חיפוש חומר בעלונים: קודמים

Loading

עלון 21 (12) (5883) ט' תמוז תשע"ב 29.6.12




לפני 25 שנים חגגנו 60 במופע שנקרא "הולכים על עין שמר".     במאי המופע היה עמי בארי (עין החורש) ידיד קרוב של חברים רבים עד היום. לפני מספר חודשים הפנה זוהר יריב את תשומת ליבי לסיפור שכתב ופירסם עמי באתר סיפורי קיבוץ, הקשור לאותו מופע ולחברותו ארוכת השנים עם רפי שפירא ז"ל.
במסגרת אירועי שנת ה-85 – הנה הסיפור:

צדיק בזכות // עמי בארי



נדברנו להיפגש אבל כמו תמיד זה איכשהו לא יצא. וכך, כמו תמיד, אני פה, ליד שולחן הכתיבה שלי והוא שם, קילומטרים ספורים צפונה, המרחק הוא כלום והקרבה אפילו פחות מזה אבל משהו חשוב פחות צץ ופתאום הכול מאוחר מדי.

בשיחה האחרונה בינינו הוא ביקש שאבוא לחוג שיזם ואני סיפרתי לו שמצאתי שיר באיזה קובץ מדצמבר 1932 שנקרא "הוראת המגבית" מס'  1 ובו שיר של מישהו בשם משה טיטלמן המדבר על תחילת ההתיישבות בעין-החורש ועין-שמר. ושוב אני מגלה, איני יודע באיזו פעם, עד כמה שני הקיבוצים שלנו דומים. סיכמנו שאת השיר אקריא בפגישה המתוכננת אבל, שוב כמו תמיד, נשאר רק התכנון והשיר.     

קשה לי להגיד מתי הכרתי את רפי שפירא. נדמה לי שהוא היה שם תמיד - במשחקי הכדורעף הסוערים בין עין-שמר לעין-החורש, בתהלוכות האחד במאי ברחובות תל-אביב, במקהלה המשותפת בגבעת-חביבה, בסמינרים, במחנות האזוריים ואחר-כך בכנסי מחנכים בסמינר.
היינו מחליפים רשמים והגיגים ואני תמיד נתקנאתי בו על יכולת האבחנה שלו, על הראיה האופטימית מלאת ההומור שלו ועל האנושיות שלו "המנטשיות" כמו שאמרנו פעם.

לפני עשור מוניתי כרכז סמינרים והדרכה בתנועת ה"שומר-הצעיר" וכל פעם שיכולתי הייתי בא עם החניכים אליו לעין-שמר, ללול בו עבד. בהיחבא הייתי פורק כמה חבילות קמח (הוא לא היה מסכים לקבלן בשום אופן) והוא היה מוציא מין גיגית אלומיניום ענקית, מערבב קמח עם מים, מוסיף מעט מלח לש עד אין-קץ, מדליק אש ויוצר את הפיתות היותר מופלאות שהכרתי.

תוך כדי עשייה היה מספר סיפורים והחניכים המוקסמים היו לומדים דרך האף, הפה והעיניים מהו עיקר ומה טפל, מה גרנדיוזיות מנופחת ומה פשטות אנושית ומה היא דרך חיים של "הגשמה-אישית", מילה שלא הוזכרה אף פעם כלשונה בשיחות אלו אבל נרמזה מכל מילה וג'סטה שעשה האיש הדובי הזה.

>> 

כשביימתי את חגיגות השישים בעין שמר, בניתי קונספט שבו כמה אנשים מספרים איך הגיעו לקיבוצם.                                       
אחת המספרות הייתה פרלה כהן, שהגיעה לעין-שמר עם הגרעין המצרי. בין יתר הדברים סיפרה איך התייחסו אליהם הוותיקים הפולנים בזלזול מוחלט, איך היו משוכנעים שבאלכסנדריה מהלכים תנינים ברחובות וכל תלמודם בא מן היאור, איך ראו בהם כוח אדם לעבודה בלבד ובעיקר איך החליטו לנתק מגע איתם כאשר התברר שהם קיצוניים בדעותיהם הפוליטיות ושייכים למחנה השמאלני שאותו הנהיג משה סנה, שאיים לפלג את חישוקי התנועה ומוסרותיה.

אחרי אחת החזרות ישבתי עם רפי והוא ביקש להוסיף לי פרט לא ידוע לסיפורה של פרלה.
הוא סיפר, שכשהוחלט על הוצאתם של ה'סנהאיסטים' מהקיבוץ הם הסתגרו בכמה צריפים והכריזו על שביתת רעב. אבא שלו, 'בנק', לא יכול היה לקבל שנערים עושים שביתת-רעב בקיבוץ, אבל דין התנועה הוא דין ואין מערער אחריו. למרות זאת היה בנק מתגנב לצריפיהם, מטמין בכיסי הבנאי העצומים שלו ירקות, ביצה או שתיים וכמה פרוסות של לחם ודוחף לידיהם בכדי שיהיה להם משהו לאכול. והם, למבטו המפציר, אפילו הם שובתי הרעב הקומוניסטים הקיצוניים ביותר לא היו יכולים לסרב ומקבלים את מנחתו.

ורפי הוסיף וסיפר: "אחרי כמה ימים הועזב הגרעין המצרי לחולון, שאז עוד הייתה 
התחלה של עיר בתוך ים החולות. לא היו להם קרובים או חברים בארץ שיעזרו להם לנחות


במקום החדש, לא הייתה להם עבודה. כולם שוכנו בבית אחד, מין קומונה של רעבים. לא היה להם מה לאכול. אבא שלי לא יכול היה לשמוע על מצבם והוא החליט שהוא חייב לעשות מעשה. הוא התגנב למשק הילדים, לקח משם תרנגולת, החביאה תחת חולצתו ונסע עימה לחולון בכדי להביא לחברי הגרעין.
כשהגיע אליהם נתן להם את העוף ואמר: "שיהיה לכם לשבת" וגם הוא, הנותן,  התבייש במצב אליו הגיעו כולם.

רפי היה נרגש מאד כשסיפר לי זאת, הוא אמר שזה סוד במשפחה, שאנשים לא יבינו איך אבא שלו גנב מהמקום שהיה שלו יותר מכל דבר אחר בעולם - עין-שמר.

ביקשתי ממנו לחשוף את הסיפור ולשלבו במופע, אמרתי לו שבזכות צדיק אחד כבר נעשו סליחות רבות ושזה חסד גדול לאביו ומתנה לקיבוצו ביום חגו.

אבל רפי התעקש בסירובו: "להגיד בחג השישים שאבא שלי היה גנב? את זה אני לא מוכן".

חג השישים היה הצלחה גדולה.
בסוף הערב ניגשו רבים לברך ולהודות, רפי היה אחד האחרונים שבהם.
- "אתה יודע" אמר "אולי צדקת, אולי היה צריך לספר גם את הסיפור הזה".
- "בוא נסגור שנחשוף אותו בעוד עשרים שנה" חייכתי לרפי.

היום כשאנו עשרים וחמש שנה מאז, רפי איננו והסיפור, כדרך כל הסיפורים, נשאר הזיכרון היחיד.



המדור "יוזמה ברוכה" מארח השבוע את  הדס זרטל שפתחה יזמות חדשה  

כשבריאות ויופי נפגשים



הדלת הירוקה: מאז הגעתי לעין שמר, אני זוכרת שעברתי ליד "בניין המתפרות", ראיתי את הדלת הירוקה וידעתי, שאם יתאפשר, יום אחד ארצה לפתוח כאן מקום לטיפול וליופי. זה היה אז המקום של אסנת לוטן – והיום בשעה טובה זה המכון שייחלתי לעצמי .

מדיניות חוץ פנים: מאוד חשובה לי האסתטיקה והיופי. החדר עונה על הרצון שלי לעבוד בסביבה יפה ונעימה: כניסה מזמינה עם דשא, עץ ופרח. בפנים: רצפת עץ, וילונות, ציוד וצבעים – הכל באווירה מרגיעה, רגועה ומזמינה. אני מאוד שמחה ומרוצה מהמקום – וגם הלקוחות מגיבות בהתאם.

ילדות עם אקריליק: אפשר להגיד שגדלתי עם ועל ריחות האקריליק ועסקתי בזה ליד אמא ואחותי במהלך 16 שנים . בשנות ה- 80 אמא שלי הביאה מארה"ב את שיטת הטיפול "בניית הציפורניים" באצבעות הידיים והתפתחה לרשת גדולה מאוד שפיתחה את התחום בארץ. כבר בגיל 14 עשיתי ניסיונות על כל חברותיי וכשבגרתי היה לי ברור שזה התחום בו ארצה לעסוק.

תעודה: לפני שמונה שנים החלטתי לפתח תחום נוסף ונכנסתי לתחום כפות הרגליים למדתי שיטה ייחודית לטיפול ברגליים של אנשים סוכרתיים. המייחד את הטיפול, שהוא אינו משתמש בסכינים העלולים לפצוע או להעביר מחלות אלא בפעולות אחרות של קילוף העור ע"י פילינג עמוק. טיפול מצוין עם תוצאות גבוהות ומאוד סטרילי, למרות שחומריי הגלם בו יקרים. הבנתי שזה הטיפול הטוב ביותר!

סטריליזציה: סטריליות כלים רב שימושיים בטיפול - חשובה מאוד! אני מאוד מקפידה על כך בעזרת ציוד מיוחד. ידוע לי שזה השטח האפור בתחום ולכן חשוב לי שלקוחות יבינו את משמעות הדבר.

מחוברת לרגליים: אני מאוד מתחברת לרגליים ואוהבת לטפל בהן. ברגע שאני חשה את כף הרגל נפתחת לי דלת לשפת הגוף לפי היציבה ואני נותנת למטופלת טיפים שיעזרו לה לשפר את האזורים הכואבים בגופה. אם הלקוחה מעוניינת אפשר גם לפתוח את דלת הנפש ולהיכנס במהלך העיסוי לאזורים עמוקים יותר.

חברים: זו יזמות לכל דבר וקיבלתי עזרה, ליווי וייעוץ מיוסי בוריס, נאוה גור (ועדת דירות), דנה שחר (השכרת חדרים) וכמובן מבעלי היקר – נבות. ניהול חשבונות וכספים – בהנה"ח המקומית. 
לחברות הקיבוץ 10% הנחה על מגוון הטיפולים.

מפה לאוזן: לא פרסמתי וכבר לא חסרות לקוחות המגיעות מפה לאוזן, לשמחתי, חוזרות לקוחות מרוצות שכבר היו ואפשר להגיע גם לפגישה אחת לא מחייבת.
                                        >>



מלצר, תפריט בבקשה:  
א. טיפולי ידיים: בניית ציפורניים
                                   מניקור (טיפול ידיים)
                                   טיפול אישי בכסיסת ציפורניים

ב. טיפולי רגליים: פדיקור פילינג עמוק
                                      עיסוי רגליים (Foot Massage )   

ג. שיזוף בהתזה: תיכף ארחיב

ד.  טיפולי פנים:  עיצוב גבות
                                  הורדת שיער

ה.  קולקציה מצומצמת של המעצבת הגר (אחותי) 

שירות לקוחות:
ימי קבלת קהל בקיבוץ: א'- ג' – ה'.
אפשר לתאם טיפולים בימי ב' – ד' בשעות הערב.
אפשר להתקשר לתאם איתי בכל שעות היום בטלפון:  052-2206545




שש דקות מגן עדן: שיזוף בהתזה מיועד לנשים העומדות לפני אירוע חשוב, נשים מנומשות שאינן יכולות להשתזף בשמש וגם סתם ליופי. זהו טרנד שהולך חזק. את הטיפול עדיף לבצע בשעות הערב ותוך 6 דקות את יוצאת שזופה – כמו חדשה ללא חשיפה מזיקה לשמש.

אל השמש: זה התחיל מזה שאני מאוד אוהבת להשתזף ולהיות שזופה. אני מרגישה הרבה יותר טוב כשאני שזופה. טכניקת התזת צבע מתבצעת באמצעות מכשיר דמוי אקדח, טורבינת אוויר, שמתיזה סוכרים שעברו תהליך השחמה (כמו קרמל). כל החומרים ממרכיבים באיכות גבוהה באישור מלא של משרד הבריאות. לא מדובר במיטת שיזוף.

מי כן ומי לא: המכון שלי מיועד לנשים. קל לי יותר לעבוד עם נשים, להציע להן יחס אישי  ולשמור על קשר גם אחרי הטיפול לוודא שהכל בסדר.
אני מאמינה שמי שהייתה אצלי בטיפול – תצא בהרגשת ריחוף.

מתנה משמיים: הכנתי כרטיסי מתנה מיוחדים, שבאמצעותם אפשר לתת מתנת טיפול לבת משפחה או  לחברה.

עתיד ורוד: אני מאוד שמחה שהצלחתי להגשים את רצוני לפתוח מכון בקיבוץ.
יש לי תוכניות וחלומות לטיפולים נוספים של הסרת שיער בלייזר ויחסיי שכנות טובים.

מוטו: צריך לדעת לשלב בחיים גם רגע לעצמך. אני מזמינה את החברות לבוא ולקבל רגע לעצמן.




פותחים שבת
               השבוע, נסגור עונה באופן חגיגי עם שירים אהובים שנבחרו ע"י חברים.
רוב תודות לעלי אלון על הדרשה עתירת העניין והצבע שכתב על פרשת קֹרח. בדרשתו עסק עלי במרד שהנהיג קרח נגד משה ואהרון. אמר ששתי טענות קשות , ואפילו צודקות, מעלים קרח ועדתו נגד ההנהגה: 1. ההשתלטות של שני המנהיגים על העם, הכוללת חלוקת משרות למקורבים, דיבור בשם ה' וקביעת חוקים לטובתם. 2. הובלה מתמשכת את העם בדרכי מדבר קשות, ממקום מוכר, שהורגלו אליו (מצרים) אל ארץ לא נודעת, שאינה נראית באופק, ארץ שיושבים  בה עמים חזקים שכיבושה נראה בלתי אפשרי, על פי עדות המרגלים.
המפתיע הוא, מוסיף עלי, שחז"לינו שצמחו מן העם כלל אינם אוהבים את הכוהנים המיוחסים האלה (משה ואהרון)שמורישים את הכהונה מדור לדור ומתעשרים מעסקי המשכן. ליבם של החכמים נוטה דווקא אחרי קֹרח המורד, הם שואלים: "מה הוא כבר עשה?... מה הוא כבר אמר? מה הוא ביקש?..." ומקשים עוד יותר: "שעל כך משה ואלוהיו דנו אותו ואת משפחתו לאש, לדם ודיראון עולם". הם טוענים שהחוקים שחוקק משה אינם מִצְווֹת ה' אלא "מלבו ברא אותם... ". הם ידעו שיש צדק בדברי קורח, דעתם משתקפת היטב מן המדרשים. (הביא סיפור מדרשי הממחיש זאת).
לסיום העיר הערה דידקטית: הרי מוסכם על כולנו שהמקורות נכתבו על ידי בני-אדם ואינם "דבר אלוהים" כפי שיש הרוצים שנאמין. את דבר אלוהים מביאים לרוב כחיזוק לביצוע מעשים שליליים. מכאן נובעת המסקנה בדבר חשיבותה של קריאה ביקורתית של התנ"ך המבוססת על ביקורת המקרא המודרנית. תודה לקובי על קריאה מוטעמת ונאה של הדרשה של עלי. חן, חן לנועם גבע, גיורא פיידמן, הדס זרטל ואמה         על הצלילים היפים שהעניקו לקבלת השבת.                                                                                        ענה
 



                    אולי בשדה
              מופע מוזיקלי לכבוד יובל ה-85 לעין שמר

                   עדיין לא מאוחר לניקיון אביב!

המופע יעלה תמונות מחיי הקיבוץ, כל שיר מחובר לתמונה.
לצורך בניית התפאורה למופע אנו זקוקים
למסגרות של תמונות וכמה שיותר.
אנא הביאו לחממה מסגרות ישנות מכל סוג וגודל.
תודה,  
צוות המופע

מועדת רכב // דני שורר

א.               תזכורת:
      מה- 1 ביולי 2012 יכנס לתוקפו עידכון בענף הרכב, כפי שפורסם בעלון 18 בתחילת החודש.

מחיר ק"מ יעמוד על – 1.70 ₪
מחיר שעת שימוש   –  3.40 ₪

          בימי השבוע תשלום עבור שעת שימוש לא חל על בשעות 22:00 עד 06:00 בבוקר.                                            
          וכן, לא חל תשלום על שעת שימוש בסוף השבוע מיום שישי בשעה 12:00 ועד יום א' 06:00.

ב. תגובה לדברים שכתב יואל גרוסברג על הסעת כלבים ברכבי הקיבוץ:
      בכל חברה יש כללים המוסכמים על כולם. אך בכל חברה יש כאלה המכבדים אותם וכאלה שמצפצפים  
      עליהם.

      בעוד שאתה מכבד ומציית – יש כאלה שלא ובועדת רכב התלבטנו מה עושים איתם.
      לכן, באף שלב לא אמרנו שאין להסיע בכלל בעלי חיים ברכבי הקיבוץ, אלא הצענו פתרונות.
1.      מותר להסיע בעלי חיים בטנדר הפתוח (68) בארגז הרכב מאחור
2.      ברכבי היונדאי הגדולים ניתן לקפל את הספסל האחורי,  לפרוס סדינים או משטח אחר – ולהסיע כך את בעל החיים.

   נמשיך לאכוף את הכללים שקבענו לפיהם, כל חבר /ה המסיעים בעל חיים ברכב שאינו מאושר לכך,    
   ייקנס בסכום השווה לעלות ניקוי הרכב בצומת.

בברכה, אוהב כלבים
דני




נר זיכרון ל:

  ברונקה מונשטיין ............ 1.7.30
  שולמית מגן ................... 2.7.92
  איגנץ פלגי ..................... 5.7.85
  אברהם בן-מיור.............. 14.7.70
  סוניה מגן ...................... 15.7.87
  בוב סדווין ..................... 15.7.98




   ישראל שטרק ................ 18.7.48
   רוזה לוין ...................... 21.7.91
   עליזה דגאי ................... 27.7.50
   חיים אשכנזי ................. 28.7.62
   יעקב שוחטוביץ ............. 29.7.29
   אברהם מילשטיין .......... 29.7.95
   ליבי וילן ....................... 31.7.08 



עניין לציבור

שעות קיץ בחדר האוכל
בחודשים יולי-אוגוסט יהיו שעות הארוחות
בחדר האוכל כדלקמן:
ארוחת בוקר – 08:00-09:00
ארוחת צהרים בימים א-ה – 11:30-13:30
ארוחת צהרים יום שישי – 11:30-12:30

ארוחת ערב יום שישי – 18:15-20:00

שיהיה לנו קיץ קריר וטעים
צוות המטבח-חדר אוכל

בריכת השחייה
ביום א' 1.7.12 החל משעה 16:00 עד שעות הערב המאוחרות.
בריכת השחייה תהיה סגורה לציבור – לרגל אירוע פתיחת החופש בחברת הילדים.
צוות החינוך  



רק באמריקה:
איזה כיף לאבאים! ביום האב מותר גם לאבות לשחות בבריכה. אז נעמה אייזן לקחה את אבא שלה יוסף אייזן ויצאה לשחות על גבו. התמונה של השניים פורסמה בעיתון המקומי, ועדה גבע העבירה ל"מקומי"   שלנו ...
ד"ש מכולנו וקיץ נעים גם לנציגינו בפורט ארנסס שבטקסס.  






מהנהלת חשבונות


1) חברים שחברת הביטוח אינה מבטחת אותם                    
   באובדן כושר עבודה

כל חברי עין שמר צריכים להיות מבוטחים.
א.      עובדי הפנים מבוטחים.
ב.      עובדי החוץ צריכים להוכיח ביטוח. אם אינם מבוטחים - הנה"ח מחייבת אותם בתקציב 36 ₪ בחודש.
ג.       חבר (עובד פנים או חוץ) שחברת הביטוח אינה מבטחת אותו מסיבותיה – הקיבוץ מבטח, מחייב את החבר ומזכה בסעיפי ההוצאה של ביטוח לאומי.
ד.      חבר שמבוטח בביטוח פנימי בלבד (כאמור בסעיף ג) ונזקק להחזר על אובדן כושר – יקבל את ההחזר ממקור ביטוח פנימי.

2) ביטוח נסיעות לחו"ל

חובה על חבר היוצא לחו"ל לבטח את עצמו בביטוח מתאים למצבו הבריאותי, נחמה היא איש הקשר לטיפול בנושא. נזכיר את ההחלטות שהתקבלו בנושא זה בעבר, והן עדיין רלוונטיות:
1.      חבר לא ייסע לחו"ל ללא ביטוח מתאים.
2.      "ביטוח מתאים" בהחלטה זו הינו כיסוי ביטוחי המוצע על ידי חברת הביטוח ואשר ניתן לרכישה דרך משרד הביטוח של הקיבוץ או כיסוי ביטוחי דומה בחברה אחרת על פי בחירת החבר.
3.      חבר שיצא לחו"ל ללא ביטוח מתאים ונגרם לו נזק ו/או הוצאות עקב מקרה ביטוח שהיה מכוסה על ידי ביטוח מתאים – נושא לבדו באחריות לתשלום נזקים/הוצאות אלו.
4.      הקיבוץ לא יישא במישרין או בעקיפין בכל הוצאה שנגרמה לחבר עקב כך שלא ביטח עצמו.
5.      היה ומסיבה כלשהי, למעט החלטת הקיבוץ, נשא הקיבוץ בהוצאה כלשהי של החבר – ישפה החבר את הקיבוץ בהוצאה מיד עם דרישתו הראשונה של הקיבוץ והקיבוץ יהא רשאי לקזז כל סכום הוצאה כאמור מכל זכות המגיעה או שתגיע לחבר מן הקיבוץ.

3) ביצוע רישום דמי מזונות בהנהלת החשבונות

מזונות יועברו דרך התקציב ולא דרך התלוש. הסכום פטור (אצל שני הצדדים – המשלם והמקבל) ממס איזון, אך חייב במס עזרה הדדית.

4) בקרה על חלוקת תלושי הדמה והתקציב

ממשיכים בחלוקה נפרדת של תלושי הדמה (ב- 15 – 17  לחודש) ודוחות התקציבים כמה ימים לאחר מכן    (עד ה-20 לחודש). בינתיים עומדים יפה בזמנים.
                                                                                                                                       רשם: יוסי בוריס                                                                                                                                                
ממש"א

1. מכרז למזכירה אדמיניסטרטיבית של בית הספר למוסיקה "מוזיכלי" במבואות עירון   
                            
פירוט התפקיד :
1.      תפעול שוטף ומזכירות ה"מוזיכלי".
2.      תיאום שיעורי תלמידים / מורים.
3.      תיאום פגישות לצוות הניהול.                                                                    
4.      רישום תלמידים ומעקב תשלום- נוהל קבלת תלמידים ל"מוזיכלי".
5.      אחזקה שוטפת של חדרי המוסיקה ומשרד ה"מוזיכלי" וקשר עם האחראי לניקיון.
6.      תיאום, ארגון וקיום קונצרטים שונים.
7.      דווח חודשי של מצבת נוכחות תלמידים / מורים למנהל ה"מוזיכלי" .
8.      דיווח שבועי בישיבות צוות למנהל ה"מוזיכלי".
9.      קשר רציף עם משפחות ה"מוזיכלי" – מיילים ואתר ה"מוזיכלי".
10.  פרסום ושיווק בהנחיית מנהל ה"מוזיכלי".

דרישות התפקיד :
·        יחסי אנוש טובים.
·        שליטה במחשב בתוכנות אופיס השונות – word, exel, outlook  ועבודה מול אינטרנט.
·        עבודה בשעות אחה"צ  ( 13:00 – 19:00) עם גמישות מסוימת, כ – 2/3 היקף משרה.
·        תחילת עבודה במהלך חודש אוגוסט.
 
מעוניינים/ות מוזמנים לשלוח קורות חיים למזכירות ביה"ס במייל  mazkirut@mevoot-eron.org

2.      אורן תירוש סיים את חברותו בהנהלת מש"א, אני מודה לאורן על תרומתו להנהלת מש"א בשנה האחרונה.
אנו עובדים על הצעה לשנות במקצת את הגדרות התפקיד של הנהלת מש"א  והקמה של  יחידת מש"א, ההצעה תובא לאישור הנהלת קהילה והשיחה.

3.      חברים יקרים בעיקר פנסיונרים אנו זקוקים בדחיפות לחברי ועדת קלפי. כישורים נדרשים:
1.      זמינות בימי שישי וראשון בצהריים
2.      ראש פתוח ורצון לתרום
3.      דיסקרטיות                                                                                                                                                                    
                                                                                    ניתן לפנות לתמי מור או עידן יגודה
קליטה וצמיחה דמוגרפית
תקציר דברים ממפגש הפתיחה בהשתתפות
אילן מאייר – מלווה תהליך הקליטה והשיוך בעין שמר
ערן גליק – המחלקה לצמיחה דמוגרפית בתנועה הקיבוצית
יואב גיסיס – רכז משק ומוביל נושא הקליטה והבניה בהמעפיל





רקפת: לאחר כמה חודשים של לימוד ראשוני, צוות ההיגוי התחיל לעבוד על הסדר קליטה לחברים חדשים. במקביל חשבנו לנכון לפתוח את הנושא לציבור, להתחיל להכיר את המושגים, את העובדות והעמדות הקיימות בשטח. זאת כדי שכשנבוא עם ההסדרים לציבור תהיה לנו שפה משותפת וידע משותף. התנצלות על ההודעה המאוחרת, וכן על השעה שמונעת מבעלי משפחות צעירות להגיע – אנחנו נשדר את המפגש שוב, ועוד יהיו מפגשים נוספים.

אילן מאייר: בעשורים הקודמים תהליכי קליטה בקיבוצים נעצרו. היה משבר כלכלי. הורים המליצו לבניהם לא לחזור לקיבוץ אלא לחפש את עתידם בחוץ. האוכלוסיה הזדקנה. במקביל גני הילדים התמלאו בילדי חוץ. כדי למנוע קריסת מערכות, פנו קיבוצים לפתרון שבאותו שלב נראה היחיד האפשרי – הרחבה קהילתית. ההרחבות נתנו מענה לאנשים שחיפשו אורח חיים כפרי, ללא שותפות כלכלית. נקלטי ההרחבות נחשבים לתושבים בקיבוץ, הם חברים באגודה מוניציפלית אך לא באגודה החקלאית שמחזיקה באמצעי היצור. זה העמיד לא מעט אתגרים – איך מנהלים חיים משותפים, ומתגברים על ניגודי אינטרסים (לדוגמה: בין האינטרס של קיום ענפי חקלאות, שלעתים יוצרים מפגעים סביבתיים לבין אינטרס של איכות חיים כפרית). במקביל החל להצטייר איום של התרוקנות האגודה החקלאית מחבריה, ובעקבות כך אובדן מכסות ייצור, הקצאת קרקע וכו'.
פתרון נוסף שעלה בשנים האחרונות הוא קליטת חברים בעצמאות כלכלית. אלה חברים באגודה החקלאית שלא מכניסים את הכנסותיהם לקופה המשותפת, יש להם זיקה מוגבלת לנכסי הקיבוץ ורמת ערבות הדדית נמוכה, שמתמצה בתשלום מוגבל וזכאות לקרן עזרה הדדית. למעשה זה "תושב פלוס" (הפלוס הוא החברות באגודה).
מעמד זה אינו מומלץ כיום על ידי התנועה, ועו"ד מיכי דרורי טוען שהוא יוצר סיכון כפול: מוסדות המדינה עלולים לא להכיר בחברים אלה אלא להגדירם כתושבים (מבחינת המכסות), ומבחינת הקיבוץ יש בכל זאת מחויבות לערבות הדדית. הבעיה המרכזית היא לקבל רק את הנקלטים במעמד זה – דבר שסותר כלל יסוד של כל אגודה שיתופית באשר היא: כל החברים שווים בזכויותיהם.
כיום ממליצה התנועה על חברות מלאה, שבבסיסה שוויון עקרוני בין כלל החברים. עמדה זו מציבה מספר שאלות. מבחינת הנקלטים: האם הם יהיו מוכנים להכניס את משכורותיהם לקופת הקיבוץ? האם ההסדר כדאי להם מבחינה כלכלית? ומבחינת הקיבוץ: כיצד לקלוט לחברות מלאה מבלי שהקליטה תהפוך לנטל על הקיבוץ? בקיבוצים שעברו הפרטה, רוב הכסף נמצא בידי החברים ולקיבוץ אין משאבים להשקיע בבנייה. המשאבים שקיימים לקיבוץ עומדים בדרך כלל כנגד התחייבויות של הקיבוץ לחבריו הוותיקים: פנסיה, פירות נכסים, שיוך דירות וכדומה.
לכן, בכל שלוש שיטות הקליטה, האחריות לדיור נופלת על הנקלטים שצריכים לממן בניית בית חדש ובמקביל לשלם מסים גבוהים יחסית על החיים המשותפים בקיבוץ. צריך למצוא פתרון, ובניגוד לנושא אורחות חיים שבו אתם דנים ומחליטים על עצמכם, כאן אתם לכאורה מחליטים מה שאתם רוצים, אבל למעשה יש צד שני שצריך לזכור את קיומו – הנקלטים צריכים לרצות בהסדר שעליו תחליטו.                       >>
הנקלטים אינם עשויים מקשה אחת. המבוססים שביניהם מעדיפים לממן את הבית ולא להיכנס למערכת המיסוי והעזרה הדדית. מעוטי היכולת – רוצים את העזרה ההדדית ולא יכולים לממן בית. נדרש הסדר חכם, שמצד אחד יגן על זכויות החברים הוותיקים ולא יאפשר לחברים חדשים לפגוע בהן, ומצד שני שיציג אלטרנטיבה מושכת לנקלטים שבהם אתם רוצים.

שאלה: האם אפשר לקלוט חברים שלא יבנו אלא ישכרו דירה בקיבוץ?

אילן: לא. שוכר הוא במעמד של תושב קבע ולא של חבר קיבוץ. על פי תקנון הקיבוץ, חבר חייב שיהיה לו מדור קבע.

ערן גליק: אני חבר קיבוץ מרום גולן. מזה 3.5 שנים במחלקה לצמיחה דמוגרפית של התנועה. בתחילת הדרך עסקנו בעיקר בהתנעה, כיום עוסקים בלמידה והפצת ידע. היתרון שלכם שאתם יכולים ללמוד מניסיון של אחרים ולהימנע מטעויות שעשו.
ההרחבה הראשונה נבנתה בשניר ב-95' וכל הזמן מחפשים דרכים להקטנת חיכוכים ולשפר את המודל. היום ברור שתושבי קבע אינם מחזקים את האגודה, אין להם שום תרומה. המצב הוא דינמי מאד, ובכל הקשור לגורמי חוץ – הזמן עובד לרעתנו. החלטות שיכולנו לקבל קודם כבר אינן אפשריות, ותנאים שהיו קודם כבר לא ניתנים. מבחינת קליטה אנחנו בחלון הזדמנויות שהולך ונסגר. לדוגמה, בהרחבות, עד לפני שנתיים הישוב קבע מי נקלט. היום בעקבות פסיקות משפטיות, כמעט כל אחד יכול להיכנס להרחבה, מספיק שיש לו כרטיס קופת חולים וועדה חיצונית אישרה אותו. בינתיים הקיבוץ מוכר כגוף ריבוני שיכול לקבוע לעצמו את מי לקבל, אבל לא בטוח שזה יישאר כך.
לגבי קליטה לעצמאות כלכלית – אני מנהל קהילה ביסעור, שהיה חלוץ בקליטה לעצמאות כלכלית. הוא עשה זאת מחוסר ברירה, ומתחושה של חוסר ערך. בדיעבד ברור שעדיף היה לקלוט לחברות מלאה. הערב יש ביסעור אסיפת חברים ותיקים שעוסקת בהשקעות יצרניות. בשעה שמונה מגיעים החברים החדשים ועוברים לדבר על חינוך ותרבות. זה לא טוב. אנחנו מנסים להעביר את 200 הנקלטים לחברות מלאה וזה מאד קשה.
הקיבוצים שונים בתנאים שלהם ובמה שיש להם להציע. אתם חיים באזור ביקוש, וברגע שתפרסמו שאתם קולטים, תהיה לכם תוך חודש רשימת המתנה של 3,000 איש, כמו שקורה בקיבוצי המרכז. אחרי שתזמינו את הבנים למפגש ראשון ותסבירו את תנאי הקליטה שלכם, כל אחד יצא החוצה עם מחשבון לראות כמה זה עולה לו... צריך לזכור שאי אפשר להפיל על הנקלטים את כל התשלומים שחסרים לקיבוץ (בין אם הם בנים או לא בנים). צריך למצוא את הדרך שירגישו שותפים. פתרון לדוגמה: חבר חדש משלם להון האגודה והופך חבר. ב-20 השנים הראשונות הוא לא רואה שום רווחים מהאגודה, כי הם מוקדשים לתשלום חוב הקיבוץ לחברים הוותיקים. אבל אחרי שכל החובות שולמו כולם נהיים חברים שווים, עם זיקה שווה לנכסים היצרניים. למה זה חשוב? אומרים "רפת שאני שותף בה – פחות מסריחה". שותף בנכסים לא ירוץ למשרד איכות הסביבה להתלונן על ריחות מהמפעל או על ריסוסים במטע, כי זה שלו.

צריך לעבוד בצורה משתפת ולזכור שיש צד שני להחלטות שלכם. איך משתפים? זה דור של תקשורת אלקטרונית, הם פותחים קבוצה בפייסבוק, מיוצגת על ידי עורכי דין, פועלים באינטרס משותף ומפעילים לא מעט לחץ. עם זה מתמודדים בהרבה סבלנות והידברות. הם לא יקבלו את כל מה שהם רוצים וכנראה גם אתם לא. האינטרס הוא בעצם משותף, שני הצדדים רוצים שתהיה קליטה טובה ושהנקלטים יהפכו להיות חלק מהרקמה החברתית של הקיבוץ. מצד שני, מותר לכם לבחור מי אתם רוצים שיהיה בקיבוץ ומי לא. אתם צריכים להיות חזקים בהחלטות שלכם, לקבוע ועדת קבלה חזקה, ששותפים בה גם אנשים חיצוניים, שתשמור על הקריטריונים שקבעתם. לגבי בני קיבוץ, יש לנו נטייה להתחיל ישר עם הנחות... מציע לא לוותר מהר מדי. זה לא אומר שצריך לקלוט רק עשירים, אבל מותר שיהיו קריטריונים.                                                   
          >>                                                         
עוד לגבי השיתוף – לחשוב על דרכים שניתן לשתף את הנקלטים בחיי יום יום – ככל שיהיו יותר שותפים בוועדות ותפקידים, כך יקטנו החיכוכים. חשוב וחובה לעגן ולהבטיח את זכויות הוותיקים, כך שלא ניתן יהיה לפגוע בהן, אבל כל השאר – לשתף. ועוד על גמישות – לא לחשוש משוני בתנאי הקליטה של הקבוצה הראשונה והשניה, מותר לכם לעשות תיקונים תוך כדי תנועה. בקיבוץ מסוים קיבלו 30 משפחות ל"בנה ביתך". החברים ראו את הווילות המשונות שקמו ברחבי הקיבוץ, עשו סיבוב פרסה ואת הקבוצה הבאה כבר קלטו לבנייה מרוכזת, בעלת אופי יותר מתון וקיבוצי. אל תשכחו שתכנון הבניה הוא תהליך חברתי לכל דבר ויש לו השפעה רבה.

שאלה: למה אתם ממליצים על מודל בלתי אפשרי? הרי הבנים לא יסכימו להכניס את המשכורת לקיבוץ, או לשלם מחירים כאלה על בית ביחד עם מיסים כל כך גבוהים.

ערן: לא מדויק. הרי את הבית יצטרכו להקים איפשהו, וכאן הם מקבלים צמוד קרקע במחיר מצוין. המציאות שהיתה פעם, שהיית מתקבל לחברות בקיבוץ וישר מקבל דירה, ואז עובר לדירה גדולה יותר ברגע שיש לך ילדים – המציאות הזאת לא קיימת יותר. נכון שרמת השיתוף לא מתאימה לכל אחד, אבל יש לכם מספיק ביקוש. האלטרנטיבה היא לא לקלוט כלל. לגבי התשלומים – יש קיבוצים שנותנים הקלה בחמש השנים הראשונות, ובינתיים סיכוי רב שגם המיסוי שלכם ירד ויהיה מתאים יותר לנקלטים. הענין הוא לא להירתע ולא לחשוש. הסכנה הגדולה בנושא הקליטה היא שהעימותים מובילים לתקיעה, וזה גרוע מאד. חשוב כל הזמן להמשיך ולדבר עד שמגיעים להסכמות.

אילן: דרך נוספת לעזור היא להכיר במשכנתא כהוצאה פטורה ממס – זו הקלה מאד משמעותית. לא לשכוח עקרון ביקוש והצע – אתם נמצאים באזור ביקוש גבוה מאד. זאת לא פריפריה ולכן אתם יכולים לדרוש יותר. בקיבוץ סמוך שבו כל החברים – ותיקים ונקלטים – הם בעצמאות כלכלית – משלמים מעל חצי מיליון דמי כניסה, עוד לפני הבלוק הראשון, והביקוש עצום.

שאלה: האם יכולים לבנות איפה שרוצים?

אילן: הקיבוץ קובע איפה בונים. בעין שמר יש שלוש אפשרויות: מגרשים באזור החדש (מול הוואדי), מגרשים לא מבונים באזור הקיים ומגרשים מבונים באזור הקיים – שאותם אולי תחליטו לפנות לבנייה חדשה (פינוי – בינוי).

שאלה: האם צעירים בעצמאות כלכלית יכולים גם לבנות פה?

אילן: לא, מדובר בשני דברים שונים לגמרי. מה שאתם קוראים היום עצמאות כלכלית הוא למעשה חלק ממסלול צעירים – אלה לא חברים אלא בני-רשות, תושבים זמניים בקיבוץ. הם כלל לא בקליטה ולכן גם אינם יכולים לבנות בקיבוץ.

יואב גיסיס: חבר ובן המעפיל. בעשר השנים האחרונות רכז משק ומעורב בכל תהליכי הקליטה והבניה. אנחנו עברנו בתוך 5-6 שנים מ-193 ל-300 חברים, והגיל הממוצע ירד ב-12 שנה. המעפיל ב-2002 היה בקריסה כלכלית. הבאנו ועד ממונה מרצון ועברנו ל"בלימה והתארגנות" שכללה תיאגוד והסדר נושים. נשארנו בלי שקל אחד צבירה פנסיונית ועשינו שינוי מעמיק באורחות חיים, שבמסגרתו כל החברים עברו לעצמאות כלכלית מלאה, הכנסותיהם לא נרשמות בספרי הקיבוץ, והם משלמים שני מסים – אחד למימון השירותים (425 ₪) ואחד למימון רשת ביטחון (עד 500 ₪).
בשלב שני גיבשנו מודל לקליטה והתארגנו לבנייה: פרצלציה, שיוך בתים קיימים ותכנון אדריכלי של דגמים חדשים. התחלנו מתוכנית של 500 מ"ר למשפחה, אולם בעקבות תמ"א 35 (תכנית המתאר הארצית) היה עלינו לעבור למגרשים של 350 ועשינו הכל מחדש. עיקר הבניה שלנו (כ-66 יחידות) היא מרוכזת – אנחנו היזמים, ויש מנהלת ופרויקטור.                     
בכל שלב מצטרפים למנהלת 3 דיירים שאיתם אנחנו עובדים. במקביל יש בתים ספורים ב"בנה ביתך" (לבנים בלבד).                                    >>                                
רצינו שלפחות 60% מהנקלטים יהיו בנים, אבל בהתחלה הם היו חשדנים וגם אנחנו לא היינו בטוחים באטרקטיביות שלנו.                    כבר היו לנו תוכניות בינוי, היו היתרים, אבל רק ל-8 מתוך 22 הבתים המתוכננים היו רשומות משפחות. ואז התחלנו לבנות ופתחנו את הדלת לנקלטים חיצוניים ותוך 3/4 שנה השכונה כולה היתה מאוכלסת.
היום  אנחנו עובדים עם רשימת המתנה, ומקבלים רק בנים. מחיר הקליטה עלה בהדרגה מ-950 ש"ח ל- 1,235 אלף ₪. כניסה לאגודה עלתה    מ-90 ל-200 אלף ש"ח. בן ראשון למשפחה פטור מתשלום להון האגודה (בכפוף להתחשבנות מול ההורים), והבן השני או לחילופין נכד, מקבל הקלות מסוימות בהון האגודה (לא בבניה). זה הרבה כסף אבל הם יכולים לעמוד בכך וגם הבנים שלכם יכולים. זה לא שבני המעפיל או גבעת חיים יותר מוכשרים מהבנים של עין שמר.
בסופו של דבר בערך חצי מהנקלטים הם חיצוניים, חלקם בני קיבוצים אחרים שהיו בעיר ורוצים לחזור לקיבוץ. התמהיל טוב מאד. רוב הבונים שוכרים דירה בקיבוץ תוך כדי בניה, והם מאד פעילים בקיבוץ ובוועד האגודה. הם משתלבים בחגים (בחג הביכורים 80% מהרוקדים על הבמה היו נקלטים). פעילות החינוך והתרבות בקיבוץ התרחבו ללא היכר. הנקלטים מלאי יוזמות: ספרית ילדים, ג'ימבורי. במקביל התחלנו לעבוד על מבני ציבור ששנים רבות היו מוזנחים. פתחנו מתחם ספורט חדש כולל בריכת שחיה.
גם מבחינה כלכלית הקליטה לחברות מלאה הוכיחה את עצמה. כדי להגן על נכסי החברים הוותיקים עשינו מאזן ליום הקליטה ויש שיוך נכסים. כאשר הקיבוץ יסיים את תשלום הנכסים נעמוד כולנו על קו אחד. היום המעפיל ללא חוב לבנקים, כל השיעבודים הוסרו, והתחלנו צבירה פנסיונית כגיבוי לפנסיה התקציבית (משלמים לפי הוראות הרשם, כמעט 3,000 ₪). המעפיל עבר מהפך כלכלי.

שאלה: המודל מתאים כשכולם בעצמאות כלכלית. האם הנקלטים היו באים למודל שבו הכנסת החברים הולכת לקיבוץ?
יואב: לגבי הבת שלי אני יכול להגיד שלא.

שאלה: האם יש חסרונות במהלך שביצעתם?

יואב: לפני 20 שנה אמרתי שהמעפיל צריך ללכת לכיוון של ישוב קהילתי. חבל שעשינו את המהלך בצורה כזאת, מתוך משבר וחולשה, אבל בסופו של דבר זאת הצלחה. צריך הרבה אמונה בשביל להעביר את התהליכים, ולדעת שאף אחד לא יוצא כשכל תאוותו בידו.

שאלה: דיברתי עם נקלטת חיצונית שמרגישה מאד רצויה בקיבוץ. האם היה תהליך של הכנה לחברים הוותיקים, או שזה עניין של תרבות ואופי של מקום?

יואב: אחרי שהסתיים השלב הראשון התחלנו לעבוד על איחוד אוכלוסיות. אפילו הורדנו ברושים בשדרה שהפרידה בין המתחם הקיים לשכונה החדשה, כדי לאחד שכונות. עברנו תהליך של גיבוש חזון בעזרת בעלי מקצוע. חוגי בית ומעגלים רחבים של שתי האוכלוסיות שיתפו פעולה ביצירת החזון העדכני של הקיבוץ, ולפיו אנחנו עובדים היום. קמו גם צוותי עבודה משותפים, אחד שעוסק בבנים ואחד שעוסק בחזות היישוב.

שאלה: האם זה עדיין קיבוץ?

יואב: זה קיבוץ מתחדש. אם הייתי מכיר את המינוח לפני 20 שנה – זה מה שהייתי אומר. יש לנו מערכת של עזרה הדדית שעובדת מצוין, יש מערכת טובה ומסובסדת של שירותים משותפים. וכמו אצל כולם תמיד, החברים רוצים להוריד מסים ולשפר את רמת השירות – בעת ובעונה אחת...

שאלה: האם יש לכם גם מס פרוגרסיבי?

יואב: משלמים 3% מהנטו ולא יותר מ-500 ₪ למשפחה. מס נמוך מונע שוטרים וגנבים. כמות ההכנסות של חברים שהתגלו פתאום לאחר השינוי – זה לא להאמין. אנשים לא רוצים להיחשף. אז באמת אין לנו מנגנון למניעת פערים אבל גם לא ראיתי אצלנו מיליונרים.




הזמנה
טורניר האביב במנשה   
יום שישי 29,6.12
על הדשא הגדול בקיבוץ עין -שמר
·                    התכנסות והרשמה 15:30
·                    תחילת משחקים 16:00
הצוות המארגן



תוכנית משחקים טורניר וותיקים: (שני מגרשים)
1. המעפיל - מנשה.
2. קרית אתא - ק.ק. ת"א.
3. מנשה -   ק.ק.ת"א.
4. קרית אתא - המעפיל.
5. מנשה - קרית אתא.
6. ק.ק. ת"א - המעפיל.