עלון 11 (12) (5873) יד' ניסן תשע"ב

פסח // מאיר שלו

אני תוהה - 

איך נעשה פסח החג ההיסטורי והאהוב ביותר והנחוג ביותר, מה יתרונו על חנוכה, ל"ג בעומר ועל פורים? אולי בכך שקדם להם, והוא הסיפור הראשון בו אנו מתוארים כעם?

ואולי מפני שאין בו מאפייני האלימות, הקנאות והלאומנות שיש בהם.

אבל אני סבור שבפסח יש גם יסוד ספרותי-בדיוני מרתק מושך שאין בחגים אחרים. אם תרצו אנחנו חוגגים בו סיפור ולא מעשה שהיה, בידיעה שלא היה ולא נברא. והשאלה אם היה או לא היה אינה מטרידה אותנו אף כמלוא הנימה. למה לטרוח ולעשות ולתעד היסטוריה, כשאפשר פשוט לכתוב ולהמציא אותה?

אחד העם טען, שההוכחה לאמיתות הסיפור של יציאת מצרים, היא שבדרך כלל עמים בודים לעצמם סיפורים על ניצחונות גדולים, עוצמה ותפארת, ולא סיפורים לפיהם היו עבדים.    לצערי, איני בקי מספיק בהיסטוריה של עמים שונים כדי לאשר או לסתור את התיזה הזאת. ולא רק זה: אינני מספיק דתי כדי להאמין בכל פרטי סיפור יציאת מצרים, ואינני חילוני מספיק כדי לבטלו ולהציגו כדבר שטות.

 מדובר, לדעתי, בסיפור כה חכם ונפלא, עד שאני שמח לשתף פעולה עם ממציאיו ולראות עצמי כאילו הייתי בו, "שם", בלשון ההגדה. ובאשר לשאלה אם אכן היינו עבדים והיו עשר המכות ויציאת מצרים – זו אולי מטרידה היסטוריונים, ארכיאולוגים וחוקרי מקרא. אבל אחרי יותר משלושת אלפים שנה ועשרות מיליוני סדרי פסח – השאלה הזאת חסרת חשיבות.

בכל היסטוריה לאומית יש שכתובים, עיטורים ושיפורים, שהיסטוריונים-מטעם יצרו בעזרתם סיפורים חינוכיים, מעוררי חשד ופולמוס. כזה הוא הספר המגושם "דברי הימים", שמנקה את דוד המלך מכל כתם ורבב. כאלה הם תיאורי גדולתו של שלמה המלך – מקדשו, ארמונו, אורחותיו, נשיו, פילגשיו, חוכמתו, משליו, שיריו – בתחילת ספר מלכים. כזוהי גם ההגדה של פסח, שמשכתבת עד מוות את סיפור יציאת מצרים שבתורה.  אבל הסיפור התנכי כל כך טוב, חזק ונוכח, שאפילו ההגדה הזאת לא מצליחה להשבית את השמחה.

עשר המכות, למשל, מתפרשות באופן רשמי-לאומי כעשר קטסטרופות נוראות שהמיט אלוהינו על אויבינו, אבל עיון קפדני בהן מעלה שאין הדבר כך. רק מכת בכורות היא טרגדיה של ממש.

>> 

 כל האחרות אינן אלא מטרדים, מקצתם משעשעים בעליל, פרי רוחם של עבדים המפנטזים איך להציק לנוגשיהם. המצרים, כמו בקומיקס, מתעצבנים על הצפרדעים, מתגרדים מהשחין והכינים, נתקלים זה בזה ובקירות – בחושך, בורחים מהברד, צורחים "תראה מה יצא מהברז".

מכת הערוב אינה בהכרח חיות טרף. יש מפרשים אותה כמכה של יתושים וזבובים. מכת הדבר לא פגעה באנשים אלא רק במקנה. ארבה היכה במין האנושי לא רק במצרים ולא רק באותה תקופה. גם אבעבועות כך. הברד פגע רק במי שלא הסתתר, והדם לא המית איש. רק הפחיד.

 עם ישראל ספג מאותו אלוהים עצמו עונשים קשים ומכאיבים יותר מכל עשר המכות שספגו המצרים יחד.

הוסיפו לסיפור המקראי את תיאורו של המנהיג הראשון שלנו כישיש מגמגם, שערך תחרויות קסמים עם חרטומי מצרים – וקיבלתם מעשייה שצועקת: עזבו את ההיסטוריה, אני יופי של סיפור, ומי שרוצה קומה זקופה, גבורות וישועות, ימצא אותן בחנוכה ופורים.

הסיפור המקראי, ללא ההגדה, עשה את פסח לחג שהכל חוגגים בלי שמץ של הסתייגות. חילונים, דתיים, כופרים ומאמינים מתכנסים שנה אחרי שנה, שבים ומספרים אותו ושמחים בו, היה או לא היה.

מאיר שלו ("ידיעות אחרונות" פסח 2011)

לחיילינו

בכל מקום בו תעשו את הסדר

בערב החג שמור לכם מקום בלבנו

  מאחלים חג אביב פורח ושקט

ועדת קשר וצעירים וכל בית עין שמר

עניין לציבור

מהמרפאה:

  שינויים בשעות קבלת קהל של ד"ר נגב  בחול המועד:

                        יום א' 8.4 – אין קבלת קהל

                        יום ג' 10.4.12 – קבלת קהל כרגיל

                        יום ד' 11.4.12 – קבלת קהל הוקדמה מיום ה' – באותן שעות 

החל מיום א' 15.4.12 קבלת רופא בימי ראשון תהיה:

קבלה רגילה :15:00-17:45

אל -תור מ-18:00-19:00.

 מנהג בית: ביום ה' 12.4.12 ערב חג שני – לא יהיו  נסיעות של נהג בית.

  

מצוות הנוי:  מהר מהר לפני שיגמר (ולפני שישחיר) .                              

                          בואו להצטייד בחומר לעצי הפקאן.                                           

                                                                     אנחנו לרשותכם – צוות הנוי

  

מועדת רכב:

לקראת החג, במהלך החג ובאופן כללי – בבקשה שימרו על ניקיון המכוניות.

תזכורת לכל הנוהגים והנוסעים: העישון ברכבי הקיבוץ – אסור.

  

שלח נא את עמי

את סיפור מכות מצריים המאיר ומקשט את חדר האוכל, יצרו השנה ילדי המרכז הבוגר בהנהגתה של אדווה בראון שציירה את הנושא והילדים צבעו בעזרתן של המדריכות ענבר ואדווה. תודה  לילדים ולאדווה שנרתמו למשימה.                                        צוות פסח

 מבוקש צוות ליום העצמאות

אנחנו עדיין בלי צוות ליום העצמאות. מתנדבים מוזמנים לפנות אל גלי יגודה בהקדם.

חג הקיבוץ

אנחנו שמחים להודיע שהוקם צוות חדש לחג הקיבוץ. הכוונה היא לקיים חג במתכונת גדולה מהרגיל, אך קטנה מזו הנהוגה בחגי עשור. מכיוון שנכון לעכשיו אין ועדת תרבות, הצוות יקיים את החג ועוד כמה אירועים במשך השנה, בסימן ה – 85 והכל מתוך תקציב ועדת תרבות ובאופן שיאפשר קיום אירועים וחגים נוספים מבלי לחרוג מהתקציב השנתי של ועדת תרבות.

רוב האירועים יהיו מבוססים על הכוחות המקומיים.

הצוות מחכה מאוד לשמוע תגובות וישמח לאנשים נוספים שירצו לתרום את חלקם.

ערן אפל, אמיר תומר, ישראל עזר, חיים חננאל, לימור גרוסמן ואוריין גנדלמן

מ ת ח ד ש י ם

בטעות חשב מישהו שסיימנו את ההעברה ולקח אריחים שאנחנו זקוקים להם ממרפסת ביתנו הקודם. נא השב אותם או הודיענו.                                                                         נורית ורובי משיח

  

מהספריה:

במהלך אפריל תהיה הספרייה פתוחה בימים שני וחמישי בלבד. כדאי לצלצל לוודא שפתוח.

 מצוות המטבח וחדר האוכל

זמני ארוחות בחול המועד

6.4.12 – סדר פסח בחדר האוכל

12.4.12 – יום ה' חג שני – ארוחת ערב חמה תוגש בחדר האוכל

13.4.12 – יום ו' – חדר האוכל יהיה סגור

סדר צריך להיות

70 פנים לתורה ועוד הרבה יותר לפסח. אין ספור הגדות בנוסחים מגוונים ומיוחדים לזמן, למקום ולחוגגים – נכתבו  במהלך הדורות. בכל אחת דגש אחר. סיפור החג מציע לנו הרבה נקודות חיבור: מסיפור יציאה מעבדות לחירות, עבור דרך סיפור נדודים וארץ חדשה, עונות השנה המתחלפות והטבע המתעורר, 10 מכות מצרים וחד גדיא, מאכלי החג המסורתיים, שירי החג והזיכרון שכל אחד מהם מעלה.  מתברר שפסח הוא בכלל חגם של אוהבי המספרים ואין זה מקרה שהשיר המסיים אותו הוא "אחד מי יודע".   

כמו בעלון הפסח 2011 – הצעתי למשפחות וחברים לספר על הסדר שיחגגו ולתבל בזיכרון או סיפור קטן. יצאנו להרים 4 כוסות של פסח ומצאנו עצמנו חוגגים עם 10 משפחות. כל משפחה והסדר שלה, כל קהילה והנוסח שלה.

כמו פריחות האביב – יצא שטיח צבעוני ומגוון.                                             חג שמח – נירה

נילי ואבנר ארבל

יחוגו את הסדר: בחדר האוכל בסדר הקיבוצי שלנו. 

לשולחן הסדר ישבו: איריס, רוני ענבל ומשפחותיהן. ובני משפחה נוספים.

ההגדה שיקראו: ההגדה של הקיבוץ הארצי.

בקריאת ההגדה לא מוותרים על: אני לא מוותר על כל ההגדה של הקבה"א. כל הקטעים קולעים בול לחג על מרכיביו כפי שאני מבין וחש.

השנה בסדר אקרא את עשרת המכות. בסוף כולם שמחים להצטרף ל"אחד מי יודע". 

מה בצלחת: מה שצוות  המטבח יכין לנו. אבנר, באופן אישי, אוהב את כל מה שמכינים אבל בעיקר את מרק הקנידלעך ואת האורחים.

משאלת אפיקומן:

אבנר: להיות בריא לעוד הרבה שנים (אני עובד על זה קשה). ושכולם יהיו בריאים.

שולה ורן חדוותי

יחוגו את הפסח: בביתם.

לשולחן הסדר ישבו: ינון וכלנית עם ילדיהם נווה ואמיתי; עודד וחברתו דנה;     שולה ורן.

ההגדה שיקראו: נקרא את ההגדה המסורתית – עם קיצורים. משתדלים לשיר את הקטעים המולחנים. זו ההגדה שקראו (וקוראים) בטירת צבי, שבסדר הציבורי נהגו להוסיף התייחסות לאירועי השעה והשנה.

הקטע האהוב: סיפור יציאת מצרים. הוא מתקשר לזיכרונות שיש לרן מהפסח בקיבוץ והקטעים שכילדים ומבוגרים הינו חלק מהם.

בעיקר זכור לרן חלקו של אביו - חיים חדוותי - שיחד עם עוד כמה חברים היו מבצעים בסגנון ייחודי להם את "כי לו נאה, כי לו יאה" המוכר אצלנו יותר כ "אדיר במלוכה":

אַדִּיר בִּמְלוּכָה. בָּחוּר כַּהֲלָכָה. גְּדוּדָיו יֹאמְרוּ לוֹ

לְךָ וּלְךָ. לְךָ כִּי לְךָ. לְךָ אַף לְךָ.

לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה. כִּי לוֹ נָאֶה. כִּי לוֹ יָאֶה

דָּגוּל בִּמְלוּכָה. הָדוּר כַּהֲלָכָה. וָתִיקָיו יֹאמְרוּ לוֹ:

לְךָ וּלְךָ. לְךָ כִּי לְךָ. לְךָ אַף לְךָ.

לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה. כִּי לוֹ נָאֶה. כִּי לוֹ יָאֶה

מה בצלחת: ארוחה מסורתית של פסח עם תוספות ביתיות. שולה מכינה בעצמה את כל הארוחה. חלק מהמסובים מעדיפים את מנות הדגים וכולם מאוד אוהבים את הקינוח – עוגת מצות (שאותה אוכלים בשמחה גם בשאר ימי החג...).

משאלת אפיקומן: השנה לא ישבו ילדים בגיל המתאים לחפש אפיקומן. אבל שולה זוכרת "אירוע אפיקומן" מילדותה בטירת צבי כשעוד היה "קולקטיבי":

אנחנו הילדים מצאנו את האפיקומן וביקשנו שיהיה עדר כבשים לקיבוץ. רצה המקרה ולשמחתנו הרבה, בדיוק אז חצה את נהר הירדן עדר כבשים "ירדני" שאומץ על ידינו בשמחה.

דורית אלון

תחוג את הסדר: בביתה של בתה אלה בעין המפרץ.    

לשולחן הסדר ישבו: אלה ומשפחתה עם שני ילדיה, נעמה ושני הילדים שלה, משפחתו של יורם ואני. אני מעריכה שנהיה כ- 12 איש בשולחן הסדר. 

ההגדה שיקראו: כל אחד מביא את ההגדה שלו – וקוראים קטעים לפי הבחירה. כמובן שהכי אוהבים  את הקטעים המושרים ושירי האביב. 

בקריאת ההגדה לא מוותרים על: אני מאוד אוהבת את "חד גדיא" כי אלה בדרך כלל מארגנת את כל הילדים לביצוע מאוד יפה ושמח. ואני אוהבת גם את הקטעים המתקשרים לעונת האביב.

יש לי זיכרון מסוים מאחד הפסחים, שחגגנו במבנה של המוסך שנבנה באותה שנה. המקום לא הספיק לכולם אז הוסיפו מבנה ארעי שכוסה בניילון. משפחתי ואני ישבנו בחלק זה – ורצה המזל ובאותה שנה ירד גשם בערב הסדר.

התוספת הארעית התמוטטה עלינו ועל שאר החוגגים מכובד המים.

מה בצלחת: כל אחד מהמשתתפים מקבל מטלה להכין חלק מהארוחה. אני בדרך כלל תורמת פשטידות ונעזרת לצורך כך בפשטידות הטובות שמכינים במטבח. קניתי גם כמה בקבוקי שתייה קלה

את היתר – כמו סלטים, עוף ודגים ומרק הקנידלעך – אלה תיקח על עצמה את רוב הבישולים וההכנה.

בנעורי בהולנד, אחרי המלחמה, בליל הסדר כן הקפדנו לאכול מצות בעיקר אלו  שנשלחו מהארץ. לפעמים הלכנו אל קרובי משפחה שומרי מסורת ואיתם חגגנו. 

משאלת אפיקומן:  זה חלק שרק הילדים משתתפים בו. בדרך כלל הם מבקשים כדורגל, כי הנכדים שלים הם ספורטאים. אבל אם יבקשו משהו אחר השנה (כמו ספר) אני מאוד אשמח.

יפעת וערן אפל

                                 

יחוגו את הסדר: בבית הדודים של ערן בפרדס חנה.

לשולחן הסדר ישבו : כ 40-50 אורחים שהבסיס היא משפחתו של אביו של ערן. אליהם מתווספים משפחותיהם  המורחבות , חתנים , כלות , הורי החתנים והכלות, בני דודים ,

סבים , וחברים. 

ההגדה שיקראו: ההגדה המסורתית  כתיקנה וכהלכתה.  

בקריאת ההגדה לא מוותרים על: כלום! אנו קוראים את כל ההגדה מתחילתה ועד סופה על פי מנהגי  הדת כולל כל השירים בסופה.

מתחילים בסביבות 19:00 ומסיימים לקראת חצות. הילדים הקטנים הולכים לישון והגדולים מעבירים את הזמן עם אייפונים, משחקי מחשב וכד'

בסיום הסדר מתמלא הרחוב שירה רבה ותחושת חג מדהימה (אחד משיאי הסדר). אחרי כל זה, עוד נשארים להמשך המפגש המשפחתי אל תוך הלילה.

הקטע האהוב בהגדה או בסדר: הביחד. המפגש המשפחתי והחלק האחרון של שירי החג .

מה בצלחת: הכל מכול והרבה. את עיקר הארוחה מכינות הדודות של ערן. כל אורח מכין כמה דברים וחגיגת הטעמים והסגנונות השונים היא ממש תענוג.

מדגים ובשר ומרקים סלטים  ועד המצה- ברייט וכל שאר המאכלים המיוחדים שמאפיינים את החג.

משאלת אפיקומן: המנהג אצלנו הוא שהילדים ביחד "גונבים" את האפיקומן (שמקומו ידוע מראש) כאשר עורך הסדר ניגש ליטול את ידיו לקראת הארוחה (באמצע קריאת ההגדה).  לאחר הסדר,  אם עורך הסדר לא מצא את האפיקומן שהוחבא על ידי הילדים, מתחיל משא ומתן בין כל הילדים לבין עורך הסדר על החזרת האפיקומן ובסיומו הוא נאלץ לשלם להם כופר להחזרת האפיקומן. בסיומו של המשא ומתן  כל ילד מקבל את מתנתו.

אסנת וטל אדר

יחוגו את הסדר: בסבב האירוח המשפחתי השנה התור של נורית ואיציק לארח אצלם. אז אנחנו אצלם.

לשולחן הסדר ישבו: המשפחה מחמדיה: הורי  אסנת ונורית, אחיה ומשפחתו ואחותה עם משפחתה. המארחים – נורית ואיציק עם ילדיהם. ופינו כהן מצטרף אלינו כמדי שנה. בס"ה 22 משתתפים.

ההגדה שיקראו: יצרנו תמצית של ההגדה המסורתית, שזמן הקריאה שלה הוא (כולל 4 כוסות ושירי ההגדה) – רבע שעה ... לא כולל חד גדיא קיבוצי ו"אחד מי יודע" שאותם אנחנו שרים בהתלהבות רבה מבוגרים נוער וילדים – כאחד. ועם סיום תמיד מוסיפים כמה שירים מההיסטוריה של הסדר בחמדיה ונזכרים בחוויות מקהלת הילדים והמבוגרים שהיו חלק מהמסורת.

בקריאת ההגדה לא מוותרים על: מסורת חיפוש האפיקומן היא חגיגה בפני עצמה אצלנו. שותפים במשימה כל הנכדים כולל המבוגרים שבהם ... בעתיד יצטרפו גם הנינים. למוצא האפיקומן תפקיד חשוב לחלק את המתנות  שהוכנו מראש על ידי סבתא אסתר - לכל משתתפי הסדר.

מה בצלחת: באופן כללי האוכל בעל גוון ביתי משתבח. כל משפחה מקבלת משימה ומה שיפה, שלא מחפפים ועושים הכי טעים שאפשר. את הגפילטע-פיש מכינה סבתא אסתר (אמא של נורית ואסנת).

משאלת אפיקומן:

כפי שהבנתם כבר – אצלנו לא מבקשים ... אצלנו מקבלים.

אוריין וצפי גנדלמן

יחוגו את הסדר: אוריין עם הבנים ליאור ועומרי חוגגים בכרמיאל. צפי נשאר בקיבוץ לעבוד (הוא לא שמע שזה חג החירות).

לשולחן הסדר ישבו: בסדר המשפחתי יהיו אבא שלי עם אשתו, שני האחים שלי עם המשפחות שלהם וגם משפחתה של  אחת הגיסות שלי. שנאמר - סדר רב משתתפים. בסך הכל נהיה כ- 28 איש.

בשולחן של צפי בחדר האוכל ישבו ציפי עם בנייה של ענבר.

ההגדה שיקראו: אנחנו קוראים הגדה בנוסח מסורתי כדי לכבד את אבא, שהוא דתי. בדרך כלל קוראים הכל עד שלב האוכל. אחר כך, כמיטב המסורת, יש התרופפות... רק אבי ואבא של גיסתי ממשיכים לקרוא לעצמם ואנחנו מצטרפים בשירים.

בסדר הקיבוצי בו ישתתף צפי – יקראו את ההגדה של הקיבוץ הארצי.

בקריאת ההגדה לא מוותרים על: השירים. אנחנו נוהגים להמחיז את "חד גדיא" עם תחפושות מתאימות והרבה צחוקים.

הקטע האהוב בהגדה או בסדר: יש כמה קטעים. אהוב בעיקר הקטע המסיים את הערב: "אחד מי יודע?". 

בילדותנו, נהגנו מנהג מהמסורת של יהודי פרס, לאסוף בצל ירוק במהלך הסדר וכשהגענו ל"דיינו" החל קרב הצלפות עם הבצל זה בזה. "ניחוח" הבצל התפזר בכל הבית. ולכן, כשגדלנו אחי הודיע על הפסקת המסורת לאלתר.

בסוף הסדר יש לנו מסורת משפחתית של משחקי חברה כמו "חבילה עוברת" ומשימות שקשורות לחג. 

מה בצלחת: המון אוכל! מרק קניידלך, דגים, עוף, קציצות, אורז, תפו"א, סלטים, כבד קצוץ וכמובן קינוחים. ההכנה מחלקת על כולנו – כל אחד מקבל משימה ועומד בה.

משאלת אפיקומן:  אוריין: מסאג' טוב. אך לצערי כנראה גם  השנה לא אזכה לממש כי מבוגרים מנועים מחיפוש האפיקומן.

ליאור : כסף.

עומרי: ללכת עם אבא למשחק כדור-רגל  רצוי של מכבי תל אביב.

יגאל ישראלי

                                 

יחוג:  בביתם של  שלומית (אחותו) וצבי טרלובסקי בקיבוץ בחן.

לשולחן הסדר ישבו: בראש הסדר תשב הנכדה החדשה שלי – מיקה...; המארחים – שלומית וצבי; ילדיהם מיכל ויוני ומשפחותיהם; אחותי איה וילדיה זוהר ושיר עם משפחותיהם; הבת שלי – הדר ומשפחתה. כ 17-16 מסובים, בהם יחסר לי אחי ניר, שהשנה לא מגיע.

ההגדה שיקראו: אנחנו קוראים חלקים נבחרים, שאהובים על כולנו, מתוך ההגדה של איחוד הקבוצות והקיבוצים אותה היינו קוראים בסדר ביפעת. משלבים שירים וכמובן לא מדלגים על מה שהכרחי בסיפור יציאת מצרים.

בקריאת ההגדה לא מוותרים: אחרי שאוכלים ושותים טוב (הרבה יותר מ- 4 כוסות ...), אנחנו פוצחים בשירה רמה של "אחד מי יודע" שכולנו מאוד אוהבים.  

הקטע האהוב בהגדה: הקטע שאני הכי אוהב בהגדה, מזכיר לי את הפסח ביפעת. זהו הפסוק מתוך ירמיהו פרק לא' :                                                                                                    עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית, בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל:  עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ, וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים.  ד עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים, בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן; נָטְעוּ נֹטְעִים, וְחִלֵּלוּ.  ה כִּי יֶשׁ-יוֹם, קָרְאוּ נֹצְרִים בְּהַר אֶפְרָיִם; קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.  {פ}                                                                                   ביפעת היה חבר, יצחק יצחק (מחבר השיר "גן השיקמים"), שקרא את הקטע בהרבה פאתוס והתכוונות. עד היום,  מי ששמע אותו כמה שנים רצוף. לא שוכח. כל שנה אני עומד על זכותי לקרוא באותו פאתוס את הקטע כחלק מהנחלת מורשת הסדר שלנו בעמק יזרעאל.

מה בצלחת: צריך להכיר בכך שכל אחד חזק במה שהוא חזק... אני אחראי על היינות - ולא פוסח על יין איכותי. גיסי, צבי, מכין גפילטע-פיש מצוינים (חריפים, לא מתוקים!) שמאוד אהובים על כולנו. כמובן יהיה מרק קניידלך, סלטים מיוחדים (על זה אחראית נירה) אחותי איה על הקינוחים.

משאלת אפיקומן: שבעוד כמה שנים, נכדתי מיקה תמצא את האפיקומן שאני אחביא ותביע בקשה שאוכל לעמוד בה ... 

טובה ויוסי בן מיור

יחוגו את הסדר: בהרצליה אצל אחותה של טובה.

לשולחן הסדר ישבו: הילדים והנכדים של אחותה של טובה; הילדים והנכדים שלנו. כ- 20 איש. מאוד תחסר לנו השנה סבתא-רבא שנפטרה לאחרונה.

ההגדה שיקראו: מכיוון שבעלה של אחותה של טובה הוא בן עדות המזרח והוא אב הסדר, אנחנו קוראים את ההגדה בסגנון עדות המזרח. וזה לא קצר ...  ובזה מסתיים החלק המזרחי כי החלק המרכזי נשלט על ידי הפולניות.

בקריאת ההגדה לא מוותרים על: אנחנו עושים את חד גדיא עם תחפושות וכלי נגינה. לא להגזים - בלי חזרות מוקדמות. 

מה בצלחת: אוכל חם וטעים – אשכנזי: קנידלעך, סלט כבד קצוץ, צימס, קומפוט מפירות. וגפילטע-פיש עם חריין (חזרת) אוכל פולני כהלכתו. 

משאלת אפיקומן:

טובה: בריאות, שלווה ונחת מכולם. ובשנה הבאה  נקווה לחוג בביתנו המשופץ.

יוסי: חופשה באיי סיישל. לגבי החברה – אתם מוזמנים להפעיל את הדמיון...

נורית  ושלמה בורלס

50 שנים חגגנו בקיבוץ ואנחנו מאוד אוהבים  את הסדר שלנו בחדר האוכל. בשנים האחרונות אנחנו אצל עמית בסדר משפחתי. זה הווי אחר לגמרי – אבל לא פחות יפה ולא פחות נעים.

מתחילים בטעימות וכוסית יין. בתחילת המפגש מברכים אחד את השני  ב"חג שמח" והילדים הקטנים פותחים את המתנות.

את הסדר מנחה החתן שלנו יואל והקריאה נעשית ללא סדר מיוחד. מי שמוכן – קורא קטע שהוא בוחר. לרוב, חגית ויואל נשארים אחרונים לסיים את הקריאה בעצמם.

הילדים קוראים את הקושיות – ועושים את זה בהרבה חן.

לגבי האוכל – כל אחד מקבל משימה ועומד בה. על הבשר אחראי יואל, שמכן את הבקר הכי טעים. את הגפילטע-פיש אנחנו מביאים מהקיבוץ.

במהלך הסדר, זורמים עם דיבורים, סיפורים וצחוקים – וזה מבלי לחשוש שמפריעים לשולחן שליד... האווירה מאוד נינוחה ושמחה.

בסיום, אחרי שהראש ספג מספיק יין, המבוגרים סוגרים את הערב עם קפה וקינוח, הצעירים – סביב נועם עם הגיטרה יושבים ושרים לא רק שירי פסח.

סיפור יציאת מצרים -דרך שתי נקודות משמעותיות

יוסי בוריס

כל המרבה בסיפור יציאת מצרים הרי זה משובח. יש נקודות רבות שבהן אפשר להרחיב.     במה כדאי להתמקד? מה העיקר בכל בסיפור יציאת מצרים? חשבתי ללמוד יחד איתך את עקרונות הסיפור מהסיפור שסופר לפרעה! "וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לה' אֱלֹהֵינוּ" [ספר שמות: פרק ג- פסוק י"ח]. זהו ציווי מאוד תמוה. מדוע לא לומר את האמת?

מדוע לא להודיע לכולם שאנו רוצים לצאת לחירות עולם?

קשה לומר שזה מהלך פוליטי שיקל על פרעה לתת להם לצאת, שהרי אלוקים מקשה את לבו ולא מחפש להקל עליו.

תמוהה עוד יותר היא העובדה שכל ההסברים של משה נוגעים דווקא לסיפור הכיסוי הזה. פרעה אומר "לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם בָּאָרֶץ" [ספר שמות: פרק ח- פסוק כ"א] ומשה מסביר מדוע חייבים לזבוח דווקא במדבר. לאחר הגבלת המקום הוא מנסה להגביל את המשתתפים: "מִי וָמִי הַהֹלְכִים" [ספר שמות: פרק י'- פסוק ח'], ומשה עונה לו: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג ה' לָנוּ". לאחר עוד מכות מגביל הגבלה אחרת: "עִבְדוּ אֶת ה' רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם" [ספר שמות: פרק י'- פסוק כ"ד]. גם כאן משה מסרב ומנמק זאת על פי הסיפור של היציאה לצורך הזביחה: "וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח לַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲבֹד אֶת ה' עַד בֹּאֵנוּ שָׁמָּה". מדוע מתרץ משה על פי סיפור הכיסוי ולא אומר ללא חשש: כולנו יוצאים לחירות?

שאלה זו הינה שאלה קשה וכבר עסקו בה פרשנים רבים. ברצוני להביא כאן גישה נוספת ששמעתי אותה בעבר, ויחד נוכל ללמוד ממנה גם לצורך הסיפור שלנו לספר לילדינו. העיקרון שעומד ביסוד התשובה הוא: ''כנגד ארבעה בנים דיברה תורה''- לכל אחד צריך לספר את אותה אמת אבל בכלים שהוא יכול להבין. הנקודה הפנימית היא אחת אולם צריך לספר לכל אחד בשפה שלו. כדי לוודא שלא רק אמרנו את האמת אלא גם השני אכן הבין אותנו, אנו צריכים להתחשב בעולמו ובפרשנות שהוא ייתן לדברינו.

מהי הנקודה הפנימית של יציאת מצרים? כותב אחד הפרשנים: "וכן אמרו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה לה' אלוהינו. ועל זה היה עיקר ההליכה ממצרים. ולמשה רבינו אמר אלוקים בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוהים על ההר הזה". עוד מוסיף הפרשן: שמשה אמר לפרעה את האמת הפנימית האחת של היציאה: יצאנו ממצרים כדי להיות עם האלוקים ולא כדי להצילנו מעבודה קשה ולשחררנו לחופשי. השעבוד בא לצורך הגאולה ולא הגאולה באה כדי לגאול מן השעבוד.

מדוע כדי לומר זאת אין לומר שיוצאים לחופשי? סביר להניח שאם משה היה אומר לפרעה שאנו רוצים לצאת לחופשי פרעה היה מפרש שזה מאבק רגיל של עם הרוצה עצמאות. גם אם משה היה

מוסיף שכל זה נועד כדי לעבוד את אלוקים, פרעה לא היה מאמין שזו המשמעות העיקרית של התהליך.

פרעה היה זוכר את ''שלח את עמי'' ושוכח את ה''ויעבדוני''... לא רק פרעה היה מפרש כך אלא כל עמו וכל העולם שהתבונן במה שקורה במעצמת העל.

אנו רואים בתורה ובנביאים שכל העולם עקב אחר מה שקורה במצרים (כמו במהפכה לפני למעלה משנה). כולם ראו את המכות, אבל השאלה כיצד הם יפרשו את סיבת הדבר, על מה היה המאבק.
כיצד נגרום לעולם להבין שכל ההיסטוריה הולכת להשתנות, שיש כאן מהפכה עולמית? כיצד יבינו כולם שנוצר כאן עם שקורא תגר על כל מה שהיה עד היום, ומבשר את בשורת הנצח לעולם?

צריך לדבר עם פרעה כך, שהעולם כולו ידע שהמכות ניתנו משום שפרעה רצה לעכב את העבודה לאלוקים מלהופיע בעולם. לכן אמרו לפרעה רק את הלב של האמת (נקודת המטרה- בהמשך).    האמת של המאבק היא: ''שלח את עמי ויעבדוני". לאוזני פרעה זה יותר אמיתי מהאמת ההיסטוריות.

כל סיפור עובר בין שתי נקודות.

הנקודה העיקרית- הפנימית: לב הסיפור שממנו כל הסיפור יוצא.

נקודת המטרה: הלב של השומע לשם הוא מגיע.

על מנת לספר את סיפור יציאת מצרים אנו צריכים להבין היטב מהי הנקודה העיקרית בסיפור,        ומי בנקודת המטרה מי שעומד לפנינו, וכך לטוות את הסיפור בין שתי הנקודות.

סיפור יציאת מצריים כמשל לחיינו...

חברי עין שמר היקרים,

לאחל לכם ברכת חג כשר ושמח,

שבחברות וברעות יחד כקהילה אחת - נצעד קדימה.

חג שמח, יוסי בוריס

לכל בית עין שמר

 

עודד ויזל – מרכז המשק

ממש"א

ביום ראשון 8.4.12 יתחיל לעבוד אצלנו חשמלאי חדש בשם מחמוד. לדברים דחופים שנדחו בתקופה שלא עבד אצלנו חשמלאי ניתן לפנות דרך נאוה גור

לחברי קיבוצי השומר הצעיר

הודעה חשובה!

חבצלת, מוסדות תרבות וחינוך של השומר הצעיר

מבקשת להודיע

שיש להגיש פניות למלגות לשנת 2012

מהקרן לעידוד היצירה האמנותית ומהקרן לספרי תנועה

עד לתאריך 30.4.12

ניתן להגיש את הבקשות לכתובת המייל: kerens@tkz.co.il

פניות שתגענה מאוחר יותר, לא תוכלנה להיכלל ברשימת המועמדים לשנה זו.

פרטים נוספים באתר חבצלת http://www.havatzelet.org.il

או במשרדי "חבצלת" בטלפון: 03-6925384

לחברים שלום,

כמה מלים על ההתפתחויות בתחום הקליטה והשיוכים:  

אילן מאייר, אותו בחרנו כמנחה לתהליך, נכנס לעבודה במרץ, וכינס את צוותי העבודה על מנת להגדיר את מטרות העבודה:

·        צוות שיוך דירות עצר את עבודתו על תקנון השיוך החוזי, אותו החל להכין עם עו"ד אביתר קנולר. הצוות בחן את האופציה של שיוך הוני שהוצגה על ידי אילן. צוות שיוך דירות ממליץ על שיוך חוזי. במקביל התחלנו באיסוף נתונים לגבי מצב הדירות וזכאויות החברים

·        צוות קליטה דן בשאלת מעמד הנקלטים בהשוואה לחברי הקיבוץ ובהשלכות של עלות הבניה הגבוהה על אופי הקליטה. כמו כן למד גם צוות זה את נושא שיוך הדירות, הקשור באופן הדוק לקליטה. הצוות רואה לנכון להיצמד להחלטה שהנקלטים יממנו את ביתם, ויחד עם זה לחפש דרכים לקליטה מגוונת, גם של בנים בעלי פחות אמצעים.

·        צוות שיוך נכסים – עד כה טיפל בנושא רק משה רונן במסגרת אגודת "שמר". החלטנו שנכון יהיה להקים צוות שיטפל בהתאמת מנגנון שיוך הנכסים שלנו ("שמר") להחלטות החדשות. צירפנו את חוה כהן ועודי דגאי בתוקף תפקידיהם ובקרוב נבחר גם נציגי ציבור.

במקביל נפגש אילן עם חברי קיבוץ שונים, על מנת להתרשם מהלכי הרוח וללמוד לעומק את עין שמר. חברים המעוניינים בפגישה אישית עם אילן, על מנת לחלוק איתו את השגותיהם בנושאי קליטה ושיוכים מוזמנים לפנות אלי ונתאם זאת.

ביום רביעי האחרון, נפגש צוות ההיגוי הרחב על מנת לשמוע על עבודת הצוותים ולהתוות את המשך התהליך. הוחלט שכעת הזמן לשתף את החברים הן בידע שצברנו והן בקבלת ההחלטות העקרוניות.                         ההחלטה העקרונית הראשונה שעלינו לקבל, והיא משמעותית ביותר הן לעניין הקליטה והן לחברים בקיבוץ דהיום, היא שיטת שיוך הדירות. לשם כך נקיים בזמן הקרוב את המפגשים הבאים לחברים:

·        מפגשי הסברה, בהם יציג אילן עצמו את הדרכים השונות הנהוגות כיום לגבי שיוך דירות. הוא יסביר מהו שיוך קנייני, שיוך חוזי ושיוך הוני, ואת המשמעויות הכלכליות, החברתיות והאישיות של כל צורת שיוך.

·        פאנל של חברים מקיבוצים אחרים ו/או של אנשי מקצוע, שיחוו את דעתם על דרכי השיוך השונות.

לאחר מכן יתכנס הצוות שוב ויגבש את ההצעות שיובאו לחברים לדיון ולהחלטה.

אנו עובדים מתוך תחושה עמוקה של דחיפות וחשיבות המטרות שאנו עוסקים בהן, ויחד עם זאת מתוך רצון לעשות את הדברים כמו שצריך ולא לדלג על שלבים. ניפגש בקרוב...

חג שמח לכל החברים

 רקפת - בשם צוות ההיגוי