חיפוש חומר בעלונים: קודמים

Loading

עלון 44 (2015) (6040) כב כסלו תשע"ו





         קבלת שבת באווירת חנוכה
         תתקיים ביום שישי 11.12.15 בשעה 20:15 במועדון לחבר.

         טיול עששיות במבצר יחיעם
יתקיים יום שבת  12.12.15
יציאה בשעה 16:30 – חזרה משוערת סביב 22:00.
מחיר לילד: 40 ₪  למבוגר: 50 ₪  כולל ארוחת ערב
.הודעות ושונות

מזל טוב
לצילה ואורי ליס
להולדת הנכדה – לירי
בתם של סנונית וגבע
אחות לתום.
ברכות לכל המשפחה!!!

מזל טוב
לאורי אשכולי
להולדת הנינים הראשונים
התאומים (בן ובת)
בניהם של עינב וגיא הס
נכדיהם של אורנה וגלעד הס
בעין עירון.
ברכות כפולות לכל המשפחה!!!


לאדווה בראון
עם סיום תפקידך כסדרנית רכב
הרבה תודה על ההקשבה וההיענות בכל שעה,
במיוחד כשנזקקנו
לרכב בשעת דחק.
יודעים שכל תפקיד שתמלאיתעשי על הצד הטוב ביותר
 בהערכה ותודה איה מלומן וחברים רבים אחרים
 
נר זיכרון
דוד ליפסקי         12.1926
זלמן גולדברג      12.1930
לוי שוסטק          12.1933
אללי הררי          1.12.1984
יוסף גנדלסמן      2.12.1999
מרים בן מיור      3.12.2014
דוד צחור            5.12.1975
יצחק בן אברהם   7.12.1974
יהודית בלוך        7.12.1999
משה מור            8.12.1984


פותחים שבת
השבוע תוקדש קבלת השבת לכ"א כסלו- שהינו אחד משיאי המאבק לעלייה חופשית לא"י, באירוע לקחו חלק חשוב חברי קיבוצנו, ביניהם אלימלך שטרקמן ז"ל שנפל במערכה זו.
בערב זה יושרו שירי העפלה והדוברים יהיו: מנו אלון ומליק גור.
נילי ארבל דרשה לפני שבוע את פרשת "וישלח". מִבֵּין נושאי הפרשה התמקדה נילי בפגישת יעקב ועשו. אחרי 20 שנות גלות בְּחָרָן חוזר יעקב עם נשותיו, בניו וכל רכושו חזרה לארץ כנען. יעקב חושש מן הפגישה עם עֵשָו, הוא שולח אליו מלאכים להודיע על בואו. המלאכים חוזרים ומבשרים לו שְעֵשָו בא לקראתו כשהוא מלווה ב400 אנשי מלחמה. פחד גדול נופל על יעקב, הוא נוקט במספר צעדים, רש"י מתארם: "התקין עצמו לשלשה דברים: לדורון, לתפילה ולמלחמה".
יעקב שולח מתנות רבות לעֵשָו, הוא מתפלל לה': " הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי...", ומתכונן למלחמה. חז"ל אומרים שממעשיו אלה של יעקב עלינו ללמוד שאין לחכות לנס, אלא להיות אקטיביים ולעשות מעשה...
חרף כל החששות, ממשיך יעקב ללכת לעבר עֵשָו, הוא מעביר בלילה את נשותיו וילדיו במעבר נחל יבוק ונשאר לבדו. בנקודה זו פוגש יעקב "איש" שנאבק עמו עד עלות השחר. הוא גובר על ה"איש" ולא משחרר אותו עד אשר יברכהו. והוא אכן מברכו: "לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל". ורש"י מסביר: לא יאמר עוד שהברכות באו לך בעקבה ורמיה כי אם בשררה....
לפני הפגישה מסדר יעקב את משפחתו כך: בראש את השפחות וילדיהן, לאחר מכן את לאה וילדיה, ולבסוף, רחל ויוסף (היקרים ביותר לליבו). הוא עצמו הלך לפני כולם.
בפועל, הפגישה בין האחים מתרחשת לא כפי שיעקב חשש, אלא ההפך: עֵשָו רץ לקראת יעקב בהתרגשות, מחבקו ומנשקו. הוא כבר אינו כועס, הוא המשיך הלאה...
עשו אומר ליעקב: "יֶשׁ לִי רָב, אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ", עֵשָו הוא עתה אדם עשיר, רק לאחר שיעקב מפציר בו הוא מסכים לקחת את מתנותיו. הם נפרדים בידידות.
חז"ל התלבטו בשאלה האם החיבוקים והנשיקות של עֵשָו אמִתִיים, או שמא הם מעשה הונאה. הפסוק בתורה מותיר אותנו במכוון בערפל בשאלה זאת. לדעת החכמים, היו כאן גם הונאה, וגם רצון לפיוס. זוהי, דו הערכיות השולטת מאז ועד היום ביחסי יעקב ועשו.
המסר החשוב ביותר של הפרשה, אומר הרמב"ן, הוא "מאז ועד היום". כל אשר ארע ליעקב עם עשו יארע לנו תמיד גם עם בני עשו. (עמי אירופה מייצגים בתפישת חז"ל את צאצאי עשו).
המפגש בין יעקב ועשו שבפרשה אינו מסתיים כאן, אלא הוא מהווה דגם לכל אחד מאלפי המפגשים בין "יעקב" ו"עשו" שבהיסטוריה. למרות שהיו שזורים בהם גם רגעי חסד, פעמים רבות הם הצמיחו תוצאות איומות ונוראות.
הדבר הבולט בפרשה הוא הפחד הגדול של יעקב מפני עשו. על אף שהיה אדם אמיד ומצליח, ומְגוּבֶּה בהבטחה אלוהית לשמור עליו, יעקב לא זִלְזֵל בּעֵשָו וביכולתו להרע לו.
ואנחנו? ראו באיזה זלזול דברנו על הצרפתים לאחר הפיגוע בפריז. מה הם יודעים לעומתנו... "ראש של גוי" לעומת ה"ראש היהודי". האם אנחנו כבר הצלחנו לפתור את בעיית הטרור?
תמיד הרגשנו נעלים על הגויים. חכמים מהם, מוסריים מהם. שירו של ביאליק "יעקב ועשו" ממחיש גישה מתנשאת זאת.

ציטוט קטן מהשיר: "עֵשָו משכים לבית המרזח/ חבית משקים מפיו תיתן ריח/... כוֹסֹו- חייו, לשתות חייב, כי על כן הוא גוי.../ יעקב משכים לבית התפילה/ נותן ליוצרו שבח ותהילה.../ אל צור חייו - להודות חייב, כי שמו יעקב.../".

לענת מילשטיין האחת והיחידה
איך אפשר לסכם 20 שנות עבודה ???
הקדשת את כל כולך למקום הזה.
עם כל השינויים, המכשולים והקשיים שבדרך עשית זאת על הצד הטוב ביותר.
תמיד עם סבלנות, הקשבה וחיוך.
מאחלים לך ליהנות בכל אשר תעשי,
נחת מהילדים ומהנכדים.
אנחנו כאן תמיד מחכים לך שתבואי לבקר.
תודה על הכל.
 צוות ענף הבגד




הלחנת שירים שכתבו חללי צה"ל
שלום רב,
שמי אביגיל ואני מפיקה בשידורי יום הזיכרון תשע"ו בגלי צה"ל.
השנה, בפעם השנייה, אנחנו עובדים על מיזם 'אלה האחים שלי' - פרויקט דגל בגלי צה"ל. המיזם הייחודי מחבר בין כתבי יד שהותירו אחריהם חללי מערכות ישראל לבין חיילים המשרתים בצה"ל כיום, שילחינו ויבצעו אותם. גל"צ ממשיכה במסורת ארוכת שנים של הלחנת שירי נופלים, ובמרוצת השנים הגיעו לידנו הרבה מאוד טקסטים. במידה שישנם ברשותכם טקסטים של חללי צה"ל אנא שלחו אלי.

את הטקסטים או פניות בנושא ניתן לשלוח לכתובת המייל - mybrothers.glz@gmail.com
אביגיל – גל"צ


מהספרייה
מחפשת את ספרו של צבי ארד
"ביתו של אדם"
מי שהספר נמצא ברשותו ומוכן להעבירו אלי – יבורך.
בתודה, שלומית תומר



במלאת 70 שנה לאירועי
כ"א כסלו הנכם מוזמנים
לטקס בבית אלימלך.
         ביום חמישי 10.12.15 בשעה 19:30
         נתכנס לזכור, להוקיר ולהעביר את מורשת הגבורה לדורות הבאים.
         החברים מוזמנים!

"עברו 20 שנה אך האירוע חרוט בזיכרון.
ההליכה, יותר נכון הריצה,
מעין החורש לגבעת חיים
בין עמדות האנגלים המחופרים
עם מקל ביד הייתה די טראומטית.
על השאר כבר נכתב וסופר"

שלמה קציר
חורף של הרצאות בגוס פאב !!!

דנה דנוס, האישה והאגדה, מגיעה אלינו לדבר על ה כ ל ...
גברים, נשים, ילדים, זוגיות, גירושין, חינוך, המון צחוק.
היא תספר לנו עלינו- דרך העיניים שלה.
עם המון הומור ואהבה.
יום חמישי 10.12.15 בשעה 20:30 בגוס פאב

סנגריה, בירות, אוכל טוב והרצאה מעולה באווירה חורפית אינטימית וחמה.
מספר המקומות מוגבל.
לשמירת מקומות יש לפנות לטל גולן 052-3750926

תמיד מתרחש אצלנו משהו חדש...


הפנינג פתיחת עין שמר אלון
תמונות מתוך הפנינג פתיחת המרכז המסחרי החדש מתאריך 19.11.15. צילום: פנינה גלעד


"הייתה זו התקופה הקשה ביותר של יהודי רוסיה. סטאלין-האיש שהתרגום המילולי של שמו הוא "איש הברזל", הצדיק את כינויו, והשליט ברוסיה טרור משטרתי. מחנות הריכוז החדשים שנבנו בסיביר, אף פעם לא היו צרים מלהכיל את רבבות האדם שנשלחו לשם, כיון שאנשים מתו בהם כזבובים, ומהר מאוד התפנו שם מקומות לעצורים חדשים.הנ.ק.וו.ד גלגולו הראשון של הק.ג.ב הטיל את חיתתו על אזרחי המדינה, מכוניות כהות שייטו בכבישים הריקים, נעצרו בפתחו של בית זה או אחר, ואף פעם לא שבו ריקות. כל משפחה גרה בחדר, וחלקה מטבח ושירותים עם שכנים, במצב כזה קשה היה להסתיר דברים משכנים שהסתובבו בין הרגליים. אזרחים רבים ששו להלשין על שכניהם, חלקם כדי לקבל חסינות למקרה שיתפסו בעבירה על החוק, וחלקם עבור טובות הנאה. משפחה יהודית בתור אובייקט שנוא, הייתה יעד אטרקטיבי להלשנות שכנים אנטישמיים, או קומוניסטים יהודים, שרצו להגיע לצמרת תוך כדי טיפוס על גויות אחיהם .סבי יצחק וסבתי פריידל גרו בתקופה זו בעיר חרקוב. הם ניהלו חיים יהודיים במחתרת, והקפידו על שמירת שבת. מאחורי ארון הבגדים הכבד, הייתה גומחה קטנה, בה הוטמנו ספרי הקודש, נרתיק התפילין והחנוכייה. היה זה בנר הראשון של חנוכה, השולחן בביתו של סבי היה עמוס בספרי קודש, סבי התעמק באותיות הקטנות כדי להחליט היכן להדליק את החנוכייה, מאחורי הווילונות הכהים שבחדר, או ליד הדלת הסגורה.חנוכיית הפח עמדה במרכז השולחן כשבתוכה נעוצים שני נרות.  סבתא פריידל עמדה במטבח ובישלה על פרימוס מרק חם, שהיה מזונם העיקרי בימים אלו. רגליה כאבו מעמידה הארוכה בתורות הבוקר, אך היא שמחה שהצליחה להשיג מעט ירקות על סף ריקבון, מהם תוכל להכין ארוחה מחיית נפשות.
דפיקה רמה נשמעה בדלת הבית, היא נפרצה בגסות, וזוג שוטרים פרץ פנימה בחמת זעם  פריידל הרגישה שנשמתה פורחת מקרבה, אינסטקטיבית היא קפצה מחלון המטבח שבקומה השנייה, עומדת על גגון רחב של הקומה הראשונה, כשהיא על סף עלפון. סבא יצחק קפץ ממקומו בבהלה, חוקרי הנ.ק.וו.ד צעדו פנימה למרכז החדר, שוברים את השקט המפחיד בנעליהם המסומרות. השוטרים גררו כיסא לפינת החדר, הושיבו עליו את יצחק. החיפוש החל. לא היה בעצם מה לחפש, הכל היה על השולחן, גלוי ונראה, ספרים אסורים, חנוכייה מוכנה להדלקה ומכתב מארץ ישראל מבצבץ מבין דפי אחד הספרים. השוטרים פנו לעבר הארונות העליונים, והחלו לחפש שם מוצגים מפלילים, הם השליכו את תכולת הארון על השולחן. הם השליכו בגסות מגבות וכלי בית לכוון השולחן הכבד שעמד במרכז החדר. ערמה גבוהה של חפצים מגובבים, הלכה וכיסתה את תכולת השולחן.לאחר שעות ארוכות של חיפושים, עזבו את הבית בטריקת דלת, בלי שמצאו את מאומה.לאחר שפריידל העיזה לצאת ממחבואה ולהיכנס הביתה, היא מצאה בית לאחר פוגרום, ומצאה גם את יצחק בעלה, שכבר הייתה בטוחה שהובל למאסר. "הם לא מצאו כלום" הרגיע אותה. החנוכייה הודלקה עוד באותו ערב.יצחק ברך את הברכה "...שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן ה-ז-ה" וחש שהברכה חוברה בדיוק עבורו.  חרקוב האירה בשלל אורות, אך חנוכייה קטנה מאחורי תריס מוגף הפיצה את האור הזך ביותר."


עלון 43 (2015) (6039) טו כסלו תשע"ו


סרט ודיון

"גרשו את השטן בחזרה לגיהינום"
הנכם מוזמנים לצפות בסרט (60 דק') על
נשות ליבריה, שניהלו בנחישות מאבק לא אלים
כדי לסיים את מלחמת האזרחים במדינתן.
הצלחתן זיכתה אותן בפרס נובל לשלום.
ביום א' 29.11.15 בשעה 19:30 במועדון לחבר
(התכנסות ב- 19:00)
- הכניסה חופשית -
לאחר הסרט יתקיים דיון עם מנחה מתנועת "נשים עושות שלום".

תנועת "נשים עושות שלום" יזמה את תרגום הסרט לערבית ולעברית ומקרינה אותו ברחבי הארץ. יוצרי הסרט התנו את הקרנתו לקהל הרחב ללא תשלום.
לבירורים – שלומית מילמן: 052-8908921
הודעות ושונות

שיחת קיבוץ
שיחת קיבוץ הקרובה תתקיים
ביום שני 30.11.2015 בשעה 20:30 במועדון
על הפרק:
דו"ח יו"ר עסקי- אסא גיארי – שנת 2015 ולקראת שנת 2016.


שינוי בשעות האל-תור במרפאה
שעות קבלת אל-תור של ימי שלישי וחמישי מתחלפות כלומר
 יום שלישי אל תור יהיה בין 14:00-15:00
 יום חמישי בין 9:00-10:00
וזאת החל מ-1.12.15
 תודה צוות המרפאה


חיובי חינוך
- בעקבות עדכוני מחיר שהתקבלו מבי"ס רעות וניצני רעות תוקנו חיובי החינוך התקציב האישי בהתאם. גם לגבי חודשים ספטמבר ואוקטובר.
גיל עמל – מנהל הנהלת חשבונות


נחוצים ספרים ישנים
מי שיש לו ספרים שהוא לא צריך
יכול להביאם לחדר האוכל או לחממה.
בתודה, אביטל גבע




שלמה שחר סיים שנים רבות של תפעול ואחריות על הבריכה. אנו מודים לשלמה על שנים של עבודה מסורה.

דרוש/ה
מפעיל/ת בריכה
התפקיד כולל:
•           ניהול תקציב
•           אחריות על המציל/ה
•           בקרה על מתקני הבריכה
•           אחריות על תקינות וכשירות מערכות המים
•           מתן שירות ומענה לחברי הקיבוץ

דרישות התפקיד:
•           הסמכה כמפעיל בריכות
•           אישור רעלים
•           תעודת מציל (יתרון)
•           תודעת שירות
כפיפות – מנהלת קהילה
היקף משרה - חלקית

המעוניינים מוזמנים לפנות לשרית אלימלך עד ה – 9.12.2015

דרושים
מתנדבים לצוות פרט
דרישות התפקיד:
•           דיסקרטיות
•           אמינות
•           רגישות
•           זמינות
•           סבלנות וסובלנות
•           אכפתיות ורגישות

התפקיד כולל:
קשר בין מוסדות הקיבוץ לחברים
בניית חזון מחודש למערכת החינוך בעין שמר
לאור השינויים שהתרחשו ב- 3 שנים האחרונות בעין שמר, מצאנו לנכון לבצע הליך של בירור וקביעת החזון המחודש של מערכת החינוך בעין שמר.
החזון הוא הקו אשר מנחה ומכוון את המערכת, מגדיר את היעדים, המטרות והמצב הרצוי של מערכת החינוך. החזון טומן בחובו את צורכי הקהילה והוא נוגע לתקופת הזמן בה הקהילה נמצאת. עצם ההחלטה עליו גורמת למחויבות הקהילה לשאוף למימושו.
בירור החזון, היעדים והמטרות החל בשני דיונים בהנהלת החינוך, כאשר לישיבה השנייה הוזמנו אנשי חינוך מהקיבוץ בעבר ובהווה וביחד דנו במהות החינוך הקיבוצי בעין שמר, אילו דגשים אנו רוצים שיבואו לידי ביטוי בחינוך שלנו.
את היעדים והמטרות ריכזנו במספר נקודות:
•           מעורבות ושותפות מערכת החינוך בחיי הקהילה- מאוד ברור שהקהילה צריכה להתגייס במשאבים ותתרום מכוחותיה לחזק את מערכת החינוך, אך היחסים צריכים להיות משני הכיוונים. מערכת החינוך צריכה לגבש לעצמה מספר נושאים שבהם היא תורמת לקהילה, כגון: עבודה ותרבות.
•           הקהילה מחויבת לכל הילדים שחיים בתוכה- ילדים של חברי קיבוץ ושל תושבים.
•           קהילת עין שמר מחויבת לשמר ולדאוג לקיומה של מערכת החינוך בתוך הישוב.
•           מערכת החינוך תישא צביון חילוני/ ישראלי/ כפרי- קיבוצי.
•           חגים ומסורות של תרבות ישראל- יצוינו במערכת החינוך בהתאם לצביון הישראלי והקיבוצי.
•           המערכת תחנך לערכי איכות הסביבה.
•           המערכת תדאג לשלב את הילדים בעלי הצרכים המיוחדים במסגרות שלה, ותיתן מענה ככל האפשר בהתאם לצרכים שלהם.
•           המערכת תפעל על פי התוכנית החינוכית- פדגוגית של " החינוך הקיבוצי"- קשר עם ענפי הקיבוץ והקהילה, טיולים, חצר גרוטאות וכו'.
•           שפת מערכת- המערכת תשמור על שפה אחידה המותאמת לפסיכולוגיה ההתפתחותית של כל גיל וכל אישיות של הילדים.
•           מקצועיות- המערכת תשמור על רמה מקצועית גבוהה שיודעת לתת מענה נכון לכלל ילדי המערכת.
•           המערכת תפעל בגמישות והתאמה בתוכניות החינוכיות בהתאם לצורכי הילד, הקבוצה, ההורים והמערכת.
•           כוח אדם- המערכת תכשיר את העובדות לעבודה מקצועית ע"י הדרכות של הגננת, מפגשי השתלמות מערכתיים, יציאה להשתלמויות של המועצה והתנועה הקיבוצית.
•           המערכת תעשה כול שביכולתה להעלות את רמת המשכורות, כדי לשמר ולהביא עובדים איכותיים.
•           מקום ההורים- אנו לא מקיימים מערכת בניהול הורי, אך ההורים יהיו שותפים ומיודעים על תהליכים שמתרחשים במערכת. השיתוף יתנהל דרך נציגי ההורים בהנהלת חינוך, פרסומים של החלטות ומכתבים ממנהלות התחומים, מהגננות וממובילות המסגרות על התנהלות ספציפית בכול מסגרת.
ככול שהעמקנו בנושאים השונים התחדדה המשמעות של מערכת חינוך קיבוצית על כל מאפייניה והדרך בה נמשיך לפעול במערכת החינוך.
כעת לפנינו העבודה על ניסוח החזון אותו נביא לידיעת הציבור ע"י פרסום בעלון.
נשמח לקבל תגובות והערות לפני שנביא את חזון מערכת החינוך לאישור.

הנהלת החינוך:
מרב הדר פרומר, אוריין גנדלמן, עידית עזר, רויטל יוסף,שרית אלימלך, גלי יגודה ומורן בן-דור


לחברים שלום
ביום שלישי 1.12.15 בשעה 16:45 יתקיים בהנהלת קהילה דיון הנושא קמינים (תנורי חימום)
החברים מוזמנים להביע את דעתם.
להתראות אוריין גנדלמן



חדש במקום של יוגה המתחדש:
- מגוון של שיעורי יוגה החל ממוקדם בבוקר ועד לשעות
 "אחרי השכבת הילדים" ובכל ימות השבוע
- יוגה לנשים ולנשים בהריון
- יוגה לאם ולתינוק - בייבי-יוגה
- חוג יוגה להורים לילדים בני 3-5 - ימי ג' בשעה 16:00
- שיעורי פילאטיס עם כרמית בלום - ימי ג' ב-17:00
- שיעורי פלדנקרייז עם יונתן נתן - ימי ד' ב-17:45 - שיעור המתאים לכל המעוניין. לצטט את המשתתפים: "מדהים!" "השיעור עובר ברגע."

מחירים מיוחדים לאנשי הקיבוץ! פרטים נוספים בדף FB מקום של יוגה או אצלי.

רק טוב, הני
  
נר זיכרון
  • מרים שמרי         3.11.85
  • אסתר איתן         9.11.87
  • שרה ילינק          9.11.08
  • יהודה שברצברד  10.11.76
  • אידה פלגי           15.11.94
  • חייקה בן אברהם  16.11.94
  • חיים גולדמן        19.11.90
  • גוטה לוריא         19.11.00
  • דינה ויצמן          21.11.00
  • דוד ויצמן            21.11.87


בחודש נובמבר אנחנו זוכרים את

חנה וניומקה, ישי, עמוס ואסף
34 שנים למותם
הם נספו בתאונת דרכים על כביש ליד מדרשת רופין
לזכרם כתבה בת-עמי, הבת של חנה וניומקה:

העמודים ניצבים צמודים

שני עמודים זקופים ניצבים צמודים.
שלושה עמודים, האחד גדול ושניים
קטנים, גם הם צמודים זקופים.

עלים יבשים מונחים
על משטח בטון מאסיבי, בסיס לחמישה.

עקבות של לחות בת 34 שנים.

אקליפטוסים עבי גזע, מרובי
עלים ירוקים, מחפים.

 נושבים ברכות ברוח קלילה.

שקט

חנה וניומקה נספו בתאונת דרכים
ישי ובניו עמוס ואסף נספו בתאונת דרכים

שקט

חנה וניומקה הוריי האהובים


פותחים שבת
 השבוע, אדום בשירים, על פרשת "וישלח" נילי ארבל.
---------------------------------------------------------------------------------------------
על פרשת "ויצא" דיבר אורי שפירא. את דבריו פתח בשאלה: מי יָצָא? תשובתו: יעקב בנם של רבקה ויצחק, הוא שיצא מבאר שבע והלך צפונה אל חרן. כשהגיע לעיר לוז הכין לעצמו משכב בשדה ונרדם כשאבן למראשותיו. בחלומו ניצב סולם שראשו בשמים ומלאכים עולים ויורדים בו. בִּמְרוֹם הסולם ניצב ה' שהבטיח לשמור עליו בדרך, להרבות זרעו ולהשיבו בשלום אל ביתו.
יעקב מתעורר נרגש, מקים גלעד אבנים, נוסך עליו שמן וקורא למקום "בית אל". הוא ממשיך בדרכו. ליד באר מים, בחרן, הוא פוגש את רחל רועת הצאן, מתאהב בה ממבט ראשון, ומתקבל בבית אביה לָבָן (אחי אמו) בשמחה ובכבוד. הוא מבקש מלבן את ידה של רחל: "אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה". לבן הסכים לבקשתו.
לאחר שבע השנים משיא לבן במרמה את לאה בתו הגדולה ליעקב. לבן מתרץ את מעשהו:"לא יעשה כן במקומנו, לתת הצעירה לפני הבכירה".
כאן נולד הביטוי: "ברחל בתך הקטנה". לאמור, כשאתה עושה הסכם, דאג שכל הפרטים יהיו ברורים ומסוכמים מראש כדי שלא תהיינה הפתעות מאוחר יותר.
בצער מקבל יעקב את הדין, עובד שבע שנים נוספות ונושא גם את רחל לאשה. אך רחל אומללה, לאה אחותה יולדת בנים, והיא - כלום, עקרה. הקנאה בוערת ברחל, היא תובעת מיעקב: "הבה לי בנים, ואם אַיִן מתה אנוכי". יעקב משיב נרגז: "התחת אלוהים אני...?"
בסופו של דבר מברך אלוהים גם את רחל, והיא יולדת את יוסף ומאוחר יותר את בנימין.
חשוב לציין שלצאצאי יעקב היו ארבע אמהות ולא שתיים, שתי השפחות בלהה (של רחל) וזילפה (של לאה) ילדו בשֵם גבירותיהן ילדים ליעקב. אבל השפחות לא נחשבות...
יעקב שעשה חיל רב בעבודתו אצל לבן, מחליט לשוב למולדתו. לבן אינו רוצה להיפרד ממנו ומבנותיו ומנסה לרמותו, אך יעקב שהפך מומחה גדול לכבשים משתמש בשיטות רבייה מיוחדות ומצליח להרבות בעזרתן את סוג הכבשים שלָבָן ייעד לו. (הוא הקדים את דרווין עשרות שנים).
בעת עונת הגֵז גונבת רחל את התרפים (פסלי אלילים) מאביה.
יעקב, נשותיו, בניו, אנשיו ועדריו יוצאים בהיחבא מבית לבן כשפניהם מועדות לארץ כנען.לאחר שלושה ימים מגלה לבן את דבר בריחתם, הוא משיגם, מחפש את התרפים ולא מוצא, יעקב משכנע אותו שהם לא בידיו. (הוא לא ידע שרחל לקחה את התרפים). לבן מִתְרָצֶה וכורת ברית עם יעקב. כל אחד מהם חוזר למולדתו. בדרך, בבית לחם, מתה רחל בלידתה את בנימין.

זוהי הפרשה, סיפורה הוא אחד הפרקים החשובים בתולדות האומה. בנוסף לסיפור עצמו אנו למדים פעם נוספת שעמנו לא היה עם של צדיקים. היו בו תככים רבים. במושגים של ימינו יעקב הפר מצוות רבות. לבן הוליך אותו בכחש, אך גם הוא לא טמן ידו בצלחת... נכון שבני ישראל לא קיבלו עדיין את עשרת הדברות, אולם אפשר היה לצפות מהם שישמרו על ערכים אנושיים בסיסיים. מה לעשות, לצד הסיפורים היפים בתנ"ך נמצא תמיד גם מעשי עושק ומרמה.
תודה לאורי על הדרשה הנאה, המעמיקה והמוקפדת.ענה.

כשהפעמון צלצל
 70 שנה לאירוע המצור על גבעת-חיים זה היה יום ראשון כזה שהיה לפניו וכזה שנראה שיהיה גם אחריו כ' בכסלו
25.11.46 מעט לפני חנוכה, ממש כמו היום.
כתבה רבקה גורפין :"יום חורפי נאה, היינו מועדים למות כולנו- כל אלה שצעדו בשורות רחבות צפופות מול מכונות ירייה שבין עין-החורש לגבעת-חיים".
יום שפתאום צלצל הפעמון שבין המכבסה למחסן הבגדים. כולם הרגישו שקרה משהו.כנראה מחפשים עולים בלתי ליגאליים שהגיעו יומיים קודם.
מתוך אמונה וסולידריות שלא משאירים ישוב לבד לעמוד מול האנגלים, מתאספים החברים למפקד לקראת היציאה. לוקחים את ה"נבוט" האישי שהכינו לכל מקרה מתחת למיטה, ה"נבוט" שנבחר מתוך עץ קשה במיוחד, שנגזם בפרדס של הקיבוץ. נישאו דברים והודגש המאבק שלנו נגד האנגלים השולטים, מתוך אמונה שלמען הקמת המדינה שלנו עלינו להיאבק, שיש משהו חשוב שלמענו אנחנו כאן, שמדינה לא נקבל בלי מאבק צודק ומוסרי ושלאמונה ולדיבורים מחוברים מעשים בשטח. שאם ישנם מעפילים בגבעת חיים עלינו להתערבב בהם כדי להקשות על האנגלים לזהות אותם, כי כולנו מעפילים כולנו אזרחים וחיילים של השלום, לוחמים על הקמת מדינה משלנו.
יומיים קודם לכן תפסו האנגלים מעט ממעפילי האנייה "ברל כצנלסון" ולקחו אותם למאסר בעתלית. ההגנה, כתגובה, פוצצה רדארים שצפו אל הים. בין השאר תחנת הרדאר שבגבעת אולגה. עקבות החוליה של ההגנה הובילו לגבעת חיים והאנגלים כתגובה פשטו על גבעת חיים ועוד ישובים לחפש את המבצעים ולחפש נשק ומעפילים.
חברי עין שמר עם חברת הנוער נדחסו ל"פורד" ויצאו לעזרה. האנגלים חסמו את הגישה לקיבוץ ולכן התרכזו עם עוד כוחות של ההגנה בעין החורש הסמוכה.
את הלילה עברו בשמחה יחד עם חברי הקיבוץ, ומה שזכור לפינו ששרו בדבקות את "ארצנו הקטנטונת".
ביום שני 26.11.45 כ"א בכסלו אחרי שנכשל המשא ומתן בין אנשי גבעת-חיים לאנגלים.מתוך איתות מקוטע שנאמר בו "זקוקים לאמבולנס..." הובן שהקיבוץ זקוק לעזרה. וניתנה הפקודה "למען המולדת קדימה"!!!
הכוחות האנגליים שגויסו למצור היו ערוכים כבר עם 15 טנקים קטנים, 5 טנקים גדולים8 משוריינים שעליהם מקלעים אוטומטים בעמדות מחופרות שהמרחק ביניהם כ- 50 מטר ואסרו על התגבורת להגיע לגבעת-חיים.
החברים והחברות יצאו בצעידה, חלקם עם מקלות וחלקם בידיים ריקות. המפקד האנגלי לאחר שהזהיר את הצועדים נתן פקודה "אש"!

ממטח היריות הזה נהרגו:
אלימלך שטרקמן בן 36 מקיבוץ עין-שמר (אבא של שלומית ועדה, בעלה של רומה)
אילה טננבאום (מילדי טהרן) בת 19 משלוחות
נפתלי שטיינפלד בן 19 משלוחות
אוטו אוטנהימר בן 23 מקיבוץ להבות
יוסף רוזנברג בן37 מגבעת חיים (הניח אישה ושני ילדים)
יעקב אדטו בן 17 מעין החורש
אליהו חונסקי מפתח תקוה
משה מושאייב בן 19
וכן נפצעו רבים.
 אלו שהגיעו לגבעת חיים נצטווו לזרוק את המקלות והושמו במכלאות. חלקם נשלחו למאסר וחלקם שוחררו עם הסתלקות הצבא הבריטי.
מדברי יוסף אשכולי שפיקד על המערכה: "כן ידוע ידענו והלכנו לגבעת חיים כי מוכרחים היינו ללכת, כשם שמוכרחים היינו לעלות ולבנות קיבוץ! הלכנו כאשר נלך אחרי המחרשה. חייבים היינו להיות נאמנים לעצמנו, נאמנים עד הסוף כמו שהיינו בחיי היום יום שלנו".
מתוך מכתב שכתב להוריו עמוס פיין שעות לאחר שחזר מהמערכה בגבעת חיים (עמוס נפל ביום הראשון של מבצע סיני) "לומר לכם שזה לא סוף המאבק שלנו אלא התחלת ההתחלות, הקרב למען המולדת עוד ארוך לפנינו, לכן קדימה עם מצח גבוה בלי בושה על היותך יהודי אלא עם רגש כבוד. כבוד למות כמו שמת אנטול (אלימלך) שלנו בשביל המולדת וממוות כזה לא צריך לפחד אלא ללכת קדימה בתקוה שנגיע גם אנחנו להיות עם חופשי כמו כל העמים".
מבין המשתתפים בפעולה נמצאים עמנו היום פינו כהן ואלי שלזינגר.
המצעד לגבעת חיים הוא אירוע שבבסיסו אמונה שמוטלות עלינו החובה והזכות להקים מדינה. שאנחנו צודקים במאבק להקמת בית לעם אחרי השואה, שעלייה של היהודים היא המפתח לתקומת ישראל. שמאבקנו מוסרי ומסמן לכל את הנכונות להיאבק ולשלם מחיר.
גם היום לא תם המאבק על קיום המדינה,
גם היום מהדהד קול הפעמון שקורא לנו להמשיך ולשמור על דמות המדינה.
(איך נראות 70 שנה? תוכלו לראות עלי כי נולדתי כחודש לאחר נפילתו של אלימלך ואני קרוי על שמו).
 (מליק) אלימלך גור

במלאת 70 שנה לאירועי
כ"א כסלו הנכם מוזמנים
לטקס בבית אלימלך.
ביום חמישי 10.12.15 בשעה 19:30 נתכנס לזכור, להוקיר ולהעביר את מורשת הגבורה לדורות הבאים.
החברים מוזמנים!

חנוכה בעין שמר
מה בתוכנית החג?

         יום שבת 5.12 בשעה 16:30 – ערב יצירה לחנוכה בחדר האוכל. פעילות מגניבה ביותר של חברת "פאן באופן אצטרובלים".
         יום שני 7.12 (נר שני) בשעה 18:30 – הפרחת כדורים פורחים באצטדיון
                         בשעה 19:00 – חג האור בחדר האוכל. השנה הדלקת הנרות בסימן האומנות
הקיבוצית שלנו, ועוד הרבה הפתעות...כולם מוזמנים!
         יום חמישי 10.12 בשעה 19:30 – 70 שנה לאירועי כ"א כסלו. נתכנס בבית אלימלך, לאחר משחק "המעפילים – בריטים" של חברת הילדים, ונציין את יום השנה ה-70 לאחד האירועים המכוננים של אזורינו בכלל וקיבוצנו בפרט.
         יום שבת 12.12 בשעה 16:30 – טיול עששיות במבצר יחיעם. טיול מודרך מרתק ברחבי המבצר העתיק בליווי עששיות. מומלץ לכל הגילאים (כולל בנים ונכדים מבחוץ)! הרשמה בחדר האוכל.

ובהמשך תכניות התרבות?

         יום שבת 26.12 בשעה 20:30 – ריצת ליל ירח מלא – הזנקה רביעית!!!
         יום שישי 1.1.16 - חוגגים יחד את בואה של שנת 2016 במסיבה בלתי נשכחת בחדר האוכל. להקת "החלטורה" בהופעה מקפיצה ומסיבת ריקודים סוערת. כולם מוזמנים!!!
טיול עששיות במבצר יחיעם
מתי? יום שבת 12.12.15 (נר שישי של חנוכה), 16:30 – 23:00 (כנראה נגיע מוקדם יותר).
למי מתאים? מבוגרים, צעירים וילדים. שימו לב: אפשר להסתובב עם עגלות אבל רק בחלק מהשבילים (כדאי מנשא) והעששיות מיועדות מגיל 5. מוזמנים גם בנים ונכדים מבחוץ (בבקשה להירשם).
כמה עולה? התרבות מביאה את האוטובוסים ואתם משלמים כניסה.
מבוגר: 50 ₪, ילד/ה (מגיל 5): 40 ₪.
ואם יש לי כרטיס מטמון (מנוי של רשות הטבע והגנים)? מבוגר: 45 ₪, ילדים: 35 ₪.
מה אוכלים? התרבות מביאה שניצל בפיתה (חומוס, קטשופ כמובן). השאר עליכם!
בבקשה הירשמו על לוח המודעות בהקדם כדי שנדע כמה אוטובוסים
וכמה מדריכים צריך...חג שמח, גלי.