חיפוש חומר בעלונים: קודמים

Loading

עלון 6 (12) (5868)ב' אדר תשע"ב 24.2.12



"חורף בין הדקלים"
ביום רביעי 29.2.12 ב - 20:00 במועדון לחבר
פגישה עם
איתי עברי – מנכ"ל סימביוטיק
ד"ר נאווה כרמל – חוקרת אצות
על
מיקרו-אצות חקלאות העתיד כבר כאן
פלאי החקלאות החדשה
הדברה ביולוגית – איך הטובים גוברים על הרעים ומצילים
שדות ומטעים
עולם האצות וחקלאות המים ואיך המיקרו-אצות מצילות את העולם
מזון העתיד מאצות ושרשרת המזון
ביו-רפואה ואצות
אומגה 3 מאצות –ואיך הפכה ישראל לאחת המובילות בתחום
האצות והאנרגיה.
שאלות ותשובות לפלאי המים והטבע

מתאים גם לנערים סקרנים




    ע"ש אבא שטיין


בשבת 25/2/12 ב - 10:00 נפגשים בחממה
בתוכנית
נצעד יחדיו עם רון בלב ואת ביד לנטיעות בקיבוץ
בסיום הנטיעות נשוב לחממה ליצור וליהנות באווירת ט"ו בשבט

נתכבד בסלט פירות אישי ,פיתות מהטאבון ועוד.....
להתראות בשבת

לחברים שלום רב!



בעקבות אי הבנות ושאלות מרובות הנוגעות לפרסום סעיף הערעור על תקציב חג הקיבוץ, בפרוטוקול הנהלת קהילה מ – 6.2.12, ברצוננו להבהיר:
הערעור שהוגש על ידינו, בצירוף 30 חתימות, בנושא תקציב חג הקיבוץ, יעלה לדיון בשיחה הקרובה שתתקיים ביום שני 5.3.12.
מאחר ותקציב 2012 אושר בהצבעת קלפי, הערעור שהגשנו יובא לשיחה ולהצבעה מחודשת.

נבהיר: הערעור לא נדחה על ידי הנהלת קהילה. בפרוטוקול פורסמה עמדת הנהלה בלי שנאמר כי הנושא יעלה לדיון נוסף.
השבוע, הגיעה לידינו עצומה נוספת בעניין, שמקורה באי הבנה. בכל מקרה, אין צורך להגיש ערעור נוסף או עצומה חדשה.

בהזדמנות זו נאמר, כי חשוב מאד שחברים רבים יבואו לשיחה כדי להביע עמדה בנושא משמעותי זה.
החג הוא חג הקיבוץ והכסף של כולנו. לכן, הכרחי שיבטא את רצון הקהילה כולה.

נושא נוסף שהועלה על ידינו בפגישה עם הנהלת הקהילה, שיפוץ חדר ההמתנה והכניסה המזרחית לחדר האוכל, ירד בינתיים מהפרק.
נקווה להסברים ברורים יותר בשיחת הקיבוץ גם בעניין זה.

להתראות בשיחה,                   
 גלי יגודה
ולימור גרוסמן   




שאילתא - איציק כהן:
מדוע בשבתות אין חיוב זמן בהזמנת רכב מהקיבוץ?
ההיגיון שלי אומר, שדווקא בשבתות בהן צריכת הרכב גבוה מימי חול, צריך להיות חיוב בסעיף הזמן ואפילו חיוב מוגדל על מנת למנוע  את תופעת  "רכבי הקיבוץ החונים ליד חדרי החברים למקרה שיהיה צורך ברכב" וכך, לפנות יותר רכבים  לנסיעות חברים.

תשובתא - דני שורר:
הנושא אכן עלה בישיבה האחרונה של ועדת רכב וגם אני, כמוך איציק, חושב שיש מקום להחיל חיוב זמן גם על נסיעות בשישי-שבת.
עם זאת, הייתה דעה אחרת. בדקנו את הנושא מול חשב הקיבוץ - גיל עמל והתברר  שחיוב הזמן והקילומטר בשאר ימות השבוע מכסה את העלויות של אי חיוב הזמן בשבתות. לכן, בשלב זה ההסדר יישאר כפי שהוא.
החלטנו לחזור ולבדוק את הנושא בעוד מספר  חודשים.                                      זאת הזדמנות, לפנות אל אותם חברים שעשו לעצמם מנהג להחזיק רכב ליד ביתם במהלך כל השישי-שבת (או אפילו רק שבת) – אנא, חידלו מנוהג לא יפה זה, כדי לאפשר לעוד חברים נסיעות ושימוש ברכב הקיבוץ.
עניין לציבור





בהדרן
ישנן נעלי בית סרוגות באיכות ויופי מצוינים.
ושמיכות רקומות ששמן הולך לפניהן.

ותזכורת - אנחנו מעוניינים בכריות ושמיכות שאתם לא זקוקים להם.
כמו כן מסרגות וצמר.

מספר התא שלנו במחסן הבגדים  135.                                  ת ב ו ר כ ו  -  נורית  משיח




הנהלת קהילה מזמינה למפגש עם מבואות עירון

בישיבת הנהלה ביום שני הקרוב, 27.2.2012 בשעה 15:45 יתקיים דיון פתוח עם הנהלת מבואות עירון.
הזדמנות למעוניינים לשמוע ולהשמיע: על אופיו החינוכי של המוסד, על הפנימייה, התרבות, הלימודים, הרכב הצוות והתלמידים, יחסים עם עין שמר, מטרות לטווח ארוך ועוד.
החברים מוזמנים!




תזכורת בעניין הזמנת מימירים לכבלים

יש להתקשר אל הטלפונים הרשומים כאן כדי להזמין ממירים דיגיטאליים.
החבילות שהחבר מזמין, אמורות להתאים לכל הממירים בבית ולא משלמים על ממיר חבילה נפרדת.
טלפונים להזמנת ממירים:
077-7075027
1-800-106-106
               יגאל כץ



ספסל המציאות
נהוג להשאיר דברים מיותרים על הספסל שליד חדר העלון.
הרעיון במקורו היה ליצור פינה להחלפות של חפצים, פריטים אישיים וספרים.
ואכן, רבים נהנו ממציאות שהיו  במקום.
לאחרונה, הפך הספסל ל"מזבלה מאולתרת". וחבל. אין לזה מקום בכניסה למקום ציבורי.
אז בבקשה, כדי שנוכל להמשיך לקיים את הפינה הנחמדה הזו, אם שמתם משהו וכעבור יומיים לא נלקח, בבקשה זרקו אותו לפח הקרוב.                                      נורית משיח 



בעניין משכורות, תימחור וצנעת הפרט // עידן יגודה




אין זה סוד, שהשנים בהן עסקנו בדיונים הקשורים בתהליך השינוי, חשפו אותנו לנושאים רבים הקשורים לעברנו ולעתידנו כקהילה. קצות העצבים היו (ועדיין) חשופים – ומאוד רגישים.

אחד הנושאים המרכזיים שטיפלנו בהם בתוכנית השינוי היה פרנסה ועבודה, שבתוכו, הרגיש מכולם, הוא תמחור המשרות בקהילה ובעסקים.
לצורך כך נעזרנו במתמחרת  מקצועית רוזי אפרתי שהיא בעלת ידע רב וניסיון בתמחור משרות במיוחד בקיבוצים.

התהליך נעשה בצורה הוגנת וישרה כך שכל חבר/ה יכול היה לבוא ולהיפגש עם רוזי. בסוף התהליך רוזי המליצה למנהלי המגזרים והענפים על התמחור של החברים העובדים בענפים השונים. התמחור התבסס על נתונים אישיים כמו תפקיד, וותק, השכלה ובעיקר על רמת התמחור הנהוגה בקיבוצים הרבים שעברו תהליך דומה.

בזמן האחרון נתקלתי בשמועות, שלרוב הן מופרכות לחלוטין, בעיקר על גובה תמחור המשרות בקהילה. כמוכן מגיעים אלי חברים המנסים לברר פרטים על גובה תמחור זה או אחר.  ברורה לי



הסקרנות והרצון לדעת לאן מופנים המיסים שכולנו משלמים ואני מסכים שיש מקום לערנות ורגישות ציבורית אבל חשוב שנדע איפה לעצור.  

במדינת ישראל, זאת שמעבר לבועה שלנו, גובה השכר שייך לתחום צנעת הפרט וגם אנחנו נצטרך להתרגל לנהוג כך.
בכל מקרה, אני מבקש להימנע לחלוטין מפניה להגר צ'נסקי או אלי בשאלות מסוג זה.

על התמחור בעין שמר אני כן יכול לומר, שהוא עומד בהחלט בממוצע מבין הקיבוצים שעברו שינוי ואין בו כלל חריגות. התחום נמצא תחת בקרה ופיקוח של מנהלי המגזרים שהם מנהל הקהילה מרכז המשק וכן של מנהלי המפעלים.
דרך אגב, גובה התמחור של המשרות הציבוריות מזכירה, יו"ר כלכלי, ומנהל מש"א פורסמו כבר בעבר במהלך הדיון על השינוי וניתן לראות אותם במשרדי.

בנוסף, סקר השכר שנעשה לא מזמן בקיבוצים נמצא במשרדי וניתן לעלעל בו.
אני מציע לכולנו לגלות  סובלנות וסבלנות, לתת לזמן לעשות את שלו וכולנו נוכל לראות שהשד לא נורא כל כך.


אני רק שאלה - # 10

שאלה: דיווח תקציבים
מדוע אנו מקבלים את דף ה"תקציב" רק אחרי ה- 15 לחודש? כיצד ניתן להיערך לשינוי ולהתמודד כמו שצריך – כאשר אין לנו מושג על מצבנו? בקיבוצים מקובל, שיחיד או משפחה (בבנק או בתקציב האישי) יכולים לבדוק את מצבם דרך האינטרנט או בגישה אחרת למידע. האם לא הגיע הזמן להתייעל גם בנושא זה?

תשובה:
לגבי מועד הנפקת התלושים:
הכנת הדפים לחברים מחייבת שלושה תהליכים שונים:
1.      רישום הוצאות החברים – עבודה שמסתיימת לרוב ב-15 לחודש (ולכן, עד השינוי נהגנו לחלק את התקציבים ב-16 לחודש).
2.      הפקת תלושי דמה. כאן אנו תלויים בעובדי חוץ (שליש מחברי הקיבוץ!) שמקבלים את תלושי השכר שלהם ב-10 לחודש או מאוחר יותר ולוקח עוד כמה ימים עד שהם מעבירים אותו אלינו. עבודת חשבת השכר ומש"א אמורה להסתיים בתוך כשבוע נוסף.
3.      סינכרון התלושים עם התקציבים האישיים מצריך כמה ימים נוספים.
לפיכך, הציבה לעצמה הנהח"ש, בתיאום עם מנהל הקהילה ומנהל מש"א, יעד להוציא את דפי התקציב האישי בין ה-20 ל-25 בכל חודש. בחלוקת תלושי ינואר חל עיכוב נוסף, הן בשל חישובים רבים שהיה צריך להחליט לגביהם ולהכינם בפעם הראשונה, והן בשל מחלתם של חברים בהנהלת חשבונות.
אנו מתנצלים על העיכוב ומתכננים להשתפר בהמשך!

לגבי מעקב אחרי הוצאות:
בחנו את הנושא, ותוכנה אינטרנטית פנימית לקיבוץ היא יקרה מאד ולא בהכרח נותנת את התוצאות המבוקשות. בימים אלה אנו מגבשים הצעה להוצאת תקציבי החברים לבנקים, מהלך שיאפשר בין היתר מעקב שוטף אחר הוצאות כרטיס אשראי וצ'קים. בינתיים נציין, שגם ללא אינטרנט ניתן לעקוב אחרי ההוצאות העיקריות בדרכים פשוטות למדי:
§        תדפיס כרטיס האשראי המגיע בדואר בסביבות ה 25 בכל חודש.
§        פתקיות חיוב בכלבו, מכבסה, חדר אוכל – מציינות את החיוב המצטבר של החודש.
§        תוכנת הרכב מציגה את הסיכום של נסיעות החודש.
נוגה זינגר, מנהלת הנה"ח
בדרך לגן העדן

במרץ 1941, הגיעה לעין שמר חברת הנוער "הבולגרית". 35 נערים ונערות בני 15, רובם חניכי השומר הצעיר מ: סופיה, פלובדיב, בורגס, ורנה יורסה ועוד, שברחו מבולגריה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה ונקלטו כאן.
לפני 10 שנים, לרגל מפגש שארגנה מרים בן מיור, כתב מיקו לוי, מבוגרי אותה חברת נוער, חוברת ובה זיכרונותיו מהשנים הראשונות בעין שמר.    
בחוברת מוזכרים חברים רבים מאוד מדור המייסדים ובני הקיבוץ הראשונים. יש בה סיפורים על המפגש הראשון עם החיים החדשים, הקושי של אותם צעירים בולגרים "לבלוע" את האוכל הפולני והמאמצים להוכיח לצוות המטבח שאפשר להוסיף לאוכל קצת מלח ופלפל פה ושם – ולא רק סוכר.
לפני שבוע, נפטר מיקו לוי ונקבר בקריית שאול. לבקשת מרים בן מיור, נביא כאן שני סיפורים מהחוברת, שכתב מיקו לאותו מפגש במרץ 2002.















(1966) חברי עין שמר מחברת הנוער והגרעין הבולגרי-יגוסלבי
ובני/ות זוגם
עומדים מימין: יהודה ברכה, ברטיקו ופנינה דגן, יעל קציר, נחמיה ומטי דגאי, דב אנגל, מרים בן מיור, בתיה סוזין, רות עצמון, צבי סוזין, פינו כהן.
יושבים מימין: קלרה ברכה, רחל מאסטרו, שלמה קציר, דדי מאסטרו, אסתר אנגל, אלי וסופי שלזינגר, חנן ונורי בן יהודה, ג'קי רומנו.
אימפריה מעמודים ורשת


"בשנת 1942, ידידי ליקו משיח ואני שוחחנו  בגעגועים על הקן של השומר הצעיר  בסופיה, על מחנות הקיץ של התנועה, על קבוצות הכדורעף והמחניים שלנו ועל התחרויות וההישגים שהיו לנו. אמרנו לעצמנו: מדוע שלא נעשה את זה גם כאן בעין שמר? למה לא נקים קבוצת כדורעף מקומית?
בחברת הנוער שלנו היו שחקנים פוטנציאלים ששיחקו בקבוצות של קיני השוה"צ בסופיה, פלובדיב ובורגאס: ברטיקו, פינו, אפרים, ליקו, דוד א., דוד ב. ואנוכי.
התחלנו לחפש מקום מתאים למגרש. הגענו למסקנה שהשטח ליד מחנה האוהלים בקצה המשק (בפינה הדרום-מערבית) – מתאים למטרה זו.
לאחר שקיבלנו אישור ממוסדות הקיבוץ סימנו את המגרש וכל החברים שהיו מעוניינים לשחק איתנו כדורעף עזרו בסיקול, יישור והידוק האדמה. ואת הכל עשינו בהתנדבות אחרי שעות העבודה.  

מצאנו עמודים מתאימים ובעזרתו של בנק שפירא, שנתן לנו מלט, קבענו אותם באדמה.
בזמן העבודה עבר לידנו קורט הרץ והתעניין במעשינו. אמרנו לו שאנחנו מקימים מגרש כדורעף, יש לנו עמודים אבל אין רשת. הוא חייך ואמר: "לפני שנים אנחנו שיחקנו להנאתנו כדורעף כאן בקיבוץ והייתה לנו רשת, אבל אין לי מושג מה קרה איתה".
יצאנו לחפש את הרשת ומצאנו אותה זרוקה במחסן ליד אוהלי המגורים הישנים.
אך התברר שהיא אכולה ומכורסמת במקומות רבים. אני, כבעל מקצוע ומומחה לקשרים תיקנתי אותה והפכתי אותה לרשת תקנית.
כך סידרנו לנו מגרש עם עמודים תקניים רשת תקנית – והתחלנו להתאמן.
השמועה פשטה בכל הקיבוץ ובבתי הילדים וגם לקיבוץ "להבות" השכן הגיעה.

בזמן האימונים והמשחקים, הילדים ישבו מסביב למגרש על האדמה וצפו בנו בקנאה ובהערצה.
אני זוכר אותם כילדים קטנים: את אורי אשכולי, גיורא ריפתין, אבי אלון, חגי ארליכמן, עוזי מור, אבישי גרוסמן (שהיה שובב רציני), מיכה מילשטיין, אדם זרטל, וכמובן את אהוד ורמי דיקלר (דקל). והיו עוד שכרגע שמם פרח ממני.

קבוצת הכדורעף שלנו המשיכה להתאמן ולהתגבש מיום ליום. בעזרתו של קורט הרץ יצרנו קשר עם סקציית הכדורעף של מרכז "הפועל", לאחר שמיכה שמבן הגיע במיוחד רכוב על אופנוע התלהב ואישר לצרף אותנו.
שיחקנו ללא מאמן, בלי תלבושת אחידה, בלי תקציב מינימלי – אך בהתלהבות עצומה.
שמנו החל ללכת לפנינו, וכתב מדור הספורט של "על המשמר" ז'ק פרחי מקיבוץ חצור, שהיה לפני עלייתו לארץ ראש קן השומר הצעיר בסופיה, אפילו כתב עלינו כתבה גדולה. 
המשך >>
הגענו למקום השני בדירוג הארצי ורק לקבוצה אחת הפסדנו: למרחביה.
למרות  שהיינו טובים מהם כקבוצה, היה להם שחקן אחד גבוה ובריא, בעל יכולות ניתור ועוצמה – אומנה לבבי.
במשחק הקובע הפסדנו בשתי המערכות הראשונות. ואז החלטנו לשנות טקטיקה: בזמן שאומנה קופץ להנחתה, כל שלושת השחקנים של הקו הקדמי יחסמו אותו.
וזה עבד. הצלחנו לנצח את שתי המערכות הבאות ולהשוות.
במערכה החמישית כבר היינו עייפים ותשושים והפסדנו בכבוד (!!!) – 3:2.
לאחר שנים, כעובד במחסנים בתל אביב, כשהקבוצה של עין שמר הייתה אלופה ומוכרת בכל הארץ, הייתה לי פגישה נרגשת עם צבי דיקלר, שהיה מגיע מטעם הקיבוץ. אמרתי לו שפעם כשעוד הייתי בקיבוץ, אהוד ורמי היו הבנים של צבי דיקלר ואילו היום כולם מצביעים עליו ואומרים: זה אבא של השחקנים המפורסמים אהוד ורמי דקל.

אין לי ספק, כי אלמלא היינו בונים את המגרש ומגבשים קבוצה, אלמלא היה מגיע מיכה שמבן ומתרשם כל כך – לא היו הילדים נדבקים בחיידק ומגיעים להישגים המרשימים בשנות השישים.
אני מרגיש שלנו, הקבוצה הבולגרית, יש חלק  בזה שעין שמר מזוהה בארץ עם כדורעף, גם הרבה שנים אחרינו.




גוזל, אל תעוף רחוק מדיי   



"באמצע שנות ה-40 עלה הרעיון להרחיב את קן השומר הצעיר בקיבוץ, שעד אז היה מורכב רק מהחבר'ה שלנו (הבולגרים). הוחלט לצרף את קבוצת "אלון", הקבוצה הראשונה של בני הקיבוץ שהיו אז בני 12-13 לקן ומינו אותי להיות המדריך. עבדתי בשיתוף פעולה עם המורה והמחנכת שלהם גוטה לוריא.
הם היו קבוצה מאוד איכותית ושימשו דוגמא לקבוצות שבאו אחריהם "אורן", "תומר" ו"רימון".

גוטה ואני חילקנו את האחריות: היא דאגה ללימודים ולכל הכרוך בחינוך, ואני הייתי אחראי על החינוך הגופני והפעילות התנועתית.
לימדתי אותם מחנאות, צופיות, סוגי קשרים, כיצד להקים אוהלים בתנאי שדה, סימני דרך והתמצאות בשטח. כמובן שעסקתי גם בספורט, אתלטיקה ומשחקי כדור.

ילדי הקבוצה היו חנה וילן (דנון); רותי בן אברהם; תמר בראון; אביה שמי; תלמה ארד; אורי אשכולי; גיורא ריפתין; אלישע שמרי; לוי ז'ורנה (יהב) ואבי אלון.
ואז הגיע היום ועמדנו לצאת למחנה קיץ של התנועה בקיבוץ שריד. משם לערוך מסע עם כל המחנה לגניגר ולנצרת.

המשך >>

התברר לי שההורים בקיבוץ אינם שונים מההורים בכל מקום אחר.

לפני היציאה למחנה, התחילו ל"הזדנב" אחרי כל ההורים, ללא יוצא מן הכלל, ולבקש ממני להשגיח על ילדיהם.
אני זוכר את השיחות עם צבי ארד, שבהזדמנות זו הראה לי את השיר "שלכת" שכתבה בתו תלמה, את יצחק ורגינה שמי, את
חנוך וסוניה וילן, את ז'ניה וקובה ריפתין, את

מקס וטולה בראון, חייקה ויצחק בן אברהם, אריה ומרים שמרי, אברהם ופרומה ז'ורנה – ולכולם הבטחתי שאשמור על האפרוחים שלהם.
בל הוספתי, שיחד עם זה עליהם להבין שהילדים הנפלאים האלו גדלו עד עכשיו בחממה והם צריכים להתחשל לחיים משלהם בעתיד.
אני זוכר כל אחד מהחניכים שלי בקבוצת "אלון" – ואני מקווה שהם זוכרים אותי.
מיקו לוי












ביום שישי, 9.3.12 בשעה 13:30 במועדון לחבר
ממחאה חברתית לעשיה פוליטית
מפגש עם
אראל מרגלית
       יזם עסקי וחברתי, איש מפלגת העבודה
         כדאי להגיע ולשמוע




פותחים שבת
                 השבוע, "שירים של הלב". על פרשת "תרומה" – סיגל דקל.
                  תודות: לעלי אלון על הדרשה המעמיקה והנוקבת שנשא על
                  פרשת "משפטים". לגיורא פיידמן ולחנניה דן על צלילי הקלרינט
                  והאקורדיון היפים שהעניקו לנו בקבלת השבת האחרונה.


לתושבי מועצה אזורית מנשה - שלום רב

הנדון: המלצות להתמודדות בפריצות וגניבות

בגלל ריבוי מקרי  הפריצה לדירות בישובי וקיבוצי מוא"ז מנשה, ברצוני להמליץ על מספר פעולות שיכולות למזער תופעה מדאיגה זו.

לידיעה כללית:
·        ברוב המקרים התפרצויות לדירה בלילה התרחשו בין השעות  24:00 ל 05:00
·        פריצות הלילה  כאשר הדיירים נמצאים בביתם ישנים והיו מקרים של פריצות יום, כשההורים בעבודה והילדים בבתי הספר. מטרות גניבות: רכוש כספות, כסף מזומן, מחשבים ניידים, תכשיטים, נשק, מצלמות וכו'...
כדאי לדעת, שרוב האנשים נוהגים להסתיר דברי ערך בארון בגדים,ולכן זהו היעד הראשון אליו הפורץ הולך יש לחפש מקומות שלא "קורצים לעין".
·        גניבות רכבים: שעות פעילות של גנבי רכבים בעיקר בין השעות:
 01:00 ל 04:30 מומלץ לא להשאיר מפתחות מול הדלת או  מונחים בגלוי.
·        אין להשאיר מסמכים ברכב בשעות לילה זה משמש את הגנבים עד להכרזת הרכב כגנוב. יש לוודא את תקינות האזעקה ואימובילייזר (משבת הרכב).
·        שיטת ביצוע בהתפרצות לדירה: פריצה אשר מתרחשת בשעות היום מתבצעת לרוב ע"י הפורץ שמקיש בדלת ומוודא בנימוס האם יש אנשים בבית.במידה ויפתחו ינקוב החשוד בשם אחר ע"מ לא לחשוף כוונותיו יש להיות ערניים לאנשים חשודים(במידה ומתעורר חשד לגביי החשוד יש להתקשר לגורמים הרשומים מטה במיידי.יש לציין כי בנוסף לחשוד זה מתלווים 2-3 חשודים שמתצפתים ואוספים מידע וסיוע לפריצה.הפריצה לבתי קרקע בעיקר דרך חלונות ללא סורגים מתחקירים בשטח מצביעים בבית\חצר שהיו סורגים,כלב החשודים דילגו לבית הסמוך.התפרצויות בלילה מתבצעות בשיטה של קריעת רשת החלון ע"י סכין חדה ופתיחת חלון הזזה בשיטה מסויימת וכניסה לבית ועבודה שקטה בכדי לא להעיר את דיירי הבית שבדרך כלל ישנים באותו זמן נתון .


זיכרו: המשטרה עושה ככל יכולתה על מנת למנוע אירועים מהן אלו אך ללא עזרתך הדבר הרבה יותר קשה
המשך >>



כיצד אפשר לסייע למשטרה:

·        בראש ובראשונה יש לדווח על כל אירוע ולחייג 100 דרך הגשת תלונה מסודרת  יש למשטרת ישראל תמונת מצב ברורה יותר באותו שטח נתון.
·        במידה ונתקלים באדם חשוד\רכב חשוד יש לדווח במיידי לאחד הגורמים מטה.
·        יש לוודא שמעבירים מקסימום מידע למשטרה כגון:מס' רכב,תיאור לבוש...
·        במידה ויוצאים מהבית יש להשאיר אור בבית או בחצר הבית אני ממליץ על מנגנון שעון שבת אשר מדליק ומפסיק לפי תזמון ואפשר לכוון הדלקה של מכשירים שונים ואורות ובכך לשבור שגרה וליצור תמונת מצב לא ברורה בקרב פורצים פוטנציאלים.
·        מומלץ על התקנת מצלמות ואזעקות בקרבת הבית.
·        סביבת בית וחצר חשוכה מהווה סביבת עבודה נוחה לפעילות פורצים.
·        יש להפסיק עם תופעת דלתות פתוחות או השארת מפתחות במקומות מוסכמים כגון ארון חשמל,שטיח,עציץ וכו'.
·        כלב בחצר הבית עם כבל מאריך עושה את שלו בהרתעה מול פורצים.

·        גניבת נשקים בתקופה האחרונה צוברת תאוצה מי שלא חייב להשאיר נשק\אקדח בביתו יש להפקיד בתחנת המשטרה או מחסן נשק תקני בישוב ובמידה ונאלצים להשאיר בבית יש פתרונות כמו מתקני נעילה,כספות, אשר אמורות לסייע בשמירה על כלי הנשק.  
·        במידה ויוצאים לחופש למספר ימים יש להשתדל שהנשק יופקד במחסן נשק בישוב  ולעדכן את הרב"ש\שכנים שיפקחו עין על אנשים חשודים בסביבת הבית.
·        מספרי הטלפון חיוניים:
·        משטרת ישראל-100.
·        שוטר קהילתי מוא"ז מנשה רס"מ שרון פרץ 050-6272859
·        מב"ס מנשה רס"מ דודו כרמל 0506277042


כדאי לזכור: הצלחה בצמצום התופעה תלויה בשיתוף הפעולה איתך התושב\ת

                                                                              בברכה, רס"מ  שרון פרץ
                                                                              שוטר קהילתי מוא"ז מנשה

מכרזים – מש"א
דרוש/ה
רכז/ת  תרבות       




התפקיד כולל:
מינוי צוותים וליווי חגים
ערבי תרבות
טיולים
מופעי זמר
ואירועים חברתיים





כשורים נדרשים:
יוזמה
יצירתיות
יחסי אנוש טובים
ניהול תקציב
עבודה בצוות
תודעת שירות
      סדר וארגון
הנעה וגיוס חברים



היקף משרה – חצי משרה.                             המעוניינים יפנו לעידן עד ה – 8/3/12


דרוש/ה
מרכז/ת ועדת קלפי



דרישות התפקיד:
אכפתיות
דיסקרטיות
אמינות
יוזמה
שיקול דעת
התפקיד כולל:
ריכוז ועדת קלפי
הכנת ההצבעות
סידור חברי הועדה להצבעות
ספירת הקולות



­­------------------------------
דרושים: חברי ועדת קלפי

דרישות התפקיד: אכפתיות, דיסקרטיות ואמינות.
                                                
                                                 המעוניינים מוזמנים לפנות לעידן יגודה עד ל – 08/03/12