חיפוש חומר בעלונים: קודמים

Loading

עלון28 (11) (5847) יט' אב תשע"א 19.8.11



היכונו לערב שישי הבא – 26.8.11 
ב- 20:15
נפגשים בחצר הישנה
לערב הקרנה של
יומני עין שמר מכל הזמנים

ערב מצחיק ומרגש מלא בזיכרונות יפים
בהנחיית –- אבנר ארבל

הערב מיועד לכל הגילאים
ותהיה פינת יצירה לקטנטנים –בהשגחת הוריהם


זו לא שכונת פאר – ולא שכונה של עוני
מיומנה של תושבת שכונת החממה

יום א' קמתי התלבשתי צחצחתי שיניים.
פתחתי חלון וסגרתי מהר! ענן עשן סמיך ומסריח בא מכיוון גן השומרון. השכנים שורפים גזם.
עדיין לא הגיעו להסדר פינוי פסולת עם המועצה האזורית...  יצאתי בפתח הדלת. האופניים עדיין במקומם. היה יום די רגיל.  בערב, לפני השינה, עשיתי גם חוט דנטאלי ואחר כך וידאתי שכל החלונות מוגפים והדלת נעולה. החור ברשת של החלון המזרחי – עדיין שם מהפריצה לפני שבועיים.

יום ב' קמתי התלבשתי צחצחתי שיניים. יצאתי וגיליתי: האופניים נעלמו מהמרפסת.
סרקתי את הסביבה – אולי מישהו זרק אותם לאחר שגילה שממילא היה פנצ'ר בשני הגלגלים.
הם לא נמצאו. בחרתי לראות את חצי הכוס המלאה: יש כאן  הזדמנות לרכוש "רכב" חדש דנדש.
ב- 21:47, כמו בכל ערב – ענן  של סירחון ביוב מחניק עטף את השכונה וחמס את אויר הלילה.
מיהרתי לסגור חלונות ודלת  והצצתי לעבר הגדר. למרות החושך ציינתי בסיפוק שהבוגנוויליה האדומה צומחת שוב, מכסה כבר את הפנס השלישי מתוך ארבעה. נשארנו עם תאורת גדר קלושה מפנס בודד אחד. הבוגנוויליה הלבנה מטפסת לעברו, כנראה, לאט יותר מהאדומה.

יום ג' – קמתי התלבשתי ולפני שצחצחתי שיניים – בדקתי שחוץ מהאופניים שנגנבו אתמול הכל עדיין במקום. אצלי לפחות אפשר לסמן  . מעניין מה קרה אצל  השכנים?
בדרכי לעבודה פוגשת אותי שכנה: "ראית את שני הזרים שמסתובבים  כאן בשכונה?"
"טרם הספיקותי".
אנחנו הולכות לבדוק. מתברר שמדובר במודדים שהוזמנו מטבעון. אף חבר או נציג משלנו לא מלווה אותם. איחלנו להם שירגישו אצלנו כמו בבית והצענו שישקלו הגשת מועמדות לחברות. אם כבר אז כבר. כדי לחזק את השותפות - עברנו דירה דירה והראנו להם איפה כל אחד מחביא את המפתחות.
בערב – טקס ההתבצרות: חלונות, דלת ודנטאלי ... לא ויתרתי על הפרק האחרון של "ילדי ראש הממשלה". חשוב להבין איך מתנהלים אצלנו הדברים.    

יום ד' – לאחר הפעולות הרגילות – הרמתי טלפון לשכנה לאחל לה בוקר טוב. היא לא יכולה לדבר המשטרה בדיוק אצלה.... מעניין למה?
בארוחת צהרים בתור למנות היו לה כבר כמה דקות בשבילי.  
"הלילה "ניקו" אצל משפחת גרדיאן. הצטיידו בטלוויזיה, מחשב, תכשיטים, ארנק עם כסף, כרטיסי אשראי. וגם מיקרוגל אחד".  רשמתי לפני ש: 1. צריך לברך אותם לרגל הצטרפותם למועדון המתרחב של בתי השכונה שנפרצו ונבזזו. 2. הכדורים מתקרבים ...   
בערב לפני השינה והדנטאלי – התבצרתי.

יום ה' – קמתי רעננה אחרי צפייה בליגת האלופות ובסופר קלאסיקו אמש.  יש להם כדורגל טוב בתת היבשת האירופית והספרדית...  המודדים שוב כאן – עדיין מסתובבים לבד ללא ליווי. שקלתי לשתף אותם היום במצב חשבונות הבנק של דיירי השכונה. זה יכול לתת להם כיוון.   

יום ו' הבוקר הרשיתי לעצמי לנמנם עוד קצת. תיכף יגיעו "החדשות הטובות" מהלילה בשכונת החממה. . וברולטה אצלנו רק שואלים  – מי היה הקורבן הבא?
שלא כהרגלי – הבוקר גם התפללתי: שרק לא נתעורר אחרי שבאחת הדירות יהיו פגיעות בנפש.
נירה כהן   
מזל טוב
למרלן ורוג'ה
לרגל נישואי
סמדר עם גלעד
ברכות חמות למיקי, עדי וכל המשפחה



למורין מור
ברכות לרגל השחרור מצה"ל
שיהיה הרבה בהצלחה באזרחות
ועדת קשר וצעירים

למיכל לרר
 ברכות להצטרפותך לצה"ל
 שיהיה שירות מלא עניין
ועדת קשר וצעירים



ד"ש מה - DUD
לרגל בדיקה שנתית בדוד הקיטור, לא יסופק קיטור למטבח ולמכבסה מיום ג' 23.8.11 ועד צהרי 24.8.11 . כמו כן, בזמן זה לא יהיו מים חמים בשכונת שפירא.
סליחה על אי הנוחות הזמנית ובתקווה שהעבודות יתנהלו כשורה ולפי התכנית.   יואל גרוסברג
 
ברכות לאורן תירוש,  שסרטו "אסקייפלנד" הוזמן לפסטיבל הסרטים
"Riligion Today", בעיר Trento שבצפון איטליה.
במסגרת הפסטיבל הוזמן אורן להנחות סדנה לפיתוח פרוייקטים דוקומנטריים.
זהו הפסטיבל ה-9 שאליו הסרט מוזמן בשנתיים האחרונות.                                   בהצלחה! 

ממחסן הבגדים:
1. שוב נערמים אצלנו פריטים רבים שאינם מסומנים. בואו לבדוק – אולי זה שלכם...
2. מטעמי התייעלות - החל ביום ו' 2.9.11 בימי שישי המחסן יהיה פתוח בשעות
   07:00 עד 13:30.    

ביום שני הקרוב, 22 לאוגוסט 2011, ב- 20:30 במועדון  
אסיפה כללית של חברי "שמר"
 בכושר ובאושר // אלעד יגודה

לאחרונה, בתמיכת הנהלת הקהילה ומחלקת הספורט במועצה האזורית, חודש הציוד במכון "אבשי". נוספו מכשירים העונים על צרכים של אוכלוסייה רחבה יותר, כמו למשל הליכון, אופנים ועוד ציוד, שיכול לאפשר אימון מלא גם לנשים וגם לגברים.

בכדי לשמור על הציוד ועל החדר ולתחזק אותו – התקנו בכניסה לחדר הכושר,  מתקן כפי שיש ברכבי הקיבוץ, וגם הכניסה תהיה מעכשיו עם כפתור הרכב.  תוכן רשימה של בעלי היתר כניסה למכון – על פי בקשת החברים.
כל חבר/ה יוכל לפנות ולבקש לכלול את שמו/ה ברשימת הרשאים להשתמש במכון.

על כן, החל בחודש ספטמבר 2011 תהיה הכניסה לחדר הכושר אפשרית רק אם החבר/ה ביקש/ה לכלול את שמו/ה ברשימת בעלי היתר כניסה.
כמו כן, החלטנו שכדי לאפשר תחזוקה שוטפת וחידוש ציוד – יגבו 15 ₪ בחודש מכל מי שיבקש להיכלל ברשימת בעלי זכות השימוש במכון "אבשי".
אני מבקש להדגיש שהכסף שיגבה, מיועד אך ורק לחדר הכושר ולתחזוקתו.

אני מזמין חברים וחברות לפנות אלי באמצעות פתק או טלפון (052-6632790 ) כדי להירשם.
מתעניינים חדשים, שעדין לא היו במכון ורוצים ללמוד מה יש במכון  – מוזמנים להגיע עם כפתור הרכב להתרשם . אשמח לעמוד לרשות חברים שרוצים ללמוד איך לתפעל בצורה נכונה ובטוחה את המכשירים.
וכמובן כמו תמיד – הקפידו לשמור  על הניקיון והסדר.


הלוחשים לסוסים
"מרכז רכיבה מודרנית – חוות הסוסים עין שמר"

מה שנקרא אצלנו "האורווה" עולה דרגה ויקרא מעכשיו "חוות הסוסים עין שמר".
בימי שישי ה – 19.8.11 וה-26.8.11  בשעה 13:00 יתקיים יום פתוח,  שיציג את הפעילויות החדשות ויכלול -  הדגמת שיטות אילוף ורכיבה ייחודית לחוות הסוסים בעין שמר.
במהלך השנה תציע החווה:  
-         שיעורי רכיבה
-      שיעורי אילוף                                                   
-      משחקי רכיבה
-      סדנת טילוף טבעי
-      צילום אירועים וימי הולדת  
התחלת הפעילות בספטמבר 2011 .
חברים ותושבי האזור מוזמנים בימי שישי הקרובים להתרשם ולהירשם.
לפרטים נוספים אפשר לפנות ישירות למנהל החווה עטר שנפלד או בטלפון: 054-2114471
מטבח  פועלים
שיחה עם מרתה מור מנהלת ענף המטבח-חדר האוכל

אי הוודאות בה אנו חיים בשנים האחרונות, משפיעה וגובה מחיר לא פשוט, בפעילות ענפי הקהילה  ובהם גם חדר האוכל והמטבח.  כמו בתחומים אחרים, נאלץ הצוות לקבל החלטות שכל מהותן היא קרב הישרדות, בלי שאפשר לתת מענה ארוך טווח לשאלות הקשורות בעתיד הענף.
כשאנחנו מטפסים במעלה המדרגות לחדר האכילה, כולנו מצפים לקבל את השירות על בסיס יום-יומי, בלי שאפילו נהיה מודעים לקושי העצום שבניהולו וקיומו של הענף.
בחרנו הפעם להפנות זרקור אל מאחורי הקלעים של מה שאולי נראה לנו כל כך מובן מאליו – אך איננו כך כלל  וכלל.


ש: כמה שנים את בתפקיד?
מרתה: כבר הפסקתי לספור ... בערך  10 שנים.

ש: מה קרה במהלך השנים?  
מרתה: הצטמצם  מאוד הצוות ואנחנו עובדים כיום עם צוות שהוא קטן ביותר. למרות זאת – אנחנו לא מפסיקים לחשוב על איך לשמר את איכות השירות לחברים וגם להשיג עבודות מבחוץ.

ש: ממי מורכב הצוות?
מרתה: חמישה חברי קיבוץ: ציפי גנדלמן, צפי גנדלמן, ציונה, דנה ריפתין מרתה מור;
6 עובדים שכירים: מרק גורביץ', סמיר בולבול, סמיר הרשה, ראאד גמאל, זיאד אבו פני וג'אלב בדראנה.  בסך הכל צוות איכותי ומסור מאוד.

ש: על פניו נראה בסדר...
מרתה: הבעיה מחריפה מאוד בערבי שישי וחג. אנחנו מפעילים 36 אנשים בסבב התורניות החודשי,  שבו עובדים כיום:      7 חברים; 4 סטודנטים (המחויבים בעבודה); 5  מוסדניקים; 5 בנים בעצמאות כלכלית ו- 4 שכירים. 
ללא עזרת העובדים השכירים (שעובדים גם בימות השבוע) לא ניתן היה להפעיל את חדר האוכל בערבי שישי וחג.
לצערנו, הודיעה אסתר אפשטיין שדי לה והיא מסיימת. (כפי  שכתבה כאן בהמשך העלון).
זאת הזדמנות לציין את אסתר לטובה  ולתודה. במשך שנים רבות לקחה על עצמה את תפקיד ניהול הצוות בערבי שישי וחג – ותרמה  בעזרה משמעותית.
אבל החלופה, כידוע, איננה באה מבין החברים ...

ש: מה שיטת הסבסוד שלנו?
מרתה: כל מקום מסוגו של חדר האוכל עובד לפי החישוב הבא: שליש – עלות קנית חומרי גלם; שליש – עלות הוצאות תפעוליות ושליש – רווח.
אצלנו, לעומת זאת, אין כוונה להגיע לרווחיות מהחברים או מהקהילה. לכן המחירים לחבר בנויים על  כיסוי 100% מהעלויות. מתוכם משלם החבר 35%  והקהילה מסבסדת 65% .  
ש: אז לפי החשבון שלי – אתם עוד גומרים ברווח
מרתה: חשוב ליידע את הציבור, שאם יש רווחים בחדר האוכל הם באים ממקורות אחרים  ולא מהחברים. מקורות כמו: אירוח קבוצות הניגרים, מוסדניקים  ונעל"ה.

ש: רגע, מה עם כל האורחים וקרובי המשפחה שלנו החברים?
מרתה: צריך להבין, שהאירוח הנדיב שאנו מספקים לבני משפחה או חברים מבחוץ שבאים לאכול על חשבון החברים – הוא בזכות סבסוד הקהילה ובעצם אנחנו כקהילה משלמים את עלות האירוח גם אם נדמה לנו שלא ...  
חברים צריכים להבין, שכפי שהדברים מתנהלים כרגע – זה עולה לנו הרבה מאוד כסף ציבורי ופרטי.

ש: אכן יש חברים המתלוננים שהעלייה הקבועה במחירי האוכל – לא באה לביטוי גם בתוספת בתקציב
מרתה: זה כבר לא עניין  שלי, זה שייך לתחום חלוקת תקציבי החבר בקהילה.

אז מה הקושי להשיג עבודות מבחוץ?
מרתה: בסופו של משא ומתן תמיד נתקלים בבעיה שאין לנו רישיון והמטבח איננו כשר. 
לדוגמא: הייתה לנו פנייה מנעל"ה לקבל 70-80 אוכלים מדי יום, אבל משרד
הקליטה והעלייה, האחראי עליהם ועל התשלום, דורש שיאכלו במטבח בעל רישיון וכשרות. ואנחנו איננו כאלה.
יש לנו קושי גדול להשיג את הרישיונות, כי המטבח כבר בן 40 ואיננו מתאים לדרישות התקן של היום, שרק הולכות ומחמירות עם השנים.
שאלה: וכאן בבית – מה הבעיה להמשיך בהתנהלות העכשווית?


מרתה: הבעיה היא שזה מאוד יקר. העלויות הן עצומות ורק בזכות סבסוד הקהילה אנחנו עוד שורדים. משנת 1972 – לא חידשו כאן כלום: לא שולחנות, לא כסאות, לא מכונת כלים, לא צנרת, לא חשמל – בקיצור הכל במצב קטסטרופלי.
אלה לא חדשות מרעישות עבור החברים, שחדר האוכל הוא גדול – אבל גם ישן. ואנחנו נדרשים לתחזוקה ותיקונים בלי סוף. כמה אפשר להמשיך ולסחוב - תיקון ועוד תיקון ...?

ש: את שואלת אותי? אני שואלת אותך
מרתה: השאלה מה אנחנו כקיבוץ וקהילה רוצים לעשות עם הכסף שלנו? אם מעוניינים להמשיך לשלם את העלויות בעצמנו, על חשבון האפשרות להפנות כספים לנושאים אחרים כמו דיור, שיפוץ בריכה, תקציב אישי יותר גדול ועוד. או לשנות דיסקט  ולקחת את הנכס הזה ולהפוך אותו למקום שמגיש אוכל אבל גם מרוויח וזאת גם  אם צריך להיעזר בגורמי חוץ.

ש: אתם בודקים כיוונים?
מרתה: אנחנו לא מפסיקים לבדוק אפשרויות שונות, שיתנו לנו סיכוי להמשיך ולקיים את השירות החשוב הזה.


על ערכים, החלטות ומה שביניהם
מכתב גלוי לסיגל דקל


שלום לך סיגל,
אקדים ואומר: אני אוהב את כתיבתך – את רהיטות ניסוחיך, רוחב ידיעותיך וחריפות שכלך -  ולעיתים קרובות חש הזדהות עם מטרות העל שאליהן את מכוונת. ואולם, שני מאמריך האחרונים לוקים, לטעמי, בראיה שגויה – ומעוררים בי צורך להגיב עליהם..

במאמרך הקודם ביקשת להסתמך על גדול מחזאי נורבגיה כדי לבסס את טענתך בדבר חובתו של המיעוט להילחם על דעותיו, אך מאחורי גבו של ד"ר איבסן הציץ לפתע מיסטר אורוול – או ליתר דיוק, החזיר נפוליאון שהוא גיבור ספרו "חוות החיות" – והזכיר לנו ש"כל בעלי החיים שווים, אך יש כאלה ששווים יותר". הניסיון לשקלול דיפרנציאלי של הקולות השונים בתוכנו – שעומד, אגב, בניגוד גמור לתפיסת שוויון הערך עליה מבוסס הקיבוץ השיתופי – הוא  מקומם ומסוכן, ויש בו תחילתו של מדרון חלקלק המבשר את קצה של הדמוקרטיה שכולנו חפצים ביקרה.

המאמר שפרסמת בעלון האחרון, מעבר לאנלוגיה המיותרת שהוא יוצר בין המשטר הפשיסטי לבין מקומותינו האנרכיסטיים, יוצא מנקודת מוצא מוטעית לפיה הגורם הבלעדי המכתיב את ההצבעה בקלפי היא תפיסת עולמו של המצביע. התפיסה חשובה כמובן, אך לא על פיה בלבד יישק דבר – ההצבעה היא בראש וראשונה אקט פוליטי של הכרעה בין אלטרנטיבות, וכשתפיסת עולמי בטהרתה אינה יכולה להתממש עוד במקום שבו אני חי (כמו במקרה שלנו) עלי להחליט מהי הדרך המיטבית למימושה: דחיקת הקץ, המלווה בהעצמה של מאבקי כוח, העכרת האווירה והעמקת שסעים חברתיים שקשה יותר ויותר לאחותם – או ניסיון להגיע אל הטוב האפשרי במצב הנתון (ברוח פעולת הגישור המתבצעת בימים אלה).

דרך שלישית אין – וכל ניסיון לחזור ולשכנע בעניין קלקלותיה של הדרך הדיפרנציאלית (גם אם הוא מבוסס, כמו במאמרך, על טענות שאין להקל בהן ראש)  מזכיר את אותם גנרלים הנלחמים את המלחמה שעברה, מבלי לחוש את חילופי העתים, תוך שהם מתחפרים בתעלות הנבואה שמגשימה את עצמה והאשמה המוטחת בכל מי שדעתו שונה מדעתם.

הצבעה נגד השינוי בעין שמר של היום כמוה כתמיכה במפלגה צודקת וערכית, שאין לה כל סיכוי לעבור את אחוז החסימה – המצביע מציל, אולי, את נשמתו, אולם מחליש את עוצמת זרימתם של ערכיו במחזור הדם של הרקמה החברתית הכוללת (שהיא, בסופו של חשבון, נשמת אפו של הקיבוץ בכלל, והקיבוץ השיתופי בפרט). 

אחד ממורי בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב נהג לומר, כי הטקסט הדרמטי הוא טקסט פגום מעצם טיבו – ופגימתו תיעלם רק כשיהפוך ליצירה תיאטרונית ויועלה על הבמה.
גם תפיסות קיבוציות, שעה שהן מאבדות קשר עם מקומן וזמנן, עלולות לתפקד כטקסט פגום ולהותיר את בעליהן בבועה נטולת רלוונטיות – רק חיבור נכון אל המציאות המשתנה טומן בחובו סיכוי להפכן מסמלים תלושים לאבן שתיה (נחוצה וחיונית), ולעצבן כחלק בלתי נפרד מהטקסט שיספר את סיפורו של קיבוץ עין שמר בימים שיבואו.  
                                                                                                            בידידות ובהערכה – קובי גרוסמן


קובי שלום.
שני דברים, מפתיעים אולי, אני רוצה לומר בעקבות דבריך:
האחד הוא ששמחתי לקבל אותם ממך מראש באופן אישי ומעורר כבוד, וגם למצוא בהם, בניגוד לתגובות אחרות שנכתבו ונאמרו, התייחסות עניינית, נקייה, מעוררת מחשבה, מאתגרת ורלוונטית ["המורים והמחנכים" שולתתתתתתתתים].
הדבר השני, המפתיע אף יותר, הוא שאני לחלוטין מסכימה איתך:
בדבריי הראשונים, ניסיתי לערער את העמדה הרווחת לפיה הרוב הוא חזות הכל ואין בלתו. ביקשתי להראות שהרוב הוא לא תמיד צודק ולא תמיד הוגן, אבל לא ביקשתי לשלול את זכות ההצבעה ממישהו או לבטל את עקרון הרוב, וגם כתבתי בסיום: "ברור כי חברה המתנהלת על פי עקרונות שרוב חבריה אינם רוצים בהם, נמצאת בבעיה המחייבת התייחסות ופתרון...אני חושבת שזו הזדמנות היסטורית לחפש אפשרויות חדשות ויצירתיות".
בדבריי השניים, ניסיתי למוטט טענה [ולא בדעת יחיד] לפיה אין למיעוט זכות קיום - לא מוסרית ולא דמוקרטית. טענה זו מרחיקה עד אבסורד את ההיבט הפוליטי, ולכן לא היה טעם להתעכב עליו [הצהרתי על כך בתחילת דבריי ההם].
אגב, במהלך התקופה האחרונה נזכרתי גם אני בחוות החיות, בחזירים ובעיקרון כי יש שווים ושווים יותר. בעיני הם נקשרו דווקא לעקרונות ולמובילי התמחור של השיטה הדיפרנציאלית, אבל אפילו אני חשבתי שזה דימוי פיגוראטיבי וקשה מידי, וויתרתי על השימוש בו...
בכל אופן, קובי, כפי שהתכתבנו במייל -מחמם את הלב, מחזק ומעודד לקחת חלק בדיון שמתאפשרת בו גם מחלוקת וגם אחווה, הבנה ותקווה.                         בהערכה רבה, סיגל


ההיכל הגסטרונומי // אסתר אפשטיין


לפני ההצבעה השלישית, שאלתי את אחת מחברותי "למה תצביעי הפעם?"
"אני מצביעה נגד השינוי. השינוי יסגור את חדר האוכל" – ענתה לי.
לא זכרתי שסעיף  כזה היה בחוברת השינוי. חשבתי שאולי יש לי בעיה בהבנת הנקרא.
לקחתי את חוברת ההצעה לשינוי אורחות חיים מיולי 2011 ומצאתי שבפרק שירותי קהילה נכתב: "שירותים חיוניים: שירותים שלא יופסקו אלא בהחלטת קלפי ברוב של 60% מהמצביעים. כל עוד לא הוחלט אחרת הקיבוץ יקיימם".
בין השירותים שהוגדרו כחיוניים – מופיע גם חדר האוכל.
נרגעתי. אבל הבנתי שכדי לדאוג להמשך קיומו של חדר האוכל במתכונת הקיימת, לא צריך להזיע ביום שישי והחלטתי בנושא זה להצטרף לזר"ש.
הלכתי לעובדי המטבח והודעתי להם על החלטתי לסיים את עבודתי בערב שישי.

"אין בעיה" - ענו לי במטבח ללא היסוס - "יש לנו מישהו אחר במקומך".
נדהמת ממהירות התגובה שאלתי - "מי?"
התשובה הייתה  "סמיר".  
לא הייתי מספרת כאן את סיפורי האישי, אלמלא קראתי בגיליון האחרון של  "הזמן הירוק" על הנעשה אצל שכנינו בקיבוץ מצר, שהוא כידוע, קיבוץ מתחדש.
תחת הכותרת "חוזרים למדורת השבט" מסופר שחלק מהתמורות שחלו בו בתחום התרבותי-חברתי, גם חדר האוכל תופס בשנה האחרונה תאוצה וחזר לפתוח שעריו פעמיים בחודש לארוחת ערב שישי ובוקר שבת.
באים חברים רבים המעידים על תחושת הביחד המתחדשת המחזירה אותם לשער היכל הגסטרונומיה.
אני מאמינה, שאם נרצה להמשיך להבעיר את מדורת השבט אצלנו, נמשיך ליהנות מההיכל הגסטרונומי שלנו.


מהמועצה האזורית העבירו מידע על הפעילויות הבאות:

1.      מועדון קריאה – בספריה האזורית
ביום ראשון הראשון בכל חודש יתקיימו מפגשי קוראים לשיחה על ספר שנבחר לקריאה. בחלק מהמפגשים יהיה גם מרצה או מנחה אורח.
מפגש ראשון ביום א' 4.9.11  בשעה 20:00.
תיערך היכרות בין  המשתתפים ותהיה שיחה על הספר "מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים" מאת מרי אן שייפר ואנני בארוז

בהמשך יתקיימו פגישות שיתמקדו בספרים כמו: "אלגנטיות של קיפוד", הרצאה "אין אהבה שלא פוגשת ייאוש" – מרצה בועז כהן, דמות האם בספרות ילדים ומבוגרים, ספרות של חורף, ועוד נושאים מעניינים.
פרטים והרשמה – בספרייה האזורית. המפגשים - ללא תשלום.

2.      הלבנה בחידושה – מפגשי נשים בראש חודש
סדרת מפגשים  שתנסה להחיות מסורת קדומה של נשים ממגזרים שונים הנפגשות לטקס, לימוד, שיחה ופעילות חווייתית סביב מקורות יהודיים עתיקים וחדשים. 
מפגש ראשון: יום ד' 21.9.11 בתלמי אלעזר בשעה 20:00.
הנושא "מעונה לעונה אני מתקלפת" תשליך נשי.
מפגש שני: יום ד' 26.10.11 – "וכמו ענן להתגשם" על הציפייה לגשם ולהתגשמות
בסך הכל מתוכננים 10 מפגשים שחוץ מהראשון (תשליך) – יתקיימו כולם בספריית המועצה האזורית בשעה 20:00 בערב.
לפרטים נוספים: שרי אלגד – 050-6987847  או במייל  sarielgad@gmail.com


3.                  "אישה אחת ודרכים רבות לה" – סדנה נשית
10 מפגשים בהנחיית טלי אברס-אסס יועצת חינוכית, מנחת קבוצות בגישה    אינטגרטיבית-הוליסטית.
הסדנא מציעה מרחב קבוצתי שיאפשר עבודה אישית דרך התחברות ללבטים  ושאלות והזדמנות להתבוננות והקשבה לקולות הפנימיים והחיצוניים.
          להרשמה ופרטים נוספים התקשרו אל: טלי: 054-5627508  tia@barkai.org.il


מדיוני הנהלת קהילה - 18/07/2011

1.       לרה גרוסברג – בקשה לשנת חופש
לרה הציגה את בקשתה לצאת לחופש יחד עם בן זוגה שהוזמן ללמד באוניברסיטה בחו"ל. הבקשה אושרה ללא התנגדות.

2.        היום שאחרי ההצבעה לשינוי אורחות חיים. דיון פתוח לחברים. מוזמן: עמרי כנען
קיימנו דיון פתוח והזמנו חברים לקחת חלק בחשיבה ולהעלות את רעיונותיהם לאור תוצאות ההצבעה השלישית על השינוי. כמו כן הוזמן עומרי כנען המלווה התנועתי של
עין שמר.
הגיעו מעל לעשרים חברים והדיון התנהל בצורה מכובדת וחברית. דעות שהועלו:
- יש רוב של 70% מכלל חברי הקיבוץ, יש לפנות למתנגדים ולדרוש מהם להשתלב.
- להביא "קבלן" שיעביר את המודל.
- לא לקיים הצבעה נוספת שוב על אותה הצעה.
- לחתור קדימה עם לוחות זמנים.
- ללכת למשבר ויש דרכים.
- אסור להגיע למקום של פירוק השותפות / קיבוץ.
- צריך להזמין את הצוות השיתופי להידברות.
- לחלק את עוגת התקציב אחרת (הגדלת תקציב בסיסי והקטנת תקציבי ילדים).
עומרי כנען:
אתם נמצאים בנקודה מסוכנת לקיבוץ. מצב בו קיבוץ מתנהל בניגוד לעמדת מרבית החברים שוחק את בסיס ההסכמה, פוגע ברקמה החברתית ועלול להביא למקומות לא טובים. אם אינכם מצליחים להגיע להסכמה, כדאי לשקול מודל פתוח המאפשר לחברים לבחור מסלול שיתופי או דיפרנציאלי ואחרי שנה לקבל החלטה סופית.
הוחלט: לקיים דיון נוסף בנושא, בתקווה שיגיעו יותר חברים מתנגדים, ע"מ שיתקיים דיאלוג.

3.                  חתימה על "בקשת מועמדות"
לאור המצב שבו עין שמר נמצאת בתקופת ביניים אנו מחתימים את המועמדים החדשים על "בקשת מועמדות", שכוללת הבהרה שאם ישתנו תנאי הקליטה, הם יחולו גם עליהם. חלק מהמועמדים לא מוכנים לחתום. הוחלט לאשר את המסמך ולהביא את הנוהל לאישור שיחת קיבוץ.

4.                  עידכוני מש"א
·                     עדיין לא נמצאו מרכז ועדת רכב ובטיחות וכן אחראי למחסן חגים.
·                     מהנהל החשבונות. נוגה זינגר מקיבוץ עינת תחליף את איציק פופר מרמת מגשימים,          
           כעת מתקיימת חפיפה.
·                     רכז בניין: נדב קושניר רכז הבניין יסיים את עבודתו בסוף חודש אוגוסט, אך ישלים את אחריותו על שש הדירות החדשות.  אנו מחפשים רכז בניין חיצוני.
·                     שיחות משוב: התקיים תהליך של שיחות משוב למנהלי הפעילויות הקהילתיות והעסקיות.

                                                                                                המשך -  בעמוד הבא

5.                  תהליך אסטרטגי במועצה האזורית
רקפת ויוסי דווחו על תהליך אסטרטגי של המועצה. על רקע טענות שונות החליטה המועצה לבחון את היחס בין המערכת המרכזית לבין היישובים. השתתפנו בפגישה של "קבוצת מיקוד" שכללה את מצר, ברקאי, כפר גליקסון ומענית, והצגנו את עמדתנו שבחלק מהנושאים אנחנו מעדיפים שהמועצה תעביר את התקציבים אלינו ותיתן לנו לנהל את הדברים בעצמנו (לדוגמה, מערכת החינוך, כולל התיכון) ובנושאים אחרים יש חשיבות שהמועצה תגביר את נוכחותה ופעילותה (לדוגמה: מערכת הרווחה, מחלקה לצמיחה דמוגרפית ועוד).

מדיוני הנהלת קהילה - 25/7/2011

  1. אורווה – הצעת פיתוח. מוזמן: עטר שנפלד
עטר הציג מסמך המראה שבתקופה של שנה הגירעון של האורווה עומד על כ-9.000 ₪  (לאחר תמיכה של 9,000 ש"ח מתקציב הקהילה, בהתאם להחלטות קודמות).                                  כמו כן הציג תוכנית לפתוח את האורווה על ידי פתיחת חוגי רכיבה לילדים מעין שמר ומחוצה לה, בהדרכתה של קתרינה, בחורה בעלת יכולת והכשרה מתאימה.
התוכנית מתבססת על הכנסה נוספת של "פנסיון" ל - 4 סוסים, שמטרתו לאזן את האורווה כך, שבעתיד לא יהיה צורך בתמיכה של הקיבוץ.   

הוחלט: הנהלת קהילה רואה את הפוטנציאל של פיתוח האורווה למטרות חינוכיות  ולימודיות, ומעריכה כי קיימת מוטיבציה לקדם את התוכנית. התוכנית אושרה, לאחר שיוסדרו כמה נושאים טכניים כגון ביטוח ואופן תשלום שכר עבודה.

2.     דיון על תוצאות ההצבעה השלישית על השינוי.
הנהלת הקהילה חזרה על הזמנתה לחברים שהתנגדו לשינוי, להשמיע את מסקנותיהם והצעותיהם לאור תוצאות ההצבעה השלישית על השינוי.
הגיעו כ- 15 חברים והתנהל דיון מכובד, שבמהלכו הונחה על שולחן הנהלת הקהילה הצעה לתוכנית מוסכמת שתתבסס על העקרונות הבאים:
·         פערי התקציב לאחר השינוי לא יעלו על 1:2
·         החלטה זו תעוגן ברוב מיוחס לכמה שנים
·         יוקם צוות שלא מבעלי תפקידים, שיבקר וישגיח על קיום החלטות השינוי כלשונן

להמשך הדיון הוזמן עודי דגאי, היו"ר הכלכלי, על מנת לחדד את הנושאים הכלכלים ולוחות הזמנים להחלטות על השינוי. עודי הזכיר בדבריו כי השינוי יוצר עלייה משמעותית בהכנסות מעבודה והתייעלות בפעילות הקהילה – שתי תופעות שאינן קשורות בלוח זמנים. הגורם שבו יש משמעות ניכרת לזירוז התהליך הוא נושא הקליטה והבניה. כרגע יש לקיבוץ תוכנית בניה של כ-160 יחידות דיור, מאושרת במנהל מקרקעי ישראל. כידוע התחום הזה מאד לא שקט, והחלטות חדשות מתקבלות לבקרים – רובן מרעות את מצבנו. לכן ככל שיידחו ההחלטות כך אנו מסכנים את הנתונים הטובים שיש לנו כרגע.

הוחלט:    
                        א.     לקיים תהליך גישור עם חברי הצוות השיתופי במטרה להגיע להצעה מוסכמת.
                        ב.     ניהול התהליך יוטל על משה רונן והוא יעבוד מול נציגים משני הצדדים.
                         ג.     לאור הניסיון הקודם עם צוות הידברות, הפעם ישתתפו בגישור רק חברים אשר יצהירו מראש כי במידה שהצוות יגיע לתוכנית מוסכמת הם יתמכו בה באופן פומבי ויצביעו בעדה.
                        ד.     לוח זמנים: הצבעה נוספת בספטמבר.                                                       רשם: יוסי בוריס


לחברים שלום,

אנחנו נמצאים היום לאחר ימים רבים של עבודה על עיצוב פני הקיבוץ ואופן התנהלותו בעתיד.
הנושאים בהם עסקנו נוגעים לכולנו, הן בעקרונות והן בפרטים,
חברים רבים נטלו חלק פעיל בתהליך, ואין אחד שנותר אדיש לו.
עברנו תהפוכות לא מעטות, עתים עבדנו בשיתוף פעולה והידברות, ועתים ניכר מתח רב ונתגלו מחלוקות קשות.

היום, תומך רוב גדול במהלך השינוי, ועל כן, בין המתנגדים לו, התגבשה עמדה לחפש דרך לקרב בין הצדדים, כדי להציל את עצמנו מקרע שאין לאחותו ולחפש פיתרון, כך שיוכלו גם הם לתמוך בהצעה.

הקמנו, בהחלטת הנהלת הקהילה צוות גישור אחד, והיום צוות גישור שני, ומתקיימת הידברות במטרה לפתור את המחלוקות בדרכי שלום, מתוך דאגה ורצון לשמור על המרקם החברתי של עין שמר, בהווה ובעתיד. אנחנו מברכים על המהלך הזה שהוא קשה מאד בהיותו כרוך לעתים בהתפשרות על עקרונות ודרך חיים, ומודים לחברי הקיבוץ שתמכו בו בשתי התוועדויות (של מתנגדי השינוי המוצע ושל תומכיו), ולאלה שהיו מוכנים לקחת בו חלק פעיל.

בכל ציבור אנשים - יש דעות מגוונות ולעתים מנוגדות והן כולן לגיטימיות, עם זאת, לדעתנו, הפערים בין הצדדים ניתנים היום במידה רבה לגישור. המחלוקת הנדונה כרגע בצוות הגישור היא בפערי המשכורות: אנשי השינוי תומכים בחוברת כמו שהיא, ומבקשים להתחיל את השינוי עכשיו, כשפערי המשכורות הם ביחס של  כ-1:3, אנשי השיתוף מבקשים לצמצם את הפערים, ולשמור על יחס משכורות של עד 1:2. 

אנחנו מקווים שבתהליך הגישור יצליחו הצדדים להגיע למרב ההסכמות מתוך הידברות וכבוד הדדי, וקוראים לחברים לשקול את הדברים ולהתגייס למציאת הפתרונות במצב אליו נקלענו.

הנהלת קהילה