חפש בעלונים קודמים

עלון 41 (2013) (5944) ג כסלו תשע"ד

בשעה טובה ומוצלחת, הונחה ביום שני 
אבן הפינה למרכז המסחרי החדש בצומת

הנחת אבן פינה למתחם המסחרי החדש בצומת

בשעה טובה, ולאחר כ-19(!!) שנה מאז הגשת הבקשה הראשונה להרחבת המרכז הקיים, הונחה ביום שני אבן הפינה למתחם המסחרי החדש בצומת.   המתחם החדש, כמו המתחם הקיים, יוקם בשותפות מלאה עם דור-אלון ויכלול כ-13,000 מ"ר בנוי של שטחי קניות, אופנה, בילוי, מזון וכמובן הסופר שלנו, גדול ומשופר. הבניה צפויה להימשך כ-3 שנים. ובסיומה יעמוד בצומת שלנו מרכז בילוי וקניות חדשני וייחודי, כמוהו אין לא בפרדס חנה ואף לא בגן-שמואל.    בהזדמנות זו, של סיום שלב התכנון והמעבר לשלב הביצוע של הפרויקט, ברצוני להודות למספר אנשים:  ראשית לעודי דגאי, שבשנים האחרונות מוביל את פרויקט ההרחבה, ועבר דרך ארוכה ורצופת קרבות אל מול כל הבירוקרטיה שמדינת ישראל יודעת להעמיד: מ-ממ"י ועד רמ"י, הולקחש"פ והתת"ל ועוד המון ראשי תיבות, שרק הוא יודע מה משמעותם ולמה הם מתנגדים לפרויקט, ויכל להם בעקשנות והתמדה. נאחל לו הצלחה בשלב החשוב של הוצאת התוכנית מן הכוח אל הפועל.                                                                                                                                נודה גם לעודד ויזל, מרכז המשק הקודם שתמך בעודי וקידם את העסקה והשקיע את מיטב זמנו בהבאת הרעיון לביצוע, וכן לניב רונן, שהיה לפניו ועכשיו עובד אתנו שוב על העזרה והליווי מצד חברת אלון, השותפים בפרויקט.   תודה מיוחדת לאילן שדה ולאה פרי, ראש המועצה ומהנדסת המועצה, שצעדו אתנו לאורך כל הדרך וגילו המון רצון טוב לעזור ולקדם את הפרויקט, ואף לקחו סיכונים, קיבלו החלטות קשות ועזרו בעצה ובמעשה.  גם איציק בדר, יו"ר גרנות, עזר לא מעט כמתווך בין הקיבוץ לבין חברת אלון שבה הוא משמש כיו"ר, ומגיעה לו על כך תודה גדולה.  וכמובן, שמהלך כלכלי כל כך גדול ומשמעותי לקיבוץ עין שמר, לא נעשה ללא שחברים רבים ליוו אותו בעצה, בדאגה, לעתים בביקורת אך תמיד בתקווה. אציין במיוחד את חברי ל"צוות הפרויקט" - משה רונן, לימור גרוסמן והראל יגודה, ואת כל חברי ההנהלה הכלכלית שנתנו את הגב והאור הירוק להשלמת המבצע.   ואחרון חביב, ברצוני להודות לניסים קישיק, שהקים את המרכז הקיים ומנהל אותו מיומו הראשון ועד היום.  תודה לכולם, ונאחל לעצמנו כי הפרויקט ייבנה במהרה, יימלא חנויות וקונים, ויבטיח את עתידנו הכלכלי!
עמי גלעד

דברים בטקס הנחת אבן הפינה לפרויקט הצומת
                                                         
ערב טוב לכל הנוכחים,
  
במבט מסביב קשה להיזכר שפעם היו פה רק פרדסים וביצות. הביצות נעלמו הודות לחלוצים ולאקליפטוסים האוסטרליים, ונשארו הפרדסים. והנה גם הם עומדים להיעלם. תפוחי הזהב הנהדרים יפנו מקומם לטובת זהב מסוג אחר, ככה לפחות אנחנו מקווים...
כבר ידוע לכל שהקניות החליפו את הטיול בפרדס, כמו שהחליפו את חוף הים, המדורה והתאטרון. הקניות הן הבילוי האולטימטיבי והקניון הוא מרכז הבילוי המושלם. והנה עכשיו, גם לנו יהיה אחד כזה. פרדס של קניות.  אני מברכת את כל העושים במלאכה ובראש כולם את עודי דגאי, שממש כאותם מייבשי ביצות חלוצים, הצמיד חלום למעשה, התמודד עם איתני טבע שהיום יש להם כמובן שמות אחרים, חטף מלריה לא אחת ולא שתיים, אבל לא ויתר עד שהגיע ליום הזה.    ואני מברכת את חברת אלון והעומד בראשה דודי וייסמן, שהחליטה להמשיך את הנישואין לקיבוץ עין שמר, למרות שמאז שנפגשנו כחתן וכלה צעירים וירוקים עברו כבר עשרים שנה, כל צד השתנה והתפתח לכיוונים חדשים, והנה למרות הכל, החלטנו להישאר ביחד, ואני מאחלת ומקווה שכמו שידענו לשתף פעולה ולגדל את הילד הראשון – ועל כך כל השבחים לניסים קישיק שלנו – כך נדע לגדול ולצמוח לתוך הפרויקט החדש. בהזדמנות זו תודה גם לכל השושבינים, ובייחוד לאילן שדה, לאה פרי ואיציק באדר – כל אחד בתחומו. קיבוץ עין שמר מונה 300 חברים, וכל אחד ואחד מהם מחזיק אצבעות להצלחת המפעל שיוצא היום לדרך. שמנו עליו לא רק את יהבנו אלא גם חלק גדול מזהבנו, ואני בטוחה שכל צעד שייעשה מעתה ואילך, ילווה ב-300 זוגות עיניים מלאות דאגה ותקווה. מקווה שהמבטים הללו יחזקו ויעודדו את כל העושים במלאכה, שכן הדרך עוד ארוכה ומן הסתם תהיה רצופה מהמורות. בהצלחה לכולם – בהצלחה לכולנו!    רקפת זהר

דור אלון וקיבוץ עין שמר יקימו מרכז מסחרי בצומת כרכור ב-115 מיליון שקל                  

מדובר בחידוש ובהרחבה של המרכז המסחרי הקיים במקום. המרכז המסחרי החדש ייבנה בשני שלבים. חברת עין שמר קרקעות שבבעלות דור אלון וקיבוץ עין שמר יקימו מרכז מסחרי בצומת כרכור בהשקעה של כ-115 מיליון שקל, כך נודע ל"כלכליסט". מדובר בחידוש ובהרחבה של המרכז המסחרי הקיים במקום. המרכז המסחרי החדש ייבנה בשני שלבים: בניית ההרחבה בשלב א', ובשלב ב' הריסה ובנייה מחודשת של המתחם הקיים המשתרע על פני 4,500 מ"ר. שלב א' צפוי להיפתח בפסח 2015 ושלב ב' באביב 2016. עד כה הושכרו כ-70% מהחנויות הכלולות בשלב א', בשטח המשתרע על פני 9,000 מ"ר. לאחרונה התקבל לפרויקט היתר בנייה הכולל כ-13 אלף מ"ר של שטחי מסחר וכ-6,400 מ"ר של חניה מקורה. לצורך הקמת הפרויקט נשכרו שירותיו של האדריכל אבנר שר, והוא ייבנה כשדרת קניות שתוקם כקומפלקס של מבנים, בהשראת נווה צדק והמושבות של שנות השלושים עם חנויות מותגים, אזורי פנאי ובילוי, בתי קפה ומסעדות. המתחם יכלול כ-80 חנויות בגדלים שונים. בין הרשתות נמצאות סגפרדו, ACE, אלונית, גולף וסופר-פארם. מנכ"ל דור אלון, ישראל יניב, אמר כי "מדובר בפרויקט חדשני בסגנון כפרי ומעוצב. אנו צופים כי כניסת הרכבים למתחם החדש תוכפל בהשוואה להיום". לדברי מנכ"ל עין שמר קרקעות, עודי דגאי, "המרכז ייבנה בסגנון לייף סטייל שכמוהו יש רק בודדים בארץ. מושם בו דגש על פעילות בכל שעות היום והוא ישנה את חוויית הקנייה     תושבי האזור".  כתבתו של דותן לוי, מתוך כלכליסט 3.12.13
                      ספי ריבלין

את דרכו המקצועית החל ספי ריבלין בתיאטרון. בשנת 1974, אחרי שסיים את לימודי המשחק ב"בית צבי", הופיע לראשונה על הבמות בהצגה "משרתם של שני אדונים" של תיאטרון החאן.  על תפקידיו בהצגה היה מועמד לפרס "כינור דוד". משנת 1975 ועד שנת 1981 שיחק יחד עם שלמה ניצן וציפי מור בתוכנית הטלוויזיה "רגע עם דודלי" שם גילם את דמותו של "פיסטוק". בשנת 1981 החליטו קברניטי הטלוויזיה החינוכית ליצור תכנית ספין-אוף בכיכובו של ריבלין ובחרו לקרוא לה "בבית של פיסטוק". התוכנית שודרה בין השנים 1981-1983 וכללה 29 פרקים שרובם צולמו בשחור-לבן. אולם ההצלחה הגדולה לה זכתה נבעה בין השאר מהעובדה שהתוכנית שודרה בשידורים חוזרים לאורך כל שנות השמונים והתשעים, וכך הפכה לאחת התוכניות הפופולריות ביותר בקרב ילדי ישראלי ו-ריבלין ("פיסטוק") לכוכב ילדים אהוב. בשנות התשעים, לאחר עליית ערוץ 2 החדש לאוויר, כיכב ריבלין בתכניות הטלוויזיה "איצ'ה",  שזכתה להצלחה רבה. בסוף שנות התשעים שודרה בערוץ 2 סדרה נוספת בכיכובו של ריבלין, שהפעם אף נשאה את שמו ונקראה "ספי". כיוון שבשנת 1993 החל ריבלין לסבול מבעיות במיתרי הקול (שנגרמו, כך התברר מאוחר יותר, מגידולים סרטניים) הותאמה התוכנית "ספי" למגבלותיו והתנהלה תוך שתיקה מלאה מצדו. ריבלין גר כל חייו בנחלת יהודה. בתקופה האחרונה לחייו היה מאושפז במחלקת ההוספיס של בית החולים שיבא בתל השומר, שם נפטר ב-3 בדצמבר 2013 בשעות הערב, כשהוא בן 66.‏ הותיר אישה, רינה, ארבעה ילדים ושבעה נכדים.
דרוש/ה מנהל/ת כספים/גזבר/ית
הגדרת תפקיד
1.      הכנת תכנית תזרימית לטווח קצר ובינוני
2.      ניהול פיקדונות ונכסים פיננסיים
3.      ניהול מסגרות ה אובליגו – ז"ק וז"א
4.      ניהול בטוחות (ספר שעבודים וערבויות)
5.      מורשה חתימה
הכשרה וניסיון קודם:
·        ידע בתחומי הכלכלה, העסקים והכספים
·        ניסיון בניהול כלכלי בכיר בקיבוץ
·        שליטה במחשב ובתוכנות הבסיס
תכונות נדרשות
·        אמינות
·        חוסן אישי, יכולת עמידה בלחצים
·        גמישות, יוזמה
·        יכולת ניסוח בעל פה ובכתב
·        נאמנות
היקף משרה
10 שעות שבועיות                                 ניתן לפנות לעידן יגודה עד 20/12/13
הודעות ושונות

מזל טוב לאדווה ושאול אברג'יל
להולדת הבן גיא,
אח לעידן בן השלוש.
לשמוליק בראון להולדת הנכד
ליעקב רומנו להולדת הנין
ברכות לכל המשפחה
תזכורת מועדת בריאות                                                 לחברים שלום,                                                                                                                        לפני כחודש חילקתי בתאי הדואר של כל החברים טפסים למילוי לבילינג אישי של קופת חולים. חברים רבים עדיין לא העבירו אלי את הטופס הממולא. אני שבה ומזכירה שללא ההרשאה האישית לא תוכלו להמשיך ולקבל תרופות דרך המרפאה. אנא קחו אחריות ודאגו להעביר אלי את הטפסים בהקדם. מי שאיבד את הטופס מתבקש לפנות אלי ואתן לו טופס חדש. מה-1.1.14 אנחנו עוברים לבילינג אישי. מהרו והחזירו את הטפסים. בברכה, קרן משיח                                                                                                                                                                                                                                         מפגש ראשון לקראת קליטה                                          ניפש היום, יום שישי 6.12.13 בין השעות 10:00-13:00 במועדון לחבר                       ועדת קליטה                                                                                          חדשות מדואר עין שמר                                           לבקשת משרד הפנים הדואר אינו מוסמך יותר לטפל בדרכונים. ניתן לחדש ולהאריך דרכון   באמצעות האינטרנט ודואר רשום ובהגעה אל משרד הפנים בחדרה.                                        נשמח לעזור למי שרוצה, ענת גרוסמן ונעמי בן-חיים
חדש ב"מקום של יוגה" - חמישי מתחלף ובכיף!                                              בא לכם שיעור יוגה נוסף בשבוע? רוצים להכיר מורה או שיטה נוספת? או...לסגור שבוע בשמחה וברוגע?                                                                                   אז...בואו לשיעור ביום חמישי בשעה 19:30 עם אחת ממורות המקום או מורה אורח/ת, במחיר מיוחד לשיעור – 35 ₪!                                                                                כבר מתחילים בחג חנוכה – לו"ז חודש דצמבר:
5.12 – רותי שקד – ויג'נאנה יוגה          19.12 – מיה יפה - תרגול ברוח איינגאר יוגה  
    12.12 – הני – אשטנגה יוגה              26.12 – רוקסנה אוגורק - יוגה רסטורטיבית – משקמת
התשלום במקום בבקשה                                                                                           *להזכירכם - שיעור יוגה רכה ושיקומית בימי ג' בשעה 17:15 עם הני רוזן- ניתן להצטרף לשיעור זה ולשאר השיעורים במקום.    נשמח לראותכם!
לסיום שבוע חנוכה
אחרי שבוע של חנוכה עמוס בחוויות מה שנשאר זה להגיד תודה, זה לא מובן מאליו.        בראש וראשונה לצוות חנוכה שכלל את זקן השבט, אבנר ארבל, חן חדוותי, עודד גרנדיר,     רוני גלעד, ענת אלון וענתי קצנלנבוגן. לכל המבצעים והשותפים הרבים במסיבת חנוכה תודה ענקית על רצון טוב ותוצאה יפה ומרגשת. לראובן כהן על הכנת טיול מדוקדק, מעניין ומוצלח. יישר כוח ולהתראות גם בטיולים הבאים. לשרה אבל ואיה מלומן על מסורת יפה של סרטים, תמשיכו כך. לשיר והדס מור שעוזרות בכל עת. אחרונות חביבות, ענת גרוסמן ועדה גבע, שבעבודה תרבותית עוסקות ביצירה מקומית. שתרבינה השמחות במעוננו. תודה לכל המפרגנים והעוזרים ולסיום ציטוט: "היה כיף".  ואם נהניתם יצאתי נשכרת, תמי צמח, תרבות

הטיול לתל-חדיד
טיול חנוכה השנה היה מעניין ומהנה, טיול של שלושה דורות עין-שמרים, במזג אוויר נפלא ואווירה נעימה ומשוחררת. הילדים התרוצצו בין שרידי גתות של יין ושמן, הציצו למערות ולקברים עתיקים ובשיאו של הטיול גלשו בירידה מאתגרת למערת קולומבריום גדולה ועמוקה. כשלפתע הגיחו מתוכה יונים מפוחדות (וגם קצת מפחידות...) שמחנו והתפעלנו. ואנחנו, המבוגרים, היינו הקהל העיקרי שהאזין להסבריו הידעניים של ראובן כהן על תקופת החשמונאים בהקשרה לתל-חדיד, שהיה נושא הטיול.
יפי הנוף שנשקף ממרומי התל הוסיף לחוויה הגדולה מהטיול.
כיאה לטיול חנוכה ערכו לנו תמי וראובן בסיום, פעילות של הכנת נרות שמן "עתיקים", שדלקו בגדול עם הפתיל הספוג שמן-זית. גם כיבוד חימם את ליבנו.
לא נשאר אלא "לך נאה לשבח" את תמי צמח על הארגון המוצלח ואת ראובן כהן על הטיול היפה והמוכן היטב שחווינו.  שלומית תומר

אז מה הנעורים מעוללים לאחרונה?!
ישבנו וחשבנו והגענו למסקנה שמזמן לא הופענו בעלון, אז החלטנו לספר לכם מה קורה אצלנו לאחרונה...
קודם כל, מי שהגיע למסיבת חג החנוכה בחדר האוכל בשבוע שעבר נתקל בנו ביציאה- מציעים את גלידת עין שמר המיתולוגית במחיר שווה לכל כיס. לא לדאוג, זה לא היה חד פעמי! אנחנו לוקחים את עניין הגלידה לידינו הבטוחות ועוד נאכיל את כל הקיבוץ בכפית פלסטיק!
אחרי שקישטנו במשך כל נובמבר את קירות המועדון שלנו ביצירות אומנות (וקשקושים, למען הגילוי הנאות) וגם עשינו סיאנס (הכוס זזה?!), חגגנו את היציאה לחופשת חנוכה עם מעט סופגניות (לא יותר מ-200! נשבעים!).
בתחילת החופשה השתתפנו במשחק המעפילים נגד הבריטים של המרכז הצעיר והבוגר. ביום א' האחרון אירחנו בחממה את ילדי פנימיית "נווה-הדר" מחבצלת השרון לכמה שעות של כיף ועוד קצת סופגניות (תודה לאביטל גבע ואנשי החממה!) וממש בחמישי הזה אנחנו נוסעים לנו ליום כיף בסופר-לנד ובסינמה-סיטי בראשל"צ!
לסיכום, לא משעמם לנו...
יאללה, זזנו!     מועדון נעורים עין-שמר

שלומית מילמן מסיימת חמש שנים כממונה על מניעת הטרדה מינית בעין-שמר ומדגישה מספר נקודות חשובות

לאחר 5 שנים, אני מסיימת את תפקידי כממונה על מניעת הטרדה מינית בעין-שמר.
מאחר וכולנו נחשפנו לאחרונה בתקשורת, לאירועים חמורים במיוחד, שעלולים לקרות בכל מקום, ובכל חברה, מן הראוי להדגיש כמה נקודות חשובות לידיעת כולם:                                                                                                                                                                                  - מעל 85% ממקרי התקיפה המינית נעשים עי אדם מוכר לקורבן. (בני משפחה, חברים, מורים, מטפלים וכו).                                                                                                                                   - בגילאים הצעירים מאוד, אחוז הנפגעים הבנים זהה לאחוז הנפגעות הבנות.                                      - ככל שהפגיעה יותר בתוך המסגרת המשפחתית, כך חולף יותר זמן עד שמוגשת התלונה.           - לבוש או התנהגות מסוימת של הקורבן אינם מהווים סיבה לתקיפה מינית.                                      - המניע לתקיפה הוא רצון התוקף לשלוט.                                                                                   - אחוז תלונות השווא המגיעות למשטרה הוא סביב 3% מבין כלל התלונות. זהה לאחוז תלונות השווא בכל נושא אחר. למרות האחוזים הקטנים, מדובר כאן באדם חף-מפשע שמשלם מחיר חברתי כבד.                                                                                                                                  
נתוני גילאים :                                                                                                                                - קיום יחסי מין עד גיל 14, זוהי עבירה גם אם הייתה הסכמה. ההסכמה לא נחשבת.                                                                                                                             קיום יחסי מין בגילאי 14, 15, בתנאי שיש הסכמה ובתנאי שהפרש הגילאים אינו עולה על 3 שנים. אם הפרש הגילאים מעל 3 שנים, ההסכמה אינה נחשבת.                                             
התיישנות :                                                                                                                          הטרדות מיניות – 7 שנים להתיישנות.                                                                    פגיעות/תקיפות מיניות  מחוץ למשפחה – 10 שנים להתיישנות, או מגיל 18, כלומר עד גיל 28 של הקורבן. במקרים של פגיעה מינית בתוך המשפחה, (גילוי עריות) ניתנות 20 שנה, עד להתיישנות, או מגיל 18, כלומר עד גיל 38 של הנפגעת.                
   2 תגובות מרכזיות של הקורבן בעת התקיפה :                                                                                  - קיפאון 89% מנפגעות האונס, 2/3 מנפגעות ההטרדה המינית לא מסוגלת להדוף/להגיב. בתוכה היא מתנגדת ורוצה להיאבק אך לא מסוגלת. הפחד משתק. זהו מנגנון הישרדותי אבולוציוני אוטומטי. ברגע שהיא מותקפת זה הופך אותה לכלי, לחפץ, לבלתי אנושית, תחושותיה אינן נחשבות, כבודה הבסיסי נפגע ונירמס, עד שהיא משתתקת.  
   - ניתוק מחצית מהנפגעות חוות ניתוק, הגוף נמצא בעת התקיפה אך הנפש לא. גם זה מנגנון הישרדותי לעבור את האירוע מבלי לחוות את המרכיבים שלו. מנגנון אוטומטי ובלתי מודע.          לשתי תגובות אלו יש השלכות אדירות בהקשר להליך הברור המשפטי. הנפגעת מואשמת בכך שלא התנגדה, שקפאה, והמסקנה היא שזה היה סקס בהסכמה. הניתוק גורם ל"חורים" בזיכרון. גורם לחוסר אמינות בדיווח, לשינוי גרסאות, הזיכרון הטראומטי אינו קוהרנטי. ואלו עילות לאי-פתיחת תיקים או סגירת תיקים רבים. תלונה לא מבוססת ולא אמינה.   
  - תופעה נוספת היא "התלונה המושהיית":                                                                             "מה נזכרת להתלונן עכשיו?"  "איפה היית עד עכשיו ?"                                                      הנפגעת צריכה קודם כל להתחזק. הנזק הנפשי הוא גדול. תגובה פוסט טראומתית, דיכאון, חרדה, קשיים בתפקוד מיני, חסרת כוחות, מוצפת בזיכרונות טראומטיים. ברגע הגשת התלונה יש טראומה שניה. האשמה חברתית, וההאשמה הסביבתית מופנמת והופכת להאשמה עצמית.
היא יודעת מה צפוי לה בעת הגשת התלונה, ולכן יש כאלו שבוחרות לא להגיש תלונה, בגלל הקשיים ובשל הסיבה שאין להן אמון במערכת שתעזור להן. לעיתים כשיש תלונה כבר על אותו תוקף זה נותן לה אומץ כי יודעת שלא תהיה לבד.
-תביעות דיבה:                                                                                                                   מעטים מהנאשמים פונים להגיש תביעת דיבה (לשון הרע) במקרה והתיק נסגר או לא נפתח מחוסר ראיות. אבל ברוב המקרים בית המשפט לא מקבל את תביעתם, ולעיתים זו הזדמנות לנפגעת, דווקא, לפתוח את התיק מחדש ולהוכיח שאמת דיברה.
לסיכום:
"לא" זה לא !
קיפאון זה לא !
"תפסיק" זה לא !
מעולפת זה לא !

 
בכי זה לא !

שיכורה או מסוממת זה לא !
דוחפת אותך זה לא !
רק דבר אחד זה כן. הסכמה חופשית ומודעת, כאשר הצרכים הרצונות והתשוקות של כל המעורבים/ות הם חלק אינטגרלי מהאינטראקציה ההדדית.
 

נירית לוי דקל – הממונה החדשה על מניעת הטרדה מינית
 נירית לוי דקל תחליף את שלומית מילמן כממונה למניעת הטרדה מינית.
תודה לשלומית על שנים ארוכות במילוי התפקיד בהתנדבות, עשית זאת במקצועיות וברגישות הנדרשת בתפקיד זה.
ובהצלחה לנירית.

בהזדמנות זו מידע נוסף:
לוח המודעות השמאלי בלובי חדר האוכל מיועד לענייני עבודה ובו בין השאר, תקנון למניעת הטרדה מינית שבו כתוב שמה של נירית אליה יש לפנות בעת הצורך.
בלוח זה מפורסמים חומרים שחייבים לפי החוק להיות תלויים דרך קבע בכל מקום עבודה והוא משרת את כלל מקומות העבודה בקהילה.
אני מבקש לא לנקוט יוזמה ולהוריד פרסומים מלוח זה.

עידן יגודה, מש"א

על הקלוּת הבלתי-נסבלת של השינויים
                   או: סוף עידן התמימות
ביום שלישי האחרון התקיימה במועדון לחבר ישיבה פתוחה לקהל של הנהלת הקהילה. הנושא היה - לפי הגדרת מנהלת הקהילה - "הצעות שהציעו החברים לקיצוצים בתקציב הקהילה, שתכליתן היא הפחתת מס האיזון, וזאת לאור 'הלחץ הציבורי הכבד'".  באו רבים שההצעות שהתפרסמו בעלון קוממו אותם.               ומה היו ההצעות?
1. הורדת אחוז הסובסידיה בחינוך.
2.ביטול התמיכה בילדים המשתתפים בפעולות השומר-הצעיר.
3. הפחתת תדירות העלון.
4. והחשוב מכל: "ביטול ההגבלה על גובה מקסימלי של הפערים (כיום 1:2.5)". (להזכירכם בעניין זה: קביעת הפערים המקסימליים האלה בחוברת ההסכמה, לאחר תיווך ארוך, היו התנאי שמתנגדי השינוי יצביעו בעדו ויאפשרו את הרוב הדרוש. חוברת השינוי מציבה רף גבוה של רוב מיוחס - 75% - לשינוי גובה הפערים, הנוטים לגדול "בעקבות הלחץ הציבורי הכבד" - גידול שמשמעותו להקל על ה"עשירים" ולהקשות עוד יותר על אלה שממילא נפגעו הכי הרבה מהשינוי).
מי אטום הלב לסמל, להיסטוריה של עין-שמר, למשמעות, שהציע להוריד את התמיכה (החלקית) כדי לעודד ילדים להשתתף בפעולות השומר הצעיר? הצעה זאת היא סמל לשאר ההצעות ואות אזהרה לעתיד!                                                          מי אטום הלב שהציע לקצץ בחינוך כדי להפחית את מס האיזון ועוד הוסיף:          "לא יקרה כלום להורים האלה. שיתאמצו קצת!"                                                       מי אטום הלב שהציע לקצץ את עלון הקיבוץ - הכלי הדמוקרטי יקר הערך בתהליך השינוי שבו הדמוקרטיה הולכת ומאבדת את כוחה?
מי שלא הוכה בתדהמה למקרא ההצעות האלה יכול לדמיין לו בקלות את אופי ההצעות הבאות שבטח יבואו עלינו במהרה. הראש היהודי הרי יצירתי, כידוע, בהמצאת פטנטים. מה דעתכם למשל על ההצעה הבאה: "נחליט ברוב רגיל על ביטול הסעיף של רוב מיוחס הדרוש להחלטה על הפערים ואחר כך נחליט ברוב רגיל על ביטול הרוב המיוחס לביטול ההגבלה על הפערים". הגיוני, לא?
ועכשיו לפנסיונרים: נגמר עידן התמימות. "כף העץ" מתקרבת. היות וזה המצב - למה שלא ינהגו כך גם בהחלטות על הפנסיה, שגם הן משוריינות ברוב מיוחס? ותחשבו על הקיבוץ העתידי בו הרכב האוכלוסייה יהיה שונה בהרבה מזה של היום, שיש בו - עדיין - כאלה ש"זוכרים את יוסף".
ב- 12.12 בחודש זה תתקיים "מועצת הפנסיה" להחליט איך תנהג התנועה הקיבוצית בפנסיונריה. האם, כהצעת מוסדות התנועה תהיה מבוססת על "המלצות" ו"הבטחות" ו"מגמות" להעלות את סכום הפנסיה ו"כל קיבוץ יחליט כראות עיניו" - או כהצעת "פנסיה בראש", המגוּבָּה בהחלטת ועדת הכנסת בראשות אילן גילאון, על פנסיה חציונית של 70% מהשכר הממוצע בקיבוץ, ומעוגנת בחוקת המדינה. עמדת המייצגת את עין-שמר במועצת התנועה האחרונה בנושא הייתה נחרצת וחד-משמעית נגד "פנסיה בראש". ואגב: במסדרונות הנהלות הקהילה שולטת הדעה שאנשי "פנסיה בראש" הם "גרידי", כלומר חמדנים ואוהבי כסף - וזאת על האנשים הישרים וההגונים האלה, שלרובם אין שום אינטרס כספי בעמדתם.
כמסקנה מכל האמור לעיל ברור שאני תומך - וגם מציע לחבריי לתמוך - בהצעת פנסיה בראש. האם לאור מה שראינו ושמענו בישיבה האחרונה ומה שאנו רואים בקיבוץ כיום אנחנו יכולים לסמוך על ההבטחות של קובעי המדיניות שיקיימו מה שהבטיחו בחוברת השינוי? האם לא טובה יותר, צודקת יותר, מוסרית יותר שיטת החישוב החציונית של פרופסור שישינסקי (בעצמו בן קיבוץ), "פנסיה בראש" וועדת הכנסת, הלוקחת החשבון את מצבו הכלכלי האמיתי של כל קיבוץ ומעוגנת בחוק - ללא תלות ברצון הטוב ובנדיבות לבם של מקבלי ההחלטות?
ושאלה שנייה: באיזה זכות, וללא דיון על הנושא בקיבוץ, מי שמייצג אותנו במועצת התנועה מביע את דעתו בשם עין-שמר?
                                                         עלי אלון
החלטות התנועה בנושא הפנסיה
ביום חמישי הקרוב יובא למועצת התנועה דיון בנושא הפנסיה הקיבוצית. הרקע לדיון הוא המלצות ועדת הכנסת בראשות אילן גילאון. המלצות אלה שונות מעמדת התנועה, שגובשה וקיבלה תוקף במועצת התנועה לפני שנתיים.
לקראת הדיון במועצה קיימנו התייעצות של צוות פנסיה מורחב והתרשמנו שככלל, התנהלות עין שמר בנושא הפנסיה לא תושפע כמעט מהחלטות המועצה, והעניין שלנו בנושא הוא יותר ברמה התנועתית והפוליטית.
המלצת הצוות היא בשלב זה לא לשנות את החלטות התנועה מ-2011, ואנו נביא את ההמלצה להנהלת קהילה ביום שלישי הקרוב.
חברים שמעוניינים להשתתף בדיון, מוזמנים להגיע לחדר ישיבות ביום שלישי, 10.12.13 בשעה 18:30.

בברכה, עמי גלעד (רכז צוות פנסיה)

נועם הספר יגיע ביום שני, 9.12.13, הרשמה בלובי חדר האוכל

                                      פותחים שבת
                   
השבוע, לחם, תבואה ודגן בשירים, על פרשת "ויגש" – עתר גבע.
לפני שבוע, בקבלת שבת של חנוכה דיברה צילה ליס על גוסטב דורֶה ואיוריו לספר המכבים וספר יהודית. אמרה שסיפורי התנ"ך בחלקם הגדול מהווים את הבסיס למסורת האמנות הנוצרית. מתחילת דרכה וגם בתקופות מאוחרות יותר שאבה אמנות זו את נושאיה מן התנ"ך אך העניקה להם משמעות אחרת.
למעשה, אמרה צילה, רציתי לספר את סיפור החנוכה בתמונות אמנות של אמנים שונים, אך   מסתבר שספר המכבים כמעט ולא מופיע ביצירות אמנות, פרט לתנ"ך המצויר של גוסטב דורה שכלל בתוכו גם איורים של סיפור המכבים.
סיפרה שגוסטב דורה היה צייר צרפתי בן המאה ה - 19 שהתפרסם בעיקר בזכות איורי התנ"ך שלו. את יצירותיו יצר בטכניקת התחריט (הדפס בעזרת לוח נחושת וחֶרֶט), סגנונו ריאליסטי, דרמטי, סוער ורב הבעה.
 בשנת 1865פרסם דורה את "תנ"ך דורה" המכיל 126תחריטים שזכה להצלחה גדולה. בשנת 1876 הוצגו התחריטים בתערוכה מרשימה בלונדון.
"תנ"ך דורה" כולל גם 13 תחריטים מספר המכבים וספר יהודית (שהם ספרים חיצוניים). תחריטים אלה הציגה צילה בפנינו בלוויית הסברים אמנותיים, הסברים על טכניקת התחריט והסברים על: ספרי המכבים, ספר יהודית, מרד החשמונאים וסיפור חנה ושבעת בניה.
אמרה שלזֶכֶר הצלחת המרד, טיהור המקדש וחידוש הפולחן הדתי נקבע במסורת היהודית חג החנוכה.
עם סיום הצגת התמונות הראתה צילה לקהל את ספר איורי התנ"ך של דורה שממנו לקחה את האיורים שהוקרנו על המסך. סיפרה שהיא זוכרת את הספר עוד מימי ילדותה בבית הוריה, והיא שומרת עליו מכל משמר. הוסיפה שהיא חושבת שרבים מאתנו הכירו את הציורים של גוסטב דורה כבר בילדותם, ובזכות יופיים הכובש והדרמטי של הציורים למדו הילדים את סיפורי התנ"ך ברצון ובעניין גדולים הרבה יותר.
תודה לצילה על דבריה היפים שהאירו לנו את סיפור החנוכה מזווית מבטו של גוסטב דורה.
                                                                                      ענה.  
                                           


עין שמר בעיתונות ההיסטורית // מרה אבנר
1950אביב ללא פריחות במעברת עין שמר,

על החיים במעברה
העולים הגיעו מארצות שונות בעלות אורח חיים שונה, שפה שונה, מנהגים שונים. כל אלו הקשו על הקליטה במיוחד  לאור השוני התרבותי בין העולים לוותיקים. מדינת ישראל ובמרכזה החברה הקיבוצית דגלה בתפיסת כור ההיתוך אשר פגעה פעמים רבות במסורת ובאורח החיים של העולים. המדינה חייבה את העולים לאמץ את דגם התרבות השלטת. העולים מצפון אפריקה נתקלו בדעות קדומות ולפעמים אף ביחס עוין מצד הוותיקים. רובה של החברה הישראלית בשנים הראשונות לקיומה, מוצאה היה באירופה ורווחו בה דעות שליליות כלפי יהודי האסלאם, הדבר גרם ליחס מתנשא כלפי העולים, חוסר הבנה וחוסר רגישות. תנאי החיים הקשים במעברות גבו מחיר יקר, בעיקר במעברות המבודדות כמו מעברת עין שמר. בקרב תושבי מעברות אלה התפתחה תחושת מירמור קשה במיוחד אשר תרמה לקרע חברתי בין העולים מארצות האסלאם, שהיו רוב מניינם של אנשי המעברות. שנת 1950 הייתה שנה קשה במיוחד עבור דיירי מעברת עין - שמר. להל"ן מספר קטעי עיתונות המשקפים פרק לא פשוט בהיסטוריה שלנו. כל זה התרחש ממש כאן, לפני כ-60 שנה בפתח ביתנו.