חיפוש חומר בעלונים: קודמים

Loading

עלון 5 (2014) (5951) ל שבט תשע"ד

לכבוד יום המשפחה
מופע משפחתי מרגש ומיוחד
  
תהילים על הדשא הגדול
שירים ומנגינות על אהבת המקום
עם עלי, ענת וניר אלון

יום שישי 31.1.14
ל' בשבט יום המשפחה
בשעה 21:00
בחדר האוכל
"תהילים על הדשא הגדול"
עלי אלון מספר על המופע המשפחתי המרגש והמיוחד, 
שכולו מוקדש לאהבת המקום // עינת תומר
כיצד נולד המופע?
ליום ההולדת שלי החליטו בני משפחתי לעשות לסבא מחווה ליום המשפחה. והיות ואנחנו משפחה כותבת, מנגנת ושרה, החלטנו לשלב את כל הכישרונות האלה לטובת משהו שאנו מרגישים ורוצים להביע.
 מה פירוש השם "תהילים על הדשא הגדול"?
אנחנו רוצים להגיד בכך שגם לאדם ה"חילוני" יש רגעי "קדושה", או בשפה חילונית "התעלות" אותם ננסה להביע במופע, ואז הוא אומר או שר פרקי תהילים חילוניים. בעניין ה"דשא הגדול" - בכל קיבוץ יש אותם סמלים: הדשא הגדול, הרחבה לפני חדר האוכל, שבכל קיבוץ קוראים לה אחרת בסלנג המקומי, וכמובן חדר האוכל, לב-לבו וסמלו של "היחד" הקיבוצי, שעליו כתב אמנון שמוש: "כשקיבוץ היה קיבוץ היה בכל קיבוץ בית-כנסת. בלי ארון קודש, עם אווירה של אמונה וקדוּשה. התכנסנו בו שלוש פעמים ביום להזין את הגוף ואת הנפש סביב שולחן ערוך. הוא שימש מרכז חברתי, תרבותי, רוחני ופולחני. שירת הרבים עלתה ממנו בכל ערב שבת וחג עד לב השמיים. אם זאת לא הייתה תפילה – אינני יודע תפילה מהי."
מה יהיה במופע?                                                                                                                        המופע מבוסס על טקסטים שונים שנושאם הקשר של האדם למקומו, בשירה ובפרוזה, שאני קורא. למשל (קטע שלא הבאנו מחוסר מקום): קאמי, חתן פרס נובל, מתאר כך את הרגע בו הוא חוזר למולדתו אלג'יר: "אדם שזכה פעם אחת לאהוב אהבה גדולה, ינסה כל ימיו לשוב ולמצוא את להטה ואת אורה" [ומהי אותה אהבה אם לא "ההחתמה" של נוף הילדוּת?] "ירד עליי חסד עליון. נחשולי האושר גאו בי. נדמָה לי ששבתי סוף-סוף אל הנמל. עכשיו הבנתי כי מעולם לא עזב אותי זיכרון השמיים האלה אפילו לרגע." יחד עם זה - והכל מלווה בתמונות קיבוציות - רוב המופע הוא שירים יפים בנגינת החליל המופלאה של ענת ובעיבודים מוסיקאליים יפהפיים של ניר, וגם שיר שבת שניר חיבר. שלושה שירים תשמעו מפיו של הנכד שי בעל קול הקטיפה, שמי שישמע אותו לא יוכל שלא להתרגש. כך ששותפים פה שלושה דורות - ואם לוקחים בחשבון גם את הורינו שייסדו ואהבו את המקום הזה ורוח אהבתם אליו שוֹרה עלינו - משתתפים פה ארבעה דורות...
איזה מסר אתם רוצים להעביר דרך המופע?                                                                                 בימים אלה של ירידת קרנו של הקיבוץ, כשרבים מנבאים את אובדנו, אנחנו יוצאים עם מסר הפוך: אהבה למקום הולדתנו. לאחר שהופעתי באחד הקיבוצים נגשה אלי אישה מהקהל ואמרה: "תודה שהחזרת לי את הגאווה בקיבוץ". לוי בן-אמיתי מדגניה ב', כתב את השורות הנפלאות "שדות שבעמק קידמוני הלילה בריח הזבל ניחוח חציר". ביאליק אמר שלשירתו של בן-אמיתי יש ריח של שָׂדֶה. כשמת ב-1980 כתב עליו עמוס קינן: "אני בא לתבוע את עלבונן של השורות הנהדרות האלה שבּוּישו, נשכחו ונעזבו. ובעצם, איני תובע את עלבונו של השיר המקופח, אלא את עלבונה של ההוויה המקופחת, של המקום שאין לו פֶּה, של השדות הללו שאיש כבר לא שר עליהם". את עלבונה של ההוויה הזאת שהארץ הזאת שכחה וּבָזָה לה גם אנחנו באים לתבוע. הארץ הזאת משירו של אלתרמן, שהוּלבשה "בשׂלמת בטון ומלט" חומריים ורוחניים ונאטמה ל"מרבדי גנים" שפרשנו בזיעת אפינו, שהמילה "אדמה" נעלמה מהזמר שלה. לאה גולדברג עוד "הלכה בשדות השלף ומתקה לה דקירתם", אבל היום מאיר אריאל מזהיר את הילדה לא ללכת בשדות הארץ שהפכה לנדל"ן...  היינו רוצים שה"מסר" הזה יופץ בארץ, בקיבוצים, ויעלה את מפלס האהבה והגאווה שלנו - שהיום מאשימים אותנו שעיקר תכליתנו היא החמדנות של האדמות. נשמח להופיע בכל קיבוץ שיזמין אותנו.                    
 אנחנו רוצים שהדברים ייכנסו ללב והאנשים ייצאו עם אהבה גדולה למקום הולדתם וחייהם. אלה מעין "תהילי עין-שמר" שכל אנשי הקיבוץ צריכים לשיר לעצמם ולסביבתם. זה ה"אני מאמין" שלמסירתו עשינו את כל המופע. אידיאולוגיות באו וחלפו אבל נדמה לי שמכל הדתות והאידיאולוגיות - אהבת האדם למקום הולדתו היא היחידה שלא הכזיבה ואולי גם לא תכזיב, כי אם לאדם יש "דת", מקום קדוש, שֵם, זהות, שייכות, שורשים, "אידיאולוגיה", אמונה, תפילה, אהבה – שמם בשבילי הוא שם המקום הזה. חיינו דומים לאותו סיפור של אנדרסן על "הַנְס בר-המזל", שעבד שבע שנים וקיבל כשכר מטיל זהב, שהחליפו בסוס (כי היה כבד...) ואת הסוס בפרה, בכבשה, באווז וכו' – עד שחזר הביתה בידיים ריקות – אבל עם כל חליפין טיפשיים אמר את המשפט: "איזה בר-מזל אני". אשרֵי מי שילדותו הורישה לו את ההרגשה הזאת, את משפט-המנטרה הזה, כאילו טבלה אותו, כמו אמו של אכילס, בנהר שעטף אותו בשריון-אהבה בלתי חדיר. וכך אני קורא עם דור שלם של בני-קיבוץ שחוו על בשרם את משבר הקיבוץ, שהשכילו לעשות חליפין טיפשיים למהדרין, שידיהם ריקות, שאין להם פנסיה, שאין להם זהב בבנק - אבל יש להם מטמון זהב בלב: "איזה ברי מזל אנו!"


תְּנִי תּוֹדָה נַפְשִׁי עַל הַזְּכוּת 
לִחְיוֹת,                                
 לִהְיוֹת פֹּה צִפּוֹר, פַּרְפָּר,  חָגָב מְנַתֵּר בַעֵשֶׂב,
עָלֶה יָרֹק,
 לִהְיוֹת זִמְזוּם וְצִיוּץ וְהֶמְיָה,
רִשְׁרוּשׁ וּמִלְמוּל, פִּטְפּוּט וּלְחִישָׁה,
מַשָּׁק וְשִׁיקְשׁוּק וְקִרקוּר וְצִרְצוּר,
 גְעִיָּה, פְּעִיָּה, נְעִירָה, צָהֳלָה -גִּרְגּוּרוֹ הַחֲתוּלִי הַזֶּה שֶׁל הָעוֹלָם
 וְאַתְּ פְּתַיָּה שֶׁלִי, רוֹעָה כַּפְרִית
שִׁרְקִי נַפְשִׁי,
 שִׁרְקִי
 וּבְבוֹא הַיוֹם חִזְרִי לִהְיוֹת    דּוּמִיָּה.
שְׁתִיקָה כְּהוֹדָיָה.
 צוּף הַחַיִּים שֶׁאָגַרְתְּ,
 הַמּוֹהַל הַמָּתוֹק,
 יַעֲלֶה בַּגִּבְעוֹלִים וּבַגְּזָעִים
 לִצְבֹּע אֶת הָעוֹלָם בְּיָרֹק.

הנגשה לבעלי צרכים מיוחדים
 המועצה האזורית מנשה, רואה בנושא ההנגשה לבעלי צרכים מיוחדים, נושא בעל  חשיבות רבה. בימים אלו אנו מקימים צוות היגוי לטובת קידום הנושא. צוות ההיגוי ימפה צרכים, יבנה ויפעיל תכנית כלל מועצתית בתחום ההנגשה. בשל חשיבות הנושא, אנו מעוניינים לבנות צוות היגוי הטרוגני ורחב, שיכלול אנשי מקצוע, מתנדבים, ובעלי צרכים מיוחדים, שרוצים ויכולים לתרום מזמנם לטובת קידום נושא חשוב זה. 
 פניות הערות והארות ניתן להעביר למייל :
lilachb@menashe.co.il
בברכה, לילך בנימין, עו"ס קהילתית, המחלקה לשירותים חברתיים, מ.א. מנשה

פותחים שבת
 לפני שבוע דרש אדם זרטל את פרשת "משפטים". פרשה זו, אמר, הינה למעשה הרחבה של עשרת הדברות ומהווה את ספר החוקים הראשון של עם ישראל הנקרא ספר הברית.
ספר הברית הוא גדול ומקיף, אדם בחר לדבר על פרק החגים שבו, המפרט מהם החגים החשובים ביותר וכיצד יש לחגוג אותם: "שלוש רֶגָלִים תחוג לי בשנה: את חג המצות תשמור שבעת ימים... וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה... וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה..." השם של החגים כאן הוא הדֶרֶג המקורי, החקלאי של החג לפני שקיבל גוון דתי: חג המצות (פסח), חג הקציר (שבועות) וחג האסיף (סוכות).
אדם התעכב על המילה "רֶגָלִים". במילה רֶגֶל היו רגילים להשתמש במשמעות של "פעם", וזה מלשון פרשת בלעם והאתון (המופיע בס' במדבר) כתוב שם: "ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלוש רגלים" (רגל = פעם).
ולכן פירשו את הפסוקים בפרשתנו: "שלוש רגלים (פעמים) תחוג לי בשנה..."
בהמשך הציווי כיצד לחגוג כתוב: "שלוש פעמים בשנה יֵרָאֶה כל זכורך אל פני ה" – כלומר לא נצטוו לראות את ה' אלא נצטוו לְהֵרָאוֹת בפני ה'.
בנקודה זו הביא בפנינו אדם את החידוש שהוא מציע:
לפני מספר שנים, במהלך סקר נמצאו חמישה מתחמים גדולים שצורתם כף רגל אנושית. הוא הראה לנו תמונות יפות ומשכנעות (צילומי אוויר) של המתחמים הללו.
אמר שזו הייתה הפתעה מאד גדולה למצוא את הרגליים האלה, וסיפר שבמתחמים ההם ישבו אלפי אנשים והסתכלו על הטקסים. (הזמן הוא מראשית ההתנחלות הישראלית).
נמצאו לטיעון זה סימוכין מאד חזקים בתנ"ך, שהחשוב מביניהם מופיע בישעיהו: "כה אמר ה', השמים כיסאי והארץ הדום רגלי, אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי". כלומר, אני יושב בשמים ומניח את כפות רגלי, שם תבנו לי את בית המקדש. בפעם הראשונה אנו מבינים למה בונים מקדשים במקומות מסוימים. (כי שם מאמינים שהאל הניח את רגליו). וזה מופיע במקומות נוספים בתנ"ך כולל בסופה של הפרשה שלנו כשמשה עולה להר סיני.
זה למעשה פותר לנו את הבעיה של הֲרֶגָלִים בפרשה. היות ולא עמדה קודם לכן לרשותם של הפרשנים הריאליה הזאת של מתחמי הרגליים, הם לא הגיעו למסקנה זו. היום, ניתן לבאר את המושג "רֶגָלִים" במובן חגים. "שלוש רגלים תחוג לי בשנה" לא  3 פעמים, אלא 3 חגים תחוג לי.
אם כן התקבולת בין חג לרֶגֶל הם הגִלְגָלים - מתחמי הכינוס והמשפט שצורת רגל להם, בהם מתכנס העם, וכל מה שקורה בישראל עד ירושלים קורה שם, בגלגלים.
כשעולים לרגל עולים אל הרגל. את החגים חגגו במתחמי הרגליים הללו, והם האתרים הקדומים שאליהם עלה העם.
לסיכום אמר: "מכאן אני מציע שהשם רֶגֶל במובן חג – הוא המובן החשוב של המילה רֶגֶל בפרשת משפטים שבספר שמות".  תודה! לאדם על דבריו רבי העניין ומעוררי ההשראה.

השבוע, עקב הערב "תהילים על הדשא הגדול" לא תתקיים קבלת שבת.                ענה

הודעות ושונות
מזל טוב 
לנילי ואבנר ארבל
 להולדת הנכד
  בנם של כנרת ואיתמר                                     
אח לנופר בת ה-3                 
ברכות לרחל אשבל להולדת הנין     
ולכל המשפחה הרחבה

הודעה ממחסן הבגדים         
לחברים שלום,  
כפי שדווח בעלון המשק האחרון החלטנו שלא להעלות את מחיר הכביסה לחברים, אלא ניתן לכל אחד אפשרות לבחור האם הוא מעוניין בשירותי הגיהוץ. מתאריך 1.2.14 אנחנו מתחילים לגבות כסף עבור הגיהוץ.                                        
מחירון גיהוץ:                           
חולצות ומכנסיים – 2.5 ₪ לפריט                
מצעים + מפות – 1 ₪ לפריט         
ציפית לכרית – 0.5 ₪ לפריט        
בנוסף, שמיכות / שקי שינה ושטיחים יחויבו במשקל כפול.    
איך יתבצע החיוב?                          
זורקים את הכביסה כרגיל וכל חבר ימסור לנו במה הוא מעוניין בשירותיי הגיהוץ. אנחנו נכין רשימה מסודרת ונשתדל לשרת כל אחד על הצד הטוב ביותר!           מקוות שבמשך הזמן עם כל השינויים והמעברים נתייעל              
ונמשיך להפעיל את הענף לשירותכם!                                    
צוות ענף הבגד

יום אופטיקה בעין שמר
יום רביעי, 5.2.14, בין השעות 19:00-16:30 במועדון לחבר
בדיקות ראייה וכל שירותי האופטיקה ע"י אופטומטריסט מוסמך.
מחירים מיוחדים
שירות שוטף בקיבוץ
ניתן לשלם בכרטיס אשראי, צ'ק או מזומן
כולם מוזמנים
הודעה מועדת בריאות
לחברים שלום,
עקב בעיה בחיוב התרופות בחודש דצמבר לא אוכל לזכות עדיין
עבור הרבעון האחרון
בבקשה חכו שיגיעו החיובים ואזכה בפברואר
בברכה קרן משיח
                                
דיון פתוח בנושא שכונת חממה ג'
 חברים שלום,
ביום חמישי, 6.2.14 , בשעה 12:00 יערך דיון פתוח בנושא שכונת חממה ג'            
ברשות לתכנון ובניה.
חברים המעוניינים לשמוע ולהשמיע מוזמנים.
הדיון יתקיים בחדר הישיבות במשרדי הנהלת הקיבוץ.
נשמח לראותכם,
עמי גלעד
מהספרייה
פגישה עם הסופר סייד קשוע
ביום ראשון, 9.2.14 בשעה 20:00 פגישה עם הסופר סייד קשוע בספריה האזורית.                        
כרטיס כניסה 20 ₪.
כל המעוניין-מוזמן

בשבועיים הקרובים יהיו שיבושים בפעילות הספרייה.                               
בבקשה, צלצלו לפני שאתם באים.  
ניתן לפנות אלי בבקשות אישיות בכל זמן
שלומית תומר
    
שולמית אלוני                                                                
בשבוע האחרון נפטרה שולמית אלוני, בגיל 85. אלוני הייתה פוליטיקאית ישראלית המזוהה עם מחנה השמאל, חברת הכנסת ושרה בממשלות ישראל. החלה את פעילותה במפא"י, הקימה את רצ ולאחר מכן הנהיגה את מרצ. כלת פרס ישראל לשנת תש"ס על תרומה מיוחדת למדינה ולחברה. אלוני פעלה שנים רבות בכנסת למען זכויות נשים, פלסטינים והומוסקסואלים ונחשבת למי שהכניסה לראשונה את זכויות האדם והאזרח לספר החוקים. היא הפכה לאחד הגורמים המזוהים ביותר עם השמאל בכנסת. היא יזמה  והעבירה חוקים רבים בכנסת הנוגעים להגנה על מיעוטים שעגנו לראשונה בחוק זכויות האדם. היא נלחמה בכפייה הדתית כשהיא מפגינה נחישות חילונית מצד אחד - וידע רב בעולם היהודי מצד שני. בשנת 1952 נישאה לראובן אלוני, הם עברו להתגורר בכפר שמריהו. לזוג נולדו שלושה ילדים: דרור אלוני, ראש מועצת כפר שמריהו, פרופ' נמרוד אלוני, פרופסור לפילוסופיה של החינוך בסמינר הקיבוצים; ובמאי הקולנוע אודי אלוני. היא התאלמנה לפני 26 שנים. הייתה סבתא לנכדים.

דרושים – מועצה אזורית מנשה

מודעות הדרושים מובאות כאן באופן חלקי, פרטים מלאים ניתן לקבל אצל עידן יגודה.
המשרות מיועדות לגברים ונשים

•          קצין ביקור סדיר ביישובי המועצה
היקף משרה: 50%
תיאור התפקיד: מיפוי כלל התלמידים ביישובים שבאחריותו, מניעת נשירה של תלמידים בישובים שבאחריותו, קשר עם תלמידים הנמצאים בסיכון ועם משפחותיהם.

•          רכז  פרט
היקף משרה: 100%
הגדרת התפקיד: מתן יעוץ פרטני בתחום התעסוקה וקידום תעסוקתי, מתן כלים ומיומנויות לקידום תעסוקתי לפרט, הנחייה או ליווי סדנאות תעסוקתיות, כתובת לגיוס עובדים.

•          עובד סוציאלי קהילתי/ תעסוקתי
היקף משרה: 100%
הגדרת התפקיד: מיפוי ואבחון מצב קהילתי-תעסוקתי באזור, הובלת תהליכים בפיתוח כלכלי-קהילתי, בניית פרויקטים של התערבות קהילתית לתעסוקה והוצאתם לפועל.

•          רכז יזמות
היקף משרה: 50%
הגדרת התפקיד: ליווי ויעוץ פרטני לעסקים בשלבים שונים, בניית תשתיות סטטוטוריות בישובים לתמיכה ביזמים, מיפוי ואבחון בעלי עסקים קטנים ויזמים בישובים השונים.

•          מזכירה – למפעלי גרנות
הגדרות התפקיד: שיווק והפצת מידע של התכנית למשתתפים, ריכוז וביצוע עבודות אדמיניסטרציה ומשרד, אחריות לתחום המנהלה והלוגיסטיקה, כולל עבודה עם ספקים ונותני שירות.
קורות חיים יש לשלוח עד 10.2.14 בשעה 14:00 למייל hagarh@menashe.co.il
דרושה מטפלת
לגן ילדים בכרכור, לתינוקיה ( גילאי 3 חוד' עד שנה + )
בעלת לב רחב , המון אהבה, ניסיון ומוטיבציה למשרה מלאה.                                        
תחילת עבודה מיידית. הגעה באופן עצמאי.
25 שקלים לשעה, תוספת תשלום עבור שעות נוספות והחזר נסיעות
לפרטים - 050-3585595, ניצן גור


מוסף תרבות

הרצאה עם טוביה קורץ

יום חמישי, 6.2.14
בשעה 20:30
במועדון לחבר

מאייר, מצייר ספרי מדע בנושאים ביולוגיה, בוטניקה, זואולוגיה
צייר בולים מהמובילים בארץ בתחומו.
כמו כן, עובד עם הצבא.
הרצאה בליווי מצגת עשירה בדוגמאות רבות של איוריו.
מרצה מבוקש מאוד במכללות ובאוניברסיטאות
אל תחמיצו
מובטחת תוספת של קצפת... (לקפה(

עלון 4 (2014) (5950) כג שבט תשע"ד


מקום לדאגה

בקצה השמיים ובסוף המדבר
יש מקום רחוק מלא פרחי בר
מקום קטן, עלוב ומשוגע
מקום רחוק, מקום לדאגה.

אומרים שם מה שיקרה
וחושבים על כל מה שקרה.
אלוהים שם יושב ורואה
ושומר על כל מה שברא.

אסור לקטוף את פרחי הגן
אסור לקטוף את פרחי הגן
ודואג ודואג נורא.

מילים: יהונתן גפן
לחן: מתי כספי

יש לנו שדרן רדיו משלנו – נועם גרוסמן // עינת תומר
חזרת פתאום: גרתי בבאר שבע במשך 3 שנים ולמדתי תקשורת במסלול רדיו במכללת ספיר. חזרתי לעין שמר לפני כחמישה חודשים, במקרה בדיוק לדירה שעזבתי בשכונת הדרום. אני עובד בחודשיים האחרונים במרכז הבוגר ומחליף את אדווה בראון שיצאה לחופשת לידה.
איך הגעת לשדר ברדיו? תלמידי מסלול רדיו במכללת ספיר מפעילים תחנת רדיו הנקראת "קול הנגב". בתחנה זו שידרתי שתי תכניות. תכנית אחת עסקה בספורט וכללה ראיונות עם כל הפרשנים והשחקנים המוכרים כמו: דיויד בלט, עמרי כספי ואבי מלר, וכן פרשנויות, פינות וסאטירה. התכנית השנייה ששידרתי ואותה אני משדר עד היום, בשינוי קל, נקראת "אכילת ראש". בשתי התכניות הייתי מעורב גם בשיקולי עריכה ותוכן. תחום התקשורת קרוב ללבי, בכל הפורמטים הקיימים. בעבר למשל, פרסמתי דברים שכתבתי באינטרנט וכן בעלון המשק. השנתיים ששידרתי במכללת ספיר "הדליקו" אותי על הרדיו, וזה הדבר שהכי הייתי רוצה לעסוק בו. אין ספק שזה תחום שקשה להתברג אליו. אחת הבעיות היא שאחרי שהייתי בעמדה מתקדמת יחסית בתכניות הרדיו ששדרתי במכללה, כעת אני צריך לחזור אחורה מבחינת העמדה שלי ולהתחיל מתפקיד זוטר.
כיום אני משדר בתחנה "109 fm", זוהי תחנה אשר ניתן להאזין לה רק באינטרנט. היא נמצאת ברחוב פלורנטין בתל אביב וממוקמת בתוך פאב פעיל. זו תחנת רדיו לכל דבר, כזו המכונה בעגה המקצועית "one man station", כלומר תחנה בה אדם אחד יכול לבצע שידור. אני משדר בימי שישי בין השעות 14:00-12:00בהתנדבות, יחד עם חברים שלי מהלימודים. עקב אילוצים שונים יוצא שכמעט כל שבוע אני משדר עם חבר אחר מתוך שלושה. אני מבין אם מישהו תמה על כך שאני משדר בחינם - אני עושה את זה בעיקר כדי לשמור על כשירות מול המיקרופון, וגם כי אני מאוד אוהב את התכנית שיצרנו.
על התכנית "אכילת ראש": "אכילת ראש" היא תכנית המשלבת את חוויות היומיום שלנו יחד עם שיח על נושאים אקטואליים, פוליטיים, ואחרים. בנוסף אנחנו מוסיפים אייטמים משעשעים שקרו במהלך השבוע, וכותבים עליהם בהומור. אחד הדברים המאפיינים את התכנית זו ישירות. אנחנו שומרים על אתיקה עיתונאית, אבל אנחנו לא מתביישים להתבטא בבוטות ובחריפות בשידור, ובאופן עקרוני נותנים דרור ללשון. לדוגמא, באחת התכניות האחרונות דיברנו על אב שהכה מורה ואיחלנו לו כל מיני איחולים לא הכי סטריליים. לצד זה יש לנו מסורת שאנחנו בכל סוף תכנית מקריאים שיר קלאסי כמו שירי אלתרמן, שימבורסקה, אבידן ועוד. אנחנו משלבים גם מוסיקה - בכל תכנית בת שעתיים כאמור,  אנחנו משמיעים ארבעה שירים כל שעה. יוצא שאני בוחר את השירים לרוב, אך זו לא החלטה מערכתית. אני בוחר בעיקר שירים ישראלים ואנחנו משתדלים שכל שיר יהיה קשור לנושא עליו דיברנו לפניו. למשל, באחת התכניות האחרונות דיברנו על כך שג'ון קרי, שר החוץ האמריקאי, הגיע לארץ, ושידרנו אחרי האייטם את השיר "ג'ון בריון" של דורי בן זאב. באחד השבועות האחרונים הייתי קצת חולה ובכל זאת שידרתי, והקדשתי לעצמי את השיר "היא חולה" של דני סנדרסון. אחת הדרכים בהן אני אוהב להשתמש בחלק מהדיונים היא אירוע מחיי הפרטיים אותו אני קושר לנושא השיחה. כך למשל, הפגנה שעשו שלוש בנות מהמרכז הבוגר - לפני מספר שבועות - על כך שבארוחת הבוקר לא הוגשו פנקייקים, התקשרה אצלי להפגנות הבדואים בנגב אשר פרצו בעקבות פרסום דו"ח פרוור שעסק בהסדרת הפזורה הבדואית בדרום, עליו דיברנו באותו שבוע. פעמים אחרות אני סתם משתף את המאזינים בדברים שקרו לי בבית, שיחה משעשעת שניהלתי, או תכנית טלוויזיה שהשפיעה עליי בדרך זו או אחרת.
מנהל התכניות של התחנה הוא בחור בשם שלומי יצחק אשר למד כמוני בספיר, מספר שנים לפני. הרדיו משדר 24 שעות ביממה - בשעות הלילה אלו תכניות מוקלטות ומוזיקה ברצף. השידור החי מתחיל בסביבות הצהריים ונמשך עד חצות לערך. התחנה נמצאת למעשה בהרצה, בעיקר כיוון שכל הנושא של רדיו אינטרנטי הוא חדש באופן כללי ובישראל בפרט, והתחנה עדיין מחפשת את הזהות שלה ואת המודל הכלכלי שיאפשר לה להתקיים באופן מאוזן. אנחנו משדרים גם פרסומות וככל שיש יותר חשיפה לתכנית, התחנה מקבלת יותר כסף עבור הפרסומות המשודרות בה. ב-109fm אין חדשות, ואפשר לראות בכך יתרון עבור המאזינים אשר לא חווים ברייק משמעותי בין תכנית לתכנית. רוב שעות השידור מוקדשות למוסיקה מגוונת, כאשר לכל שעה אופי מוסיקלי ייחודי.
מי המאזינים שלכם?  המאזינים שלנו הם בעיקר חברים שלנו מהלימודים, או כאלו ששמעו עלינו מפה לאוזן דרך הטוויטר או הפייסבוק. הוריי מאזינים קבועים לתכנית - הם אוהבים את התכנית, אם כי לעיתים הם חושבים שאני נחשף בה מדי באופן אישי. רוב התגובות שאנו מקבלים ממאזינים הן שהתכנית מצחיקה - חשוב לנו יחד עם זאת לקבל משוב גם על החלקים היותר רציניים וזה קצת חסר.
כיצד אתה מצליח לשלב בין אקטואליה לפרשנות האישית שלך? אני מנוי לעיתון "הארץ" כבר כמה שנים. בעזרתו ובעזרת המדיה האחרים (בעיקר אינטרנט) אני מקבל את המידע שאני צריך על מנת לגבש דעה. באופן אישי, אני אוהב דווקא לא להעמיק בקריאה ובניתוחים של אחרים, בכדי לאפשר לעצמי דעה אישית לגמרי, אשר מושפעת כמה שפחות מאחרים. בנימה אישית, נדמה לי שאני יכול להעיד על עצמי שפן מסוים בי יוצא רק בתכנית ולא בשום מקום אחר. אנשים שמכירים אותי עשויים להיות מופתעים מהאופן בו אני מדבר בשידור - ישיר מאוד, אפילו בוטה לפעמים. בכל תכנית הנושאים עליהם נדבר נקבעים מראש, וכן סדר האייטמים והזמן המוקצב לכל אחד מהם. על כל נושא בו אנחנו עוסקים אני כותב כמה נקודות אותן חשוב לי להעביר, וכך גם הפרטנר איתו אני משדר. אנחנו לא מקריאים את הטקסט מהנייר אלא מפתחים את הנקודות יחד בצורה של שיחה.
אתה ממליץ לנו להאזין לתכנית? מאוד!!! זו הסיבה שאני מתראיין לעיתון הכי פופולארי בעין שמר. מי שמחפש תכנית אקטואליה שחבריה לא מתיימרים לדבר מנקודת מבט של אמת מוחלטת, אלא כזו של תהיה ומחשבה, ויחד עם זאת לשלב בפנים גם הומור וסיפורי זוטות, ימצא בתכנית שלנו עניין.  כל שצריך לעשות הוא לכתוב בגוגל 109  Fm,להיכנס לאתר וללחוץ על "האזינו עכשיו". אשמח מאוד אם תקשיבו ותגיבו.
שאיפה לעתיד: להחליף את רזי ברקאי. וברצינות - אני מאוד אוהב את מה שאני עושה היום, ולו הייתי יכול להתפרנס מהתכנית שאני משדר היום הייתי מאושר.  הייתי שמח לקחת חלק בהפקות בהן אוכל להשפיע, להיות מעורב בבחירת התכנים וגם כמובן להיות בפרונט ולשדר.
עדכון קצר לגבי המתרחש בחריש נכון להיום // חמי בר אור
בחריש מזה מספר חודשים מתנהלות עבודות פיתוח בקצב גבוה מאוד. העבודות הן עבודות פיתוח תשתיות שמבצע משרד השיכון ובעיקרן פריצת דרכים, חפירת תעלות להנחת תשתיות ביוב, חשמל מים וכו' ופילוס שטחים. בשטח עובדים עשרות בולדוזרים מדי יום, ושטח העיר המאוכלסת כיום גודר כדי למנוע מילדים לשוטט לתוך אתר של עבודות עפר מסיביות. בקיצור, תושבי חריש גרים היום במכלאה קטנה ומגודרת בלב אתר הבניה הגדול בישראל למשך כמה שנים. זה לא פשוט, אך משמח לראות את העיר הזאת תופסת כיוון ותאוצה. הבולדוזרים שחששנו שיעלו על השטח לבנות עיר חרדית שתסלק אותנו מחריש, מכשירים היום את השטח לעיר פלורליסטית ופתוחה לכלל הציבור, ויש תחושה של עשיה חדשה ועתיד ליישוב.
מבחינת האוכלוסייה הצפויה של העיר – עד היום שווקו בחריש במסגרת 2 מכרזים כ-5000 יחידות דיור לעמותות ולקבלנים. כ-3000 יחידות שווקו על ידי קבוצות רכישה שונות, ועוד כ-2000 נמצאות בידיים של קבלנים שונים (דימרי, חנן מור, מגידו, דונה ועוד), שיתחילו את השיווק שלהם לציבור הכללי בשבועות הקרובים. גם העמותות השונות וגם הקבלנים נמצאים כולם לקראת שלבים סופיים של הוצאת היתרים ואני משער שתוך חודשיים פחות או יותר, כבר יהיו קבלנים שיעלו לשטח, בכפוף כמובן להתקדמות בביצוע התשתיות. כבר בימים אלו הקבלנים מניחים קרוונים של מכירות בכניסה לישוב, אשר יתחילו לפעול בשבועות הקרובים.
מבחינה תכנונית – אנחנו ממשיכים לפעול להתאמת התכנון של שלבי ההמשך של העיר לצפי האוכלוסייה החדש של חריש. מוסדות התכנון המשיכו להגיש את אותן התב"עות שתוכננו על פי צרכי האוכלוסייה החרדית. אנחנו ערערנו על כך למועצה הארצית לתכנון ובניה, ובהחלטת ביניים שהתקבלה לפני כשבועיים, המועצה הארצית תומכת בעמדתנו, וביקשה מהועדה המתכננת לבחון את העלאת גובה הבניינים והתאמת תקני החניה בהתאם. זהו צעד ראשון, ויש עוד התאמות רבות שנרצה לבצע, אך בהחלט אפשר להרגיש את הרוח החדשה שנושבת במסדרונות מוסדות התכנון בעניין. באופן כללי, מבחינת האוכלוסייה החרדית, הסוגיה היא כבר לא סוגיה תכנונית. ברגע שהקבלנים התחילו לשווק דירות בישוב במחירים שנעים החל   מ-840 אלף ₪, ועד לפנטהאוז שנמכר לפני מספר שבועות ב-1.3 מיליון, המחירים עוקפים את האוכלוסייה החרדית שרואה בחריש היום יעד לא אטרקטיבי. במהלך השנה הקרובה יצאו      כ-3000 יח"ד נוספות למכרזים, וכמובן שאנחנו רואים את עצמנו כשחקן מוביל שממשיך למתג את חריש כאלטרנטיבה זולה ואטרקטיבית לציבור החילוני והכללי.
מבחינה מוניציפלית – בעקבות בג"ץ שהגשנו, באוקטובר האחרון נגמר המנדט של ש"ס בחריש, ובישוב התקיימו בחירות לראשונה מזה עשור. אנחנו תמכנו במועמד מפתיע, יצחק קשת, חוזר בתשובה וחבר בקהילת ברסלב שמתגוררת בחריש. קשת נבחר, ועל כתפיו מוטלת אחריות גדולה לניהול פרויקט הדיור הגדול ביותר בישראל בשנים הקרובות. זהו אתגר אדיר, ואנחנו נסייע לקשת בכל אשר יידרש כדי להפוך את חריש לעיר מובילה בישראל ולבירת האזור.
בסופו של דבר – חלום חריש הפתוחה והפלורליסטית קורם עור וגידים. יש אתגרים אדירים לפנינו אך סיבות רבות לאופטימיות. נשמח להיעזר בכל אחד שירצה לתרום מניסיונו ומזמנו לטובת העניין. תודה לכל מי שסייע עד היום ולכל מי שממשיך להתעניין ולהיות מעורב בעתיד חריש והאזור כולו. אתם מוזמנים לעלות לחריש, לראות את העבודות הנעשות בשטח ולהתרשם מהדברים ממקור ראשון. אתם מוזמנים לפנות אלי בכל שאלה ומידע נוסף שמעניין אתכם. אנחנו ממשיכים להיות עם היד על הדופק, ונמשיך לעדכן.  
הודעות ושונות

מזל טוב
להני ודודי ברכה
להולדת הנכד,
בנם של יהודה ודנה
אח לדוד ואסתי
שנולד בט"ו בשבט בבוסטון
ברכות לקלרה ויהודה להולדת הנין

מזל טוב
לתמר ואורי ארסטר
להולדת הנכד – גיא
בנם של אורית וערן,
אח לאיתי בן ה-7 ועלמה בת ה-4
ברכות לכל המשפחה


ברכות
לנועם בורלס
שסיימה טירונות בהצטיינות.
הצלחה בהמשך הדרך,
ממשפחתך האוהבת וועדת קשר


תהילים על הדשא הגדול
שירים ומנגינות על אהבת המקום
עם עלי, ענת וניר אלון
יום שישי 31.1.14 , ל' בשבט יום המשפחה
בשעה 21:00 בחדר האוכל
לרגל יום המשפחה
באווירה משפחתית

מחפשים אדם נמרץ לליווי הקמת השכונה החדשה לנקלטים

תפקיד:                                                                                                                                  * ניהול מו"מ מול היזם / החברה הבונה                                                                                              * ליווי פרוייקט הבניה                                                                                                            * חברות ב"מנהלת השכונה" (גוף שמרכז את כל הצדדים המעורבים בפרויקט)
הכשרה / תכונות:                                                                                                                         * כושר ניהול משא ומתן עסקי                                                                                                                * יכולת לשיתוף פעולה                                                                                                                          * מרץ ויוזמה
היקף: יום בשבוע                                                     ניתן לפנות לעידן יגודה עד תאריך 4.2.14
הודעה מהמרפאה
ד"ר נגב ייצא למילואים בין התאריכים  30.1.14-26.1.14
רופאה מחליפה תהיה ביום שלישי 28.1.14 בין השעות 12:00-8:00
בברכה, צוות המרפאה
עדכון פנסיית עין-שמר
חברים שלום,
כבכול שנה אנו מעדכנים את סכום פנסיית עין-שמר בהתאם לעליית המדד. עליית המדד בשנת 2013 הייתה כ-1.8%, ובהתאם תעלה פנסיית הבסיס של הקיבוץ לסכום של 3,310 ₪.
בברכה, עמי גלעד
פותחים שבת
השבוע בקבלת השבת: שירים על בעלי חיים, על פרשת "משפטים"
אדם זרטל

צמצום שטח מחסן הריהוט
בשבוע הבא יצומצם שטח מחסן הריהוט
ונזיז את הרהיטים. לכן, אם יש בקשות מיוחדות,                                                                         ניתן ליצור קשר בימים הקרובים עם דנה שחר
דרושה מטפלת
לגן ילדים בכרכור, לתינוקיה ( גילאי 3 חוד' עד שנה + )
בעלת לב רחב , המון אהבה, ניסיון ומוטיבציה
למשרה מלאה. תחילת עבודה מיידית. הגעה באופן עצמאי .
לפרטים - 050-3585595

חלוקת עיתונים
לא אוכל לחלק עיתונים לבתים עד להודעה חדשה, עקב מחלה. העיתונים יחולקו לתאי הדואר.
סליחה, מיכה שורץ
רשמים אישיים מהופעת מקהלת הקיבוץ הארצי // עינת תומר
ביום שישי שעבר הופיעה מקהלת הקיבוץ הארצי, בניצוחו של יובל בן-עוזר (יליד גן שמואל)  בעין שמר. המקהלה מנתה כ-45 חברים וחברות, מספר כמעט זהה של נשים וגברים.                                                           היה מקסים ומרגש לראות בין עשרות חברי המקהלה שלושה משלנו: קובי גרוסמן, אילן לוטן ויואל גרוסברג. חברי המקהלה היו לבושים בהידור רב, הגברים בחולצה לבנה ועניבה בצבע תכלת והנשים בחולצה כחולה חגיגית. הלבוש האחיד והמהודר תרם לאווירה החגיגית של הערב. ההופעה נפתחה בפיוט היהודי "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" שהושר סמוך לקהל ונתן תחושה של ערב שבת, תחושה של "יחד". עם העלייה לבמה הם שרו את "שיר עם נקי" או בשמו המוכר יותר "שביל באמצע שביל בצד", שכתב אהוד מנור והלחין מתי כספי. בהמשך הם שרו שירים יפים ומרגשים במגוון שפות: סלובקית, הונגרית ולטינית. השירה הייתה נעימה ומרגשת גם כשמילות השיר לא היו מוכרות. הערב הסתיים בשיר הישראלי "שלג על עירי" שכתבה והלחינה נעמי שמר. היה מקסים לשמוע את הרמוניית הקולות של חבריי המקהלה שלוותה בנגינת פסנתר נעימה. בקרב הקהל הייתה הקשבה וריכוז ולפי החיוכים היה נראה לאורך כל המופע שחברי המקהלה  נרגשים ונהנים להופיע לפנינו
תודה לחברי וחברות המקהלה שבאו מכל קצוות הארץ להופיע בעין שמר,                              תודה למועצה האזורית "מנשה" שאפשרה ערב מקסים זה,                                                     ולתמי צמח שארגנה הכל בצורה טובה ומקצועית.

ט"ו בשבט –טיול בטבע // עידית עזר
השנה זכינו במזג אוויר נפלא בחג ט"ו בשבט. השמיים היו נקיים מעננים והשמש חיממה את האוויר בטמפרטורה הרצויה. אומנם בט"ו בשבט נוטעים עצים אך כמיטב המסורת הקיבוצית יצאנו לטיול בטבע. בשעה 9:00 יצאנו לדרך בשני אוטובוסים מלאים עד אפס מקום (ילדים ישבו על הוריהם), להרי אום אל קוטף. לשם מגיעים רוכבי האופניים בטיולי השטח שלהם ומסמנים לנו שבילים נוחים להליכה. בקצה הכפר ירדנו מהאוטובוסים, העמסנו את תיקנו על כתפינו והתחלנו לצעוד במעלה השביל לכיוון מגדל התצפית של אנשי קק"ל- כפי שסיפרו לנו. מגדל זה משמש בימי הקיץ החמים כתצפית להתראות מפני שריפות. קבוצות קבוצות עלינו לראש המגדל והתפעלנו מהנוף באזורינו שנפרס לפנינו, משם המשכנו לצעוד אחרי המדריכים- נוה תומר וניר אלון, אל תוך יער האורנים והאלונים כאשר מדי פעם זכינו לראות מספר רקפות שהחלו לפרוח.  לאחר זמן מה של הליכה הגענו לשטח פתוח, שם חיכה לנו שולחן ערוך בפירות החג וקפה משובח שעוצב בטוב טעם על ידי תמי צמח. בזמן המנוחה זכינו לשמוע סיפור מפי עלי אלון וכמובן בדיחה מאבנר ארבל. משנחנו מספיק, יצאנו שוב לדרך לכיוון מחצבת ורד (שם חיכו לנו האוטובוסים), טור ארוך של אנשים וילדים צעד לו בין העצים עד שנתגלתה המחצבה. וכולנו עלינו על האוטובוסים חזרה הביתה מאוד מרוצים.                                                                         5  דקות מהבית ישנם מקומות מדהימים, ובזכות צוות הטיול שהוכן והודרך על ידי נוה תומר, ניר אלון ובניצוחה של תמי צמח, הייתה לנו חוויה נהדרת באווירה מצוינת.                                 המון תודה ומחכים לטיול הבא.             עידית בשם משפחת עזר המטיילת
                   החוזה החדש עם הוט                                         בהמשך לחוזה החדש עם הוט אסביר בפשטות, כל מי שמרוויח (כלומר משלם פחות ורואה יותר) אעביר אוטומטית להסדר החדש. כל מי שמפסיד כסף (צריך לשלם יותר) אשאיר בהסדר הקודם, אלא אם ביקשו אחרת. ההסדר יתחיל בתחילת פברואר. מי שנשאר בהסכם הקודם, יחויב בתקציב ב 65.5 ₪ + מע"מ ובכרטיס האשראי מה שירד לו לפניכן. מי שעובר להסכם החדש יחויב בתקציב בסכום של 99 ₪ + מע"מ והיתר בכרטיס האשראי (וי או די וערוצים שלא בחבילות). עדיין חסרים 7 חברים כדי שנוכל לראות את חבילת הספורט 1 + 2 בחצי מחיר.                  לשאלות נוספות ניתן לפנות אלי, יגאל כץ
דרושים זמרות וזמרים                                               חבורת הזמר הייצוגית של המועצה האזורית מנשה "צלילי מנשה" מציינת עשר שנים לפעילותה, יוצאת השנה בתכנית חדשה ופותחת את שורותיה לקבלת זמרות וזמרים חדשים.   המעוניינים להצטרף לחבורה מוזמנים ליצור קשר עם רחל הרשקוביץ 054-4275663             או במחלקת התרבות של המועצה 04-6177311                                       החזרות מתקיימות בימי שני בשעה 20:30 בבניין המועצה                              חבורת "צלילי מנשה" והמנצח עדי רון                                          
                                                                                  
חלום וסליחה
מאת: גלי תומר (תלמיד כיתה ה')
אולי רק היום, אולי רק מחר,                                                                                                     אני מרגיש כאילו אני בשיר שלא נגמר.
פזמון: זה רק היום ומחר,                                                                                                                בשיר שלא נגמר,                                                                                                                          יש טעויות וגם אכזבות,                                                                                                                                אך תמיד יש פתרונות.
אני חושב מה עשיתי אתמול,                                                                                                      מה אעשה מחר,                                                                                                                       בכלל היום אני מרגיש מוזר.                                                                                                        במה לשפר או במה לשנות,                                                                                                         היכן עשיתי מעשה טוב                                                                                                                  והיכן יכולתי לטעות.
פזמון: זה רק היום ומחר... 
           

                                                                      
האלון // רפי שפירא, 1980
מבעד לעפאיו של אלוננו הזקן מנשבות תמיד רוחות חדשות. כמו מי הנהר, לעולם לא תישוב אותה רוח, לעולם היא לא תיסוב. והרוחות ההן, שבעות ימים כבדות שנים כאלוננו, מבקשות להן מנוחה ממסען האין סופי, ננסה אנחנו לגעת במעט המעיד על המרובה, מקורותיו של האלון, ממה שראו עיניו ושמעו אזניו. עוד מחלץ אלוננו את נפשו מאימת הכורת הטורקי וכבר התכנפו בצילו ראשוני השומר, קבוצת אחדות, קבוצת ברנר של שועלי שלנו וקיבוץ עין שמר. אי-אז עוד נמצא אל מחוץ לחומות, מרטיט נחיריו מאבק המוץ בגורן ומזיעת הפרדות המושכות במורג. בדיו המאובקים היטהרו עם גשם היורה ועמדו בירקותם עד בוא השלכת. בחורף, בימי חסד של שמש, על ספסלי האבנים שלרגליו היו ישובים ילדי הגן עם מטפלת זו או אחרת, מגוידת זרועות המקלפות בחריצות תפוז ריחני הנפלח ומחולק לפיות הגוזלים, והסיפור שמסופר אגב כך, לקוח מאגדות האחים גרים או מהרפתקאות ילדי יבשות רחוקות. בערב אין כגזעו של האלון לטשטש צלליות אוהבים, נוצר צפונות ליבם ומילמולם. נוקפים הזמנים ונאהבי הקיבוץ מפנים את הזירה לפרים והרבים. ממש ממזרח, בצל האלון הקטן, גודרה הפרייה והביאה קץ לרומנטיקה של אז. לא לזמן רב כי הנה נבנתה שכונת שפירא, ובצילו של האלון דרים בכפיפה מיטב סופרינו ואנשי ההגות. מן הדרת כבוד וכבדות סבר נפלה על אלוננו, רודניק ואוכמני, זילברטל וביניהם אנשי עמל ואוהבי ספר כסקיבלסקי, אבל, בן אשר, גורפינקל ושותפיהם. יותר מאוחר גם שמרי ושנפלד, כולם שמות שרק לשומעם וכבר צמרת הגבוה בעצים מאליה רוכנת. עיתים כבד היה הנטל, היכן המשובה, היכן הריגושים? מדוע ניפלה גורלו מזה של אחיו הפיקוס הקדוש – גם כן קדוש- הנותן את חסותו לפחון המקלחת המשותפת, ללהגיה העממיים, לחזיונותיה המרשימים? בשנות החמישים הועידו אותו למרכז שמחות ואירועים ואז לראשונה התוודע אל היידיש, לא זו המאוחרת יותר של שמרי אלא זאת של מלכה מוסין וחבריה במופע מן השטייטל בחתונתם של חופי וניצה, עוזי ודינה.
"הסתכלו על הכלה, צחורה כשלג                                      אצילה וענוגה כמו בת המלך                                            הוי ווי שיין הוי ווי שיין                                                   היא מלאה הדר וחן                                                        מי ייתן בתי גם כן                                                       בקרוב כבר תתחתן..."
קבוצת ערבה עם חנן מחנכם, הועידה את האלון כבמת תיאטרון, "שוכני האלון כולם". שוקי סיטנר בתפקידו הבלתי נשכח כסנאי. אחריהם באו עוד ועוד. וכיום, מה נותר מן האלון? למרות שכבר באו אליו ימות המשיח – נורית ורובי, הדשא מסביבו כמעט קמל, הקיבוץ בהמוניו, בכח הגרוויטציה גלש למטה ואלוננו נחזה על ידי מרביתנו רק כשזורקים כביסה מלוכלכת או הולכים למספרה ולמחסן הבגדים. אך זכות אחת עדיין שמורה לו: יחד עם דקלי החצר ושדרת הפיקוסים המזוקנים, הוא המקדם את פני השבים הביתה. האלון, כמוהו כחיק האם שתמיד תמיד שמחים לשוב אליו.

יוסי בן מיור מספר על מפגשיו האחרונים עם עזריה אלון // עינת תומר

עזריה אלון נפטר השבוע  בגיל 95. עזריה אלון, זוכה פרס ישראל, מאבות שמירת הטבע בישראל ומאנשי הטבע המרכזיים בתולדות המדינה, היה ממייסדי ומקימי החברה להגנת הטבע, עבד כמורה דרך ומדריך ידיעת הארץ לאורך שנים רבות, הגיש במשך 55 שנים תכנית רדיו בשם "נוף ארצנו" בקול ישראל, חיבר עשרות ספרים בנושאי טבע וידיעת הארץ, בהם גם ספרי ילדים, המקרבים את הקוראים הצעירים לטבע ולשמירתו.                                                  עזריה היה נשוי לרות, לזוג ארבעה ילדים, נכדים ונינים.
"עזריה אלון הצטיין במלחמות הגדולות שלו על נכסים לאומיים, שמירה על משאבי הטבע, על כבישים חשובים, הקמת החברה להגנת הטבע, כשבוועדות הכנסת ידעו שעזריה אלון מגיע, זה היה בד"כ ניצחון שלו. הוא היה בן אדם ללא פשרות. באחת הפעמים הייתי נוכח בוועדת הפנים של הכנסת שהיה בה דיון על צייד ופיקוח בשמורות. כשעזריה דיבר, הייתה דממה, כולם הקשיבו לו.                                                                                                                                                               הניצחון הגדול שלו היה בקמפיין לא לקטוף פרחי בר. הוא הכניס את הנושא למודעות, הוא הקים את בתי הספר שדה. אני פגשתי אותו בהרבה מפגשים בחברה להגנת הטבע, במערכת עיתון "פשוש" ובבית ספר שדה במעגן מיכאל. אני מאוד ממליץ לקרוא את הביוגרפיה שלו ובעיקר את הסיפורים על ראשית הטיולים בנגב. בזמנו, אלו שרצו לטייל בנגב הגיעו עם משאית עד ערד ומשם הלכו ברגל שבועיים-שלושה את כל המדבר. עזריה זכה פעמיים בפרס ישראל, אחד מהם על הקמת החברה להגנת הטבע. הוא היה חבר קיבוץ, ממקימי בית השיטה. הוא היה העורך הראשי של 12 הכרכים של האנציקלופדיה "החי והצומח של ארץ ישראל" שהתחילו לצאת בשנת 1982 ועד היום הם מהווים אבן דרך בספרות החי והצומח של ארץ ישראל.
לפני כשנה במסגרת חוג טיולים וציפורים שאני מדריך במועצה, נסענו במיוחד לקיבוץ בית השיטה, אספנו את עזריה עם האוטובוס מביתו ועלינו לתל אבנים גדול מעל בית השיטה. צפינו על העמק ושעה וחצי הוא עמד וסיפר לנו בהתלהבות אדירה על ראשית ההתיישבות בעמק ועל הגלבוע. הוא התייחס גם לספר הביוגרפיה שלו שיצא אז "עזריה אלון טבע ואדם", והמלצתי למשתתפי החוג לבוא עם הספר ולקבל ממנו חתימה.
לפני חצי שנה עזריה אלון טלפן אלי ואמר לי "יוסי תעזור לי להכין כתבת רדיו על עין שמר". קבעתי לו פגישה עם רן חדוותי ועם צוות החממה. שבוע לאחר השיחה הוא הגיע עם אשתו ועם נהג. הוא "שיגע" את רן חצי שבת. חודשיים לאחר מכן הוא הודיע לי שהכתבה תשודר בשבת. התכנון היה לעשות שלוש כתבות רדיו על עין שמר. איני יודע אם הן שודרו או לא".




תמונות מהארכיון                                                                                  עץ השקמה כשתיל קטן וביקורו של אריאל שרון, 1980
הביא מארכיון הקיבוץ: אמיר תומר

















א. לפני שאדמת השרון גידלה נדל"ן, היו כאן יערות בר. שם העץ העיקרי ביערות היה:
ב. צמחים ובעלי חיים שאינם גידולי תרבות הם ...                    
ג. "החדלתי את תירושי המשמח אלוהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים?"                                                            
ד. מזלו של חודש שבט                                                          
ה. גדל גם בבר וגם בגנים, משמש לבשמים בשבת ומשתתף בארבעת המינים
ו. פרח יפה וריחני, באנגלית שמו "רוז"                                    
ז. שמו בעברית "אזוב", והוא צמח תבלין                                
ח. בו צומחים עצים ושיחים סבוכים                                        
ט. חורשת אלוני תבור ענקיים בצפון עמק החולה                     
י. מושבה בצפון, שם לראשונה (בשנת 1885) ניטעו בט"ו בשבט מאות נטעים
כ. אריה צעיר
ל. את המעשר הראשון מן הפירות נתנו להם
                           
מ. הדוד בשיר השירים מדמה את הרעיה למקור מים חתום    
נ. מנהג מרכזי בט"ו בשבט שהחלו בו רק למן ההתיישבות הציונית
ס. עץ נוי שאינו מניב פירות מאכל                                          
ע. החלק הירוק של העץ - כלל העלים                                    
פ. המקובלים בצפת, שהנהיגו את סדר ט"ו בשבט, קראו לו בשמו של אחד מארבעת המינים
צ. מתוק וקוצני - סמל לילידי הארץ                                         
ק. היא נוטעת עצים, פורצת דרכי נוף  ומשפרת את נופי הארץ  
ר. כך נקרא ט"ו בשבט במשנה                                         
ש. הוא (או היא) פורח או פורחת בט"ו בשבט                                
ת. הוא ה'דבש' שבשבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל