מזל טוב
לשני ואליעזר דור – לרגל
נישואיהם
לשמוליק בראון,
אדווה ודביר
לשולה וג'קי רומנו
ברכות חמות
לכל המשפחה
מזל טוב
לאילנית
ואלעד יגודה – לרגל נישואיהם
שפע ברכות
ליוסי יגודה, יובל, דגנית, עידן
ובני משפחתם
ולכל הדודים ובני הדודים
מזל טוב
לנורית ורובי משיח
להולדת הנכדות התאומות
בנות להגר ואמנון
אחיות לנועם ונבו
ברכות חמות לכל המשפחה
המלצות השבוע
1. שמן טיגון – לא
בכיור! // המלצתו של אילן יגודה
אתם יודעים מה
לעשות בפסולת של שמן בישול או טיגון?
יתכן וחלקנו שופכים את השמן לביוב שבכיור או לאסלת
השירותים.
אך זוהי פעולה מוטעית הגורמת נזק בלתי הפיך גם לצינורות
הניקוז וגם לסביבה.
דוגמא לפגיעה הסביבתית: ליטר שמן הנשפך לצנרת הביוב או
לאדמה – יכול לפגוע במיליון ליטר של מים!!
זוהי כמות המים שצורך אדם אחד ב- 14 שנות חיים.
לכן, אני מציע גם את העצות השימושיות הבאות:
1.
ראשית – יש לחכות. כן, לחכות
שהשמן יתקרר.
2.
לשפוך את שאריות השמן לבקבוק
פלסטיק משומש (שתיה קרה וכד')
3.
לסגור את הבקבוק ולהשליכו למיכל
האשפה הציבורי.
כולנו צורכים מים ובידנו
הבחירה לשמור על איכותם. המידע שכאן חשוב וכדאי שכל אחד מאיתנו ימצא דרך להפנים
אותו וגם ליישמו בחיי היום-יום.
2. איך
לחיות טוב יותר אחרי היציאה לפנסיה
חברה, שביקשה לא להזדהות, העבירה את הקטע הבא: לפי
מחקרים, רוב האנשים הופכים מרוצים יותר מחייהם עם הגיל. הנה 4 אסטרטגיות שמציעים
מומחים לחיים טובים, לאחר יציאה לגמלאות:
1. שימרו
על סדר יום: אחד המפתחות לחיים טובים לאחר יציאה לפנסיה הוא לעשות בדיוק מה שעשיתם
לפניה: לקום בבוקר, להתלבש, לצאת מהבית, להמשיך לבשל, לעשות ספורט, והכול במסגרת
של סדר יום מתוכנן. מחקרים מראים, שאנשים ששומרים
על הסטנדרטים האישיים שלהם - נוטים להיות מאושרים יותר.
2. חזקו
קשרים: קשרים זוגיים וחברתיים מספקים, יגרמו לכם להיות חיוניים ומשמעותיים לאחרים.
זה הזמן לחדש קשרים עם חברים ותיקים, לרכוש חברים חדשים, לפתח תחומי עניין משותפים ולהקדיש יותר זמן ומחשבה
לצרכיהם של בני הזוג ובני משפחה.
3. עשו
דברים מעניינים: אל תזניחו את המוח שלכם. למדו משהו חדש, פתרו תשבצים, סודקו וכד'.
מחקר מצא שגימלאים המבלים 6 שעות בשבוע בפעילות שכלית מאתגרת נוטים להצהיר יותר על
שביעות רצון מחייהם.
4. התנדבו:
מחקר חדש מצא, שביצוע חמישה מעשים טובים בשבוע למען הזולת, מגביר באופן משמעותי את
תחושת הסיפוק שלנו בייחס לחיינו.
אפשר להצטרף לעבודה קהילתית, כמו סיוע בבית ספר המקומי,
לשמור על הנכדים, להזמין את בני המשפחה או חברים, לצאת לבילוי משותף וכד'.
וההמלצה החשובה ביותר: תוחזר לאלתר למחשב למערכת העלון תוכנת אופיס 2003! העורכת לא מסתדרת עם החדשה. סליחת הקוראים מתבקשת – אם העלון נראה לכם אחרת
...
אהבה
בת עשרים
שיחה
עם קרן משיח
לאחר 20
שנים, שתחילתן בהריון עם בתה אור, מסיימת השבוע
קרן משיח, שירות מסור במטבח ובחדר האוכל.
צריך להיות
עשוי מחומרים מיוחדים, כדי למשוך בעול ועדיין לקום כל בוקר עם אהבה למקום ולאנשים. וקרן אכן עשויה
מאותם חומרים של אהבה, חריצות, נתינה והרבה נשמה.
היטיבה
לנסח גלי יגודה בדברי פרידה: "20 שנים הן זמן ארוך בכל תחום חיים, עבודה,
נישואין, ילדים. בזמן הזה גדלים ונעשים חכמים. בזמן הזה שוקעים בהרגלים ומייחלים
להרגלים חדשים".
ולנו, לפני
שנפרדים, יש עוד כמה שאלות לקרן.
נכון
שעבר המון זמן ובכל זאת - זוכרת למה הלכת לתחום?
גם אם זה
לא ישמע צנוע, זה בא מהמקום של רצון לעשות
טוב לזולת. האוכל הוא אחת הדרכים לפנק ולהעביר אהבה - דרך החך.
ההחלטה
ללכת בכיוון החלה להתבשל, כאשר ליאורה מאסטרו ואני עבדנו עוד בתקופתו של הטבח -
שלמה לוי הזכור לכולנו.
יום אחד
יצא שלמה למילואים ונשארנו שתינו חסרות אונים: מה עושים? איך מבשלים ארוחה?
חוסר
הידיעה מה עושים עכשיו – הוא מצב שאני לא אוהבת להיות בו. ולכן החלטתי שצריך ללכת
ללמוד את העניין.
הקורס
הראשון היה ברופין: קורס טבחות דרגה מספר 1. ממנו הדרך לממלכת
הסירים והתנורים – כבר הייתה סלולה.
במהלך
השנים הרחבתי את הלימודים והידע בקורס שפים דרגה 4 – ב"דן גורמה".
איך היו
"חיי הנישואין" עם צפי? ואיך צפי ואת בניתם את חלוקת העבודה ביניכם?
בדברים
שקראתי במסיבת הפרידה אמרתי לצפי: "צף, אני לא מכירה הרבה אנשים שעובדים יחד
כל כך צמוד 15 שנים ואפילו ריב אחד לא היה לנו. הבנו אחד את השנייה ללא מילים
והשלמנו אחד את השנייה. יחסר לי מאוד הקפה שאתה מכין לי כל בוקר. ובכלל, השעה
הראשונה של היום שהכל עוד שקט ורק אנחנו במקום הגדול הזה"
זה הסתדר,
כי אני מטבעי נמשכת יותר להכנת מרקים,
בצקים פשטידות. למזלי צפי דווקא נמשך יותר לבשרים – כך שכבר בנקודה זו הייתה
הרמוניה בינינו.
איזה
נקודות מפנה באופי העבודה במהלך השנים – את יכולה לציין?
קודם כל
צפי ואני החלטנו, שמכיוון שאנחנו ענף שירות, המוטו שלנו כשפונים אלינו בבקשה כלשהי
קודם כל להגיד: כן.
ואז לראות איך מסתדרים.
אני נזכרת
שכאשר סיימתי את הלימודים החלטתי, שיותר לא יאכלו אוכל קר בסדר הפסח.
למזלי,
בדיוק באותה נקודת זמן נרכש תנור הקומבי-סטימר, שאיפשר לשנות את תהליך העבודה
והכנת האוכל באופן כזה שיגיע חם לשולחנות ולצלחות. לציוד טוב יש, כידוע, חשיבות
רבה בכל מקום עבודה.
נקודת ציון
נוספת הייתה כאשר, לאחר שנים בהן הייתה הפרדה בין צוות חדר האוכל והמטבח, צוות
המטבח, בניהולה של
מרתה מור לקח על עצמו גם את הפעלת חדר האוכל. זה היה מהלך, שהביא
לצמצום
והתייעלות
גדולים ושינה במובנים מסוימים את אופן העבודה.
חשוב לציין
את שיתוף הפעולה של כל הצוות בתהליך שינוי הרגלי העבודה שהיו קיימים עד אז ודרשו
מאמץ נוסף מכל אחד.
והמעבר
לענף שצריך להראות כדאיות
כלכלית –
איך השפיע?
צימצום
הצוות מצד אחד עם קבלת עבודות מבחוץ או ללקוחות חוץ מצד שני היו חלק מהגורמים
לרווחיות שהמטבח הראה עם השנים.
זה מהווה
נטל לא קטן על כל אחד מאיתנו – ואני יכולה
לומר שבאופן אישי לפעמים הנטל היה רב מדיי.
גם סבסוד
הקהילה את הענף – פחת עם השנים. למרות זאת
המשכנו להראות רווחים יפים.
איזה
עתיד את רואה למטבח בשנים הקרובות?
אני חושבת
שזכות הקיום של הענף תלויה ביכולת ובתנאי
שימכרו אוכל לגורמים חיצוניים.
אני יודעת
שהדבר מחייב הכשרת המטבח. זה יהיה רק לאחר דיון ציבורי פתוח והסכמה ציבורית על כך.
לחלק מהציבור קושי לקבל זאת אך אינני רואה מנוס מכך.
עובדים
עם ציבור מגוון – וזה לא תמיד קל ופשוט להיענות לכל הטעמים
ממש אין
טענות! האוכלוסייה בעין שמר, לאורך כל השנים, מאוד פירגנה. חברים תמיד מצאו דרך
לומר מילה טובה על האוכל בחגים, בערבי שישי וגם בימי השבוע השוטפים.
איך
המשפחה הגיבה?
בהתחלה
הופתעו. אבל בסך הכל מבינים שהגיע הזמן להמשיך הלאה. כמובן שהמסר הוא תמיכה
וביטחון שאסתדר ואצליח גם בבחירות הבאות שלי ובתפקידים שעוד יהיו.
מה
הצידה או התובנות שאת לוקחת לעצמך מכל השנים?
בעיקר הרבה
אהבה מהאנשים. הרבה סיפוק על כך שלמרות שהיו גם ימים קשים
מאוד, מחסור בכוח אדם – הצלחנו תמיד להוציא אוכל טוב מבלי שהציבור ירגיש מה
קורה בפנים.
אני גם
לוקחת איתי את ההרגשה, שיש קצת נתק בין גורמים
בהנהלה לבין ענף המטבח/חדר אוכל,
שלהערכתי הוא הגדול ביותר מבין ענפי הקהילה. המסר מההנהלה היה לאורך השנים, לחסוך בכוח אדם ולהרוויח יותר. דבר שבסופו של יום
הביא לשחיקה גדולה מאוד של הצוות ללא אפשרות, פעמים רבות, לקחת אפילו את ימי החופש
המגיעים לנו.
לאן את
הולכת עכשיו?
אני יוצאת
לקורס ניהול בתי אבות באוניברסיטת חיפה (שנה וחצי) – בתקווה שאוכל לשלב את המקצוע
בחיי לעוד 20 שנים לפחות.
זה המקום,
להודות לכל הצוות הנהדר בניהולה של מרתה, שפירגן ועזר לי לאורך כל השנים.
ואכן, רגע
לפני שתיסגר דלת הקומבי-סטימר בפעם האחרונה ויוגש עוד סיר מרק מהביל, יש מקום לומר לקרן, שטוב היה לדעת שהייתה שם לאורך כל
כך הרבה שנים – וכל זה כדי לדאוג שיונח על שולחננו האוכל.
נאחל לקרן
תקופת לימודים מעשירה ומצמיחה. רק, שבניגוד לחדר האוכל, בקריירה החדשה לא נוכל
לאחל בלב שלם, שהלוואי שנשוב וניפגש ...
אף כי הסיכוי לכך סביר מאוד.
דו"ח מחלקת החינוך - במועצה
האזורית מנשה
מידע כללי:
הושגה הסכמה עם משרד
החינוך להפעלת בית הספר היסודי החדש במסגרת פדגוגית אחת עם בית הספר
"רעות". הוסכם על שתי חטיבות: א-ג, ד-ו ושני סמלי מוסד "רעות"
ו"ניצני רעות".
כמו כן, אישר משרד
החינוך הקמת בית ספר יסודי דתי במרכז האזורי של המועצה. הקמת בית הספר תאפשר מתן
מענה לכלל תלמידי המועצה במסגרותיה החינוכיות.
ראש המועצה מסר, שעקב
הטלת האחריות לתהליך בחינת נושא הועדים המקומיים, על סגנית ראש המועצה העומדת בראש
אגף חינוך וקהילה, המועצה תשנה את התארגנותה בתחום ניהול מערכת פעילות החינוך
הבלתי פורמאלי. אבי גורדון (עין עירון) מונה להוביל את ההתארגנות המחודשת עקב
ניסיונו הרב בחברת המתנ"סים. עבודתו תתנהל ב- 75% משרה
במסגרת עמותת ר.ו.ת.ם האחראית על כל פעילויות הפנאי.
תקן כיתות א'
סגנית ראש המועצה –
מיכל שקד, הסבירה את כוונת המועצה לפתוח
כיתה א' שביעית ב"רעות".
פתיח כיתה א' נוספת היא
מעבר לתקן, אך מתחייבת מגידול האוכלוסייה הנובע מההרחבות ביישובי המועצה האזורית.
מליאת המועצה אישרה פה
אחד פתיחת הכיתה השביעית (*). מספר חברי מליאה ביקשו לדון באפשרות הקטנת מספר
הילדים בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי. הפנייה הועברה לטיפולה של ועדת החינוך
של המועצה.
_____
(*) בהמשך לכיתה השביעית
- מערכת העלון שואלת: מה עם "הכיתה המעופפת"? ...
סמדר שם טוב מוסיפה בשם
מערכת החינוך שלנו:
אנו אכן מודעים לכך,
שצמיחה דמוגראפית של אוכלוסיית המועצה האזורית, מעלה את הצורך לתת מענה חינוכי לכל
ילדי המועצה. עם זאת, יש לקחת בחשבון את מגבלות הבניין של "רעות" ומספר
הילדים הרצוי או האידיאלי בכל כיתה.
ברור שגידול האוכלוסייה
יביא לכך, שמספר רב יותר של ילדים בכל כיתה, יגרום לכך שילדינו לא יקבלו מענה
חינוכי ולימודי הולם בכל קבוצת גיל.
אי לכך, לדעתנו, יש
חשיבות לקיים דיון איך לענות בצורה נאותה לטווח הארוך על גידול במספר התושבים
והילדים במרחב המועצה האזורית מנשה
לסיום נאמר, שלמרות שהיה
ידוע לכל הנוגעים בדבר על הגידול הצפוי, ניתן היה, לדעתנו, להיערך בזמן ולקדם
הערכות מתאימה של מערכת החינוך האזורית שלנו.
מבט על ענף הרכב בקיבוץ
לאחר השינוי הצפוי // עידו ספקטור
ענף הרכב בקיבוץ פועל כבר עשרות שנים. הענף הלך והשתכלל
כתוצאה של פעילות המוסך והכנסת תוכנות חדשות ויעילות למערכת.
כיום צי של כ25 מכוניות מאפשר לחברים רכב זמין, אמין
ומתוחזק. כמו כן מערכת הזמנות נוחה לתפעול מהבית.
המערכת יעילה, כל רכב נוסע פי 5 מרכב משפחתי רגיל. כך
מספר מכוניות מצומצם יחסית עונה על צרכי כלל החברים.
המערכת מצדיקה את קיומה בכך שהחברים משתמשים בה באופן
אינטנסיבי ורצוף.
נכון להיום המערכת מופרטת במחיר סביר. מחיר שמונע ביזבוז
ויחד עם זאת מאפשר שימוש ברכב לצרכים החיוניים לחברים. לפי תוכנית השינוי, המחיר
לק"מ יעלה בסביבות כפול מהיום, בסביבות 2 שקל לק"מ.
מחיר כזה יערער את שיווי המשקל הקיים בין המחיר והשימוש.
הביקוש ירד בצורה
קיצונית, המערכת תדעך ותתחסל. האלטרנטיבה תהיה קנית רכבים
פרטיים ע"י החברים.
מבחינת החבר והמשפחה הבודדת, הדבר יחייב:
1. קניית רכב בעלות של כ-50,0000 שקל ומעלה.
2. החזקה הכוללת: דלק, תיקונים, ביטוח, רשיונות וכו'.
כ1,500 שקל לחודש בערך.
כלומר הוצאה חודשית של כ3000-2500 שקל לחודש.
מבחינת
כלל החברים והקיבוץ:
1. השקעה של כ8-5 מליון שקל ע"י החברים
לרכישת כ150-100 רכבים.
2. אחזקה שנתית של כ3 מליון שקל ע"י החברים.
בנוסף, המחנה הקיבוצי יקלוט מספר אדיר של מכוניות יחסית
לשטחו.
שיגרום: זיהום אויר, צפיפות, פגיעה קריטית בבטיחות. ילדים,
במיוחד, יחשפו
לתאונות ולא יוכלו לנוע בביטחון. רכבים ימלאו את כל
הדרכים הצרות בקיבוץ.
בסיכום: אנחנו מחליפים מערכת
יעילה, חסכונית ומתפקדת במפלצת תחבורתית
שלא מתאימה לתנאי הקיבוץ.
יש לנו עדיין אפשרות למנוע את המפגע לפני שהוא נופל
עלינו. נשאיר את מערכת הרכב היעילהשפיתחנו במשך שנים שעומדת לרשותנו.
דבר זה אפשרי רק כאשר ההפרטה
נשארת ברמה הנוכחית.
? שאילתא / עידו ספקטור: בזמנו נאמר, שעבור הגמלאים תתאפשר הבחירה בין מסלול
השינוי לבין המשך המצב הקיים. השאלה היא: האם
ההחלטה הזאת תקפה.
! תשובתא /
רקפת ויוסי: תודה לעידו על השאלה, שמאפשרת לנו להזכיר לכל
החברים: בחוברת השינוי מובטח לכל חבר פנסיונר, שיוכל להמשיך להתנהל במסלול
השיתופי אם יבחר בכך (הבחירה היא משפחתית).
זהו סעיף חשוב שמונע כפיה ומשאיר חופש בחירה לחבר.
הכרת
תודה: משפחת ארליכמן רוצה לומר תודה גדולה לכל מי שליווה אותנו במהלך
תקופת מחלתו של חגי, לאחר פטירתו, בימי השבעה ובהכנת הערב המיוחד לציון 30
לפטירתו.
חגי שלנו אהב מאוד את עין שמר
- ועין שמר החזירה לו אהבה.
על כך תודה חמה לכולם. משפחת
ארליכמן, עדנה וניצה
פותחים שבת
לסיגל דקל רוב תודות על דרשת פרשת
"קרח" יפה וייחודית. מקוצר היריעה אמסור רק את עיקרי הדברים. הפרשה,
אמרה, מספרת על המרד של קרח ושותפיו נגד ההנהגה, על העונשים שבאו על המורדים,
ובראשם: האדמה שנפערה ובלעה אותם לתוכה, ועל האותות שהוכיחו לעם שההנהגה היא בחירת
ה'.
הוכחת הבחירה של ה' בנבחרים
ופירוט המתנות הרבות שיש להעניק להם מעתה ועד עולם מלמדים בעיקר על זהותם של כותבי
ועורכי הפרשה. דברי הימים נכתבים תמיד בידי המנצחים, ואילו קולם של המפסידים
נאלם ונשכח. ציטטה את דבריו של צ'רצ'יל: "אין לי ספק כי ההיסטוריה תשפוט אותי
לחיוב, אני מתכוון להיות זה שיכתוב אותה". הכוהנים שגברו על מתנגדיהם, זכו
בכך להיות אלו שגרסתם לאירועים תכתב ותשמר, ותנציח את מעמדם וזכויותיהם היתרות כצו
מפורש מ- ה'. סיגל הביאה דוגמאות לתיעודים מניפולטיביים נוספים בתנ"ך ואמרה
שיתכן שהמרד של קורח היה דווקא צודק ונכון, מרד נגד המתנשאים על העדה המבקשים
לעצמם זכויות יתר ומתנות הרבה. אפשר שרק משום שקורח ואנשיו נוצחו הם הורחקו ממסירת
גרסתם לדורות הבאים, כך נשאר שמם לעולמים קשור בחטא של פגיעה ברצון ה' ובנבחריו.
לסיום אמרה שפרשת קרח יותר משהיא
סיפור היסטורי על מחלוקת ועל ערעור על סמכויות ההנהגה, היא סיפור על הטייתה של
כתיבת ההיסטוריה בידי המנצחים והשולטים. סיפור שכאז כן עתה מלמד על שאיפתם של בעלי
הכוח והשררה להצדיק ולהנציח את מעמדם וזכויות היתר שלקחו להם, ולהעלים את המערערים
והמתנגדים לכך.
------------------------------------------------------------------------------------------ בסיומה של העונה השביעית ברצוני להודות לכל
דרשני פרשות השבוע, לנגני תזמורת
החליליות, לסולנים, למספרים, למירי גרוסברג וניר אלון, להדס מור,
לאורי אשכולי, לאמיל ששון, ולצוות המסור והטוב: מרים שנפלד, קובי גרוסמן
ואורי תומר, לכולם, לכולם המון תודה וכל טוב! ענה
נר זיכרון ל ...
שולמית מגן .................. 2.7.92
איגנץ פלגי ................... 5.7.85
אברהם בן-מיור.............. 14.7.70
סוניה מגן ..................... 15.7.87
בוב סדווין .................... 15.7.98
ישראל שטרק ................ 18.7.48
רוזה לוין ...................... 21.7.91
עליזה דגאי ................... 27.7.50
חיים אשכנזי ................. 28.7.62
אברהם מילשטיין ........... 29.7.95
ליבי וילן ...................... 31.7.08
דבורה'לה //
במלאות 30 לפטירתה
"הי, אז רציתי להגיד..." והשיחה ממשיכה מאותו מקום שנפסקה
אז. ובכלל לא חשוב כמה זמן עבר מהפגישה הקודמת. ממשיכים כאילו לא עבר זמן.
אני יודע שלכל אחד יש כמה חברים שהוא איתם גם כשאינם ממש לידו, כזאת
דבורה'לה בשבילי ואני ממשיך לדבר איתה גם היום גם אתמול וגם אמשיך מחר.
דבורה'לה מקבוצת "הדס" ואני מ"צאלים" שם המשפחה
שלנו הוא הקבוצה, זה האני הקבוצתי וגם היום, כשהלכנו בשדות – אל הוואדי אז בסוף
הנעורים ומדברים על העולם הגדול והפתוח שהעננים הולכים בו בסך, שקועים בדיבורים
ודרך אגב כתף נוגעת בכתף מין נגיעה "שומרית" נבוכה כל כך פשוטה אמיתית
ומבוישת.
דבורה'לה בקומתה ובתסרוקת הניצחית עם מבט כזה המנסה לפרש אם הובן?
וחיוך מלא עיניים מלווה בתנועת יד שאומרת שאין מה לדאוג בהחלטיות ובהטיית ראש.
כשידעתי (לא ממנה) שיש בעיות בריאותיות וניסיתי בעדינות לשמוע ממנה,
היא בחיוך סלחני ופייסני ניסתה לעגל ולהרגיע.
עוברות השנים ואני שוב פוגש בה הולכת על דרך הכורכר לכיוון
"קובני" לכיוון הוואדי והפעם השיחה על הילדים ,נכדים ו... על הבריאות.
הילדים שלנו באותו הגיל ומשחקים כדורעף, אני נגד דבורה'לה זה לא מסתדר
כי הניצחון שלה הוא הניצחון שלי, נווה הוא "ליברו" ואמא שותפה ויודעת גם
על בני שלי. והדאגות עם תקופת הצבא, דאגה של אמא לבן היוצא למרחב. נווה, אין בעולם
מישהו שיש בו כל כך הרבה דבורה'לה כמוך
כל חיוך שלך יגרום נחת פה ושם, זכית להיות בה והמשכה, זכית שהיא אמא
שלך שתמיד תמיד תלווה אותך ותהיה בך. יש בבית שלכם הרבה מדליות ואותות אבל המדליה
האמיתית של אמא, הניצחון הגדול של אמא הוא אתה.
ולראובן זכית לפיסת חיים עם אדם יוצא דופן ויצרתם יחד יצירה שהיא
בדמותכם.
נזכרתי במשל קרילוב שבו הנשר מתרברב בשמיים שכולם מפחדים ממנו וצוחק
על הדבורה שטורחת כל הזמן ומי בכלל מרגיש במעשיה בתוך כלל כוורת הדבורים והדבורה
עונה לו אני לעמל נולדתי וזה שבחלת הדבש יש טיפה מהדבש שלי זה שכרי.
אברהם חלפי כתב:
"עטור מצחך זהב שחור-(לי יותר מתאים שיער שחור),
אינני זוכר אם כתבו כך בשיר
מצחך מתחרז עם עיניים ואור
אינני זוכר אם חרזו כך בשיר
אך למי שתהיי
חייו מלאי שיר"
ובהמשך
... " שבוייה בין כותלך
ממני נפרדת
עת אני בגופי נפרד ממך"
גם מהתמונה באלבום את ממשיכה להביט אלי אני שומע אותך גם בשתיקותייך.
...אתמול...היום...מחר
מליק
עניין
לציבור
הזמנה לנטורופתיה:
בעקבות שביעות רצונם של כמה מבני הקיבוץ שנעזרים בי, אני מציע לכלל
החברים את שירותיי: אני עובד בחנות טבע בזכרון יעקב (ניצת הדובדבן) המציעה מגוון
רחב של תוספי מזון ומזונות בריאות שונים במחירים טובים.
חברים המעוניינים שאביא להם מוצרים מסוימים מוזמנים לפנות אלי.
התשלום באמצעות מס' אשראי, האיסוף מביתי על אחריותכם.
כמו כן אני מזמין את המעוניינים:
חברים המעוניינים שאביא להם מוצרים מסוימים מוזמנים לפנות אלי.
התשלום באמצעות מס' אשראי, האיסוף מביתי על אחריותכם.
כמו כן אני מזמין את המעוניינים:
ייעוץ \ טיפול נטורופתי ב40% הנחה לחברי קיבוץ
(150 ש"ח במקום 250 ש"ח)
שבוע טוב,
איתן בן מיור 0523-795043
שבוע טוב,
איתן בן מיור 0523-795043
ממוזיאון החצר
א. תזכורת
לחברים: בחודשים יולי-אוגוסט המוזיאון סגור בשבתות.
ב. למוזיאון
דרושים:
משבצים
לשבתות וחגים בתפקידים הבאים: (נשים וגברים כאחד) קופאים, מדריכים, נהגים.
דרישות
כלליות: סבר פנים, סבלנות וסובלנות לקהל, יכולת התבטאות מילולית טובה מאוד.
קופאים: מתן
מענה טלפוני, קבלת הקהל והצגת הפעילות, קבלת תשלום עבור הפעילות.
מדריכים:
הדרכת הקהל( קהל רב גילאי בעיקר משפחות עם ילדים צעירים) במוזיאון ובהפעלות
החלוצים, הפעלת המאפיה (ניתן ללמוד עם הכניסה לתפקיד)
נהגים:
הדרכת הקהל בסיור בטרקטור וברכבת, רישיון לטרקטור מעל שנתיים, נכונות ללמוד
לנהוג ברכבת.
תדירות
השיבוץ: סבבים של 4 שבועות ( לעיתים מתקצר עקב החגים).
שעות
השיבוץ: קופאים, מדריכים 10:00-15:00 , נהגים 12:00-15:00.
לעיתים
משתנות שעות השיבוץ בגלל קבוצות או אירועים.
קופאים
ומדריכים מקבלים לשבת 5 שעות, נהגים מינימום 3 שעות.
תשלום: 40 ₪
לשעה,ללא מגבלת התשלום על שעות נוספות.
המעוניינים
לפנות עד 15/7/2011 לטובית.
לתשומת לבכם: אילן יגודה לא יהיה
זמין לשירות הציבור – עד ל – 12.7.11
במקרי
חירום – ניתן לפנות אל שאול גלעד או נאוה גור
מילה מ"מלוא" –
סיכום שנה
ושוב עברה
שנה וגם אנחנו, גמלאי המועצה האזורית מנשה, לומדי מלוא - יצאנו לחופשה.
בישיבת
המקשרים עם סיום השנה, קיבלנו דיווח על הנעשה במשך השנה, ויצאנו מלאי הערכה על
ההתחדשות, החדשנות ושלל הפעילויות במילוא.
קודם כל,
הקימו השנה אתר אינטרנט יפיפה ויעיל למלוא, בו אפשר למצוא את כל האינפורמציה שרק
רוצים לדעת כל מה שהתרחש השנה, שמתרחש ועתיד להתרחש במלוא. אפשר גם להירשם לשנת
הלימודים הבאה דרך האתר - www.milo.org.il
כמו כן
הקימו אתר פייסבוק באינטרנט שכל אחד יכול לגלוש ולצ'טט.
פשוט
להקליק בגוגל: מלוא פייסבוק.
במלוא למדו
השנה 1600 תלמידים מגיל 60 ומעלה: 481
נרשמים מישובי המועצה.
שלושת
הישובים המובילים במספר התלמידים :
גן שמואל –
86, עין – שמר – 64, ברקאי – 46.
לקראת שנת
הלימודים הבאה, ארגנו את ימי הלימוד של כל חוג (בהקשר לחופשות החגים)
כך, שבכל
החוגים כל יום מימי הלימוד מופיע לאורך השנה 35 פעמים ושום חוג לא יפסיד ימי לימוד
יותר מחוג אחר.
כמו כן
הוסיפו עוד יום לימודים אחרי הצהריים, שביום א', ב', ג' יהיו חוגים גם אחרי
הצהריים.
נוספו השנה
חוגים חדשים, בתחום חוגי העיון וחוגי
היצירה. שימו לב בחוברות אשר יחולקו
מה- 4.7.11
.
במשך השנה
התקיימו כ – 12 טיולים למקומות שונים בארץ, בהם השתתפו 871 איש.
כמו כן יצאו
2 מחזורים לטיול חו"ל, בהם השתתפו כ – 80 איש.
השנה נפתח
מכון כושר חדש ומודרני, עם מכשירים חדשים וחדישים, ברמה מקצועית.
ושוב
נציין: אפשר להירשם דרך האינטרנט, ואפשר לבטל חוג דרך האינטרנט, וברגיל דרך טפסים
שמקבלים במלוא.
מלוא רוצים
להדגיש שהחוגים פתוחים לכולם וצעירים מתקבלים בברכה, אך רק מגיל 60 זוכים לסבסוד
המועצה האזורית.
חשוב להירשם
מוקדם עם קבלת החוברות, כל אחד חייב להירשם כל שנה מחדש, אפילו הוא שנים באותו
חוג.
כל חודש
ספטמבר אפשר להתנסות בחוגים השונים. לתשומת לבכם: מ-אוקטובר מי שרשום בחוג
מסוים (ולא ביטל הרשמתו בטופס או באינטרנט) יחויב על החוג .
כמו שאנו
יודעים וקוראים מלוא הוא מקום נפלא לפנסיונרים. מתחדש, מלמד, מבריא ומהנה .
אני בטוחה
שכולנו מודים ומאחלים לכל עובדי מילוא הרבה בריאות וכוח להמשיך עוד שנים רבות
ומודים למועצה האזורית שלנו שעוזרת לפתח את המקום הנפלא הזה.
יהודית סגולי – מקשרת
מכתב לחברים מאורן תירוש:
אנשי
עין שמר שלום.
אז יש רוב
להצעת השינוי. אישית אני מקווה שהרוב הסופי יושג לפחות בעוד שנה.
למה? כי כל
מה שנעשה בלחץ ותחת איום של "אם לא תעבירו את השינוי עכשיו אנחנו ניקח את
החוק לידיים",לא לגיטימי ובטח לא דמוקרטי.
יש עוד לא
מעט מה לתקן ולשנות בחוברת השינוי,אבל חשוב בהרבה יהיה לנסות ולתקן את המשקעים
הכבדים ואובדן האמון שייצרו מוליכי ה"שינוי".
בהודעת
הסיכום של ההצבעה אחרונה,הודיעה הנה"ק ש"סיימנו תהליך דמוקרטי למופת”.
נו,טוב.זה
בערך כמו להגיד שהניהול של הפועל ת"א הוא דוגמא ומופת.
לכולם כבר
ברור לאן נושבות הרוחות. עדיין אני חושב, אחרי כל ים המלל, שיש על מה לדבר לפני
שמקבלים את החוברת כמו שהיא הוצגה לנו.
אבל עם מי?
לצערי, אין
לי שיג ושיח עם הגרעין הקשה. 30-40 איש לדעתי.
מתוך
אוכלוסיית עין שמר בהחלט קומץ. מדובר
בקבוצה שרואה בשינוי תרופת פלא לכל קושי ובעיה.רבים מהם אפילו משמיעים את המנטרה
הזאת גם בתשובה לשאלות כמו "למה אין סודה בברז סודה?".
אין לי שיג
ושיח כי חוששתני שהמניעים להצבעה נגד המצב הקיים דומים מאד למניעים של מצביע
ש"ס או מר"צ. אילו אנשים שהם כל כך נגד כל מה שמייצג הצד השני ששום
עובדה,הצעה חדשה או ניסיון לדיאלוג-לא ישפיע עליהם.הם נגד!
אולי בגלל
כל החברים שלהם שעזבו ו"מה-זה שיחקו אותה בחוץ!" והם לא כ"כ
העיזו..?
אגב, מה עם
החברים שלכם ש"אכלו אותה" בחוץ?
עליהם
שכחתם להסתכל...אולי בעצם בלי שאף אחד ירגיש הצצתם לכיוון שלהם וקיבלתם רגליים
קרות?אולי פתאום קלטתם מה המחיר של ההצלחה בחוץ?.
אני שמח
שהייתי שותף (חלקי למדי) לקידום המהלך של "עצמאות כלכלית" לצעירי
הקיבוץ.
אני מקווה
שאולי ככה נמנע מאיתנו דור שלם נוסף שנשאר בקיבוץ מתוסכל וממורמר.
מי מהם
שיבחר בחיי קהילה לפחות יוכל לשקול באמת בין שתי אפשרויות.
גם עם אלו
שהבינו לאן נושבות הרוחות,היכן נמצא המומנטום, ומה יקרה אם לא ילכו בכיוון
הנכון-אין לי כ"כ על מה לדון.
הם דאגו
לשנות את "תפיסת העולם”,להצהיר על האג'נדה החדשה וטיק-טק היה מי שדאג לרפד
אותם בג'וב המתאים.
נו, משהו
בטח דפוק אצלי אם זה נראה לי קצת פתטי(טוב נו,לא רציתי להשתמש בביטוי יותר
קיצוני).
אז עם מי
כן אשמח לדון ולתכנן ביחד? עם אותם 30%-40% מהמצביעים. עם אלו שנמאס להם כבר ורוצים "לגמור עם זה
כבר". אלו שמפחדים להיות "מסומנים" בתור "מתנגדי השינוי"
ויצטרפו למקהלה רק כדי לא להיות “חריגים”.
סה"כ
זאת נטייה מאד טבעית ללכת עם בעלי הכוח. ומי מאיתנו לא מפחד להיות בצד המנוצח?
ביניהם
אגב, גם עם אלו שבאמת מבולבלים. שהבטיחו להם פנסיה של חברת חשמל, או בית של 200 מ"ר תוך
שנה,וחניה לאוטו החדש.
מצד שני
החיים שלהם היום לא כ"כ גרועים והם מכירים מספיק אנשים שחיים בחוץ שממש,אבל
ממש היו שמחים להתחלף אתם,כאן ועכשיו בכל תנאי.
אז כל מה
שיש לי להגיד זה שהחלטות כמו אלו צריך בסופו של דבר לקבל על בסיס ערכי אישי כלשהו.
נסו ללכת
עם ה"אני מאמין" שלכם. השכל הישר אומר שלא ייתכן שישקיעו כל כך הרבה
מאמץ בשכנוע שלכם-ובאמת יממשו את כל ההבטחות.
אם תקבלו
חצי,כדאי להגיד תודה. בעיקר כדאי לחשוב שוב את מי שלחו לשכנע אותכם.
ברוב
המקרים, אלו אנשים שלא ממש התעניינו בכם לפני"תהליך השינוי".
אני מוכן
להמר שגם אחרי שיעבור ה"שינוי" הם לא ממש יתעניינו בכם.לטוב ולרע.
זאת תעמולת
בחירות קלאסית. מפזרים הבטחות.
ועם מי
אשמח גם לדבר וגם לנהל חיי קהילה בכל מצב?
עם
אלו שאכן באמת ובתמים רוצים שיטה אחרת.הם לא שייכים לקבוצה הראשונה,הם תמיד היו
חברי קיבוץ מן השורה ואיבדו את האמון בדרך.
סבבה.לגיטימי.אני
מוריד בפניהם את הכובע.
רק
שאלה קטנה.לא מפריע לכם שאלו הם מנהיגיכם?שככה מנוהל המאבק?
לסיכום.
אני
מאמין בחלק לא מבוטל של הצעות הזרם הקפיטליסטי.
אבל אצביע
בעד ה"שינוי" רק ברגע שיהיה ברור שהשינוי העיקרי,המהותי
והדומיננטי בחוברת-יהיה החזרת המנהל התקין.
משהו ברמה
של יהרג ובל יעבור.מוטו מרכזי.עם לוחות זמנים להשגת יעדים,עם נהלי מכרזים
מסודרים,בלי טובות הנאה,ובעיקר עם פיקוח של נציגים חיצוניים שישמרו
על האינטרסים של
כ-ו-ל-ם!
למה? כי פה היה השבר הגדול!
ביום שבו
מנהלי קהילה ומזכירי קיבוץ הרימו את הידיים.
"אין מי שיתמודד,אף אחד לא רוצה להיות
שוטר,אז חייבים שינוי".התשובה שקיבלתי לפחות משלשה מזכירים/רכזי קהילה בשנים
האחרונות.
וואלה,לא
קראתי בחוברת אפילו רמז לכך שמישהו הולך לנסות ולהתמודד ברצינות עם הנושא.
"ריענון
נהלים" כתוב...נו באמת.
מהלך כזה
יכול להתרחש אם ניהול הקהילה של עין שמר,יתרחש מתוך כבוד והערכה לתפיסות העולם
השונות שבה.מתוך שינוי דרסטי בנהלי אכיפת חוקי המקום והמדינה.
ממקום של "בואו
ניישם את ההחלטות שלנו על כל חברי הקיבוץ ללא אפליה,קומבינטוריקה ,ומשוא
פנים”.רצוי בנחישות ואסרטיביות.
הצעת
השינוי כפי שהוצגה כרגע,שמה את הנושא במקום שולי עד זניח.
אם היא
תאושר די ברור מי הולך לחטוף(ג'וב) ומי הולך לחטוף(תדמיינו לבד מה...).
את זה
בדיוק רוצים 30-40 איש בעין שמר.הגרעין הקשה.
עדיין הם
המיעוט.
תבחרו.
בברכת
חברים, אורן
מדיוני הנהלת קהילה מתאריך 13/06/11
1. המשך תהליך השינוי
א.
פגישת מזכירים ומנהלי קהילה - רקפת עידכנה את חברי
הנהלת הקהילה בפגישה של צוות תיאום עם מזכירים ומנהלי קהילה לדורותיהם. בפגישה
הציג משה את דעתו שיש ללכת להידברות עם חברים שהצביעו נגד, לקראת ההצבעה הבאה.
ההצעה זכתה לתמיכה רבה אם כי היו חילוקי דעות לגבי מסגרת הזמן המתאימה, כאשר חלק
אמרו שאין מה למהר ואחרים עמדו על כך שאסור לוותר על המומנטום. כמו כן הוזכרה עצתו
של עמרי כנען, המלווה התנועתי שלנו, לקצר תקופות ביניים. הוחלט: הנהלת
קהילה תומכת בהקמתו של צוות הידברות, ומקווה שאכן יווצר שיתוף פעולה.
ב.
יוסי הציג עצומה שהוגשה לו על ידי 57 חותמים, וקוראת
לפרסום רשימת השכר שמקבלים עובדים בעין שמר. היה דיון לגבי משמעות הדרישה (שכר
בכירים? שכר כל המשרות של עובדי הפנים?). הוחלט: אין מקום להעלות
שוב את הדרישה, מאחר שהועלתה לדיון לפני חצי שנה וירדה בקלפי. עם זאת חשוב שתהיה
התיחסות בשיחה.
ג.
בדיון עלו נושאים שרצוי לטפל בהם לקראת ההצבעה
השלישית. הוחלט כי צוות יישום שילווה את המודל לאחר ההחלטה על שינוי אורחות
חיים, צריך לקבל גם סמכויות להציע הצעות שיפור ולקדם אותן.
2. משפחת גבע – שנת
חופש שנייה. השתתף: עומר גבע
התקיים דיון על פניית עומר ורנה גבע לשנת חופש
נוספת.
עומר גבע הציג בפני הנהלת הקהילה את הנסיבות
שהובילו ליציאת המשפחה לחו"ל, ולמכירת איגלו. בדבריו הסביר שיציאתו
לארה"ב הייתה על פי דרישת החברה, ונעשתה על מנת להשיג את יעדי המכירות
שהתחייב אליהם, יעדים שהיו תנאי להעלאת שוויה של החברה ולהעברת כספים לעין שמר.
עומר הבהיר שעסקת המכירה היתה מותנית בהשגת הזכויות לעין שמר. נכון שכללה גם תגמול
לו, כמנכ"ל, אולם הוא הצהיר מראש שאם לא יצליח להשיג עבור הקיבוץ את התמורה
שדרש, יוותר על חלק מהתגמול האישי וישלים לקיבוץ את החסר.
לדברי עומר כוונת המשפחה לחזור בינואר לקיבוץ.
הוחלט
עומר ורנה יצאו לחופש בהתאם לזכויותיהם כחברים
מן המנין. הנהלת קהילה בחנה את הסכם שנת החופש שאישרה ההנהלה הקודמת, ומצאה
שהמשפחה עמדה באופן מלא בהסכמים עמה ושילמה לקיבוץ את כל חובותיה. שנת החופש
הנוספת מאושרת, ונשמח לראות את עומר ורנה חוזרים לקיבוץ בסיומה.
והערה לגבי הפרסומים והשמועות השונות בנושא -
בימים קשים וסוערים אלה, אנו חוזרים ומבקשים מחברי הקיבוץ לנהוג בכבוד איש ברעהו.
3. עידכונים ושונות
שמוליק בראון: לאור המשך המחלוקת, הוחלט ללכת לתהליך גישור.
חדר נשק: נבחנו הצעות לביטול חדר נשק או העתקתו
ממקומו בבית המשרדים. הוחלט בינתיים לא לבצע כל שינוי.
תשובות לשאילתות בנושא איגלו//
משיבים עודי ורקפת
? האם זה נכון, שעומר גבע מימש את האופציות שלו באיגלו – במהלך
החופש הנוכחי.
!
האופציות שניתנו במהלך חייה של איגלו בטלו
לאחר המיזוג של איגלו עם חברת הבת של נייס,
ולכן לא ניתנו למימוש.
? האם זכאותו לאופציות לא הייתה במסגרת היותו בעל תפקיד מטעם
הקיבוץ באיגלו?
האם נכון שמדובר בסכום
העולה על הסכום שהועבר לעין שמר כחלקו בבעלות על
איגלו?
!
האופציות שניתנו לעומר כמנכ"ל החברה ובהיותו חבר קיבוץ, הן חלק מההכנסות של
הקיבוץ
(השיתופי). עם זאת, כנזכר למעלה, המיזוג
איפס את ערך האופציות הנ"ל. במידה שעומר קיבל
אופציות חדשות, הן חלק מחוזה העסקה חדש
שנחתם לאחר יציאת המשפחה לשנת חופש, וככזה
אינו מעניינו של הקיבוץ.
?
ובסופו של התהליך – האם קיבוץ עין שמר כיסה את כל הוצאותיו בפרויקט איגלו
(מיום הקמתו)?
! משנת 1997 עד 2010 השקיעה עין
שמר בחברה עפ"י רישום בספרים כ- 7.1 מליון ₪.
בגין המכירה קיבלנו כ-3 מליון ₪.
ללא קשר להחזר ההשקעה, לקיבוץ היו
הכנסות רבות נוספות מאיגלו במשך השנים: בעיקר שכר עבודת חברים, שכר דירה, תשלום על
מזון ושירותים אחרים– כל אלה הצטברו לכ- 8 מליון ₪ .
מעבר לתשובות אלה, חשוב לנו לציין
את העובדות הבאות:
א. עומר
ומושיקו לקחו חברה על סף פשיטת רגל (עם מכירות של 2.3 מיליון דולר בדצמבר-2009),
חברה שעין שמר החזיקה פחות מ-5% ממניותיה, והצליחו למכור אותה ביולי 2010,
ב-36 מליון $.
ב. שני מיליון
דולר מכספי המכירה יועדו לבעלי מניות זוטרים כמו עין שמר ומעגן מיכאל, למרות שעפ"י
גובה האחזקות לא הגיע לנו דבר. הקצאה זו הוכנסה להסכם המכירה עפ"י דרישתם
המפורשת של עומר ומושיקו והיוותה תנאי למכירה מבחינתם. העברת הכסף הותנתה בעמידה
ביעדי מכירה עד סוף 2010 או 2011.
ג. איגלו
סיימה את שנת 2010 במכירות של 14 מליון דולר, וכך עברה החברה את היעד שהיווה
תנאי להעברת הכספים לבעלי המניות הזוטרים, כולל אותנו.
ד. יש לנו
הערכה רבה לעומר ומושיקו, כפי שהתבטאה בסיכומי ההנהלה הכלכלית שחולקו לחברים וגם
קיבלו ביטוי מעל דפי העלון.
ולסיום – השאלות לגבי איגלו הן
לגיטימיות, כל עוד נשמרת גישה עניינית. אנו פונים לחברים להימנע מסגנון של
"משפט שדה" שמעבר להיותו פוגע ומעליב, מחטיא את העובדות.
מכתב מעומר גבע
לחברי עין שמר:
חברים,
בתשובותיהם של עודי ורקפת מופיע מידע חשוב אך חסרה התייחסות למהלך האירועים
שליווה את איגלו, את עין שמר ואותי כאחד היזמים והמוביל בפועל. איני נוהג לתאר
דברים אלו בימים כתיקונם, אך מכיוון שכה הרבה שאלות וחשדות הופנו אלי אישית ובהקשר
של איגלו, אני מוצא לנכון להוסיף את השתלשלות העניינים.
חברים
המעוניינים במידע נוסף, מוזמנים לפנות אלי בצורה ישירה וללא מעקפים כפי שנהגתי אני
לפני כשבועיים בהגיעי לעין-שמר להנהלת קהילה לדיון פתוח וישיר בכל הנושאים.
איגלו הוקמה
כחברה בשנת 1998, שהציעה פתרון ייחודי בשוק התוכנה העולמי. החברה הוקמה כענף של
צעירים, תופעה שונה ומיוחדת בתנועה הקיבוצית. אני הצטרפתי בשנת 2001. במהלך חייה
של החברה שימשתי כמנהל בשתי תקופות: מ-2003 ועד 2007 ומסוף 2009 ועד מכירת החברה.
למען הדיוק בנתונים, אוסיף שבמהלך תקופת כהונתי כמנכ"ל השקיעה עין-שמר פחות
מ-500,000$ מתוך הסכום הכולל. מרבית הכספים גויסו מקרנות וגופי השקעה אחרים.
החברה ידעה
ירידות ועליות במהלך התקופה הראשונה, ובמהלך המשבר הראשון, עברתי עם המשפחה
לארה"ב (כחבר קיבוץ) על מנת לשקם את החברה ולנסות לייצר את פריצת הדרך. החברה
הצליחה להתפתח יפה ולהיות אחד הסטארטפים המבטיחים (ע"פ העיתונות) ב-2007.
בהמשך, נאלצתי
לעזוב את אי-גלו (הסיבה העיקרית הייתה המחויבות שלי לקיבוץ עין-שמר שיצרה סיכסוכים
קשים ביני לבין המנהל החדש וכן אי הסכמות באשר לכיוון העסקי) וכפי שכתב עודי,
החברה התדרדרה לקשיים ועמדה בפני פשיטת רגל.
כשבחרתי לחזור
לחברה, בסוף 2009, תכנית השיקום (שהוצגה גם בפני בעלי המניות) כללה מעבר חזרה
לארה"ב על מנת לשקם את כח המכירות בשוק העיקרי של החברה.
בסוף אפריל
2010, יצאתי לחופש מהקיבוץ כדי לבנות את
החברה בארצות הברית לאחר שסיימנו את שלב שיקום החברה בארץ. כאשר יצאתי אפילו זכרון
דברים לא היה חתום עם החברה הקונה ואכן המכירה עמדה בפני ביטול מספר פעמים לאחר
שכבר הייתי בארה"ב ונסגרה כחודשים וחצי אחרי שיצאתי.
התוצאות של
המעבר לארה"ב ניכרו במכירות החברה ב-2010 (רובן הגדול מארה"ב) שאיפשרו
את קבלת הכסף של עין-שמר במלואו, וכשנה לפני המועד.
כשהתחיל המשא
ומתן למכירת החברה, התברר שעין שמר לא זכאית לדבר.
הכסף שהועבר
לעין שמר לפני כחודשיים (כ-3 מליון ש"ח) הוא תוצאה של מאבק אישי של מושיקו ושלי בבעלי הקרנות המשקיעות. זאת, תוך
כדי סיכון בתביעות אישיות ובמחיר של ויתור על תנאים אישיים.
בנוסף למענק
המכירה העבירה אי-גלו לעין שמר במהלך השנים סכום של כ-8 מליון ש"ח ממשכורות,
בונוסים אישיים, ושכר דירה.
יציאתי לשנת
חופש בוצעה בשקיפות מלאה ובהסכמה עם הנהלת הקיבוץ ותוך כדי תשלום כל חובותיי
(העברת תקבולים על ימי חופש ועל לימודיה של רנה, מסירת הדירה לו. דירות וכדומה).
נהגתי ככל חבר אחר הזכאי לצאת לשנת חופש ובנוסף גם לאחר יציאתי,
המשכתי לוודא שעד סגירת עסקת המכירה, הזכויות שהושגו לעין-שמר לא יפגעו ואף
ישופרו.
ברור לי שהנושא
רגיש ומעורר שאלות והכי פשוט היה לוותר, לא להגיב ואולי לא לחזור. עם זאת, תמיד
ראיתי את קיבוץ עין-שמר כבית וכעתיד לילדי וברצוננו לחזור ולהמשיך לתרום כפי
שעשינו לפני יציאתנו לחופש.
בברכה,
עומר
תזכורת לבעלי הרכב הפרטי:
בפעם המי יודע כמה, אנא אלא תחנו לאורך הכביש הראשי המוביל ממגרש
הספורט עד לשכונה האמריקאית. זוהי דרך ציבורית לשירות ציבור מגוון של וותיקים,
ילדים קטנים וחברים בכל הגילים. אנא מכם – התחשבו בכולנו.
תושבי השכונה המודאגים
לחברי עין שמר
שלום,
התבקשתי על ידי מזכירת הקיבוץ להגיב באופן רשמי על
שמועות שמסתובבות בקיבוץ לגבי מעורבותו של חבר עין שמר במעילה כספית במסגרת עסקת
בוסניה.
להלן תגובתנו המשותפת, שלי, כיו"ר מפעל
הגומי, ושל נתן וילנר, כמנכ"ל.
אקדים ואומר כי כיו"ר ודירקטור שנים רבות
בעשרות חברות קיבוציות, וכמי שהיה בעצמו חבר קיבוץ, פעמים רבות נשאלתי שאלות
מוזרות וחריגות - אך מעולם לא נתקלתי בשאלה הזויה ומרושעת כזו. הסביר בעינכם, שאם
היה ידוע לנו על מעילה כזו או אחרת, ולו הקטנה ביותר, של חבר קיבוץ או כל עובד
אחר, לא היינו מדווחים עליה לכל הגורמים המוסמכים הרלבנטיים, קרי: הנהלת המפעל,
מועצת המנהלים, הנהלת הקיבוץ ובראש ובראשונה לגורמי החוק?
לעצם העניין: לשום גורם ישראלי השייך או הקשור עם
תעשיות גומי עין שמר לא הייתה נגיעה לכסף בוסני ולא הייתה יכולה להיות לו באופן
פוטנציאלי, שכן לא היו לנו זכויות חתימה עצמאיות בחשבון הבנק בשום שלב.
השותף הבוסני שלנו, משפחת ינקוביץ, הייתה בעלת
זכות חתימה , והטיפול
בכספים היה בלעדית בידיה. זו הייתה גם הסיבה לשבר הגדול בינינו לבין השותפים
הבוסנים- לאחר תקופה ארוכה שבה לא קיבלנו מהם כל דיווח על השימוש בכספים השונים,
התברר לנו כי השותפים לא יכולים לאתר ואו להסביר את היעלמותו של סכום גדול מתוך
ההלוואה המרכזית שניתנה לשותפות.
יתרה מכך, גם הבנק שמכספו ניתנה הלוואה, היה
משוכנע באחריות משפחת ינקוביץ לכספים וכראייה, הוא הגורם שרכש את חלקנו בשותפות
כדי שיוכל להתרכז בפעולות הגבייה אל מול משפחת ינקוביץ.
ההרפתקה הבוסנית, שבוצעה בשקיפות מלאה של כל
הנוגעים בדבר: הנהלות, מועצת מנהלים וכו', הסתיימה לצערנו בסופו של דבר בכישלון
עסקי אך ללא כל נזק כספי לתעשיות גומי עין שמר או לקיבוץ, שכן מכרנו את חלקנו בחברה
בסכום שכיסה את כל ההוצאות/ההשקעות הקודמות .
לסיכום: השמועה משוללת כל יסוד והיא פרי דמיון
חולני של פלוני כזה או אחר.
בברכה
יהודה בן חיים
נתן וילנר
תערוכת נעלי נוחות
ביום חמישי – 7.7.11 במועדון החל בשעה 16:00
מיטב החברות במחירים נוחים
כולם מוזמנים
הודעות מועדת תרבות
ערבית בבריכה
7/7/11
יום חמישי - משעה 18:00 עד 20:30
ערבית
לכבוד פתיחת העונה
מה
בתוכנית: ארוחת ערב
קלה, שחיה לילית, מוסיקה טובה ואווירה נעימה.
מה
מביאים: מחצלת ומשהו
קטן לשולחן האוכל המשותף.
לדוגמא: חומוס, פיתות, סלט, פשטידה, חמוצים....
מחסן חגים
החל משבוע הבא יוחלף המנעול במחסן חגים.
המעוניינים בהשאלת ציוד יש לפנות ולתאם
מראש
עם יואל גרוסברג / הדס זרטל.
מצוות החינוך
לציבור
המתרחצים בבריכה
ביום א' 3.7.11 ב- 17:00 אנו חוגגים בבריכה את פתיחת החופש הגדול.
האירוע הוא לילדי המרכזים (צעיר ובוגר) בלבד וללא הורים ואחים.
.
בתודה – צוות המרכזים
זה מובן
– אבל לא רוצים להאמין // שלמה בורלס
סיפור על חבר מקיבוץ בסביבה – גם נגר וגם פנסיונר.
אנחנו נפגשים. מדברים. שואלים שאלות. מה נשמע אצלכם בעין שמר? עבר
השינוי?
אני אומר: עדיין לא עבר – אבל זה יעבור.
והוא אומר לי: "חבל על הזמן שלכם. אתם לא יודעים כמה אתם
מפסידים. אצלנו זה עבר לפני 10 שנים וחבל שלא לפני 20 שנים. מאז שעבר השינוי המצב השתפר מאוד ואנחנו
מצליחים לנסוע דרך "מילוא" לטיולים לים המלח, לאיטליה וגם לגמור את
החודש טוב.
אני מצליח לממש דברים שלא חלמתי עליהם לפני 50 שנים עם התקציב הקטן
שהיה – ותמיד עוד נשאר לי לטיול בחוץ לארץ. כמה טוב!
אני מחייך ומקשיב. והוא ממשיך: "תשמע שלמה, היו זמנים טובים אז.
היום הזמנים טובים יותר. בזכות
השינויים".
אני רק יכול להסכים איתו. הכול מסביב השתנה: בעולם, בתנועה הקיבוצית
ובקיבוץ הבודד.
* *
אבישי, חברי הטוב, כתב שמושבניק מכר את אדמתו ובנה את ביתו וגם בית
לבנו.
המושבניק גם הפסיק לעבוד. יש לו פנסיה וביטוח לאומי.
אבישי ידידי, קוראים לזה – שינוי. נכון – עם בטחון. אבל זה שינוי!
ומה אנחנו בקיבוץ?
יש לנו אדמה ובונים עליה קניון. על בית משלנו – יכולים רק לחלום; על
הפנסיה – מתווכחים; עבור ביטוח לאומי משלמים כל החיים מיסים – ואז מה?...
האם מושבניק יכול לעשות שינוי שעושה לו טוב– וגם לחיות בביטחון ואנחנו
לא?
גם הקיבוץ עושה שינוי, שיש בו גם ביטחון וגם יעשה יותר טוב לכולנו.
אי אפשר לא לראות, שגם אצלנו האידיאל אחר.
זה לא מה שהיה - זה אידיאל חדש.
התנועה עוזרת היום ליותר מ- 200 קיבוצים שהשתנו.
ועוד אחד בדרך... רק אצלנו, נדמה, שלא משתנה. למה??? יש המון סיבות
...
רק סיבה אחת צריך למחוק: הפחד.
הטוב היה טוב – אבל יכול להיות יותר טוב. צריך להמשיך לשאוף לטוב
יותר. את זה אפשר לעשות רק באמצעות השינוי.
אנחנו חייבים להמשיך לחפש את הטוב יותר.
באהבה - שלמה
לחברים
שלום,
עוד
שבוע מאומץ עבר על חברי צוות הידברות, בניסיון לגשר על הפערים שנותרו. עד יום
ראשון נפרסם לחברים, בתאי הדואר ובמייל, את כל התיקונים שאנו מציעים לבצע בחוברת.
ביום שני, 4.7 בשעה 20:30 נקיים מפגש פתוח במועדון
בו נסביר את התיקונים ונזמין חברים לשאול
ולהגיב. במידה שלא יהיו התנגדויות, ייכנסו התיקונים כלשונם לחוברת, שעליה נצביע
בהצבעה הקרובה.
מתוך
הרשימה הארוכה, חשוב לי לציין שלושה תיקונים שאינם קשורים לתוכן השינוי אלא
לתהליך:
1.
אנו חוזרים ומבהירים כי הרוב הדרוש להעברת השינוי
הנוכחי בעין שמר הוא 75%, וזאת ללא קשר לתיקון סעיף 118 בתקנון הקיבוץ (סעיף
"הרוב הדרוש").
2.
לפני ההצבעה אנו נכין נוסח מעודכן של החוברת, עם כל
התיקונים. הנוסח הזה יודפס ויופקד בנאמנות, ובמידה שהשינוי יעבור, זה יהיה הנוסח
המחייב.
3.
ומהצד השני – על מנת שלא להפוך את החוברת לתנ"ך
שאסור לגעת בו – אנו מוסיפים סמכויות ל"צוות יישום" – זה הצוות שאמור
ללוות את הפעלתו של השינוי, ולהתמודד עם השאלות שיעלו מהשטח. על הצוות מוטל לבחון
את תפקודו של המודל ובמידת הצורך ליזום ולקדם הצעות לשיפורו.
ועוד
נושא שאינו קשור לתוכן השינוי אלא למה שמתחולל סביבו:
בשבועות
האחרונים אני רואה החרפה ניכרת במה שמכונה בפוליטיקה "קמפיין שלילי". זה
קמפיין שאינו מתמקד בתכני המחלוקת אלא מטיח בוץ ורפש לכל עבר, במטרה לשלול את
הלגיטימיות של האדם, וכמובן, את עמדותיו. אני מוצאת זאת בשאילתות אישיות, אני
מוצאת זאת במכתבים אגרסיביים שמגיעים לשולחני, ואני מוצאת זאת בשמועות זדוניות
שחברים אינם מתביישים לחזור ולחזור עליהן, למרות שברור לכל שמדובר בהבלים.
חברים,
אם יש דבר שברור מעבר לכל ספק, זה שגם ביום שלאחר השינוי אנחנו נמשיך להיות קיבוץ
עין שמר, נמשיך לחלוק מוסדות משותפים, חגים, דשאים, תקציבים ובתי ילדים. הסגנון
התוקפני והמכפיש הוא כמו בומרנג, שפוגע בכולנו ומלכלך את כולנו.
אני קוראת לחברים מכל הדעות וההשקפות לרסן את עצמם, ולקחת
בספק קל הן את התחושה שרק אני צודק והן את התחושה שהזולת טועה והורס. ובבניין עין
שמר - ננוחם.
שבת שלום, רקפת
שיחת קיבוץ
לקראת הצבעה שלישית על השינוי
יום ב' 11.7.2011 בשעה 20:30 במועדון
הצבעת קלפי: 15-17 ליולי 2011
חברים שיהיו בחו"ל מתבקשים לדאוג בהקדם לייפוי
כוח
שאילתא - דגנית חננאל:
למנהל הקהילה - יוסי,
לרב"ש – רועי ולכל הנוגעים בדבר:
בחודשים האחרונים אנחנו נחשפים, לפחות פעם בשבוע, לאירוע פריצה, גניבה
ואפילו שוד.
באופן אישי, ואולי גם בשם חברים נוספים, אני מרגישה חוסר אונים וחוסר
בטחון בבית שלי (קרי: הקיבוץ והדירה הפרטית).
אני מבקשת לדעת, האם נעשים צעדים כדי להחזיר לנו את הבטחון והשקט? אם
כן – מה הם הצעדים?
תשובתא : בהודעת מנהל
הקהילה:
שלום וביטחון בעין שמר
לחברים שלום,
בעקבות ריבוי
מעשי פריצה וגניבה בחודשים האחרונים, נערך דיון דחוף בהנהלת הקהילה וכן התייעצות
של גורמי הביטחון הקיבוציים. ברור לכולנו שלחברים מגיע לישון בשקט ולדעת שהם גופם
ורכושם מוגנים מפני פגיעה. לפיכך החלטנו על הצעדים הבאים:
1. הכלבו
יאובטח על ידי שומר בשעת הסגירה בערב (נוהל זה כבר בתוקף).
2. תתוגבר
שמירת הלילה בשומר נוסף שיסתובב ברחבי הקיבוץ מעשר ועד שש בבוקר.
3. שער
הכניסה, השער הדרומי, ושערי הלול והרפת
יהיו סגורים החל מהשעה 19:00.
4. שער
הכניסה והשער הדרומי, ייפתחו לנכנסים וליוצאים על ידי שומר בלבד.
5. השומרים
ירשמו את הפרטים של כל מכונית נכנסת, כולל פרטי הנהג ומטרת הכניסה לקיבוץ. רישום
דומה ייעשה עם היציאה.
6. רכבי
עין שמר יוכלו להיכנס באופן חופשי. חברים שלהם רכב פרטי מוזמנים למוסך לקבל מדבקה
עם סמל הקיבוץ, על מנת להקל עליהם את הכניסה והיציאה.
7. חברים
המסתובבים בקיבוץ בשעות הקטנות מתבקשים לגלות ערנות, לשאול אנשים זרים לזהותם,
ובמידת הצורך להזעיק את השומר בשער (טלפון 4326) או את רועי פרילינג, הרב"ש.
בברכת שלום וביטחון לכולנו
רועי פרילינג ויוסי בוריס
על שאלות,
תשובות, דמוקרטיה ובני אדם – כמה הבהרות מרקפת
שאילתות בנושא מכירת איגלו הגיעו אלי לפני כמה שבועות, והתשובה עליהן
התעכבה בין היתר בשל הרצון לדייק בעובדות.
בינתיים הופיעה בעלון שאילתא של בני, ללא כל תגובה. בדיעבד, היה זה
משגה מצדי לא לענות לשאילתא, והריני מצרפת בהמשך את תשובתי.
מעבר לכך, הדבר גרם לפגיעה בעומר ובמשפחתו, ועל כך אני מצטערת.
חשוב לי לציין שאני רואה בשאילתות בעלון, גם אם הן אנונימיות, חלק
מהדמוקרטיה הקיבוצית, ואין לי התנגדות לשאלות שמעלות נושאים ציבוריים בעלי חשיבות.
עם זאת חובה עלינו להקפיד על כללי ההגינות והענייניות, כי משני צידי השאלה
והתשובה, עומדים "אנחנו" – חברי קיבוץ, כל אחד בתורו, וכפי שאמר
שייקספיר:
אם תדקרו אותנו – לא נזוב דם? אם תדגדגו אותנו – לא
נצחק? אם תרעילו אותנו – לא נמות? ואם תתעללו בנו – האם לא נתנקם?...
אז בואו נימנע ממשפטי שדה ונקמות אישיות, לטובת כולנו.
תשובה לדברי בני בעלון הקודם:
רשמנו לפנינו את הודעתך, שבעוד
שבועיים אתה עומד לקבל מליון וחצי דולר מהחברה בה אתה עובד. נשמח אם תסור למשרדי
הקיבוץ על מנת להסביר את נסיבות האירוע המשמח ולשוחח על תוכניותיך.
בברכה, רקפת, בשם צוות תיאום
חנן בן יהודה
1923-2011
אנו
משתתפים בצערם של יחיעם, נמרוד
וכל
בני המשפחה.
דברי
ההספד לחנן, יפורסמו בעלון הבא