המלחמה האחרונה
מילים: חיים חפר לחן: דובי זלצר
בשם כל הטנקיסטים ופניהם המאובקות
אשר עברו את כל האש והשחיקות,
בשם הימאים אשר פשטו על הנמלים
ועיניהם כבדות ממלח וגלים.
בשם הטייסים אשר פרצו אל קרב זועם
ונצרבו באש טילים ואש נון מם.
בשם הצנחנים שבין עופרת ועשן
ראו אותך, כמו מלאך, מעל ראשם.
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה.
בשם התותחנים אשר ברסק הפגזים
היו עמוד האש לאורך החזית,
בשם חובשים רופאים שבנפשם ומאודם
החזירו רוח וחיים, השיבו דם.
בשם הקשרים אשר קולם קרע לילות,
בשם כל הגייסות והחיילות,
בשם כל האבות אשר הלכו לקרב נורא
ושרוצים לשוב אלייך חזרה -
אני מבטיח לך ילדה...
מילים: חיים חפר לחן: דובי זלצר
בשם כל הטנקיסטים ופניהם המאובקות
אשר עברו את כל האש והשחיקות,
בשם הימאים אשר פשטו על הנמלים
ועיניהם כבדות ממלח וגלים.
בשם הטייסים אשר פרצו אל קרב זועם
ונצרבו באש טילים ואש נון מם.
בשם הצנחנים שבין עופרת ועשן
ראו אותך, כמו מלאך, מעל ראשם.
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה.
בשם התותחנים אשר ברסק הפגזים
היו עמוד האש לאורך החזית,
בשם חובשים רופאים שבנפשם ומאודם
החזירו רוח וחיים, השיבו דם.
בשם הקשרים אשר קולם קרע לילות,
בשם כל הגייסות והחיילות,
בשם כל האבות אשר הלכו לקרב נורא
ושרוצים לשוב אלייך חזרה -
אני מבטיח לך ילדה...
פרוטוקול הנהלת קהילה
13-14 29.7.14 הודעות ושונות
שיחת קיבוץ
שיחת קיבוץ הקרובה
תתקיים
ביום שלישי בתאריך 12.8.14
בשעה 20:30 במועדון לחבר
הקרנת סרט
הסרט "העזרה"
יוקרן ביום רביעי 13.8.14
בשעה 20:30 במועדון.
סרט על שנות ה-60
במיסיסיפי, סרט נוגע ללב עם שחקניות מבריקות.
בואו ליהנות
א.ש.
הפקות
בובות
ברבי להדרן
בהדרן זקוקים לבובות ברבי,
גם פגומות, שאין לכם צורך בהן
תודה מראש,
צוות הדרן
ללאה מרקם
להולדת
הנכדה
בתם של
לי ורונן
אחות
ליעל
ברכות
לכל המשפחה!!!
פגישה עם מנהלות
החינוך בתנועה
הקיבוצית.
משתתפות: רויטל יוסף (חינוך בלתי פורמלי עין שמר), רביד (התק"צ).
רביד חברת קיבוץ מגל, הציגה מצגת בנושא
"רשת החינוך הקיבוצי ההתיישבותי". עד היום התנועה בעיקר עסקה בהדרכה של
הגנים בקיבוצים. הוחלט להתחבר למדינה ולהפוך להיות "ארגון מפעיל בגיל
הרך" ו"ארגון ילדים ונוער" (א-ו). ארגון מפעיל מוכר ע"י
המדינה בדומה לרשתות נעמ"ת, אמונה, ויצ"ו ודובדבן, ובארגון של התנועה
עתידים להיות יותר סניפים מבכל אחד מאלה. שלוש השנים הראשונות (לידה עד 3) הן מול
משרד הכלכלה ושלוש השנים הבאות מול משרד החינוך. מנהלות הגנים והמערכות בקיבוץ
ישמרו על אוטונומיה מלאה. מבחינה כספית, משרד הכלכלה מעביר כסף דרך הגן להורים,
אולם יש אפשרות לגבות כסף עבור שירותים משלימים (שעות 13:00 – 16:00).
התקשרות
הקיבוץ לארגון – אפשר באופן ישיר או דרך המועצה. מנשה בינתיים לא מעוניינים. השייכות מקנה זכות להשתלמויות והכשרות לאורך
השנה בעלות שנתית של 3,200 ₪. אפשר לבחור גם שהרשת תייצג את המערכת של הקיבוץ מול
המדינה (קבלת סמל מעון ועוד), בעלות של 2,500 ₪. עידית מסרה כי היום ההשתלמויות
עולות לנו הרבה יותר.
לגבי ארגון
ילדים ונוער – היתרון הגדול הוא היכולת לקבל תקציבים מהמדינה, גם עבור בנין
ותשתיות. לגבי זה אין מחלוקת שצריך להירשם. יש רק יתרונות.
עידית הציגה
את המלצת הנהלת החינוך שרואה יתרון גדול בכוח היחד, בארגון שמייצג אותנו מול
המדינה, ומכיר את הרוח החינוכית המיוחדת שלנו וממליצה להצטרף לארגון.
אושרה
הצטרפות עין שמר לארגון המפעיל של התנועה הקיבוצית
1. שונות
חלוקת רווחים
מעסקים – המשך החלטה
קודמת (שתגיע בשבוע הקרוב לשיחת קיבוץ): מועמדים זכאים לקבל כמו חברים. חברים שהיו בשנת חופש במהלך 2013 יקבלו על פי
הנהלים הקיימים (באופן יחסי לחודשים בהם היו עדיין בקבוץ). חישוב דומה ייערך
לחברים שנפטרו במהלך השנה. חברים שנפטרו בשנת 2014 – זכאי עזבונם למלוא הבונוס.
מסרה: מרב
הדר-פרומר
בואי
נדבר
רוצה
לקחת חלק בסדרת מפגשים נשיים בקהילה?
רוצה
לשתף את נשות מנשה בידע שלך?
אם
יש לך מקצוע מעניין ואת רוצה להעביר סדנה / הרצאה / מפגש עם נשות מנשה – אנחנו
נותנות לך במה ומקום. שלחי אלינו את נושא המפגש ותכניו ואסמכתא מקצועית לתעודותייך.
מה את מרוויחה מזה?
חשיפה
לקהל נשי, במה, פרסום בעלוני המועצה לפני המפגש.
מה כולנו מרוויחות מזה?
סדרה
שנתית של מפגשי נשים מעשירים, מעניינים ומעצימים.
את
ההצעות יש לשלוח למייל:
nashim@menashe.co.il
דו"ח ביקורת לקראת שיחה
לחברים שלום, ועדת
ביקורת סיימה את דו"ח "מבנה אירגוני ניהולי" שיעולה ביום ג' הקרוב
12 לחודש בשיחת קיבוץ. הנושא עלה לביקורת עקב פניות חברים לבדיקה של אספקטים שונים
שהוועדה מצאה שאכן ראויים וחשובים לבדיקה. אני פונה לחברים להגיע, לשמוע ולהעיר.
זה חשוב לצורך שיפור מערכות הניהול שלנו וזה חשוב לוועדת ביקורת במסגרת חשיבתה
להמשך. תקציר הביקורת יחולק בשיחה. כרגע המבקר כבר עובד על בדיקת יישום תהליכי
השינוי כפי שהוחלטו בחוברת השינוי. זה ייקח קצת זמן כי הבדיקה דורשת הרבה עבודה,
אז נתאזר בסבלנות.
גדעון
אברהמי
יו"ר ועדת ביקורת
סיוע הקהילה בעניין דיור
נמסר שהקהילה רוצה לעזור לחברים בעניין הדיור. זאת
כוונה חיובית ומבורכת.
אבל
כספי הקהילה מצומצמים ומוגבלים , ויש להשקיעם לפי סדרי עדיפויות
לקהילה התחייבויות רבות
קודמות לחברים. שמתעכבות מחוסר מקורות
נזכיר חלק
מהן: השוואת דירות, מדרג השימושים, כספים לקרובי משפחה של נפטרים.
מדובר על התחייבויות בעשרות מיליוני שקלים. עד
עכשיו ההתחייבויות לא מתבצעות אפילו לא חלקית. יש לזכור שרוב ההתחייבויות מיועדות
לחברים ותיקים. ככל שהזמן עובר ההסתברות למילוי ההתחייבויות עבורם הולכת וקטנה.בברכה,
עידו ספקטור
חלוקת בלוני גז
חלוקת
בלוני גז מתבצעת בעין שמר בימי רביעי בלבד.
ניתן
להזמין במשך כל השבוע,
אך בלוני
הגז יגיעו רק בימי רביעי.
מספר
הטלפון של חברת און גז: 04-6383167
ריהוט לחדר אירוח נוסף
בשל
הביקוש הרב הוקצה חדר נוסף לשמש כחדר אירוח,
לשם כך יש צורך בריהוט: מיטה, שולחן, מקרר,
טלוויזיה, ארון, מדפים, וילונות, כסאות, כלי מיטה וכל ציוד נוסף שדרוש לנוחיות
דיירים.
אשמח לכל עזרה בנושא, מירי גרוסברג
שיחה עם מרים בן-מיור – אישה גדולה מהחיים
שחגגה
לאחרונה יום הולדת 90// עינת תומר
תשעים שנה עברו:
בשבת
לפני כשבועיים חגגו למרים יום הולדת 90 אצל בנה יוסי בחצר. כל המשפחה הייתה: שלושה
ילדים, שמונה נכדים, שמונה נינים ואחותה שהגיעו לשמוח אתה.
תספרי קצת על עצמך:
נולדתי
בסופיה שבבולגריה. יש לי אחות, אתה אני בקשר קרוב, שגרה ברמות מנשה.
עליתי לארץ מבולגריה בגיל 15 וחצי
בחברת נוער, כשהגרמנים הגיעו כבר לסופיה. היה לנו מלך טוב, בוריס השלישי, שאמר
שהיהודים הם אזרחים שלו ושלא ייתן להיטלר אף אזרח מהמדינה שלו. לכן היהודים
מבולגריה שרדו את המלחמה.
בבולגריה
אבי היה רב וניהל קהילה יהודית בעיר מגורינו. אחרי קום המדינה 55,000 יהודים עלו
ארצה מבולגריה והוריי עלו איתם ובאו לקיבוץ. הייתי כבר אישה נשואה עם שני ילדים.
גם אחרי שהגיעו לעין שמר, קיבוץ חילוני, הוריי המשיכו לשמור כשרות ושבת. בעין שמר
אבי עבד כשומר במטעים ואמי עבדה במתפרה. חמישה דורות של משפחתי, כולל הנינים שלי,
כאן בעין שמר ואת זה אפשר לומר על משפחות מעטות.
זמן-מה אחרי שעליתי והגעתי לקיבוץ חליתי בצהבת. אברהם, שהצטרף לחברת הנוער שלנו אחרי שהשתחרר מהמאסר הבריטי במחנה עתלית ובכלא עכו, שמע שאני חולה ובא לטפל בי. כך הכרנו והתקרבנו זה לזו ולאחר זמן-מה עברנו לגור יחד באוהל בחצר הקיבוץ. כעבור כמה שנים התחתנו, אני אפילו לא זוכרת את התאריך ולא הייתה טבעת. במשך השנים נולדו לנו שני בנים ובת. אני אלמנה 45 שנים, מחצית מחיי, אחרי שאברהם נפטר ממחלת לב בגיל 48.
גננת בנשמה:
למדתי באורנים במסלול גננות, עבדתי בעין שמר שלוש שנים
כגננת ולאחר תקופה זו השגתי עבודה בגן ילדים בגן שומרון, לשם הגיעו גם ילדים
מישובים בסביבה. עבדתי שם כגננת במשך 14 שנים. מאוד אהבתי להיות גננת והצלחתי
להגיע לכולם, גם לילדים היותר קשים. יש
משפחות
שארבעה ילדים שלהן היו אצלי בגן. עד היום כשהילדים פוגשים אותי הם זוכרים
אותי היטב והשמחה גדולה.
כסאות קטנים:
פרויקט
קטן שלי בו אני גאה היה הבאת כיסא קטן להושבת פעוטות סביב שולחן בחדר האוכל. ראיתי כסאות כאלה בקיבוץ העוגן, שם גרה בתי, ופניתי
לדודיק כץ שיבנה כאלו גם לילדי עין שמר. עד אותו רגע אף אחד כנראה לא חשב על רעיון
כזה. הוא אמר שצריך לקבל תקציב אז פניתי בעצמי למשה רונן, ביקשתי שהנגרייה תבנה
כסאות כאלו לפעוטות שלנו וזה אושר. בנו 15 כסאות לקטנטנים, הבאתי אותם לחדר האוכל
ולשמחתי עד היום הם מחזיקים מעמד ונעשה בהם שימוש קבוע.
המשחקייה:
המשחקייה
שהקמתי הייתה לשם דבר בעין-שמר ובכל האזור והפכה להיות מזוהה אתי וחלק מחיי, מפעל
חיים ממש. מאוד אהבתי את המשחקייה. התחלתי מתקציב קטן שקיבלתי וחלק גדול מהמשחקים
הכנתי בעצמי. בהתחלה המשחקייה הייתה ממוקמת במקלט ואחר-כך עברה לבית שכיום הוא גן
ילדים שנמצא מול המועדון לחבר. היו באות גננות מתלמדות מסמינר אורנים, לבקר
במשחקייה שלי. הייתי מכינה להן עוגות, הן היו באות אלי ללמוד להכין משחקים. היו לי
הרבה משחקי חשבון. היו לי משחקים שקיבלתי מגדעון מגן שקיבל ממשרד הביטחון. עזר לי
במשחקייה יהודה ויינשטיין, שבנה לי הרבה מתקנים למשחקים. היה לפני-כן בקיבוץ בית
חרושת לעור, נרדי שמו, בו ייצרנו חגורות עור והשתמשתי ברצועות שנשארו במשחקים
שהכנתי. מכל משחק הכנתי עשרה עותקים כדי שהרבה ילדים יוכלו לבוא ולשחק באותו משחק
בו-זמנית אם רצו. היו לי ידיים טובות ומכל דבר יצרתי והכנתי משחקים, מחלקים ממפעל
המגנטים, מחתיכות עץ מהנגרייה ועוד. היו לי אלפי משחקים. המשחקייה מאוד הצליחה
והיו באים לא רק ילדי עין שמר אלא גם מקיבוצי האזור לשחק בה.
במלחמת המפרץ הזמרת
והיוצרת מירי אלוני הגיעה והביאה את שני בניה. הגיעו משפחות מת"א ועוד מקומות
לעין שמר והילדים היו משחקים במשחקייה. באו עוזבי קיבוץ לבקר את הוריהם כאן
ואת ילדיהם הביאו למשחקייה לשחק. המשחקייה פתרה הרבה בעיות של תעסוקת ילדים. אחרי כ- 20 שנות פעילות סגרתי את המשחקייה כי
רצו להשכיר את המבנה לגן. רוב המשחקים נתרמו לגנים של חינוך מיוחד בת"א.
גדולה
מהחיים:
האופי החזק שלי עוזר לי ברגעי מצוקה. לפני כחצי שנה נפלתי
בבית ושברתי יד ועצם ירך. בביה"ח הלל יפה עברתי ניתוח שארך כחמש שעות. כעבור
שבוע הועברתי לשוהם, מוסד שיקומי בפרדס חנה. הייתי 44 ימים בשוהם ועשיתי
פיזיותרפיה כדי להגיע להליכה – ניצחתי
תחביביי:
אני אוהבת
טבע ועוסקת בטבע כל חיי. אני מגדלת בושמת ופרפר זנב הסנונית על שיח הפיגם שלי. אני
רתוקה לחדשות ומתעניינת במה שקורה בארץ ובעולם. אני אוהבת לבקר בגינה של בני יוסי,
בה ישנם כל פרחי החורף. הגינה שלו מהפנטת. לפני שנים צברתי אוסף גדול של
צדפים שילדיי אהבו לשחק בו, אחריהם נכדיי. כיום כשהנינים באים לבקר הם הולכים
לאוסף לשחק בצדפים.
הקמתי משפחה לתפארת:
שני
בניי חיים בעין שמר ובתי גרה בהעוגן, מרחק של חצי שעה נסיעה מכאן, כך שאני מוקפת
במשפחה וזה עושה לי טוב. לחברים ותיקים רבים אין ילדים בקיבוץ שזה חבל. יש לי
שמונה נכדים ושמונה נינים נפלאים ורובם בעין-שמר. שלוש המשפחות של ילדיי מאוד
מחוברים, חוגגים יחד בשמחות וחיים יחד בשמחה והנאה.
מתוך הברכה של בתי איה ליום הולדתי:
"
 |
| המשחקייה בשיא פריחתה |
מאחלים לך המשך אושר, בריאות ומזל טוב, באהבה".
מתוך
הברכה של כלתי רותי ליום הולדתי ה-90:
"מזל טוב, מרים, וימים
מאושרים
איזה יופי שהגעת לגיל 90!
מאחלים
לך היום באהבה
בריאות, חוזק והרגשה איתנה,
שתדעי
נחת ושמחה
כאן בחיק המשפחה. "
שלום לכולם,
הבן
הצעיר שלנו, בן 20, חולה במחלת כליות קשה
וזקוק בדחיפות להשתלת כליה.
המחלה
היא משפחתית ואף אני, אימו, עברתי לאחרונה השתלת כליה שהחזירה אותי לחיים.
אנחנו
זקוקים לעזרתכם!
מי
שמוכן לעזור, יתקשר למספרי הטלפון הבאים:
קטי
סקוט: 054-4348680
אלה
בראון: 054-5537630
אנא,
שתפו עם כל רשימת התפוצה שלכם.
בתודה מעומק הלב,
ורד ולן
שייט מאתגר // אמיר תומר
מדי שנה יוצאים ילדי המרכזים לשייט
הרפטינג המסורתי בכפר-בלום, אלא שהשנה בפעם הראשונה הצטרפנו גם המוסדניקים ואנו,
ההורים לבילוי משותף בין שיחי הפטל והצמחייה העשירה של אזור הירדן.
תחנה ראשונה הייתה ארוחת-בוקר ביער לביא
שסמוך לצומת גולני. צוות המרכזים המסור ערך עבורנו פריסה נפלאה, מכל טוב. ולאחר
שהתמלאנו באנרגיה, נסענו לנקודת התחלת השייט.
השנה מפלס המים בנחלי הצפון היה מהנמוך
שידענו בשנים האחרונות, עקב חורף שחון במיוחד, ולכן נאלצנו מדי פעם בפעם לצאת
מהסירה ולגרור אותה הלאה. אך למרות שפל המים, חסר התקדים, נהנינו מאוד לשכשך במים
הקרירים של החצבני, שהתמזג אחר-כך עם הדן והבניאס לנהר הירדן, ולערוך מלחמת התזות
בין הסירות. כמה מהבולטים בשייט היו לימור
גרוסמן ואוריין גנדלמן שהצליחו לסיים את השייט עם הרגלים למעלה ושישראל עזר יגרור
אותן רוב הדרך. ללא ספק משפחת חרודי שנכחו בהרכב כמעט מלא הצטיינו בשיתוף פעולה
בהשטת הסירה ובעיקר באומץ לב של קפיצה מגשרים. מהמהירים ביותר בלטו משפחות יגודה
ואלון ומהנהנים מכל רגע, שלא פסחו כמעט על שום פינה יפה לעצור בה ושהגיעו בין
האחרונים היו משפחות שפירא, תומר, אלימלך והמוסדניקים.
בתום כשעתיים (מי פחות ומי יותר) הגענו
לנקודת הסיום. אכלנו צהריים, כל משפחה את מטעמיה, חזרנו הביתה מרוצים מאוד.
ברצוננו להודות לכל צוותי המרכזים הנהדרים ובראשם לרויטל
יוסף, שדאגו לטיול באמת מהנה שבו הכל זרם, תרתי משמע
קמצא ובר קמצא
כך חרבה ירושלים
שנים ספורות לפני חורבן בית-המקדש, ערך עשיר אחד מסיבה מפוארת לכל אוהביו. בין היתר, הוא הזמין ידיד קרוב בשם "קמצא". טעות מביכה של המשרת, שנשלח להזמין את כל המוזמנים באופן אישי, גרמה לכך שאדם בשם בר-קמצא, אותו שנא העשיר בכל לבו, קיבל הזמנה אישית לבוא ולהשתתף במסיבה. בר-קמצא האמין כי העשיר מחפש הזדמנות להתפייס עמו. הוא קפץ על המציאה והגיע אל המשתה ביום המיועד. העשיר ההמום הביט בו כלא מאמין. "אתה שונא שלי. לשם מה הגעת להפר את השמחה? צא והסתלק מכאן". בר קמצא נבוך מפרץ השנאה של העשיר, חיפש דרך להשקיט את זעמו: "הנך צודק; אך אם כבר באתי לכאן, אל תגרש אותי. אשלם לך במיטב כספי עבור האוכל שאוכל והמשקה שאשתה". העשיר לא ויתר: "לא. צא מכאן בזה הרגע". בר קמצא: "אשלם לך חצי מהוצאות הסעודה כולה... רק אל תגרום לי בושות". העשיר: "אין על מה לדבר". בר קמצא התחנן: "אשלם לך עבור כל הסעודה"! העשיר אחז את בר-קמצא בידו, וגירש אותו בבוז. בר-קמצא יצא פגוע עד עמקי נשמתו. פגעה בו במיוחד העובדה כי במשתה ישבו כמה וכמה חכמים, ואיש לא מצא לנכון להגן על כבודו. אלך ואתנקם בהם, חשב לעצמו. אמר ועשה: הוא יצא אל הקיסר ברומא, שם הלשין כי היהודים מרדו במלך. "אם אינך מאמין לי" הטעים בר-קמצא, "הבה ונערוך ניסוי: שלח עמי בהמה, כדי שיקריבו אותה בבית-המקדש. אם הם יסרבו להקריב את הקורבן, תדע שהם מרדו בך". המלך הסכים לערוך את הניסוי הפשוט, ובר-קמצא הערמומי מיהר להטיל מום בבהמה. היה זה מום קל; אך על-פי חוקי ההלכה, לא ניתן להקריב בהמה בעלת-מום על-גבי המזבח. החכמים שנתקלו בבהמה רצו לרצות את המלך. "הבה ונקריב את הבהמה" אמרו זה לזה. היה שם חכם אחד בשם רבי זכריה בן אבקילס. "אם תעשו זאת, יחשבו כולם כי מותר להקריב בהמה בעלת-מום על המזבח". "אם-כן, נהרוג את בר-קמצא כדי שלא יוכל לשוב ולהלשין למלך". אך שוב מנע אותם רבי זכריה. "אם תעשו זאת, יאמרו שמי שהטיל מום בקורבן יהרג".חזר בר-קמצא וסיפר למלך על התוצאות, והשאר היסטוריה.
אמר רבי יוחנן: "ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו, ושרפה את
היכלנו והגליתנו מארצנו".
מהאגדה, לציון ט' באב
שחל
השבוע