 1974. לא נשכח ולא נסלח איך חמק הניצחון מיוהאן קרויף לאחר שבדקה ה- 2 כבר הוביל 1:0 מפנדל מוצדק בעליל.
במחצית השנייה זכו הגרמנים בפנדל בלתי מוצדק בעליל (כי איך יכול להיות פנדל מוצדק לגרמנים?), ומכאן הדרך לגול השני שלהם כבר הייתה בלתי נמנעת. נורא!
* * *
חוזרים למחצית שנייה. דקה 89 - זמן פציעות. נורית משיח עולה לחיזוק:
למה לא מקובל שנשים יתעניינו בכדורגל?
נורית: מה פתאום, זה מאוד מקובל ונשים מתגאות שהן מתעניינות. זה הופך אותן ליותר "קוליות".
חגית: מונדיאל זה סוג של חגיגה שאותי היא מרתקת. זה משהו אחר.
נורית: כשאני כבר מסתכלת - אז זה די מעניין, אבל זה כמו שוקולד: לא חושבת על זה אבל כשכבר אוכלים זה טעים.
וחוץ מזה חגית היא לא דוגמא לשום דבר... היא גם מצריה, גם סייעת לרופא שיניים וגם רפתנית לשעבר.
חגית: עכשיו אני דורשת פנדל, כרטיס אדום לנורית ושיוחזר הגביע מ- 74' להולנד!!
בנות לסיום תתרכזו: מי הכי חתיך?
חגית: (בחיוך נמס) בקהאם... אין עליו. אבל באמת? האיטלקים. איזה אלגנטיות!
נורית: רובי. אני תמיד מקווה שהפועל תל אביב תנצח - כי זה מה שמשמח את גיא...
מלחמת זוזים ומזוזות (תמר רז ב"ידיעות קיבוץ" מ- 28.5.10)
יישר כוח לתלמידי "מבואות עירון", שיצאו למאבק על ערכים שהם מאמינים בהם. ... אבל המזוזות הן רק משל, העיקר הם הזוזים.
אין די בני קיבוץ למלא את בית הספר, וכדי לקבל את התקציב הדרוש להחזקתו מבלי לרדת ברמת החינוך שהוא נותן - צריך להביא תלמידים מבחוץ. ואלה או הוריהם, מה לעשות, דורשים מזוזות.
בקיצור המזוזות הותקנו כדי לקבל הזוזים. חבל רק שמנהל בית הספר (רונן דורי - המערכת) מסתתר מאחורי סיסמאות של "לדעת לקבל את האחר". קיבוצים רבים נכנעים לכפייה הדתית מסיבות כלכליות. ואפשר רק לצאת ולצעוק חי וקיים.

 
עם זאת, צריך לזכור מהי באמת המזוזה. זהו פריט מאגי שנועד למנוע כניסת שדים ומזיקים בדלת שעל משקופה הוא נקבע. במקום שהמנהל יתאמץ להסביר להם שהשדים הם רק אצלם בראש, ואילו אצלו בבית הספר המזיקים הם בעיקר תלמידים חסרי מנוח, הוא מסכים להתקנת מגרשי שדים על פתחי הכיתות, וקורא להם "רק משהו תרבותי".
זה תרבות זה? סתם מאגיה.
____________________________________________________

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
פותחים שולחן

 
לציבור החברים הלומדים: דיווח נסיעות לועדת השתלמות
הנוסעים ברכב הקיבוץ ללימודים, אנא המשיכו בנוהג הקיים ורשמו בדו"ח ההוצאות שאתם מגישים לי בסוף החודש את מספר הנסיעות ויעדן.
בבקשה - לא לרשום זאת בסידור הרכב בשיטה החדשה. בתודה - עידן יגודה

 

 
תגובת ועדת דירות לדברי יגאל כץ בעלון הקודם
יגאל יקר, אני מסכים עם כל ההבחנות שלך לגבי השכונה האמריקאית ובהחלט חושב שאין זו רמת חיים מתאימה לדירת קבע. אך יש לדייק גם כשכואב.
לא הייתה זו ועדת דירות שהחליטה שהשכונה היא שכונת קבע, אלא הקיבוץ בהחלטת שיחה. בגלל הבעייתיות של השכונה, ועדת דירות בדקה את הנושא וזאת ההחלטה שנמצאה בארכיונים. לכן אם ברצונכם לשנות את הסטטוס עליכם לפנות לשיחת הקיבוץ בהתאם לנוהל המקובל עד היום. גם כאן נישמע להחלטת הקיבוץ. פשוט איננו ועדה שמשנה את החלטות הקיבוץ לפי ראות עיניה, למרות שאולי יש הרוצים שכך תתנהלנה הועדות. גדעון אברהמי

 

 
בדיקות ראיה - חינם
ב"אופטיקה הלפרין"- צומת כרכור, ניתן לבצע בדיקות ראיה לרישיון נהיגה.
מיוחד לחברי עין שמר: בימי ג' בשבוע - הבדיקות חינם

 

 

 

 
מסיבה לא ידועה השתבשו חלק ממספרי הטלפון בחוברות האחרונות שיצאו לאור. ולכן מספר פעמים עדכנתי את קוראי העלון על המספרים המוטעים, אך עדיין יש שלא תיקנו זאת בחוברות בביתם ובמקום עבודתם. ואחר כך, משנצטרכו לאותו אדם התקשרו למספרו השגוי ולא הבינו למה הוא לא נמצא מהצד השני של הקו...
אז בקרוב אפרסם מחדש את כל התיקונים - למי שרוצה להשתפר...
ובינתיים דיווחה דלין מקגרגור כי גם הטלפון שלה שגוי - ובכן נא לתקן.
המספר הנכון הוא 052-3795041
לשואלים, כרגע אין במלאי חוברות קטנות. בקרוב יהיו ותוכלו להירשם ולקבלן. ב ה צ ל ח ה - נורית משיח

 

 

 

 

 
לספריה הגיעו לאחרונה הספרים הבאים:

 
תש"ח // יורם קניוק
טאבו // מרים קלינמן
על היופי //זיידי סמית
ילד 44 // טום רוב סמית
עקבות מן העבר // קרל סייגן ו-אן ברויאן (חיפוש אחר שורשי המין האנושי)
ישיעהו ליבוביץ על עולם ומלואו // מיכאל ששר
וודקה ולחם // מירה מגן
האיש שלא פסק לישון // אהרון אפלפלד
באדנהיים, עיר הנופש// אהרון אפלפלד
מאה אמהות-מאה זכרונות // ענת הררי
יום אחד עוד נפגש // ליזי דורון
אמן הסיפור הקצר // מאיה ערד
קלמן קימרלינג חוקר פרטי... // אשר קרביץ
שנת הגנן // קארל צ'אפק

 

 
השישייה הפותחת באה לתת את הכל לפני מספר חודשים, התעלתה נבחרת הכדורעף של "מבואות עירון" להישג מרשים ביותר: זכייה באליפות בתי הספר התיכוניים ל-2010. ההישג מעניק לגיבורינו המקומיים, את הזכות לייצג את ישראל באליפות העולם, שתתקיים בעיר בואטו בצפון סין.

 
בשבוע הבא, יצאו יוגב מור, שחר זוהר-סל, שחף יגודה, נאור מור, דורון לסטון ועומר ארליכמן, עם שאר שחקני "מבואות עירון", לטורניר בו ישתתפו 24 קבוצות.

 
הנבחרת שלנו הוגרלה לבית קשה עם: סין, טורקיה, קפריסין, בולגריה וצ'כיה.
יהיה שמייח! שבועיים של טורניר מאתגר, בהם יעמדו בחורינו המצוינים "על משמר המולדת" - וגם אם יפסידו, זה יהיה, כנראה, לא באשמתם...
ושמישהו יגיד לטורקים שיזהרו מאיתנו!
"מתרגשים ומתכוננים לחוויה. אנחנו באים לתת את הכל" - תגובתם הקצרה.

 
המערכת מזכירה להיזהר משרצים וחרקים מבושלים. שיהיה בהצלחה!

 

 

 
תרשמו ביומנים
יום ב' 21.6.10 - שיחת קיבוץ (פרטים במודעה נפרדת)

 
יום ד' 23.6.10 - 20:30 בחממה
פגישת חברים מזרם השיתופי עם רוני ורקפת וכל מי שמעוניין להצטרף.
הדיון על נושאי העבודה והפרנסה בקיבוץ. לפני ואחרי השינוי.

 
יום ה' 24.6.10 - תערוכת בגדים בשעות 16:00-18:00 במחסן הבגדים

 
יום ה' 24.6.10 - הבריכה תיסגר בשעה 18:00
לרגל מסיבת הסיום של "שקד" בבית ספר רעות.

 
פותחים שבת
השבוע "הו הסלע האדום...", שירים עם סלעים
בהקשר לאותו סלע מפרשת "חקת" עליו הכה משה פעמיים ויצאו ממנו מים רבים. על הפרשה – עדה גבע.
----------------------------------------
כל הכבוד ל: סמדר שם טוב על דברי הברכה היפים שאמרה למסיימי כתה י"ב, ועל הטקס המרגש שערכה לכבודם. לנילי תומר נציגת ההורים ששילבה בכישרון רב בדבריה הנאים את פרשת השבוע, פרשת "קרח" עם ברכות חמות למסיימים. לגיבורי הערב – בוגרי הי"ב, על "דירה להשכיר" עתירת ההומור והחן.
ולסולנים: חיים חננאל, יואל גרוסברג וקובי גרוסמן על שירתם שובת הלב. ענה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
ברכות לאנה ברצלבסקי
המשתחררת מצה"ל לאחר שירות ארוך ומושקע
איחולים לנחיתה רכה באזרחות ועדת קשר
מה נשתנה
א. בשבועיים האחרונים אנחנו מקבלים מחברים הצעות שונות לתיקונים בתוכנית. בשבוע הקרוב אנו מבקשים לסיים את הגשת ההסתייגויות, ולאחר מכן יתחיל הצוות לבחון את ההצעות ולהכינן לשיחות קיבוץ. לכן, כל מי שרוצה להציע תוספות, השמטות או תיקונים לאמור בחוברת השינוי – אנא עשו זאת עד יום חמישי הקרוב. להגיש לנגה במשרדים, או לשלוח במייל.
ב. מפגש חשוב התקיים לפני כשבועיים בין רוני ורקפת לבין חברים מהזרם השיתופי. כראוי לאכסניה - היה חם – ומעניין! סיכמנו להמשיך בסדרה של מפגשים, שבהם נדון על נושאים ספציפיים, ונפתח אותם לציבור המעוניין. מפגש ראשון כזה יתקיים בחממה ביום רביעי הקרוב בשעה 20:30, ובו נדבר על נושא עבודה ופרנסה בקיבוץ. החברים מוזמנים להצטרף.
ג. עוד הזדמנות להידברות: בשבועות הקרובים יתקשרו אליכם חברים, שיציעו להיפגש לשיחה מלב אל לב בנושא השינויים. מקווים שתיענו ברצון – כי ההקשבה ההדדית ומציאת ההסכמות בינינו הם תנאי הכרחי לכל התקדמות. להתראות, צוות שינוי
"מייקל ג'קסון חי"
ביום שישי 18.6.10 בשעה 21:00
מופע סיום של מגמת המוסיקה ב"מבואות עירון"
עם מיטב שיריו של מייקל ג'קסון. כולם מוזמנים.
נעים בגב
  המדור היחיד שלידו עודד שחר נראה סקסי                שולטים ב(ה)רחבה
     שלום לכם חובבי מונדיאל ואנשים ששמרו את המדור לכניסה הבאה לשירותים.

המדור הזה נחתם ממש עם שריקת הסיום למחזור הראשון של גביע העולם.
מספר עניינים שולטים ברחבת השיח הציבורי ו"נעים בגב" החליט להרחיב עליהם
מעט יותר ולומר את האמת שלו בנוגע לדברים:
     המונדיאל חלש?! תתביישו לכם! מאז תחילת המונדיאל עולה זמזום מרעיש
ומרגיז ממסכי הטלביזיה ומדפי העיתונים. לא, אין מדובר באותן ווזלות
זמזמניות (בהמשך), אלא בפרשני כדורגל דוקטורים של ממש למשחק, יודעי דבר
ודוברי ידע, אשר הדביקו למונדיאל את המילה אכזבה. שני הסברים ניתנים
לסברה הזו, האחד הוא כמות דלה יחסית של שערים, עשרים וחמישה בשישה עשר
משחקים עד כתיבת שורות אלה. ההסבר השני הוא פתיחה מגומגמת של הגדולות
בטורניר. לטעמי אלה שטויות, כל מי שראה את שווייץ מול ספרד ראה משחק
מצוין עם דרמה ענקית וסנסציה בסוף, למרות שרק כדור אחד נכנס לרשת וגם הוא
דרדל'ה. לגבי הגדולות, אין ספק שהן פתחו רע, בעיקר בגלל הלחץ העצום שכורך
סביבו משחק פתיחה, שבו גם הנבחרות הטובות פחות, מרגישות שעדיין יש להן מה
להפסיד ומסתגרות, לעניות דעתי הן תשתפרנה בהמשך, חוץ מזה אם הגדולות היו
מנצחות תמיד, איזו סיבה היתה למאיר איינשטיין לאבד את הקול?
     הווזלות?! דווקא כן! יש לא מעט דברים שאנחנו חיים איתם, שמצד אחד
מטרידים, שאלוהים ישמור, ומצד שני לא היינו רוצים שיפסקו. למשל ההורים, שמדי פעם
בפעם תופסים אותך מלטף את כרסך בהיסח הדעת - תוך שאתה תוהה בינך ובין
עצמך מי חטף יותר כאפות בילדות, רפי רשף או אמנון לוי – ומתלבשים על אחת
הנקודות הכואבות: עבודה, לימודים, חתונה והשינויים בקיבוץ. החברה שבוחרת
דווקא ביום קיץ מהביל לגרור אותך לניקוי יסודי של החדר, כולל מאחורי ארונית התבלינים,

כי יש שם מלא עכבישים. ועכשיו גם הווזלות. קשה.
אבל קלוז אפ אחד של חבורת אפריקאים רוקדים תוך תקיעה בזמבורת הענק הזו - שווה הכל.
 ולסיום - אי אפשר בלי דני נוימן ושלמה שרף. למרות הירידות, הקטילות, התרעלות,
הקללות, הנאצות, הבכי, העצב, הצער, היגון, התוגה, המועקה, הבאסה, הקושי,
הכעס, הזעם, חרי האף, הדפרסיה, הדיכאון,  זעקות השבר, זעקות החמאס והפאתח -
של האוחזים בעט ובמקלדת, אני חייב לומר על שני אלה, שלראות מונדיאל בלוויית פרשנותם, זה כמו לאכול סטייק אנטריקוט מובחר ומשובח ולשתות מים מהאסלה.

למכתבי אהבה, שטנה, שוקולדים, הצעות ורעיונות אשמח אם תכתבו לי למייל: NOAM.GROSSMAN23@gmail.COM . נועם גרוסמן
"חום יולי-אוגוסט" - תערוכת הצילום של עירית שפירא בלובי חדר האוכל.
באתי- ראיתי - נהניתי!
זוהי התערוכה השנייה של עירית, המביאה את נופי עין שמר בעונות השנה המשתנות, מבעד לעדשת מצלמתה.
אהבתי את זוויות הצילום שהיא בוחרת בעיניה האומנותיות, את הדמיון המשלים אותן (החמור מ"חלום ליל קיץ" של שייקספיר, כדוגמה). ובעיקר התרשמתי מהקומפוזיציות שיצרה בחיבור בין התמונות שעל גבי אותו רקע. הן ממש נפלאות בעיניי.
ברכה והוקרה לך עירית, תמשיכי כך. שלומית תומר

 
ZOOM - בעין שיתופית
כאילו במיוחד אלינו – העיתונות עוסקת השבוע בשלוש בעיות המעסיקות אותנו כרגע: הפנסיה בקיבוץ המופרט, שכונת ההרחבה והבונוסים של המפעל.

 
הפנסיה בקיבוץ המופרט בצהלה גדולה הודיעה לנו "התנועה" מעל דפי ה"דף הירוק" ו"קיבוץ" שכמעט כל הקיבוצים המופרטים נותנים לחברים את פנסיית המינימום – ושישו ושימחו! והנה האמת הלא נעימה שהועלמה מהדו"ח: "הנתונים הם חד-צדדיים – מציגים את עמודת ההכנסה בלבד, תוך התעלמות גמורה מעמודת ההוצאה, שהיא המיסוי. הדבר משול לענף הגד"ש שמציג הכנסה מכובדת אבל בדוחות התמחיריים שכחו להראות את עלויות העבודה, המים, המכונות והדשנים" – מגיב בועז אפלל. "הנתונים של משרדי רואי-החשבון מעידים על מגמה מתמשכת של צמצום או ביטול המיסוי הפרוגרסיבי והכבדת חלקו של מס הגולגולת. זו מדיניות מכוונת של הגדלת פערים".
חברה אחת אמרה לי שאחרי הפגישה עם עמירם אפרתי לא ישנה כל הלילה. פתאום גילתה מה מחכה לה. כדאי לך לא לישון עכשיו מאשר להתעורר כשיהיה מאוחד מדיי...
שכונת ההרחבה כידוע כבר קבעו חז"ל ש"סוף מעשה במחשבה
תחילה" בניגוד ל"נעשה [ורק אחר-כך] נשמע", כלומר נדון. בני ישראל משלמים על היום על ה"נעשה ונשמע" שאמרו ליד הר-סיני, מבלי לקרוא אפילו את החוזה שהציע להם אלוהים. והנה סיפורו של קיבוץ ניצנים שעשה "נעשה" וחתם עם חברת בנייה על חוזה לבניית 138 יחידות דיות בשכונה חדשה – ואחר-כך, במחשבה שנייה התחרט. עכשיו הוא אמור לשלם לחברה 15 מיליון פיצויים. אבל אצלנו, כמובן, זה לא יכול לקרות...
הבונוסים של המפעל: לקראת דיון בשיחת קיבוץ בעניין הבונוסים הבלתי-שוויוניים במפעלנו כדאי לקרוא ב"קיבוץ". נביא טעימה קטנה: "בכל הקשור למתן בונוסים למנהלים יש להכין נוהל ולאשרו באסיפת הקיבוץ" – אומר מהנדס תעשייה וניהול ומבקר פנים בקיבוצים. "עקרנותיו: תאימות לתקנון הקיבוץ, לתקנון המפעל או הגוף הניהולי, הגדרה ברורה של הנסיבות המצדיקות מתן בונוס, הגדרה של המנהלים הזכאים לבונוס וגובה הזכאות המירבי, התניית התשלום באישור ועדת הביקורת, אישור הגוף המוסמך למתן בונוסים" ועוד. הוא מציע גם מתן בונוסים גם למנהלים בקהילה באמצעות מנגנון פיקוח דומה. מומלץ לקבוע "כללי ממשק" בין הקיבוץ לבין תאגיד "המפעל הקיבוצי, שיהוו כלי שליטה בידי הבעלים [אנחנו, בעלי המניות]" – אומר עו"ד ויינשטיין. "לבעלי המניות זכות מן הדין לעיין בשורה ארוכה של מסמכים, דוחות כספיים ופרוטוקולים של המפעל. לפי תקנון האגודות השיתופיות כל חבר רשאי לעיין בכל המסמכים הנ"ל. עומדת לבעלים [אנחנו] הזכות העקרונית לדרוש קיום דיון נוסף בדירקטוריון [שהחליט על מתן הבונוס] כדי להביא לשינוי ההחלטה. במקום בו נקבע מראש כי שיחת הקיבוץ תשמש כערכאה לערעור על החלטות מסויימות של הדירקטוריון – או אז עומדת הזכות לשיחה לקבל החלטה בהתאם לשיקול דעתה".
בהקשר זה כדאי להזכיר שבעין-שמר, כל התמחיר וגובה המשכורות (כלומר פערי השכר) מוסתרים בקפדנות ושלא כחוק מעיני "בעלי המניות" ושום מילה בעניין זכות החברים לדעת לא מוזכרת ב"חוברת השינוי". עלי א.

 

 
עמוד ושדרה
דני ברזילי
דני ברזילי, חבר קיבוץ מגן. כותב טור שבועי ב"ידיעות קיבוץ". דני נענה בשמחה, לפנייתי לפרסם טור או שניים, שיש בהם (לטעמי) מבט חכם ומואר על מציאות חיינו.             

 

באחד הדיאלוגים השנונים ש"אליס בארץ הפלאות" מלא בהם, שואלת אליס את החתול: אמור לי בבקשה לאן עלי ללכת? זה תלוי לאן ברצונך להגיע – עונה החתול. אליס עונה: לא אכפת לי לאן. תשובת המחץ של החתול היא כמובן: אם כך אין זה משנה גם באיזו דרך תלכי.

 
זכורה לי פעולה בשומר הצעיר, עם חניכי גרעין בקן ירושלים, אותו קן היסטורי שבמרתף הטחוב ברחוב קינג ג'ורג', לפני כשלושים שנה. בתקופה ההיא גרעינים עדיין סומנו ל"הגשמה" בקיבוצים, והנושא היה לכן: הקיבוץ – בית או דרך. לפני שנות השבעים השאלה כמעט ולא עלתה מפני שדי ברור היה שהקיבוץ הוא בעיקר דרך (של חיים). גם היום השאלה לא רלוונטית, אבל מהכיוון ההפוך: כמעט כל קיבוצניק, בעיקר מבני הקיבוץ, יגידו שעבורם זהו בראש וראשונה בית.
לדידי הדימוי שפותר את הדילמה הוא דימוי הצב, ההולך לאיטו בדרך וגם סוחב עמו את ביתו לכל מקום. האסוציאציה המיידית העולה בראשי כשחושבים על צב הולך היא זו המתוארת בפרדוקס הידוע של זנון היווני. מתוארת שם תחרות בין צב לבין אכילס, המהיר בלוחמי יוון. לצב יש יתרון התחלתי של חצי אצטדיון וזנון מוכיח שלא חשוב באיזו מהירות ירוץ אכילס, הוא לעולם לא ישיג את הצב. זנון היה תלמידו של הפילוסוף הקדום פרמנידס, שטען שהעולם הוא אחד ומלא ואין בו כל תנועה, והפרדוקס בא כדי להוכיח שהפילוסוף היריב, הרקליטוס (שטען שתנועה היא הכל) – טועה.
התובנה שלי מהסיפור הזה היא שונה: מי שלוקח את ביתו לכל מקום, תמיד ינצח כי הדרך הופכת עבורו לבית.

 
יש המקוננים שעמוד השדרה הרעיוני של הקיבוץ נשבר. אבל שוב, הכל עניין של אסוציאציות. נסו לקרוא את המילה שדרה לא עם חיריק ב- ש' אלא בהיגוי אחר, כמו העיר שדרות, ואז התמונה העולה מול עיני בביטוי "עמוד שדרה" היא של עמוד גבוה שעליו מתנוסס דגל כלשהו, ושדרה רחבה ועטורת עצים המובילה אליו או ממנו. דימוי זה רלוונטי לא פחות מהמובן הזאולוגי של "עמוד שדרה". מי שיטען שאין יותר לתנועה הקיבוצית עמוד שדרה, אומר למעשה שהעמוד עם הדגל קוצץ והשדרה אינה מובילה כבר אליו או ממנו אלא עומדת ברשות עצמה.
תשובתו של החתול לאליס נראית חכמה, אך למרות זאת היא מוטעית. גם אם אין אנו יודעים לאן ברצוננו להגיע, הדרך חשובה. יתרה מזאת – הזמן שנבלה בהליכה והחוויות שנעבור במהלכה נותנות סיכוי טוב יותר לענות על שאלת ה"לאן".

 
מה שגרם לחברי קיבוצים רבים לשנות את הגדרת ה"לאן" שלהם היו החוויות והניסיונות שאספו תוך דרכם ל"לאן" שהוכתב מראש. הדרך עצמה חזקה יותר לעתים ממטרתה, השדרה משמעותית יותר מהעמוד, העצים הנטועים לאורכה חשובים אולי יותר מהנס על ראש התורן.

            
 

 

 
כמכובדים שעבר זמנם
בעיתון "דבר" מ- 8.5.34 - התפרסמו ההגיגים הבאים, תחת הכותרת: "רשימות מהשומרון".
יבחין הקורא, שהדרישה לשינויים ביישובנו החביב, איננה חדשה כלל ו"איכר"... פרט לשני משפטים המערכת לא נגעה (גם בטעויות). הסכיתו וקיראו - ולהקורא ינעם:

 

פרק ג' - עין שמר:
נקודה יישובית דרומה לכרכור. שייכת לקיבוץ הארצי של השוה"צ. קיימת זה למעלה מ- 10 שנים (7 שנים כ - 10 שנים? - "תותי" ושות'). מסביב גדר בנויה. בית בן 2 קומות. סביבו צריפים לבתי דירה. שער ברזל חוסם את הדרך בפני הרוצה להכנס. הנכנס בפנים היה תמיד נפתע לסדר המופתי. כל כלי על מקומו, ניקיון וסדר. אך עצים מצלים לא היו. המגרש יבש מירק מפרח: הכלבים שנבחו לקראת האורח, פניהם נראו עוד בקצה השני של אותה חצר.

 
חסר היה לנקודה זו הדבר העיקרי, הדבר הכי חשוב לשק חקלאי מ י ם. והיה עובר אורח על יד חצר הנקודה ויגע ובקש: "השקוני מים" היו חברי המשק עונים "תסלח לנו, עוד מעט תבוא העגלה עם חביות המים". בימים ההם - והם לא רחוקים - הייתה רובריקה מיוחדת בסידור העבודה של המשק: "הובלת מים בסוסים". החברים טעני תמיד למפקפקים בעמלם: הבו לנו מים ונראה לכם את יכולתנו המשקית". והנה עם מציאת מים באדמות לבזובסקי באה תקומה גם לקיבוץ "עין שמר".
בריכה גדולה מזדקרת מעל בנייני המשק, מים בשפע. החביות ששימשו להובלת מים תעמודנה מעכשיו "כמכובדים שעבר זמנם". - "אם תרצה במים, גש למוטור, לחוץ בידית, כאות נפשך" - ככה יסביר המלווה. הצנורות החדשים מספרים על עתיד הנקודה.

 
גבר גם החשק לגדול ולהתפתח. נוטעו 70 דונם פרדס, 40 דונם כרם, 12 דונם איקליפטוס. ס"ה אדמת הנקודה 1200 דונם. מזה זרעו 600 דונם תבואת חורף, 300 דונם תבואות קיץ, מפתחים משתלות, ירקות, חצירים. מטפלים גם בגידול הצאן, 150 ראש - מזה 30 מגידול עצמי - מגודלי צמר ואליות(*) שמנות. לגבינת הצאן מהלכים רבים בין צרכני תנובה". "זהו ענף מכניס" - אומרים החברים. גם עדר בן 35 ראש, 3 זוגות סוסים, ופר מגזע משובח - מקור הכנסה חשוב. טפוס המשק הוא חקלאות מעורבת.

 
תקציב כספי לא היה ואיננו, נאלצו החברים לבנות את המשק מחסכונותיהם, מהעבודה השכירה. על כן אחזו גם בענפי ה"אינדוסטרילציה". כשתתקרב לנקודה ושמעת רעש ממכונת נסירה והקצעה - זהו בית חרושת לנגרות עם מכונות חדישות וצריף פח מרווח וגדול ועבודה "מעל הראש". בונים הרבה בכרכור ובפרדס חנה והסביבה.

 

 
"הראית כבר איך אנו עושים דבק? אחרים מדליקים שבבים ומחממים את הסיר. אצלנו בכוח החשמל. הכל בחשמל" והשבבים? "הולכים לרפת ומשמשים לזבל ולריפוד מצויין. עסוקים בענף זה 8 חברים.

 
"אתה שומע זמזמום טרקטור? זה הטרקטור שלנו חורש אדמות אחרים. הוא מכניס די טוב". - "והאוטו?" - "זה אוטו שלנו שבא לצהרים וחוזר תיכף לעבודתו להובלת משאות. גם הוא מקור הכנסה חשוב"
בבית חרושת לרעפים עסוקים שני חברים. קב' בניין בת 25 חבר עובדת בסביבת פרדס חנה הנבנית עכשיו בטמפו מהיר על ידי עולים חדשים מגרמניה.
ענף אחד משלם את השני. אך העיקר הם ענפי החקלאות.
בסה"כ בעין שמר 118 חבר, מזה כ- 50 אחוז חברות. גם הן עסוקות בעבודת חוץ מכניסות.

 

  • "מה מצבכם המשקי ברגע הנוכחי?" - "אופטימי מאוד".
פרצו את הגדר, הצרפים הקודמים שמפנים לגדר הספיקו בקושי לקיבוץ הקודם. ההתמזגות עם קיבוץ "שומריה" שהיה בחדרה הביאה איתה מספר צריפים שעברו את החומה והועמדו מחוץ. על הפרק שאלת הבניינים לדירה, בנין רפת מודרנית, מוסדות סנטיריים וכו'. אין עומדים על מקום אחד, מתקדמים.

 

 

 
אין מזניחים את עינייני הרוח, יש ועדת תרבות פנימית המטפלת בכל אלה. בספריה כ - 2000 ספרים מסודרים לענפים ולסוגים. כל ספרי ההוצאות העבריות נרכשים תיכף. יש קבוצות לענפי מדעשונים וכל אחת מקבלת אחריותה את הספרים המתאימים. יוצא עתון פנימי לענייני המשק והחברה (תותי תמיד נתלתה באילנות גבוהים). כל שאלה אינטלקטואלית מוארת בהרצאה. מטילים על חבר הועדה להכין את החומר ואת ההרצאה, על יסודה מתפתחת שיחת חברים. בשעות הערב בגמר הארוחה, מתיישבים שוחרי מוסיקה על יד הרדיו. אם מזג האוויר איננו מבטיח גדולות משמש גם הפטיפון לרע וידיד.
חדר הקריאה היא פנינת המשק. כורסאות נוחות, שולחנות מרווחים ועיתונים "מכל המינים". חוץ מהתקציב לצרכי תרבות יש עוד מקורות להרחבת אולם הקריאה. נעשה גיוס מיוחד שהכניס 10 לא"י(**). ניתנה גם "פקודה": כל המקבל חומר קריאה מחו"ל עליו להכניסו לחדר הקריאה. בקיבוץ זה נמצאת "ההנהגה העליונה של ברית הנוער"

 
למלאות לה 20 שנה לקיום תנועת השוה"צ ופרידה מהמתגייסים לעבודה חקלאית חברי קן השוה"צ מת"א - נערך נשף גדול שהשתתפות הקיבוצים הצעירים "בנתיב ו"המפלס".
__________
(*) אליה - החלק השומני בזנב הכבשה
(**) לא"י - לירות ארץ-ישראליות