עלוני עין-שמר: עלון 7 (12) (5869) ח' אדר תשע"ב 2.3.12

מבחן המסנן המשולש

משל לשבת הקשור לאווירה ולצפיפות האוויר המקומי

ביוון העתיקה (469-399 לפני הספירה) סוקרטס היה מהולל וידוע בחכמתו.

יום אחד רץ אליו בהתרגשות מכר ואמר "סוקרטס, אתה יודע מה שמעתי על דיוגנס?"

"חכה רגע," השיב סוקרטס, "לפני שאתה מספר לי אני רוצה להעביר אותך מבחן קטן. בוא נקרא לו:

מבחן המסנן המשולש."

"מסנן משולש?" שאל המכר.

"כן" השיב סוקרטס "לפני שאתה מדבר איתי על דיוגנס בואו ניקח רגע כדי לסנן את מה שאתה הולך לומר.

המסנן הראשון הוא אמת. האם אתה בטוח לחלוטין שמה שאתה עומד לספר לי הוא אמת? "

"לא," אמר האיש, "למעשה רק עכשיו שמעתי על זה."

"בסדר," אמר סוקרטס, "אז אתה באמת לא יודע אם זה נכון או לא. עכשיו בוא ננסה את המסנן השני, מסנן של הטוב. האם מה שאתה עומד לספר לי על דיוגנס משהו טוב?"

"לא, להיפך ..."

"אז אתה רוצה לספר לי משהו על דיוגנס שעשוי להיות רע, למרות שאתה לא בטוח שהוא נכון?"

האיש משך בכתפיו, קצת נבוך.

סוקרטס המשיך, "אתה עדיין יכול לעבור את המבחן, כי יש מסנן שלישי, מסנן השימושיות. האם מה שאתה רוצה לספר לי על דיוגנס יהיה שימושי לי?"

"לא, לא באמת."

"ובכן," סיכם סוקרטס, "אם מה שאתה רוצה לספר לי הוא לא נכון ולא טוב ואפילו לא שימושי, למה להגיד לי את זה או למישהו בכלל?".

האיש היה נבוך ומבויש.

זוהי דוגמה מדוע סוקרטס היה פילוסוף גדול וזכה לתהילה והערכה.

וזה גם מסביר מדוע לסוקרטס מעולם לא נודע כי דיוגנס היה המאהב של אשתו.

פורים ילדים

ביום רביעי 7.3.12 בין השעות 16:00 – 18:00

הכינו את התחפושות ובואו לשמוח

בתוכנית:

מתנפחים

פינות יצירה

כיבוד כיד המלך

הצגה שמחה וצהלה

* על לוח המודעות תלויה הרשמה להכנת עוגות. אנא, הביאו אותן

למטבח בבוקר המסיבה חתוכות ומוכנות להגשה. עוגות יתקבלו

בשמחה גם במסיבה עצמה.

* בבוקר המסיבה אנו זקוקים למתנדבים להכנת השטח. המעוניינים מוזמנים לפנות אלינו ויזכו לתודה גדולה. (אולי אפילו מעל דפי העלון!)

* תשלום על אורחים (מבוגר וילד מגיל שנה) -15₪ (תשלום רק דרך התקציב)

צוות פורים ילדים - יפעת אפל, ליטל מורג ושרית אלימלך

I am here for the Beer

סיור לילה למרכזי בילוי של בני נוער – ביום ה' 15.3.12

המועצה האזורית מארגנת סיור לילה מרתק, להורים ולכל מי שמעוניין, לאחד ממרכזי הבילוי הליליים של הנוער מועדון "האולטראסאונד" בקיבוץ יגור.

תכנית הערב:

21:45 – התכנסות בבניין עם כיבוד קל

22:00 – הרצאה בנושא תרבות הפנאי של בני נוער

23:00 – תדרוך בכללי התצפית יציאה למועדון, ביקור בעמדת "ינשוף" של משטרת

ישראל ושיחה עם השוטרים.

24:00 – תצפית במועדון ובסביבתו ושיחה עם מנהל המועדון.

01:00 – יציאה חזרה

מספר המקומות מוגבל / עלות למשתתף – 20 ₪ לפרטים והרשמה אפשר להתקשר אל דודו – 054-9080019

לא רק בשביל הבירה // עטר שנפלד

לפני כחודשיים חזרנו מעבודות גינון וגיזום בשדרה המובילה לקיבוץ. בשובנו הביתה,

מול הפאב של אשר, מבלי שהבחנו בכך, נפל מהטרקטור מסור מכני – כלי עבודה חשוב ובכלל לא זול.

גילינו זאת רק כשהגענו לפרוק את הציוד במחסן הנוי.

מיד חזרנו על עקבותינו כדי לנסות לאתר את האבידה, אך למרות שעברו רק כמה דקות – התברר שהמסור כבר הספיק "לקבל רגליים".

כעבור כמה שבועות, במהלכם לא הפסקנו לעשות כל מאמץ לאתר את המסור וגם ערבנו את צוות המוזיאון ואת אשר מהפאב (ששם משפחתו בישראל הוא: עדרי), הגיע אל אשר מידע לגבי זהותו האפשרית של הגנב.

התברר, שמדובר בנהג רכב הסעות שעבר במקום מיד אחרינו, ראה את המסור ועצר "לאמץ" את הכלי. ואת זאת עשה מול עיני הנוסעים ברכב, שאחד מהם יהיה למקור המידע.

במהלך השבועיים הבאים, אשר התגייס ועשה מאמצים עיקשים ליצור קשר עם הנהג ולדרוש (טלפונית) שיחזיר את ה"אבידה" לצוות הנוי.

האיש סירב בתוקף בטענה שהוא "מצא אותו" ואינו מתאים לתיאור המסור כפי שנמסר.

אני מודה, בשלב זה הרמתי ידיים והעברתי את "המפתחות" לאשר.

ולזכותו יאמר - הוא אכן לא ויתר.

עקשנותו של אשר הביאה לכך שהגנב הבין, שלא נשארה בידו הברירה ובחר להעביר את הרכוש הגנוב ל... משטרת חדרה.

בסופו של דבר, לאחר שזיהינו את המסור ולאחר חודשיים בגלות כרכור-פרדס חנה הוא הושב "למקומו הטבעי" במחסני הנוי המקומיים.

מצאתי לנכון לספר זאת כאן, כי אין לי ספק שבזכותו של אשר מהפאב נחסכה לנו הוצאה לא קטנה בסך 3500 ₪ (עלות רכישת מסור חדש). אבל גם להדגיש, שעם השנים אשר והפאב לא רק הפכו לחלק מהנוף, אלא גם מקיימים יחסי שכנות טובה עם המוזיאון ועם ענפים וחברים בקיבוץ.

לדעתי, אשר לא רק גילה אזרחות טובה ואכפתיות אלא גם הוכיח, שהקשר רב השנים עם עין שמר – הוא הדדי וטוב לשני הצדדים. מגיעה לו מילה טובה.

ביום ב' 5.3.12 – שיחת קיבוץ ב – 20:30 במועדון

עניין לציבור

ביום שישי 2.3.12 בשעה 13:30 בחממה, על קפה ואוזני המן,

מפגש המשך על עדכון הסדר צעירים, מיועד לצעירים, הורים וכל המעוניינים. קלפי הצעירים לאותו יום – נדחה שוב. ועדת צעירים

דר' נגב: שינויים בזמני קבלת קהל

יום שלישי 6.3.12 – אין קבלה

יום חמישי 8.3.12 (פורים) – זמני קבלה כרגיל: תורים מוזמנים - 9:45-11:45 תורים דחופים – 12:00-13:00

פותחים שבת

השבוע, קבלת שבת חגיגית בסימן חג הפורים, על פרשת "תצווה" מירב חופי.

לסיגל דקל תודות על הדרשה המרשימה והמתריעה שנשאה על פרשת "תרומה". הפרשה, אמרה, עוסקת בהכנות לבניית המשכן. ה' מצווה על משה לאסוף מן העם תרומות למימון הבנייה, ומפרט את ההנחיות למבנה ולכליו. כבר בתחילת הפרשה הוא מצהיר על מטרת המשכן: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

אמנם המשכן כבר התבלה ופורק מזמן, וגם המרכז בשילה ושני בתי המקדש בירושלים נחרבו לפני אלפי שנים, אך במדינת היהודים היום, נדמה כי אלוהים ממשיך לשכון יותר מאי פעם.

מרכז גוטמן לסקרים מצא (בשנת 2009 ) כי 80% מהישראלים מאמינים באלוהים. אשליית הרוב החילוני-ציוני, זה שעלה ובנה, לָחַם והקים מדינה, הרוב הזה אינו קיים עוד. אלוהים שוכן כאן במקומו. משמעות העובדה כי רובם המכריע של אזרחי המדינה מאמינים בקיומו של אלוהים היא שכשיהיה בידם לבחור, הם בהכרח יעדיפו את תורת אלוהים על פני תורת בני האדם.

את שיתרחש אין צורך להתאמץ לדמיין. אנו רואים זאת כבר כעת, בריכוזים הגדולים של האוכלוסיה הדתית: רבנים מטורללים הפוסקים בנושאי חברה וביטחון, הדרה ודיכוי של נשים, גזענות איומה, שימוש בקמעות ולחשים, התנערות ממחויבות לחוקי המדינה ומוסדותיה ועוד...

כבר בתנ"ך הזהיר ירמיהו מפני השקר שבהסתמכות על משכן האלוהים. היכל ה', מזהיר הנביא, לא יגן עליכם, עבודת ה' אינה תחליף לעיקר: עיצוב דמותה של החברה על ערכי מוסר ומשפט.

גם היום מהדהדים דברי ירמיהו ומזכירים כי לא תרומות להקמת מקדשי ה' נחוצות לנו אלא תרומה באמירה ובעשייה נחושות המקדשות: חשיבה רציונלית וחופשית , מוסר, צדק ומשפט, סולידריות חברתית וזכויות אדם. ואם נתמהמה ימצא אותנו העתיד הקשה שחזה הנביא: "...כי לחרבה תהיה הארץ".

ושוב איתכם - על ממירים כבלים וכל השאר // יגאל כץ

בשבוע האחרון התחלנו במבצע התקנת מממירים דיגיטאליים בחדרי החברים. חברים לא מעטים כבר התקשרו והזמינו.

ההתקנה בדירות הראשונות לימדה אותנו, שעדיין יש כמה נושאים לא מספיק ברורים.

הנה שוב כמה הנחיות:

העניין המרכזי הוא החלפת הממירים: אני מזכיר להתקשר לטלפונים המופיעים כאן למטה, ולהזמין ממירים לפי מספר הטלויזיות שיש בבית. לחברים שכבר יש ממירים – כל ממיר נוסף עולה 5 ₪ לחודש עלות השכרה (אפשר להזמין גם VOD ).

חברים שאין אצלם ממיר עד היום – את הראשון יקבלו ללא תשלום והוא ממיר רגיל (ללא VOD וללא ממיר HD ). כל ממיר נוסף עולה 5 ₪ לחודש ואפשר להזמין VOD.

התקנת ממירים נוספים בבית - לא עולה כסף.

כאשר תתקשרו להזמין טכנאי יבקשו מכם מספר כרטיס אשראי, כעירבון לממיר.

לידיעתכם: ממיר עולה כ- 900 ₪ והוא ניתן לנו בשכירות. תוכלו להפסיק לשלם עליו רק אחרי שתחזירו אותו ל- HOT.

לכל ממיר יש מספר וכרטיס נפרד (כמו טלפון נייד) כך שאין אפשרות להחזיר ממיר שאינו על שמכם.

חברת HOT עושה את המבצע הזה בגלל הפסקת השידור האנלוגי ולכן אומרת למנויים: "אני נותנת ממיר חינם וממירים נוספים בעלות נמוכה כפיצוי על הפסקת השידור האנלוגי. מי שרוצה לשדרג את הממיר לקחת ממיר HD – יעשה זאת בכסף מלא. כלומר, ישלם דמי התקנה חד פעמיים בסך 129 ₪ ו – 16 ₪ דמי מנוי חודשיים בתשלום קבוע"

חשוב מאוד: יש להגיד למתקין הממירים שיש לנו ערוצים אנלוגיים (לשיחת קיבוץ ולוח מודעות) וכשהוא מתקין את הממיר – הוא צריך להשאיר אפשרות לצפייה בערוצים אלו.

בשלב זה – אין מבצעים על עלות החבילות. מחירי החבילות הם כדלקמן:

א. חבילת בסיס – מקבלים עם הממיר (הקיבוץ משלם את עלות החבילה

במרוכז ולכן נגבה תשלום קבוע של 50 ₪ כפי שהיה עד היום)

ב. 2 חבילות נוספות = 39 ₪

ג. 3 חבילות נוספות = 51 ₪

ד. 6 חבילות נוספות – 91 ₪

ניתן לקבל את פירוט החבילות ומה כל אחת כוללת – בחדר העלון או המזכירות הטכנית.

מומלץ לקבל החלטה איזה חבילות נוספות רוצים - לפני שמתקשרים (המוקדן/ית של HOT לא יכולים לעזור בהחלטה).

הטלפונים להתקשרות והזמנת טכנאי:

למי שאין ממיר – 077-7075027

למי שיש ממיר – 1-800-106106

בכל שאלה אפשר לפנות אלי - יגאל כץ

התנצלות והודעה

ההודעה הבאה הגיעה למערכת בשבוע שעבר. הייתה זו "פאשלה" שלי שלא פורסמה בעלון הקודם. האחריות עלי. אני מאוד מתנצלת בפני הדס על אי הנעימות שנגרמה לה. נירה

תרבות יוצרת קהילה

בסוף חודש מרץ אסיים את תפקידי

כרכזת תרבות.
אומנם אני יוצאת לדרך חדשה אך כמובן שנשאר לי מקום חם בלב לתרבות בקיבוץ ולהמשך קיומה.
ראו באמירה זו קול קורא לחבר'ה הרציניים והמוכשרים שביניכם,בתרבות צריכים אתכם!

אני מאחל/ת לרכז/ת הבא/ה הרבה הצלחה בתפקיד.

הדס זרטל.

פורים reality – 9.3.12

· מחיר כרטיס כניסה לאורח - 60 ₪ (לכל חבר/ה מותר להזמין עד 3 אורחים)

· אורח שלא מלאו לו 18 – אינו מורשה להיכנס למסיבת פורים.

דאגו לידע את האורחים שהכניסה הינה אך ורק עם הצגת תעודת זהות.

· החיוב יעשה דרך תקציבו של החבר/ה המזמין

· בני עין שמר מכיתה י"ב – מוזמנים, אך אינם רשאים להזמין

אורחים!

· לבני/בנות עין שמר בעצמאות כלכלית עד גיל 30 ובני/בנות זוגם - הכניסה חופשית!

הזמנת הכרטיסים מתבצעת מראש

ומוגבלת ל-3 מוזמנים לחבר

להזמנת הכרטיסים התקשרו אל הדס: 052-2206545

לא יאוחר מיום חמישי - 8/3/12

או דרך רשימת מוזמנים בחדר האוכל

לא תתאפשר רכישת כרטיסים בכניסה!!!

שיהיה לנו פורים שמח – צוות החג

אז מה יקרה עכשיו עם התרבות?

עם פרישתה המצערת של הדס זרטל מתפקיד רכזת התרבות ישבנו לנסות לתכנן את המשך החודשים הקרובים עד שיימצא (בעזרת השם ?) רכז חדש.

חשבנו כי יהיה נכון לעשות תכנון תקציבי (מתוך התקציב שאושר בקלפי) לכל החגים והמועדים המתקרבים ולהכריז על חיפוש של מתנדבים להרמתם. התרבות תלויה רק בנו ואין ספק בליבנו כי זה קטן עלינו!!!

אם כך, לפנינו חודשים מלאים באירועים ואנו זקוקים מאד למתנדבים למשימות הבאות (כמובן שהפנייה היא לחברות וחברים כאחד...):

{ ערב פסח (יום שישי 6.4.12) – 2 מתנדבים להצטרף לצוות המעולה והמסור בהנהגת ענה ששון.

{ יום השואה והגבורה (יום רביעי 18.4.12) – 3 מתנדבים לארגון ערב יום השואה בחדר האוכל.

{ ערב יום הזיכרון (יום שלישי 24.4.12) - 2 מתנדבים להצטרף לתמי צמח וחמוטל גלעד-ששון המנצחות על ערב מרגש זה.

{ ערב יום העצמאות (יום רביעי 25.4.12) – 5 מתנדבים להכנת טקס המשואות ומפקד יום העצמאות (כולל הרקדה או פעילות אחרת).

{ יום העצמאות (יום חמישי 26.4.12) – 5 מתנדבים לארגון הפנינג יום העצמאות בדשא הגדול לכל המשפחה.

{ ל"ג בעומר (יום חמישי 10.5.12) – 2-3 מתנדבים לארגון פעילות כלשהיא לאירוע (מדורה / טיול וכו'...).

{ שבועות (יום שבת 26.5.12) – 8 מתנדבים לארגון טקס הבאת הביכורים והפעילות באותו יום.

{ חג הקיבוץ (סוף מאי / תחילת יוני 2012) – 8 מתנדבים לתכנון וארגון ערב מכובד משלנו לרגל חגנו המיוחד.

בינתיים זה הכול. נראה כמו המון אירועים אך אם כל משפחה או קבוצת חברים תיקח על עצמה אירוע אחד תהיה לנו יופי של תרבות.

מלבד המועדים הרשומים אנו מזמינים את החברים המעוניינים לארגן אירוע מיוחד לציבור (ערב לשכבת גיל מסוימת, טיול, הופעה, הרקדה, מסיבה או כל רעיון אחר) לפנות אל גלי או עידן עם תוכנית ולקבל אישור להתחיל לגלגל את הכדור.

בנוסף, אנו מחפשים במרץ רכז תרבות חדש אך עד שיימצא עלינו לקחת בעצמנו את התרבות שלנו ולעשות פה קצת שמח!

בכל מקרה הנכם מוזמנים לפנות אל עידן יגודה או אל גלי יגודה בכל דבר הנוגע לתרבות ובכלל.

בהצלחה לכולנו!

עידן וגלי

המלצות השבוע:

1. לחפש תחפושת לפורים ולתרגל שתיית אלכוהול. אפשר גם להכין

קטע לערב.

2. להגיע לגלריה בגן שמואל לתערוכה מיוחדת: "קן לציפור".

תערוכת פיסול קבוצתית - מחווה לחיים נחמן ביאליק.

העבודות נוגעות ושאובות ממילותיו של ביאליק. האמנים

המשתתפים בחרו שיר או חלק מטקסט של המשורר ויצרו,

כל אחד ואחת בנפרד, בחומרים שונים מגוון עבודות מעניין.

מכלול העבודות המוצג מדהים ומיוחד מאוד. מומלץ בחום.

הגלריה פתוחה בימים ד' ה' ו' בין 10:00 ל – 14:00

ובשבת בין 10:00 ל- 16:00

נר זיכרון ל ...

משה איתן	2.3.64
שמואל שועלי	2.3.88
איזק לוטן	5.3.89
לואיס גורן	5.3.01
מאשה יגודה	8.3.96
רחל מצקין	7.3.97
אהרון שדמון	10.3.70
צבי דקל	10.3.89
מייטק זרטל	12.3.93
רקפת לינדר-שפירא	13.3.97
אריה שמרי	13.3.78
זכריה סל	14.3.63
שרה מרקם	14.3.06
אבשלום בן-יהודה	15.3.78
יעקב דז'יואן	20.3.72
אריה תלמי	20.3.87
מרים דז'יואן	20.3.87
שלמה לוי	21.3.94
יצחק גרוסברג	23.3.85
משה גרוסמן	23.3.98
לוצ'יה איזנבלט	27.3.06
שרנקה זרטל	30.3.91
חנה ארליכמן	31.3.06

שדרת ניהול

שיחה עם מרכז המשק – עודד ויזל

נתוני פתיחה

יליד: חיפה

חבר קיבוץ איל: מ- 1980, הגעתי עם גרעין של "המחנות העולים" ב-1975.

השכלה: BA – כלכלה ומנהל; MBA – מנהל עסקים

תפקידים קודמים: באיל עבד בגד"ש וריכז את הענף מספר שנים, מילא שורה של תפקידים בקיבוצו ובקיבוצים אחרים (גבעת השלושה, כפר דניאל, בית גוברין, יד השמונה, נחשון הן כמנהל עסקי והן כיו"ר עסקי).

אב לשלושה: בן - קצין בצה"ל, היה עתודאי, מהנדס אווירונאוטיקה וחלל שלומד עכשיו לתואר שני; בת – שבימים אלו שוקדת על הפסיכומטרי ובת שמשרתת בבה"ד 1.

עוד לפני שנשאלה השאלה הראשונה, עודד ויזל מרכז המשק הנכנס, עומד בכל ההבחנות המוכרות על ההבדל בין התק"ם לבין הקיבוץ הארצי. כתק"מיסט "שורשי" הוא לא משתגע על הרעיון שיש כאן תקשורת (קרי עלון משק) שרוצה להיפגש, להכיר וגם לדווח.

גם ניסיונות להבהיר, שלא מדובר בראיון שיחשוף את "סודות האטום" המקומיים, לא מרגיעים אותו "עניינים עסקים עדיף שיעשו בצנעה. שקיפות בכל מחיר יכולה להתגלות כחרב פיפיות" הוא אומר ומסביר את זה דרך אירוע בעברו כמנהל עסקי בנחשון.

א-פרו-פו נחשון, מבין הקיבוצים בהם מילאת תפקידי ניהול, עין שמר הוא הקיבוץ השני של ה"שמוץ". איך אנחנו אחרי כ- 3 חודשים של הכרות?

אני מתרשם שעין שמר קיבוץ מאוד ערכי. יש כאן חברים רבים שהם מה שנקרא 'אנשי רוח'. יתכן וזה מה שגורם לכך שבעצם חסרים כאן ממלאי תפקידים בהכשרה ניהולית. זה לא מאפיין רק את עין שמר, זה דבר שניתן לראות גם בקיבוצים שיתופיים אחרים.

אני מניח, שבמשך השנים מי שפנה, הוכשר והצליח בתחום הניהולי, לא מצא את מקומו בקיבוץ השיתופי – והעדיף לעזוב.

למרות זאת הצגת מועמדות לתפקיד

לא הייתי עושה זאת אם היה מדובר בקיבוץ שיתופי. ידעתי על ההצבעה. אני מכבד את מי שבוחר לחיות חיי שיתוף אך לי, באופן אישי, קשה להזדהות עם מטרות וצורת הניהול של הקיבוץ השיתופי. לעניות דעתי, זה כבר לא מתאים למציאות שלנו במאה ה- 21.

על בסיס זה – מה יכולה להיות התרומה שלך כאן?

לאחר מילוי תפקידים בארבעה קיבוצים שעברו את תהליך השינוי אני מכיר את הדינמיקה של המעבר לקיבוץ מתחדש. צפויה לכם תקופה שעשויה להמשך בין שנה לשנתיים של לימוד ההתנהלות בקיבוץ מתחדש ויש ביכולתי לעזור במעבר ובעיקר לצמוח ולהתפתח בעתיד.

ומה עם הקהילה והערבות ההדדית?

הפרדתם בין המגזר העסקי לקהילה מתוך כוונה לנהל את העסקים טוב יותר ובכלים המוכרים והידועים בעולם העסקי ואכן הצלחתם. ההפרדה חידדה את הצורך במשאבים הרבים הנדרשים לקיום קהילה – מזון, חינוך, בריאות, רווחה, תרבות ועוד. לא תמיד היה קשר ישיר בין צרכי הקהילה לכושר ההתפרנסות. דוגמא לכך הינה הדילמה לשאלה מהיכן יגיע הכסף לשיפוץ בתי החברים, בריכת השחייה, אחזקת מבנה חדר האוכל, המועדון לחבר והרשימה עוד ארוכה ונוגעת לכל תחומי חיינו.

מה המשמעות של מה שאמרת עכשיו לגבי השפעת השינוי על כל אחד?

אחת התופעות החוזרות ונשנות בכל הקיבוצים המתחדשים היא שינוי בדגשים. יש התכנסות לתוך המשפחה הגרעינית והעברת הדגשים מהקהילה לתא המשפחתי.

השינוי יבוא מההבנה של חובת ההתפרנסות האישית של כל חבר/ה וכל משפחה.

יש בזה גם משהו חיובי

אמת. כל משפחה צריכה להיות אחראית לפרנסתה ברמת ההכנסה השוטפת וברמת החיסכון הפנסיוני. הצד החיובי הוא בכך שלצעירים יש הזדמנות לבנות את עתידם ועתיד ילדיהם ללא תלות במצב הקהילה. טוב ונכון שכל משפחה תדאג לעתידה ולעתיד ילדיה.

עסקי הקיבוץ ונכסיו צריכים לשרת את ההתחייבויות של הקיבוץ ובראש ובראשונה לעזור ולתמוך באוכלוסיה הוותיקה ובגרעון האקטוארי .

זאת אמירה על מצבנו הכלכלי?

בסך הכל המצב הכלכלי הוא יציב. עם זאת, אין כאן תעשייה חזקה ומובילה ואין מספיק מקורות שניתן יהיה לצפות כי יכסו את הגרעון האקטוארי. מעבר לדגש על ההתפרנסות האישית, עליה דיברתי, צריך למצוא ולפתח מקורות הכנסה נוספים.

חשבתי שיש יתרון בכמה מקורות הכנסה

יש יתרון ואפילו ניתן לומר כי חייבים לפזר סיכונים. לא ניתן להתבסס על מקור פרנסה אחד. מפעל הגומי הוא וותיק והרווחיות שלו ידועה, מיניפלסט מפעל יחסית צעיר עם תקוות לעתיד, החקלאות טובה מאוד ולכן קשה לצפות לגידול בהכנסות.

הכיוון הוא עסקים אחרים?

אני חושב, כפי שהדברים נראים כרגע, כי דווקא פרוייקט כמו הצומת – יש בו פוטנציאל גדול.

בטח שמת לב שלא רק אנחנו חושבים כך. יש כאן תחרות לא קטנה באזור

צריך להיות זהיר ולדעת לשלב בין מרכז קניות ובין מרכז בילוי – ובכך לנסות וליצור בידול וייחוד.

כבר הרבה שנים אנחנו שומעים על הפרויקט הזה, שאו-טו-טו יוצא לדרך.

איפה זה עומד?

בהתנהלות מול ממ"י (מנהל מקרקעי ישראל) – לצערי, לוקח שנים לקבל היתר ולבצע עסקה. כמו כן, עדיין קיימים חילוקי דעות על מהות הפרויקט בין השותפים (קרי –חברת דור-אלון).

* * *

חלק מהדברים עליהם מדבר עודד מוכרים לכולנו וידועים. נראה לי שאביע כאן תחושה של חברים רבים לפיה, כאשר אנחנו בוחרים במנהלים שכירים, יש לנו ציפייה שיביאו איתם גישה נקייה מחשבונות אישיים מקומיים, אבל גם ובעיקר ידע וניסיון שצברו – כדי לעזור לנו למשוך את עגלת חיינו קדימה.

וקדימה, על פי שנאמר בינינו בשיחה, משמעותה קליטה מאסיבית של בנים ובנות עם משפחותיהם. בלי שהרגיש מחליקה לעודד האמירה "שהחצר תמלא בקולות ילדים" מרמזת על אפשרות שעוד נותרו בו כמה "תאי גזע" של קיבוץ של פעם.

איך עושים את זה ואיך אתה עוזר לנו בזה?

אני מבקש להיזהר בהתבטאות בנושאים קהילתיים. באתי למלא את תפקידי בתחום העסקי. נושא הרחבת הקהילה היא החלטה של החברים ושל הקהילה. המשמעות היא שחברי עין שמר יצטרכו לפתוח את הנושא.

להרגשתי הנושא מאוד פתוח, אז מה בדיוק צריך עוד לפתוח?

עין שמר ממוקם באזור מאוד אטרקטיבי. אני מתרשם שמדברים כאן על קליטת בנים בלבד ואני חושב שצריך לפתוח את אפשרות הקליטה גם ל"חיצוניים" כדי לאפשר כניסה של דם חדש לתוך המערכת. צריך להקפיד ולמנן נכון ובאופן מאוזן בין בנים ואחרים. לדעתי, זה מאוד חשוב.

הקמת השכונה היא עניין קריטי לעתיד?

כן. כי אחרת אין דרך להצעיר את היישוב. הצעירים יבנו כאן בית מכספם או באמצעות הלוואת משכנתה שייקחו, כפי שקרה וקורה בקיבוצים אחרים.

מכל הדגמים שאתה מכיר – יש לך עמדה מהו הדגם הנכון?

מכיוון שיצאתם לדרך יחסית מאוחר אפשר לבדוק וללמוד מניסיונם של אחרים ולהחליט מה מתאים לכם אבל אני חושב שאל לכם להסתמך רק על מודלים של השכנים אלא להתאים את המודל שיאפיין את הצרכים והאופי הייחודי שלכם.

* * *

בנקודה זאת השיחה מתגלגלת לכיוונים שונים, שמביאים את עודד להרהר על המפעל הקיבוצי כולו: "התנועה הקיבוצית יכלה להיות מפעל אדיר. אבל היא לא השכילה להתאים את עצמה למציאות בזמן. עדיין לא מאוחר.

העובדה היא, שאין היום כבר 'תנועה קיבוצית' כפי שהכרנו אותה לפני כעשרים שנה ורוב מוחלט של הקיבוצים כבר אינם שיתופיים.

כל קיבוץ מתחדש הוא קהילה שתצטרך למצוא את הדרך שמתאימה לה. אין להבות חביבה כמענית או ברקאי או גבעת חיים. כל קיבוץ – זה משהו קצת אחר".

אל תשכח – עין שמר!

לא שוכח ... אבל יש משהו שחשוב לי לומר: אחד הדברים היפים שמצאתי כאן, הוא מועצת מנהלים מאוד ביקורתית, עניינית ולא אישית.

הרכב המועצה הוא מאוד מגוון, כולל את כל קבוצות הגיל וכל השכבות. אני מאמין שדווקא זה יכול לקדם בקבלת החלטות.

צריך תמיד לזכור שבקבלת החלטות – לא הכל מצליח. ובכל זאת לא לחשוש לקחת סיכונים – כדי שיהיו גם סיכויים.

אני רוצה כאן לחזור להתחלה. תראה, אין לך ברירה יש כאן עלון שחברים רבים קוראים אותו ומוצאים בו מקור מידע. אפשר לקוות שתעביר דיווח מדי פעם?

בואי נסגור על פעם ברבעון.

וברגע חגיגי זה קורה הצפוי, שלמרות מה שנאמר בהתחלה הוא קצת בלתי צפוי. מתברר, שאולי ההבדלים בין התק"ם לקבה"א לא גדולים כל כך. כשאני אורזת את הניירת שלי עודד מבקש להעביר באמצעות התקשורת המקומית מסר: "דלתי פתוחה לכל חבר וחברה. אתם מוזמנים להגיע אלי לשאול ולברר כל נושא".

פתחתי יומן וסימנתי לעצמי, ששלושה חודשים מהיום זה תחילת יוני – וצריך להתחיל לנדנד לעודד ... (ואפילו יצא לי מזה חרוז).

נירה כהן

ויוסי בן מיור עומד על כך שתדעו:

ברגע שיגמר הגשם, קחו את עצמכם לעבר אום-אל קוטוף. הגיעו למגדל השמירה של שומר היערות, ותגלו שמאחוריכם עליה קשה ברגל ואף יותר קשה ברכב.

אבל הנוף הנשקף משם – שווה כל שריר מכווץ או ברך כואבת או דוושת גז נאנקת.

מכאן, מומלץ בחום לעשות את שביל הפיסגה. זהו חד-שביל מעגלי כמוהו יש נוספים, שנפרצו על ידי מספר רוכבי אופניים מקומיים ביניהם: יוחאי יגודה, ביריט ומשה שפירא, טל אדר ועטר שנפלד .השביל מתחיל באלונית-מענית ולאורכו התקין יגאל סיטנר מעברי גדר – לביטחון הרוכבים וההולכים.

פה, ממש מתחת לאף שלנו, נחבאת לה פינת נוף, שלוקחת בלי בעיות את תחרות "המקום היפה בארץ".

שורדים – צאו לדרך!!!

"שני דקלים למטבע" –על גאוות יחידה ויחיד

מדור חדש "שני דקלים למטבע" ינסה לשקף שתי עמדות בנושא המעסיק את "המדרכות והשולחנות".מתחילים בנושא שיעלה לדיון בשיחת הקיבוץ הקרובה:

חג ה- 85: כן, לא, כמה ואיך?

שרה'לה סיטנר	מה השאלה	יגאל סיטנר
לדעתי לא! גם כשאני אחגוג 85 – אבקש לא לציין.	האם יום הולדת 85 זה בכלל תאריך שמחייב חגיגות?	לא. 50 זה יובל. אבל מבחינתי אין הבדל בין 84-85-86. שרק נהיה בריאים – אבל אין הבדל.
לא. זה מרגיז את אלה שמצבם קשה. כאילו לוקחים בעקיפין עוד מס קהילה על משהו.	יש ערך מוסף קהילתי וחברתי – לחגוג בכל מחיר ובכל מצב?	אני בעד לחגוג, אבל כמו שאמרה "שכנתי לספה" – לא בצורה ראוותנית.
אולי בפיקניק המוני או כל אירוע משותף ומשתף.	אם כן לחגוג – באיזו צורה או היקף?	הנטייה היא להתנפח ולא רק ב"מתנפחים". אז צריך להיות זהירים
לדעתי,צריך לקיים דיון ציבורי פתוח, אם בצורת משאל או הצבעת קלפי על שתי הצעות אלטרנטיביות	בעתיד – יש לשתף את הציבור בהחלטה? ואם כן איך?	דבר אחד נראה לי חשוב, שעדיף שזה לא יהיה בצורת עצומות בח"א. דוגמא טובה היה הלחץ שהופעל לגבי שיפוץ הכניסה המזרחית לחדר האוכל – באמצעות פניות של חברים. מעכשיו, היות ומדובר במיסוי החברים יש להקפיד להביא נושאים כאלה לדיון.

ושרה'לה ביקשה להוסיף כמה מילים אישיות:

בראשית דברי ברצוני להדגיש כי הייתי בעד שינוי ובנוסף מצבי הכלכלי הפרטי – סביר. עם זאת, "בתוך עמי אני חיה" ולדעתי זה לא הזמן לצאת בתופים ובמחולות. יש בינינו לא מעט שהתנגדו ויש משפחות שלא גומרות את החודש. כל משפחה שעוברת זעזועים כלכליים עושה כפליים "חושבים" על כל פרוטה שיוצאת, ובודאי לא על חגיגות.

המחשבה שחגיגות יובל יעשו טוב לגאוות יחידה נראית לי מוטעית. יש לנו סיבות טובות לגאווה: כל ערב שבת מפגש קבלת שבת – אירוע שגורם לקנאה בישובים השכנים.

גם השנה, למרות השינוי, ממשיכים לערוך סדר פסח מקומי – עוד סיבה לגאווה מקומית.

עד כמה שידוע לי, בשנים האחרונות בכל מסיבות היובל של הקיבוץ סכום כסף הלך על מופעי לייזר, מתנפחים, למפיקים מוסיקליים וכו' – ממש לא גאווה. ובנוסף לכך מבקשים תרומה מבנים שבחוץ (בושה!...). בואו נחכה שנה שנתיים, נראה שמהלך השינוי נכנס למסלול חיובי, רוב החברים מרוצים – ואז אפשר יהיה לחגוג בגדול.

עפנו גבוה

בשבת שעברה הסתיימה עוד עונת כדורעף. ואיזו עונה זו הייתה!!!

למרות שכל העונה שוחקה כאן אצלנו – זכו החברים מעין החורש לארח את משחק סיום העונה נגד האלופה היוצאת (והנכנסת?) – מכבי תל אביב.

האמת צריכה להיאמר: האולם בעין החורש יפה ומתוחזק והשחקנים ציינו שהרצפה טובה יותר (מה שנכון – נכון!) אבל אולם הבנים שלנו הוא כמו בלומפילד ל"הפועל" – מגרש ביתי חם. כזכור, היו משחקים שהעניין היה קריטי והקהל הבהיר, שכשצריך, מדובר בבית מה זה חם? לוהט!

אז נכון היה די. ג'יי, והיו יציעים מלאים – אבל הייתה קצת הרגשה של משחק חוץ.

עם החששות ולמרות מערכה ראשונה מהוססת אותה הפסדנו, התברר שבחורינו הטובים עשויים מהחומר הנכון. שלוש המערכות הבאות היו לא פחות מהרואיות וסיפקו לאוהדים חוויה שסיכמה עונה הרואית לקהל ושחקנים הרואים...

ניצחון שני העונה על מכבי 3:1 ועוד הרבה משחקים מעולים שנתנה הקבוצה – צריכים להיות הצהרת כוונות לעונה הבאה. שלמה שחר כבר הבטיח לדווח בעלון הבא בעוד ... 5-6 חודשים.

אי אפשר לסכם בלי לציין לשבח את "זקן השבט" רביב שחר - שנתן עונה מעולה; את אמיתי ששון ורם מור – שהיו יציבים, תרמו תרומה חשובה בנקודות מכריעות, נתנו את הנשמה ובעיקר - שמרו עבורנו על המסורת והגחלת של עין שמר בכדורעף הישראלי.

אהבנו ונהנינו מאוד משני הזרים - אלכס ואולג - אלה "מהשולחן השני מאחורי דנה ריפתין" בחדר האוכל. שניהם הביאו רוח קרב, שמחת משחק סוחפת ובאמת עשו את כל ההבדל. אני זוכרת שבראיון שנתנו בעלון לפני מספר חודשים אמרו: "למה שלא ננצח את מכבי? אפשר לנצח כל קבוצה" – אמרו וקיימו.

תואר תגלית העונה ניתן כמובן לג'ינג'י – המוכר גם כקופץ'. כסלע איתן מול סרבים אימתניים וכשצריך היה נתן גם בהנחתה. רק שמכבי לא יחטפו אותו בעונה הבאה.

לשלמה שחר רצינו לומר: ראינו אותך "משתגע" מדאגה ואכפתיות. ורצינו לומר לך: אנחנו איתך!

גם עלינו עברו רגעים לא קלים. רק בחייאת שלמה - דבר איתנו!

כמובן, מילה של הערכה למאמן יניב בר-נצר, שגם בעין בלתי מנוסה ניתן היה לראות שהכין קבוצה מגובשת, הביא לשיפור משמעותי ברמת המשחק הקבוצתית והאישית. ברור היה שעל הקווים יש בעל בית עם ניהול משחק מקצועי, קבלת החלטות ומנהיגות.

ואחרון חביב "השחקן השביעי" – האוהדים. איך אפשר בלי הקהל ובלי המצטיינים. ובכן יש רבים הראויים לציון – אז לכולם נעניק מדליה וזמבורה. אבל בכל זאת אי אפשר בלי לציין את דלין מק'גרגור, שבלי העידוד הפעיל מאוד שלה לא היינו מגיעים למה שהגענו. ואפילו הדי. ג'יי. הפעלתני והרועש בעין החורש – שם לב לכך.

ולשותפיי, שוכני העצים ביציעים, להתראות אחרי הקיץ ...

לקוראי העלון - שלום רב !

ברצוננו לחלוק עמכם מקצת מהפעילויות המתרחשות כיום בגבעת חביבה.

המבוגרים מבינינו זוכרים את גבעת חביבה "כסמינר המרכזי של הקבה"א השומר הצעיר".שהיה מקום להכשרת קאדרים,לתפקידים השונים בקיבוצים. בו היו מתקיימים סמינרים תקופתיים רבים ומגוונים, לפני הצבא ולאחריו. והעיקר המקום בו גובשה התשתית הרעיונית, פוליטית ואידיאולוגית של הקבה"א ומפלגת מפ"ם.

גבעת חביבה הייתה לכור ההיתוך של אנשי הקבה"א. מקום בו צעירים, עולים חדשים, נקלטים, חברים מהשורה ואף קשישים השכילו בתורת הקיבוץ בפרט והרעיון השיתופי, והסוציאליסטי ככלל.

עם ההפרטה הגורפת והשינויים בקיבוצים, הופרטה גם הגבעה, והקמפוס (חדרי המגורים, חדר האוכל) על ניהולו וארגונו נמסר לחברת תפעול חיצונית שתפקידה למצוא את המסגרות הלומדות שיאכלסו את הגבעה. כיום פועלת במסגרת הגבעה שלוחה של "האוניברסיטה הפתוחה", כמו כן מתקיימים בה קורסים חינוכיים ולימודיים במסגרת צה"ל, הגדנ"ע, קבוצות נוער מהארץ ומחו"ל, קבוצות ספורט ואמנות ואף קבוצות מהמגזר הדתי. הכול טוב וכשר, העיקר שהקמפוס יהיה מלא...

מבחינה ארגונית וניהולית מקור הסמכות המשפטית היא בידי קרן "חבצלת". לתכני הפעילות ולניהול התקציבים אחראים המנכ"ל וצוותי החשיבה והעבודה של "תחומי הדעת".

האמנה הקהילתית

הפעילויות ככלל עובדות תחת חזון קהילתי שיתופי של ישובי האזור עליו חתומים מנכ"ל גבעת חביבה (חגי הלוי), ראש מועצת פרדס חנה-כרכור (חיים געש) וראש המועצה המקומית של כפר קרע (נזיה מסארווה). "האמנה לפרויקט הקהילות".

האמנה מדברת על שיתוף פעולה בין קהילתי, מתוך רצון אמיתי לפרק זרויות וליצור הכרות בין קהילתית מתוך כבוד ועניין הדדי. אזור הגבעה מאוכלס בעיקרו יהודים וערבים, כך שמטבע הדברים הפעילויות מתקיימות בין המגזרים.

ששת תחומי הדעת הם:

1 חינוך- תחום זה מפעיל שלוש מסגרות הפועלות לאורך כל השנה. "מפגשים" , "עיניים אחרות" ו"י.מ.י" (ילדים מלמדים ילדים). אלפי תלמידים , יהודים וערבים שותפים לפעילויות החינוכיות והיצירתיות האלה. חייבים לציין שהמוטו של המפגשים הוא הכרה הדדית בנרטיב ההיסטורי של כל לאום ולאום.

2 העצמה- קורסים למבוגרים, לנשים ולגברים שמטרתם בניית מנהיגות פעילה ומשפיעה במסגרת קהילתית. קורסים אלה מיועדים כיום רק לאוכלוסיה הערבית.

3 שפות- לימודי ערבית למזרחנים,למעוניינים, לימודי ערבית לסטודנטים מחו"ל.

4 ייצוג ותקשורת- הפצת רעיונות הגבעה בציבוריות העולמית.

5 מחקר – כולל בתוכו את ארכיון הקבה"א השומר הצעיר (יד יערי) וגופים פוליטיים הקשורים לקבה"א. במסגרת יד יערי פועל מוזיאון השומר הצעיר, בו תצוגה היסטורית על התנועה החינוכית. קיים מרכז הנצחה לנופלי הקבה"א כחלק מהמרחב המוזיאלי.

6 מרכז אומנויות - מרכז אומנותי ויצירתי, פעיל לאורך כל השנה. מתמחה בתחום הקרמיקה האומנותית, ובארגון סמינרים תקופתיים לאומנות ויצירה. במסגרת המרכז , גלריה פעילה לאמנות . המרכז מספק סיוע יצירתי לפעילויות השונות המתקיימות בגבעה.

אנו מנצלים את ההזדמנות שניתנה לנו להופיע בעלון כדי ליצור קשר פעיל עם קיבוצי האזור. חברים המעוניינים לבקר בגבעה, בקבוצות או כיחידים מוזמנים לפנות. כמו כן נשמח לקשר אישי עם אלה החושבים שביכולתם לתרום מזמנם ומכישרונם לפעילויות השוטפות המתקיימות בגבעה. חשובה לנו השתתפותכם הפעילה, כחלק מהרעיון בו תושבי האזור לוקחים חלק בפעילות המתקיימת בגבעת-חביבה.

רשם: יובל דניאלי

_______________________________________________________________

כדאי לדעת ששירות 144 הוא חינם לכל הסלולאריים!
להלן פירוט מספרי המודיעין בכל חברה:

סלקום 1244-52

פלאפון 1244-50

אורנג/פרטנר 1244-54

מירס 1244-57

מדיוני הנהלת קהילה מ - 13.2.12 ו- 26.2.12

1. הסדר צעירים - משתתפות: סיגל וענת
התקיים דיון בהמשך לישיבה הקודמת. אושרה שורה של תיקונים להסדר הצעירים. ההסדר המעודכן יוצג לצעירים, שיצביעו עליו בקלפי פנימית של הצעירים, ולאחר מכן יעלה לדיון ולקלפי בשיחת קיבוץ הקרובה. בין התיקונים שאושרו:

§ תשלום שכ"ד / אגרת קהילה - התשלומים יופרדו על מנת להגדיל שקיפות ולאפשר התייחסות עניינית לעלויות.

§ אגרת קהילה תשולם על ידי כל הצעירים שגרים בעין שמר, בין אם בדירות צעירים או בדירות הוריהם, וכן על ידי בני זוג של צעירים. גובה האגרה יתבסס על גובה אגרת התושבים, בהנחה של כ-70%. בשנת 2012 תעמוד אגרת הצעירים על סך 250 ₪ לחודש.

§ שכר דירה חודשי ירד בממוצע ב-150 ₪. כמו כן יהיו עדכוני שכ"ד בהתאם לגודל הדירה ולמצבה. עידכון שכר הדירות השונות ייעשה בזמן הקרוב, והוא מותנה בכך שסך התקבולים שיועבר לקיבוץ לא ישתנה.

§ תחזוקת בתי הצעירים דורשת תשומת לב מיוחדת. יסוכמו תקציבים נפרדים לתחזוקת בתי הצעירים ותיכתב "אמנת שירות" לגבי אופן הטיפול של ענף התחזוקה בדירות הצעירים. כמו כן, השנה תהיה השקעה מיוחדת בתשתיות באזורי המגורים של הצעירים, והיא תמומן מהגדלת התקבולים ב-100 ₪ לאדם בממוצע.

2. ועדת תרבות
עידן דיווח על התפטרותה של הדס זרטל מתפקידה כרכזת תרבות. הוחלט להוציא מכרז לתפקיד. התמחור יחזור לחצי משרה.

3. הנהלת קרן עזרה הדדית
עידן הציג את מבנה ההנהלה: 2 חברים חיצוניים (עמרי כנען, המלווה החברתי של עין שמר מטעם התנועה, ונוגה זינגר, חשבת הקיבוץ) ועוד שלושה חברים שאינם מכהנים בכל תפקיד ציבורי אחר: יגאל סיטנר, דרורה בן פורת ואדווה תומר. השמות יגיעו לאישור הקלפי.

4. בנק החופש ההיסטורי
נמסר דו"ח על הדיון שהתקיים בצוות יישום לגבי בנק החופש ההיסטורי והוחלט לקבל את הצעת הצוות, לדבוק בהחלטה שהוצגה בשיחה. הנושא יחזור לשיחה ולקלפי.

5. פנסיה לאחר השינוי. משתתפת: חוה כהן

הנהלת קהילה קיבלה דווח מחוה כהן, רכזת פנסיה, לגבי הטיפול בנושא הפנסיה לעת השינוי. כמעט כל החברים הגיעו לפגישות עם יועצי הפנסיה של הקיבוץ ועם חברת הביטוח שלנו, מלאו טפסי גילוי נאות, ולחלקם נפתחו קרנות חדשות, בהתאם להחלטות תקנון הפנסיה. הנהלת קהילה הביעה הערכה רבה לצוות שעסק במלאכה, בראשו חווה כהן, ולצידה חיה חרודי ונוגה שורר, שהצליחו להעביר מהלך מורכב ועתיר משתתפים, בצורה נעימה ויעילה.

במסגרת הדיווח נמסר כי 10 חברים טרם חתמו על טופס הגילוי הנאות, מתוכם חמישה התחייבו לעשות זאת בהקדם, והשאר אינם מוכנים בשלב זה למלא את הטופס ולחתום עליו, או שלא הגיעו כלל לפגישות

נדגיש כי אין המדובר בהעברת כספי הפנסיה לקיבוץ– שהוא נושא כבד ונכבד לעצמו, אלא בחשיפת המידע האישי והתחייבות לשתף פעולה עם הקיבוץ על פי תקנון הפנסיה.

הוחלט: הנהלת קהילה רואה בחומרה את הסירוב לחתום על גילוי נאות, ומתכוונת לפעול בנושא זה כדלהלן:

1. שמות החברים שלא חתמו על הטופס יפורסמו בעלון;

2. חברים שלא חתמו על הטופס לא יוכלו להמשיך ולכהן בתפקידים ציבוריים בקיבוץ (כולל מועצות מנהלים בתאגידי הקיבוץ, וכולל תפקידים מחוץ לקיבוץ בהם החבר מייצג את הקיבוץ);

3. לגבי חברים שיתמידו בסירובם, הנהלת הקהילה תפעל על פי הצעדים הבאים: קיזוז סכומים משוערים מפנסיה קיבוצית; שלילת זכויות נוספות כגון שיוך נכסים וחלוקת דיבידנדים, עזרה מיוחדת לבני משפחה, שדרוג דיור ושיוך דירות.

מכתבי התראה הועברו לחברים שלא חתמו על הטפסים, ואנו מקווים כי יבחרו לפעול לפי החלטות הקיבוץ.

חפש בעלונים קודמים

עלון 7 (12) (5869) ח' אדר תשע"ב 2.3.12