חיפוש חומר בעלונים: קודמים

Loading

עלון 5(11) (5824) ז אדר א' תשע"א 11.2.11

חורף חכם מגיש

מפגש שבת

עם ציפורי עין שמר

בשבת 12.2.11 בשעה 10:30 במועדון נפגש עם

עודי דגאי ויוסי בן מיור


 

לשמוע על כל מגוון ציפורי עין שמר, מעלליהן ושאר סיפורים, בליווי תמונות מזווית הצילום הייחודית

של עודי.


 

מומלץ בחום לכל המשפחה!


 

ש ו ס י או ס ו ש י? י פ נ י או ס י נ י?


 

 

בחסות הגשם – כבשנו את ראשות הבית ולקחנו אליפות!

זה לא קרה באולם הספורט וגם לא בכתיבה יוצרת, תחומים בהם, כידוע, בלטנו בעבר, בהווה ובעתיד.

"הדבר היה ככה" – וזה הולך בתנועת איגוף:


 

מתברר, שבעיית עישון, אלכוהול ושימוש בסמים מתרחבת ומתחילה כבר בכיתות ז'-ח'.


 

דודו כהן מתאם אזורי למלחמה בסמים ואלכוהול, מיוזמי ומארגני - מסטר מנשף:"הקהלים שלי הם בתי ספר, הורים והחינוך הבלתי פורמאלי. מניסיוננו, לא קל להגיע לציבור עם נושא סמים ואלכוהול בגלל מורכבותו. לכן, אנחנו מחפשים דרכים שונות בתחום המניעה.

בקבוצת מיקוד שערכנו מצאנו, שהנושא שהכי מעניין ילדים בגילאים 13-15, בהשפעת תוכניות ריאליטי ואחרות, הוא נושא הבישול. ככה נולד הרעיון של מסטר מנשף.


 

המסר שרצינו להעביר: מה שאתה מבשל - זה מה שאתה אוכל. השחלנו את נושא הסמים והאלכוהול תוך פעילות קבוצתית ואישית של פאן וכיף".


 

ס"ה השתתפו 7 ישובים: מי עמי, ברקאי, מצר, שדה יצחק, גן שומרון, משמרות ועין שמר.


 

מחננו שלח למערכה הצודקת, כמיטב המסורת, את טובי בנינו ובנותינו:

גל יגודה, אופיר חננאל, רותם ארליכמן, בר תומר, שחר לוי-דקל, תומר בורלס, דרור גרנות, ליפז חרודי, אורי זוהר-סל, אבשלום זוהר-סל, יותם שורר, תמיר אלון, אלמוג שמואל ואוריין מור - שנבחרה לראש הקבוצה.


 

אוריין ואלמוג מפרטות: "הדרישות היו להכין ארוחה המורכבת ממנה עיקרית, סלט וקינוח.

הרכב הארוחה שלנו נבחר באמצעות הפייסבוק. הצענו מנות ונערכה הצבעה בפייסבוק.

הצלחנו להסכים רק על הקינוח: "בננה לוטי" (שתי קוביות שוקולד, שתי חתיכות בננה בתוך פנקייק ומקפלים את הפנקייק ועוטפים)".

כדי להשלים את התפריט, ולגשר על חילוקי הדעות לגבי המנות האחרות, לא הייתה ברירה אלא לעזוב את המחשבים והפייסבוק ולהיפגש פנים אל פנים.

הצוות נפגש עם נטלי (המדריכה החברתית), העלה הצעות לגבי המנה עיקרית, כמו שיפודי עוף ברוטב ביסלי, שקשוקה, שניצלוני חלומי ועוד. גם לגבי הסלט הייתה התלבטות.

בסוף הוחלט ללכת על ארוחה בסגנון אסייתי: סושי (אורז, חביתה יפנית, מלפפון, טונה, גזר ואבוקדו) וסלט סושימי (גזר, קולרבי, וכרוב פרוס למקלונים דקים, שומשום וסויה).


 

 


 


 

 

ביום המפגש, לאחר שענו על חידון והופנם המסר בעניין הסמים והאלכוהול, עברו המשתתפים למנה העיקרית: תחרות בישול בין ישובית - "מסטר מנשף".


 

סופקו לנו כלי בישול והתחלקנו לקבוצות הכנה. אוריין מור, כראש הקבוצה, הייתה מעורבת בכל המנות.


 

"היה שיתוף פעולה מעולה" מדגישות אלמוג ואוריין "ובין השעות 18:30-21:00 – היינו צריכים לסיים את כל המשימות והמנות.

כדי להעלות את הציון, ערכנו שולחן – ונעמדנו מסביבו בחצי גורן וכל ילד בתורו קד קידה כמקובל אצל הסינים.

בזמן שצוות השופטים עבר בין השולחנות המתחרים לטעימות, נעמדנו במעגל סביב השולחן שלנו וצעקנו ביחד במבטא סיני - 'עין שמר!' .


 

כשהגיעו אלינו – חשפנו את השולחן וגילינו שחסרים לנו ... מקלות סיניים.

איזו פאדיחה. חשבנו על הכול חוץ מזה.

שאלו אותנו על מקורות הסושי ואמרנו שזה מאכל סיני מסורתי (יפני! ילדים, יפני!), איך עבדנו בהרכבת התפריט וגם – מה הבאנו לארוחה?

על השאלה הזאת אופיר חננאל ענתה שהבאנו את עצמנו...".


 

נו כן, כאלה הם מיטב בנינו ובנותינו: "אזייתים" שורשיים.


 

כשחזרו השופטים – הוכרזו 5 קבוצות שזכו ב- 100 ₪ להעשרת המועדון שלהם.

"נורא נלחצנו. היינו בטוחים שלא זכינו בכלום.

ואז, כשנשארו רק שתי קבוצות אנחנו ושדה יצחק (שיוצגו ע"י 2 בנות בלבד) –

הוכרזנו כמנצחים !!!"


 

את נימוקי השופטים "סחטנו בלחץ פיזי בלתי מתון" מדודו כהן:

"התרשמנו מבחירת נושא מעניין - האוכל האסייתי. רמת ההגשה הייתה גבוהה, והשיקול המרכזי היה - שיתוף הפעולה ועבודת הצוות, שהורגשו בתוצאה הסופית - מההכנות בבית ועד לשלב ההגשה. התרשמנו מהמורל הגבוה שהיה להם – וכמובן התוצאה שהייתה מאוד טעימה!

לכן בחרנו בהם למקום הראשון והענקנו להם את הפרס - כירת גז.

אני רוצה לציין, שגם בפעילות הקודמת שארגנו - "המרוץ למיליון" - ילדי עין שמר זכו. באמת ראוי לשבח".


 

והגיבורים המקומיים איך הם הגיבו? "הופתענו מאוד – ויצאנו לחגוג".


 

לאן הולכים מכאן אחרי הצלחה?

אוריין ואלמוג: "אולי נפתח מסעדה מתחרה לחדר האוכל...".

רק אל תשכחו את מקלות האכילה האסייתיים ...

והכי חשוב - אלכוהול וסמים לא בבית ספרנו.


 


 

 

מצוות הנוי

חברים – החורף התחיל.

בבקשה פנו מהדשאים כל ציוד קיץ כמו ממטרות, צינורות, מגרפות, מעדרים וכו'.

אנחנו מגיעים לכסח בין הגשמים – כאשר מזג האוויר מאפשר זאת.

איננו יכולים להיות אחראים, אם וכאשר צינור שנשאר בדשא – יקוצץ.

בתודה על שיתוף הפעולה.

אורי אשכולי וצוות הנוי


 


 

חילופים בייעוץ מבוגרים  

לאחרונה החלפתי את נילי תומר בריכוז ועדת יעוץ מבוגרים.

כקודמתי בתפקיד, מחויבת ומתחייבת לדיסקרטיות מלאה!
במידת הצורך ניתן להתקשר אלי הביתה - 4424 
או לנייד 052-3896626
גם פנייה בדואר רגיל  לתאי - תתקבל בשמחה.

בברכה, ענת קצנלנבוגן

 

שיחות הקיבוץ הבאות יתקיימו ברצף:

השיחה הקרובה ב- 14.2.11;

הבאה אחריה ב- 21.2.11. המקום והשעה – כמו תמיד: 20:30 במועדון.


 


 

 

ש א י ל ת א:


 

ידוע לי שהתקבל סכום  יפה כחלק ממכירת איגלו.

האם התקיים דיון והתקבלה החלטה לגבי השימוש בכספים ולאן יופנו?

הייתי רוצה להציע שכספים אלה יופנו לכיוון בנייה חדשה (דירות ושיפוצים).


 

משה שלזינגר


 


 

ת ש ו ב ת א:

  1. לא התקבל עדיין שום סכום כחלק ממכירת אחזקותינו באיגלו.
  2. אם ולכשיתקבל, יתקיים דיון ותתקבל החלטה בנושא בהנהלה העסקית של עין שמר.
  3. לאחר מכן ובהתאם להחלטה במועצת המנהלים, יובא הנושא לדיון בהנהלת הקהילה שתגבש החלטה בנדון.

עודי דגאי


 


 

 

מ ו ע ד ת ר כ ב

לאחרונה שוב התרבו המקרים של אי שמירה על הסדר והניקיון ברכבים.

השבוע, חבר שהסיע כלב באחד הרכבים - נקנס.

חברים משאירים אחריהם לכלוך, מכניסים כלבים לרכבים ומעשנים.

הרכבים נשטפים פעם בשבועיים. אם לא נשמור על הניקיון יהיה מאוד לא נעים להיכנס אליהם.


 

אנחנו מאוד לא אוהבים את תפקיד "שוטרי הכפר". לכן:

- הקפידו לאסוף את הזבל שלכם בסוף הנסיעה.

- אסור לעשן ברכבים או להיכנס לרכב מיד לאחר העישון (הריח נשאר לאורך זמן).

- אסור להסיע כלבים ברכבים הפרטיים. ברכבים הגדולים יש לפרוס לכלב שמיכה מאחור.


 

אם כל אחד יקפיד על הכללים תהיה לכולנו נסיעה נעימה יותר. תודה ועדת רכב


 


 

ע ד כ ו ן ב נ ו ש א י ח י ד ו ת ה ד י ו ר ה ח ד ש ו ת

לחברים שלום!

בעקבות קשיים במו"מ מול חברת הבנייה "אמפא-מליבו", התחלנו לטפל בנושא המימון ע"י פנייה לבנקים איתם אנו עובדים בשוטף. קיבלנו אישור ראשוני למסגרת מימון המספיקה כדי להתחיל בעבודה ומאפשרת לנו גמישות במו"מ עם אמפא- מליבו.

יצרנו קשר מחודש עם הקבלן שאיתו התכוונו להתקשר בבניית הבתים, ומסתבר שהוא קיבל רגליים קרות ומתחמק מאיתנו.

אנו עדיין עושים מאמץ להחזירו למסלול ובמקביל בודקים אופציות אחרות.

לצערי, גם הפעם אינני איש בשורות, אך אנו ממשיכים לדחוף את הפרויקט ומקווים לבשורות טובות. ניב רונן – מרכז משק


 


 

פיט וגדעון לא צריכים לדאוג ...

השבוע התקיימה, במסגרת חורף חכם, הרצאה מעניינת בנושא מחלות השיכחה. המרצה, דר' דורון מרימס (בן דודם של יוסי ואילן יגודה, שיזמו את הזמנתו) הבחין בין דימנצייה (סינדרום תופעות הקשורות בשיכחה) לבין מחלת האלצהיימר (מחלה ניוונית במוח).

קיבלנו הסבר תיאורטי על ההבדלים בין חלקי המוח, מהם התסמינים שבגללם כדאי להגיע להיבדק אצל נירולוג.

החדשות הטובות הן, שכולנו שוכחים. אך כאשר הפרעות זיכרון מתחילות להפריע בתפקוד יומיומי כמו שיכחת שמות בני משפחה ואנשים קרובים, או פעולות בסיסיות - מומלץ להיבדק.

בן/בת הזוג או קרובים מדרגה ראשונה – הם הראשונים להבחין בשינוי ולהפנות לבדיקה.


 

דר' מרימס ציין, שעל פי מחקרים חדשים, יש פעולות ותכונות המסייעות לדחות את תופעת הדימנצייה ואלצהיימר. ביניהם:

- הריקוד - פעולה קוגניטיבית, שמפעילה את המוח ברמות שונות ובדרכים שונות.

מרתה ואמנון, פיט וגדעון – יכולים לדאוג פחות.

- נגינה - צוינה כעוד פעילות חשובה ומסייעת.

- תשחצים, סודוקו, תשבצי הגיון, וכל שאר משחקי מחשבה וכן פעולות בהן המוח מפעיל

מחשבה בכמה תחומים, כמו דיבור, ריכוז דיוק תפיסה מרחבית, זכרון פעולות וכו'.

- שימוש ביותר משפת דיבור אחת . מחקרים מראים, שאנשים הדוברים שתי שפות ומעלה –

חשופים פחות לפגיעה של המחלה. לא חייבים לדבר את שתי השפות כל יום ברציפות.

- ולכל הסבים, והדודים כדאי לדעת: בייביסיטינג – גם היא מהפעילויות המומלצות...


 


 


 

פותחים שבת

השבוע, "שירים על בגד וכותונת" בהקשר לפרשת "תצוה", על הפרשה אבישי גרוסמן

רוב תודות לעלי אלון על הדרשה הסדורה והמעמיקה שנשא על פרשת "תרומה". עלי התמקד בפסוקים הפותחים את הפרשה: "דברו אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר יִדְבֶנוּ לבו... ועשו לי מקדש ושכנתי בְּתוֹכָם". לא בתוכו אלא בתוכם. הסביר שמדובר כאן על נתינה המבוססת על הרצון הטוב, על ההזדהות עם טובת הכלל מִעֵבֶר לאינטרס האישי. מסתבר, שאלוהים המאמין בטוב שבאדם היה בעל תפיסה קיבוצית קלאסית, הוא אינו חושש להשתית את בניין המבנה החברתי הכי חשוב (המשכן) על ההתנדבות. ועובדה – זה הצליח, והמשכן אכן נבנה... הפרשה, אמר, מוקדשת לאלה התורמים, הלוקחים על עצמם אחריות, ומשקיעים ממיטב כוחם לטובת הכלל. הביא מובאה מדברי אריך פרום האומרת שהנתינה אינה חִיסוּר אלא קבלה, אדם המסוגל לתת חש עצמו עשיר, שופע ושמח יותר.

סיכם: אם נאמץ את הגישה של פרום נזכה כולנו להיות בני אדם טובים ומאושרים יותר החיים בחברה הראויה שהמשכן ייבנה בתוכה והשכינה תשכון בתוכם. ענה


 


 

י ה ל ו מ י ם מ פ ל ס ט י ק


 

 


 


 

נדמה, שכבר מזמן לא נשאה על כתפיה חתיכת פלסטיק קטנה – תקוות גדולות כל כך.


 

סידרת המהפכות העוברות על המזרח התיכון – לא פסחה גם עלינו, ובמשרדי מיניפלסט אפשר לחתוך את החגיגיות בסכין ולהגיש עם פיפטה בצד.

עמרי שוהם, מנכ"ל מיניפלסט, מקבל אותי במשרדו כ"שאנחנו מוקפים":

מסך המחשב נשמר היטב - בתמונת הפיפטות, על הקיר פוסטרים ובינינו על השולחן שורת פיפטות, עדיין חמות מקו הייצור שהחל לפעול לפני שעות אחדות.

"כן. זה רגע שחיכינו לו הרבה זמן. סופה של דרך רצופת אכזבות ומרורים, אבל היום אפשר לברך ולומר: המכונה כאן, היא עובדת ומייצרת, ואני יכול לבשר שלילד הזה פיללנו וקיווינו. זהו היום הראשון בו המערך עובד באופן מלא ומסונכרן".


 

... ואיפה השמפניה?

אנחנו עדיין לא חוגגים. תעבור עוד חצי שנה, לפחות, של הרצה, כדי להגיע למוצרים האיכותיים ביותר.


 


 


 


 

חשוב לציין, שבמהלך המסע הארוך, הצטבר אצלנו ידע חשוב, שהוא בגדר קניין


 


 


 

רוחני ייחודי למיניפלסט. הבעלים (קרי חברי עין שמר) יכולים להיות גאים בנכס רב ערך, שאני מקווה שנדע ונצליח למנף אותו באופן הטוב ביותר.


 

למה אתה מתכוון כשאתה אומר למנף?

"בתערוכת "מדיקה" האחרונה בגרמניה, הנחשבת ביותר בתחום שלנו, הצגנו לראשונה את 5 סוגי הפיפטות. התגובות שקיבלנו היו, בכל קנה מידה, מצוינות והפתיעו אותנו לטובה. מצאנו עצמנו הודפים חלק מהניסיונות להתחיל בהזמנות.

לא נוכל מיד להיענות לכל הפניות, אבל קיבלנו אישור שיש מקום למוצר האיכותי שהצלחנו לייצר.

מכאן – ברור שצריך לדעת לבנות את השוק הנכון – בזהירות ובאחריות כדי לשמור על שמנו הטוב ובלי להתפשר על איכות".


 

מה כל כך מיוחד בפיפטה?

"הפיפטה נועדה להעברת נוזלים בכמות מדודה. השימוש שלה הוא במעבדות מזון (חלב וכד'); מעבדות מיקרוביולוגיה (תרביות רקמה) ומעבדות בתי חולים.

זהו מוצר שקיים ונמצא בשימוש, אך לא ברמת הגימור שאנחנו מציעים.

רוב הפיפטות מורכבות משלושה חלקים. שלנו – היא יחידה אחת שלמה ויש לכך משמעות רבה".


 


 


 

 


 


 

 


 


 

המהירות מן השטן


 

אתם בטח מדמיינים את הפיפטות הקטנות המזליפות שמן חם לאוזן דואבת. זה לא זה.

בסדרה החדשה של מיניפלסט יחידות באורך 20 עד 30 ס"מ בחמישה נפחים שונים,

וקוראים להן "פיפטה סרולוגית" (לא ילד! לא להכניס לאוזן!).


 

כבר לפני שנים, כשזיהו במיניפלסט את הביקוש לפיפטות, הסתמן שמדובר בפוטנציאל מכירות גדול מאוד. בשלב הייצור הניסיוני ורגע לפני "ההמראה", עדיין מנסים שלא לפתח צפיות: "כמה לקוחות כבר קיבלו דוגמאות מייצור ניסיוני, ובסך הכול הפידבק שקיבלנו מאוד חיובי. יש כבר הזמנות בפועל, שעובדים עליהן".


 

אם השוק כל כך גדול - אף אחד לא חשב על זה קודם?

"ברמה ובאיכות שלנו יש רק עוד יצרן אחד בעולם – והתקווה היא להתמודד על השוק הגדול הקיים ולענות על הביקושים. אנחנו נכנסים עם מוצר פלסטי חד פעמי, שבא להחליף את מוצרי הזכוכית הרב פעמים".

המוצר מיועד להעברת נוזלים בכמויות מדודות במעבדות, לכן יש חשיבות גדולה לדיוק ולניקיון".


 


 


 


 


 

באולם הייצור התחלף ריח הבצק האפוי בריח הפלסטיק. המכונות בקו הייצור

החדש – חרישיות. כמו משתפות פעולה עם אווירת החשאיות האופפת את שלבי


 


 


 


 


 

ההרצה. לא הרבה ניתן לומר עליהן, על יכולת התפוקה והיעילות שלהן. נוכל רק לבשר – הן עובדות!


 

בזמן הביקור, הצוות המצומצם כולל את איתן, אנה, מוחמד, ומיקי אלבז בסיועו של מארק ברצלבסקי.


 

"בתקופה הקרובה לא נוכל לאפשר לחברי עין שמר לבקר בלב מערך הייצור, כדי להגן על הידע. אני מקווה שבהמשך הדרך זה יתאפשר. אני מתנצל מראש ומאמין שהחברים מבינים שזה לטובת העניין".


 

יש מצב שהקו החדש יוסיף ולו מקום עבודה אחד לחבר/ת עין שמר?

"בכל משמרת אמורים לעבוד 4 אנשים. נקדם בשמחה כל חבר או חברה שמעוניינים להציג מועמדות לעבודה בקו החדש (אפשר לפנות למרק, לעידן במש"א או אלי). עם זאת צריך לציין, שמדובר בעבודת משמרות כולל משמרות לילה".


 

תשובתו של עמרי הובילה לשיחה שעלתה גם בפגישה עם נתן וילנר, על היחס האמביוולנטי שיש למנהלי התעשיות שלנו והממונים על כוח האדם בהן, בכל הקשור להעסקת חברים. לא הכול ניתן לכתוב בגלוי מעל דפי העלון – רק נאמר שצריך שניים לטנגו ולא תמיד לחברים המעוניינים להשתלב בתעשיות שלנו - יש פרטנר אמיתי. התחושה בציבור היא, שהנטייה היא להעסיק שכירים, כדי לא להתמודד עם דרישות תימחור גבוהות וגם כי "אותם קל יותר לנהל".


 


 


 


 


 


 


 

"אני יכול לומר, שפעמיים בשנה מתקיים מפגש עובדים חברי הקיבוץ ביחד איתי.

ישיבות אלה הכול פתוח. עולים נושאים מגוונים, בהם גם בעיות, טענות וביקורת".


 

ניתוח פלסטיק

כל ספורטאי יודע, שכניסת שחקן חדש למשחק מביאה איתה "רעש", עד שכולם "מסתדרים בכיסאות". כמעט 6 שנים הופנתה אנרגיה רבה והוקדשו מאמצים ומשאבים לפיתוח קו הפיפטות. באותן שנים היו תוכניות פיתוח, בנייה ושיווק – שנדמה כי נפגעו.

אחת התוכניות שעדיין מחכה לביצוע, היא הקמת מבנה חדש לקווי הייצור הקיימים, שיחליף את "הרפת" הוותיקה.

"היו בעיות עם המינהל ובעיות של תקציב. ניב רונן (מרכז המשק) מוביל את הטיפול בנושא ומשקיע בכך זמן, ידע ואכפתיות במידה הראויה לציון".


 

האם מתארגנים באופן שונה גם במערך השיווק?

הכוונה היא לא לפגוע במוצרים קיימים. אולי אפילו לתמוך בסל המוצרים הקיים ע"י הרחבתו במוצרים חדשים. בתהליך הממושך שעברנו עם הפיפטות, רכשנו ידע שמשפיע גם על מוצרים קודמים. כרגע ימשך השיווק בערוצים הקיימים על בסיס קשרים קיימים".


 

לאיזה שוק בעיקר מכוונים את הפיפטות?

"כ- 80% מהיקף הייצור - מיועד ליצוא. עם זאת, בשלבי ההרצה אנחנו מכוונים


 


 


 


 


 


 


 


 


 

לשוק המקומי. בטווח הרחוק, חשוב לנו למצב עצמנו בשוק כמוצר איכותי וייחודי,

ברמת באמינות גבוהה גם באיכות המוצר וגם ביכולת עמידה בהזמנות".


 

בעוד שנתיים – איפה נהייה?

"אם נעמוד בתחזיות, יש כאן פוטנציאל להכפיל את היקפי העבודה שלנו, ובסופו של יום גם להגדיל משמעותית את שורת הרווח.

הקו החדש הוא מאורע משמעותי ביותר למיניפלסט ולקיבוץ. בשנה שנתיים הקרובות כבר נראה את התוצאות ומימוש הפוטנציאל"


 

שנים לא מעטות, מרחפת מעל מינפלסט "ההבטחה". ברור שהפוטנציאל הוא רב. מסיבות שונות "הפריצה הגדולה" - לא מתממשת. גם 2010 מסתיימת "בסדר" אבל לא יותר מזה.

היה זה בסרטו הקלאסי של מייק ניקולאס משנות ה- 60 "הבוגר", כשדודו של בנג'מין בראדוק (דאסטין הופמן) לוקח אותו ל"שיחת גברים", בנושא עתידו המקצועי. "העתיד הוא בפלסטיק. לך על פלסטיק" הוא אומר לו את המשפט המהדהד עד היום גם אצלנו.


 

הלוואי ששפופרת פלסטיק חטובת פיות, תעשה למפעל "ניתוח פלסטיק" ראוי ותממש את העתיד.


 


 


 


 

 


 


 


 


 

רחוב שלמה המלך

פינת עין שמר


 

הטור של שלמה בורלס


 


 

חברים מכל הגילים, שאלו אותי במדרכות, למה התכוונתי כשכתבתי בפעם הקודמת "דמוקרטיה חולה" והאם זה מדבק?

שמחתי ששאלו אותי. יש לי הרגשה שהזזתי אבן מעל באר של מים רגועים – וזה עשה לי את היום. אנסה להסביר את עצמי:


 

● בין דמוקרטיה ואנרכיה עובר שביל צר וגם מפותל. צריך לדעת ללכת בו בזהירות.

● אנרכיה זה מצב, שבו כול אחד עושה מה שבא לו. עובד איפה שרוצה וכמה שרוצה.

או לא עובד בכלל.


הצעד הבא (שאולי כבר כאן) הוא שהחבר גם קובע כמה להעביר ממשכורתו לקהילה.

במילים של דיבור "הבלגן חוגג". אבל במילה אחרת - אנרכיה. ואלו תסמינים

מדאיגים לדמוקרטיה חולה.

● עוד סימנים לבלגן: חברים לא יודעים מהו "שטח פרטי" ומהו "שטח ציבורי".

עד המדרכה? מעבר למדרכה? מעבר לכביש?

כול אחד נוטע עץ, מעמיד מחסן, ואחריו עוד מחסן או תוספת לבית ואומר "זה שלי".

עכשיו הוא גם יכול להיות רמטכ"ל...


מי קובע? איפה נקבע? האם יש הגיון ותוקף להחלטות שקיבלנו?

ולא רק בתחום זה – בכל התחומים. זוהי, לדעתי, דמוקרטיה חולה ומצב מאוד לא

בריא של אנרכיה.

בגלל זה צריך לעשות שינוי. גם לבצע רפורמות – כדי לנסות לעשות סדר בבלגן.

● תופעה מבישה נוספת, בעייני: חבר מבקש חופש. מי? מה? ממי?

שנה. ועוד שנה. ועוד שנה. זה נחמד. ואז מודיע – לא מתאים לי לחזור. אני לא חוזר!

ואם חוזר – אז יש לי תנאים...


אני מציע, לאפשר לכול חבר או חברה לצאת לכמה חופש שהם רוצים ללא התחייבות

שלהם כלפינו ושלנו כלפיהם. שיחזרו מתי שבוחרים.

נתחשב ונכבד אותם. אבל כללי ההתקשרות המחודשת – יהיו נתונים לדיון.

המצב הנוכחי – הוא אנרכיה. או אם תרצו – דמוקרטיה חולה.


 


 


 

● חברים שואלים: "מה רוצה שלמה בורלס?" אומרים: "הזיקנה נפלה עליו"

או "מבלבל לנו את המוח בעלון".

חברים, הזיקנה תיפול על כולנו. גם עלי היא תיפול – רק בעוד 10 שנים...

כרגע, לפי התגובות שאני מקבל, נראה לי שאני מביע הרגשה של עוד חברים, שלא

מעיזים לכתוב בעלון.


 

יש עוד דברים, שעושים את הדמוקרטיה שלנו חולה, כמו הסכמים אישיים מתחת לשולחן בתחומי הדיור, הסדרים כספיים אישיים עם תושבים או בנים בעצמאות כלכלית, הלוואות לכל מיני מטרות, הסכמים בתחום העבודה, אי יכולת לאכוף את ההחלטות שלנו וכו'. מכל אלה - יש לנו הרבה.


 

לפעמים עוברת בי המחשבה, שגם דמוקרטיה בריאה, יפה וצודקת – גורמת נזק בלתי הפיך. למשל, כאשר דרוש רוב של 75% מבעלי זכות הצבעה. למה?


 

אם לא הבנתם – דמוקרטיה חולה היא דמוקרטיה שלא מרגישה טוב או שלא מרגישים טוב איתה. הדמוקרטיה שלנו כבר שנים רבות – לא מרגישה טוב.

חברים רבים (ואני ביניהם) לא מרגישים טוב איתה.

מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי.

באהבה

שלמה "הזקן"


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 

"הארץ" – 8.2.11

עלון 4(11) (5823) ל' שבט תשע"א 4.2.11

אז נכון, מזג האוויר דחה לנו את הטיול אבל...

יום המשפחה לא נדחה!

בשבת 5.2.11 ב- 9:30 בבוקר

במועדון לחבר יוקרן הסרט

"עלילות דספרו"

אגדה על עכבר קטנטן ואמיץ שהתברך באוזניים ענקיות והגיע למקומות בהם לא דרכה כף רגלם של בני מינו. מתיידד עם בעכברוש, מתאהב בנסיכה, מציל את הממלכה מרודן אפל ועוד…...

אנימציה מדהימה לכל המשפחה


 

לאחר הסרט בין 10:30 - 11:30

נצלם משפחות בתמונה יצירתית לרגל יום המשפחה

נצלו את ההזדמנות לתמונה חגיגית.

יום משפחה נעים לכולנו

א ח ד ו ת ה נ י ג ו ד י ם

לרגל יום המשפחה המצוין השבוע, מארכיון העבירו את הקטע הבא,

שכתבה, לפני 15 שנה, סימה קדמון:


 

הוא עקשן – היא ותרנית

הוא קשוח – היא רכה

הוא שרוף על כדורגל – היא אדישה

הוא מעדיף בידור – היא טוק שאו

הוא קיצוני – היא מתונה

הוא ישיר – היא מתחמקת

הוא מפוזר – היא מסודרת

הוא שמרן – היא נהנית

הוא שוטף את הבית – היא עובדת בגינה

הוא מרחף – היא ביצועיסטית

הוא משוגע – היא שפויה

הוא ילדותי – היא בוגרת

הוא מבשל – היא אוכלת

הוא שומר על גבולות – היא פורקת עול

הוא מאופק – היא מתפרצת

הוא צוחק – היא בוכה

ועכשיו בהפוכה:

הוא בוכה - היא צוחקת

הוא תוקפן – היא אסרטיבית

הוא תוקף ישר – היא מאגפת

הוא מגלה – היא מסתירה

הוא שוביניסט – היא פמיניסטית

הוא קודר – היא מאירה

הוא מלחמה – היא שלום

הוא בשר – היא חלב

* * *

הוא ... גבר (ממארס)

היא ... אישה (מנוגה)

וכל זה עוד יגמר באהבה (או שלא...)

מ ד ד ה מ י ל י מ ט ר י ם

בשלושת ימי הגשם האחרונים בינואר, ירדו 26.5 מ"מ.

זה אומר שפתחנו את פברואר עם ס"ה - 249 מ"מ.

לפחות קר כמו בחורף...

ה כ ס ה ק ד ו ש


 

הכס הקדוש 1 : מהנהלת הקהילה העבירו לעלון את המכתב הבא:


 

לקיבוץ עין שמר 27.1.11

הנדון: שיתופי פעולה באירוע אקו מנשה בחממה האקולוגית בעין שמר

ברצוננו להודות לכם על שיתוף הפעולה הפורה סביב אירוע אקומנשה בט"ו בשבט.

אנו רואים בשיתוף הפעולה עם החממה לאורך השנים ברכה רבה להעלאת הנושא הסביבתי.

קיים פוטנציאל גדול לעשייה מבורכת בחממה ובסביבתה, ובהם יש מגוון גדול של מוקדי עניין, לימוד ואמנות סביבתיים.

לאור הצלחת האירוע ותגובות טובות שקיבלנו מהקהל הרחב, המע"א מנשה תשמח לשתף עמכם פעולה ליצירת אירועים נוספים בהמשך.

אילן שדה – יו"ר המע"א מנשה

*

עד כאן – תודות והערכות. ונותרה התהייה, שאי אפשר שלא להעלותה ברגעים חגיגיים אלה: במהלך קמפיין הבחירות האחרון, שוב "קנה" אילן שדה לבבות ותומכים בעין שמר. בין שאר ההבטחות שנזרקו לאוויר, הייתה הבטחה חוזרת (להבטחה בבחירות שקדמו לבחירות אלה...) להביא לידי גמר את ביצוע סלילת כביש הכניסה הדרומי. ועד היום – בעיקר בלה-בלה אחד ארוך ומתמשך (לא, חברים, זה לא גשם...).

כי אם כל כך כייף לו לשתף איתנו פעולה – אולי הגיע הזמן לעמוד בהבטחת הבחירות, באותו עניין ותיק ועתיק? אולי הגיע הזמן להפסיק להפריח בלונים, ולהתחיל לקדם גם נושאים שאינם קשורים ישירות לשיתוף הפעולה (עניין יפה לכשעצמו) - עם החממה?

או שאולי כבר מכינים במועצה האזורית, את הקמפיין הבא ואיתו רשימת "הבלונים" עם התודות, ההבטחות וההתחייבויות - שאף אחד לא מתכוון לקיים?

______________________


 

השבוע מתחילים!

לפניכם טבלת החוגים הנפתחים במחזור השני של חורף חכם. מי שלא הספיק להירשם ומעניין להצטרף לחוג מוזמן לעשות כן ולהודיע לצוות או למנחה.

שיהיה לכולנו חורף שמחמם את הלב!


יום ראשוןיום שנייום רביעייום חמישי
16:00שיישאר בינינו – מפגשים בין ילדים
עלווית מרקם

16:30סיפור, משחק ויצירה
(גן אורן
וכיתה א')
טובית שפירא

20:00ברכט ומעגל הגיר הקווקזי
קובי גרוסמן

20:30תזונה נשית
דגנית חננאלאימון לחיים במסגרת התקציב
שני מרצ'בסקיעל פינה ומוריס
פיט אברהמי

21:005 האלמנטים הסיניים
שמרית ספקטור        
החוג של טובית יתחיל ב-13.2.11.
 

  • החוג של שמרית יתחיל ב-14.2.11.
  • מועדון
    "סרט החורף הטוב"
    מתחיל בשבוע הבא 11.2 עם הסרט

הדוקומנטארי "החברה הכי גרועה בעולם" בהגשת אורן תירוש

– תרשמו ביומנים!


 


 

פותחים שבת

השבוע, "להקים בניין חדש" בהקשר לפרשת "תרומה", על הפרשה: עלי אלון.

------------------------------------------------------------------------------------

לאדם זרטל המון תודה על הדרשה היפה והמאלפת על פרשת "משפטים". לאחר הסבר כללי התמקד אדם בחלק הראשון של הפרשה העוסק בסוגיית העבד. אמסור רק מעט מן הדברים.

החוק העברי הקדום, אמר, נוגד את החוקים שהיו נהוגים בעולם התרבותי של אז. הסביר שהיציאה ממצריים שיחררה אותנו מן העבדות ולכן לפי התפיסה העברית אדם עברי לא אמור להיות עבד... תהה למה בכלל יש עבדות? מנה 2 גורמים לכך : 1. שבויי מלחמה, (היו המון שבויי מלחמה ולא ידעו מה לעשות איתם). 2. אנשים החייבים כסף רב ואינם מסוגלים לפרוע את חובם. החוקה הישראלית נמצאה כאן בסתירה מאד עמוקה: מצד אחד לא יודעים כיצד לנהוג כדי שלא יהיו עבדים, מצד שני יש עבדים! ואחרי שיצאו בני ישראל מעבדות לחירות, הישראלי איננו עבד יותר לאדם אחר, הוא יכול רק להיות עבד לה'. ולכן יוצרים מערכת חוקים שלא מופיעה בשום מקום בעולם, בעצם מייצרים צורה חוקתית ייחודית הכוללת כללים מוסריים מחייבים כלפי העבד: חייבים לשחררו לחופשי לאחר 7 שנים, אסור להכותו ולהתאכזר אליו, יש לאפשר לו לקיים את כל המצוות והחגים היהודיים ועוד, ועוד... לאחר שהעבד יוצא לחופשי הוא הופך לאזרח מן השורה מכל הבחינות. גם כלפי העבד הנוכרי יש להתייחס בדרך מוסרית ולזכור תמיד שהוא אדם ואין לפגוע. לסיום אמר שמדובר פה באחת החוקות החברתיות שהקדימה את זמנה בשנים רבות, חוקה יוצאת דופן בגישה ההומאנית שלה.

-----------------------------------------------------------------------------------------

חן, חן להדס זרטל וליואל גרוסברג על שירתם היפה. ענה


 

 

נר זיכרון ל...


 


 

הלה פינמסר ...................... 3.2.82

בתיה בן-משה ................... 5.2.74

אבי אבלגון ....................... 6.2.95

מרדכי (מוטקה) שדמון ....... 7.2.87

שורקה רוט ...................... 7.2.89

חנטקה בן פורת ................ 9.2.95

ויקטוריה אשכנזי .............. 8.2.83

ציפורה נריה ..................... 10.2.74

מלכה אבל ........................ 10.2.89

זלמן צמח ........................ 12.2.00

שרה פרנקל ...................... 13.2.02

אסתה שדמון .................... 13.2.02

סופי שלזינגר .................... 14.2.00

יעל קציר .......................... 14.2.01

חיים חדוותי ..................... 17.2.73

סוניה מילשטיין ................. 17.2.00

קלמן סיטנר ...................... 22.2.91

פולה אדיב ......................... 22.2.99

קורט הרץ ......................... 23.2.02

מנקה שברצברד ................. 27.2.02


 

כ י צ ר י ך פ ו פ ק ו ר ן ל ס ר ט ט ו ב


 

אחת היזמויות שתפסו אצלנו מקום טוב באמצע, היא "פופקורן הפקות".

השבוע המסך כולו של - חיים חננאל.


 

הצגה ראשונה: "החולמים"

משפחת מיכאלי מחתנת את הבן בחודש הבא. משפחת זליקובסקי מחתנת את הבת בעוד חודשיים. זו לא אותה חתונה.

ואין שמחה שלמה בלי סרט: איך ואיפה הכירו הילדים? בפסגת ההר בהודו, בזמן השירות הצבאי? בחברת ההיי-טק שעשתה אקזיט או בשלב התואר הראשון?

מרימים טלפון לחיים חננאל בפופקורן הפקות. מקבלים מחיר. ממש לא בשמיים – יוצאים לדרך. הולכים על האוסקר.

אצל משפחת יעקובי בעוד 3 שבועות – יש בר מצווה. לכול הילדים כבר עשו סרט,

אז לתאומים שלנו לא נעשה? בטח נעשה!

חיים חננאל לשירותכם – כי צריך פופקורן לסרט טוב.

*

פלאש-באק:

דור המייסדים: שנת 2000 - נורית קישיק אורן תירוש וחיים חננאל - מקימים את

"פופקורן הפקות". שלושתם - בוגרי בתי ספר לקולנוע וטלוויזיה.


 

ההתחלה: הכוונה הייתה להפיק לעין שמר בעיקר יומנים ופרויקטים לחגים.

לצד זה, כבר אז ראינו את הצורך גם לתת שירות לחברים ואת האפשרות לשווק את עצמנו החוצה.


 

חזון: אי אפשר בלי מילה לזכות

שי מרקם ז"ל, שהיה אז מרכז משק. שי גילה פתיחות וחזון, ואיפשר יזמות מסוג זה. בלי הרבה פסיכולוגיות והתלבטויות – העמיד את המשאבים הנדרשים לרכישת ציוד ראשוני, איתר ומצא לנו חדר - ויצאנו לדרך.


 

בלי לחץ: בהתחלה לא הייתה דרישה להחזיר את ההשקעה בציוד ואף אחד משלושת המייסדים לא קיבל ימי עבודה. גם לא ציפינו לכך. הכי חשוב – להתחיל לצלם, לערוך ולהוסיף צבע לאירועים ולחגים.

*

הצגה שנייה: "ימים ברקיע"

משפחת רביד חוגגים חוגגים לסבתא חנה יום הולדת 85. חתיכת סיפור חיים מדהים יש לה. ומרימים לכבודה מסיבה למשפחה ולחברים. מישהו אומר בארוחת ארבע: תגידו לא שווה שנצלם אותה? שתספר בעצמה לדורות הבאים – לפני שיהיה מאוחר.

מישהי אומרת: רעיון גדול! ואפשר בהזדמנות הזאת לצלם גם את הילדים והנכדים והנינים. גם אנחנו לא נשארים אותו דבר. שתהיה מזכרת לכולנו.

- מישהו יודע לביים, לצלם לערוך?

.... שקט. כולם מצליבים מבטים. ואז "הנוער" מקצה השולחן קופץ: זה בדיוק מה שעושה חיים חננאל "בפופקורן". הוא כבר עשה כמה כאלה.


 

פלאש-באק:

הפקות ראשונות: הפקה מסחרית ראשונה – סרט החתונה של ניר ויסברג עם ליאורה. מתברר שיש פוטנציאל להעביר את הפעילות לפסים עסקיים ואולי אפילו רווחיים.


 

עד כמה לא חשבנו כלכלית: אחת ההפקות הראשונה היה סרט למחזור בני מצווה (הכיתה של יותם מרקם ואור משיח). היינו חמישה אנשי צוות שצילמו במשך 3 ימים. אילו היינו מתמחרים את ההפקה כראוי – היינו מגיעים לתקציב של עשרות אלפי שקלים.


 

ממשיכים: בחמש השנים הראשונות נכנסה מעט עבודה מבחוץ, והמשכנו במתכונת של הפקה פה ושם – ללא חישוב ימי עבודה. עם הזמן – אורן תירוש לקח כיוון אחר ונורית התחתנה עם גן שמואל .


 

עושים חושבים: הגעתי להחלטה אישית וקיבלתי על עצמי לפתח את "פופקורן הפקות" כמקום עבודה ופרנסה. ומכאן הדברים התפתחו לחברת ההפקה של היום.


 

החלטה
: בשלוש השנים האחרונות, "פופקורן" במגמת עליה קבועה.

הייתי רכז התרבות (חצי משרה) והרגשתי שאני נשאב ל"פופקורן", ללא יכולת למלא גם את התפקיד בתרבות. קיבלתי החלטה ופניתי ל"פופקורן" במשרה מלאה.

*

הצגה שלישית – "סוכן סמוי"

דרינג דרינג...

- הלו? זה חיים חננאל?

- מדבר!

- כאן מנכ"ל מפעלי "העתיד בע"מ" אני צריך סרט בחירות (לעוד קדנציה), סרט

תדמית (שיעיד על כל ההישגים) וסרט שיווק (יש לנו קו חדש – מדהים!).

- רק תבחר! כבר הפקנו כל אחד מאלה – ואפילו יותר.

- מה זה נקרא יותר?

- סרטים דוקומנטרים, וידיאו קליפים – מה שאתה רוצה. וגם העלנו לרשת.

- אפשר לראות?

- בטח! באתר שלנו www.popcornhafakot.co.il

*

פלאש-באק

בדרך לעוד לקוח מרוצה: הופקו סרטים למטרות רבות ומגוונות. מיומני הקיבוץ, דרך שישים שנה למוסד, סרטים לציון ימי הולדת (מבני 85 ועד בני 12 ). סרטי תדמית לעסקים או מפעלים, לאירועים וחגיגות.


 

זכורה במיוחד: הפקה שאני במיוחד גאה בה, מבחינתי ציון דרך והישג מקצועי, הייתה "צבי, ציצי, צביקה". בהזמנת צאלה מור הפקנו סרט לציון 10 שנים לפטירתו של צבי מור ז"ל. הסרט נעשה בשיתוף פעולה עם נירה כהן ולדעתי הוא הטוב ביותר מבין ההפקות של "פופקורן".


 

שותפים נוספים: אחת החוויות המרעננות, היא להעסיק בוגרי מגמת קולנוע במוסד ובקורסים צבאיים כמו: דור מרקם, דביר בראון, ליגל מור.

הם סופר מקצועיים ואני לא מפסיק ללמוד מהם.


 

הצגה אחרונה: "שדרת סנסט"


 

"פופקורן" היום: מפיקים בעיקר סרטי תדמית לעסקים קטנים וגדולים, שמקומם ביו-טיוב. מתמחה במטפלים הוליסטיים ובמאמנים עסקיים.


 

כרגע בהפקה: סרט לחברה שנקראת "גן-גנית" שמייצרת מתקני חצר לגני ילדים

וגני שעשועים. החברה תרמה לקיבוץ בית אורן גן שעשועים גדול בעקבות השרפה ואני מלווה את תהליך ההקמה.


 

חיי מדף: יש אתר אינטרנט, כרטיסי ביקור, פליירים וחברות בקבוצה של אנשי עסקים השייכת לארגון פ.ל.א, שעוזרים לשווק אחד את השני . אני מאמין בשיטת- חבר מביא חבר. מבחינתי חברי עין שמר הם השגרירים הכי טובים שלי. מזמין את חברי עין שמר להפנות אלי משפחה שחוגגת בקרוב אירוע כמו בר/בת מצווה, חתונה, יום נישואים עגול, יום הולדת לסבים מבוגרים ועוד.

בתחום העסקי: מפעלים או עסקים קטנים הזקוקים לאמצעי שיווק אפקטיבי כמו סרט .

"פופקורן" היא הכתובת. כי צריך פופקורן לסרט טוב.

*

כותרות סיום: יזמות ויוזמה אישית הן ערך חשוב בחיים. חשוב לי לומר, שאדם מוצא עצמו לעיתים, עובד במקום עבודה כלשהו, אבל מרגיש שאיננו מוערך ע"י הצוות או המנהלים. מגיע רגע, שהוא רוצה לקחת אחריות על חייו, לנהל את עצמו, את הזמן שלו ואת האנרגיות -כדי לבטא את היכולות שלו.


 

ביזמות יש בעיקר הזדמנות. מצד אחד - לקחתי על עצמי את כל המחויבות והסיכוי ומצד שני, עם כל האחריות, להביא את ההכנסה הדרושה לכיסוי ההוצאות ותשלום שכרי - בסוף החודש.

למרות שזה דורש עבודה קשה והשקעה שמעבר לרגיל ולממוצע, אני מאמין שבסופו של יום זה משתלם ליחיד ולקהילה.

אני רוצה לאחל הצלחה ליזמים העתידיים ומבטיח לסייע ולייעץ לכל מי שיחפוץ.


 

* ___________ *


 


 

 

מזל טוב

לתמי ובני צמח להולדת הנכדה

בת לשי ועדי ואחות ליהלי


 

ברכות חמות לכל המשפחה


 

מהדרן מבקשים:

אם יש לכם

מראה (ראי) החל מגודל 20X20 ס"מ.

וגם

שמיכות וכריות.

נשמח לקבלם


 

 

פ ר ו פ י ל י י ח ו ד י


 

 

בהכירי את נתן וילנר, מנכ"ל מפעל הגומי, הכנתי עצמי לרגע בו ישאל אותי אם יש לי רעיון איך מקרבים את חברי עין שמר למפעל הגומי. בדיוק לפני שנה, בשיחה שקיימנו לעלון, עלה עניין מכרז לאיטום מנהרת הרכבת בקו תל אביב - ירושלים. נתן דיבר על הצפייה שלנו להיות המפעל שיזכה במכרז חשוב זה, דווקא בישראל. "אנחנו פועלים בכל דרך שהעבודה תימסר לנו. אני פונה לחברי עין שמר, שניסיונם או קשר אישי (פולטי, עסקי או אחר) יכול לתרום".

הבטחתי שעד סוף השיחה – אולי יעלה רעיון איך לקרב את החברים למפעל.

"בכל אופן ההזמנה לחברים עדיין תקפה"- הוא אומר גם השנה.


 

זה אומר שהמכרז עדיין לא הוכרע?

"עדיין לא. אבל הסימנים מראים שמאוד בקרוב תתקבל ההחלטה ואנחנו עדיין במירוץ. מקווים שנזכה בו".


 

נו טוב, כידוע רכבות בישראל לא יוצאות בזמן והרכבת לירושלים תמיד זחלה...

"יהודים מאמינים ש"מציון תצא הגאולה, אבל אנחנו למדנו שלא בהכרח, ולכן במקביל אנחנו בעוד 30 מכרזים ברחבי העולם. מאמינים שיש לנו להציע מוצר מצוין בתחום איטום מנהרות".


 

רכבת הרים

ואם כבר מדברים על רכבות, הייתה רכבת מסוג אחר שהעסיקה השנה את המפעל ומחלקת הרכש. "רכבת הרים מטורפת", כהגדרת נתן, "מחירי חומר הגלם – 'משתוללים'. אם בתחילת השנה עלות טון גומי טבעי עמדה על 1200$, עד סוף השנה עלתה ל – 5000$ (!).

טון SBR "רק" יותר מהכפיל את עצמו... מטורף לגמרי. תוסיפי לזה את שחיקת היורו – וככה מגיעים למצב בו גם הרווח שלנו נשחק".


 

אמרת לפני שנה, שחבל ההצלה למשבר הגיע מסל המוצרים הרחב שלנו. והשנה – איך התנהג הסל?

"המשכנו לגוון. בגיבוי המדען הראשי, נכנסנו עם משפחת מוצרים חדשה – אטמי ביובים. בקוטר של 1 מטר ועד 6-7 מטר. אני מאמין שזהו מוצר איכותי שיש לו שוק גדול".


 

"מהפכת אולם"

שנה מעניינת עברה על "עוגן הפרנסה" המרכזי שלנו. ותיקי התעשייה אומרים, שמהפך כפי שהתחולל השנה באולם הייצור – לא קרה כאן מעולם. נתן לוקח אותי לסיור, בו ניתן לראות איך השתנו סדרי העדיפות וקווי הייצור.

האולם המרכזי עומד היום לרשות מחלקת הפרופילים. "הבעלים יכולים להיות מרוצים" אומר בחיוך ומכוון אל כל אחד מאיתנו. למי שהכיר בעבר את האולם - השינוי ניכר היטב. את מקום צלחות קו הצינורות המסתובבות במרכז האולם, תפסו מוצרים אחרים.


 

פרט, הסבר ונמק את המהפך

"במסגרת המגמה של מעבר לפרופילים של תשתיות, כיום כל מוצרי המחלקה – הועברו לקו החדש. ניתן לייצר גם כמות גדולה יותר ובאיכות טובה יותר.


 

המכונה הזאת "אוכלת וטוחנת" כמויות חומר בקצבים שלא הורגלנו להן. עברנו למצב שבו הלחץ עבר למחלקת השיווק –

שרק יביאו יותר הזמנות בהתאם לכושר הייצור שגדל".

יש קושי להביא יותר הזמנות?

"פרויקטים שנסגרו ב 2009 לא בהכרח חודשו ב- 2010 ולמעשה שותקו. מקווים שיאושרו במהלך 2011.

במהלך השנה, הבנו שמשברים לא מסתיימים, הם רק מתחלפים באחרים... ובעצם מצב משברי הוא מצב קבוע ורק לובש פנים אחרות. לכן צריך "לדלג" ולהתאים עצמך להתמודדות עם המשבר החדש".


 

כתוצאה מהמשבר הכלכלי, חתכתם בבשר החי ופוטרו עשרות עובדים. השינוי וההיערכות החדשה – השפיעו מן הסתם גם על תחום כוח האדם.

"גדלנו בהיקפי עבודה, והוספנו עובדים שגבו מאיתנו מחיר מסוים. הכנסת עובדים חדשים מצריכה הכשרה ויש לכך מחיר. לא כולם נקלטים, שלא לדבר על אלה שכעבור זמן קצר מתברר כי אינם מתאימים. עוד תהליך שגובה את מחירו.


 

איך בא לביטוי המשבר במחלקות אחרות?

"מחלקת מוצרים טכניים – נפגעה גם היא אך התאוששה במהלך השנה, לאחר שהכנסנו מכונת הזרקה חדשה ומכבש, חזרנו לסל מוצרים ממוקד יותר ואיכותי יותר לתעשיות הרכב והתשתיות".


 

ערכי משפחה

אי אפשר לקיים שיחה על התעשייה - בלי מחלקת הסוליות שהייתה מרכזית כל כך, ולקחה אותנו הרחק – עד לבוסניה.

"ההרפתקה הבוסנית – הסתיימה השנה" מבשר נתן.

ומה למדנו ממנה?

"שכמו בנישואין צריך לדעת לבחור את השותף... אנחנו, למרות זאת, מאמינים בזוגיות ולכן יתכן, שעם שותף נכון, בזמן הנכון ובתנאים הנכונים – זאת עדיין אופציה.

חשוב לציין, שיצאנו מהקשר לא רק עם "הכבל המאריך". מכרנו את חלקנו בסכום שפיצה על ההשקעה שעשינו לאורך השנים שבעיקר הייתה בעלות הטיסות ותשלום לעורכי דין".


 

אם אנחנו בזוגיות – גם ב"ספינת הזוגיות" עם ק"ק עין שמר היו טלטלות קלות.

"אני יודע איפה אני חי ומי הבעלים. ער ומכבד את צורת החיים השיתופית. עם זאת, כמנכ"ל אני לא מרגיש מחויב רק לערך השוויון הקיבוצי (בסוגריים יש לי שאלה אליך- וכל החברים כן מחויבים?? אני: ברור שלא...). כי איך נוכל לטפח עובדים, איך נוכל למשוך עובדים טובים, כולל חברי קיבוץ, אם לא נמצא דרך לתחזק אותם ולתמרץ אותם?!.

כמנהל מפעל, אחד הדברים שלקחתי על עצמי הוא להתייחס לעובדים על פי תפקידם בארגון, רמת העבודה, האחריות,ההשקעה והתרומה, ולא על פי היכן הם ישנים בלילה".


 

ובכל זאת יש כאן בעיתיות. כי ברור שמי שאוחז בתפקיד ניהולי – יזכה לתגמול בהתאם, לא בהכרח על פי תרומתו הסגולית האמיתית.

"עברנו שנה קשה, שאחריה מצאה לנכון מועצת המנהלים לאפשר לי כמנהל, לתגמל עובדים על המאמץ. אני רואה בזאת זכות.

יתכן מצב שבו חבר הנהלה או עובד/ת משקיעים מעל ומעבר וגם תרומתם היא

בהתאם. זה הרי לא מצב שוויוני. לכן גם הגמול – לא יהיה שוויוני".

בתשבצים נהוג להגדיר "גומי" כחומר גמיש. התשובה לנושא מורכב זה תישאר גם היא גמישה.


 

כשמביטים קדימה - איזו שנה מסתמנת?

"אנחנו מנסים למצב את עצמנו בצמרת העולמית בין 4-5 החברות המובילות בתחום, עם דגש על ייחודיות ומצוינות במספר מוצרים. נתמקד במספר מוצרים – בשאיפה להגדיל את חלקנו בשוק ולהגיע להיקף מכירות גדול יותר.

צריך לזכור ולהזכיר שבסופו של יום ענף הגומי הוא עדיין ענף קשה, חשוף לתנאים חיצוניים קשים. אין מרווחים המאפשרים למגן עצמך מפני גורמים כמו עליה מטורפת במחיר חומרי הגלם שהייתה השנה.

ובאשר לאופן בו סיימנו את שנת 2010 – אני רוצה להיות זהיר".

___

בשעת ערב מאוחרת, כשיצאתי ממשרדי התעשייה, אמרתי לעצמי: "יוריקה!"

יתכן שבתשובתו של נתן בנושא הבונוסים, מסומן הכיוון להעמקת המעורבות של חברי עין שמר?

שהרי שום מוצר חדש, קוו חדש או הצלחה שיווקית מרשימה, לא זוכים לתשומת הלב והתעוררות ציבורית, לה זוכה בונוס צנוע או סופ"ש מפנק.

לא פשוט לנווט את ספינת התעשייה במים הסוערים של עולם העסקים - מצד אחד ובמים המקומיים - מצד שני.

נתן וילנר עושה זאת בהצלחה, כבר 5 שנים כמנכ"ל, עם צוות מסור ומתמיד של חברים ועובדים שכירים. מגיע להם שנסיר בפניהם את הכובע ונפרגן להם.


 


 

אורי ליס מרחיב בנושא

קו הפרופילים החדש:

קו האקסטרוזיה החדש, כולל שני מרכיבים עיקריים השונים מהקו הישן. החלק הראשון אקסטרודר גרמני גדול מהקיימים עד כה, וכן כולל "משאבת גיר". אקסטרודר זה מאפשר יצור פרופילים רחבים, ברמת דיוק גבוהה ביותר , ובספיקה גבוהה. החלק השני מתקן גיפור רציף גדול וארוך ,המבוסס על שילוב טכנולוגיית הגלים הקצרים ואויר חם והמאפשר לגפר כנדרש את הפרופילים הגדולים .

לקו יש מערכות בקרה ממוחשבת, השולטות בנתוני התפעול ( ספיקה,קרינה, טמפרטורה, מהירות וכו').

קו זה מאפשר כניסה לתחום חדש של פרופילים גדולים ברוחב של עד 400 ממ' וכן במישקל גבוה.

הציוד החדש והמודרני מאפשר ייצור ברמות דיוק גבוהות (סטיית תקן נמוכה) קצבי ייצור גבוהים , פחתים נמוכים ומכאן יעילות גבוהה.

נתונים אלו מאפשרים כניסה לתחום מוצרים חדש וכן לקהל לקוחות חדש, בשוק המקומי וביצוא.


 

ה מ ה פ כ ה ה ס י נ י ת


 

לפני מספר חודשים, נראו לפתע בשולחנות חדר האוכל המאוכלסים בעובדי התעשייה, פרצופים חדשים. בתקווה שלא אצא גזענית, אומר בכל זאת: היה ברור שאלה הגיעו מהקומונה האחות שבסין.

מישהו אמר: שווה לך. הם באו להרכיב את קו הפרופילים החדש בתעשייה.

קבענו להיפגש בתעשייה.

בראש הצוות אישה צעירה, גבוהה וחייכנית. והעיקר - דוברת אנגלית. הציגה עצמה כ"פולי". כאשר שאלתי אם זהו שמה מהבית, הסבירה שזהו שם בשביל לקוחות החברה במערב. אמא ואבא קוראים לה שו ז'יאה לו (Zhou Jia Lu ).

מספרים, שכמה גברים במפעל (שעברו את גיל העמידה) הסתחררו קלות מיופייה של פולי ועד היום שמה מעלה בהם חיוך רחב....

היא ילידת שנחאי, בת יחידה, מהנדסת מכונות בת 28 , רווקה וזהו ביקורה השלישי בישראל. תחביביה – קריאה וצילום.

"לפני ביקורי הראשון בישראל, אמרו לי שמסוכן, אבל גיליתי שלגמרי בטוח כאן. מצאתי אנשים מאוד פתוחים ידידותיים ויש תחושה של משפחה".

ואיך את מתרשמת מהחבייירים בתעשייה?

האנשים איתם אני עובדת – מאוד מקצועיים, על רמה גבוהה וידע רב בתחום. הבוס שלי אומר שהם מאוד מנוסים – וזה לא ככה עם כל לקוח. אני בכלל אוהבת לעבוד עם ישראלים".

במהלך הפגישה אני מבחינה שחבריה לצוות, גולשים לאתרי החדשות בסין. מה כתוב היום? "הכותרות מוקדשות למזג האוויר. קר מהרגיל. חוץ מזה 61 תיירים נעלמו בטייוואן". (נו, לך עכשיו תחפש מחט בערמת שחת...)


 

מה קשה לכם כאן?

פולי מתייעצת עם שני הגברים השותפים לצוות ומדווחת: "לשניהם מאוד קשה להתרגל לאוכל. זהו ביקור ראשון עבורם. אני למדתי לאכול חומוס – ומאוד אוהבת את זה.

אבל חסר לנו בשר חזיר ברוטב סויה"


 

איך אנחנו נראים לעיניים זרות?

פולי צוחקת במבוכה: "דיברנו בינינו על זה שאתם מדברים עם המון הבעות פנים ותנועות ידיים. אצלנו זה לא מקובל. אבל חשוב לי לומר שאנחנו מאוד מעריכים את הכנסת האורחים החמה שלכם". הסברתי שקוראים לכל זה ביחד "מזרח תיכון".