חיפוש חומר בעלונים: קודמים

Loading

עלון 26 (2014) (5972) כט סיון תשע"ד

ברכה לחופש הגדול  
אני אוהב כשהקיץ מגיע
אפילו שאני קצת מזיע
אני אוהב שיש המון אור
ואפשר הביתה בשמונה לחזור
אני אוהב אבטיח ומלון
ארטיק בננה וקרטיב לימון
אני אוהב את הבריכה והמים
אני אוהב את הים שבעתיים
כי אפשר לשחק עם גלי הים הכחול
לקפוץ לברוח או סתם לצלול.
בקיץ יש המון דברים שכייף בהם מאוד
אבל הכי הכי אני אוהב
את החופש הגדול....
(מהאינטרנט)
מוקדש באהבה לכל התלמידים, ההורים, המורים, 
והמדריכים בחברת הילדים 
שיוצאים לחופש הגדול

סיכום ביקור בעין שמר 9.6.14
השתתפו: איתן ברושי, רינת גלילי, גבי אוסם, אפרים שפירא, הילית בן צבי, מרב ניב, דנה גורן, גיל מושקוביץ, רזי יהל, נועה יפת, אורי מרגלית.
דליה מוטאי – מ.היחידה לפיתוח קהילתי במוא"ז מנשה.
רוברטו קופרמן – מ.מפעלי גרנות.
הנהלת הקיבוץ וממלאי תפקידים.

נושאים מרכזיים המעסיקים את הקיבוץ:
1.      מהלך התחדשות – הקיבוץ עבר מהלך שינוי מורכב תוך שימור ערבות הדדית רבה ועדיין נמצא בתהליך הסתגלות למצב החדש.
2.      אוכלוסייה – בקיבוץ 300 חברים מתוכם 130 מעל גיל 65. מעל מחצית הילדים בגיל הרך הם חיצוניים. מתחייב מהלך של צמיחה דמוגרפית כמטרה מרכזית.
3.      פנסיה – הגרעון האקטוארי כ- 40 מ' ₪. העברות מהעסקים משמשות כמקור מימון לפנסיה תקציבית. כל שינוי בפנסיית הרשם משמעותי מאוד לקיבוץ.
4.      תב"ע ותמ"א – גודל התמ"א 400 יח"ד, מתוכם 200 מאויישות כרגע. יש תב"ע מאושרת לעוד 160 יח"ד.
5.      קליטה ומודל דיור – לא הוחלט על שיוך אך נבנה מודל דיור, כתנאי ליכולת לקלוט. כרגע ממתינים להכרעות בדיוני התנועה מול רמ"י על מנת לא לעשות טעויות. האופציה השיתופית עשויה להיות רלבנטית, אך נכון לעכשיו לא ניתן לקבל משכנתאות אישיות ללא מסמכי שיוך. דמי הקליטה ישמשו לאיזון זכויות של חברים ותיקים אך בהיעדר שיוך הבית, נשארת הבעיה של הורשה. ישנה הנחה לבנים ועדיפות בתור לקליטה. המטרה לקלוט  100 משפחות בעשר שנים. קיים ביקוש גבוה.
6.      מיסוי פנימי – גבוה מאוד (הן לטובת הערבות ההדדית הגבוהה והן כדי להימנע מפערים בין הכנסות החברים – נושאים שמתחייבים מתוכנית השינוי). מהווה חסם לקליטה למשפחות צעירות שתצטרכנה גם לממן בניה ודמי קליטה. ייתכן כי יידרשו מנגנונים חדשים/זמניים לגביהן בהמשך.
7.      חינוך – בודקים את הרלוונטיות של "ארגון מפעיל" של התנועה בגיל הרך.
8.      החצר הישנה – ערכנו סיור קצר אך מרשים. התנועה רואה חשיבות במיצוב המקום כאתר מורשת מרכזי שלה. בהצלחה!                                                                                                                              

רשם: אורי מרגלית

 מדיוני הנהלת קהילה 1.6.14
בדיקת המבנה האירגוני של עין שמר. מוזמנים: נירה כהן, חוה כהן, הנהלת מש"א (רוני גלעד, איל תומר, ניבה גולן)
נירה הציגה את הצעתן, שלה ושל חוה,  שצוות חברים "בלתי תלוי" יבחן את המבנה האירגוני של עין שמר, ובמיוחד את המשרות הציבוריות, במטרה לצמצם ולייעל את המערכת. כמו כן הציגה לוח זמנים להשלמת ההליך עד סוף השנה. ההצעה עלתה לדיון בהנהלת מש"א, אשר המליצה  לקדם תהליך עם יועץ חיצוני שמומחה בנושא. עידן הציג את עבודת מש"א, שבשנתיים האחרונות צמצמה כבר חלק מעלויות המשרות. כמו כן סיפר כי מתקיימת עכשיו ביקורת פנים בנושא המבנה האירגוני, ובקרוב יהיו המלצות שנוכל ליישם. חוה הבהירה שלא תתנגד ללוח הזמנים הזה וכן שהעבודה תבוצע על ידי גורם חיצוני.
בדיון עלו הנושאים הבאים:
* חשוב שנבדוק את עצמנו ונייעל ונביא לחיסכון.
* צמצום במשרות הציבוריות יש לו ערך חברתי אך למעשה לא תמיד מדובר בחסכון משמעותי.
* יש יתרון לאדם מבחוץ שיראה את הדברים באופן אובייקטיבי
הוחלט
לחכות לדוח הביקורת, ואז לקבל החלטות.

מסרה: מרב הדר-פרומר

באמת כבר המדינה השתגעה
פקחים עצרו דוב כדי לחקור אותו כיצד הצליח לממן לעצמו מעיל פרווה.
בעקבותיו תפסו תנין, כדי שיתרץ מאיזה הכנסות הוא קנה מעיל עור מפואר.
יושבים השניים בתא המעצר, והנה מעיפים אליהם אווזת-בר מרוטת נוצות.
מתפלאים השניים: "מילא – אנחנו, אבל מה הם רוצים ממך?"
"הם מבקשים לדעת כיצד אני מממנת כל שנה את הטיסות שלי דרומה..."
(מהאינטרנט
העבירה לעלון המשק ניצה חופי

שבט בן-דור
שיחה עם 5 האחים למשפחת בן-דור
שמספרים לנו מה סוד כוחה של השבטיות // עינת תומר

מחמש יוצא אחד, קצת על כל אחד: עיטם: בן 35, רווק, גר בעין שמר בקרוואנים עם כלבתי בובה. בצבא שירתי כטכנאי כלי נשק בחרמון. במקצועי אני טבח, עובד בגן אירועים חדש בעמק חפר "אודאון" בתור שף קבלת פנים, כלומר אחראי על הצד הקולינרי של האירוע.
נתאי: בן 33 וחצי גר בבנימינה בשכירות, נשוי כשנה לדניאלה. בצבא שירתי בגולני ובבה"ד 1. אחרי הצבא עבדתי באבוקדו בקיבוץ וטיילתי בניו יורק, דרום אמריקה וארה"ב.  כשחזרתי למדתי תקשורת וניהול. עובד בתל אביב במשרד שעוסק בפרסום באינטרנט.
עידו: בן 31, נשוי למורן, מורה וסטודנטית לתואר שני בניהול מערכות חינוך, ואב לשתי בנות, שני בת 5 וליאור בת 2 וחצי, חבר הקיבוץ (היחיד מכל אחיי). בצבא שירתי בגלי צה"ל כעוזר אישי. עובד כאיש חשמל ובקרה במפעל נטפים.
יהב: בן 24 וחצי גר בקיבוץ כתושב יחד עם חברתי בשנתיים האחרונות, יעל. בצבא שירתי במנהל האזרחי. עובד כנהג משאית בהובלות.
ניר: בן 22 וחצי גר בקיבוץ כתושב בשכונת שפירא. קצין בקבע, משרת בשריון, משתחרר בקרוב.
למרות שאתם חולקים את אותם הגנים יש שוני ביניכם, גם במראה וגם בנתיב החיים שכל אחד בחר. ספרו קצת על קווי השוני והדמיון ביניכם: עיטם, נתאי ועידו הם מושבניקים שנולדו וגדלו חלק מילדותם בתל עדשים. יהב נולד במושב השיתופי כפר דניאל וניר הקיבוצניק היחיד שנולד בעין שמר. יכול להיות שתחילת החיים השונה שלנו השפיעה על כיוון שונה גם בהמשך החיים.
נתאי: יש תנועות מסוימות, דרך של דיבור שמשותפת לכולנו, חיתוך הדיבור, התנועות בזמן הדיבור.
עידו: אמרו לי פעם שהחיוך שלי דומה לחיוך של נתאי.
כל כמה זמן קורה האיחוד ביניכם ואיפה?  אנחנו נפגשים כמעט כל שבוע לארוחת שישי אצל ההורים או ביום שבת לארוחת צהריים. אנחנו אוכלים יחד עם צאלה ומשפחתה, פעם אצלנו ופעם אצלה. עיטם מגיע בכל שישי בסביבות חמש ומתחיל לבשל את הארוחה. גם אמא וצאלה מכינות דברים: בשר, תוספות, סלטים. אנחנו גם עורכים קידוש וברכת קבלת שבת לפני הארוחה. התחלנו את זה אחרי שסבא נפטר.
איך היה לחיות במשפחה עם עוד 4 אחים, הייתם רוצים גם משפחה מרובת ילדים משלכם? כמעט ולא יצא אף פעם שישנו חמשתנו באותו בית. ברגע שהגענו לקיבוץ לפני 23 שנים, עיטם, נתאי ועידו גדלו והלכו לעיסוקיהם ונשארנו בבית רק יהב וניר.
נתאי: אנחנו לא מכירים משהו אחר. אני לא רואה בזה משהו מיוחד. אנחנו שבט, משפחה עוצמתית.
יהב: ההורים שלנו התחילו מוקדם. קשת הצבעים שאנחנו זה משהו שאין להשתוות לו וזה מקסים בעיניי.             
ספרו חוויה משותפת שזכורה לכם מהילדות: מלא טיולים משפחתיים. ההורים מאוד אהבו לטייל, הייתה מסורת של טיולים וכמעט כל שבת טיילנו. המסורת נשמרת עד היום: אחת לשנה בחגי תשרי אנחנו יוצאים לטיול של כל המשפחה מהצד של אמא לרמת הגולן מגיעים לאנדרטה לזכרו של סבא. ב-4 שנים האחרונות מטיילים טיול משפחתי נוסף בחודש מרץ לזכרה של סבתא, באזור הדרום.
כיצד אתם מצליחים לשמור על קשר ולהתעדכן זה על זה? יש לנו קבוצת ווטס-אפ משפחתית בה אנחנו מודיעים הודעות לוגיסטיות, מעלים תמונות ועוד.
הייתם מגדירים עצמכם כמשפחה מלוכדת / מגובשת?  אנחנו משפחה מלוכדת מאוד. אם מישהו צריך עזרה כולם נענים. לפני כשבועיים, לדוגמא,  עיטם עבר דירה לקרוואן, כל אחד תרם ובא לעזור וזו גם הגישה באופן כללי. מי שיכול לבוא לעזור – מגיע.
אנחנו גם מקוטלגים לסוגי עזרה שונים: עזרה במטבח- עיטם מומחים להובלות- יהב ונתאי  עזרה טכנית ומחשבים- עידו כרגע פטור מעזרה (עד לשחרור) - ניר
מה דעתכם על המצב בקיבוץ אחרי השינוי? היכן אתם רואים את עתידכם?                                עיטם: אני אישית חושב שחלק מהשינוי הוא לטובה. כל אחד צריך לדאוג היום לעצמו. אני בא מראייה של מושבניק, שכל אחד דואג לעצמו לפרנסה, כך גם יהיה יותר כסף לקהילה כדי לתמוך בפרט. בראייה קדימה, בעוד 10 שנים אני לא רואה את האחים הצעירים שלי מתקדמים פה. מאוד קשה לחיות היום בחוץ, אך גם בקיבוץ קשה לחיות.
נתאי: למרות שההורים שלנו תמכו מאוד בשינוי וגם אני תמכתי, השינוי מבאס אותי.    אני מעדיף לא להתעסק עם זה, לא לדעת. בסופו של דבר זה נוגע לזה שהסיכוי שאחזור לגור בקיבוץ לא גבוה, לא בגלל שאני לא רוצה. אם ארצה לחזור יסתכלו עלי כמו אל עסק כמה אתה מרוויח ולא עלי כאדם שרוצה לגור פה. המצב הוא שאין דירות כרגע, הבנייה של השכונה החדשה יקרה מאוד. מתוך 17 חבר'ה מהקבוצה שלי בקיבוץ חיים פה רק מעטים וזה לא כי הם לא רוצים. אני מאוד אוהב את הקיבוץ, קשה לי שאני יודע שאני מתרחק מהמקום שאני אוהב והוא מתרחק ממני רק בגלל דיור.
עידו: אני גם הפרשן המשפחתי לענייני הקיבוץ. השינוי עשה טוב למשפחתי באופן אישי. בתור אחד שחונך שעובדים ונותנים למקום העבודה את הכל הגיע הזמן לראות תמורה. זו גם הסיבה שהחלפתי את מקום העבודה, הייתה חשובה לי ההערכה כלפיי.
יהב: את דעתי תליתי פה על העצים בשנה שעברה יחד עם עוד צעירים. אולי זה שנולדתי במושב שיתופי אני בקונפליקט עם עצמי. הייתי בעד השינוי. רציתי שלהורים שלי יהיה יותר טוב מבחינה כלכלית. ימים יגידו לאן הקיבוץ הולך. לצערי אני לא בטוח שאגדל כאן את ילדיי, למרות שהמקום הזה לא ישתווה לשום מקום.
ניר: היינו מאוד בעד השינוי בגלל ההורים, לתת להם את מה שמגיע להם. לחיילים משוחררים אין דירות. יש לנו איקס זמן לפנות את הדירה כי זה הולך לשיוך דירות. הקיבוץ יצר מצב שהוא בלתי אפשרי מבחינת הצעירים. צעירים חושבים שאין פה עתיד. בעיקר אלו שהבתים שלהם משויכים למישהו אחר. בעקבות השינוי דברים נוספים נפגעו כמו: לפני הגיוס עבדתי באבוקדו כחצי שנה ובכל בוקר אכלתי ארוחת בוקר בחדר האוכל, ארוחות בוקר בימי חול זה משהו שמאוד איחד את כל הענפים וחיבר את החבר'ה הצעירים, ולצערי זה נסגר. אני כרגע לא רואה את עצמי משתקע בקיבוץ. אשמח אם ילדיי בעתיד יתחנכו בקיבוץ. זה יימדד בחג פורים הבא: כמה צעירים יבואו, כמה צעירים יעזרו להקים את החג.
מימין לשמאל: עידו, יהב, ניר, עיטם ונתאי

הודעות ושונות
מזל טוב  למרלן ורוג'ה אלבז
להולדת הנכדה – נוי
בתם של מיקי ויפעת
אחות לינאי בן השנה וחודשיים
ברכות לכל המשפחה!!!

 השבוע: סוגרים עונה
בקבלת שבת חגיגית
עם
שירי נעמי שמר
  בביצועים שונים.
על פרשת "חוקת" עדה גבע

שיחת קיבוץ  
שיחת קיבוץ הקרובה תתקיים ביום רביעי בתאריך 2.7.14בשעה 20:30 במועדון לחבר

למכירה אופנוע סוזוקי 500
במצב מצוין
פרטים אצל אורן אדר
052-3750933

ספירת מלאי בכלבו
ביום שני 30.6.14 הכלבו יהיה סגור עקב ספירת מלאי.
הוא יפתח למחרת, יום שלישי 1.7.14 בשעה 12:00 בצהריים.
אנא התארגנו בהתאם,
תודה, צוות הכלבו

עדכון שעות קבלת רופא – ד"ר אלון

יום ראשון: קבלה עם תור 17:30-14:30
אל תור 18:30-17:30

יום שלישי: אל תור 8:30-9:30
קבלה עם תור: 12:30-9:30

יום חמישי: קבלה עם תור 12:30-8:30
אל תור 14:30-13:30

פרידה מחגית השיננית 
חגית השיננית מסיימת את עבודתה במרפאת השיניים שלנו לאחר כ-13 שנים.
אנו רוצים להודות לחגית על המקצועיות והאדיבות. 
לחגית היו לקוחות קבועים ומרוצים שהיא טפלה בהם במסירות שנים רבות,
תודה על השיניים הבריאות והחיוך היפה שהענקת להם!!!
את מקומה של חגית בתקופה הקרובה תחליף עינת השיננית.
הרבה תודה והצלחה לחגית בהמשך דרכה,
חגית בורלס וצוות המרפאה

מהגזברות
בתאריך 30.06.14 אני מסיים תקופה של כ-7 שנים כגזבר.
החל ב-  1.07.14 יחליף אותי משה רונן ואני מאחל לו הצלחה.
אני מודה לכל אלה שעזרו לי בתפקידי ובייחוד לעובדות המסורות של הנהלת חשבונות.
תודה, יגאל קצנלנבוגן

כלבים, כלבים
לחברים שלום רב,
אני חוזרת ומזכירה שאין להביא כלבים לאירועים וחגים בקיבוץ, קבלות שבת, אזכרות ולוויות.
ואין להביא כלבים למקומות ציבוריים בקיבוץ כמו: החורשה, גן יוסי, כלבו, החצר הישנה,        
חדר האוכל, מועדון לחבר ובריכת השחייה.
חשוב מאוד שתיידעו גם את האורחים שלכם.
תודה, עינת תומר, ועדת כלבים

פתיחת החופש הגדול
כמדי שנה אנו חוגגים את פתיחת החופש הגדול עם ילדי חברת הילדים והנעורים בבריכת השחייה בשעות אחה"צ.
על כן, הבריכה תהיה סגורה למתרחצים
ביום שלישי 1.7.14
החל מהשעה 16:00 עד הלילה.
עמכם הסליחה. 
האירוע מיועד לילדי חברת הילדים והנעורים בלבד.
תודה, הצוותים

חלוקת עיתונים
בעוד שבועיים, יום שישי 11.7.14 לא אהיה בקיבוץ, אחלק את העיתונים כשאחזור.סליחה, מיכה שוורץ
דרושים בדחיפות חברים לוועדת קלפי
דרישות התפקיד:
רצון לתרום
דיסקרטיות
מתאים לכל גיל 
ניתן לפנות לעידן יגודה או לתמי מור
מבצע קיץ לאימון אישי
במחיר מצחיק עד לבית, לחצר ואיפה שניתן...
שמי ענבל קרטה( חברה של גיא משיח)
 בעלת תואר בחינוך גופני ובעלת תעודות אירובי, פילאטיס, זומבה פיטבול ועוד. בעלת ניסיון של שנים ורוצה להזמין אתכם נשים, גברים וילדים להתנסות באימונים אישיים המותאמים לכל מתאמן.          
 ומסייעים לעיצוב הגוף, הורדה במשקל ועוד.
 באימונים ישולבו אביזרים שונים: משקולות, גומיות התנגדות ועוד.
לפרטים נוספים ניתן ליצור עמי קשר 050-3472801
מענף הבגד  לאחר ההפרטה והעלאת מחירי הכביסה שבאה בעקבותיה, חברים רבים התחילו לקנות מכונות כביסה ביתיות ולכבס באופן עצמאי, וכמות הכביסה במכבסה ירדה וירדה. בעקבות המצב החדש, התלבטנו כיצד להתייעל, להפחית הוצאות ולהמשיך לתת שירות לחברים רבים שעדיין זקוקים לשרותינו יחד עם יואל החלטנו שצריך להפסיק את השימוש בקיטור, שעלותו יקרה ולעבור לשימוש בגז. התייעצנו גם עם אהרל'ה לבנה, התמחירן, שמניסיונו בנושא בקיבוץ עין החורש, המליץ לנו להעביר את מחסן הבגדים למבנה המכבסה ובכך לחסוך בעלויות שכ"ד. בדקנו את האפשרות ויחד עם מרב מנהלת הקהילה התחלנו לגלגל את הרעיון. כל הגורמים שמטפלים בנושא נכנסו לתמונה והתחלנו את תהליך העברת מחסן הבגדים למכבסה. כרגע אנחנו בעיצומו של השיפוץ, שבעקבותיו החלטנו למכור את 3 מכונות הכביסה ו- 3 מייבשי הכביסה הישנים שכל תיקון שלהם עולה כסף רב, ובמקום - להשכיר 2 מכונות כביסה ו-2 מייבשים.  כל תאי הבגדים יעמדו במקום בו היו המכונות הישנות. אנו מקווים שבעוד כחודש יסתיים השיפוץ והמבנה הנוכחי של מחסן הבגדים יושכר. אנו רוצות להודות למרב מנהלת הקהילה, על שיתוף הפעולה, הגיבוי, התמיכה וההנעה להתקדם בנושא, לנוגה אבלגון על תכנון ההעברה ושבאותה הזדמנות הכניסה לתכנית השיפוץ גם את שיפוץ הרחבה שבין המכבסה לחדר הקיטור ותהפוך בקרוב לגינה יפה. לאהר'לה לבנה, יואל גרוסברג, דורון אשד ולכל צוות ענף הבגד.   ענת מילשטיין וצוות ענף הבגד

ברזי מים ציבוריים   לחברים שלום
אנו מבקשים מכם להימנע מפתיחת ברזי מים ציבוריים. האחריות על ברזים אלו ועל השקיית הדשא בשטחים הציבוריים היא באחריותו הבלעדית של ענף הנוי. במידה ולא תפסק התופעה נאלץ לחייב את החברים שפותחים ברזים אלו בעלות המים.  לתשומת לבכם, בימים אלו פונים צוות הנוי והתשתיות לחברים שבסמוך לביתם יש דשא ציבורי שאין באפשרות הנוי להשקותו.   הפנייה לחברים היא לקבל על עצמם את ההשקיה בחודשי האביב והקיץ ולקבל בתמורה החזר כספי.  נשמח להיענותכם על מנת לשמור על הדשאים הללו.
בברכה,      דורון אשד ומרב הדר-פרומר

בלדה לבן קיבוץ
(התפרסם בגיליון האחרון של ידיעות הקיבוץ)

אורן כנען (בן מסילות) עומד במרכז סרט דוקומנטרי של חן אלטוף (מגידו) ואבנר מיכאלי (בן עין גב) – המציג את התחושות של בני המשק המבקשים למצוא את מקומם מול הקיבוץ
חן אלטוף (34), בת מגידו, חיה כתושבת הקיבוץ. אבנר מיכאלי (40), בן עין גב, חי עם משפחתו בכרכור, ואורן כנען (28), בן מסילות, סוחר דירת סטודנטים בטבעון. לכל השלושה משותפת תחושה אמביוולנטית כלפי הקיבוץ בו גדלו, "הקיבוץ" כמושג. הם מתנדנדים בין תחושת ניכור לתחושת שייכות; מרגישים דחויים, ואינם יודעים כיצד בדיוק או אם בכלל היו רוצים להתקבל. במכלול התחושות המבלבלות הללו עוסק הסרט " עוזב קיבוץ" שיצרו חן ואבנר, סטודנטים בחוג לתקשורת במכללת "אורנים". זהו סרט הגמר שלהם, והוא הוקרן בפסטיבל סרטי הגמר של החוג במכללה.
הדמות הראשית בסרט היא דמותו של אורן, שנחשף ומדבר בגילוי לב על התחושות המוכרות לכל בני הקיבוצים הצעירים שנולדו וגדלו במהלך תקופת ה"שינוי" או ה"התחדשות". אלה שחוו את הפרטת הקיבוץ אל מול הערכים שעליהם גדלו, והדבר השפיע ומשפיע על הבחירות שהם עושים בחייהם. 
 בסרט מתוארת נסיעה של אורן למסילות, שמטרתה המוצהרת היא מפגש עם אמא והצטיידות באוכל ובכביסה נקייה. במהלך הביקור בקיבוץ בו גדל מתעמת אורן עם עברו. הוא מבקר בבית הקברות וחוזר אל טראומת ההתאבדות של אביו. כשהוא עומד מול האבן המיוחדת שתחתיה הוא קבור- גם היא, כמותו, נוף חריג בתוך אחידות שמרנית.
לאחר מכן משוטט אורן בשבילי הקיבוץ ועוצר בפינת החי שהקים אביו והייתה כל עולמו. לאורן עצמו היה חלק בלתי מבוטל בהקמתה ובתפעולה. מול כלוב חלוד שבו כמה תרנגולות, מתאר הבן את שיתוף הפעולה עם האב ואת רצון הקיבוץ שהמקום יהיה "כלכלי". פינת החי הנטושה, שהייתה פעם אבן שואבת לילדים ותפסה מקום מרכזי בחינוכם, היא היום אנדרטה, במיקום מרכזי, לערכיו המתים של הקיבוץ. 
"הסרט הוא מעין פנס קטן אל דמותו של אורן שמאיר תופעה משותפת להרבה בני קיבוצים בגיל שלושים, פחות או יותר" אומרת חן אלטוף. "אלה אנשים שגדלו על ערכים מסוימים שהשתנו, אולי אפילו נהרסו, לנגד עיניהם, והיום קשה להם למצוא את עצמם ואת מקומם מול הקיבוץ. זו תחושה של 'החלום ושברו'. בקיבוץ שלי, למשל, הייתה בהתחלה הרגשה של 'אדם לאדם זאב'. היום זה כבר התייצב וכל אחד יודע את מקומו". 
"עניין אותנו המקום של הדור שלנו, אחרי שכל הערכים שגדלנו עליהם די נעלמו", מוסיף אבנר מיכאלי. "אורן הוא מייצג די מובהק של הדור המבולבל הזה. יש היום בהרבה קיבוצים שאלות הנוגעות בקליטת הבנים. הקיבוץ פותח את זרועותיו כי הוא לא רוצה למות זקן, אבל להם קשה לחזור כי הם מרגישים מצד אחד שהקיבוץ דחה אותם ולא יודע איך לקבל אותם בחזרה, ומצד שני הם לא ממש יודעים איך להתקבל".
"אני לא חושב שהייתי נשאר, או שאחזור לקיבוץ", מסכם אורן כנען. "המקום איבד מהרוח שלו ובעיני הוא מקום גוסס. מי שיכול היה לעזוב- עזב. כשהשתחררתי מהצבא הציעו לי ולבני גילי רק עבודות 'יצרניות', אבל מבחינתי גם עבודה בחינוך או בתרבות היא עבודה כזו. הקיבוץ הפך ממקום אישי ומכיל למקום 'מקצועי' שחושב כלכלה, ואני עדיין מחפש את החיים והערכים שהיו כשגדלתי, או את הרומנטיזציה שלהם, במקומות אחרים. זה קשה, אבל צריך למצוא את הדרך לשנות את החברה".
מאמר שפרסם בארי הולצמן מעין חרוד, שעזר לעין שמר בנושא האדמות והצומת וניהל את עמותת "אדמתי".

לאור הערפל הסמיך שירד על ארצנו והערפל בנושא רשות מקרקעי ישראל והקיבוצים, מובא פה לידיעת החברים מאמר שפרסם בארי הולצמן מעין חרוד שהיה אצלנו מספר פעמים ועזר לעין שמר בנושא האדמות והצומת וניהל את עמותת "אדמתי".
לאחר עיון במאמר ננסה להביא אותו למפגש פתוח לשאלות והבהרות הנוגעות לרעיון שהוא מוביל בעת הזו.

אביטל גבע
10.06.2014
מסמך המתייחס לדרך הנכונה והאפשרית למימוש זכויות הוותיקים
בגין השנים בהן חיו בקיבוץ כחברים תורמים, ולאפשר קליטה נוחה לנקלטים.
רקע:
החל בשנת 1996, שבמהלכה מתקבלת החלטת מועצת  מקרקעי ישראל מס' 751, עוסקת הנהגת התנועה הקיבוצית ועמה הקיבוצים וחבריהם בנושא המכונה "שיוך דירות".
עיסוק זה התמקד בעיקר בבחינת המשמעויות הכספיות-כלכליות של  אותה החלטה. הקשיים הכלכליים בהם היו נתונים  אז רוב קיבוצי התנועה, השחיקה הדמוגרפית הגוברת וחוסר הביטחון, המתגבר אף הוא. היה חשש לעצם התכנותו של קיום בסיסי ראוי של כל הקיבוץ ככלל, אך גם של כל חבר ברמה האישית.  במציאות זו, נתפס "שיוך הדירות" כמהלך, שיש ביכולתו להעניק את הביטחון הכלכלי הנדרש לחברים, וזאת בשל היותו מבוסס על  דירות קיימות בהן גרים החברים בפועל, וככזה  אינו מחייב הון עצמי פנוי להשקעה או  כניסה לעסקה כלכלית כזאת או אחרת, אשר  פירותיה בטווח הקצר אינם בהכרח מובטחים. 
מיום פרסומה אומצה החלטה 751 ע"י כ 140 קיבוצים, אך עד היום לאחר 18 שנים (!) רק כ 25 קיבוצים מימשו במסגרתה חתימה על  חוזה חכירה מהוון,  כשרובם הם "יישובי קו עימות" (הזוכים לקבלת הקרקע ללא תשלום) ויש בהם גם כמה, שחבריהם אף השלימו  את  רישום זכויותיהם כבעלי הדירות בטאבו. מימוש החלטה 751 לפני כמה שנים, נעשה בתנאים נוחים כלכלית מאלה העכשוויים וכללו פחות תנאי סף והגבלות המושתות כיום.
כידוע, החלטה 751 הוחלפה ב- 2003 בהחלטה אומללה שמספרה 979 . החלטה מחליפה זו זכתה לטיפול אוהד של היועמ"ש (מזוז), ואחריו לטיפול המשך בוועדת קובי הבר ראש אגף תקציבים דאז. כך מקוצצת כנפיים, אושרה בשנת 2008 ומיד הותקפה בעתירות פורום 15 הערים העצמאיות, עמותת "אדם טבע ודין". אלו טענו כנגד זכויות יתר מפלות לטובה את החוכרים החקלאיים. עמותת "אדמתי" עתרה כנגדם בשם זכויות ישובים ותיקים. אלה טענו כי השבחות יסוד בקרקעות הגרועות והמוזנחות שנמסרו להם, ובוצעו על ידם  ועל חשבונם, משימות ושגרת ביטחון, שמירה והרחקת פולשים ואף השתתפות כספית חלקית ברכישת הקרקעות - כל אלו  התרחשו לפני הקמת המדינה ולפני שנוצרו תנאי מעטפת ממלכתית להקמה וביסוס ישובים- כל אלה אמורים לתת להם תנאים מיטיבים יותר משאר הישובים החקלאיים, אשר הוקמו החל משנות ה 50' של המאה הקודמת ואילך. כמובן שתנאים מיטיבים אלה לא יפחתו מן התנאים המוענקים לחוכרים ותיקים ובעיקר חדשים במגזר העירוני. למרבה הצער, תנועות ההתיישבות הפגינו אדישות  לגבי העתירות הללו,  צורפו ע"י השופטים רק כמשיבות עם יכולת פעילות מוגבלת יותר מאשר לעותרות. בשנת 2011 קיבל לצערנו בית המשפט העליון את רוב טענות המדינה. מהלך זה הוליד את החלטה 1155. ויש להניח, כי גם החלטה זו, מסיבה זו או אחרת תשתנה לחומרה  ותזכה, ככל הנראה גם למספר חדש – למשל 1366 ואלו שיהיו אחריה.
השינויים התכופים, אשר שולבו בנוסחי ההחלטות,  חסרונן של הוראות ביצוע (הוראות אגף) ברורות ומקובלות  ופרקי הזמן הנדרשים לבחינת כל הצעה לשינוי כזה או אחר, הביאו  להתמשכות תהליכי המימוש, עד כדי יצירת תחושה של "הקפאה בפועל של המצב הקיים"- הקפאה שמחיריה הכלכליים, החברתיים, התכנוניים והדמוגרפיים, עולים בהתמדה. כך שכאשר יגיע היום, בו ניתן יהיה לממש בדרך זו או אחרת, את ההחלטה שתתקבל סופית, עלותה הכספית  בגין עליית מחירי הנדל"ן במדינה ובאזור, תהפוך את מימושה לבלתי כדאית ואולי אפילו, בקיבוצים מסוימים – לבלתי אפשרית.
המצב המתמשך הזה מביא אותנו וגם רבים אחרים, המכירים כמונו את המצב, למסקנה כי אין תוחלת במו"מ עם רמ"י וגם אם יצלח, הרי שביצוע ההסכמות יתקל בקשיים ומכשלות, ויידרש זמן רב לתרגומן בפועל וספק רב אם בכלל יתממש.  לפיכך, יש צורך לנסח החלטות פנימיות, המתאימות לכל קיבוץ בפני עצמו, בהסתמך על נתוני האזור בו הוא ממוקם בדירוגו במפת העדיפות הלאומית ובהתחשב במאפייניו החברתיים כמו גם בצרכיו הכלכליים והדמוגרפיים לטווח הארוך, וכל זאת  בלי שיהיה צורך לשנות חוקים מגבילים ו/או לקבל היתרים מגופים חיצונים כלשהם.
וכך =כמי שמכירים מזה שנים את המצב לאשורו, ניתן לקבוע, כי בקיבוץ
  המלוכד חברתית והמונהג ע"י בעלי תפקידים, הזוכים לאמון הציבור, החלטות פנימיות
 מסוג זה,  תוכלנה לאחר גיבושן וניסוחן  בדרך מובנת, להתממש תוך חודשים מעטים
מהיום שתתקבלנה על ידי חברי הקיבוץ. חברי קיבוץ ותיקים רבים עוד יוכלו לזכות בחייהם                   למימוש ולו חלקי של זכות ההורשה של חלק מן הנכסים שנוצרו בזכות עבודתם במשך
עשרות שנים.        
וכאן אנו מגיעים לשאלה – באלו החלטות פנימיות מדובר ומהי נקודת המוצא העקרונית,  שמייחדת אותן מכל ההצעות הנידונות עד כה, כשהמונח המרכזי החוזר בהן הוא, כידוע, "שיוך"
ובכן כך:  בשל העלויות הכספיות הכבדות, שמצטרפים אליהן סיבוכים תכנוניים, עלויות
מיסוי, סדרה של פעולות-מתנות, כולל פעולות חקיקה ושינויי תקנון שבלי ביצוען המסובך והגוזל זמן אי אפשר יהיה להתקדם, מוצע בזאת לקבל את אותן החלטות  עקרוניות  שיכול כל קיבוץ לקבל בהחלטות פנימיות לגיטימיות, אשר בהתממשן תוכלנה להעניק לכל חבר בקיבוץ את הדברים הרצויים לו  ולקיבוץ כאחד.



החלטה עקרונית מס' 1.
גובה זכויותיו ההוניות של החבר (אותן יש להגדיר מראש בהחלטה ציבורית רחבה ומוסכמת) אינה נובעת מערכם הכספי של דירתו  ושל המגרש עליו היא בנויה – שלגביהם מתייחס כל המפורט להלן:
א.   זכותו של החבר לגור בדירתו את מלוא ימיו, לשפצה ואף להרחיבה בהתאם לחוק ולאישור הקיבוץ, ולאפשר בבוא העת  ל"בן ממשיך" (קרי בנו או בתו שהתקבלו לחברות בקיבוץ) להתגורר בה בתנאי חבר.
ב.     באשר לאופן בו יעביר החבר לבניו ובנותיו האחרים, שאינם מתכוונים להתקבל כחברים בקיבוץ, את "זכויותיו ההוניות" (קרי –הכסף השייך לו) , יכול החבר לקבל כל החלטה שהיא בלי שכל גורם אחר – קיבוצי או חיצוני – יתערב בה.
ג.     ההתניה של הקיבוץ, כי דירה שהתפנתה תועבר כדירת קבע רק למי שהתקבל לחברות בקיבוץ – נועדה לשמור על הקיבוץ כחברה של שותפים שווי זכויות, המתנהלים לפי החלטות הקיבוץ המתקבלות כדין – ועל זכותו של הקיבוץ לנהוג כך אין כל מחלוקת.
ד.    ידוע כי מכל בחינה שהיא  (חוקית, בעיקר!) – אין מדובר כאן בעסקת מקרקעין ולכן אין מעמד לרמ"י בתהליך זה לא כגורם קובע ולא כגורם תובע, וכן – לפי תפיסת רשויות המס, אין כאן "אירוע מס" הגורר עלויות נוספות מכל סוג שהוא.

החלטה עקרונית מס' 2
גובה הזכות ההוניות  להורשה חייב לבטא את האיזון הנדרש בין מה שמגיע מן הקיבוץ ובצדק לוותיקים, בגין שנותיהם בקיבוץ כחברים תורמים , לבין מחויבויות הקיבוץ לחברים החדשים, שמצטרפים לקיבוץ, כשרבים מהם עדיין בראשית דרכם המקצועית-תעסוקתית ובה בעת עליהם  להשתתף כנדרש במימון  העלויות  הכרוכות בגידול ובחינוך ילדיהם וגם – אם כי לא לכולם – במימון מגוריהם על פי כל שיטה שהיא, שקבע הקיבוץ בהחלטותיו. אם ירצה ויוכל הקיבוץ, לייצר פער בין סכום גדול שיימסר ליורשי הוותיקים לסכום קטן יותר אותו יתבקשו להכניס לקופת הקיבוץ ובכך להקל על קליטתם- כך יהיה.

החלטה עקרונית מס 3
לצורך יישום נכון וצודק של כל האמור לעיל יש צורך בהקמת מגנון פנימי אמין, הפועל בנראות ובשקיפות ומלווה בבעלי מקצוע חיצוני, שמכירים את הנושא כך, שגם יוכל להציע דרכי יישום נכונות וקבילות וגם יהווה גורם מגשר במצבי מחלוקת שונים, העשויים להתעורר תוך כדי התהליך.
סיכום
1.     רעיון זה בעיקרון מקובל ו"עובד" כבר בכמה (לא הרבה) קיבוצים ונמצא בהליכי מימוש מוסכמים.
2.     ביצועו יכול להיות כמעט מידי, וייתן מענה לחברים ותיקים בעודם בחיים.
3.     קיים מבנה משפטי מוסדר המאפשר זאת.
4.     כספי הקיבוץ נשארים חוקית אצלו ואצל החברים ואינם משולמים לגורמי חוץ שונים - לא רמ"י, לא רשויות המס ולא הועדה המקומית (כחלף היטל השבחה).
5.     מימושו עכשיו אינו מונע פיתוח רעיון זה לכיוונים שונים בעתיד,על פי הנסיבות.
6.     הצגתו של רעיון זה כאלטרנטיבה ממומשת בפועל, עשויה להביא את רמ"י להצעת פתרונות חלופיים, שלא יהיה בהם כדי לפגוע בזכויות הקיבוצים ומייסדיהם.
7.     מימוש רעיון זה יכול להשיב לקיבוץ ולחבריו את האמונה והביטחון ביכולת העצמית להוביל מהלך מרכזי.
8.     חברים ותיקים, יוכלו עוד בחייהם לממש חלק מוסכם משווי הדירה. היקף חלק זה, יהיה מותנה במצבו הכלכלי של כל קיבוץ. החלק שלא ימומש- יעבור ליורשים.
9.     הימנעות מפיצול שטח המגורים מתכולת חוזה החכירה, תצמצם את האפשרות של רמ"י לדרוש ניסוח חוזה חכירה חדש, נחות בזכויות המוקנות בו.
10. כל האמור לעיל, כוחו תקף להיום. קשה לדעת ולהעריך, לאיזה כיוון, מתי ובאיזה עצמה יופעלו על הקיבוצים יוזמות והחלטות חדשות מבית היוצר של רמ"י.
11. עמותת "אדמתי" מתכוונת להמשיך במאבקיה, תוך נקיטת מהלכים שלא ננקטו עד עתה מתוך רצון שלא להפריע למאמצי הנהגות תנועות ההתיישבות. כמובן שהיה חשוב ורצוי לעשות זאת בתמיכה, בתיאום ושילוב עם הנהגות אלו. אולם אם יהיה צורך היא תעשה זאת בעצמה ובכוחות עצמה, בדיוק כמו שעשו זאת אבותינו מייסדי היישובים הוותיקים.
12. במבחן התוצאה, למרות ההצדקה המלאה לתבוע זכויות בגין ההיסטוריה של הישובים החקלאיים ותרומתם למדינה עד היום, תביעה זו לא צלחה עד היום ואף גורמת במקרים רבים להתכחשות, חוסר עניין ואף איבה לטענות שאנו מעלים.  במישור הציבורי, הפוליטי והמשפטי טענותינו ממש לא מתקבלות. לאור זאת, תנסה העמותה לפעול גם בכוונים נוספים וביניהם: זיהוי וחיבור אינטרסים עם מוקדי כוח המזהים את הישובים החקלאיים כמממשים את הריבונות הלאומית על שטחים נרחבים באזורי הפריפריה והספר. שיתוף פעולה בעיקר כלכלי עם ערי השדה והספר החברתי וערעור הלגיטימיות של פעילות רמ"י בכלל ומדיניותה כלפי המגזר החקלאי בפרט. ההסדר הכספי הפנימי של מתן אפשרות לפדיון זכויות חברי הקיבוצים המוצע לעיל, משתלב עם כווני הפעילות החדשים.

רשם: בארי הולצמן

מוסף תרבות

פותחים קיץ של מוסיקה במנשה
עם להקת "הגרובטרון"
במופע מקפיץ ומפציץ לכל המשפחה
חמישי 10.07 בשעה 20:00 על הדשא בגווניםמרכז אזורי מנשה
ולפני הגרובטרון... החל מהשעה 19:000 "קרקס שבזי" המעולים
במופע חשיפה וסדנת אקרובאלנס (חינמית) להורים וילדים

מחיר לתושבי מנשה 30 ₪ -ילדים מתחת גיל שנתיים חינם
להזמנה: תרבות מנשה 04-6177310/1 או באינטרנט: https://menashe.smarticket.co.il