במקום הזה
מילים: אסי דיין
לחן: נפתלי אלטר
ביצע את השיר דני ליטני, מתוך סרטו של אסי דיין "החיים על פי אגפא"
הלכתי והלכתי
ולאן שלא הגעתי
לא באתי
לא באתי
ואני נשאר במקום הזה
עם הבלוק והפסנתר והקפה
כולם עוברים פה במקרה
כמו סיפור קצר או מונולוג במחזה
ושקט ברעש הזה
וכולם על הקצה
מחכים שמשהו יקרה
בזמן ההולך וכלה
ביופי בין הבלוק והקפה
ואיך שלא יהיה
ואיך שלא יהיה
לא...
לא יהיה
הלכתי והלכתי
ולאן שלא הגעתי
לא באתי
לא באתי
לזכרו של אסי דיין ז"ל, אחד היוצרים החשובים בתרבות הישראלית
מהנעשה בוועדת קליטה
לחברים שלום,
ברצוננו לדווח על הנעשה בתחום הקליטה בעין שמר.
בחודשיים האחרונים עסקנו בקידום קליטה של מספר משפחות לפרויקט הבניה החדשה בשכונת חממה ג'.
הבנייה תהיה מרוכזת. ייבחר אדריכל שיתכנן את כל הבתים, הפנייה למנהל תתבצע על ידי הקיבוץ, לאחר שייסגר התכנון המלא של הבתים, וניהול הבניה ייעשה במרוכז ע"י רכז הבניה של הקיבוץ.
מימון הבתים ייעשה במלואו על ידי המשתכנים.
תהליך הבחירה של המשפחות:
מתוך תקנון קליטה:
במידה ומספר הנרשמים גדול ממספר הנקלטים הפוטנציאלים במתחם לקליטה, תינתן עדיפות בקליטה בהתאם לסדר המפורט להלן:
1. "בן קיבוץ ראשון" - בן קיבוץ שאף אחד מאחיו אינו חבר קיבוץ.
2. "בן קיבוץ שני"– בן קיבוץ, שאינו בן קיבוץ ראשון; וכן "נכד ראשון של חבר קיבוץ" - נכד של חבר קיבוץ, שאף אחד מבניו או נכדיו אינו חבר קיבוץ.
3. "נכד שני של חבר קיבוץ" – נכד של חבר קיבוץ, שאינו נכד ראשון; וכן בן להורים שנפטרו לפני המועד הקובע בעודם חברי קיבוץ.
4. מי שאינו עונה על אחת ההגדרות המפורטות בסעיפים 6.4.1 – 6.4.3
בין בעלי עדיפות מאותה קטגוריה תיערך הגרלה בפיקוח עו"ד או רו"ח. ועדת קליטה תערוך רשימה של נרשמים על פי סדר יורד, בהתאם לתוצאות ההגרלה (להלן: "הרשימה").
בניית שכונת "חממה ג'" מאפשרת לנו לקלוט 3 משפחות חדשות. 13 משפחות פנו לקליטה, מתוכן 9 שייכות לקטגוריה הראשונה. מתוך משפחות אלה 7 משפחות שילמו את דמי הקליטה ומשתתפות בהגרלה.
כעת אנו עומדים לפני הגרלה שתקבע מי מבין שבע המשפחות ממשיכה בתהליך.
על פי התקנון יש לקבוע נוהל להגרלה. הנוהל שקבענו להגרלה זו הוא:
1. תאריך ההגרלה יפורסם למשפחות שבוע מראש.
2. ההגרלה תתקיים במשרדי הקיבוץ, בנוכחות רואה חשבון.
3. כל אחת מהמשפחות המשתתפות תשלח נציג אשר יבצע את ההגרלה בשמה.
4. פתקים ובהם מספרים מ- 1-7 יוכנסו לכלי סגור.
5. נציגי המשפחות ייגשו בתורם (סדר ההגרלה יקבע על פי האלפבית של שמות המשפחה) ויגרילו פתק עם מספר.
6. כל נציג יחתום על הפתק שהוציא.
7. חמש המשפחות שיעלו ראשונות בגורל ימשיכו בתהליך הקליטה, כאשר שתי המשפחות שעלו בגורל במקום 4-5 הן על תקן ממתינות.
8. הרשימה המלאה לפי הסדר תפורסם על לוח המודעות של עין שמר.
ההגרלה תתקיים ביום ראשון הקרוב (11.5.14) במשרדי המזכירות.
ובינתיים, אנו מקדמים את התהליכים לקראת הקמת השכונה החדשה:
• תכניות הבנייה הוגשו למועצה לקראת תהליך היתרים של רשות מקרקעי ישראל – מהלך בעל חשיבות רבה, שאנו מחכים לו מאד.
• הנהלת מש"א מקדמת הקמת "צוות קבלה" שיטפל בקבלת פניות הנקלטים ובליווי תהליך המיון והקליטה. צוות זה יעבור הכשרה מתאימה על ידי תמי ענבר, אשר תעמוד בראש הצוות ותעביר את ההכשרה המתאימה. בשיחת קיבוץ הבאה יוצג הצוות לאישור.
• משרד היועציםBDO הוא המשרד אשר נבחר לביצוע בדיקת ההיתכנות הכלכלית של הנקלטים החדשים (כולל בני זוג של חברי קיבוץ קיימים) ואילו בנושא המשכנתא אנו נעבוד עם משרד יועצים טנא שיעזרו לנו במשא ומתן עם הבנקים למטרת השגת ההלוואה הטובה ביותר וייעצו לנקלטים.
• אנו עדיין בתהליך בחינת הסכם ההתקשרות שלנו עם החברה הבונה, על מנת לנסות ולהוזיל מחירים.
נשמח לשמור על קשר
להשתמע בקרוב,
בשם ועדת קליטה עין שמר, ניבה גולן ומרב הדר-פרומר
אצלנו בחצר
שיחה עם אורית גורש, מנהלת הגנים "אצלנו בחצר" שבקיבוץ עין שמר // עינת תומר
רציתי להכיר מגוף ראשון את אורית גורש, מנהלת קבוצת הגנים "אצלנו בחצר" שבקיבוץ עין שמר. הגנים שמספקים בית חם לילדי כרכור ופרדס חנה. אז ישבנו לשיחה מרתקת אחת על אחת במהלכה למדתי כמה דברים חדשים אודות חינוך ילדים ועיצוב אישיות הילד ויכולותיו וכעת – תורכם.
אורית, ספרי קצת על עצמך:
גדלתי בפרדס חנה והתחלתי את דרכי כגננת כשלמדתי בסמינר לוינסקי. לאחר מכן עבדתי רוב השנים כגננת שכירה וכיום אני יכולה להתגאות ב- 20 שנות גננות וניסיון רב שצברתי ושאני לוקחת עמי גם לעבודתי הנוכחית כמנהלת הגנים "אצלנו בחצר". אני בת 45, נשואה לרענן, עובד חברת חשמל ואמא לשלושה ילדים: אלמוג בת 20, תומר בן 16 ואיתי בן 11.
כיצד התחלת את דרכך בעין שמר? הגעתי לעין שמר במאי 2008 ועבדתי כגננת אצל גב' אירנה, שהעסיקה אותי כגננת שכירה בגן בפרדס חנה. אירנה שמעה שגני הילדים של "גן-עדן" נסגרים והיא חשבה לנכון להקים כאן גן ילדים חדש. כשאירנה הגיעה לעין שמר היא הציעה לי להצטרף אליה ומשם הכל קרה כ"כ מהר - מצאנו את עצמנו מתחילות פרק חדש בחיים, שיפצנו את המבנה ויצאנו לדרך חדשה ומאתגרת. המון דברים השתנו מאז.
ההתחלה הייתה קשה... השנה הראשונה הייתה מאוד קשה, עוד לא הכירו אותנו. עם הזמן, מסיבות אישיות, אירנה החליטה לפרוש, החלטנו לפרק את השותפות ולתת הזדמנות לגן להמשיך ולפעול במתכונת הנכונה עבורו.
ואז החל הגן לצבור תאוצה. אחי, שבמקצועו מכין תכניות עסקיות לעסקים בארה"ב, הגיע ועבד איתי שנה שלמה, סייע לי באופן מתוכנן להפוך את המקום למה שהוא היום. בזכותו, השנה השנייה הייתה כבר מוצלחת והגן התמלא לחלוטין.
למעשה, עד שנה שעברה הגן היה מלא עד אפס מקום בילדים והורים מרוצים. ולא בכדי, שכן הגן שלנו מציע צוות מחנכים אוהב ומוכשר המספק לילדים את כל מה שהם זקוקים לו ברמה הגופנית, המנטלית, החינוכית ומאפשר להם להתפתח בהתאם לגילם ולצרכיהם האינדיווידואליים.
"חוק חינוך חינם לילדים מגיל 3 פוגע בגנים הפרטיים" בשנת 2012 נחקק חוק חינוך חינם מגיל 3 ופגע בנו באופן משמעותי. ישנה ירידה מורגשת בהרשמה לגן. סה"כ בגננו כיום 39 ילדים לעומת 50 שהיו לפני יישום החוק. בעבר היו לי רשימות המתנה, החוק החדש גדע ענף מאוד חשוב בחינוך איכותי ומותאם אישית לילדים. כדי לתקן את המצב אני מנסה לשווק את הגן ולהפיץ את יתרונותיו על פני גני מועצה בפלטפורמות שונות. חשוב מאוד שההורים ידעו מה ההבדל בין חינוך ממלכתי לבין מגוון האפשרויות שחינוך פרטי יכול לפתוח בפני הקטנטנים, בגיל כה צעיר המכתיב, למעשה, את היכולת של הילדים לרכוש ולהשתמש בכלים וכישורים במשך החיים שלהם, כבוגרים.
רואים שהנושא קרוב מאד ללבך - ספרי לי על הגנים שלך. איך הם מביאים זאת לידי ביטוי? יש ב-'אצלנו בחצר' 3 קבוצות גיל: תינוקייה לגילאי 3 חודשים עד שנה וחצי, גן קטנטנים לגילאי שנה וחצי עד 3 וגן בוגרים המיועד לגילאי 3-4. הגנים שלנו מאפשרים לילדים לחוות את השנים החשובות ביותר בהתפתחות הפיזית, המנטלית ובעיצוב האישיות שלהם לצד צוות חינוכי שנבחר בקפידה, השם דגש ראשית כל על חום ואהבה כמו גם על חינוך לפי צרכי הילד בכל רמה ושלב.
אנו משקיעים רבות כדי לספק לילדים מעבר לחינוך הסטנדרטי גם ערך מוסף במגוון אמצעים כגון: שיתוף ההורים וארגון פעילויות יחדיו שמאפשרים להם זמן איכות יחד, מפגשי גילאים המאפשרים לילדים לפתח סובלנות, כישורים חברתיים ואמפתיה, ועוד דרכים חשובות שנדמה כי נזנחו לאורך השנים בחינוך הממלכתי.
אני דוגלת בחינוך הקיבוצי, גם ילדיי הפרטיים התחנכו בקיבוצים משמרות ושדות ים. אני באמת מאמינה בחינוך החופשי, בקרבה לטבע - ולכן אנו מקפידים לנצל את המרחבים שניתנו לנו לטיולים בחיק הטבע, לארוחות פעם בשבוע מחוץ לגן, להכרת הסביבה שלנו ומושגים בסיסיים כגון צבעים, צורות, מרקמים ועוד תוך היעזרות בטבע ובבעלי חיים. כל אלו מאפשרים לילדי הגן בכל רמות הגיל למידה חווייתית ואיכותית יותר. וחשוב לא פחות מכך, אנו מצליחים להקנות מסגרת והרגלים בריאים, באווירה של חופש, ברוגע ובשלווה שמלווים אותנו בקיבוץ. ואלו נכסים שלוקחים אותם לכל החיים.
הגן שלנו דוגל בשקיפות כמו גם בשיתוף ולכן, יש לנו קבוצה סגורה בפייסבוק, אני מעלה תמונות ומשתפת את ההורים בנעשה בגן, כך שהם תמיד יודעים מה ילדיהם עושים בגן וגם יכולים לפנות אלי בכל עת ואני יחד עם הצוות הנפלא, תמיד כאן לאוזן קשבת ולסיוע.
יש לנו שני חוגים לילדים: חוג תנועה וחוג בע"ח. אנו משלבות בחצר הגן בין משחקים קנויים מפלסטיק לבין גרוטאות, יש אצלנו בגן פתיחות מלאה. לדוגמא: מתחנך אצלנו ילד שגדל במשפחה עם שתי אימהות וילד אחר שגדל במשפחה עם שני אבות, לכן גם בקבלות שבת אצלנו יש לעיתים 2 אימהות של שבת או 2 אבות של שבת ולעיתים אמא ואבא. בפינת הבובות בגן יש לנו גם בובות כהות עור. חשוב לי לתת מקום לשונות שלנו. הגן מטופח ומסודר, יש לנו חדר ג'ימבורי בתוך הגן, לשימוש והנאת הילדים. למעשה, הכל הוא למען הילדים והתפתחותם.
אני מבינה שהקשר עם עין שמר מהותי בפעילות של הגנים. כמובן. ברמה הלוגיסטית, את רוב השירותים אני מקבלת בעין שמר: קניות בכלבו, אוכל מחדר האוכל, אני גם משכירה את המועדון לחבר, מרכז צעיר ופארק הרכבת עבור מסיבות הגן. אך יש גם חיבור ברמה הערכית.
בטיולים שלנו אנו מבקרים קבוע בפינת חי במבואות עירון, ברעות ב-'אחלה חי', בחממה, ברפת, באורווה, בגן יוסי ובחורשה. היינו מטיילים גם הרבה לחלבייה של גלי יגודה. אני בקשר עם עידית עזר, שמייעצת לי לפעמים. חשוב לי הקשר עם הקיבוץ. היום אני מרגישה יותר בקשר עם הקיבוץ, ולמרות זאת, הייתי רוצה אפילו קשר הדוק יותר עם הקהילה. הייתי שמחה לעשות פעילות משותפת של הילדים שלנו יחד עם הגנים של עין שמר.
צוות של קיבוץ גלויות: יש לי צוות מגוון במיוחד: יש מטפלת אתיופית, מטפלת פליפינית, מטפלת רוסיה ומטפלת מרוקאית. הצעירה ביותר בת 28 והמבוגרת ביותר כבר סבתא - דרך כך הילדים לומדים על השונות, כבר מגיל צעיר. יש אצלנו שתי גננות מוסמכות והשאר מטפלות, כשמבחינתי, כל מטפלת חייבת נשמה ענקית והקשבה לצרכי הילד ושאר הדברים נרכשים ונלמדים עם הזמן.
מה תפקידך כמנהלת הגנים? אני מנהלת את הגנים מבחינה עסקית וזה אספקט מורכב מאין כמוהו ולעתים גם אני נכנסת לעבוד - אני מנקה, מסייעת לגננות ולמטפלות ואף מחליפה חיתולים. זו הגישה שלי - כולן עושות הכל באהבה רבה וכבוד רב לילדים ולמקצוע הכה חשוב. אני אחראית על עיצוב הגן - תולה עבודות, מתאימה את הקירות לנושא שנלמד, מביאה את החוץ פנימה ועוד. הצד האסתטי חשוב לי מאד - שהילדים יהיו מסודרים ונקיים לאחר יום מלא הנאה וגם שהגן יהיה מסודר, נקי ומקושט. כמנהלת הגנים אני כמובן מספקת אוזן קשובה להורים, לצוות, לנושאים הדורשים תשומת לב מיוחדת וכדומה.
איך היחסים בתוך הצוות? היחסים מעולים בקרב הצוות, כמו משפחה. בעיות פותרים בשיחה שקטה בזמן שהילדים ישנים. הורים רבים יכולים ללמוד על יחסי משפחה תקינים ומניעת חיכוכים מיותרים מהגננות והמטפלות הנפלאות שלנו. באמת שווה לראות ולהיחשף, אנו נשמח לארח את תושבי הסביבה לשיחת היכרות במסגרתה נוכל להכיר אחד את השני.
גן 'אצלנו בחצר' פתוח למבקרים בתיאום מראש.
 |
בתמונה: אורית גורש, מנהלת הגנים "אצלנו בחצר"
עם אחד התינוקות החמודים
|
הודעות ושונות
מזל טוב
לשולה ורן חדוותי
להולדת הנכדה – מאיה
בתם של כלנית וינון חדוותי
אחות לנווה בן ה- 5.5 ואמיתי בן ה- 4.5
ברכות לכל הדודים, בני הדודים
ולכל המשפחה הרחבה!!!
כנס היוגה השנתי
כמדי שנה, הכנס השנתי של ארגון מורי היוגה בישראל יתקיים ברחבי הקיבוץ. בשישי-שבת 17.5.14-16.5.14 יגיעו אלינו מורים ומתרגלי יוגה מרחבי הארץ ללמוד ולחוות.
אנו מזמינות אתכם לראות את התוכנית ולהשתתף בשיעורים או בפעילות אחרת (בסכום סמלי ובתיאום מראש עם נוגה האולינג) או פשוט לבקר וליהנות מהדוכנים שיעמדו במרכז הקיבוץ. יהיה מגוון של שיעורים בכל תחום עניין ועם מורים ותיקים ביותר (מעל 80 שנה), מורה אורח מהודו המעורר השראה, ומורים בכירים אחרים. אפשר להתפנק על מנת אוכל הודי, אוכל בריאותי איכותי או (האהוב עלינו) מומו טיבטי.
אפשר ליהנות ממוסיקת עולם באווירה נעימה על הדשא בשעה 14:00 בימים שישי ובשבת. יהיה מופע מעניין בשעה 17:30 בשבת במועדון.
לפרטי הכנס: www.isyoga.co.il
וכמדי שנה, אנו מודות מראש על קבלת הפנים היפה בה זוכים אורחי הכנס – זה לא מובן מאליו – ונעשה כל מאמץ לשמור על השקט המקומי.
בברכה, הני רוזן ונוגה האולינג
עדיף לאבד רגע בחיים מאשר את החיים ברגע!
כל אחד מאיתנו, בעלי רישיונות הנהיגה, ודאי תהה לא פעם בנוגע לשאלה כיצד היה נוהג במקרה של פ'נצר בגלגל בזמן נסיעה... במיוחד לאחר שאנו קוראים או שומעים על עוד אחד "שרק עצר להחליף גלגל ונדרס ע"י רכב חולף".
ועכשיו לסיפור שלנו: ביום הזיכרון, בדרכנו חזרה הביתה, כ 100 מטר אחרי צומת ברקאי, עלינו על אבן גדולה שהייתה במרכז הכביש. עצרנו את הרכב בצד כי ברור היה שלא ניתן להמשיך לנסוע עם צמיג מפוצץ, והתחלנו לחשוב איך מחליפים את הגלגל (הקדמי בצד הנהג, ממש על הכביש).
ברור היה לנו שבחלק הכביש הזה, שהיה ללא שוליים, ושבו רכבים "טסים" במהירות גבוהה, אי אפשר סתם לצאת מהאוטו ולהחליף פנצ'ר. ברור היה שמדובר בסיכון גבוה מאוד.
בלי לחשוב יותר מידי, התקשרנו למשטרה ודיווחנו על המיקום, מה קרה לנו בדיוק ומי היושבים באוטו.
במהלך השיחה שאלה אותי המוקדנית שאלה קטנה וחשובה: "האם יש ילדים קטנים באוטו?" עניתי בחיוב וציינתי את גיל הבנות (5 ו 2.5), ואז המוקדנית ביקשה ממני להיות זמין, ואמרה שהיא שולחת ניידת.
לאחר כ 20 דקות (ארוכות), הגיעה ניידת עם קצין משטרה, הקצין הסתכל ובלי לחשוב יותר מידי, סגר נתיב שלם עם הניידת על מנת שאוכל להחליף את הגלגל.
בזמן זה הוא שאל האם צריך עזרה, ולאן אנחנו ממשיכים מכאן, אמר שלום לבנות שהתרגשו מאוד מהמפגש איתו.
אני רוצה להעביר מסר חשוב לכל ציבור הנהגים: גם אם נראה "שהכביש לא מסוכן" וגם אם אתם בטוחים ש"לי לא יקרה כלום", אם אתם נאלצים לעצור בצד הדרך בשל תקלה, ואם לא ניתן לעצור במקום בטוח, עדיף להתקשר למשטרה, לדווח, להמתין קצת לניידת ורק אז לטפל בתקלה.
אל תיקחו סיכון, עדיף לאבד רגע בחיים מאשר את החיים ברגע!
עידו בן-דור
פותחים שבת
השבוע, בהקשר לפרשת "בהר"- ההרים יהיו במרכז, בשירים, בתמונות ובצלילי חליליות.
לפני שבוע, דרש עלי אלון את פרשת "אֶמוֹר". בראשית דבריו אמר שפרשה זו היא פרק בתוך המסכת הגדולה של פרשיות ספר "ויקרא" שנכתב כנראה ע"י הכוהנים בתקופה מאוחרת, כשבית המקדש כבר היה קיים, ועיקרן הוא: עבודת הכוהנים בבית המקדש.
בדומה לאמירתו המפורסמת של צ'רצ'יל: "אני לא דואג למקומי בהיסטוריה היות ואני אכתוב אותה", גם כאן, בתנ"ך, כותבי ההיסטוריה (הכוהנים) דואגים קודם כל לאינטרסים שלהם:
ראשית הופכים את החוקים (שהומצאו לטובתם) לקדושים. שנית, מרחיקים עדות, ממקמים אותם בפיו של משה המדבר מפי ה'. כל פסוק מתחיל ב: "וידבר אלוהים אל משה".
עיקרה של הפרשה היא התנהגות הכוהנים, והיא עוסקת בחגים, במועדים ובשבת, לצד חוקים סוציאליים כמו היחס לגר, לעני ולחלש, שנסמכו על חוקי המוסר שרווחו במזרח הקדום.
הפרשה עמוסה בפרטי פרטים של תפקידי הכוהנים, כשכל העת מורגש הניסיון להפרידם ולייחדם משאר האוכלוסייה.
כמובן שלתורה ולמדרשים יש הסבר רשמי. עלי הביא בפנינו מדרש תנחומא הממחיש עד כמה היה על המשמשים בבית המקדש להישמר ולהיות טהורים ומיוחדים בלבושם ובהתנהגותם.
בנקודה זו הוא הציע הסבר משלו: כשהכוהנים מדברים על אירועים שונים בהם מוקרבים קורבנות, אף פעם הם לא שוכחים לציין את חלקם הטוב בבשר: "ואיש כי יאכל קודש בשגגה ויוסף חמישתו עליו ונתן לכהן... והיה החזה לאהרון ולבניו...וכל מנחה בלולה בשמן לכל בני אהרון תהיה..." וכך הלאה...
אין ספק שככל שמטרטרים לעם יותר שהוא אשם באסונות, בחורבנות ובבצורת, כן יביאו האנשים יותר קורבנות חטאת ואשם, ויהיה לכוהנים יותר בשר...
נושא משמעותי נוסף: מי שמקלל את ה' – ייסקל. מי שמקריב קורבנות לאלים הזרים (בעל ועשתורת) ומביא בכך מזון לארגון כוהני האלים המתחרים, אחת דינו!!!
דהיינו, במסווה של האידיאולוגיה – מתרחשת כאן תחרות על הפרנסה.
כבר ניטשה הגדיר את האידיאולוגיה (והדת לא יוצאת מכלל זה) כ"רציונליזציה של האנוכיות".
כדאי לחשוב על זה ולא לקרוא את התנ"ך בעיניים עיוורות.
בכל ההיסטוריה, רוב כוהני כל הדתות הם מושחתים ואין סיבה להניח שכוהני ה"עם הנבחר" טובים יותר.
לסיום אמר: יום השואה שעברנו השבוע מעמיד שוב ושוב את השאלה הגדולה על מוסריותו של המין האנושי המסוגל למעשים של רוע מוחלט.
האם אנו יכולים לתת אמון במוסריותנו? בעולם, בארץ, וגם פה אצלנו בקיבוץ?
האם דמויות התנ"ך – כולל אלוהים של התנ"ך – מעידות על אמות מידה מוסריות?
תודה לעלי על הדרשה בעלת הזווית הייחודית רבת התוכחה והעניין. ענה.
הנידון: השוואת פערי דיור
בתקנון הדיור, נקבע העיקרון של השוואת פערי הדיור. התקנון התחיל להתבצע מה 1.1.14 . סעיף ההשוואה נדחה ל 1.1.15 כדי לאפשר לסיים את תהליך השיפוצים. לפי התקנון, חברים בעלי ותק מתאים שלא זכו לשיפוץ ביתם זכאים להשוואת דירותיהם ע"י ההפרש הכספי בין ערך דירותיהם לדירת הייחוס. כלומר, ההשוואה הכספית היא המשך להשוואה ע"י שיפוצים. מדובר על נושא משותף בעל מטרה וכוונה משותפות. מכאן ברור והגיוני שתקציב השיפוצים (כמיליון שקל ויותר לשנה) צריך להיות מופנה ומיועד החל מ 1.1.15 להשוואת הכספית של הדירות. חייבים להמשיך ולא לקטוע את תהליך ההשוואה, אחרת ייווצר מצב של פערי דיור. בניגוד לרוח התקנון
שהתקבל ע"י כולנו. ראוי לציין שתוצאת ההצבעה האחרונה שלא מאפשרת הורדת מסים, יכולה לתרום כספית להמשך ביצוע השוואת הדירות.
הנידון: קבוצות אינטרסים בקיבוץ כצפוי, בעקבות השינוי נוצרו בין חברי הקיבוץ קבוצות על בסיס אינטרסים כלכליים. זאת הסיבה המרכזית למהומה וחילוקי הדעות של הזמן האחרון. חשוב להכיר בתופעה כי היא עשויה ללוות אותנו עוד זמן רב. הוויכוח על מס האיזון דומה בעיקרו לזה של הורדה או העלאה במס הכנסה במדינה. הורדת מס איזון משמעותה העברת כספים משרותי הקהילה לקבוצת חברים מסוימת. כלומר שינוי בחלוקת המשאבים בין הקבוצות השונות. חשוב לדעת שנכון להיום הקהילה מתקשה ולא מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה לחברים רבים בטענה שאין לה כסף. כלומר הורדת המס הנ"ל תעזור לקבוצת חברים אחת ותפגע בקבוצה אחרת. לא ניתן להתעלם מהמצב שכל חברי ההנהלה הנוכחית שייכים לקבוצה שאמורה ליהנות מהורדת מס האיזון. זה יוצר מצב לא תקין בקבלת ההחלטות. הדבר מביא לחוסר אימון מצד הקבוצה הנפגעת. זה גורם לאי השקט שנוצר. הצעה לפתרון: הדרך הנכונה והצודקת להורדה במסים, היא קיצוץ במס הקהילה. דבר זה יתרום לכלל החברים. יביא לשקט חברתי.
הערה בעניין הוויכוח מי מפרנס את מי: מרבית חותמי המכתב לרקפת עבדו במסירות שנים רבות גם בתקופה שחברי ההנהלה היום היו עדיין ילדים.
בברכה, עידו ספקטור
מוסף תרבות בואו נברך ונתברך על מה שהיה:
טקס הזיכרון לשואה ולגבורה תודה מיוחדת למקהלת אוריין שצבעה את הטקס בצבע רגיש ומיוחד. לטקס השנה הוזמנה ד"ר שרה מלצר שהיא אשת חינוך ואמנית. התערוכה שהוצגה בלובי "חובת הזיכרון במציאות כפולת פנים" הייתה פרי מכחולה של האמנית. בעזרתה המקצועית של צילה ליס לבש הלובי בגדי גלריה. תודה רבה לצילה ליס, איה מלומן ועמי גלעד
הטקס בבית הקברות הפך כבר למסורת
הפנינג יום העצמאות שהתקיים בחצר הישנה חברי הצוות הראויים לציון ולתודה הם: עתר גבע, נוה תומר, גלי יגודה, מרה אבנר, חמי סל עינת תומר ואנשי החצר הישנה שאחרי יום מייגע סייעו בידינו. תודה למרתה מור וצפי גנדלמן על המזון. ואם מישהו נשכח סליחה והרבה תודה
ל"ג בעומר יתקיים ביום ראשון, 18.5.14 בשעה 17:30 בפינת רפי. כמיטב המסורת - כל משפחה מביאה מאכל לארוחת הערב המשותפת. מוזמנים למדורת השבט
תמונות של הנחת אבן הפינה לבית-הבנים אולם הספורט ערב ראש השנה 1983
.png)
