חיפוש חומר בעלונים: קודמים

Loading

עלון 49 (2014) (5995) ד טבת תשע"ה


שיר ארץ

מילים: נתן יונתן

ארץ שיושביה היא אוכלת 
וזבת חלב ודבש ותכלת 
לפעמים גם היא עצמה גוזלת 
את כבשת הרש. 

ארץ שמתקו לה רגביה 
ומלוחים כבכי כל חופיה 
שנתנו לה אוהביה 
כל אשר יכלו לתת. 

שב החצב לבן לפרוח 
שם בדרך יחידי 
והיסמין ישיב ניחוח 
שדות הזמן שלה האבודים. 

כל אביב שבים לה סביוניה 
לכסות את כל קמטי פניה 
רוח קיץ עצב אבניה 
ילטף באור. 

שב הסתיו עם כובד ענניה 
לעטוף אפור את כל גניה 
והחורף את שמורות עיניה 
הבוכות יסגור. 

שב החצב לבן לפרוח 
שם בדרך יחידי 
והיסמין ישיב ניחוח 
שדות הזמן שלה האבודים 

שב הסתיו עם כובד ענניה...


השיר מוקדש למלחין סשה ארגוב,
שהשנה מציינים 100 שנים להיוולדו.
ארגוב הלחין יותר מ-1,200 שירים, כשייחודו כמלחין הוא בהרמוניה ובמנגינה המיוחדת שחורגת במידת מה מהלחן הסטנדרטי, ותמיד יש איזו הפתעה במהלך הלינארי של המנגינה.
משולחנו של מרכז המשק
חברים שלום
  1. לאחרונה מסתובבות שמועות והצהרות בנושא הורדת מחיר המים והחשמל. לצערנו המחיר לא מושפע מהצהרות בעיתון ואנו ממתינים לקבל צווים רשמיים מהרשויות המתאימות. לאחר קבלתם כמובן שיעודכן המחיר בהתאם לצו.

    ב. אנו לקראת סופו של שלב ההבהרות והסתייגויות בתוכנית חלוקת תחומי בתי הקבע. אבקש כי כל חבר יעבור שוב על תחום הבית, הסביבה, כגון חניות, דרכים וכל מה שקיים לידו, וכל מי שיש לו הערה / שאלה / בקשה מוזמן להזדרז ולפנות ליפעת אפל במשרדי המשק בטלפון 4401 לקביעת פגישה עם אריק פרוניד מתכנן הפרצלציה בקיבוץ. אנא בדקו את כל הפרטים.

    הפגישות יתקיימו ביום שלישי 30.12.14 בין השעה 16:00-15:00 במשרדי ההנהלה
    ג. עם בוא החורף והקור מספר חברים החלו להפעיל אח / תנור הסקה בעץ וכדומה, וכבר הגיעו פניות בנושא בריאות הציבור וזיהום האוויר. למען איכות הסביבה ואיכות חייהם של השכנים אנו מבקשים מחברים לוודא כי התנורים פועלים בצורה תקינה ולא מזהמת, ומצרפים פה מספר הנחיות בנושא (ההנחיות המפורטות נשלחו במייל):
  1. גובה הארובה – לפחות מטר מעל נקודת החיבור עם הגג, ו-60 ס"מ מעל רום הגג.
  2. יש לוודא שהארובה תקינה ותקנית ושלא קיימת בה הפרעה לזרימת האוויר, לרבות ברדיוס שצדיו רחבים מקוטר הארובה.
  3. אין להשתמש בעץ לח או שמכיל שאריות קרקע או זיהום אחר; יש לאחסן את העץ במקום מוצל ויבש ולא להניחו ישירות על גבי הקרקע.
  4. תנור שהפעלתו יוצרת מפגע סביבתי (עשן או ריח חזק) – יש לרשות המקומית סמכות לפעול לסגירתו.

שבת שלום
עמי גלעד
הזמנה
לדיון פתוח בנושא תקציב 2015
לחברים שלום
ביום שלישי, 30.12.14 בשעה 17:30

יתקיים דיון פתוח 
של הנהלת הקהילה בנושא תכנית תקציב 2015. 
הדיון יתקיים במועדון לחבר. 
כולם מוזמנים
מרב הדר-פרומר והנהלת הקהילה
פותחים שבת

השבוע לא תתקיים קבלת שבת.
בשבוע שעבר, בקבלת שבת של חנוכה הדוברת הייתה איריס ארבל. בדבריה דנה איריס במרד החשמונאים, ברקע שלו, ובעיקר בתופעת ההתייוונות.
חג החנוכה, אמרה, מעלה על נס את התנגדותם של המורדים היהודים לגזרות שהטיל אנטיוכוס אפיפנס. למעשה, היה זה מרד המורכב משני מאבקים: המאבק לעצמאות דתית ומדינית נגד השלטון היווני- סלאוקי, והמאבק בתוך החברה היהודית נגד ההתייוונות.
את אות הפתיחה למרד סיפק מתתיהו הכהן כשסירב להשתחוות לפסל היווני. הוא ובניו ברחו אל ההרים וניהלו את המרד משם. הם ארגנו קבוצות גרילה המורכבות מאיכרים שהתנגדו אף הם לגזרות האנטי יהודיות. ההתנגדות להלניזם הייתה המנוע האידיאולוגי שהניע את המרד וחיזק את נחישות לוחמיו. זו הייתה התקוממות עממית שצלחה, ומלכות יהודית הוקמה ביהודה.
על רקע נכונותם של מתתיהו, בניו ולוחמיו למות על קידוש השם, ועל רקע סיפורי הקרבה נוספים כמו של אם הבנים, היינו מצפים לראות מלכות המתבססת רק על ההלכה היהודית. אך כמעט מהרגע הראשון אימצו המלכים החשמונאים ערכי התנהגות הלניסטית: חגיגות ניצחון, שמות יווניים, חצר מלוכה הלניסטית וכד'... הגדיל לעשות אלכסנדר ינאי שהוריש את הממלכה לאשתו שלומציון, מעשה המעיד על השפעה יוונית חזקה.
התנהלות זו מעוררת את המחשבה שלמרות ההתנגדות העזה לתרבות היוונית, מלכי יהודה לא הצליחו להיות נאמנים לרצונם הבסיסי להימנע מההשפעה הסוחפת והגורפת של ההלניזם.
ומכאן עולה השאלה האם אפשר לה לחברה שתשמור על ייחודה וטהרתה? האם ניתן בעולם גלובלי להצליח שלא להיות מושפע מהתרבות הנוצצת והמפתה?
מלכות החשמונאים התקיימה קצת יותר שנים משנותיה של מדינת ישראל העכשווית. כאז כן היום אנו תלויים בבריתות שיצרנו עם מעצמות חזקות כדי להבטיח את הישרדותנו, כאז גם היום אנו מחפשים את הדרך לאחוז את הטלית בשתי קצותיה – להמשיך להיות יהודיים בעולם שהאמרקניזציה כובשת בו כל חלקה טובה.
או אולי מוסר ההשכל הוא הפוך: כדי לא לאבד את הרוב היהודי בעקבות הכיבושים נהגו מלכי בית חשמונאי לגייר את כל הנוכרים שכבשו והעניקו להם אזרחות ונתינות יהודית מלאה.
שוויון זכויות לא היה רק על הנייר, אלא היה אמיתי וחזק עד כי כבר אחרי דור אחד, היו בני גֵרִים שהגיעו למשרות רמות מאד, כולל המלוכה.
היה ברור למלכים החשמונאים שאי אפשר לכבוש שטח ולא לתת את הדעת על האוכלוסייה שגרה בו... וכדי שלא ליצור אנטגוניזם מיותר, וכדי לשמור על הרוב היהודי בחרו בדרך הגיור, לעיתים גם בכפייה.
גם אנחנו שואלים את עצמנו מה לעשות עם האוכלוסייה שכבשנו. ברור שדרך הגיור בכפייה איננה רלוונטית היום. כך או כך - אם להלניזציה פנינו או להתבדלות תרבותית (כדוגמת ארגון להב"ה), נמשיך בינתיים לסובב סביבונים, לשיר על יהודה ולהתרגז שהשמן הספיק רק לשמונה ימים ולא לעשרה, כי אז היה לנו חופש ארוך יותר...
תודה לאיריס על דבריה רבי המחשבה והדעת. ענה.
הודעות ושונות
מזל טוב
לנחמה ודני רימון
להולדת הנכדה - אינדיאה
בתם של אור-לי ואלעד
אחות ל יאיא.
ברכות לכל המשפחה!!!

חיוב סלקום בתקציב
לחברים שלום,
בתקציב של חודש נובמבר מופיעים שני חיובי סלקום
אחד על חודש ספטמבר והשני על חודש נובמבר
צביה ויסברג

ספירת מלאי בכלבו
לצורך ספירת מלאי הכלבו יהיה סגור ביום שלישי 30.12.14
וייפתח שוב ביום רביעי 31.12.14 בין השעות 19:00-17:00
נא להצטייד בהתאם
צוות הכלבו

חלוקת עיתונים לבתים
חברים שלום
מיכה שוורץ יסיים את עבודתו מול ידיעות אחרונות בתאריך 31/12/14
המפיץ קיבל הודעה על סיום העבודה של מיכה ועליו למצוא את הפתרון לחלוקת העיתונים.
שימו לב!  ההסכם של חלוקת העיתונים לבתים היא של ידיעות אחרונות מול החבר ולא באחריות הקיבוץ. במידה ויש חבר/ה שמעונין לחלק את העיתונים ניתן לפנות למפיץ
שמו רמי טלפון 0505512493
ולברר איתו את פרטי המשרה.
עידן יגודה

חזרנו הביתה
מיטל ונתנאל רוזיו חזרו לאחרונה לגור בקיבוץ
שוחחתי איתם על "איפה הייתם ומה עשיתם" בשנים האחרונות // עינת תומר

חזרתם לפני כ-3 חודשים לקיבוץ אחרי תקופה של 5 שנים שלא גרתם פה. איפה הייתם ומה עשיתם בתקופה זו? אחרי הצבא טסנו יחד לדרום אמריקה לחצי שנה. כשחזרנו מהטיול גרתי שנה בקיבוץ ומיטל גרה בקריית חיים, שם היא נולדה ואז החלטנו לעבור לגור יחד באזור הקריות. גרנו יחד בקריית ביאליק בדירה שכורה כ-5 שנים.
מיטל : למדתי לתואר הראשון באוניברסיטת חיפה פסיכולוגיה ואומנות ובמקביל עבדתי כמדריכה חינוכית בפנימייה לנוער בסיכון בקריית ביאליק.
נתנאל: עבדתי בנמל חיפה באולם נוסעים כאיש ביטחון. זה סוג של משרת סטודנט. אני עדיין עובד שם מדי פעם.
איפה הכרתם
הכרנו בצבא. מיטל הייתה סמב"צית חי"ר בחרמון ואני שירתי בהנדסה קרבית כסמל מחלקה ומפקד כיתה – מ"כ. אנחנו יחד 8 שנים, מיטל בת 28 ואני בן 29. לפני כשנתיים התחתנו ואימצנו כלב גדול ולבן בשם מותק.

חזרתם לפני 3 חודשים. מה אתם עושים מאז שחזרתם
חזרנו לקיבוץ לפני 3 חודשים, אנחנו גרים בשכונת שפירא, במעמד של "עצמאות כלכלית". נתנאל: אני לומד ביולוגיה ימית במכמורת, הייתי רוצה לעסוק בעתיד בתחום הים או החקר הימי. מיטל: אני לומדת לתואר שני בחינוך בסמינר הקיבוצים בשילוב עם תעודת הוראה לאומנות. אני מאוד אוהבת את תחום האומנות ויוצרת בעיקר תכשיטים מזכוכית, עוסקת באמנות פלסטית ועיסת נייר.

נתנאל, איך היה לעבור מהקיבוץ לעיר הגדולה
רציתי לחוות משהו שונה מקיבוץ, לצאת אל העיר הגדולה, לראות עולם. אהבתי לגור בעיר, זה היה נחמד, הכל קרוב וזמין. אני חושב שהיציאה מהקיבוץ תרמה לי להתמודד עם דברים לבד, לצאת טיפה מהבועה, להתמודד עם החיים, להכיר אנשים שונים, מסגרת שונה, זה תרם לי גם לטווח הארוך לאופי שלי ולגישת החיים. האווירה עצמה, הקצב של החיים בעיר שונה מאוד מהקיבוץ. בעיר יש רעש, אנשים ברחוב, פיצוציות שפתוחות 24 שעות ביממה.


מיטל, איך זה בשבילך המעבר מהעיר הגדולה לקיבוץ
רציתי לחוות את חיי הקיבוץ כדי לראות מה זה. גיליתי שלקיבוץ יש שאלטר שנכבה בשעה 19:00. חשוך, אין נפש חיה בשבילים, אפילו כלבים אני לא רואה. הקצב פה שונה ממה שאני רגילה מהעיר. אני אוהבת בקיבוץ את אירועי התרבות, בעיקר את מסיבות פורים. הקפדנו כל שנה להגיע, גם כשגרנו בקריות. זה מפגש מחזור בשבילנו, מגיעים בני קיבוץ מכל קצוות הארץ. פה אני מכירה את השכנים שלנו. בעיר לא הכרנו, לא ראינו את השכנים שלנו.

נתנאל, מזהים אותך בשבילים מאז שחזרת
אני מזהה את רוב חברי הקיבוץ, הם לא מזהים אותי בעיקר. בפעם האחרונה הם ראו אותי בתור חייל משוחרר ועבר זמן. גם מי שלא יודע שחזרתי קשה לו לקשר שזה אני. עכשיו, כשיקראו בעלון שחזרתי יותר חברים שיראו אותי יקשרו שזה אכן אני.

ראינו אותך ביומן שחיים חננאל צילם והוקרן בערב ראש השנה
חיים חננאל ראיין אותי לסרט שהכין, שם דיברתי על המלחמה. ב"צוק איתן" התגייסתי למילואים, הייתי בעזה בסג'עיה, לא היה קל, אך ידענו שאנחנו עושים עבודה חשובה
כחיילי הנדסה קרבית, פוצצנו מנהרות וידענו שאנחנו מצילים חיי אדם. כשהייתי בתוך עזה לא הרגשתי את הפחד, עשיתי מה שצריך לעשות. אני עושה הרבה מילואים, מתייצב לצו 8 כשקוראים לי.

חייתם בעיר, עכשיו בקיבוץ. איפה אתם רואים את העתיד שלכם
עדיין לא החלטנו לגבי העתיד והמשך דרכנו, כרגע טוב לנו פה.


שים עושות שלום // שלומית מילמן
נשים עושות שלום זו תנועה בלתי מפלגתית שקמה לאחר הקיץ האחרון שבו נרצחו שלושה נערים יהודים ונער ערבי, ואחר כך אנשים דיברו בשנאה ובפחד והתותחים בישראל ועזה רעמו, הפוליטיקאים נאמו, ואי אפשר היה לשתוק יותר.
נשים נחושות יצרו תנועה שמיועדת להניע מחדש את תהליך ההסכם המדיני שנתקע.
חברות בתנועה נשים בעלות דעות פוליטיות שונות, יהודיות וערביות, שכולן פועלות למימושו של פתרון לא אלים, מכבד ומוסכם של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
הרעיון הוא להחזיר לסדר היום את הצורך בפתרון מדיני,  באמצעות הפעלת לחץ ישיר, תקשורתי וציבורי על מקבלי ההחלטות המדיניות.
מקיימות פעילות שטח והסברה ברחבי הארץ, כדי להרחיב ולהבין את ההבנה בנושא הסכם מדיני.
מביאות לשילוב משמעותי של נשים בכל הגופים הממשלתיים לשלום ובכל צוותי המו"מ המדיני והפורומים לשלום וביטחון. זאת כמתחייב מחוק שיווי זכויות האישה, ומהחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם.
דעתן של נשים לרוב אינה נשמעת בנושאים של מלחמה ושלום. מעורבות של נשים מייצרת תהליכי הידברות והסכמה אפקטיביים. נשים היו מעורבות בכל הסכמי השלום המשמעותיים בעולם ב - 15 השנים האחרונות. (קואליציית הנשים של צפון אירלנד, רשת השלום של נשות נהר מאנו..)
שיתוף פעולה בין נשים פלסטיניות ונשים ישראליות, מגדיל את הסיכוי לפתרון בר קיימא.
התנועה מקיימת המון חוגי בית. רקפת זהר ואני היינו בחוג בית בפרדס חנה והצטרפנו לתנועה.
התנועה קיימה כבר פעילות של רכבת השלום, שבה עלו מאות נשים על רכבת שנסעה לשדרות ושם הייתה הכרזה על הקמת התנועה.
ביום שישי האחרון התחלנו לצאת לצמתים בכל הארץ. רקפת ואני עומדות בצומת גן שמואל בימי שישי בין אחת לשתיים.
כולן מוזמנות (וגם מוזמנים) להיכנס לאתר www.womenwagepeace.org.il
או להיכנס לעמוד הפייסבוק נשים עושות שלום. אפשר לקרוא על הפעילות וכן להירשם כחברה בתנועה. (גם חברים) מי שרוצה יכולה לפנות אלי ואני ארשום אותה לתנועה.
מוזמנות ומוזמנים לעמוד איתנו בצומת גן-שמואל.

לזכרה של מרגרט רות פיין רוזן ז"ל – אמה של הני רוזן
שנפטרה בשבוע שעבר בארה"ב ונקברה בבית העלמין בעין שמר

אמי נולדה ב-1930 בפילדלפיה שבארה"ב לאבא שנולד גם הוא בארה"ב למשפחה יקית ולאמא שהגיעה בגיל שנתיים מרוסיה. אמנם היא גדלה בשנות ה-30, שנים קשות בארה"ב, המשפחה התפרנסה ואף צלחה לאחר פתיחת מסעדה אהובה על הסטודנטים בקמפוס אונ' פן. היא גדלה מוקפת משפחה רחבה ולימים, נולד אחיה הצעיר, מקס.
הורינו נפגשו בחוף הים, התחתנו והקימו בית בעיר בה אבינו גדל. לאחר שאני ואחותי נולדנו, עברנו לבית גדול יותר בשכונה טובה וחיינו את החלום האמריקאי דאז: אמא עקרת בית, אבא התפרנס בכבוד, גדלנו עם ערכים יהודיים וציוניים, חברים פעילים בבית הכנסת המקומי. אמנו הצטרפה לארגון הדסה והייתה חברה פעילה ומסורה כל חייה. היותה "אשת הדסה" הפכה לחלק מרכזי של זהותה ודאגה שכל בני המשפחה יהיו חברים לחיים של הארגון.
תרומות רבות היא תרמה לקק"ל – עצים רבים ניטעו במשך שנים רבות לזכרם של אנשים יקרים שהלכו לעולמם. מצאנו תעודה המעידה על תרומה של 100 עצים לזכרו של אבינו – אמי התאלמנה מבעלה האהוב, אבא היקר שלנו חיים ז"ל לפני 20 שנה. היא לא נכנעה למכה קשה זו ובנתה לעצמה חיים בלעדיו ובהוקרה לזכרו.
בנוף ילדותנו מסומנות מסורות ואורחות חיים – קיצים בחוף הים, ערבי משחקי קלפים עם חברים, טיולים למקומות היסטוריים ועוד.
מרגרט רות פיין רוזן גידלה אותנו, מעודדת, תומכת וגאה בנו ובדרכים שבחרנו. אף שמחה על החלטתי לעלות לארץ ושני ההורים נהנו מביקוריהם השנתיים בקיבוץ. הנכדים שלה – שלי – יהודה, עיינה וכרמיה ושל לורי – הולדן וסיירה – העניקו לה נחת. היא התמוגגה בהיותה סבתא פגי ולימים – grandma. היא שמחה מאוד על הצטרפותם של דנה ואלי למשפחה, תמכה בכל נכד בדרך שבחר, מפוצצת בגאווה על כל הישג שלהם. אין מילים לתאר את ההתרגשות והשמחה שלה בהולדת כל נין – דויד, אסתי ואסא – והיא ניבאה עתיד זוהר ומבטיח להם.
כן, אמא שלנו הייתה קשורה לעבר – עדיין חיה בבית בו גדלנו, אבל תמיד הייתה עם הפנים לעתיד. אמא שלנו, הייתה בת דורה ובו זמנית חשבה באופן עצמאי, לעתים כנגד הזרם. היא הייתה צבעונית, חדה, ואינטליגנטית, סקרנית וקוראת ספרים עד לימיה האחרונים. היו לה חלומות רבים יותר מאשר אי פעם נדע.
עצמאית עד הסוף, היא נכנעה רק כאשר גופה היה מעבר לאפשרות של כל החלמה. בשבוע האחרון, היא דיברה עמנו מערש מותה – סיפרה סיפורים מחייה, העבירה מידע חשוב, שיתפה אותנו בתקוות שלה לבני המשפחה ומצאה מידה של שלווה וסגירת מעגלים. כפי שהיא התבטאה, "הנשמה שלי עוברת לנשמה אחרת. אני מוכנה. אני בת 84 וחייתי חיים ארוכים ומאושרים עם משפחה אוהבת."
מרגרט רות פיין רוזן – ילדה צעירה, כלה צעירה, אמא צעירה, סבתא צעירה, אלמנה צעירה, אשת הדסה, אם משפחתנו – שנשמתך תנוח בשלום.
באהבה, בנותייך
לסבתא שלנו
״אני אוהבת את כל נכדיי באופן שווה, עשיתי את מיטב יכולתי להיות סבתא טובה״. אלו היו מילות הפרידה של סבתא פגי יומיים לפני מותה.
סבתא, אהבתך כלפינו הייתה ברורה ומוערכת. כל יומולדת, חג ויום נישואין קיבלנו ברכה יפה ממך. עשית מאמץ נוסף לנסוע עם עיינה לבקר את יהודה והילדים בבוסטון גם בסופת שלגים עזה ותמיד שמחת לחגוג את החגים עם המשפחה אצל לורי.
לפני מספר שנים, בחג ההודיה שחגגנו אצל גיא וריה באופן קבוע, כל אחד מאתנו אמר על מה הוא אסיר תודה - את אמרת שאת אסירת תודה על זה שיש לך משפחה נפלאה.  סבתא, אנחנו אסירי תודה שהיית חלק מחיינו.
אנחנו אסירי תודה על כך שהשתתפת בחלק מהאירועים החשובים בחיינו: הברית של דויד, החתונה של כרמיה ואלי, סיום התואר של עיינה וסיום בית הספר של הולדן.
בתור ילדים בקיבוץ, כל כך התרגשנו לקראת הביקורים שלך ושל סבא חיים מניו ג׳רזי והקיצים שבילינו אתכם באמריקה. אפילו יותר נהנינו לבלות ולהכיר אותך יותר לעומק בתור אנשים בוגרים.
סבתא, אנחנו יודעים שעשית את מיטבך להיות סבתא טובה. את היית סבתא מושלמת בשבילנו.
תמיד נוקיר את הזמנים שבילינו יחד.
אוהבים, יהודה, עיינה וכרמיה
הזמנה לילדי קיבוץ עין שמר – חוגים בחממה ללא תשלום !
אנו שמחים לבשר על פתיחת מיזם משותף של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל עם החממה האקולוגית בעין שמר, לשנת 2015. במסגרת המיזם המשותף, יתקיימו חוגים הפתוחים לקהל הרחב, ללא תשלום, בתחומי המדע, הסביבה, הטכנולוגיה והחקלאות.
החוגים מתקיימים בשיתוף רות"ם, אך שימו לב – ההרשמה לחוגים במשרד החממה.
(04-6374160 | hamama@mevoot-eron.org). עוד כדאי לקחת בחשבון כי מספר המקומות בחוגים מוגבל.
חוגי החממה והקורסים הנכללים בתכנית:
(המידע המלא באתר "החממה האקולוגית בעין שמר" ובדף הפייסבוק שלנו)
"חמ-דע"
חמ-דע" (חממה + מדע) הינו חוג המתקיים במתכונת "חוקרים צעירים". החוג משלב עבודה בידיים ועם כל החושים, לימוד חומר מרתק ודגש על טיפוח של אהבה ואחריות לסביבה. הנושאים המרכזיים בהם נעסוק יהיו צמחי מרפא, הפקת שמנים אתריים ועולם המים והחקלאות  הימית.
החוג בהדרכת דיקלה באשר הנפלאה.
ימים ושעות:
קבוצת ז' – ט': ימי ד', בשעות 14:00 – 15:30
קבוצת ד' – ו': ימי ד', בשעות 16:00 – 17:30
עיצוב והדפסה בתלת מימד
פתרון בעיות בסביבה ובחקלאות באמצעות הדפסה במדפסת תלת מימד! נלמד לעצב ולהדפיס במדפסת תלת מימד בחממה, נעבוד בצוות ונמציא יחד רעיונות משוגעים!
אין צורך בידע מוקדם במחשבים או בתכנות. הקורס כולל עשרה מפגשים.

ימים ושעות:
הקורסים במדפסת תלת מימד מיועדים לגילאי ד' – ט'.
קבוצה ראשונה: ימי ג', בשעות 14:00 - 15:30  - החוג מלא!
קבוצה שניה: ימי א', בשעות 14:00 - 15:30 - החוג ייפתח ביום א', 11/1/15
מפגש התנסות ללא התחייבות.

מוסף תרבות
"אור בחדרים" ואור בלב
מקהלת שיבולים ציינה 100 שנים להולדת סשה ארגוב // עינת תומר
ביום שלישי הופיעה מקהלת שיבולים, בה חברה חלי זוהר במועדון לחבר. המועדון היה מלא עד אפס מקום בחברי המקהלה, אורחיהם וחברי קיבוץ רבים שבאו לפרגן לחלי ולמקהלה וכמובן, גם ליהנות מערב מרגש משיריו של המלחין סשה ארגוב. שולחן הכיבוד היה מלא בכל טוב, לאחר שכולם התכבדו בשתייה וסופגניות הדלקנו יחד נר שמיני של חנוכה בליווי שירתה היפה של המקהלה בניצוחה של יעל קיין, על הפסנתר - אילנה ברנשטיין. המופע נפתח בשיר הקצבי לך למדבר שכתב חיים חפר "לך, לך למדבר הדרכים יובילו, ליל טרם בא לך, אחי, אל המדבר." השיר השני היה אחד השירים המרגשים במופע שיר ארץ שכתב נתן יונתן "ארץ שיושביה היא אוכלת וזבת חלב ודבש ותכלת לפעמים גם היא עצמה גוזלת את כבשת הרש..." ובהמשך שרו שירים יפהפיים כמו "השמלה הסגולה", "הוא לא ידע את שמה" ועוד. לקראת סוף המופע בשיר בלדה לנערי שגדל
"הס באפיקו הנחל שט, רוח בו נושבה קלילה..." חלי קיבלה מקום של כבוד והייתה הסולנית בשיר. הערב נחתם בשיר אופטימי הם בזמר הזה שכתב קובי לוריא "יום של חג הוא יום משגע, השמלה אשר מעליה והתכלת בעיניה ..."

וכמו שאומרים הפולנים: "אם נותנים - תיקחו", ואני אומרת: "אם נותנים לכם ערב שירה כל כך יפה ובחינם – תבואו" ומי שלא הגיע ממליצה בחום לבוא לאירועי התרבות הבאים, מקסימום תפסידו שעה בחיים... תודה לתמי צמח על הארגון המושקע – כתמיד ותודה למקהלת שיבולים על ערב מרגש ומהנה במיוחד.
"הנה הוא בא, בשופר נריע לו"
חנוכה עבר... –
הסילבסטר כבר כאן!!!
זה קורה
בשישי הבא 2.1.2015
בשעה 21:30
ברחבת הריקודים
בחדר האוכל
הרבה בירה ומצב רוח
ואלכוהול גם
מחיר כניסה לאורח: 50 ש"ח
בואו לרקוד ולשמוח במעגל אחד, צעירים בגיל וצעירים ברוח.
כניסה מעל גיל 18
יגאל כץ, עומר ארליכמן, טל גולן ותמי צמח

חנוכה תשע"ה
הלילה הזה חוזרים ומספרים, כבכל שנה ושנה. 
אותו הסיפור העתיק אותה אגדה נושנה
על נס חנוכה על מורדים מכבים בנוגשים יוונים, 
על הפך הקטן, שהספיק לכל שמונת הימים. 
על כאלה ניסים שיכולים לקרות גם עכשיו 
לפעמים...

לכל המשתתפים שהדליקו לנו את אור החנוכייה
ועזרו ליצירת תכנית עשירה ומגוונת
אלף תודות ועוד תודה לכל אחד ואחת.
לצוות החג המהולל שתמך וסייע – יישר כוח!
"נדליק את הנר לך החבר, האדם הפשוט
כל שנעשה כאן, בכוחנו נעשה,
לא בניסים ולא בידי שמים
כי בכוחנו המשותף, באלו הידיים.
זהו אור הלוקח אותך ואותי
ביחד אל תוך מעגל אמיתי."
תודה לכולכם שהייתם

על טיול חנוכה
שנדחה לט"ו בשבט
שלא נאבד את התקווה 
תודה לראובן כהן

תמי צמח
Via / צילה ליס
ציור פיסול מייצב
פתיחה
שבת 10.1.15 בשעה 12:00
תתקיים שיחה עם האמנית
נעילה
28.3.15

השקת קטלוג חגיגית
שבת 7.2.15 בשעה 12:00

מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן
קיבוץ אשדות יעקב מאוחד

תתלה הרשמה על לוח המודעות בחדר האוכל לנסיעה לפתיחת התערוכה 
ביום שבת 10.1.15 בשעה 10:30

עלון 47 (2014) (5993) כ כסלו תשע"ה


 

חנוכה תשע"ה

מסיבת חנוכה

יום שלישי 16.12.14

19:00 הפרחת כדורים פורחים באצטדיון

20:00 מסיבת חנוכה בחדר האוכל


 

צוות חנוכה: חן חדוותי, עודד גרנדיר, עידו בן-דור, ענת אלון

מיטל תיבון, רוני גלעד וענתי קצנלנבוגן

כל משפחה מביאה עמה חנוכייה למסיבה

ומדליקה נרות בתחילת הערב

נרות וגפרורים יחכו על השולחנות


 

פותחים שבת

השבוע בקבלת השבת - שירים על כותונת, בגד ושמלה, על פרשת "וישב" – אורי שפירא.

----------------------------------------------------------------------------------------

אורי ליס דרש לפני שבוע את פרשת "וישלח", הפרשה אמר, עמוסת אירועים ורוויית קונפליקטים. מסופר בה על מאבק יעקב עם המלאך, על פגישת יעקב ועֵשָו, אונס דינה, נקמת האחים, מעבר המשפחה לבית אל, פטירת רחל, מעשה ראובן והשפחות, מות יצחק ותולדות בית עֵשָו.

לדעתו של אורי גדולתו של התנ"ך היא בכך שהוא מתאר בפנינו דמויות אנושיות עם יֵצרים וחולשות לצד רוממות נפש. מול גישה זו ניצבת גישת הברית החדשה והקוראן שגיבוריהן ישוּ ומוּחַמַד הן דמויות פלקטיות, נטולות כל חולשות או פגמים מוסריים.

בהתאם לגישה התנ"כית גם גיבורי פרשת "וישלח" אינם מושלמים. מתוך שלל ענייני הפרשה בחר אורי לעסוק בשני נושאים:

המאבק עם המלאך: " וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב, לְבַדּוֹ; וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר...". במעבר נחל יבוק פגש יעקב "איש" שנאבק עמו, יעקב גבר עליו, והכריח אותו לברכהו.

זהו סיפור בעל גוון מסתורי ועלום, מי האיש הנאבק עמו, האם הוא מאנשי עֵשָו, או שמא מלאך, שליח ה'?

אורי הביא בפנינו פירוש מעניין הטוען שמאבק זה הוא למעשה מאבק פנימי של יעקב עם עצמו, מאבק עם פחדיו וחששותיו לקראת המפגש הצפוי עם עֵשָו. ויש המפרשים שיעקב עובר בלילה זה מטמורפוזה, שינוי אישיות, כי התעשת וגבר על עצמו.

באישיותו החדשה מקבל יעקב שם חדש - ישראל. עתה הוא כשיר להיפגש עם עֵשָו, ואם צריך גם להיאבק עמו ולהיכנס לארץ.

העניין השני שאורי דן בו היה סיפור אונס דינה והשלכותיו: מעשה דינה שייך לסיפורי התנ"ך המספרים על מאבקים עם יושבי הארץ, זהו סיפור קיצוני ואכזרי המעלה שאלות מוסריות קשות. מסופר כאן על דינה בת לאה שנאנסה ע"י שכם בן חמור (בנו של נשיא הארץ) שלאחר מכן רצה לקחתה לאישה. בני יעקב נקטו במעשה מרמה, הם הסכימו לבקשת הנישואין בתנאי שהחתן וכל גברֵי שכם יעברו ברית מילה, וכשהם כואבים ומוחלשים התנפלו עליהם שמעון ולוי, הרגו את כל הגברים ובזזו את רכושם.

מעשה דינה הינו סיפור מורכב, יש בו אונס אך גם רומנטיקה, (שכם אהב את דינה ורצה לשאתה), אך ההמשך איננו רומנטי וגם לא פסטורלי. יש כאן אולי קדימון ל"תג מחיר"... מעשה הרמייה, ההרג ההמוני והביזה שבאה בעקבותיו חמורים ומבישים, עמדתו הלא ברורה של יעקב גם היא מאכזבת, הוא אינו מגנה את המעשה אלא רק מעלה טיעון פרקטי של חשש מנקמה של יושבי הארץ. למזלנו יושבי הארץ לא היכוהו, שאחרת הסיפור של עם ישראל (שרק מתחיל לעלות על במת ההיסטוריה) היה מסתיים בנקודה זאת.

לסיום אמר שהשאלה המוסרית כאן קשה ומקוממת, שהרי נאמר "לירושלים עירך ברחמים תשוב", על כך התחנכנו... השאלות של צדק ומוסר המלוות את השיבה לארץ האבות אקטואליות מראשית הציונות ועד היום . אתגרים עתידיים לא יחסרו לנו...

תודה לאורי על הדרשה רבת החקר והעניין

ענה.

הודעות ושונות

שיחת קיבוץ הקרובה

ביום שני 15.12.2014 בשעה 20:30 במועדון לחבר


 

מועדי הקלפי:

יום ו' 19.12.14 בשעות 11:30 – 12:30

יום א' 21.12.14 בשעות 13:00 – 11:30

יום א' 21.12.14 בשעות 17:30 – 18:30


 

הקרנת סרט -– שימו לב לשינוי השעה

הסרט הבא -"מרי ומקס" יוקרן ביום רביעי 17.12.14 בשעה 20:00 וכך יהיה כל החורף.

סרט שמביא חיים שלמים בפלסטלינה, מריר - מתוק ונוגע ללב.

במאי הסרט האוסטרלי אדם אליוט.

השחקן הנפלא פיליפ סימור הופמן ז"ל מדובב הסרט.

בואו ליהנות א.ש. הפקות


 

טיפול בכרטיסי אשראי

נושא הטיפול בכרטיסי האשראי

של החברים אשר נמצאים בחשבון הקיבוץ

עובר לעינת תומר.

בכל בקשה, שאלה, בעיה בנושא

ניתן לפנות לעינת בטלפון 4324 (במשרדה של צביה).

אני רוצה להדגיש שוב

שהטיפול הוא רק לכרטיסים של

חשבון הקיבוץ ולא של כרטיסים בחשבונות בנק פרטיים.

תודה, משה רונן


 

ברכות לטל שחם

שהשתחררה לפני חודשיים מהצבא.

בהצלחה באזרחות

ובכל מעשי ידייך.

ועדת קשר


 

ברכות

לדור מורג

שהשתחרר מהצבא

אחרי שירות צבאי של 5 שנים!!!

המון הצלחה בחיים האזרחיים.

ועדת קשר

ברכות ליוגב מור

הגיבור שלנו,

שנפצע והחלים

והשתחרר משירותו הצבאי.

רק בריאות

והרבה אושר בחיים.

ועדת קשר


 

ניצחון המקומיים על המכבים // אמיתי ששון


 

ביום שלישי בערב באולם 'בית הבנים' בעין שמר התקיים משחק ליגה בין הקבוצה שלנו (הידועה כיום כמנשה/חדרה/עמק חפר) לבין מכבי תל אביב הצהובה.

תמיד כשמכבי מגיעה לעין שמר זה מעניין, אבל הפעם זה לא היה סתם עוד משחק ליגה, זאת הייתה החזרה הביתה של המוסר האגדי שלנו רביב "סמבה" שחר שעבר אחרי 27 שנים (בגיל 45!!!) למכבי תל אביב.

אחרי טקס קצר שארגנה עמותת האוהדים לרביב וקינן קופץ' (הידוע בכינויו הג'ינג'י) עלו על המגרש שתי הקבוצות למשחק שלא ישכח. הפתיחה הייתה צמודה אך מכבי תל אביב הצליחה להתעלות ברגעי ההכרעה וניצחה במערכה הראשונה 24:26. מכבי המשיכה את המומנטום לתוך המערכה השנייה ולאחר חצי שעה התוצאה כבר עמדה על 0:2 למכבי תל אביב!

ואז החל המפנה. בעזרת נחישות בהגנה ושיפור במשחק הקבלה ובהתקפה ניצחנו את המערכה השלישית. במערכה הרביעית למרות יתרון גדול של מכבי, הצלחנו להפוך את התוצאה ולהשוות את המשחק ל2:2!!!

כעת הכל היה ערוך ומוכן למערכה החמישית והמכרעת. מכבי פתחו חזק והיו בדרכם לניצחון, וכשהתוצאה הייתה 11:6 הצליחה הקבוצה שלנו להשיב מלחמה ולעשות מהפך מדהים ולנצח במשחק כולו 2:3!!!

האולם המלא, האווירה המחשמלת, החזרה של רביב לעין שמר והמשחק המרתק הפכו את הערב הזה לערב נוסף של כדורעף גדול בעין שמר שייכנס לפנתיאון הכדורעף הישראלי.

הברכה של עמותת האוהדים לרביב "סמבה" שחר: (קרא יהב בן-דור)

"סמבה,

בדיוק כמו שאתה, שקט וצנוע, לא נכביר במילים גם בגלל שאנחנו יודעים כמה המעמד מרגש גם אותך.

סמל שלא היה ולא יהיה פה אף פעם. סמל של צניעות, נועם הליכות ורוח ספורטיבית, ספורטאי שרק משתבח משנה לשנה.

כל טווח הגילאים של האוהדים שיושבים פה באולם עודדו אותך וזכו לראות אותך באחת מ-27 שנותיך בקבוצה. יש דברים שלא ניתן לכמתם בכסף ואתה הדוגמה הכי גדולה לכך.

מקווים שאת התואר המיוחל שתיקח, תיקח פה במגרש בו גדלת ועם האוהדים שכל כך אוהבים אותך."


 


 

כל אחד וה"מיגל" שלו...חווית אירוח מסוג אחר...


 

...הכל התחיל כשראינו את המודעה של מירב חופי בדבר חיפושיה אחר משפחות שיארחו סטודנטים מחו"ל הלומדים ערבית בגבעת חביבה למשך מספר חודשים. המודעה התאימה בדיוק למחשבותינו ורצוננו, לאדם שיוכל לפתוח לנו ולילדנו פתח לתרבות קצת אחרת והזדמנות נהדרת לשייף את האנגלית שלנו...את גלי בננו הבכור, הנושא הלהיב מההתחלה והוא דחף וחיכה שכבר ניפגש ונבחר את הסטודנט "שלנו". ...וביום שישי אחד הביאה מירב את הסטודנטים שלה מגבעת חביבה לחדר האוכל. כבר שם גלי שלנו "סימן" את מיגל הסטודנט מפורטוגל ונוצרה ביניהם כימיה מצוינת בלי שהיו צריכים לדבר יותר מידי...קשר שהתחזק עוד באותו ערב דרך משחק כדורגל ששיחקו יחדיו בדשא שליד המועדון לחבר. כך התחלנו את המסע המרתק והנהדר שלנו עם מיגל, שהתחיל בגישושים הדדיים והמשיך באהבה גדולה. מיגל הפך אט אט לבן בית אצלנו: תחילה הזמנו אותו לקפה אחר הצהריים ומהר מאוד המשכנו בארוחות שישי משותפות תוך כדי, שהילדים מנסים ללמד אותו עברית (כמעט כל מפגש איתו החל "בבוחן" שגלי עשה לו בספירה עד עשר בעברית...) והוא מצידו, מלמד אותם ואותנו – לספור ואפילו כמה מילים בפורטוגזית. בשלב מסוים, ביקש מיגל להכין ארוחה עבורנו – וקנה מצרכים ועמל במשך ערב שלם עד שהעוף יצא מתחת ידיו...(הילדים קצת "התייבשו" בדרך עד שהגיע האוכל אבל היה שווה לחכות...). בילוי נוסף שאהבנו מאוד לעשות איתו היה לצפות במשחקי המונדיאל שהתקיימו באותה תקופה, ובייחוד את המשחקים של פורטוגל, שלצערו הגדול לא הצליחה להעפיל לסיבוב השני. נפגשנו סביב פיצוחים וצעקות של: "יאללה רונלדו" הדהדו ברחבי הסלון לאורך כל המשחק... החיבור המיוחד של מיגל לגלי התבטא גם בפרויקט משותף שעשו במסגרת המטלות שגלי היה צריך להגיש בשיעורי הגיאוגרפיה שלו. גלי התעקש לעשות עבודה על פורטוגל למרות שהמטלה הייתה בכלל על ארצות הים התיכון... במסגרת העבודה ראיין גלי את מיגל ונעזר בו בשלבים שונים של הכתיבה ובכל המידע הכללי על פורטוגל. בנוסף, מיגל התארח במקביל, כחלק מהפרויקט, אצל משפחה ערבית מבקה. מתחילת הקשר ביננו הוא לא הפסיק לחלום להפגיש ביננו ובין אותה משפחה. וכך, לאחר מספר שבועות נוצר הקשר, שהבשיל, לבסוף, לכדי ארוחת יום שישי משותפת בבקה. המפגש היה חם ולבבי ובמהלכו ילדינו והילדים מבקה התחברו דרך משחק כדורגל מאולתר, שכלל בעיטת כדור חצי מפונצ'ר אל עבר שער בדמות המכונית הגדולה שבאנו איתה... במהלך התקופה בה אירחנו הביא מיגל לביתנו, לא פעם, את אחד מחבריו לפרויקט לארוחה או לכוס קפה, כך שנפתחנו ופתחנו את ביתנו לסטודנטים נוספים והשמחה הייתה רבה... לסיום – עם פתיחתו של מחזור חדש של סטודנטים בגבעת חביבה – אנו ממליצים בחום – זו חוויה לכל המשפחה, שתישארו איתה עוד שנים רבות מאוחר יותר, וזו גם הזדמנות לפתוח את הלב אל אנשים מתרבות אחרת המנסים ללמוד ולהבין קצת יותר על הנעשה בישראל...

משפחת תומר – גפן, ליה, שקד, גלי, אדוה ואורי.

מרים אשכנזי בן-מיור


 

1924-2014


 

מרים בן-מיור, אשכנזי

מרים נולדה בבולגריה ב – 1924, לפני כתשעים שנה. אביה היה רב ומורה והמשפחה נדדה והתגוררה בכמה ערים לרגל עבודתו. בהיותה בכיתה ג', התיישבה המשפחה בסופיה הבירה. שם הצטרפה מרים לשומר הצעיר ובהמשך הדריכה בתנועה. בשנת 1941, והיא נערה בת 15 וחצי, פלשו הגרמנים לבולגריה, ובעיצומה של מלחמת העולם השנייה, עלתה מרים לארץ במסגרת עליית הנוער, והגיעה לעין שמר עם הקבוצה הבולגרית. זמן קצר לאחר עלייתה חלתה בצהבת. אברהם, לימים, בן זוגה, נגן מפוחית וחובב מוסיקה קלאסית, עלה בעלייה ב', כבית"ריסט, והגיע כשנה מאוחר יותר. כאשר השתחרר אברהם ממאסר האנגלים שתפסו את 'דוריאן', הספינה בה הפליג, והצטרף לקבוצת הבולגרים, שמע על מחלתה, ובא לטפל בה. שם נרקמה אהבתם, כך סיפרה מרים, והם הקימו משפחה חמה בעין שמר. לאחר קום המדינה הגיעו לכאן הוריה, ויקטוריה וחיים, עם העלייה הגדולה של יהודי בולגריה. לפני כארבעים וחמש שנה נפטר אברהם ממחלת לב, ומרים דבקה בחיים ואהבה את החיים ואת יצירותיהם המופלאות ביותר - את הטבע והילדים. בצעירותנו הייתה שם דבר בידענותה ואהבתה לטבע. אהבה שפיעמה בה כל חייה ואף הורישה לילדיה. היא למדה בקורס לגננות באורנים והייתה גננת בעין שמר, ובהמשך בגן שומרון, במשך ארבע עשרה שנה, וגידלה שם ילדים רבים, "גננת נשמה". מרים הייתה מוסד בפני עצמה. לא מפחדת מקשיים וסוללת לעצמה את דרכה. מעורבת בחיי הקיבוץ, עצמאית ויצירתית, ומשאירה את רישומה. יוזמות רבות, קטנות כגדולות קידמה, ותמיד הביאה אותם לביצוע. הכיסאות לקטנטנים בחדר האוכל שאנחנו משתמשים בהם עד היום – פרי יוזמתה הם, עצי ארץ ישראל שניטעו במרכז גן שומרון, ליד גן הילדים שלה, פרי יוזמתה הם. היום, יום המתנדב הבין לאומי, וראויה גם מרים, האישה הצנועה, לתואר זה. מפעל חייה - המשחקייה. קשיי התקציב, הצורך באישורים ובהסכמות, והתנגדויות למיניהן שאפיינו את אותם ימים, לא הרתיעו אותה. אישה כמוה, לא תתייאש. עם פרישתה לגמלאות, התחילה לבנות משחקים בעצמה, בביתה. לאחר שהיו לה כבר כשמונים משחקים, פנתה וקיבלה תקציב קטן ומקום במקלט, והמשיכה לבנות מאות משחקים בעצמה, ממציאה, בונה, משייפת וצובעת. רובם מחומרים שמצאה ואספה מן הגורן ומן היקב, שאריות עצים מהנגרייה, שאריות עור מנרדי, מגנטים וקופסאות קרטונים שסיימו את תפקידן. "כל משחק", אמרה, "פותח לילד, דלת של סקרנות ושעה של שמחה". לאחר חמש שנים גדלה המשחקייה, מפעל גדול של אישה קטנה אחת, ומרים עברה לבית הילדים שמול המועדון. עדיין המסדרון צר חמשת החדרים קטנים, אבל בפנים - עולם ומלואו. כל ילדי עין שמר והוריהם שחקו כאן. לוטו ודוקים, משחקי-עם ידועים, ומשחקים שהמציאה, והמשחקייה הייתה לשם דבר. חברי עין שמר, כיתות בית הספר והגנים, ילדים של חברינו מבית ראשון במולדת, בנים שהיו מבקרים כאן, נכדים, והאזור כולו. לאחר כעשרים שנה, כשנסגרה המשחקייה, כמה אופייני היה לה להזמין את חברי עין שמר לקחת מהמשחקים כרצונם ולתרום משחקים לגנים של החינוך המיוחד בתל-אביב. ומשם כתבו לה: "הילדים נהנים! בכבוד ובהערכה אנחנו מודים לך על כך, מפעל חייך נמשך!" עד ימיה האחרונים המשיכה מרים בקו שאפיין אותה כל חייה, נלחמה על עצמאותה, מעורבת בחיי הקיבוץ ובנעשה בארץ, עצמאית ובעלת דעה, וזכתה להיפרד בביתה, כשהיא מוקפת במשפחתה החמה, ילדיה, נכדיה, ניניה ואחותה. יהי זכרה ברוך.

עדה גבע מטעם הקיבוץ

מרים בן-מיור – תחנות בחייה

אמא נולדה בשנת 1924 בעיר וארצה שבבולגריה. לאחר שנתיים עברה המשפחה לניקופול על גדות הדנובה ושם נולדה אחותה רחל. חיים, אביה של מרים, שקבור פה בעין שמר, היה רב העיר וניהל את חיי הקהילה היהודית. הקהילה היהודית של ניקופול באותה תקופה מנתה כ-150 יהודים. מרים ספגה עברית כבר מגיל צעיר בשיעורים שהעביר אביה. בשנת 1930 עברה המשפחה לנובה זגורה, עיירה קטנה של כ-5000 תושבים. בשנת 1934, כשאימא בת עשר, הגיעה המשפחה לעיר הבירה סופיה. יהדות סופיה הנה קהילה שורשית ומבוססת ומתקיימת החל מהמאה ה-14. ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה היו בה כ- 26,000 יהודים. בסופיה למדה אמא בבית ספר יהודי והצטרפה לשומר הצעיר. בית הספר שימש גם לאחר הלימודים כמקום מפגש ומועדון. תנועות הנוער היו לב הקהילה וחלק ניכר מחיי התרבות והפנאי התנהלו שם. בשנת 1937 כשהיא בת 13 קיבלה אמא להדרכה קבוצת חניכים ועם חלק מהם שמרה על קשר חם גם עשרות שנים לאחר מכן בארץ. בשנת 1938 נרשמה לגימנסיה ולמדה שם במשך שלוש שנים. לקראת סוף 1940 כשהיא בת 15 נרשמה לעליית הנוער הראשונה שעזבה את בולגריה. העלייה הוכנה בקפידה רבה עם שליח מהארץ, ובמשך שלושה חודשים למדו נושאים שונים הקשורים לארץ ישראל. בשנת 1940, ומלחמת העולם בעיצומה, נראה כי אין כוח המסוגל לעצור את המכונה הנאצית. היטלר כבש את אוסטריה, צרפת, פולין, הונגריה וצ'כיה. חייליו היו בתוך בולגריה ולא נתקלו בהתנגדות. בזמן זה, כמעט בת 16, עם קבוצה של צעירים וצעירות פחות או יותר בני אותו גיל, עוזבת אמא את הבית בבולגריה ומגיעה לישראל בדרך ארוכה ברכבת דרך טורקיה, מיצרי הבוספורוס ודרך דמשק ולבנון. לקיבוץ עין שמר מגיעים כ-25 צעירים וצעירות ב-18/3/1941. הקליטה בעין שמר לא הייתה קלה ובקיבוץ היה מחסור במוצרים רבים. המדריכה של קבוצת הנערים הייתה רבקה גורפיין. אברהם הגיע מאוחר יותר, לאחר שחרורו מכלא עכו, והם הכירו והתחתנו בשנת 1945. לאחר מכן חיים בקיבוץ. עבודה ומשפחה – יוסי שנולד ב-1947, אני האמצעי בשנת 1950 ואיה שנולדה בשנת 1961. בשנת 1958 יצאה מרים כמטפלת עם קבוצת אלון למעברות ולאחר מכן ללימודי גננות באורנים – לימודים שעיצבו את עולמה כמחנכת והשלימו למעשה את לימודיה בתיכון שנקטעו בשל המלחמה. משנים 1960 ועד 1977 עבדה בגן השומרון כגננת. שנים רבות חייתה באומץ עם האסון שפקד אותנו עם פטירתו של אבא ב-1970 והתמודדה לבד עם גידולה של איה. בשנת 1981 הקימה את פרויקט המשחקייה שנתן דרך נוספת להגיע ללב הילדים וללמדם מיומנויות כהכנה לכיתה א'. שישים שנה לאחר שעזבה את בולגריה, חזרה לסופיה לביקור מרגש של שבועיים ועשתה הכרות מחודשת עם הידידים והנופים שהשאירה מאחור כנערה. עד יומה האחרון הייתה צלולה והצליחה לזכור בפירוט רב תאריכים ומאורעות הקשורים לכל המשפחה והחברים.

יהיה זכרך ברוך.

יובל בן-מיור

אמא –

תמיד חשבתי שבגיל 90 יותר קל להיפרד, אבל מתברר שמהורים זה תמיד קשה. ולמרות זאת, אמא, זכית לחיים ארוכים ומלאים. יש לך שלושה ילדים ממש לידך והרבה נכדים ונינים. היה לך מקצוע מצוין – קיבלת הרבה מאוד הערכה בגן שומרון; עד היום פוגשים אותי ילדי הגן שלך מגן שומרון, שהיום הם בני 40-50, ומספרים לי על הגן הנפלא שהיה להם שם. מהגן עברת להקמת המשחקייה שהיה פרויקט חדיש לגמרי. את זאת שנתת לי את האהבה לטבע ולבעלי חיים. הכל החל כשהתחלת ללמוד באורנים גננת. כל שבוע היית חוזרת מאורנים עם בעל חיים או צמח; למדנו וחזרנו יחד על השיעורים שלך שהיו כתובים במחברת. נסעתי איתך מספר פעמים לאורנים והייתי התלמיד הצעיר בכיתה שלך כשהייתי בכיתה ג'-ד'-ה'. אמא, יהיה לך פה צל נהדר של אקליפטוס והרבה חברים לידך. ואני עובד פה ממש לידך, כל יום אציץ לראות שהכל פה בחורשה בסדר. הגעת הנה באמת בסוף חייך הארוכים ועד יומך האחרון היית צלולה לגמרי. מה צריך האדם לבקש יותר מזה. נוחי בשלום באדמת עין-שמר, שהיה לך בית יותר מ-70 שנה.

יוסי בן-מיור

מה שנשאר בסוף – אלו הזיכרונות –

חלקם טובים וחלקם טובים פחות...

מתפוגגים כעסים, נעלמות טינות, נשכחים פרטים – יש איזו מן שלווה ורגיעה, הרגשה שכבר לא צריך לשלוט במה שקורה והנה – נסגר לו מעגל. שנים אני בהמתנה לרגע הזה בפחד – הרגע של סיום חייך. מי שיתום כמוני מגיל תשע – תמיד מרגיש יתום, תמיד חושש מהרגע הזה שהמוות יכה בו שנית. היתמות ליוותה אותי תמיד, מין הרגשה תמידית של חֶסֶר, מעין גיבנת כזאת שמייחדת אותי מאחרים; תמיד הרגשתי שונָה. אני נזכרת הרבה בילדות – באירועים מסוימים ובימי שגרה. זיכרון אחד שחרוּת בי עמוק הוא שפעם בשבועיים-שלושה הייתי מתעוררת בבוקר בבית הילדים – קודחת מחום, שוב אנגינה... לא הסכמת בשום אופן שאשאר בבית הילדים (חלק מחוסר האמון שלך), והיית באה לאחר העבודה לקחת אותי הביתה. אני שמחתי לקצת מנוחה מהחיים המלחיצים בבית הילדים והייתי נשארת לבד בבית, בולעת עשרות ספרים שהיו מביאים לי מספריית הילדים. במרחק השנים אני מספרת בצחוק לחברות שדאגתי "להתחלות" ו"לאשפז" עצמי, בכדי להתמודד עם המולת בית הילדים. היה לך אופי חזק, התרגלת לסמוך על עצמך (בוודאי גם בגלל שנשארת אלמנה בגיל כל-כך צעיר), הלכת בדרך שלך – לפעמים נגד כולם. כילדה, זה היה לי מאוד קשה – התגובות של אחרים כלפייך והעימותים. מאוד כעסתי עליך, כי היית שונה בכל דרך, ובקיבוץ של שנות ה-60 לא היה מקום לשונים, ואני – רק רציתי להיות כמו כולם... העבודה שלך בגן השומרון כגננת הייתה לך חשובה ומספקת; התגאית בה מאוד ושנים אַחֲרֵי, כשפגשת באקראי ילד שהיה בגן שלך – הפגישה הייתה מרגשת. גם אני הייתי באה לגן באירועים ומצטרפת לילדים. כשסיימת לעבוד שם, לא הסכמת ללכת לעבוד במחסן הבגדים כפי שהייתה הדרישה הקיבוצית ממך; ישבת בבית תקופה ארוכה והכנת משחקים. היה לך קשה לשכנע את הסביבה בצדקת דרכך; חיפשת דרך מקורית לבטא את כישוריך והיצירתיות שבך ולא ויתרת. לאחר קשיים רבים, הוקמה המשחקייה – שהייתה הצלחה גדולה, מקור גאווה אישית וקיבוצית והפכה למפעל חיים. הגיעו אף מסמינר "אורנים" לראות אותה. ילדים באו לשחק, ליהנות ואף עשית להם הכנה לכיתה א'. עכשיו אני רואה את הכוחות שהיו לך והחוזק לעמוד מול כולם ואני מעריכה את זה. גם במשפחה, אהבת לדעת הכל על כולם, להיות בשליטה כל הזמן ולהיות מעורבת בחיינו. ידעת לפרטים באיזו נקודה בחיים נמצא כל אחד. וכך לא פספסת אף אירוע בחיי הילדים, הנכדים והנינים; הקפדת לכתוב ברכה אישית ולתת סכום כסף. אני יודעת שלבנות שלי היית משמעתית – הן בשל העובדה שהיית סבתא יחידה וכמובן בשל האישיות שלך והקשר האישי איתן. בשנים האחרונות השתדלתי פחות לשפוט אותך ויותר להיענות לצרכיך ואני מקווה שהצלחתי. בזמן האחרון – כשכבר כלום לא היה לך טעים – בישלתי לך מאכלים בולגריים וזה שימח אותך. אספת סביבך משפחה נהדרת; השתדלנו מאוד לא להשאיר אותך לבד. היית מוקפת בילדים, נכדים ונינים כל הזמן. דבקת בחיים; מצאת תמיד עניין חדש שנתן לך משמעות ומילא זמן ונפש. שמחה מאוד שהספקנו בקיץ לחגוג לך יום הולדת 90! אז זהו, מה שנשאר – אלו הזיכרונות, כמו תמונות: חלקם טובים, וגם אלו שפחות – צבועים כבר בצבעים בהירים.

זה המקום להגיד לאחים שלי – שלא יכולתי לבקש אחים טובים יותר, ולגיסות שלי – שהן כמו אחיות שלי. תודה על כך שאתם נמצאים בחיי; הייתם תמיד משמעותיים בגידולי ותודה על הטיפול הצמוד והמסור באמא. תודה נוספת למשפחתי האהובה – חגי והבנות, התומכים ונמצאים. לחברותיי הטובות – שתמיד זמינות; לצוות ביה"ס "יובלים" – כולכם מקורות כוח בשבילי. רוצה להגיד למיני שלנו היקרה – תודה על שנתיים בהן טיפלת באמא במסירות, בתבונה ובהומור – היית הכי טובה שיש! ידעת לעקוף קשיים, להגיש עזרה, והפכת את חייה לטובים ושמחים יותר. תודה אחרונה וגדולה – לצוות המרפאה המסור והסבלני, שליווה אותנו, הקל בכל דרך על אמא, גילה אוזן קשבת והוכיח שוב – שהכל בידי אנשים ושקהילה נמדדת ברגעים אלה. אני יודעת שזה לא היה קל, אבל נהגתם תמיד בצורה מקצועית ואנושית.

נוחי בשלום אמא,

נזכור אותך תמיד

איה בן-מיור


 

מרים, שעלתה לבדה לארץ ישראל בהיותה בת 15, השאירה אחריה כעבור 75 שנה – שני בנים ובת, שני נכדים ושש נכדות, שלושה נינים וחמש נינות. משפחה ענפה ממש. משפחה בה הייתה תמיד גאה מאוד וממנה שאבה כוח, אהבה ונחמה. השבוע הזכירה לי עדה גבע שמעין, אחד מניניה של מרים, כשהיה אולי בן שלוש או ארבע, ראה שהיא לא במיטבה ושאל מה קרה. היא הביטה בו בעצב ואמרה לו: "אין לי כוח". הוא ניגש אליה, נתן לה נשיקה בשפתיים ואמר: "הנה, סבתא, נתתי לך כוח". וכך – האדם בא לעולם, שוהה בו, עושה את מעשיו ומפנה את הדרך לדור הבא, כאשר זה מזין את זה, וזה שואב מזה כוח, אהבה ונחמה.

רותי בן-מיור


 


 

שנות חיי המאוחרות הן השנים הטובות בחיי

אני שמחה בכל שנה שחולפת. הידע שלי גדל, ואני מחוברת למקור התבונה.

שנות חיי המאוחרות הן השנים הטובות בחיי. אני יודעת איך לחיות. אני יודעת לשמור על מראי הצעיר ועל בריאותי.

אני שופעת חיוניות ומרץ ותורמת לסביבתי עד יומי האחרון. טוב לי עם הגיל שלי. אני יוצרת את השגשוג הדרוש לי. אני יודעת כיצד להצליח. שנות חיי המאוחרות הן השנים הטובות בחיי, ואני מגיעה לשיבה טובה. אני מעניקה לחיים בכל דרך אפשרית מתוך ידיעה שיש בי אהבה, עליצות, שלווה ותבונה אינסופית עתה ועד עולם.

(קטע שהעבירה לעלון המשק מרים בן-מיור ז"ל לקראת יום הולדתה ה-90)


 

איך מסבירים לילד בימינו, מה זה נס חנוכה?

אומרים לו: תחשוב שאתה מטעין את הסמארטפון שעה,

וזה מספיק לשמונה ימים!

(מהאינטרנט)


 

טיול חנוכה

בהר חורשן

בהדרכת ראובן כהן

יום שבת 20.12.14

שעת יציאה: 10:00

שעת חזרה משוערת: 14:00

יש להביא: ארוחה קלה, מים, כדור משחק ואולר

והעיקר מצב רוח טוב.

טיול מעגלי ומשחקים בסלע ב"גן ירון"

כיבוד קל ושתייה קלה מחכים לכם.

הטיול מתאים לכולם

הרשמה על לוח המודעות בחדר האוכל

הזדרזו להירשם

עלון 46 (2014) (5992) יג כסלו תשע"ה


אנשים טובים

מילים ולחן: נעמי שמר


תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב
פה ושם נגמר החורף ונכנס אביב
בשדה ליד הדרך יש כבר דגניות
אל תגידו לי שכל זה לא יכול להיות

אנשים טובים באמצע הדרך
אנשים טובים מאוד
אנשים טובים יודעים את הדרך
ואיתם אפשר לצעוד

איש אחד יבנה לי גשר כדי לחצות נהר
איש אחר יצמיח יער במורדות ההר
ואישה טובה אחרת, אם יהיה קשה
רק תצביע אל האופק ותבטיח ש -

וממש כמו צמחי הבר הבודדים
הם עוצרים תמיד את החולות הנודדים
הרקיע מתבהר, וכבר אפשר לראות
אנשים על אם הדרך מחכים לאות

אנשים טובים...

ב-5.12.14 חל יום המתנדב הבינלאומי, שיר זה מוקדש באהבה לכל המתנדבים בעבר, בהווה ובעתיד. כי טוב לקבל אך טוב יותר לתת.
למיניפלסט דרוש/ה מנהל/ת איכות
דרישות התפקיד:
ניסיון קודם בניהול איכות בתעשייה.
ידע והבנה בתקני איכות ISO.
ידע וניסיון בתקן רפואי 13485 חובה.
יכולת לעמוד בלחצים ומבדקים חיצוניים.
פניות לעבודה גם מעבר לשעות העבודה הרגילות.


כישורים נדרשים:
השכלה – הנדסאי באחד מהתחומים הבאים:
תעשייה וניהול/כימיה/חומרים/פלסטיקה/איכות.
יחסי אנוש טובים ויכולת לעבודת צוות.
כפיפות למנכ"ל.

ניתן לפנות לעידן יגודה
בצער רב אנו מודיעים
על מותה של חברתנו היקרה
מרים בן מיור
תנחומים למשפחה
ההלוויה תתקיים ביום שישי, 5.12.2014
בשעה 13:30

פותחים שבת
השבוע בקבלת השבת, "השחר יעלה בשירים", על פרשת "וישלח" – אורי ליס.


לפני שבוע, דרשה רקפת זהר את פרשת "ויצא", וכך היא סיכמה את דבריה:

וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש, וייקח מאבני המקום וישם מראשותיו." רציתי לדבר על האדם היוצא לדרך. יש אנשים שהעניין בדמם והם חורשים את העולם גם בגיל שבעים, ויש כמו יעקב, יושבי אהלים, שאם אמא לא הייתה שולחת אותו בבעיטה לחרן, כנראה היה נשאר לה מתחת לסינר כל חייו. אבל הוא יצא. והלילה הראשון בלי אמא הוא המפחיד מכולם, ולא פלא שיעקב חולם על מלאכים ומפציר באלוהים שישמור עליו. 

במסורת התלמודית מקובל ששני מלאכים מלווים כל אדם בכל עת. עד כדי כך שמי שנכנס לבית שימוש צריך לבקש מהם לחכות לו בחוץ עד שיסיים... אבל כשיוצאים לדרך יש סכנה שהמלאכים יצטרכו להיפרד (כמו אצל יעקב שמלאכי הארץ עולים לשמים, ומחליפים משמרות עם מלאכי חרן היורדים בסולם להמשיך את הדרך). ולכן המסע הוא מסוכן, והאדם מתפלל ומבקש עזרה. לחז"ל יש שתי גישות ביחס לקשר בין הדרך לבין התפילה. האחת: "המתפלל בדרך מתפלל תפילה קצרה" (תלמוד בבלי ברכות ג) - אל תעצור באמצע הדרך לתפילות ארוכות ועמוקות. סע! תתקדם!
הגישה השנייה: "כשאתה יוצא לדרך - הימלך בקונך (באלהיך)" – לפני שאתה יוצא לדרך, תתייעץ, תתלבט, תבדוק, לאן אתה רוצה להגיע. כמו שאליסה שאלה את חתול הצ'שייר באיזו דרך ללכת. "לאן את רוצה להגיע?" שאל החתול. "אינני יודעת", ענתה אליסה. "אם כך, אין זה משנה לאן תלכי", ענה החתול. "אבל אני רוצה להגיע," אמרה אליס. "אם כך, עליך להתקדם הלאה", אמר החתול.
הרב בני לאו אומר: יש פה שני כיוונים שונים, הדרך, שמצריכה אנרגיה אופקית, להתקדם, ללכת, להגיע, והתפילה, שהיא זרימה אנכית בין ארץ לשמים. פירושה עצירה, מחשבה, התלבטות. זה כמובן הזכיר לי את עצמנו, שאמנם אנחנו לא כל כך צעירים, אבל יצאנו לדרך חדשה, וגם אנחנו כל הזמן מתחבטים בין הרצון לנוע, להתקדם, להגיע, לבין החשש, הרצון לעצור, להתלבט, להתפלל, לקבל אישורים מלמעלה.
התלמוד מפרט מהי התפילה שאמור אדם להתפלל לפני צאתו לדרך: "יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוליכני לשלום ותצעידני לשלום ותסמיכני לשלום, ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך, ותשלח ברכה במעשי ידי, ותתנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי..." כמה פעמים מופיעה המילה שלום בתפילה הקצרה. ברור שהמתפלל חרד מפני המאבקים והסכנות שבדרך והוא נאחז במלים הטובות: חן, חסד ורחמים, שתפקידן להרגיע את הפחד ולנסוך בו שמחה ותקווה שהדרך תזמן גם מפגשים מהנים ויפים עם אנשים טובים.
תפילה זו שונתה מעט על ידי האמורא אביי שהחזיק בתפיסה: "לעולם ישתף אדם את עצמו עם הציבור". הוא הופך את התפילה מלשון יחיד ללשון רבים: "שתוליכנו לשלום ותצעידנו לשלום ותסמיכנו לשלום, וגו'." על המתפלל לזכור שהדרך אינה רשות יחיד. היא שייכת לכלל הציבור. היא שייכת לעוד רבים שיוצאים לדרכם וליעדם. וכל אחד מהם עם פחדיו ומחשבותיו ותקוותו להגיע למחוז חפצו לחיים, לשמחה ולשלום.
תודה לרקפת על הדרשה הנאה, מרחיבת הדעת והמחשבה. ענה.
אנשים טובים בשבילי הקיבוץ
שמוליק בן-דור נשוי לדלית, אבא לחמישה בנים
סבא לשתי נכדות, מנהל מחלקה במפעל הגומי
ובכל זאת מוצא זמן להתנדב בער"ן כבר 10 שנים // עינת תומר

איך הגעת להתנדב בער"ן?
יש לי נטייה טבעית של נתינה, חשבתי ללמוד תחום שעוסק באנשים. שוחחתי על כך עם קרובת משפחה שניהלה את סניף חדרה של ער"ן, היא המליצה לי להתנדב בער"ן. בעקבות השיחה עמה ניגשתי למבחנים, לוועדת קבלה, עברתי קורס די ארוך והתחלתי להתנדב.

למי שלא מכיר, מה זה ער"ן
ער"ן אלו ראשי תיבות של עזרה ראשונה נפשית. העזרה ניתנת באמצעות שיחת טלפון שכל אחד יכול להתקשר, בחינם, 24 שעות ביממה ולקבל תמיכה נפשית מאחד מהמתנדבים דרך הטלפון.
ישנם 2 פתגמים שהם המוטו של ער"ן:

"גם לאנשים חזקים יש רגעים חלשים" "ער"ן – כל אחד יכול לעזור"

איך זה מתבצע בפועל
יש מרכזייה שיושבת אי שם בארץ ויש נתב שיחות. כל הסניפים מחוברים לנתב השיחות. כשמתקבלת שיחה ויש קו פנוי השיחה מופנית אוטומטית לקו הפנוי, לאו דווקא לסניף הקרוב
יש 10 סניפים ברחבי הארץ וכ-1,000 מתנדבים. העזרה ניתנת 24 שעות ביממה על בסיס התנדבות. יש לנו רשימה על הלוח בסניף וכל אחד רושם את עצמו. יש מזכירה של הסניף שהיא מפעילה אותו ויש מנהלת מקצועית. אם יש פנצ'ר באחת המשמרות היא מפרסמת ושואלת מי יכול למלא מקום. כל משמרת אורכת 4 שעות
אני לרוב מתנדב במשמרת הערב מ- 20:00 – 24:00 לפעמים גם בשבתות וחגים
בסניף בחדרה יש 3 עמדות, בכל משמרת בין 1-2 פעילות
בגלל שיש מספר רב של פונים יותר מהיכולת לענות, אנו מגבילים שיחות ל-20 דקות, אך שיחה יכולה להימשך גם שלוש דקות או שעה.
האם השיחות הללו מיועדות לסוג אוכלוסייה מסוים
השיחות הללו מיועדות לכולם!!! גם הבן אדם הכי חזק והכי אינטליגנט יש לו רגעים שהוא חש לבד, אין לו עם מי לדבר, אין לו למי לפנות, הוא צריך מישהו שיקשיב לו, שייתן לו פרספקטיבה על החיים.
מי הם הפונים?
הרבה מאוד מהפונים הם פגועי נפש. פגועי הנפש הם אנשים מאוד בודדים והרבה פעמים אני הבן-אדם היחיד שמדבר איתם במהלך היום. פונים גברים נפגעי התעללות מינית מהמגזר החרדי, אנשים אובדניים, ומתקשרים הרבה אנשים מהיישוב, שנקלעים לכל מיני מצוקות.

מה קורה כשאתה מזהה את קולו של הפונה?
יש לנו אתיקה מקצועית. אם אני מזהה פונה שמתקשר כמישהו שאני מכיר ברמה אישית,
אני אומר לו: "סליחה, אני מכיר אותך ברמה האישית אני מנוע להמשיך את השיחה, מתנצל, ומנתק את השיחה".
כיצד בעזרת שיחת טלפון אתה יכול לפתור בעיה אצל הפונה?
יש לי כבר ניסיון רב בתחום ואני יודע להשתמש בכלים רבים שצברתי עם השנים: אני משתמש באמפתיה, הכלה, הומור, "מציב מראה". משתדל שלא לתת עצות. אני יכול להפנות לעזרות נוספות: נעמת, נפגעי תקיפה מינית, פצ"ן לחיילים, בתי חולים פסיכיאטריים, ועוד. אבל הרבה פעמים הפונה בעזרתי מוצא לבד את הפתרון לבעייתו ומסיים ב"המון תודה" .
כיצד ניתן לסייע בשיחת טלפון לאדם שמודיע שהוא עומד להתאבד?
מכל חתך האוכלוסייה אנשים מגיעים לפינות ללא מוצא. מטרתי להסביר להם שההתאבדות היא כרטיס לכיוון אחד, אין דרך חזרה. אלו שיחות מאוד לא קלות.
מהן התקופות הכי "בוערות" שמקבלים הכי הרבה שיחות?
מטבע הדברים שישי שבת וחגים אלו תקופות שאנשים חשים בודדים במיוחד ומרבים להתקשר. בתקופות מלחמה מתקשרים הרבה, בעיקר אימהות שמבקשות עזרה להרגיע את ילדיהן. ב"צוק איתן" התקשרו הרבה חיילים שסבלו מהלם קרב, הם ראו הרבה מחזות קשים. אנחנו עוזרים במה שאנחנו יכולים וגם מפנים אותם הלאה, לקב"ן למשל.
אילו מצוקות אתה מרבה לשמוע מהפונים אליכם?
"אני בודד אני לבד, אין לי אף אחד, אין לי עם מי לדבר, אני מנותק מהילדים שלי, מהאחים שלי, אין לי אף אחד בעולם."
כיצד אתה כמתנדב מצליח להכיל כל כך הרבה בעיות ומצוקות?
המטענים הנפשיים לא קלים, יש לנו סדנאות ופגישות עם פסיכולוגים, אנחנו מנתחים מקרים, לומדים, מקבלים כלים. כשאני מצליח להוציא אדם מתוך הבור ולהעלות אותו למעלה זה השכר האמיתי. הנתינה כשלעצמה היא השכר.
כיצד אדם מהישוב יכול להפחית את בדידותו של אדם מהקהילה שלו?
בקהילה אנחנו צריכים להיות קשובים לבדידות של הפרטים, כי לפעמים הפרט שמגיע לאירוע של הקהילה יחזור הביתה לבדידות שלו, צריך לראות כיצד אנחנו מכילים את הבדידות, עוטפים את האנשים הבודדים.
הקשר בין כסף לבדידות:
אנשים לא מבינים איזה כוח יש לכסף. כסף הוא דבר חשוב, אנחנו צריכים כסף, אך הכוח של הכסף הוא הרסני, הוא צונמי והנזק שהוא עושה הוא בלתי הפיך. ירושות מפרקות משפחות, הורים מתנתקים מילדיהם, מנכדיהם, אחים מתנתקים זה מזה, בני דודים לא מכירים אחד את השני, אנשים הופכים להיות בודדים לגמרי בעולם והכל בגלל כלום, כסף...
מניסיונך העשיר בפתירת מצוקות של אחרים, מה המסר שלך לחיים מאושרים?
הערך הכי חשוב שקיים בעולם זה המשפחה. מי שלא מבין את זה היום בעודו צעיר יבין את זה כשיהיה בודד גלמוד וערירי. ערכים נוספים הם "ואהבת לרעך כמוך" ו"כל המציל נפש אחת כמו הציל עולם ומלואו" " ובעיקר להשתדל להסתכל על חצי הכוס המלאה של החיים".

אנו מחפשים מתנדבים שמוכנים ורוצים לעזור. ניתן לפנות אלי ואפנה אותם לאן שצריך.
ניתן כמובן להתקשר אלינו בכל בעיה או מצוקה.
ער"ן 1201*
הודעות ושונות
שיחת קיבוץ
שיחת קיבוץ הקרובה תתקיים
ביום שני 8.12.14 בשעה 20:30 במועדון לחבר
מיון נשים מיון נשים במרכז האישה ב"דגני" פתוח כל יום משעה 8:00-12:00 למקרים דחופים לנשים
אך יש צורך להתקשר למוקד 2700* החל משעה 7:00 בבוקר ובאותו היום יהיה ניתן לקבל תור ושעה מסודרת. לא להגיע ללא תור מראש
בתודה מהמרפאה
מהארכיון:הארכיון רכש ספר שנקרא "הניפו דגל!" דגלי השומר הצעיר – מאה שנים ראשונות
חברים שמעוניינים לעיין, מוזמנים לארכיון,
בברכה שלומית דקל ותמי מור
אבדו משקפיים
אבדו משקפיים אופטיות עם מסגרת אדומה

אשמח לקבל אותם
נורית משיח
שבת אומנים בקיבוץ כפר גליקסון
מצוינות של תלמידי עין שמר בחממה
השבוע התקיים בחממה ביקור של ראש אגף המחוננים והמצטיינים במשרד החינוך, יחד עם צוות ההנהלה של האגף. האגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך אחראי על הפעלת תכניות מיוחדות העוסקות בנושאים החדשניים ביותר במערכת החינוך בישראל, ועוסק במצוינות, המתאימה לכל תלמיד שאוהב לעבוד קשה כדי להצליח. בין היתר, מפעיל האגף תכניות במכון דוידסון, במכון וייצמן, ב"טכנודע" בגבעת אולגה, ב"מדע-טק" בחיפה ועוד... הביקור בחממה התקיים כחלק מתהליך אותו אנו מקיימים עם משרד החינוך, במטרה להכיר בפעילות החינוכית הנעשית בחממה כפעילות העומדת בקנה אחד עם תכניות המצטיינים והמחוננים בישראל.
במהלך הביקור, נפגשו ראש האגף וצוותו עם עופר גלעד (בנם של עמי ורוני גלעד
וליאור גנדלמן (בנם של צפי ואוריין גנדלמן). עופר וליאור לוקחים חלק בתכנית המשותפת של החממה האקולוגית ומבואות עירון, תכנית המתקיימת מדי שנה, בה לוקחים חלק 60 תלמידים ממבואות עירון, המקיימים תהליך חקר מקיף לאורך מספר חודשים בחממה. עופר וליאור הסבירו למבקרים אודות הניסוי אותו הם עורכים. במסגרת ניסוי זה, בוחנים התלמידים שיטות שונות לטפל (לנקות) מים מזוהמים, וזאת באמצעות צמחים מסוגים שונים, חיידקים ופילטרים פיזיקליים. לניסוי חיבור לאתגרים עכשוויים, בהם עוסקים בתעשייה ובמחקר: באם נמצא שיטות חדשות ויעילות יותר לטיפול במים, נוכל להשתמש בטכנולוגיה זו, הידידותית לסביבה, לטפל במים מזוהמים שמקורם בשימוש ביתי, ברפתות, בבריכות לגידול דגים ועוד... נוכל לנקות מים אלו לרמה שבה ניתן יהיה לעשות בהם שימוש חוזר להשקיה בחקלאות.
ראש האגף, מנחם נדלר, והצוות המלווה, הביעו את התרשמותם מהידע הרב שהפגינו עופר וליאור ומרמת הניסויים אותם הם מבצעים, וציינו לשבח את העבודה הנעשית עם בני הנוער בבתי הספר ובחממה.
בהמשך הסיור, פגשו ראש האגף וצוותו בתלמידי מבואות עירון המקיימים בחממה תכנית משותפת עם ילדים ממרכז קשתות, הנמצא ליד מבואות עירון ולומדים בו תלמידים בעלי קשיי תקשורת, ביוזמתו ובהובלתו של נוה תומר. הם התרשמו מאוד מהתכנית, המעצימה את כל הלומדים בה ומחברת את ערכי הקיימות יחד עם תרומה לקהילה ועזרה לזולת.
לסיום, פגשו המבקרים בתלמידי גוונים, המבצעים בחממה מחקר בהנחיית ד"ר בני טלטש. מחקר זה, המלווה מרחוק על ידי מדעני מכון וייצמן, עוסק בתופעה ביולוגית של התרבות והיכחדות אצות במי בריכת הדגים בחממה.
ראש האגף ציין כי הם מצאו בחממה מרכז המיישם את עקרונות המצוינות, ומעוניינים לפעול לקדם תכניות למצטיינים ולמחוננים בחממה. עוד הוסיף כי הם רואים חשיבות בכך שבחממה מתקיימות תכניות לימוד משותפות ליהודים וערבים, חילונים ודתיים, והיא מהווה בית למצוינות גם עבור נוער בסיכון וחינוך מיוחד.
כל הכבוד לעופר גלעד ולליאור גנדלמן!
שווים זהבי!
"על טורניר הכדורגל של ילדי המרכז הבוגר"
אחרי שבועות ארוכים של אימונים מפרכים על מגרש הכדורגל שמול המרכז הבוגר, אימונים אשר כללו ריצות מסביב למגרש, השתלטות על כדור, נגיחות, כדרורים ומה לא... זה הגיע! משחקי העונה בין נבחרות המרכז הבוגר, לנבחרות בוגרי המרכזים (על גלגוליהם).
אצטדיון האולימפיקו של עין שמר אשר מול חדר האוכל, היווה את האתר האידאלי והפנסים של גיגי כץ השלימו את התאורה על מנת ליצור אווירה מחשמלת, אשר התמזגה בציפייה הדרוכה של כל המעורבים – רגשית ופיזית.
ראשונות לעלות היו בנות המרכז הבוגר, אשר התמודדו מול נבחרת אימהות ילדיי המרכז, בהרכבה החזק ביותר. את לחיצות הידיים הלבביות בתחילת המשחק, החליפה מהר מאוד תחושת רוח קרב הששה אליי ניצחון מצד שתי הקבוצות.
האימהות, במדים לבנים, לא ויתרו לרגע ולעומתן הבנות, במדים צבעוניים ובדוגמא ייחודית מעשה ידיהן להתפאר, הפגינו נחישות עזה, כפי שהופגנה במהלך האימונים ואף יותר. החלוצות חלצצו, המגינות מגננו והשוערות שיעררו ולבסוף לאחר דרמה לא קטנה ומשחק מרתק, נקבעה התוצאה על שוויון 1-1.
לאחר הפסקה בת מספר דקות לצורך התארגנות, עלתה למגרש נבחרת המרכז, נבחרת בה כל ילדיי המרכז יכולים לקחת חלק ואכן על המגרש נחזתה נבחרת מעורבת, בה בנים, בנות ומדריכים (לא עלינו...) משתפים פעולה בהרמוניה.
מולם התייצבה החזקה שבקבוצות, פאר היצירה של הטקטיקה הבריטית, תפארת הכושר של האימון הספרדי וקליל השלמות של ההתיישבות העובדת – נבחרת הצעירים של עין שמר המחוזקת!
מאבק הטיטאנים משני הצדדים הציג כדורגל אשר זקני הקיבוץ לא זוכרים כרמתו. שמועות עקשניות גרסו כי סקאוטים של הבכירות בקבוצות אירופה מצאו את מקומם על עצי האזדרכת שמסביב למגרש על מנת לצפות במתרחש על הדשא. המשחק הפתוח וההתקפי מצד שתי הקבוצות, הביא לתוצאה רבת שערים אשר עמדה בסיום על 6-3 לטובת צעירי עין שמר.
על וופלה וכוסית מים סיכמו הכל, כי הייתה זו אחת השעות היפות ביותר של הכדורגל הישראלי בכלל ומערכת החינוך בקיבוצנו בפרט.

נועם גרוסמן


טיולי "מלוא" תשע"ה

עמק המעיינות - עמק בית שאן
בהדרכת: מוטי דגן

יום שני 29.12.14 שעות 08:30 - 18:00
בתכנית:


8:30 - יציאה מ"מלוא" לאחר האיסופים.


עין הנציב - פסיפס בית הכנסת העתיק בחורבת רחוב.
קיבוץ שלוחות - הסבר על קיר מוזאיקה, שיחה עם חבר על ההתיישבות הדתית בעמק.
מעוז חיים - תצפית אל עבר הירדן ומעבר שייך חוסיין.
חזרה דרך נוף הגלבוע.

ארוחת בוקר עצמאית בדרך | ארוחת צהריים בחדר האוכל של קיבוץ שלוחות (כלולה במחיר)

מחיר: 150 ₪ לכלל ותיקי המועצה | מתנדבים וקהילה תומכת: 140 ₪ | אורחים: 180₪ 


הרשמה ותשלום:
עד יום ה' 18.12.14 או עד מילוי האוטובוס.
ביטול: 
עד יום ה' 25.12.14
לאחר מכן ייגבו דמי ביטול בסך 35 ₪.

ביטול ביום הטיול – חיוב של 75% מעלות הטיול. 
דרגת קושי:  
רגילה, ללא הליכה מרובה, יום ארוך יחסית.
סיור אמנות בתל אביב
בהדרכת: הדר גד, אמנית ומדריכת אמנות
יום חמישי 11.12.14 שעות 8:30 - 17:00
בתכנית:
8:30 - יציאה מ"מלוא" לכיוון תל אביב
נסיעה לחנות המרכזית של "ארטא" בתל אביב והדרכה על חומרים שונים לציור ויצירה
הפסקת קפה עצמאית
ביקור במוזיאון תל אביב בתערוכתו של מיכאל בורמנס שמצייר בצבעי שמן על בד ויוצר סרטים. עבודותיו מתמקדות בדמויות אנושיות
ביקור בתערוכת הצילום של יאיר ברק
הפסקת צהריים חופשית בקפיטריה
זמן חופשי לשוטטות בתערוכות הקבע
חזרה הביתה

המחיר: 90 ₪ למשתתף | מתנדבים וקהילה תומכת: 80 ₪ | אורחים: 110 ₪
הרשמה ותשלום: עד יום חמישי 4.12 או עד מילוי האוטובוס
ביטול: ללא חיוב עד יום שלישי 9.12. לאחר מכן ייגבו 35 ₪ דמי ביטול
ביטול ביום הטיול - תשלום מלא
דרגת קושי: הליכה במוזיאון. מומלץ להצטייד בכיסא מוזיאון!
מוסף תרבות
חנוכה תשע"ה
מסיבת חנוכה
יום שלישי 16.12.14
19:00 הפרחת כדורים פורחים באצטדיון
20:00 מסיבת חנוכה בחדר האוכל

צוות חנוכה: חן חדוותי, עודד גרנדיר, עידו בן-דור, ענת אלון, מיטל תיבון, רוני גלעד וענתי קצנלנבוגן
טיול חנוכה
בהר חורשן
בהדרכת ראובן כהן
יום שבת 20.12.14
שעת יציאה: 10:00


שעת חזרה משוערת: 14:00יש להביא: ארוחה קלה, מים, כדור משחק ואולר
והעיקר מצב רוח טוב.
טיול מעגלי ומשחקים בסלע ב"גן ירון"
כיבוד קל ושתייה קלה מחכים לכם.
הטיול מתאים לכולם
הרשמה על לוח המודעות בחדר האוכל
מקהלת "שיבולים" שרים אצלנו
יום שלישי 23.12.14
ערב נר שמיני של חנוכהבשעה 20:30
במועדון לחבר
(חלי זוהר שלנו שרה במקהלה)
"צעירים לנצח"
מפגש על כוס קפה ותההרצאות ועוד...
מחפשים מתנדבים שותפים ליצירה.
פניות תתקבלנה בשמחה -
לוועדת תרבות ורווחה.

תמי צמח ואוריין גנדלמן
פתוח לכולם