ביום א' 11.7.10 - 21:30
האווז מזמין למונדיאל
ספרד או הולנד
הולנד או ספרד
לא חשוב בעד מי אתם
פאב האווז מזמין את החברים לצפות ביחד
במשחק גמר המונדיאל
בואו לשתות, להתרגש להריע
ולהניף גביע
המלצת השבוע של תמי צמח
ביקור ב"מרכז נא לגעת"
לאחרונה עברתי במרכז "נא לגעת" בנמל יפו-ת"א חוויה יוצאת דופן, , שהייתי רוצה להמליץ עליה.
"מרכז נא לגעת" הוקם מתוך אמונה, שלכל אדם באשר הוא יש זכות לקבל על עצמו את חובת התרומה לחברה. מועסקים מעל 70 אנשים, מרביתם חרשים, עיוורים וחרשים-עיוורים.
יש בו תיאטרון של אנסמבל שחקנים חירשים-עיוורים, בית קפה "קפיש" - בו כל המלצרים חרשים, ומסעדת החושך:BLACK-OUT עם צוות מלצרים עיוורים.
מתי הגעתם למקום שבו אנחנו, כלקוח, אמורים ליזום גישה אחרת הבאה להתאים לצרכיו ומגבלותיו של הזולת? מתי הייתם אתם צריכים לתת שירות לנותן השירות?
על השולחנות פרוש בריסטול, ובו מצוירות המילים בשפת הסימנים.
הלקוח, אמור לחקות את התנועה שבציור כדי לבצע הזמנה.
אתה מוצא עצמך, לוקח חלק בחוקי משחק ותקשורת חדשים.
במסעדת החושך לא ביקרתי - אבל אני מאמינה שגם שם עוברים התנסות מיוחדת.
הארוחות מוגשות בחושך מוחלט, ומלצרים עיוורים מלווים אותנו, הסועדים הרואים, ומסייעים להתמודד בעולם בלתי מוכר.
צפינו בהצגה: "לא על הלחם לבדו", בה משחקים רק חירשים ועיוורים. במהלך ההצגה, מלווים את השחקנים חונכים, המובילים אותם בהתאם להתפתחות העלילה. זוהי הצגה שלישית שהתיאטרון מעלה, והיא לוקחת אותנו למסע ייחודי אל מחוזות החושך הדממה והלחם, על ידי לישת הבצק, התפתחותו ועד לאפייתו. בסיום מתכבדים הצופים בלחם שנאפה - אקט המעצים את חוויית המופע.
כמו כל המבקרים במרכז, יצאתי בסופו של הביקור חזרה לרחוב, מסתכלת, שומעת וחשה את החיים סביבי במבט חדש ושונה.
לכן אני ממליצה בחום לבקר ולחוות את "מרכז נא לגעת".
_________________________
לתיאום ביקור טלפון: 03-6330808 או באתר: "מרכז נא לגעת"
(תר)גיל הזהב
אחד התחומים הדינאמיים ביותר במחוזותינו, בשנים האחרונות, הוא תחום הרווחה והטיפול בוותיקים. האחראיים על התחום, מחויבים לעדכן ולהתעדכן מדי שנה, על מנת לענות על כל הצרכים, ולהבטיח לוותיקים תנאים אופטימאליים.
אוריין גנדלמן (רכזת ועדת רווחה), בשיתוף צוות המרפאה וצוות הרווחה, מתמודדים בהצלחה רבה עם עומס התפקיד והאתגרים האנושיים והמקצועיים שהוא מציב. באחה"צ חמים ונעים, זומנה היו"ר לחדר המערכת - לשיחה קלה על רווחה.
מהם גבולות הגזרה שבאחריות הועדה?
בטיפולנו שני תחומים עיקריים:
החברים בקבוצת גיל פנסיה - 65 ומעלה. ודאגה שהזקוקים לעזרה מכל סוג שהוא, ברמות שונות - יקבלו אותה.
התחום השני: בנים וחברים בעלי צרכים מיוחדים.
את יכולה לנסות להגדיר מה השתנה בתקופה מאז כניסתך לתפקיד?
נושא הטיפול בגיוס ובהתאמת עובדים זרים לחברים הזכאים לכך - התרחב באופן משמעותי וצורך אנרגיות והתעסקות רבה.
אין מנוס מלהכיר בכך, שהעובדים הזרים יהיו הפתרון אליו נפנה בעת הצורך.
ב"הדרן" גייסתי את נורית משיח לניהול, מהלך שמוכיח את עצמו כחיובי ביותר.
פעלנו לקליטת חברים (ולא רק חברות) לעבודה ב"הדרן", השקענו (מעט!) בשידרוג המבנה והתנאים במקום. השיפור ניכר בהגדלת מספר החברים המוצאים עניין במקום ובהכנסות ממכירת המוצרים.
עם איזה תקציב שנתי עושים את זה?
מעל 1.000.000 ₪. קשה לדבר בהקשר זה על תקציב מוגדר, כי לא ניתן להעריך בתחילת שנה את הצרכים שיתעוררו במהלך השנה והמשמעות הכספית שלהם. כפי שהדברים כרגע - התקציב גמיש.
למה הדירוניות ובית דורות לא זוכים לפופולאריות?
אמנם חבל שיותר חברים לא נוטים לראות בדירוניות מענה טוב. מדובר במבנים מצוינים שיש בהם גם פרטיות והם מותאמים לצרכי הדיירים. המיקום מרכזי, עם אפשרות ליהנות משירותים שונים שמספק בית דורות. נכון שאין תחליף לבית ולדירה הפרטית, אך כדאי לזכור, שהדירוניות הן מענה באיכות גבוהה.
לגבי בית דורות, אנחנו מכירים בכך, שלא לכל אחד הוא נכון. האוכלוסייה בבית דורות ברובה סיעודית, ולכן לא מתאימה לכולם.
את מתרשמת שנושא הדיור של חברים וותיקים - מטופל היטב?
זה לא מתפקידי לעסוק בתחום זה, אך מביקורי הבית, אני מתרשמת שכל קבוצת הותיקים שלנו, מתגוררת בדירות מספקות, העונות על צרכי אדם מבוגר. להרגשתי - הנושא טופל היטב על ידי הקהילה בשנים האחרונות.
מה בעיקר מעסיק אותך ואת הצוות?
אני רואה חשיבות בכך שנהיה אוזן קשבת, טיפול שוטף בעובדים הזרים ובחברים, במנקות בדירות וטיפול בנושאים בריאותיים.
אתם מעורבים בטיפול הבריאותי?
לא. זהו תחום עליו אחראית המרפאה. אנחנו נכנסים לתמונה כשהחבר מאשר למרפאה לשתף אותי במצבו הרפואי. אם יש צורך בעזרה - אנחנו לשירותם.
אם וכאשר תוגש תכנית השינוי - האם תחום הרווחה והטיפול בחברים וותיקים עומד בפני שינוי מהותי?
על פי החוברת לשינוי אורחות חיים - לא מוצעים שינויים מרחיקי לכת, למעט העברת התשלום עבור שירותי ניקיון בבית, והעברת חלק קטן מהוצאות העסקת עובד זר.
זה עומד מול העובדה, שלאחר המהלך תגדל משמעותית ההכנסה החודשית של חברים וותיקים.
חשוב להדגיש ולומר שהקהילה תמשיך לדאוג ולטפל בתחומים רבים כמו מרכז התעסוקה ב"הדרן", הטיפול הרפואי, השמת עובדים זרים וכד'.
לדעתך, חברים היוצאים לפנסיה - זוכים לאיכות חיים טובה אצלנו?
ההזדקנות בעין שמר היא הזדקנות בכבוד. למזלנו הגדול - אנחנו קרובים פיזית ל"מילוא" וחברים רבים גם מנצלים זאת היטב לרווחתם. וטוב שכך.
בהקשר זה אי אפשר שלא להזכיר שוב את "הדרן", המשמש כמקום תעסוקה ומפגש חברתי, ומאפשר לחברים המעוניינים למצוא תעסוקה מגוונת ומעניינת.
הגיל של החברים הבאים היום להדרן, הוא צעיר יחסית לאוכלוסיה שהייתה בו בעבר. ולמעשה, הוא מהווה תחליף למגנטים.
מה מייחד את החברים הוותיקים לדעתך?
נראה לי שהדבר המאפיין והבולט ביותר, הוא היותה של קבוצת הגיל המבוגרת, צרכנית תרבות פעילה וסקרנית. הם לא מוותרים על חגים, מפגשים ואירועים, ממלאים את חוגי "אקדמיית חורף חכם" - ובקיצור יודעים ליהנות ולהעריך את האיכויות התרבותיות והחברתיות שיש לנו.
ומה איתך - את נהנית בתפקיד?
ב- 90% מהזמן אני בהחלט נהנית. 10% הנותרים מקורם במשברים - אז אני פחות נהנית.
היה זה אחר צהרים קסום. הנייד של אוריין לא צלצל אפילו פעם אחת במהלך השיחה... האם לזאת לא תקראו איכות חיים? ונותרה רק שאלה אחת לבירור:
מתי את מחליפה את הרינג-טון המעצבן שלך? כבר מזמן מיצה את עצמו...
דברי עם צפי. הוא לא מסכים לי. מאיים, שאם לא אקבל כל כמה דקות תזכורת, שאנחנו
"כמו כלים שלובים" - הוא עוזב את הבית... שלום-בית קודם לעצבים הרופפים של הציבור.
תרשמו ביומנים
מיום ד' 14.7.10 עד 4.8.10 - דר' נגב יוצא לחופש.
לגבי רופא מחליף, ימי ושעות קבלה נפרסם כשנדע יותר פרטים.
יום א' 11.7.10 - 21:30 בפאב האווז
כולם מוזמנים לצפייה משותפת במשחק גמר המונדיאל.
ביטוח לרוכבי אופניים לאחרונה קיבלו גורמים הנוגעים בדבר, מכתב/ הצעה מטעם "משקי קיבוצים" סוכנות לביטוח. את עיקרי הדברים אנו מביאים כאן.
לנוכח ריבוי תאונות האופניים בעת האחרונה, והפציעות הקשות העלולות להיגרם לרוכבים, אנו ממליצים לבטח את רוכבי האופניים - כביש ושטח - בביטוח מיוחד.
מטרתו, לתת הגנה ביטוחית לרוכבים ולשלם פיצוי כספי במקרה של פגיעות גוף חמורות ופיצוי על הוצאות רפואיות ואשפוז שנגרמו עקב תאונת רכיבה במסגרת חובבנית (הביטוח אינו מכסה תחרויות ומרוצים).
מסלול קבוצתי: קבוצת רוכבים פעילים בקיבוץ , מגילאי 16 ועד 67 , יכולים לבטח עצמם, בביטוח תאונות אישיות והוצאות רפואיות. הפיצוי ישולם ישירות למבוטח או לשאריו (לא לקיבוץ). הגביה במרוכז דרך ח-ן הקיבוץ, בעלות של 245 ₪ לחבר לשנה.
מסלול פרטי: תאונות אישיות לרוכב עקב תאונת אופניים/ אפשרות לבטח את האופניים עצמם כנגד אובדן, גניבה וצד ג' או נזק - עד ל 30.000 ₪ / צד ג' נזק גופני תאונתי או נזק פיזי לרכוש לצד שלישי.
לפרטים אפשר להתקשר אל: קטי שרעבי 03-7616243 / ketis@bth.co.il
סעפ"שים
חוג צילום במרכז הצעיר מבקש: אנו זקוקים למצלמות דיגיטליות פשוטות, בהשאלה, לשלוש פגישות של חוג צילום סטילס, המתקיים פעם בשבוע במרכז הצעיר בהנחיית פנינה גלעד.
המצלמות ימסרו לילדים רק בשעות החוג - ויישמרו בין המפגשים אצל פנינה בבית.
נשמח לקבל מחברים המוכנים להשאיל ומבטיחים לשמור ולהחזיר באוגוסט.
מסעות "אסקיייפלנד" - לפני שבועיים שב אורן תירוש מפסטיבל בבריסל המאורגן ע"י האו"ם, בו הוצג סרטו - "אסקייפלנד" (על אשל רוזיו ומשפחתה).
למרות אירועי המשט, שהתרחשו בסמוך לפסטיבל, התקבלו הישראלים והסרט בעניין רב, שהביא קהל סקרנים גדול להקרנת הבכורה ולדיון שהתנהל אחריה.
האירוח לקבוצה שכללה במאים וצלמים מחמש יבשות, היה חם ולבבי,וייצר אווירה לא שגרתית גם בעקבות מגוון הסרטים שהוצגו בפסטיבל, וגם בעקבות ערבי האוכל והיין על רקע משחקי הגביע העולמי.
מפגש מרתק במיוחד, נוצר עם במאי לבנוני, שישב בחבר השופטים והפתיע ביחס חם וסקרן, מתובל בהומור משובח על יחסי יהודים וערבים.
לאחר ששב מהפסטיבל בבריסל, קיבל אורן תירוש הזמנה להשתתף עם הסרט בפסטיבל חשוב נוסף, שיתקיים בתחילת יולי, בעיר פארנו באסטוניה. כן ירבו!!
עט סימון בתאי הכביסה: בגלל ריבוי הבגדים הנשלחים לכביסה כשאינם מסומנים, תלינו עט סימון על הקיר הצפוני בחדר תאי הכביסה. אם הגעתם עם פריטים שאינם מסומנים, אתם מוזמנים לסמן במקום - רגע לפני השלכת הבגד לתא. מקווים שהסידור החדש יסייע לכם ולנו צות המכבסה והמחסן
פותחים שולחן
מועדת בריאות בישיבה עלו מספר נושאים, בעקבות פניות חברים:
- נערך דיון על השתתפות בעלויות ניתוחים קוסמטיים למתבגרים. הוחלט: ועדת בריאות אינה משתתפת במימון ניתוחים מסוג זה, לא למבוגרים ולא לנוער. אינו כלול בסל הבריאות.
- בקשת השתתפות במימון "שומרי משקל" מטעמים רפואיים. הוחלט: לצערנו לא ניתן מבחינה תקציבית לממן דיאטות.
הועדה ממליצה על סדנאות דיאטה במסגרת קופת חולים, בעלי "כללית מושלם" זכאים להנחה. אופציה נוספת: לפנות לדיאטנית בקופת חולים.
- מכסת מימון ייעוץ רופא מומחה בשנה. ה"מושלם" מחזיר שני ייעוצים בשנה. בתנאי שהמומחה שייך לרשימת רופאי הקופה המשתתפת בהחזר. יש לפנות לקרן משיח לפני שהולכים לייעוץ פרטי. חברים שיפנו לייעוץ פרטי מבלי לקבל אישור מראש - לא נשתתף בעלויות.
- ועדת בריאות ממליצה בחום למעשנים להצטרף לסדנה להפסקת עישון בקופת חולים בחינם!! שווה וכדאי מאוד לנסות. פרטים במרפאה.
שרק נהיה כולנו בריאים - קרן משיח ו. בריאות
מועדת רווחה בישיבת הועדה האחרונה, עלה נושא התרבות של 60+. הדיון היה בשאלה: האם קיים צורך לארגן תרבות עבור 60+, כפי שנעשה בעבר.
לפני הישיבה נפגשה אוריין עם מספר אנשים שפעלו בתחום בעבר. הוחלט שאין צורך לקיים פעילות נפרדת ל 60+. וזאת משום שמילוא והמועצה מארגנים פעילויות מגוונות, טיולים בארץ ובחו"ל, סדנאות, חוגים וכו'. הפעילויות מוצעות במחיר שווה לכל נפש, והקרבה הפיזית מקלה על השימוש.
בנוסף התרבות בעין שמר רבה ומגוונת: קבלות שבת, חורף חכם, חגים, ערבי תרבות וכו' - עונים על הצרכים. זו הזדמנות לשוב ולהזמין, לפנות אלי בכל שאלה, בקשה או הערה. אוריין
לבנינו - עומרי, תומר ומאור - עם פתיחת "פאב האווז"
הגיע הרגע הגדול - אחרי תהליך של שנתיים, עם הרבה למידה ועבודה מאומצת.
אנו, המשפחות, מאחלות לכם הצלחה בהגשמת שאיפותיכם. גאים בכם על יכולתכם המדהימה. מודים למוסדות הקיבוץ ולחברי הקיבוץ על העידוד.
לצעירים שעזרו להם במלאכת השיפוץ, לחברי המוע"א שסייעו וליוו לאורך כל הדרך.
באהבה רבה - משפחות שם-טוב, גורן וגת
האווז שוב ממריא
הויכוח יימשך עוד שנים רבות: האם הייתה זו מתנדבת דנית שתויה או מתנדב שבדי מחורפן, שקיבעו לעד על קיר הסילו, בדיסקוטק של שנות ה- 70 - את האווז החרמן.
אך אין ויכוח, שמאותו היום, הפכו האווז והאווזה (או שמא זהו ברווז?...) לאות ולסמל.
דור שלישי של צעירים (לא חשוב מאיזו עדה) מנסה להטביע בכוס בירה, את סערת ההורמונים המשתוללים.
סיבוב ועוד סיבוב, צעירים מקומיים לוקחים על עצמם להחיות את "פאב האווז",
אלא שהפעם - האווז יצא ברבור. חודשים של עבודה והשקעה, מציבים את ה"גוס פאב" כמוביל סטנדרטים חדשים של מסבאות באזורנו.
ב - 14:00 אחה"צ, יומיים לאחר פתיחת הפאב, המקום נקי ומצוחצח - מוכן לחוגגים של הערב. תומר גורן, אחד משלושת השותפים, מארח אותי בגאווה מוצדקת.
"מאז שהפאב נסגר, לפני 4 שנים, זה היה חלום לפתוח אותו מחדש. לפני שנתיים וחצי, יחד עם שותפיי עומרי שם-טוב, ומאור גת (ממצר), העלינו את הרעיון, בלי שהיה מושג מה מחכה לנו. ידענו דבר אחד: נעשה את זה הכי טוב והכי נכון - עם גיבוי של האישורים הנדרשים.
לאורך תקופת ההתרוצצות להשגת הניירות, התגייסו לסייע רבים וטובים: ממיכל שקד (סגנית יו"ר המע"א מנשה) ועד אילן שדה (היו"ר). מנוגה תירוש שעזרה רבות בקבלת אישורי מנהל מקרקעי ישראל, דרך הנהלת הקהילה שאישרה. ממלאי תפקידים שהיו אוזן קשבת ועד לחברים שתמכו בקלפי - וכמובן החברים הרבים, והם באמת רבים".
בעצם מדובר בעסק פרטי שמופעל על ידכם?
כן. לפני חצי שנה חתמנו חוזה עם הקיבוץ. אני מודע לכך שיש הסתייגויות, אבל אנחנו קשובים לפניות ונעשה הכול להסדיר נושאים כמו חנייה, התנהלות המבקרים בקהילה, עדיפות לבני עין-שמר בקבלת עבודה וכל דבר אחר שיעלה.
האווז יחלק "ינשופים"
המדפים עמוסים במבחר משקאות עצום וברמה הגבוהה ביותר. בהתפעלות אני מחפשת את מדף היינות. תומר מחליט לרדת לפרטים: " את רואה את הבקבוק בצורת כומר בגלימה עם שרוך על מותניו? זה משקה שיש רק 4 אנשים בעולם שיודעים את סוד הנוסחה: 3 הכמרים שמייצרים אותו וקיבלו את המתכון מדור לדור - והרב שנותן לו הכשר. כן יש כאן סחורה מגוונת, ברמה גבוהה מאוד.
הלקוחות המקומיים יודעים להעריך אלכוהול?
אחת המטרות לפתח תרבות אלכוהול, גם בין החברים והצעירים. נשתדל להגביר מודעות לנושא השתייה והנהיגה שאחרי. באמצעות המלצרים נפקח שבשולחן בו יושבת חבורה ששותה, יהיה אחד/אחת שימנעו משתייה.
לפני שיצאו לדרך - נחלק "נשיפונים" לבדיקת רמת האלכוהול והנהג/ת יקבלו בסוף הערב, על חשבון הבית, כוס אספרסו ומים.
אפשר לומר שזהו עוד יתרון שהפאב הוא אצלנו בבית: החבר'ה שלנו לא צריכים לנהוג אחרי ששתו. מקסימום ללכת בזיגזג הביתה.
מאיפה כל הידע והמודעות שיש לך?
התמחיתי בעיקר בעבודה והתנסות בשטח, הדרכה בקורסים לברמנים ובקריאת חומר רב הנמצא באינטרנט ובספרים. אבל בסופו של יום (או לילה...) הכי חשוב זו אהבת המקצוע והנכונות לטעום כל משקה ולהתנסות בכל דבר.
תומר מציג את תפריט האלכוהול ותפריט האוכל "בנינו תפריט של מסעדה לכל דבר בעזרת גדי, שעבד בפאב בסיבוב הקודם שלו וכעת הוא סו-שף במסעדה תל אביבית.
עומרי שם-טוב ו-אב ברא"ס ממצר - הם האחראים על המטבח".
אם אני רוצה לקרוא למלצר/ית - למי אני קוראת?
מן הסתם תכירי היטב את אסף כהן, אלון גורן, זוהר משיח ואורית כץ (החברה שלי...) - אלה המלצרים המקומיים. ויש גם אחרים.
ארגנטינה על ראש שמחתנו
בחודשים האחרונים, הקפדתי לעצור בפאב , לראות איך מתקדמים. לפני שבוע העזתי להטיל ספק שנזכה לצפות בגמר המונדיאל בפאב. עומרי שם-טוב התערב איתי, שבערב הגמר אזמין משקאות בפאב. ניצח!
חוץ ממסך גדול, מוסיפים לאווירה צילומים פרי מצלמתה של שני סיני (חברה של עומרי ש"ט) ואביה. הכול אוריגינל.
"אנחנו בימים ראשונים של הרצה. אני מבקש סבלנות וסובלנות ומזמין לפנות אלינו אם יש הערות או הארות. יש תוכניות ורעיונות. מקווים בעתיד, להביא אמנים מבצעים, לציין חגים ותאריכים בלוח השנה ולארגן "ערבי נושא".
בנוסף - מתוכננים אירועים בשיתוף פעולה עם המועצה.
דגל ארגנטינה בקצה הסילו - זה לזכר התקוות שנגוזו?...
זה הרגע להזמין את כולם, בערב יום א', לצפות יחד בגמר המונדיאל. למרות שארגנטינה לא תשחק בו - אני טוען שהיא תזכה... רק בינתיים ויתרנו לגרמניה ולחן שוורץ.
להגיע עם ארנק או שניתן לחתום?
אנו פונים בבקשה להגיע עם כסף מזומן, כדי להשאיר טיפ למלצרים כנהוג. (לא ניתן להחתים על טיפ). את התשלום על חשבון התקציב, ניתן לחתום ולקבל הנחה של 10%. אפשר לשלם גם באשראי. הפאב יהיה פתוח 7 ימים בשבוע, כל יום מ- 21:30 עד הלקוח האחרון, לגילאים 18 עד 118 (לפחות...).
בקיבוץ פולני אתם מתכוונים לעבוד בלילות ולישון בימים?
כן... אבל לא לדאוג! גם ביום יש לנו מלא תעסוקה.
שנגיד לחיים?
אני לא מוותר לך על תודה לחברים שתמכו ועודדו ולבעלי התפקידים. ואם יורשה לי - גם למשפחות שלנו. בלי בתים תומכים, לא בטוח שהיינו שורדים. לחיים!
* * *
מבט נוסף לעבר האווז שעדיין מנסה ל…. ואם רק היו מזדמנים לכאן המתנדבים הסקנדינבים, היו רווים נחת למראה "פאב האווז", שמוכיח שהורמונים ואלכוהול לעולם אינם נגמרים - הם רק עוברים בירושה לדורות הבאים.
בעזרת השם ו...החברים
באחת משיחות הקיבוץ הסוערות, שקדמו לבחירת מנהל הקהילה יוסי בוריס, אמר זיו חדוותי: "טירת צבי זה לא עין שמר. מהיכרותי, טירת צבי הוא קיבוץ של ייקים. ואני חושש שניסיונו של יוסי בטירת צבי, לא יעמוד לו במים הסוערים של עין שמר". שלושה חודשים בתפקיד - ויוסי עדיין עם הראש מעל המים.
בסיומו של ערב במועדון ענה יוסי
לשאלה: כמנהל קהילה בט"צ אני מרגיש, שנפלה בידי זכות גדולה להיות שותף לתהליך. הרגשתי סיפוק רב, כשלפני מספר שבועות התקשרה חברה ותיקה, שחששה מאוד משהשינוי, והודתה לי על התפקיד שמילאתי ועל שקיימתי דיאלוג פתוח איתה ועם חברים אחרים. היא מאושרת לראות את המדרכות מלאות בצעירים ובמשפחות. מרגישה שהיא ובני גילה מוגנים. היום היא כבר במקום חדש והיא שלמה יותר עם השינוי.
* * *
ביום ב' השבוע, הזמין הצוות השיתופי את יוסי, לספר לחברים על תהליך השינוי בקיבוצו. להלן סיכום עיקרי הדברים:
טירת צבי קיבוץ בן למעלה מ - 70, עם כמאתיים חברים. בשנות ה-90 נכנס להפרטות, על רקע מצב חברתי קשה וקיפאון בקליטה ובצמיחה.
ב- 1996 התקבלו ההפרטות בטירת צבי: 50% במזון, מרכול, חשמל ועוד...
1997-2006 – נעשו ניסיונות לשינויים מינוריים, אך ללא הצלחה ועם החמרה במצב החברתי, היעדר קליטה והזדקנות האוכלוסייה.
2006 – מזכירות טירת צבי מביאה הצעה לאסיפת החברים להביא חברה חיצונית במטרה:
ליצור מכנה משותף רחב ככל הניתן על מנת לקדם שינוי. כמו כן הוקמה "מועצת השינוי" שייצגה את כל הגילאים והדעות והובילה תהליך ארוך, מקשיב ומשתף. המסר שלה היה: "בטחון לוותיקים - הזדמנות לצעירים": מצד אחד, לדאוג לצרכיהם של הוותיקים, מקימי הקיבוץ, ומצד שני להתחשב ברצונותיהם של הצעירים. ליבת ההסכמות היתה:
- עצמאות ואחריות אישית לחברים בתחום עבודה והתנהלות כלכלית.
- שמירה על שיתוף ולכידות חברתית גבוהה.
- שמירה על ערכי ליבה: חינוך, בריאות וערבות הדדית.
- הבטחת ביטחון סוציאלי על בסיס קרנות הפנסיה, והבטחת פנסיית מטרה לגמלאים.
- כניסה הדרגתית לשינוי, על ידי תקופת מעבר של שלוש שנים, ואחריו רשת ביטחון.
2007 - בנובמבר אושרו ההסכמות ברוב של 73%.
2008 - הוקם "צוות מוביל" חדש, שנעזר בחברת ייעוץ חיצונית אחרת, ותפקידו היה לבנות תוכנית מפורטת בהתאם לרוח ההסכמות. מעל צוות השינויים פעלה במידת הצורך "מועצת השינוי", ומתחתיו הוקם צוות מטה ליישום השינוי. כמו כן הקמנו צוותים לתחומים שונים כגון בטחון סוציאלי, עזרה הדדית ושירותים משותפים.
התהליך כלל שיתוף הציבור על ידי שאלונים, שעסקו בהפרטת השירותים המשותפים. דפי מידע, ערבי הסברה וחוגי בית. חברים הוזמנו להגיש הערות והסתייגויות, ובסופו של יום הוגשה חוברת שינוי שנקראת "מודל טירת צבי", שהוא מודל ייחודי. למשך 3 שנים ראשונות יש מודל משולב עם שינויים רכים כל שנה, כדי לאפשר לחברים להסתגל וללמוד "לשחות". ורק לאחר 3 שנים - נכנסים למודל רשת ביטחון.
10.7.09 - בהצבעה ראשונה התקבלה ההצעה לשינוי אורחות חיים ברוב של 75%.
החלטה זו חותמת אחת עשרה שנות דיונים. החלטה זו הובילה לתוצאה מיידית:
קליטת 4-6 משפחות צעירות, שישבו על הגדר מחכות לראות לאיזה כיוון הולכים.
שנה לאחר ההחלטה:
למרות שמדובר "בעולם אחר", תחושות החברים טובות.
חלק מההפרטות כבר מיושם, על פי ההחלטות ולוחות הזמנים.
פנסיה: התחלנו ב3200 ₪ והשנה עלינו ל- 3600 ₪ + קצבאות הביטוח הלאומי. המטרה להגיע ל - 4000 ₪ נראית סבירה ואפשרית, הכנו תוכנית ארוכת טווח של ההפרשות הפנסיוניות מהקהילה ומהעסקים להשלמת החוב האקטוארי.
דיור: הוכנה תוכנית ארוכת טווח להשלמת השיפוצים לכל החברים.
בריאות: הטיפול לא נפגע. עומק ההפרטה בין 10% ל- 40% - תלוי בסעיף.
חינוך: משפחות משתתפות ב- 25%. למשפחות המתקשות הקיבוץ מסייע, כדי להביאן למצב, שכעבור 3 שנים - יכנסו להפרטה מוכנים וערוכים.
הפרטות: הפרטת מזון מלאה, ביטול ארוחת הבוקר, הפרטת כביסה, חיוב על זמן נסיעה ברכב, חיוב על נהג הבית, הגבלת שעות נהג תורן, ועוד כהנה וכהנה שינויים...
תימחור משכורות ותעסוקה: נעשה לפי שוק העבודה הקיבוצי (חוברת תימחורים מקובלת של "פילת"). תרגלנו "על יבש" שלושה חודשים, מה שאיפשר לחברים להתארגן בתחום הכנסות-הוצאות. כיום רק 6 משפחות עדיין נזקקות לעזרה.
קליטה: עם קבלת ההחלטה על שינוי בטירת צבי, קיבלנו לחברות שש משפחות נוספות, כמו כן בטקס מרגש חנכנו לפני שבוע את שכונת ההרחבה הקהילתית שלנו. בשעה טובה, יצאנו לדרך עם בניית 15 יח' ראשונות.
מיסוי: במודל משולב אין מיסוי, במודל זה חלק קטן מההכנסה מגיע לתקציב החברים לפי תימחור המשרה. במודל רשת הביטחון המתוכנן כרגע מסתמן מס אחיד של 1,000 ₪ לחבר, וענפי הקהילה צריכים להתייעל ולהצטמצם.
עסקים: לא נאלצנו לממש נכסים כדי לממן את הפנסיה.
הכנסות הקהילה: התייצבו ואף גדלו ומאפשרות לממש את ההחלטות.
עבודת חברים: במודל המשולב חלק קטן יחסית מההכנסות עובר לחברים, למרות זאת כבר ניכר שינוי משמעותי בדפוס העבודה של החברים, בנכונות למלא עבודות שבעבר לקחנו שכירים עבורן, ובכלל בנכונות להתאמץ יותר.
תרבות: טירת צבי השכילה למנף בשנים האחרונות את נושא התרבות בכלל והתרבות התורנית בפרט, על מנת ליצור את הדבק החברתי והיחד שיוצר לכידות חברתית וגאוות יחידה: כן, אנחנו, טירת צבי, חוד החנית של הקיבוץ הדתי.
גם לאחר השינוי באורחות החיים, טירת צבי ממשיכה לשמור על הצביון הערכי שלה, באימוץ חיילים בודדים, משלוח מנות לנזקקים, מתן בית לנערות דתיות במצוקה, קייטנת אילן ועוד...
מעופפים עם מזוודות
המשך עלילות מעופפינו בארץ סין (*)
יום שישי
2.7.10 היה יום מעניין. בבוקר החברה' נסעו לראות את משחק הבנות והרימו את האולם בעידוד. הם גם הצליחו להלהיב את הקהל הסיני שבא למשחק, יצרו גלים ושירה משותפת . גם בזכותם - הבנות ניצחו!!
לאחר ארוחת הצהרים התקיים משחק הבנים מול נבחרת בלגיה על מקומות 1-8. החברה' שיחקו טוב מאד ונתנו פייט אבל הפסידו 3:1, כשהמערכות כולן מסתיימות בהפרש נקודות בודדות. נותר עוד משחק אחד מקומות 7-8 וטקס הסיום. למען החברה' אני מקווה שינצחו כדי שלא ירגישו שהגיעו סתם לבית 7-8. למרות שאסור לשכוח שזהו הישג אדיר.
שבת 3.7.10 משחק אחרון מול הספרדים. החברה נלחמו והשתפרו מאד אבל למרבה הצער המשחק נגמר בהפסד - 3:0 לספרדים . כלומר אנחנו במקום ה-8.
בדקות אלה מתכוננים ליציאה למשחק הגמר של הבנים מקום 1-2 . אחריו טקס הענקת תעודות פרסים ועוד. בבוקר בסביבות 7:00 נצא בדרכנו לבייג'ין לחלק השני (והמהנה) של הטיול .
ביי- הצוות הסיני
יום א' -
4.7.10 צפינו מהיציע בשני משחקי הגמר של הבנים והבנות. בבנים ניצחו האיראנים את הצרפתים, בבנות ניצחו הגרמניות את הסיניות.
לאחר תום המשחקים התקיים טקס חלוקת הגביעים והתעודות .
חולקו לקבוצות במקום 8-4 חולקו גביעים קבוצתיים.
ליאור בראס היה הנציג בחלוקת הגביע ויוגב מור הקפטן היה נושא דגל ישראל .
הטקס היה מרשים ומרגש מאד. הופתענו והתרגשנו,שגם לנו הוענק גביע. זה ממש כבוד .
תקלה רצינית ביותר התרחשה במהלך הטקס: כאשר הוכרז הזוכה במקום ראשון בנים, הקריין הסיני הזכיר 3 פעמים את ישראל במקום איראן... מעניין מה האיראנים חושבים על כך.
אלופים שלנו! הרבה ברכות על הארגון הפרגון והלחימה! הוכחתם שאתם טובים, מסוגלים וגם רוצים ומצליחים! אמירה ותומר – הצלחת הקבוצה היא גם ומאוד בזכותכם! כה לחי! הלו, אתם מקום 8 באליפות עולם של בתי ספר! תתגאו ותשמחו! מפרגנים וגאים מרחוק - תמי ויובל ברא"ס
אפילוג:
יום ד' - 7.7.10 עם עלות השחר נחתה המשלחת בנתב"ג. להקת "האמהות והאבות" עם חברים שהשכימו קום, עלו על אוטובוס המוסד, ובהסעה מאורגנת ועל פי מיטב המסורת של "סל הפקות", קיבלו את פני הגיבורים בדגלי ישראל (7' מ' 4 מ'), כרזות, שירה וריקודים. משאית מיוחדת הובאה למזוודות הבנים, שחזרו עמוסות בחגיגת הקניות בבייג'ין. טרוטת עיניים ונרגשת, עצרה השיירה בסניף איקאה בנתניה, לרכישת ארונות בגדים חדשים... היכונו: בקרוב בצומת כרכור - פתיחת חנות בגדי עודפים מסין. יש למה לצפות.
__________
(*) יומן המסע בעלון הקודם ובעלון זה נעשה בעזרתו המאוד חשובה של איילון אדר
החומה הסינית בידינו
שחר זוהר-סל, דורון לסטון, עומר ארליכמן, יוגב מור, נאור מור ושחף יגודה - עם כל שאר חבריהם לנבחרת, שבו ממסע הקסמים בסין: "נחשפנו לארץ ותרבות שרחוקים מאיתנו שנות אור ועוד יקח זמן לעכל ולהבין מה עבר עלינו".
הרבה סינים עם כינורת ותופים: היינו בעיר פרובינציה "קטנה" של 2 מילון תושבים, שלא זוכים לביקורי תיירים מהמערב. קבלת הפנים הייתה בלתי צפויה ומאוד הפתיעה אותנו. אם לא עצרו אותנו כל 10 דקות לצילום - היינו שואלים עצמנו מה קרה? היחס שקיבלנו והארגון המקצועי והמופתי להם זכינו - היו עבורנו שיעור בהכנסת אורחים.
והיו גם משחקים: לאורך כל הטורניר ההרגשה היתה כאילו אנחנו במשחקים האולימפיים לפחות. האוטובוס הצמוד, המלווים המקומיים, הטקסים המפוארים ערבי התרבות - יצרו הרגשה שהם עושים הכל ויותר לתת למשתתפי הטורניר תחושה של כבוד השמור לספורטאים מקצוענים. לזה ממש לא ציפינו.
כל 12 השחקנים במשלחת - שיחקו. כולם הציגו רמה גבוהה ולכידות קבוצתית למופת. אחרי שראינו שבקבוצות אחרות המורל גבוהה, ואחרי כל נקודה הקבוצה התלכדה לעידוד, החלטנו שגם אנחנו מעצבים דגם עידוד משלנו ונכתב שיר לפתיחת החימום כדי להכניס לאווירה.
בסך הכול הייתה תחושה שעולים לתת את הכול ומייצגים בכבוד את המדינה, הדגל ואת מבואות עירון.
מצב האומה ומצב התזונה: עניין האוכל, להבדיל מכל השאר, לא הטריד אותם. הם לא הבינו שבשר נא, רגלי ברווז וכרבולת תרנגולות - הם לא התפריט הקבוע בקיבוץ. לכן עיקר התפריט היו אבטיחים, מלונים וצ'יפס עם קטשופ בטעם מוזר.
למזלנו נלקחנו לסניף הקרוב של kfc (קנטקי פרייד צ'יקן). התנפלנו על המזון בשמחה רבה, לא מודעים לנזק שיגרם בעוד כמה שעות... הניצחון על קפריסין כמעט הפך להפסד בעקבות אותה רשת מזון. אבל בין ריצה לשירותים לריצה לשירותים - הצלחנו גם את האי השכן לנצח.
הזדמנות לכושר: התגעגענו מאוד הביתה וכל בוקר צבטנו עצמנו מחדש לא מאמינים שאנחנו בסין. כמובן שהאתר שהשאיר רושם הכי גדול - הוא החומה הסינית.
אחרי שנסענו שעה וחצי בביג'ין מגיעים לרכס הרים שהזכיר את הרי הגליל. רק פרט קטן הבדיל - את הרכס חוצה חומה "קטנטונת" הלא היא החומה הסינית. תפסנו את ההזדמנות לעלות דופק וטיפסנו על החומה כחלק מאימון הכושר היומי.
לא מפתיע שגילינו כושר מדהים. אבל רק חלקנו "טרחו" להגיע לפסגה. חלק טענו שהם רוצים ל"התפעל מהנוף" .... ההישג והמעמד הונצחו ב- book של תמונות.
שיק-שוק: עיקר שלושת הימים בביג'ין הוקדשו ל"נקות" את החנויות. ביקרנו בשלושה שווקים סגורים, עמוסים בסחורה מזויפת, שמוזילה משמעותית את הקניה. הסינים כנראה הם אלופי העולם בזיוף מותגים. כילידי האזור - השתלבנו מיד בתרבות המיקוח והורדת המחיר. מה שהפך את הקניות לכייפיות אפילו יותר, והביא כבוד לתושבי המזרח התיכון כולם.
סרב אחרון - וחסימה: הבטחנו לעצמנו שגם בעתיד, נבחרת המוסד תיקח את ליגת העל של בתי הספר, כדי לשמור על המסורת, על מנת שבאליפות העולם בעוד שנתיים, גם אלה שיבואו אחרינו - ייהנו מחוויה דומה.
ואחרי כל מה שקראתם, כל מה שנותר לנו לומר: אין מילים!!!
נעים בגב
המדור היחיד שאינו חופר בעבר, אלא סתם חופר
שוליות אבל לא שוליים
במונדיאל 2002 ביפן ודרום קוריאה אמרו על קשר נבחרת ברזיל ז'ילברטו
סילבה, שהוא סחב את הפסנתר, עליו ניגנו רונאלדו וריבאלדו, כל הדרך עד
הזכייה בתואר. על סקוטי פיפן, שחקן קבוצת ה-NBA שיקגו בולס, אמרו שהוא
הפמוט שמחזיק את הנר – מייקל ג'ורדן. במונדיאל כל כך רווי הפתעות כמו זה
של דרום אפריקה 2010, הדבר היחיד שאפשר לצפות בוודאות כמעט מוחלטת, הוא עוד הפתעה. ובכן לרגל גמר אליפות אירופה... סליחה אליפות העולם. "נעים בגב" שם נפשו בכפו ומציג לכם את השחקנים הפחות מוכרים בשתי הפינליסטיות –ספרד והולנד – אלה שאולי יוסיפו את קמצוץ הטיח שישלים את האימפרייה.
מרק ואן בומל ההולנדי: בן 33, משחק בבאיירן מינכן הגרמנית. ואן בומל, שאחד משמותיו האמצעיים הוא חרטודה, הוא שחקן שלא מחרטט. הקשר האחורי של האוראנז' ילך תמיד או על הכדור (ברוב המקרים) או על הרגל (ברוב המקרים הזכורים) - כאשר הוא מתקל שחקן. גובהו ומראהו המאיים, מטשטשים לעיתים את הטכניקה המצוינת שלו ואת יכולתו הגבוהה גם בצד ההתקפי, למרות שאינו
מרבה להבקיע שערים. בשנה החולפת זכה הענק המתולתל בדאבל (אליפות וגביע)
בנוסף להגעה לגמר ליגת האלופות כקפטן קבוצתו הגרמנית.
מרק ואן בומל יכונה "הקצב" כי תמיד הוא חותך. השאלה כמה.
סרחיו בוסקטס הספרדי: בן 22, משחק בברצלונה הספרדית – אני מודה שאני עדיין לא
לגמרי מבין מה הבחור הצעיר הזה עושה בהרכב נבחרת ספרד, אבל שני חברים
טובים שלי, פפ גוארדיולה של בארסה וויסנטה דל-בוסקה מהנבחרת, כנראה
יודעים מה הם עושים. סרחיו בוסקטס (אביו קרלס היה במשך עשור שוער, לרוב המחליף, בברצלונה) הוא שחקן גבוה ואמיץ, ומה שבעיקר מרשים אצלו היא האחריות שהוא מגלה, אשר באה לידיי ביטוי בזה, שכמעט ואינו מאבד כדורים ותמיד שומר על עמדתו בקישור האחורי.
סרחיו בוסקטס יכונה "המוהל" כי הוא תמיד חותך. בתקווה שלא יותר מדי.
* * *
לפנינו עוד 90 דקות של משחק, ועוד 4 שנים ל"חפור" על מונדיאל קיץ 2010.
נועם גרוסמן