ב-8 במרץ 1857 החליטו מאות פועלות במפעלי הטקסטיל בניו-יורק, שנמאס להן משעות העבודה הארוכות, מהשכר הנמוך ומתנאי העבודה הבלתי אנושיים, שהורעו עוד יותר עקב הכנסת מיכון למקומות עבודתן, ופתחו בשביתה, שפוזרה בכוח על ידי המשטרה. אולם הרושם שהותירו אותן נשים אמיצות היה כה עז ומפתיע, עד שהוחלט למסד את התאריך ולציין אותו מאז בעולם כולו.
ההפגנות הפכו למסורת, וב-8 במרץ 1908 צעדו 15,000 נשים ברחובות ניו יורק בתביעה להטבת תנאי שכר, עבודה וזכות הצבעה.
שישה ימים לאחר הפגנה זו נספו בשריפה בבית חרושת לבגדים בניו יורק 140 נשים, באירוע המכונה Triangle Factory F
ב - 1910 נערך בקופנהגן לראשונה כינוס נשים בינלאומי, והוכרז על יום האישה הבינלאומי. שנה לאחר מכן כבר צוין יום זה על ידי מיליון בני אדם באוסטריה, דנמרק, גרמניה ושווייץ. יום האישה הבינלאומי מצוין במדינות רבות בעולם, ובהן ישראל, מוקדש לבחינת השתלבותן של נשים בכלכלה, בפוליטיקה ובחברה ולציון הישגיהן בתחומים אלה. ואיפה אנחנו? תקראו בעמוד הבא.
למרות החשיבות שנותנים ליום זה, יש כאלו הרואים בו כמנציח את אי השוויון בין המינים השונים. משמע, עצם קיומו של יום זה מבטא את חוסר השוויון בין נשים וגברים. הטענה היא, שאם היה שוויון לא היה צריך לציין יום זה, ולכן הוא סממן נוסף של אפליה.
ליידי גודייבה
לרגל יום האישה הבינלאומי, שיצוין בשבוע הקרוב יצאנו לבדוק מה מצבנו, איך מתפלגת האוכלוסייה ובעיקר - איך בא לביטוי הכוח הנשי אצלנו.
בעין שמר – 291 חברים. מתוכם – 179 חברות.
כלומר: 61% חברים הן בכלל ... חבייירות. רוב זעום לאסטרוגן – אבל עדיין רוב.
זהו רק חלק מהתמונה, כי סך כל האוכלוסייה הבוגרת עומד על 410 (כולל בנים בעצמאות כלכלית, סטודנטים, תושבים ועוד מעמדות ומעמדים). פירוש הדבר שהמוגדרים "חברי קיבוץ" מקבלים מהיציע חיזוק של 70%. (יציע 5 בבלומפילד – המום!)
ובכל זאת, גם כאן שומרות הנשים על רוב זעום: כי 219 הן נשים (53% בעזרת המחשבון)
למרות שלא שואלים אישה לגילה, פילוח הנשים לקבוצות גיל מספק את התמונה הבאה:
♀ בגילאי 30-50 – 63 נשים
♀ בגילאי 50-70 – 80 נשים
♀ בגילאי 70-120 – 36 נשים
בולטת מאוד העובדה, שסך כל הנשים בגיל העבודה הוא 143 שזה אומר 79% אחוזים
מהחברות בהחלט "מספקות את הסחורה".
במה הן עובדות?
אז ככה: 54עובדות ב"בית" – 49 עובדות בחוץ. ולזה לא צריך מחשבון.
ובכל זאת כשיורדים לפרטים:
7 בלבד עובדות בתעשיות שלנו, שזה 3.9% נתון די מביך. כי הרי שם הלחם והחמאה.
כצפוי, רובנו עובדות בענפי שירות ומרכזי רווח בקהילה, שחלקם מפרנסים יפה.
9 חברות לקחו על עצמן יזמויות, שרובן מראות תוצאות יפות.
נתון מעודד נוסף:
7 חברות מנהלות ענפים או פעילות כלכלית, ביניהם כאלה שמראים שנה אחרי שנה תוצאות עסקיות יפות (מוזיאון החצר, מטבח, כלבו, חינוך ועוד).
לכן, בולט לרעה מספרן הנמוך של נשים בדרגי ניהול בכירים בתחומים הכלכלים.
שנאמר: נשים לא באות לעבודה – נשים באות לעבוד. עניין למחשבה
ומה עושות "הבנות" מעבר לשעות העבודה? כי ברור שלבעל צריך לדאוג, וגם לילדים, להורים ולכלב.
כידוע, במקומנו ועדות לרוב שצריך לאייש. בדקנו ומצאנו, שיש רוב לחבייירות גם בניהול הועדות וגם בחברות בועדות: 10 ועדות מתוך 18 – מנוהלות ע"י נשים. גם לזה לא צריך מחשבון.
המשך ←
ומה יהיה? פולנים טובים אומרים שיהיה רע …
אבל אם בודקים בגזרת הדור הצעיר – אנחנו עומדים כרגע על 54 נשים קטנות מתוך
123 סך כל הילדים בעין שמר. שזה באחוזים - 43%.
יש שיגידו מיעוט. אנחנו נגיד: כן אבל של המין החזק.
או שמא, למרות הכל, העתיד טמון בביצים ...
ועידן יגודה אומר: מצבנו לא רע. מה אתם אומרים? מה שלא תגידו, רק אל תשכחו להביא להן פרח ביום שלישי ה- 8.3.11 – יום האישה הבין לאומי.
(באיסוף הנתונים סייעו: עידן יגודה - מש"א; צביה ויסברג – הנה"ח)
מזל טוב
לאפרת ואיתן – להולדת הבן אביב
אח - לגיא
נכד - לרותי ויובל בן מיור
נין - למרים בן מיור
ברכות חמות לכל המשפחה המורחבת
מזל טוב
לנילי ואבנר – להולדת הנכדה
בת לכנרת ואיתמר
ברכות חמות לכל המשפחה המורחבת
לעינב שם-טוב
המשתחררת, בשעה טובה, מצה"ל
הרבה איחולים להצלחה באזרחות
ועדת קשר וצעירים
ליידיס אונד ג'נטנמנס
"החלטורה" - במופעה!
מוזיקה מקורית בעברית, בסגנון יווני - בלקני – ים תיכוני
בקיבוץ עין שמר, סטודיו "ארטנס" (ליד החממה)
יום חמישי, 10.3.11 בשעה 21:00
בר משקאות - במקום
בתכנית: מוזיקה, רקדנית בטן, צלחות
משתתפים: נועם גבע – שירה ובוזוקי * דרור פרקר – כלי הקשה * אביב רם – בס * אורי אפלבוים – קלרניט ושירה * איתמר ברק – גיטרות * אייל ניסקו – קלידים ואקורדיון *
מעיין בן דוד – ריקודי בטן
25 ש"ח בכניסה לחברי עין שמר (הסכום מיועד לכיסוי עלויות בלבד)
מוזמנים להביא חברים!
מבצע השבוע - בהדרן
שטיחי כניסה בשלל צבעים לבית רק 19.00₪ איפה? בהדרן!
חורף חכם
- ביום א' 6.3.11 – לא יתקיים החוג של טובית. המפגש הבא ביום א' 13.3.11.
- ביום ו' – 11.3.11 – במועדון הסרט הטוב, הבחירה של נירה כהן: "עג'מי".
- החוג של קובי גרוסמן לא יתקיים בשבועיים הקרובים. הפגישה הבאה ב- 23.3.11
חפצ-חן
בימי שישי הקרובים (4.3.11 ו- 11.3.11 ) – חפצ-חן לא יהיה פתוח לקהל.
בשאר ימי השבוע – פתוח כרגיל.
לאלמוני/ת שהשאיר/ה שקית צעצועים יפים בבית תינוקות
תודה רבה!
פורים ילדים: עדכון תאריך: יתקיים ביום ב' 21.3.11
נר זיכרון ל...
משה איתן ................. 2.3.64
שמואל שועלי ........... 2.3.88
איז'ק לוטן ................ 5.3.89
לואיס גורן ................ 5.3.01
רחל מצקין ............... 7.3.97
מאשה יגודה ............. 8.3.96
אהרון שדמון ............ 10.3.70
צבי דקל ................... 10.3.89
מיטק זרטל .............. 12.3.93
רקפת לינדר-שפירא ... 13.3.97
אריה שמרי .............. 13.3.78
זכריה סל ................. 14.3.63
שרה מרקם .............. 14.3.06
אבשלום בן יהודה ..... 15.3.78
יעקב דז'יואן ............ 20.3.72
אריה תלמי .............. 20.3.87
מרים דז'יואן ........... 20.3.87
שלמה לוי ............... 21.3.94
יצחק גרוסברג ......... 23.3.85
משה גרוסמן ........... 25.3.98
לוצ'יה איזנבלט ....... 27.3.06
שרנקה זרטל ........... 30.3.91
חנה ארליכמן .......... 31.3.06
חריש בלב
השנה היא 2026. רק 15 שנה מהיום.
כותרות העיתונות הארצית, מדווחות על מהומות אלימות בין תושבי חריש החרדים לתושבי הכפרים הערבים. בתמונות המלוות – שני הצדדים עטופים בבגדים שחורים. הגברים עטורי זקנים. קשה להבדיל מי יהודי מי ערבי.
ממשטרת וואדי ערה, חדרה וזיכרון יעקב – מאיימים: "אם יהיה צורך, נמלא את רחובות חריש, קרע ואום-אל-פאחם בשוטרים שישמרו על הסדר".
בכותרות המשנה, מצוטטים אנשי משרד הרווחה ומחלקות הרווחה של הישובים: "אין לנו אפשרות לטפל באלפי הנזקקים לטיפולנו. כולם ידעו שזאת פצצת זמן מתקתקת".
ממשרד התחבורה, מדווחים על עליה דרמטית במספר תאונות הדרכים באיזור.
בבית החולים הלל יפה, כל המחלקות, אבל בעיקר מחלקת היולדות – קורסות. האוכלוסייה גדלה בשנים האחרונות, במאות אלפי תושבים. מי שיכול - מפנה עצמו לבתי חולים מרוחקים.
ובראש השנה משרד הפנים משחרר הודעה חגיגית: "העיר החרדית חריש היא כיום העיר הרביעית בגודלה בישראל מעל 120.000 תושבים".
במוסף "הארץ" מראיינים את חמי בר אור מחיפה: "במהלך שנות, המאבק לפני 15 שנה, עשיתי כל מה שיכולתי לנער את תושבי האזור.
תושבים באזור אמרו במפורש, שמעדיפים פיצוץ אוכלוסיה יהודי, לא חשוב אם אוכלוסיה איכותית או לא, על אוכלוסיה ערבית. אז יש להם היום פיצוץ!
אמרתי להם ב- 2011, שכתושב חריש היום – אם תוכנית הממשלה תצא לפועל, לי יש לאן ללכת. אני לא בטוח שלהם יש לאן ללכת ולכן כדאי שיתעוררו".
* * *
עד כאן תסריט האימה העתידני. מכאן חזרה לעובדות ולמציאות.
מנהיגי המטה למען חריש והאזור: אריק חצור (מענית) וחמי בר-אור (עדיין מחריש...), עוברים מיישוב ליישוב בניסיון לעורר אותנו למאבק, שחשיבותו לעתידנו ולאיכות חיינו – היא עצומה.
משל ונמשל
ב- 1994 החלו בהקמת העיר אלעד, שיועדה לאוכלוסיה חרדית ויהודית לאומית.
הדתיים הלאומיים - גורשו. לאחר כ- 10 שנים הפכה לעיר חרדית עם צמיחה דמוגראפית מהגבוהות בארץ (6.3% בשנה) עם נטל סוציאלי גדול. כרגע יש דרישה מקיבוצי האזור למסור שטחים חקלאיים – כדי לאפשר התרחבות נוספת של העיר.
לחריש, הוקמה ועדה מרחבית לתכנון העיר העתידית. סמכויותיה כפולות ומכופלות.
ועדה מכורה שכל חבריה – קשורים לש"ס.
על פני השטח מדברים על כ- 60.000 תושבים חרדים (סדר גודל של חדרה). אך זוהי רק ההתחלה.
המשך ←
כשפותחים את קיפולי המפה מגלים, שאחרי השלב הראשון תשלח העיר זרועות חמדניות לעבר שטחים חקלאיים של ברקאי, אום-אל-קוטוף, מצר, קרע, ברטעה וכל הגבעות הירוקות שביניהם.
הירוק היום שחור מאוד
על פניו אומרים לנו "רק" 60,000 תושבים חרדים. אבל לאחרונה הוגשו בקשות לאישור תשתיות מים לעיר של 150,000 תושבים! גדולה יותר מנתניה.
העיר חריש תאכל ותעכל את השטח הירוק היחיד שנותר "בין חדרה לגדרה". הגבעות הירוקות שבין מצר, קציר וקרע - יאבדו לנצח.
שכונותיה "יחבקו חיבוק דב" קיבוצים, כפרים ערבים וישובים קהילתיים יהודיים. הכול הולך ללבוש שלמת בטון ומלט כעורים, חלק מחזון "האבות המייסדים". הקו המוביל - להיכנס עם שכונות העיר החרדית חריש לתוך הכפרים הערבים. לנגוש ולנגוס – שלא ירימו ראש.
חזון האבות המייסדים
ברור, שאם אנחנו לא נתעורר בזמן מ"סוטול הצהרים" המתמשך שלנו - עסקני ש"ס ושריה הולכים להגשים את חלומם הרטוב: עיר סוציאלית.
תקראו שוב: לא סוציאליסטית – סוציאלית!
איך זה יתממש? ככה:
שר הפנים (מש"ס) יעצב עם יועציו "מסמך נאמנות" המגדיר את האוכלוסייה הרצויה.
המסמך יכוון לתושבים פוטנציאלים ללא אופק או אמצעי פרנסה, עם בעיות תעסוקה מורכבות, וללא יכולת השתכרות.
שר הבינוי (מש"ס) - יתכנן, יבנה ויציע להם דיור בזיל הזול.
וביחד שניהם יסחטו את תקציבי המדינה – באיומים המוכרים על פירוק הגועלציה.
ושר הרווחה ... טוב הוא פה רק עד הג'וב הבא. לא בראש'לו.
אפשר עדיין לעצור ולשנות החלטות ממשלה
כצעד ראשון, בא להציע התמחות בעבודה סוציאלית, כי הדרישה באזורנו רק תלך ותגבר.
אבל אם להיות רציניים, אפשר גם ללמוד מהמאבק המוצלח שהובילו אזרחים אמיצים, שעצרו את התכניות המפלצתיות בחוף פלמחים.
אריק חצור מזכיר: "כאשר התחיל לפעול המטה למען חריש והאזור – הטרקטורים כבר היו בדרך. הצלחנו לעצור אותם. לכן - אסור להתייאש".
חמי בר-אור משרטט 3 קווי יסוד:
- מאבק על גבולות התכנון – שמירה על גבולות תמ"מ 6.
- "חיה ותן לחיות" - דרישה לישוב פלורליסטי, מותאם לכל סוגי האוכלוסייה בסביבה.
- מאבק ירוק לשמירת השטחים הפתוחים – מנכסי הטבע האחרונים שנותרו בסביבה.
צריך להיות ברור, שאם יתממש חזון ש"ס, יהיו כאן 100-150 אלף תושבים חרדים, שימחצו ישובים ותושבים המתגוררים כאן.
קיימת אפילו סבירות, שיהיו מספר ישובים יהודים, שיינטשו ויהפכו ליישובי רפאים.
שרק לא נירדם בשמירה.
שלמה המלך
פינת עין שמר
הטור של שלמה בורלס
השבוע ישבתי כהרגלי בארוחת הבוקר בחדר האוכל. ומאוד נהניתי מהחברה.
אבל הרבה פחות נהניתי מאווירת אי הוודאות של כולם.
הצטרפו מספר חברים, שתמיד יהיו יותר צעירים ממני ...
הוויכוח התחמם. הנושא היה בניית דירות חדשות ובניית שכונת ההרחבה.
ההרגשה הייתה שאף אחד לא יודע באמת שום דבר. שיודעים אצלנו לדבר ולדבר ולדבר –אבל לא לעשות.
הסכמנו, שבאופן כללי – לא יודעים לקבל אצלנו החלטות אמיצות שאפשר גם לבצע אותן.
נושא שהדאיג את כולנו בשולחן היה, שאין אפשרות לקלוט אצלנו אוכלוסייה צעירה איכותית.
כולנו מסתכלים על מה שקורה בקיבוצים סביבנו. שם קולטים, בונים, צומחים, עושים שינויים ומרוצים מהם. ורק אצלנו חושבים כל הזמן.
הגיע הזמן שנתחיל גם לפעול להתיר את הפלונטר שיש לנו כאן.
לדעתי, צריך לקדם את תכנית השינוי, לתת לצעירים בני 30-40 לנהל את קרן הפנסיה שלהם לפי רצונם. החיים לימדו אותנו, שלא תמיד אנחנו יודעים מה טוב בשביל הצעירים שלנו.
לכן אני מציע להפסיק להיות "האח הגדול" – כפי שנהגנו בעבר עם בנינו ובנותינו, כאשר חשבנו שאנחנו יודעים מה טוב בשבילם.
לא צריך לעמוד מולם – צריך לעמוד לצידם. אבל לתת להם ללכת בדרך שלהם.
לדעת לשחרר. לתת להם לגדול ולצמוח – לפי הנכון להם, לדור שלהם, לחברה בישראל ובעולם. גם אם זה קשה לנו – זאת המציאות.
ולא לשכוח לאחל להם בהצלחה!
* * *
אנו, החברים הוותיקים יחד עם הסבים ועם ההורים של הצעירים – בנינו קיבוץ גדול ויפה שטוב לחיות בו בנוף הפסטורלי. כי פשוט רצינו לעשות ולחיות – קיבוץ.
מה לעשות – הזמנים השתנו ולצעירים של היום זה כבר לא מתאים.
הם רוצים לעשות קיבוץ אחר – שלא יהיה בו "אח גדול" שיושב להם על הראש.
כאבא וסבא – אני מודה שאני לא יודע מה טוב לנכדיי. זהו דור אחר עם חשיבה אחרת, שהעולם סביבם – שונה לגמרי מזה שהיה לנו.
לכן, בגאווה ובצניעות, אני מברך אותם שילכו בדרכם - כפי שמתאימה להם.
אנו הפנסיונרים צריכים לדאוג לעצמנו לפנסיה מכובדת. אם אפשר של 3500 ₪ מהקיבוץ
ו- 1900 ₪ מביטוח לאומי. בלי יישורי קווים! למה? כי למי זה נחוץ?
אם אפשר, גם בונוס שנתי של לא פחות מ – 2000 ₪ .
אפשר להוסיף עוד אפס קטן. זה לא מזיק ... זכינו בזאת בזכות ולא בחסד.
אבל אם לא נתקדם לשינוי – הכול יתפרק בין הידיים וילך לאיבוד.
לסיום יש לי בקשה: אם יש שותפים או אפילו שותף אחד או שותפה, להרגשות ולמחשבות שאני מבטא, בבקשה כיתבו גם אתם לעלון. אל תשאירו את הדברים בדיבורי מדרכות ושולחנות חדר האוכל. זה לא מוסיף בריאות. כל אחד יש לו מחשבות הרגשות ודעות – רק צריך לדעת לחדש ולהתחדש ולא להיתקע עם מחשבות של פעם. זה לא בריא.
באהבה – שלמה בורלס
כדאי לדעת ש...
קיים ארגון בשם "דעת", אליו ניתן להתקשר ולדבר עם אחות או רופא שנותנים הסבר ומידע על כל מיני שאלות רפואיות אישיות (מהות המחלה, דרכי טפול, הסבר מפורט ועוד). מתקשרים אליהם טלפונית והחומר נשלח ישירות הביתה בדואר ישראל ( לא עובדים עם דוא"ל E-MAIL ) הם עושים זאת בחינם ובהתנדבות במסגרת "יד-שרה" ובשיתוף עם המרכז הרפואי הדסה.
פניתי אליהם במשהו אישי וממש התפעלתי מהמהירות והיעילות שהפגינו. שלא נזדקק, אבל מי שצריך מוזמן לפנות ולהיווכח בעצמו. להלן פרטי הארגון:
"דעת" מרכז מידע לציבור בנושאי בריאות, מספק חינם תשובות לכל שאלותיכם האישיות בענייני בריאות !!! מידע רפואי ללא תשלום, בעברית ובאנגלית, המסייע בהבנת הטיפול-הרפואי יישלח אליכם חזרה בדואר רגיל.
מס' הטלפון לשאלותיכם : 02-6444500
פותחים שבת
השבוע, "מדינה אחת, פעמיים ים" ספירת מלאי בשירים, בהקשר לפרשת "פְּקוּדֵי", על הפרשה מירב חופי.
----------------------------------------------------------------------------
ליסמין גבע המון תודה על דרשה ייחודית על פרשת "ויקהל". בדרשתה ערכה יסמין השוואה בין ניהול בניית המשכן ע"י משה רבנו, לניהול בניית בית המקדש ע"י שלמה המלך. היא ניסחה את ההבדלים בין שני המנהיגים כך: 1. משה הולך בקטן- כלומר בונה משכן מַרְשִים, אך רק מתוך הקיים, לא מייבא ולא קונה, בניגוד לשלמה המנהל פרויקט שאפתני ויקר. 2. משה הולך בטוֹב עם בני עמו– אינו מחייב לקחת חלק בבנייה, הכל וולונטרי... לעומתו שלמה מעסיק אנשים בכפייה, בעבודה קשה ומשעבדת, ומטיל מסים כבדים. 3. משה שם את ה' במרכז ולא את עצמו. לעומת שלמה שראה בפרויקט הישג אישי הנזקף לזכותו ומפאר את שמו.
לסכום, אמרה שנעשה כאן צדק, כי שלמה אמנם קוצר את השבחים, אך הרודנות שלו עולה לו במחיר כבד, היא מובילה לתסיסה ומִרמוּר. עוד בימיו מורד בו ירבעם בן נבט אשר הופקד מטעמו על השבטים שבָּנוּ את המקדש בסבל גדול. ומנגד, דרכו של משה מובילה את העם לשתף איתו פעולה ולחוש תחושת גאווה וסיפוק עם הקמתו של המשכן.
-----------------------------------------------------------------------------------------
להדס זרטל, לגיורא פיידמן ולקובי גרשוני תודה על שירתכם ונגינתכם היפות. ענה
"ונשמרתם לנפשותיכם"
לאחרונה מתרחבת התופעה שחברים מחנים את רכבם במקומות אסורים לחניה - בקרבת ביתם, לאורך כבישים או ב"מפרצים" (שהם דשא שנהרס...)
להזכירכם – חניה מסודרת היא דרך חיים שעין שמר החליט עליה ברוב גדול.
הנימוקים שהיו להחלטה:
- חניות לא מוסדרות = נסיעה על דשאים ומדרכות (כמו למשל החניה מאחורי מגורי הצעירים לאורך גדר הקיבוץ).
- חניה לאורך הכבישים - מפריעה לרכבי שירות (לדוגמה, עגלת הנוי או מכונית האשפה שלא מצליחה לעבור בכמה מהשכונות.)
- והכי חשוב – חניה לא מוסדרת מהווה מפגע בטיחותי חמור
ומסכנת ילדים וחברים בקיבוץ.
על יישום ההחלטה הייתה ממונה ועדת הבטיחות שפעלה בצורה יוצאת מהכלל,
לרווחת החברים. לצערנו, עדיין לא נמצא מרכז חדש לוועדה, ולכן גם לא הוקם צוות אשר יסייע לו ליישם את ההחלטה.
אני פונה לחברים שחונים בניגוד להוראות – למרות הרצון לחנות ליד הבית, התאפקו והתחשבו ברווחת כל החברים! אם אתם צריכים להוריד או להעמיס משהו – עשו זאת בתוך חצי שעה ופנו את המקום שלא מיועד לחניה!
כמו כן אני פונה לכל מי שהנושא יקר לליבו, כאלה שמילאו את התפקיד בעבר וגם חדשים – בואו להתנדב ולהיות "נאמני בטיחות".
מהו תפקיד הנאמנים?
- להעיר לחונים שהם עוברים על החלטות.
- במידת הצורך – לרשום "דו"ח" לבעל המכונית החונה
המעוניינים מוזמנים לפנות אלי בדוא"ל או בתא הדואר.
זכרו:
חניה מוסדרת מגינה על עוברים ושבים ותורמת לרווחת כולנו.
פגיעה בהחלטות - פוגעת בכולנו! יוסי בוריס
פורים סובב עולם יוצא לדרך
נא להתחפש בהתאם
סיני יפני תימני ועוד....
ואל תשכחו שמחסן התחפושות מחכה
אז קדימה להתחיל להתארגן ולרוץ
כי למנצח יש פרס פיצוץ
הטיסה תצא בזמן. ביום שישי 18.3.11
בשעה 21:30 עליה למטוס
ובשעה 22:30 אנחנו ממריאים
עם תחרות התחפושות והמשך ההופעות
אז להתראות בשדה התעופה עין שמר
טרמינל חדר אוכל
על ימים, שעות ופתיחת מחסן התחפושות
נעדכן בהמשך