חפש בעלונים קודמים

עלון 29 (5800) כו' אב אב תש"ע 6.8.10




צחצוח חרבות בחנות צעצועים


הקול העולה ב"במקום", הוא של צחצוח חרבות בחנות צעצועים. עיקרו חוסר נכונות להביט פנימה: ראו כמה אנרגיה נשפכת כל שנה בוועידת הזרם השיתופי על עסקי שוויון ושלום עולמי – כאילו מדובר בכנס של מלכות יופי, וכמה מעט על תחלואי הקיבוץ השיתופי, זה שהאכזבה ממנו היא הבעיה היחידה שעל העיתון הזה לטפל בה.





לא מאבק נחוץ לנו, אלא שותפות רצינית בבניין המודל הבא, שיהיה אטרקטיבי יותר ועמיד יותר בזמן הזה. תנועה פלורליסטית, שמקבלת את כולם, וכולם לומדים זה מזה, היא המתכון היחיד להפיכת הקיבוץ למקום שטוב לחיות בו.
ארנון אבני - מתוך רשימה שהופנתה לעלון ומופיעה בהמשך

במהלך יולי התקיימו במועדון לחבר שני מפגשים מרגשים. הראשון החזיר אלינו, לאחר שנים רבות, את חסידת אומות העולם אסתר גרינברג.
"אסתר ההולנדית" - אורי שפירא



ב-1961 הגיעה אלינו לאולפן צעירה ילידת הולנד. קראנו לה "אסתר ההולנדית". בחורה נאה ומסבירת פנים אך כמו רבים אחרים שעברו את קיבוצנו לא ידענו עליה הרבה. היא סיימה את לימודי האולפן ונעלמה מחיינו הקיבוציים.
שנה מאוחר יותר יצאנו, עדה ואני, לשנת שירות בחורשים, שהיה קיבוץ צעיר וקטן. הגענו לחורשים ומצאנו את "אסתר ההולנדית" בתפקיד אחות רחמנייה בקיבוץ. התיידדנו איתה והיינו בקשרים. מסתבר, שכבר כשהגיעה לעין שמר היו מאחוריה לימודי אחות בהולנד. היא נענתה לפניית התנועה לעבוד כאחות בקיבוץ צעיר, אף על פי שלא הייתה יהודיה במוצאה.
גמרנו שנתיים וחצי של שהות בחורשים וחזרנו לעין שמר. הקשר ניתק אך שמענו שאסתר התחתנה עם חבר חורשים, אדי גרינברג, שעבד איתי בפרדס בחורשים. בהמשך הם עזבו את הקיבוץ.
עברו 46 שנים מאז שנפרדנו. לפני זמן קצר קיבלנו טלפון מנערה לא מוכרת לנו. היא מסרה לנו שאסתר אמורה להגיע לביקור בעין שמר ומעוניינת להיפגש איתנו. הפגישה נערכה במועדון לחבר בשעות היום . עדה לא יכלה להתפנות והגענו אני, יהודית זרטל, שהייתה גם היא בשנת שירות בחורשים ודורית אלון שמוצאה מהולנד ולכן נוצרו כבר אז קשרים בינה לבין אסתר. מלבדנו הייתה שם חבורה של נערים שחלקם מצוידים במצלמות הסרטה.


התיישבנו במעגל ואז שמענו את סיפורה המופלא של אסתר.
במלחמת העולם השנייה פלשו הגרמנים להולנד. הם החלו לרכז את היהודים כדי לשלחם למחנות. את הבוגרים ריכזו במקום אחד ואת הילדים הפרידו מהם בתואנה שהבוגרים ישלחו למחנות עבודה והילדים יקבלו טיפול מסור. עד מהרה נפוצה השמועה בקרב ההולנדים על מחנות המוות ועל כוונותיהם הזדוניות האמיתיות של הגרמנים. אף על פי שהיה ברור שכל מי שינסה לעזור ליהודים לוקח על עצמו סיכון גדול, החליטו הוריה של אסתר לפעול להצלת ילדים יהודים. המשפחה הצליחה בצורות שונות להבריח מאות ילדים יהודיים, לפזרם בין משפחות הולנדיות וכך להצילם. אסתר הייתה ילדה באותו הזמן והיא ספגה את רוח ההומניות ואת אהבת האדם מהוריה. זאת הסיבה שאחרי המלחמה החליטה להגיע לישראל, מדינה חדשה שקמה כדי להוות מקום מפלט ליהודים ניצולי השואה. אי אפשר להסתיר לאורך זמן משפחה אצילית כזאת. הם הוכרו כחסידי אומות העולם ושמם מוזכר ביד ושם.
אסתר ואדי עזבו את חורשים ובנו ביתם בקרית טבעון. נערים מבית ספר תיכון בקרית טבעון החליטו לספר בסרט את סיפורה של בת עירם. בסרט, חוזרת אסתר לציין אבני דרך בחייה וכך הגיעו גם אלינו.
החיים טומנים לנו הפתעות. דמויות אלמוניות בחיינו מתגלות כנפשות בעלות שיעור קומה שהן גאווה למין האנושי כולו.




 
בסיום המפגש, העניקה אסתר גרינברג למרים שנפלד מכתב ממוסגר, שיהיה תלוי במועדון. נכתב בו:


לכבוד קיבוץ עין שמר
כשהחלטתי ב - 1961 לבוא לעבוד בישראל כאחות, הגעתי תחילה לקיבוץ בית העמק. משם עברתי לעין שמר ללמוד את השפה העברית.
באולפן זכיתי להכיר את ניימקה ז"ל, המדריך שלנו. וכן הייתה לי הזכות להכיר את דורית ויורם אלון. עם דורית, שהיא ניצולת שואה, אני שומרת על קשר לאורך השנים.
בהמלצת עין שמר - עברתי לקיבוץ חורשים ועבדתי שם כאחות.
בשנים האחרונות, הכירו בי כאחת מחסידי אומות העולם. כיתת י"ב מבית הספר ליאו בק בחיפה, אימצה את פרויקט חסידי האומות, והתבקשתי על ידם לספר על קשרי עם חסידי אומות העולם.
ברצונם להכין סרט ותערוכה עלי ועל משפחתי. עין שמר הוא אחד משלושת הקיבוצים שעבדתי וחייתי בהם. נותרו בי זיכרונות טובים ולכן בחרתי בו להיות חלק מהתערוכה שמכינים ילד בית הספר.
אני רואה עצמי שייכת לעם ישראל ואת חיי בישראל כהתגשמות האני שלי. אסתר גרינברג




* * *

 
החברים של דני


בשבת 24.7.10, התאספו במועדון לחבר שותפיו לתחביב רכיבת אופנועים של דני שלזינגר ז"ל.
בסרבלי עור, הגיעו כ- 20 אופנועים עם 40 רוכבים, ביניהם גם כמה נשים.
כולם משוגעים לדבר, מצוחצחים ומאובזרים כדבעי (וגם מזיעים מחום יולי המעיק).
השיירה עצרה אצלנו במועדון, להתרעננות והאזנה להרצאה מקצועית.
בין לבין - נפגשו גם עם אלי שלזינגר ופנינה גלעד להעלות את זכרו של דני.

 

 
סעפ"שים


חם ב-HOT :
חשבון דיגיטאלי
עד הבית
לידיעת בעלי הממירים הדיגיטאליים, חברת "הוט" מפסיקה לשלוח בדואר את תעודות החיוב לחברים המנויים.
מעכשיו, תוכלו לראות את ה"חשבונית" ישירות על המסך בבית.
כדי להגיע לערוץ המדווח על מצב החיוב החודשי - יש להקיש בשלט "202". יגאל כץ

 


התנצלות
אני מבקשת סליחה מכל מי שנפגע ממני - זה לא אישי.
תודתי לועדת תכנון שכן אישרה את תכנית השיפוץ שלנו.
השאלות היו עקרוניות ואני מצטערת אם הובן אחרת.
בזאת אני רואה סגירת הנושא.
בתודה פנינה גלעד








טיפולי שיאצו
שיאצו הינו טיפול במגע, המאזן את הגוף והנפש. הוא מטפל בבעיות מגוונות, כמו בעיות אורטופדיות, מפרקים, עיכול, שינה, חרדות, אי שקט ועוד.
לפרטים ולהזמנת טיפולים אפשר להתקשר אל שמרית ספקטור: 052-8510455




בקשה לציוד וריהוט
לקראת השנה החדשה, מועדון הנוער מחפש פריטי ריהוט ופונה לכל מי שיש לו
ואינו זקוק יותר.
אנו זקוקים לשולחנות, ספות, כסאות, טלוויזיה, כוסות ועוד. בעצם - הכל נחוץ לנו!
הנדיבים מוזמנים להתקשר עם
אדווה בראון-אברג'יל 052-4414832

 


הפנייה לסרט באינטנרט
באתר האינטרנט Tablet.com
, העוסק בענייני יהדות וישראל, יש קישור לסרט: Collective Memory ("זיכרון משותף") על הקיבוץ אז והיום.
הסרט צולם ברובו אצלנו ומרואיינים ונראים בו חברים רבים.











כרטיסי אשראי בחו"ל – הבהרות

לאחרונה התברר לנו כי יש שינוי במדיניות חברות האשראי לגבי עיסקאות ומשיכת מזומנים בחו"ל. האירוע שהסב את תשומת לבנו לכך קשור במשיכת מזומנים חריגה על ידי בת קיבוץ בחו"ל. האירוע טופל על ידי המשפחה ונסגר לשביעות רצוננו. בהנהלת חשבונות הסקנו מסקנות והידקנו את הפיקוח על עיסקאות האשראי בחו"ל. בהזדמנות זו נזכיר כי הקיבוץ אינו מחזיק כרטיסי אשראי למי שאינם חברים או מועמדים, אלא רק כנגד ערבות בכתב של ההורים.
יוסי בוריס








גזור ושמור: רשימת הטלפונים במפעל הגומי

בהמשך לפרסום הטור של "תותי" בעלון הקודם, התקבלו במערכת תגובות - בכתב ובעל פה. תודה לכל המגיבים.
ח"ח (חיזוק חיובי) לנתן וילנר מנכ"ל המפעל, שגם הרים את הכפפה ודאג להעביר את רשימת השלוחות החדשה בחיוג פנימי.
ניסינו וזה עובד!



אבנר ארבל..........4853


אורי ליס ............ 4854

אורי ארסטר........ 4864

אורי שפירא......... 4858

אורנה בורלס........4597

אייל תומר........... 4849

אלברט שם-טוב... 4855

אמנון מור........... 4595

גדעון מגן...........  4842

דוד מלומן........... 4834

דלין מקרגור....... 4596

הראל יגודה........ 4857

יובל בן-מיור...... 4826

יורם תומר.......... 4846

יוסי יגודה.......... 4834

יצחק דנון........... 4823

משה ויסברג........ 4859

נדי מילשטיין .... 4844

עידו בן-דור ........ 4836

עידן גלעד............ 4848

רבקה שדה........ 4861

רפי ארליכמן...... 4836
שביט שפירא...... 4853

שמוליק בן-דור... 4865

שמעון בן-פורת.. . 4825

תמנע דגאי....... . 4831



 
(הרשימה מותאמת לגזור ולהדביק בספר הטלפונים במקום הרשימה הקודמת)

 

אזכרה לדיויד בן-אברהם
יום ב' 9.8.10 בשעה 17:15 עליה לקברו.
מבית קברות, תהיה הסעה מאורגנת למאגרים,
לטקס גילוי לוח אבן לזכרו של דיויד.
במסדרון "בית אלימלך" מוצגות מספר תמונות מעזבונו של דיויד. חברים מוזמנים

שנה בלי שי מרקם
יום ה' 12.8.10 19:15 - עליה לקברו (ללא מילים)
19:30 - קפה ועוגה בחדר האוכל.
20:00 - טכס אזכרה
החברים מוזמנים לזכור עם המשפחה

 


 


 
נר זכרון ל:

 
שולה קצנלנבוגן ......... 5.8.07
דוד בן אברהם ............ 9.8.09
שי מרקם ................... 12.8.09
פולה ארסטר .............. 14.8.09
זאב שטיין ................. 16.8.87
פרנקה גבר ................ 17.8.98
אורה אדר ................. 19.8.02
שאול מרקם .............. 23.8.01
חיים איתן ................. 24.8.87

 

 

 

 

 

 

 
קובה גבר ................. 24.8.93
סוניה וילן ................ 27.8.78
דוד שניידר .............. 28.8.38
דב הנדל .................. 28.8.38
נירה יריב ................. 28.8.94
רונה ויסברג ............. 30.8.07
נורי בן יהודה ........... 30.8.07
שלמה בן פורת ......... 31.8.68

 


מה נשתנה המדור של צוות השינוי
למה כדאי שינוי?
שאלות ותשובות בתחום העבודה והפרנסה
מה התוכנית מציעה?
שכר אישי בהתאם לרמת ההתפרנסות
חוקי הגנת העובד – לעובדי הפנים בקיבוץ
רשת בטחון למצבי אבטלה ואי-התפרנסות


מה הרווח הערכי והכללי?
אחריות אישית ותגמול הולם למאמץ והשקעה
עידוד להגדלת הכנסה
צמצום תופעה של פרזיטיות וראש קטן
הגנה חוקית על עובדי הפנים
רשת בטחון למתקשים בהתפרנסות


מה הרווח החומרי?
אפשרות להגדלת הכנסה על ידי עבודה
(בקיבוצים משתנים גדלו הכנסות מעבודה בעשרות אחוזים!)
אבטחת הכנסה למצבי אבטלה ואי התפרנסות


מה יקרה אם לא יהיה שינוי?
המשך תופעה של חוסר מוטיבציה לעבודה ולהשקעה
החרפת תופעה של העלמת הכנסות ועבודות "מהצד"
מירמור חברתי ועזיבה בפועל של בעלי משכורות גבוהות
הקטנת מקורות הקהילה
המשך המצב בו עובדי פנים נטולי הגנה משפטית צוות השינוי

 

 
למה אתמוך בשינוי? כי יש צורך בהגדרת גבולות גזרה חדשים הגבולות שהגדירו את חיינו ונבנו טלאי על טלאי במשך השנים, כבר אינם מתאימים.
הם נקבעו ע"י קבוצות לחץ בנקודות זמן ועל פי אינטרסים צרים. כך אי אפשר להמשיך.
הגיע הזמן - לנסח לעצמנו הגדרת גבולות חדשה ומעודכנת, שתבטא בתוכה את הרצון של החברים לאינדיבידואליות רבה יותר, עם אפשרות למצות את כושר ההשתכרות של כל חבר, כך שייהנה ממנה באופן אישי.
חברים בקיבוצים שכבר עשו את המהלך, מרוצים מאוד. אין סיבה, שגם אצלנו לא נראה בעתיד שביעות רצון רבה יותר - לאחר שנעשה את המהלך המתבקש. יגאל כץ

 
לזכר דיויד - חברי הטוב
מאת אלישע שמרי



דיויד, בן להורים חלוצים: חייקה ויצחק בן אברהם, ממקימי עין גנים (ע"י פתח תקווה) - נולד בספטמבר 1928. אחרי לידתו חזר עם הוריו לקיבוץ עין שמר.
רק ב- 1934 נחפרה הבאר הראשונה- באר א', כולל הנחת הצינורות הראשונים להשקיית השדות. בילדותו חזה וראה דיויד את הקשיים.
כבר עם חפירת הבאר הראשונה, החלה המלחמה על זכויות המים של הקיבוץ. הסוכנות רצתה להעביר את הבאר לזכות "חברת המים", היום "מקורות" ואחרי קרב עיקש הבאר הועברה לרשות הקיבוץ.


עם שחרורו מהצבא נרתם דיויד לעבודה במשק ויצא להניח את קו המים ליישובי הנגב, וכאשר חזר, עזר בהיותו רכז הפלחה בהנחת הקו להשקיית שטחי הדרום.
בשנות ה-50 יצא במסגרת חילופי חקלאים לאיזור גרנובל בצרפת. שם ראה לראשונה, את הסכרים בנחלים היורדים מהרי האלפים, ליצירת מאגרי השקייה וחשמל. הרעיון הזה, כנראה, הביא אותו לנושא איגום מי השיטפונות וניצול מי הביוב להשקיית השדות.
ב- 1961 סוכם לתת למועצה האיזורית שטח של 16 דונם להקמת בריכות לטיהור מי ביוב כאשר הוסכם שהמים שייאגרו ישמשו להשקיית שדות עין-שמר.
הוקמה מערכת משאבות להשקייה כולל סכר להעלאת מי שיטפונות להשבחת המים. כמעט הפעם הראשונה בה נוצלו מי הביוב - להשקייה.
לאור הצלחת הניסיון הראשון והצורך הגובר במים להשקייה, הוקם ב- 1971 המאגר הראשון, כולל ויכוח על אזור המאגר עם קיבוץ גן שמואל, שחשב שהוא הבעלים היחידי על הנחלים באזור.
ב- 1974 הורחבו שטחי הכותנה והיה צורך בתוספת מים. בעזרת מימון של משרד החקלאות - נבנה המאגר השני. דיויד חזה את מצוקת המים בארץ ומצד שני ראה את הביוב של המגזר הערבי זורם ומזהם את נחל עירון. לכן, הציע לקיבוץ לתת שטח נוסף להקמת מתקן טיהור, כשאנחנו, קיבוץ עין שמר, נהיה הראשונים לקבל את זכויות המים,
לאחר סיור של אנשי פרויקט הביוב, אושרה בניית מאגר שלישי, שהוקם בעזרת אישורים שדיויד השיג עוד ב- 1978. הופעלו משאבות לספיקה גבוהה יותר, כולל שאיבת מים נוספים מהוואדי, והנחת קו חשמל מתח גבוה עד למאגרים.
ב- 1976 נכנסתי לעבוד במים. לקחתי חלק בפגישות עם המתכננים, שהיתי בשטח בזמן הביצוע - והכל בשיתוף פעולה פורה עם דיויד.
כל חייו לחם דיויד על זכויות עין שמר נאבק על זכויות המים - כמשאב ונכס חיוני לצמיחה.
תמיד חשש שיבוא דור חדש, שישליך את ההסכמים, את המפות ואת הזכויות.


תשלובת המאגרים, מהווה גלעד לזכרו ופועלו וצריכה להיות מורה דרך לצעירים שבינינו.
זוהי הצוואה שהשאיר לנו ועלינו לשמור על מקורות המים שלנו.
לי אבד חבר יקר ומורה דרך יקר.
אלישע



 

עדכוני מש"אחגי תשרי מתקרבים ועדיין אין לנו - רכז/ת תרבות.
חברים שמוכנים להכין את חגי תשרי (או חג אחד), אנא פנו אלי בהקדם להרכבת צוות ותקציב. שבת שלום - רוני גלעד  




מייפים ארץ
- אמיר תומר

לאחרונה, קיבוצנו לובש כסות הדר - וזה ניכר. כן, כן זה ניכר בכל פן מפניו. מכל פינה, קטנה כגדולה או רחבה סדורה עולה ריח רעננות המשכר כמו בושם טוב את האף, העין והלב.
במעשי בריאת-נוי כה רבים התחדש גננו לאחרונה, עד שלא ניתן למנותם על דף זה, אך אמנה לפחות חלק: מבוסתני פירות-הדר, דרך שדרות זיתים, עבור בגיזום שדרות הפיקוסים והקמת פינת חניית אוטובוס לתפארת ליד חדה"א, ועד עיצוב פני אנדרטת אמנון וחנן מחדש, כיאה לה.
נפלאות הן דרכי רעיונותיהם, ידיהם ומזמרותיהם של צוות הנוי שלנו: עטר, גיא, שלמה ואורי אשכולי. המשיכו לייפות את ביתנו. יישר כוח ותודה רבה.


ווי לאב עיין שיימר


הסמינר האקולוגי שהתקיים בחממה בשבוע שעבר הגיע לסיומו, וזה הזמן להודות לכל מי שסייע לנו במלאכה החינוכית:
רוז'ה, דנה שחר, נווה תומר, תמי צמח, נוגה שורר, אוריין, צוות המכבסה והמחסן, מרה אבנר, מרים שנפלד, יואל גרוסברג, אביעד, שלמה שחר, צוות הנוי, אדווה ושאול, המוסדניקים התותחים, צוות הכלבו, צוות החצר והנהלת הקיבוץ.
סמינר זה המשיך מסורת המתגבשת בשנים האחרונות, ובמסגרתה מגיעות קבוצות נוער לפעילות בת מספר ימים בקיבוץ. פעילות זו כוללת את הצד החינוכי, המופק ומועבר ע"י החממה האקולוגית, ואת הצד הלוגיסטי, הניתן באמצעות שימוש בתשלום לענפי הקיבוץ הרלבנטיים (בריכה, מכבסה, ולעיתים גם ארוחות). קבוצת נערים ספציפית זו הגיעה מדטרויט, ואנו מודים למרה אבנר שעשתה את הקישור עם הגוף המייצג אותם בישראל.
נקווה לקבוצות נוספות בקיץ הבא לרווחת כולנו

צוות החממה












ה ד ר ן

במחסן הבגדים ישנו תא השייך להדרן ומספרו 135.
גם עובדות המחסן מכירות אותו...

מי שלא צריך שמיכה או כרית מוזמן לשים אותן שם.

תודה, ונודיע את זה פעם נוספת - לא להתייאש.



* * *

מידע, שיכול לעזור, מהתנועה הקיבוצית:

1. מטה התנועה הקיבוצית יספק לחברי קיבוץ ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום בטלפון

03-6925316. הייעוץ יינתן על ידי המחלקה המשפטית התנועתית- עו"ד מיכי דרורי, עו"ד

יעקב אברהמי, עו"ד אמיר גנז, במסגרת חבילת סיוע וייעוץ לחברי קיבוץ הנמצאים במצוקה,

במחלוקת עם קיבוצם, או עם גורם מדינה.

בנוסף, מעמידה התנועה כגורם לפניות החברים את דנה גורן, ממחלקת פניות פרט

(03-6925245), את המלווים האזוריים ומחלקות נוספות, בהתאם לנושא הפנייה.

2. סיוע בניתוחים להצלת חיים: הוחלט- התנועה תסייע לקיבוץ/חבר בעת הצורך בגיוס

כספים ממקורות חיצוניים לשם ניתוח להצלת חיים.

* * *
במועצה האזורית מנשה מתארגנות סדנאות מעניינות:

  • בספטמבר: "פשוט לעבוד מהבית" עפ"י שיטת "טרילוג". קורס ייחודי ומעשי
המקנה כלים לניהול, שיווק ומכירות, בכל תחום עיסוק - בעבודה מהבית.

  • באוקטובר: סדנת הורים להענקת כלים להתמודד עם תופעת התקיפה
המינית בילדים, תוך מענה לשאלות ומתן פתרונות אפשריים.
  • מעגל נשים וכסף: העצמה כלכלית של נשים בתוך היחידה המשפחתית ע"י הענקת ידע מיומנויות, כלים ויכולות לניהול כלכלי אישי ומשפחתי . מתן הזדמנות לשינוי וצמיחה כלכלית מתוך בחירה אישית.

  • "אם לאם" בקהילה - נשים מובילות שינוי (לא מה שחשבתם):. ליווי אמהות לאחר לידה.


לפרטים ומידע אפשר להתקשר אל עינת סלם
סלולרי: 052-4030997
מייל: einat@menashe.co.il


מתוך פרוטוקול אסיפת "מבואות עירון" ( 01-08-2010)
1. מסלול עבור ילדי לקות PDD:
עדכון: בחודש אפריל קיימה הנהלת המוסד דיון בפנייה לאפשרות הקמת מסלול עבור ילדי לקות PDD במבואות עירון. הוקם צוות שקיים מספר מפגשים במאי/יוני לבחינת הנושא לעומקו, וגם נפגש עם רקפת זהר. הוחלט להיפגש בספטמבר עם נציגת משרד החינוך ולהמשיך בדיון בהתאם.
2. התנהלות וסמכות מוסדות האגודה וממלאי התפקידים
דיון האסיפה בנושא זה זומן לבקשת עין שמר. לדברי עודי קיימת אצל נציגי עין שמר תחושה כללית שאין בהירות בסמכויות והגדרות התפקיד של מנכ"ל ויו"רים מול הנהלת הבעלות. האם קיימות הגדרות? האם ההתנהלות תואמת את תקנון האגודה?
הוחלט שאם יהיו פניות נוספות בנושא, הן צריכות להיות קונקרטיות כדי שניתן יהיה לבדוק ולהשיב. הגדרת תפקידי היו"ר והמנכ"ל - נידונה בסדנא שעסקה בנושא חזון ורוח המוסד. לא תזומן כרגע סדנא נוספת.

3. דו"חות כספיים חשבונאיים 2009 - הדו"חות נדונו בישיבה קודמת עם רו"ח יוסי זילברשטיין, ואושרו עקרונית.
4. שונות:

  • ביקור סגן הנשיא- חברת בואינג העולמית תומכת כספית בתכנית 'FIRST' המארגנת את תחרויות הרובוטיקה בבתי הספר. בביקור בישראל של סגן נשיא בואינג העולמית הוא ביקש לבקר באחד מבתי הספר המצליחים בתכנית הרובוטיקה והוזמן לבקר במבואות עירון. הוא קבע שלט במעבדת הרובוטיקה במוסד וצפה בתצוגת רובוטים.

  • קשיים בהרשמה. כפי שנמסר השנה, המוסד מתמודד עם קשיים מיוחדים בהרשמה בגלל ריבוי ילדי מנשה וצמצום ילדי החוץ. צוות המוסד- רונן, ניצן ואירית, מתמודד במאמץ ובחשיבה עם תהליך ערעורים טעון במיוחד, בו הם נחשפו לתביעות ואיומים. אנו מקווים שכעת, בתום הערעורים, הדברים יירגעו.

  • השקעה באצטדיון הספורט. בתיאום של נציגי המוסד מול נציגי מנשה (עודד, יוחנן ומיכל) הוסכם כי המועצה האיזורית תשקיע כספים בטיפוח ושיקום אצטדיון הספורט. במקביל להשקעה, ייערך תיאום המאפשר שימוש משותף לילדי "גוונים" ו"מבואות". ההשקעה מחייבת את "מבואות" לסיכום זה למספר שנים, אך יהיה אפשר לצאת מן ההסכם תמורת החזר חלק מסכום ההשקעה.










חברים היפנו לעלון את הרשימה הבאה:

 




צחצוח חרבות בחנות צעצועים

מאת ארנון אבני (*)


השיח הפנימי בקיבוצים השיתופיים מבטא כישלון בזיהוי המשבר. נחוץ לנו פלורליזם.


אני משתדל לקרוא את רוב הדברים שיוצאים מהמטה השיתופי, ומנסה להיכנס לעמדת התצפית של הכותבים בירחון "במקום", וזה לא קל. צריך להחליף עמדה רגשית, כדי להבין את הרוח שנושבת מהדברים. יש ניסיון לשדר פטריוטיזם, אבל בדרך נשכחו כל הכללים.
השיח הפנימי, כפי שבא לידי ביטוי בירחון, מבטא בעיקר כישלון בזיהוי המשבר. רוב הכותבים מתייחסים לכל מה שקורה בתנועה הקיבוצית כאל מספר כשלים או מאבקים - שכלל לא קיימים והמסקנות הן בהתאם:
(לטענתם) קיבוצי השינוי בחרו בעולם ערכי שגוי, שהוא ביטוי לחולשה. כלומר, לא עומדים בתביעה הערכית שמעמיד הקיבוץ השיתופי, ולכן - נתחזק בערכינו ונשתבח בהם. נוקיע את מובילי השינוי ונחשוף את פרצופם האמיתי.


כך שוקד אבישי גרוסמן על סיפורים מלאי אמפטיה לתועים במשעולי השינוי, שהלקח שעולה מהם הוא עליבות החיים באותם קיבוצים. מרים עין דור משוררת שירי מה יפית לכל מה שרוצים השיתופיים לנכס לעצמם בלבד: את השדות, שמחת החיים, החריצות והידידות. אמרי (רון) דן בכובד ראש ביתרונות שיתוף הפעולה עם ההסתדרות (דווקא מהלך מעניין), כמובן שלא בקיבוצים השיתופיים, שזהו עיתונם, אבל העיקר שמתוך הדיון תעלה תמונה של דיכוי ושיעבוד. נחום שור עוד מנסה לגייס טיעונים, שצריך להסביר לבוחרים בשינוי, כי הם בטח לא הבינו...
 הם עברו למחנה השני, ומנסים להחריב את מה שבנינו יחד, ולכן - נגדיר ונבדל את עצמנו. לא ניתן לטשטש את התחומים ולא נשתף פעולה עם מתחזים. נילחם על כל שעל וכל משרה, במטרה לחזור ולעבור להתקפה ולהשיב את השטחים השולטים שעברו לידיהם.



חיקי כספי ומנצ'ר דבורי מציעים מהלכים, שאולי צריך לשקול, אלא שאלה לא היו באים לעולם אלא כחלק ממאבק. עזרא דלומי מציע לצאת מהבונקר ולעבור להתקפה. אורי אופיר מספר על מעגל הקבוצות שחובר אלינו... כאילו אמריקה מצטרפת לבעלות הברית.
 מנהלים רודפי בצע השתלטו על הקיבוצים שלהם ושיעבדו אותם לצרכיהם, ולכן - לא צריך להקשיב לדברת וללהג שלהם, כי לא ערכים וניסיון חיים הם מיצגים, אלא אינטרסים של מעסיקיהם המושכים בחוטים.



התוצאה היא שמה שכמעט לא קיים בעיתון, זו ביקורת על הקיבוצים השיתופיים. מסתבר, שדווקא אלה שהולכים ומתמעטים - הם כלילי השלמות. כי הביקורת היא התפקיד "שלהם".
התוצאות מאחרות לבוא, וכיוון שכך, משתבחים בינתיים בפעילות, בהצעות, בתוכניות ובמוראל הגבוה.

לא באתי להציע כאן מתכון יותר מוצלח - כי על טחנות רוח אין טעם להסתער. המלחמה של הירחון 'במקום' היא מלחמה סמלית ודמיונית. אמנם יש מי שקוראים להניע כוחות ולצאת למאבק. אבל כולם יודעים שאין מאבק, חוץ מזה שבתוך כל קיבוץ, ובתוכו לכל הסיפורים האלה כמעט שאין משקל.
 כי מה קרה לנו: חלק גדול מכוח המשיכה של הקיבוץ - אבד. זה קרה כתוצאה מתהליכים גדולים, חלקם שליליים וחלקם חיוביים. כחברי התנועה הקיבוצית, כאזרחים וכבני אדם, צריך להתנגד לשליליים (ניכור - למשל) ולתמוך בחיוביים (היפתחות אל העולם - לדוגמה). אבל חשוב להבין, שבמגע איתם אנחנו, כקיבוץ, יכולים בעיקר להתאים את עצמנו. הידוק השותפות בקיבוצים לא ישנה דבר בתהליכי הגלובליזציה, וגם לא במגמות התפוררות החברה בישראל. אבל אם בצד עמדתנו הערכית, נבין שצריך להתפשר - נוכל להציע חלופה יותר מושכת.
 קיבוצי השינוי שכך עשו, הביאו הרבה יותר משפחות בשנים האחרונות לחיים בקהילות שיש בהן איכות קיבוצית, מאשר קיבוצי השיתוף. מי שנושף בבוז אל מול ההישג הזה, הוא עסקן קטנצ'יק.


***
לפי כמות הכתיבה ב"במקום" על תחלואי קיבוצי השינוי, ברור לי, שהמגמה הקיימת תימשך, וחבל. חבל על הניסיונות לפתות את חברי הקיבוצים בדחלילים של שינוי שיתופי וחבל לנסות להקים חיץ, משל היינו ילדות חרדיות מזרחיות - לא מאמינות מספיק. כי אלה מסגירים עוד יותר את העקרות הרגשית, שמעדיפה מלחמות דה-לוקס על פני פשרות כואבות.
 הקול העולה ב"במקום", הוא של צחצוח חרבות בחנות צעצועים. עיקרו חוסר נכונות להביט פנימה: ראו כמה אנרגיה נשפכת כל שנה בוועידת הזרם השיתופי על עסקי שוויון ושלום עולמי – כאילו מדובר בכנס של מלכות יופי, וכמה מעט על תחלואי הקיבוץ השיתופי, זה שהאכזבה ממנו היא הבעיה היחידה שעל העיתון הזה לטפל בה.
לא מאבק נחוץ לנו, אלא שותפות רצינית בבניין המודל הבא, שיהיה אטרקטיבי יותר ועמיד יותר בזמן הזה. תנועה פלורליסטית, שמקבלת את כולם, וכולם לומדים בה זה מזה, היא המתכון היחיד להפיכת הקיבוץ למקום שטוב לחיות בו.
 21/7/2010 מתוך "במקום" מס' 17
__________


(*) ארנון אבני - חבר קיבוץ נירים. קריקטוריסט הבית ב"דף הירוק", ובעל ייחוס משפחתי
מכובד: הוא בן-דודם של רובי ואיתי משיח, בנה של דורה, אחותם של ליקו משיח ז"ל
ושרה אשכולי ז"ל.