ערב
חג סוכות
יום ד' - 12.10.11
בשעה 20:00
התכנסות בסוכה
עצות ליוצאים לדרך
בית
כדאי שיהיה קרוב לאדמה
לב
חשוב לשמור פתוח
מגע בין אנשים
חייב עדינות וחסד
שותפות
היא קודם כל נאמנות
כשיש סדר לא צריך חוקים
כדי להצליח צריך להשתמש גם במחשבה
כל תנועה דורשת את זמנה הנכון
כשלא
מתלוננים
מתגלה
המהות
ולא הפגמים
(מתוך ספר הטאו/ לאו צה)
בסוכות, כמו בכל השנה, פרוסה סוכתנו
ופרוסות הידיים והלב נפתח,
לקבל בצל קורתנו אורחים ובני בית.
גיליון סוכות מארח, בין השאר, שני
אושפיזין:
אלה אשר איתנו כבר מספר שנים לא מועט,
ואלה מקרוב באו והצטרפו.
וכמובן, ששמור המקום גם לארבעת המינים
הקבועים כאן אצלנו בסוכה.
נאחל, שיהיו הברכה והשמחה שורות עלינו –
בחג ובכל ימות השנה.
חג שמח
יצאנו לדרך // מליק גור
סימן שעוד לא הגענו
והאופק עוד רחוק
ולבך עודו פתוח
אל ארבעת הרוחות
וצריך להמשיך ללכת
וצריך להמשיך לנדוד
והדרך עוד מושכת
ארוכה (נעמי שמר)
ופתאום "אחרי החגים" מתחיל להיות כבר כאן...
תקופה ארוכה דנו על חיינו נכתבו דברים נאמרו דברים ועל כמה דברים
גם שתקנו ובסופו של דבר יצא מוצר בדמותנו.
מהרצוי יצא האפשרי, עכשיו זה הרגע שעלינו ללכת קדימה אל אותם
מחוזות שהחלטנו.
נכון, רבות יסופר על איך עשינו ומי אמר למי, אבל כל זה שייך
לעבר. כל הסיפורים על
מקומות אחרים בהם החורף ניצחי וכמה יכול להיות רע, לא מקדמים
אותנו לשום מקום וגם אם נחשוף את נפשנו הקרועה או את גופנו השמח אין מזה "תכלס".
עם זאת עלינו להבין ולקבל שבינינו חברים וחברות "נטושי
חלום בחלד"...
כי מי שהניף את דיגלו אל-על יתכן והדגל נקרע ברוח. רק מי שדיגלו
נשאר בארון לא נפגע מרוחות הזמן.
מי שידע לחלום עד היום סביר להניח שידע לברוא חלום חדש ובהמשך
להפוך אותו למציאות.
זה הרגע למעשים כדי שפה, לא בעבים מעל אלא על אדמתנו השחרחורת,
יהיה טיפה יותר טוב היום מאתמול.
מספיק שכל אחד יגייס רק אדם אחד – את עצמו למשימה וידאג שטביעת
ידו וליבו תורגש במוצר המוגמר.
לא דיבורינו יעשו אלא מעשינו ידברו...
עוד לא הגענו, אבל יצאנו לדרך ארוכה. צפוי שגם האמון ייבנה על
ידי מעשינו שייראו ויורגשו. חובה על המערכת לתת דוגמא להתנהלות שקופה ואמינה הן בדרך
והן בהתייעלות המצופה מכל הרמות.
עכשיו, כמו שאמרנו תמיד, "הבטחות צריך לקיים".
הבהרה מאלעד יגודה:
בימים אלה
אילנית ואני עומדים לפני הצבעה לקבלה לחברות. ההחלטה להתקבל לחברות בעין שמר היא
משמעותית ביותר עבורנו.
הגיעה אלי שמועה
כאילו יש לי חובות עבר מהתקופה שלא חייתי בעין שמר.
אני רוצה להבהיר:
אין לי שום חובות עבר כספיים וגם לא חובות
בהווה.
גם מטעם הנהלת
הקהילה הובהר, שאנו מתנהלים כבר זמן רב ביתרות זכות בתקציבים.
אני מקווה שדברי יחסלו את השמועה שאין לה כל בסיס.
קולות קור(א)ים
בימים
אלה החל לפעול, ממש בלב הקיבוץ, מרכז חדש שנקרא "הקול קורא".
למי
שהחמיץ, "הקול קורא" ממוקם בחלקו הצפוני של בניין הנהלת הקהילה – מול
הכלבו.
נתוני
פתיחה:
המרכז החדש הוקם על ידי עדי שגב
ושותפה לדרך רוברטו צ'רניצקי
עדי שגב במאית ומחזאית
תיאטרון ומפתחת שיטת "הקול קורא", נולדה בתל אביב, בגיל 10 עברה עם
משפחתה לקיבוץ העוגן. כשבגרה עזבה את הקיבוץ.
רוברטו צ'רניצקי בעל תואר שני
בחינוך ותואר ראשון בהנדסת מחשבים, עלה מבואנוס-איירס ב- 1980. לפני ארבע שנים השניים הפכו לבני זוג ובהמשך גם
לשותפים לדרך.
מתגוררים: בכרכור
מקום בלב: "יש לי חיבור עמוק לעין שמר. דרך חברים טובים, מערכת
החינוך בה גדלו ילדי, ובעבר עבדתי ב"מלוא", ב"מבואות עירון"
וב"רעות".
נראה
לי טבעי לחבר את העשייה שלנו לקיבוץ עין שמר, זה קרוב לבית וזה מזמין אותי לחזור
ולרכב על אופניים... הפעילות של "הקול קורא" מתקיימת בכל רחבי הארץ על
ידי צוות מנחים, שאנחנו מלווים לאורך כל השנה. אנחנו עובדים בבתי ספר, פנימיות,
הוסטלים, מקלטים לנערות במצוקה ובבתי הכלא. השנה העברנו את המרכז שלנו לעין שמר.
המרכז נפתח לפני שבועיים.
דלת כניסה: חשוב
לנו להשתלב באווירת המקום, לכן דלת הכניסה שקטה ומוצנעת.
צבע וגיר: עיצבנו
את המקום בצבעים מרגיעים וחילקנו אותו לשלושה חדרים : חדר יצירה – חדר חזרות – חדר
במה. כל החדרים – הם חלק מהמתודה של שיטת ה"קול קורא".
הכתובת על הקיר: יש
לנו קיר מיוחד המיועד לכתיבה. כשהכתובת על הקיר – זה מאפשר לאדם לפגוש את עצמו.
דוגמא מהשטח: זוג בפנסיה, הוא בבית, היא
פעילה מאוד מחוץ לבית. הוא "תקוע" בבית וכשהיא מגיעה הביתה, המשפט הראשון שיאמר לה:
הוא- תסגרי את החלון!
היא-
"חם פה"!
בין השורות: בדיאלוג
הקצר מצוי כמעט הכל: מטען הבדידות, הפחדים והחרדות, קשיי הזוגיות, קריירה שנייה
ובכלל.
החומה: לכל טקסט יש סבטקסט. בקריאה משותפת של
מחזות אני מלמדת ילדים, נוער ומבוגרים לשמוע ולהבין את מה שחבוי בין המילים ומה
מניע את הדמויות. רגע לפני שמתרוממת חומה של אי הבנה או קושי – אנחנו שם כדי להפיל
אותה, להתיידד עם הטקסט ולפתוח חלון לעולם שמעבר למילים.
השיטה: השיטה מאפשרת לכל אדם
להתחבר למילה הכתובה ואף ליצור אותה בעצמו. באמצעות השיטה אנחנו מתעוררים לחיים
שלמים שמתקיימים תחת רגלינו והופכים אותה לחלק מחיינו. אנחנו מתבוננים, מקשיבים
וקוראים בו זמנית- בדיוק כפי שאנחנו עושים בחיים עצמם. באים אלינו גם כאלה שיודעים
לקרוא מצוין ובאמצעות השיטה חווים קריאה משמעותית ואישית. הפגישות מתקיימות גם בקבוצות
וגם ביחידים.
השיטה
מתבססת על סיפורים אישיים, המחזאית מתאימה את הטקסטים למשתתפים, היא כותבת את
הסיפורים באמצעות דיאלוגים ומונולוגים, ומשם מתחילות הקריאות. זו קריאה חווייתית
שנותנת לכל אדם להשמיע את קולו- לכן השיטה נקראת "הקול קורא".
שורשים: יש נתונים
סטטיסטיים שמעידים על כשליש מתלמידי כיתות י' בישראל שאינם קוראים קריאה משמעותית
(מתקשים בקריאה או אינם מבינים את מה שהם קוראים). הניתוק הנכפה על אדם שאינו
קורא, גורם לדימוי עצמי נמוך, לניכור, לתסכול שמצמיח נשירה ממסגרות הלימוד ולפעמים
גם ממעגלי העבודה.
ניתן להשגה: צמצום
פערים ביכולת הקריאה של הילד עם בני גילו, ביסוס שטף הקריאה לכדי קריאה רציפה
ומשמעותית, העלאת המוטיבציה והערך העצמי כבסיס להשקעה בכל מקצועות הלימוד.
בנוסף
אנחנו מקיימים קבוצות קריאה וכתיבה תיאטרונית לאנשים שהמילה הכתובה היא חלק
משמעותי מחייהם.
נתון מרעיש: מחקרים מראים שבבתי הכלא יש אסירים רבים, שאינם יודעים לקרוא
וזאת בשל העובדה שהפשע הראשון היה בסמוך לנשירתם ממערכת החינוך.
מסכים: אין כמעט פסטיבל בארץ
שעדי שגב לא השתתפה בו. מפסטיבל עכו
(פעמיים כולל ציון לשבח על "סכין בסימטה"); דרך פסטיבל דו-אומן
ב"הבימה" ועד "תיאטרונטו" ו"פותחים במה" (בבית לסין
זכתה בפרס ראשון על כתיבת המחזה המקורי הטוב ביותר "בבושקה").
"בבושקה": לפני
5 שנים עדי יצאה למסע ארוך כדי לחקור את נושא "העדר אמא", שהעסיק אותה
מאז עברה לקיבוץ העוגן שם נכנסה כילדה בת 10 ללינה המשותפת. "כתבתי מחזה
המתבסס על מחקר שכלל 60 נשים בנות הקיבוצים מהאזור שמקיף את ביתי, חיפשתי דרכן את
מקומה של האמא בחינוך המשותף ומחוצה לו. בפרויקט השתתפו גם נשים נפלאות ויצירתיות
מקיבוץ עין שמר- עלית מגן ונורית קישיק.
בדרך אל עוד לקוח מרוצה: "לפני
שהתחלתי את השיעורים של הקול קורא התביישתי לקרוא בקול רם. אתמול הקראתי את
השיעורים שלי בכיתה ואף אחד לא צחק ..." (דנה בת 7 כפר סבא).
הזמנה פתוחה:
אני
מזמינה את חברי עין שמר לתאם איתנו ביקור ואולי אף להקים קבוצות קריאה משל
עצמנו...
מבלי לצפות לתמורה
מותר לומר שהם כבר כמעט והפכו לחלק מהנוף. כמעט 10 שנים שהם איתנו.
כל בוקר מגיעים בהסעה מפרדס חנה, מתכנסים בבית שהועמד לרשותם.
כל בוקר עוברים במדרכות ובשבילים.
מנערים צעירים הפכו לאנשים, ותמיד סגורים בעולמם.
אלה הם חברי מרכז התעסוקה של אלו"ט. לפחות בחלק משגרת יומם –
אנחנו להם בית.
נפגשתי לשיחה עם ניצן רביד:
נתוני
פתיחה:
ניצן רביד
תפקיד: מנהלת מרכז תעסוקה – עין שמר
מתגוררת: בהרחבה של קיבוץ מגידו
("זו הצלחה אדירה לדיירים ולקיבוץ!")
מצב משפחתי: נשואה ואם ל: גלעד (5)
אלה (3).
השכלה: BA בחינוך
ואמנות (אונ. חיפה) התמחות בהעשרה אינסטרומנטלית.
עוד משהו: "ציירת לא רעה
ובשלנית".
נתוני
פתיחה:
אלו"ט – הוסטל בפרדס חנה.
מספר חברים: 18
גילאים: 21 עד 33
חלוקה מגדרית: 15 גברים ו-3 נשים.
צוות: 6 מטפלים מישובי האזור
על רצף האוטיזם: חברי ההוסטל חלקם
בתפקוד בינוני ונמוך.
שעות פעילות: 08:00-15:15
בדרך אל התפקיד: מאז השירות הצבאי, עבדתי עם אנשים בעלי צרכים מיוחדים. ניהלתי
מרכז אומנויות לבעלי פיגור שכלי. מאמינה בתעסוקה בכלל ולאנשים בעלי צרכים מיוחדים –
בפרט.
אלו"ט:
אגודה לאומית לילדים אוטיסטים - עמותת הורים לילדים,
מתבגרים ובוגרים המאובחנים כלוקים באוטיזם או ב-PDD.
העמותה מטפלת כיום ב-4000 משפחות. פועלת לקידום זכויותיהם של כל האוטיסטים
בישראל ולשיפור השירותים הניתנים להם ולמשפחותיהם.
אוטיזם: הפרעה תקשורתית, חוסר יכולת להבין נורמות חברתיות. העולם מתפרש
באופן אחר מזה שאנו מורגלים בו. כל זה יוצר עולם אחר, עולם של חוויות וחושים, עולם
פנימי עשיר ועצום. תפקידנו כחברה לנסות ולהיכנס לעולמם, להבינם ולחשוף ולגרות אותם
לעולמנו אנו. זאת לצד ההתמודדות שלהם עם הסביבה אשר יכולה לבוא לידי ביטוי בדרך של
קיבעונות, טקסי,ם חוסר יכולת לקבל שינויים ולעיתים קשיי התנהגות.
קביעות: יש חשיבות רבה להיכרות עם המקום הקבוע ועם הסביבה המוכרת.
סביבה המאפשרת לצפות את הלא נודע, מרגיעה, מאפשרת להתארגן במרחב, להסתדר ולדעת
איפה כל דבר. לדעת מה מצופה, מה מותר ומה אסור- כל אלו מסייעים לחברים בהפחתת
החרדה "מעולמנו",קיימת חשיבות רבה להכרות עם האנשים - לפנים המוכרות,
להבעות הפנים הרכות והמחייכות בוקר בוקר על אותם שבילים.
למה קיבוץ: קיבוץ, כחברה, הוא סוג של סביבה מאפשרת. יש כאן מרחב אחר, שבו,
לכאורה, לא מתקיים המירוץ העירוני. קיימת נינוחות והזדמנות לפגוש אנשים שיש להם
זמן למאור פנים, קיים המרחב הירוק והפתוח אשר מסייע לכל חבר למצוא את מקומו
ולהירגע, וכן מתאפשר הקמת מרכז יחיד מסוגו ללא גדרות, שערים ומנעולים, מרכז השוכן
בתוך הקהילה מופרה ממנה ומפרה אותה ואת ילדיה.
אנשים עם מאור פנים: אנחנו מתקבלים כל כך יפה ע"י אנשי החממה ובראשם אביטל
גבע.
כמו כן אני רוצה לציין את עטר שנפלד
וצוות הנוי, שנותנים הרגשה נפלאה.
הבית בעין שמר: היה הראשון מסוגו בארץ ובתנועה הקיבוצית. פורץ דרך לבתים
נוספים.
כיום עומדים לרשותנו 4 חדרים בהם עובדים
החברים בסדנאות יצירה.
הבית הפרטי: יש משהו
ב"מתנה" של להיות הורה לילד אוטיסט. המשפחה עוברת מבחנים שיוצרים גם
עוצמות. אני אולי קצת נאיבית, אבל
כמוהם באה כל יום לעבודה עם התקווה והאמונה, שבעזרת עבודה מאומצת וסבלנית משהו
קורה, חשיפה, גירוי, למידה, צמיחה והתפתחות. גם אם רק קצת ... ובייחוד האמונה כי השמיים
הם הגבול.
פעילות תעסוקתית: ניתן לחלק את הפעילות בקיבוץ לארבעה תחומים:
1. כישורי חיים – כל מה שקשור להתנהלות וחיי יום-יום
2. פעילות קהילתית – שילוב הדדי בענפי הקיבוץ-חממה, נוי-
עבודה בחצר בית
הקברות-גירוף איסוף עלים ועוד....
3. פעילות יצירתית – עבודות יד בחמר ואומנות לשם פרנסה.
4. פעילות פנאי – מוסיקה, תקשורת, מתקני ספורט ושעשועים.
שכנים:
לעצם
היותנו שכנים בקהילה יש משמעות אדירה, משמעות של פתיחות, של הבנה, של אכפתיות, של
קבלה ובייחוד של הרבה לב ונשמה. לעיתים, אני בתחושה שאנחנו "מפריעים",
עושים רעש, פולשים למרחב הפרטי, והיו גם מיקרים פחות נעימים... אבל בגדול התחושה
היא שמקבלים אותנו בהרבה אהבה ובהרבה הבנה.
בכמה מקומות, כמו הכלבו, יש יחס חם ופתוח –מבינים
אותנו, קוראים לנו בשם, יודעים מה אנו אוהבים
והיחס חם ולבבי אותו יחס שאיננו לוקחים כמובן מאליו.
שכנה מיוחדת: יש לנו שכנה אחת, ניצה
ליבנה, שתמיד תחייך, תברך ותקדיש תשומת לב אישית.
ממלאי תפקידים: בנוסף לשמות שכבר הזכרנו, אי אפשר שלא לציין גם את דנה שחר
ונאוה גור, שבמסגרת תפקידן תמיד נענות וזמינות לפתור בעיות ולעזור.
דברים שבדיעבד: עבודה עם אוטיסטים היא עבודה המביאה איתה סיפוק שבדיעבד. אין
צפייה לתודה או חיוך רגעיים. ומאידך, יש
התמודדות חוזרת ומורכבת בחיפוש אחר תעסוקה אשר תתאים לכל אחד באופן אישי וקבוצתי. יחס
אישי או רגש באים לידי ביטוי בדברים קטנים כמו מילה שיוצאת פתאום, משפט או מבט - אותו
יחס אשר חודר אל הלב ומעניק את אותה אמונה ותקווה שהעשייה והנתינה מתאפשרת.
נקודה בזמן: אנחנו כרגע במו"מ להמשך ההתקשרות עם הקיבוץ. אני יחד עם
הצוות וההורים
מקווים מאוד שתמצא הדרך והמקום – לאפשר לנו
להמשיך ולשהות כאן-בקהילה מקבלת, פתוחה,תומכת ואוהדת.
הזמנה פתוחה: מאוד אשמח לארח חברים בסדנא שלנו כאן בעין שמר. להתרשם
מהעבודות וגם לרכוש, (כפי שתראו בתמונות המלוות, העבודות ממש על רמה! – נ.כ.)
כמו כן נשמח לארח אתכם גם בהוסטל אלו"ט
פרדס חנה-", (בסמוך למחנה 80) "בית לחיים"
לפרטים ויצירת קשר: ניצן - 052-5215722
עניין לציבור
לאופק יגודה
המסיימת בימים אלה את שירותה הצבאי
ברכות להתאזרחות מהירה וקלה
ועדת קשר ובנים
לציבור הנהגים ולחברים - שלום
לאחר
מספר פניות, על כך שאיני תמיד זמינה בטלפון, ברצוני להבהיר מספר דברים:
1.
אני עובדת בעבודה נוספת (במרכז
הבוגר). כאשר אני בפעילות עם הילדים, לעתים אינני יכולה לענות.
2.
אני אמא לתינוק קטן ויש רגעים
ומצבים בהם איני יכולה לענות לטלפון (מקלחת, שעת שיינה וכד').
לכן
אני מבקשת שכל אחד שזקוק לי, אם לא עניתי, ישאיר הודעה קולית או עדיף SMS.
אחזור
במהירות האפשרית. כמו כן, אעשה כמיטב יכולתי להיות זמינה ככל שניתן.
בברכה,
אדווה
בראון – סדרנית רכב
פותחים
שבת
השבוע, קבלת
שבת חגיגית עם שירי סוכות ואסיף,
-------------------------------------------------------------------------
רוב תודות לאורי
ליס ולאבישי גרוסמן על התייחסותם המעניינת, כל אחד בדרכו המיוחדת, אל
סיפורו של רבי נחמן מברסלב: "האוצר מתחת לגשר", ולקובי גרוסמן
על שירת "אסוף את המעשים..." יפה ומרגשת. ענה
לחברים שלום,
להלן,
עדכון ראשון בנושא פנסיה והפעלת התקנון החדש, אחרי השינוי.
קיימנו
ישיבה ראשונה בנושא בהשתתפות: צוות פנסיה, מש"א, מנהל הקהילה ואדי (היועץ הפנסיוני).
על מנת להתארגן במישורים השונים המתחייבים מתהליך השינוי.
1. התארגנות ברמה האישית:
1.1.
תשלום פנסיה לפנסיונרים, על פי פנסיית
עין שמר מחודש ינואר 2012.
1.2.
הפקדת פרמיה לקופות הפנסיה ופרמיה
לאובדן כושר עבודה לעובדי פנים משכר ינואר 2012
1.3.
קליטת תלושי שכר של עובדי חוץ ובדיקת
ההפקדות לפנסיה.
2. התארגנות מול קופות הפנסיה:
2.1. תתקיים
פגישה של הצוות עם נציגי עתודות הוותיקה לצורך התארגנות. פתיחת מס' מעביד חדש ובניית
מערכת נוהלי עבודה.
2.2. תתקיים
פגישה של הצוות עם מבטח סימון על מנת להסדיר את ההפקדות במקפת אישית, פתיחת מס' מעביד
חדש התאמת הפרמיה לפוליסת אובדן כושר עבודה, תיאום פגישות עם החברים ובניית מערכת נוהלי
עבודה.
3. ימים מרוכזים לפגישות עם החברים לפי הסדר הבא:
3.1.
פנסיונרים – פגישה עם יועץ פנסיוני
ונציג צוות הפנסיה להסבר מצב הפנסיה לאחר השינוי וחתימה על גילוי נאות.
3.2.
עובדי פנים – פגישה עם יועץ פנסיוני,
סוכן ביטוח ונציג צוות הפנסיה להסדרת ההפרשות, חתימה על טופסי עתודות במסלול
"זקנה לגיל 65" או חתימה על טפסי מקפת במסלול "מוטה זקנה", התאמת
הפוליסה לאובדן כושר עבודה וחתימה על גילוי נאות.
3.3.
עובדי חוץ בהווה ובעבר – פגישה עם
אדי (יועץ), מנהל קהילה, מש"א ורכזת פנסיה
להסדרת מערכת הפנסיה בעבודת החוץ, סגירת התחשבנות לגבי עודף הפנסיה והצבירה בקרן ההשתלמות
עד לשינוי וחתימה על גילוי נאות.
בסיום הפגישה יקבל כל חבר,
בנוסף לגילוי הנאות, סיכום פגישה חתום ע"י היועץ, נציג הקיבוץ וע"י החבר
עצמו.
לפני הפגישה יתבקשו החברים
להעביר להנה"ח (חיה, הגר) את דוחות 30/09/2011 מכל קרנות הפנסיה, ביטוח מנהלים,
קופות גמל, קרנות השתלמות וגיליון שרות ממשרד החינוך.
במהלך החודשים אוקטובר/נוב
מבר נקיים פגישות הכנה והסברה לקבוצות האוכלוסיה השונות.
חוה
כהן, צוות פנסיה.
חמש שאלות
(ותשובות חלקיות) לציבור הרחב // עתר גבע
1.
מה הסיבה (המקור) להצעה הלא
חברית ולא רגישה של חווה בשיחת הקיבוץ?
תשובה: פגישה שלה עם יועץ, עורך
דין בקשר לענייני הקיבוץ שהמליץ לא לקבל לחברות עד שיש שיוך דירות. דרך אגב, היא
לא הייתה בפגישה הזאת לבד. היו איתה עוד חברים.
2.
האם תשמעו קולות נחרצים יוצאים
נגד אותה אמירה מקוממת ולא ראויה (בעיני)?
תשובה: כנראה שלא. נעשה פה
שירות טוב להרבה אנשים שחושבים באופן דומה. חווה ביטאה את מאווייהם וגם משכה אליה
אש. גם מנעה מהם גינוי ציבורי מתבקש וגם העלתה על סדר היום סוגיה כואבת שלא נגעו
בה לפני ההצבעה על השינוי.
3.
מדוע עולה על סדר היום בשיחת
קיבוץ הצעה שנוגדת את חוברת השינוי(במלים אחרות, האם אפשר להפוך כל סעיף בחוברת
ככה, על הדרך, ללא דיון מסודר)?
תשובה: ... אין תשובה טובה.
לדעתי חוו המשפחות קבלת פנים מכוערת, צלקת מיותרת שיכלה להימנע מהם בוודאות עם
גילוי רוחב לב.
4.
האם יש טעם במעורבות חברים
נוספים בתהליכים מעתה ואילך?
תשובה:
כמובן שכן. רוצים דוגמה? - קבלו דוגמה לחשיבות של מעורבות:
לפני ההצבעה היו וועדות שקיבלו על עצמן לטפל בנושאים שונים בחוברת. אחת מהן היתה
וועדת צעירים. היא טיפלה בנושאי קליטה(למען הדיוק, לא רק היא). באיזשהו שלב,
התפטרו שניים מהצוות. נשארו שתי חברות. עלה רעיון לבטל את פעילותו. הרעיון לא צלח.
תוצאת התעקשותן של אותן חברות צוות – בחוברת השינוי יש החלטה להמשיך ולקבל
מועמדים לחברות.
5.
מה כן? מה אפשר לעשות בכל זאת?
תשובה: להבין שעבר שינוי. זהו
כבר לא אותו קיבוץ שבו יש משקל לערכים הקודמים. יש פה מפת אינטרסים חדשה שרבים
מעורבים בה, אינטרסים שיוצרים הזדמנויות חדשות להשפיע. משחק חדש. מי שחשבנו שהוא
יריב ואף יותר מכך(מתנגדי השינוי) הוא עכשיו יכול וצריך להיות שותף. עוד נכתוב
בעתיד על האינטרסים הללו.
תשובה: להתחיל לשאול. שאלות
אמיתיות. שאלות נוקבות. לא רק על התלוש, שהוא חשוב.
לשאול
ולדרוש דיון בשאלות עקרוניות:
איך אנחנו
רוצים שיהיו פני הדברים אחרי השינוי?
איך אנחנו
גורמים שהחלטות חשובות יהיו בידיים שלנו, הציבור הרחב ולא רק של קומץ?(בשפת
השולחנות בחד"א – שיספרו אותנו כשעושים תמחור, שיספרו אותנו כשמחליטים על
נוהל קדנציות, שיספרו אותנו כשממנים מרכז משק ).
איך
אנחנו הופכים את השינוי לחיובי, איך אנחנו מכניסים ערכים לתוכו, הופכים אותו
למקפצה לכולם, לא רק לנו?
שלנו היא, גבירותיי ורבותיי, שלנו היא.
עתר שלום,
אין בכוונתי להתייחס לא לתוכן ולא
לסגנון של מאמרך. אלא, רק להעיר, שכל מה שנכתב לגבי הדברים שנאמרו ע"י בשיחה,
אין בו ולו שמץ של אמת. אילו טרחת לדבר איתי לפני שכתבת, הייתי בשמחה מבהירה ומסבירה
לך את עמדתי האישית בנושא.
והערה אישית, אכן עין שמר עברה שינוי,
המשנה את כללי המשחק לטוב ולרע.
ולכן כדאי שתפנה את השגותיך להנהלה.
בברכה, חוה כהן
חברים שלום
בערב יום כיפור היה, ככל הנראה, ניסיון לגנוב עגלים
ברפת בקיבוצנו. העגלים נמצאו משוטטים בשדה הפתוח באיזור שבין הרפת הלול ומטעי האבוקדו.
כמו כן נמצאה גם פירצה בגדר שמאחורי בור התחמיץ.
הניסיון לא צלח וכל העגלי
ם חזרו לרפת, הגנבים לא נמצאו באזור, משהו או מישהו
שיבש את פעולתם.
כוחות רבים של משמר הגבול ומתנדבים "קפצו"
לאירוע במהירות וביעילות רבה.
ההערכה היא שהגנבים ינסו שוב לגנוב עגלים בקיבוצנו
או בקיבוץ שכן.
לכן אני פונה שוב לכלל החברים ומבקש להיות ערניים
מאוד, לשים לב לכל תנועה חשודה או מוזרה ולדווח לי במיידי!
אזכיר שוב כי אני זמין 24 שעות ביממה.
בברכת חג שמח ורגוע
רועי פרילינג - רב"ש עין שמר
ממערכת
העלון:
1. עלון יום כיפור זכה להדים
רבים ולתגובות נרגשות של "הצופים" והקוראים.
"לכל אחד יש סיפור"
אמרה חברה וצדקה. ויהיה זה שכר לעמלנו – לספר
ברבים את סיפור היחיד.
תודה לחברים הרבים מאוד, שמצאו
דרך להגיב באופן אישי ולומר, לכותבים
ולי, מילה טובה.
תודה מיוחדת שלוחה לכותבי
המכתבים, שנענו לפנייתי, נגעו וריגשו.
היו שהציעו להפוך את זה למסורת –
ואני בהחלט חושבת, ש"גם זה רעיון" ...
בשנה הבאה ביום כיפור – ניפגש עם
סיפורים אישיים נוספים.
2. חברים שאינם מעוניינים לקבל את העלון המודפס לתאם –
מוזמנים לידע אותי. חבל הנייר...
3. הגיליון הבא יופיע ב- 27.10.11.