חיפוש חומר בעלונים: קודמים

Loading

עלון 15 (2015) (6010) כח ניסן תשעה




יום עצמאות 67 נחגוג ביום חמישי 23.4.15
ד' באייר
בשעה 16:30

במגרש הספורט


בתכנית:
16:30 - התכנסות וקישוטי אופניים

17:15 - טיול אופניים


18:00 - סדנת בלונים לכל המשפחה
עם איש הבלונים – זיוי קווי
19:00 - ארוחת ערב קלה
בואו לחגוג איתנו
צוות החג: הגר צ'נסקי, אמיר תומר, עתר גבע ותמי צמח.



נזכור את חברינו
בנינו ובנותינו
דב הנדל - נרצח בחצר הישנה בעין שמר - 1938
דוד שניידר - נרצח בחצר הישנה בעין שמר - 1938
יצחק פרלברג - נפטר בעת שירותו בצבא הבריטי - 1942
מקי שטיינברג - נפטר ממחלה בעת שירותו בפלמ"ח - 1943
אלימלך שטרקמן - נהרג במצור על גבעת חיים - כ"א בכסלו 1945
ישראל שטרק - נהרג כפלמחניק בדרך לירושלים - 1948
אמנון חרודי - נפל במלחמת ששת הימים בקרב על ירושלים - 1967
חנן בוך - נפל במלחמת ששת הימים בקרב על ירושלים - 1967

יוסי ניידס - נפל במלחמת יום כיפור ברמת הגולן - 1973


אבשלום בן יהודה - נפל במבצע ליטני - 1978
יפתח מור - נהרג בתאונת אימוני טייס - 1987
מיה סגולי - נהרגה בתאונה בעת שירותה הצבאי - 1989
צבי מור - נפטר ממחלה כתוצאה משירותו הצבאי - 1999
לואיס גורן - נהרג בתאונה בעת שירותו במשמר הגבול - 2001

י ה י ז כ ר ם ב ר ו ך





הודעות ושונות
מזל טוב
לפנינה דגן
להולדת הנין השישי,
נכד לחניתה ואהרון
בן ללורה ועומר
מזל טוב לכל המשפחה!!!
זמני ארוחות בחדר האוכל ביום העצמאות
יום רביעי 22.4.15 ערב יום העצמאות- ארוחת צהריים בשרית 12:30-11:30
יום רביעי 22.4.15 ערב יום העצמאות - ארוחת ערב חגיגית 20:00-18:15
יום חמישי 23.4.15 יום העצמאות - סגור
יום שישי 24.4.15 - אין ארוחת צהריים
יום שישי 24.4.15 - ארוחת ערב, כרגיל 20:00-18:15
יום עצמאות שמח
צוות המטבח



שיחת קיבוץ
שיחת קיבוץ הבאה תתקיים
ביום שלישי 28.4.15 בשעה 20:30 במועדון לחבר. 
השבוע בפותחים שבת:
"מארץ צלמוות
לארצנו הקטנטונת"
בשירים,
בצלילי חליליות
ובמצגת.
על פרשת "תזריע – מצורע"
סיגל דקל

 
הנהג שלנו חבר'מן
ברגע האחרון, עם חיוך גדול ומונית לתפארת, זכינו ליהנות משירות ההסעות של שאול גלעד לשדה התעופה. אומנם הנסיבות היו מצערות אבל השירות של שאול היה מהיר, אמין, זול ונעים.
ממליצים בחום על המונית של שאול!
משפחת אברהמי
ממחסן הבגדים
התאספו אצלנו
הרבה בגדים, שמיכות, מעילים ומפתחות פלדלת
בואו לבדוק במחסן הבגדים.
צוות מחסן הבגדים
ענת מילשטיין ביקשה לסיים את עבודתה כמנהלת ענף הבגד.
אנו מודים לענת על שנים רבות של עבודה.
דרוש/ה מנהל/ת ענף הבגד
התפקיד כולל :
•    אחריות וניהול עובדי המכבסה והמחסן
•    אחריות על תקציב הענף

•    מתן שרות ברמה גבוהה לחברים וללקוחות חיצוניים


•    שיווק הענף לגורמי חוץ



דרישות התפקיד :
•    ניסיון בניהול

•    יכולת מתן שירות גבוהה


•    חריצות

•    אמינות ויושרה


•    יחסי אנוש טובים
•    יוזמה
•    שליטה במחשב
•    יכולת לנהל תקציב



היקף משרה : 100% משרה
בחירה בקלפי

ניתן לפנות לשרית אלימלך עד תאריך 27.4.2015


דברים שכתבה שיר מור ליום השנה של אחיה, יפתח.
נס הבריאה
לאזכרה של יפתח
ניסים – לפעמים מתרחשים ופעמים רבות גם לא. אומרים כי אין כמו נס הבריאה. ואכן, עתה גם אני מרגישה ויודעת שאין כמו נס הבריאה, פשוטו כמשמעו.
לפני שנים, בעת הזאת, לא היה נס. אז נחת עלינו המוות במלוא אכזריותו, ואני לא יכולתי לשאת את הסבל העצום הזה, לא יכולתי להשלים עם מותו הנורא של יפתח, עם חסרונו הכל כך מורגש בכל אחד ואחת מאיתנו, בני המשפחה, בכל פינה בבית, ובתוכי פנימה כאב בלתי יתואר.
פרח יפהפה בשיא פריחתו, בחור צעיר שרק לפני פחות מ-28 שנים נולד... איך אפשר? וכה קשה לשאת את הגעגוע האינסופי, געגוע המציף אותי בעיקר ביום הזה וביום הזיכרון לחללי צה"ל.
ובאלו הזמנים, תחושת הגעגוע, הכאב והחסר שאני חשה עוד התעצמו, דווקא בגלל הנס המדהים שהיה לי/לכולנו, הבן הצעיר שנוסף למשפחה, הילד שנולד לי, ים. חיים חדשים שלא ידעתי מעולם, ולו רק אתה היית כאן, בינינו, החיים והאושר היו הרבה יותר שלמים.
לאורך כל השנים ליוותה אותי תחושת אשמה כבדה על כך שאני עוד בין החיים ויפתח כבר לא יכול, גם אם רוב הזמן התקיימתי בקושי ועל סף התהום. רק לפני שנים ספורות, לאחר שחל מיפנה קיצוני בחיי והחלטתי שהכמיהה לאימהות, לילד משלי, תהיה המאבק שלי לחיים, עמדתי כאן והעזתי להעלות זאת לראשונה על דל שפתיי ולהבטיח למשפחה שאלחם עד כלות בכדי להיות גם אני לאמא, ויהיה לי ילד שימשיך להזכיר ולזכור את האח היקר לי מכל.
ים שלי, ראשי התיבות יפתח מור – כמה אושר שהילד האהוב והמתוק הזה מוסיף למשפחה לצד העצב והחסר, לעולם לא במקום.
כך זה שלצד השכול והכאב, שפעמים רבות מדי עולה ופוגע בעוד ועוד משפחות, נוצרים כל הזמן גם חיים חדשים, המביאים סוג של נחמה וכוח להמשך קיומנו.
המשמעות הגדולה ביותר בעבורי טמונה בילד, שלי. נראה שכך אצל מרבית האנשים, וכפי שאין דבר קסום ונפלא יותר מהולדתו של תינוק (נס הבריאה),
אין נורא יותר ממוות של ילד/בן /בת בטרם עת.
ציטוט מהשיר "מתנות קטנות" של רמי קלינשטיין:
"מישהו שלח לי מתנות קטנות,
רסיסים של כוונה, עיגולים של אמונה.
מישהו שלח לי מתנות קטנות,
כמו הכוח לקבל את מה שאין את מה שיש,
מה עוד אפשר כבר לבקש."

 
"קיבלנו מתנה לנשמה שלנו" - על פרויקט חלוקת המזון לנזקקים
במסגרת משימות שנת הבת ובר-המצווה זכו ילדי כיתה ו' במרכז הבוגר והוריהם לקחת חלק בפרויקט ייחודי, שמובילה חיה חרודי מזה שש שנים, של חלוקת מזון לנזקקים לקראת חג הפסח.
תחילתו של הפרויקט הייתה במפגש של הילדים עם חיה, בו הסבירה להם חיה על הפרויקט ומטרותיו והפכה אותם לשותפים מלאים ומעורבים. בהמשך לקחו הילדים חלק בגיוס התרומות בחדר האוכל ובכלבו ובארגון המוצרים. השיא היה ביום ראשון שלפני ליל הסדר. ביחד עם שכבת הנעורים ומתנדבים - ובניצוחן של חיה חרודי, תמר בן אברהם, רויטל יוסף, מנהלת החינוך הבלתי פורמלי ונגה אבני, מדריכת הנעורים, התכנסנו בחדר האוכל לארגון משלוחי המזון. ילדים והורים יחד חילקו את האוכל בארגזים, הקפידו שלא יחסרו מוצרים וארגנו את הארגזים לחלוקה. לאחר העמסת הארגזים נסענו לחלק את האוכל למשפחות נזקקות באזור. פגשנו, פנים אל פנים, את מקבלי המשלוחים, ביקרנו בשכונות המגורים שלהם ובבתיהם, וראינו - דקות ספורות נסיעה מעין שמר - עולם שונה מזה שאנו מכירים.
אין ספק, שהפרויקט הזה הוא אחד משיאי שנת הבת ובר המצווה. הוא מגלם בתוכו את הערכים העומדים במרכז השנה הזו - אחריות, בגרות, מעורבות חברתית, הכרה וקבלה של האחר והשונה ותרומה לקהילה. ילדינו, שמעולם לא ידעו מצוקה או רעב, נחשפו למציאות חיים אחרת, בה יש אנשים שמתקשים לרכוש אוכל לחג. הם גילו, שקרוב מאד לבית יש אנשים שחיים בתנאים לא קלים, הם חוו תחושה אמיתית של עזרה לזולת ונתינה בגובה העיניים. בשונה מפרויקטים אחרים בהם אנו תורמים כסף, מבלי לראות ולדעת לאן הוא הולך ואת מי הוא משמש, כאן פגשנו פנים ושמות וזכינו בתחושה של נתינה אמיתית ומשמעותית.
כך, תיארו הילדים את החוויה שעברו - "היה מרגש, אבל גם קשה לראות חלק מהבתים של האנשים. הרגשתי טוב כשראיתי איך האנשים שמחו לקבל את האוכל"; "הרגשתי טוב להביא את האוכל לאנשים. זה עשה לי טוב לדעת שאני עוזרת לאנשים. הרגשנו שאנחנו גדולים ויכולים לעזור לקהילה, גם אם זה כלל מראות קצת יותר קשים. הידיעה וההרגשה היו שוות את הכל"; "הרגשתי טוב מאד לתת לאנשים, לראות ולדעת שאני שיפרתי להם את החג. פגשנו עוד סוגים של אנשים והבנו שתמיד מותר לקבל, אבל לתת זה לא פחות חשוב. יצאתי עם הרגשה מדהימה".
בסופו של ערב ארוך, יצאנו כולנו - ילדים והורים - בתחושה שזכינו להיות שותפים לפרויקט מיוחד במינו. פרויקט שבו אנו אלו שקיבלו את התרומה האמיתית - בחיבור לקהילה שסביבנו, בנתינה לזולתנו וביצירת חברה מעט טובה יותר. אנו מבקשים להודות מעומק הלב לחיה חרודי - ולשאר העושים במלאכה - שבלעדיהם הפרויקט המדהים הזה לא היה מתקיים.



ילדי כיתה ו' והוריהם



תודה // עינת תומר
המילה הפשוטה והקצרה הזו עושה הרגשה כל כך נעימה
ומרוממת את מצב הרוח.
ביקשתי מכמה חברים להגיד תודה:
יואל גרוסברג: אני רוצה להודות לצפי גנדלמן, מרתה מור וכל צוות המטבח על היכולת הבלתי תאומן שלהם לייצר ארוחות טעימות מדי יום, בכל מצב.
מרים שנפלד: מודה ומפרגנת למתנדב השנה בפסח, אבינועם גולן, שבנפש חפצה ערך והכין את שולחנות החג בבוקר ואחה"צ, ובסיום החג עזר בחיסול הסדר וסידור חדר האוכל וכל זאת ברוח ה"אבינועמית" הטובה. כל הכבוד!!!
אילן לוטן: אני רוצה לציין את טוביה פוקס, שתמיד בא ברצון לעזור לחברים, תמיד מגלה סבלנות ורצון לעזור ובזה ניבחן בן אדם בעיניי. בנוסף, אני רוצה לציין את ענה ששון שלאורך 20 שנים תורמת לקהילה. בעבר ארגנה את ועדת וותיקים וכיום את קבלות השבת, הכל ללא תמורה, זו דרך החיים שלה, זו תופעה יוצאת דופן, לטובה כמובן.
טוביה פוקס: אני רוצה להודות לשלמה בורלס, פניתי אליו מספר פעמים לעזרה בנושאי נגרות והוא עזר בצורה בלתי רגילה.
גיורא מור: תודה לשלמה בורלס שעוזר לי בכל מיני דברים ולכל האנשים הטובים בקיבוץ.
שלמה בורלס: אני אומר תודה לכל החברים שלוקחים תפקיד בעין שמר ומוכנים לרתום עצמם לעשייה.
שלומית דקל: לכל החברים שלוקחים תפקידים, נושאים בעומס הלא פשוט, משתדלים לענות יפה כשפונים אליהם. אני מאוד מעריכה אנשים שלוקחים תפקידים וממלאים אותם.
אבישי גרוסמן: אני רוצה לציין לטובה את רבקה שדה שסייעה לי בצורה משמעותית ועודדה אותי במאבק שניהלתי במסגרת הקיבוץ, בלי שום טובות הנאה או קשרים מוקדמים.
אורי אשכולי: אני מוכן להגיד תודה לכל חברי הקיבוץ שמדברים יושרה.
יגאל קצנלנבוגן: אני רוצה להגיד תודה רבה לתמי צמח על זה שכשעבדה ב"מוסיקלי" הציעה לשולה לחזור לנגן על פסנתר, אחרי 40 שנים שלא ניגנה והמשיכה בזה הרבה שנים כאילו לא הפסיקה אף פעם וזה תרם לה מאוד.
ולמי אתם הייתם רוצים להגיד תודה? עכשיו זו הזדמנות נהדרת.



הברכה שקראה עדה גבע בליל הסדר של הקיבוץ

בכל דור ודור, תשע"ה
בשנת 1927, באו ראשונים לחצר שלנו ובקשו לבנות חברה שוויונית, שאין בה רעב יותר ורעב פחות, ועלה הדבר בידם. אם רעבו – כולם רעבו כאחת. וברצותם לשבור את רעבונם, היו מתאספים בחדר האוכל הישן, ליד הכיריים הגדולים או השולחן, ואוכלים יחד, לחם בבצל מטוגן...
חלפו שמונים ושמונה שנה, ואנחנו ממשיכים ושומרים על קהילה שאיש אינו רעב בה, ואין בה לא עבדים ולא אדונים. קהילה של ערבות הדדית ושל אנשים חופשיים.
אל החופש הכלכלי, צרפה קהילתנו את החופש הרוחני לחשוב ולהתחדש: בכל דור ודור חייב אדם לכתוב לעצמו את הסיפור שלו, את ההגדה המעצבת של קהילתו, שכותביה וקוראיה חופשיים ליצור, רואים עצמם ריבונים ובעלי חרות להוסיף ולגרוע, שאינה מתנתקת מהמסורת העשירה, מבית אבא ואמא, ובה בעת נושמת את חיינו. האם נצליח לבנות את הסיפור שלנו, להגיד אותו לנו ולבנינו, ונאמר "דיינו"?
בצד הגאולה מעבדות, ניצבת גם התחייה הציונית; בצד סיפורי המסורת, חוויית האביב המלבלב בכל עוזו והטבע, על פריחותיו וניחוחו; בצד המלחמה במצרים – המאבק לבוא השלום!
"הנך יפה רעייתי, עינייך יונים, הנך יפה דודי, יפה אף נעים..." מתרונן שיר השירים, "כותנות פסים לבש הגן, וכסות רקמה מדי דשאו", מפייטים המשוררים, "ציון, הלא תשאלי לשלום אסיריך", בוכה הלוי, כי בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שבה וחוזרת המסורת המתחייה, ואנו מוסיפים ומחדשים: ובכל דור ודור תפרח תקוות אביב חדש, חיים חדשים, תקוות השחרור והתחייה.
חג שמח!
ליל הסדר תשע"ה בעין שמר
חבר קיבוץ אמר לי לפני ליל הסדר: "כמה כיף לאורחים לבוא לקיבוץ בליל הסדר, הם לא צריכים לנקות, לסחוב, לבשל, הם פשוט באים."
עניתי לו: "גם לחברי קיבוץ..."
אז כמה חברים וכמה אורחים חגגו השנה את ליל הסדר בקיבוץ?
את ליל הסדר חגגו השנה בחדר האוכל
386 חוגגים, מתוכם:
186 – מקומיים (חברים, תושבים, צעירים)
200 – אורחים
תודה לצביה ויסברג על הנתונים.
עינת תומר
ערעור על מה??
לא משעמם בעין שמר מה שעובר אצלנו, יש כאלה שתמיד צובטים את האחר כדי להרגיש שהם קיימים, לא צובטים את עצמם כי זה לא נעים וקצת כואב. למה בכלל צריך לצבוט? אני שואל את עצמי וגם אחרים למה אצלנו הדמו-הדמו-הדמוקרטיה מגומגמת? יש בעולם כל מיני דמוקרטיות למה אנו מחפשים דמו-דמו-דמוקרטיה אחרת, סוג חדש שרוב של 40 זה לא מספיק? וזה נהפך לקוריוז חדש אצלנו. דמוקרטיה זה לא פלקט וגם לא פרסה. זה אורח חיים שבחרנו.לא להתבלבל, אני מאוד מכבד חברים שחושבים אחרת, זה לגיטימי. למה להמציא דבר חדש לא דמו-דמו-דמוקרטיה מגומגמת. דיאלוג זה תמיד טוב. ועוד יותר טוב שניגמר.
לא לאכול דבר שנתקע בגרון. תמיד יש דברים לקלקל, אבל קשה לתקן. תנו לחבר את המגיע לו. רכוש שנימכר זה רכוש שעמלנו קשה וזה מגיע לכולנו וכל חבר יחליט מה לעשות: לשפץ, לבנות, לטוס לחו"ל, לתרום לעוד עמותה, יש המון אפשרויות. תנו לחבר להיות אדון לעצמו, לכן עשינו את השינוי ותמיד קל לקבל את ההכרעה של הרוב. בלי למצוא דברים חדשים המבלבלים את המבולבלים. לא לבלבל. תמיד יש דברים לקלקל שקשה לתקן.
בלי לגמגם.
באהבה

חבר שלמה בורלס


חוויה באוויר
ממליצה על טיסה בכדור פורח מעל עמק יזרעאל.
החברה המפעילה "לגעת בשמיים" נחמדים ואמינים,
הטיסה כוללת כוס שמפנייה וארוחת בוקר מצוינת – לאחר הנחיתה.
עכשיו עם הבונוס היפה כל אחד יוכל.
באינטרנט ניתן למצוא את כל הפרטים.

טיסה נעימה שרה אבל





מה חדש בעין שמר?// עינת תומר
התרחשויות רבות קרו לאחרונה:
מוסף תרבות
סיכומים ותודות



ערב חג שני של פסח משירי אהוד מנור
מאוד נהניתי מהערב.
הקול של הזמרת היה נפלא,
התוכנית זרמה וקלחה בצורה טובה.
הליווי והעיבודים היו טובים,
היה כיבוד נהדר.
והיה כיף, פשוט כיף.
תודה לתמי צמח החמודה
וליגאל כץ על הסאונד הנפלא
אני ממליץ שתמי צמח תמשיך לעסוק בתרבות עין שמר
כי היא עושה את זה הכי טוב שאפשר.
חופי
ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה
כבכל שנה ושנה אנו חווים בהתרגשות ובעוצמה את זיכרון ערבי השואה והגבורה,
התכנסות של היחד בשמיעה קשובה לסיפורי הניצולים,
שירת מקהלת הילדים "אוריין" בניצוחה של חמוטל גלעד
ונגינתה של מירי גרוסברג.
עיצוב האירוע מעשי ידיה של תמי צמח,
מעניקים לנו חוויה עוצמתית.
תודה גדולה לתמי צמח
ולכל עושי המלאכה
איה מלומן


"חסל סדר פסח..."
כל העולם אומר הלל... הללויה לכל הציבור הגדול והמפרגן שטרח, עמל והשקיע בשמחה וב"חגיגה" תודה גדולה, תודה רבה לכולם.



לעינת ואמיר תומר על מאור פנים בהרמת כוסית בלובי,



לענת וניר אלון על הניהול המוסיקלי
למירי גרוסברג שהוסיפה צבע לחגיגה,
לנילי ואבנר ארבל, אם ואב הסדר,
למשפחת סל על כוס האביב,
למירב חופי על בוא האביב...
על יציאה מעבדות לחירות...

למשפחות: ויסברג, האולינג וגנדלמן


לנעמן אפשטיין והנכדים עם "משה היכה על סלע"
למשפחות צ'נסקי ואלון על: "מה נשתנה...?"
לעלי אלון ב"עשר המכות..."
כוס השלום - משפחת תומר
למרק צ'נסקי על "ארצנו הקטנטונת"
לחיים חננאל בחידת האפיקומן
לענה ששון בניצוח המוני על "אחד מי יודע"
למשפחת חרודי שלקחה אותנו אל "הארץ הטובה"
"דיינו" בזכות חבורת הנערים: אבישי גרוסמן, נעמן אפשטיין, יורם תומר, מנו אלון ועלי אלון.
לאיריס ארבל, לחבורת ההורים והילדים הנהדרים שהביאו לנו "חד גדיא" יחיד ומיוחד.
לאורי תומר על בנייה חגיגית של חדר האוכל,
לרפי ארליכמן ויפתח אלון שנענים כל שנה להיות בפירוק,
למרתה מור, אסנת לוטן, צפי גנדלמן וכל צוות המטבח – האוכל היה בטוב טעם!
יגאל כץ על שנים של הגברה בליל הסדר, כה- לחי!
ולכל הרבים שהתנדבו ועזרו בהכנת החג.
ואחרונים חביבים צוות פסח בשלוש השנים האחרונות: אסתר אפשטיין, צביה ויסברג ושרי חרודי.
ואם שכחתי מישהו – תודה רבה!



תמי צמח
טקס בבית העלמין יתקיים ביום רביעי, 22.4.15, ג' באייר
בשעה 11:00 עם הצפירה

הציבור מוזמן להניח זרים


טקס יום הזיכרון



לחללי מערכות ישראל תשע"ה
יתקיים ביום שלישי 21.4.15, ב' באייר
בבית הבנים



בשעה 20:00



עם הצפירה

 

עלון 14 (2015) (6009) יד ניסן תשע"ה



ליל סדר תשע"ה
יום שישי
 י"ד בניסן תשע"ה 3.4.15
בשעה 19:00
הרמת כוסית
בלובי חדר האוכל
בשעה 19:30
ליל הסדר
בחדר האוכל
חג אביב שמח!

    פותחים שבת
 קבלת השבת הבאה תתקיים בתום ימי הפסח (לאחר החג השני, ב17.4.15). חג שמח!
 -----------------------------------------------------------------------------------------
אבישי גרוסמן דיבר לפני שבוע על פרשת "צו". הפרשה, אמר, עוסקת (בדומה לפרשה הקודמת) בהקרבת הקורבנות במשכן. אלא שבפרשה הקודמת הדברים מופנים אל האדם המקריב, ובפרשה זו הם מופנים אל הכוהנים. ניתן לומר שהמילה "צו" מבטאת בעצם את העובדה שהכוהנים (המדברים בשם ה') הם הקובעים מתי, למה, כמה, איך... ועל העם לציית להם.
אבישי בחר להתמקד בדבריו של הרבי מקוצק המהווים לדעתו אלטרנטיבה למושג "צו". באמירותיו מתייחס הרבי אל שאלת האוטונומיה של האדם, זכותו וחובתו לקבל החלטות שהן פרי מחשבותיו האישיות ונטיות הלב שלו. בלי צווים ובלי יצירת  מצבים המבטלים את יכולת שיקול דעתו.
הרבי מנחם מנדל מקוצק - שחי בעיירה קוצק, בפולין בין השנים 1787 – 1857 , היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד המיוחדים באדמו"רי החסידות. התפרסם בחריפותו, בחדות אִמרוֹתיו, ובהנהגתו התקיפה ויוצאת הדופן. עשרים שנה התבודד בביתו ולא רצה לראות פני איש. הוא לא היסס לבקר את עצמו ואת תלמידיו, תלמיד שלא העלה רעיון מקורי חדש כלשהו במשך שלושה ימים הוצא מבית מדרשו. לא יתכן, אמר, לחזור כל העת על החומר הנלמד מבלי לחדש ולהתחדש.

אבישי סיפר שאִמרוֹתיו המובהקות של הרבי מאד קרובות להשקפת עולמו שלו, והוא מעריך שגם להשקפת עולמם של חברים רבים אחרים.  מתוך שלל אִמרוֹתיו בחר אבישי חמש:
1.         אני מסוגל לומר מה אין לעשות. מה יש לעשות – זאת צריך לשאול כל אחד את עצמו. כלומר, רבים מאתנו "קלים על ההדק" בביקורת על הנעשה, אך מתקשים לסמן אלטרנטיבה מעשית אחרת.
2.         אם אני אני כי אתה אתה, ואתה אתה כי אני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל אם אני אני כי אני אני, ואתה אתה כי אתה אתה, אז אני אני ואתה אתה. באמירה זו מדגיש הרבי את החשיבות של האותנטיות, ואת ההימנעות מחיקוי האַחֵר.
3.         הגנב האמיתי הוא ההרגל, הנדחק לו בחשאי. אין כסכנתו לאדם. כאן עומד הרבי על כוחו הגדול של ההרגל לחסום מחשבה מקורית, חופשית וּגמישה.
4.         "חסיד" - מורא שמיים עליו. "מתנגד" – מורא "שולחן ערוך" עליו. כלומר, "חסיד" מפחד מבגידה באֶמוּנָתוֹ, "מתנגד" מפחד מחריגה מהנוהג המקובל בחברה בה הוא חי.
5.על האמת לנקר בראש כמו היתוש לטיטוס. האגדה מספרת שלאחר שטיטוס החריב את בית המקדש הוא נענש ע"י יתוש שנכנס לראשו, ניקר והטריד אותו עד שמת.
"יתושו של טיטוס" הפך לביטוי לרעיון טורדני המציק לאדם ללא הרף, הרבי השתמש ברעיון זה,   ואמר שעל האמת להיות כאותו יתוש טורדני המנקר במוחו של אדם, עד שיִדְבָּק בָּאֶמֶת שלו גם אם היא מתנגשת עם אילוצי המציאות וחישובי כדאיות אישיים.

לסיכום אמר שחיוני לכל אדם להישמר ממלכודות חברתיות ואישיות שיכולות לגרום לו לאבד את האותנטיות האישית ואת המחשבה העצמאית. הרוּטינָה חיונית רק בתנאי שהאדם החי בתוכה עֵר לסכנותיה ושומר מכל משמר על עצמאות מחשבתו בנושאים שונים.
תודה לאבישי על הדרשה רבת ההגוּת והעניין.    ענה.


הודעות ושונות
מזל טוב
לטובה ויוסי בן-מיור
להולדת הנכד - נוה
בנם של אוריה ועודד
בקיבוץ נען
ברכות לכל המשפחה!!!

זמני ארוחות בחדר האוכל בפסח
יום שישי  3.4.15 - אין ארוחת צהריים
מי שהזמין אוכל הביתה מתבקש לבוא לקחת בשעה 10:00.
יום שישי  3.4.15  - ליל סדר בקיבוץ, התכנסות בלובי בשעה 19:00.
יום חמישי  9.4.15 - ערב חג שני, ארוחת צהריים בשרית בשעה 12:30-11:30.
יום חמישי  9.4.15 - ארוחת ערב בין השעות 20:00-18:15.
יום שישי  10.4.15 - חג שני – סגור.

חג פסח שמח,
טעים ונעים
צוות המטבח

מה נשתנה במספר החוגגים מהשנה שעברה?
בשנה שעברה חגגו את ליל הסדר בחדר האוכל
405 חברים ואורחים השנה יחגגו 385.
חג שמח לכל מי שחוגג בחדר האוכל, בבית, במועדון לחבר,
וגם למי שלא חוגג כלל.
 "שדה האפונים הירוקות"
הסרט של יגאל תיבון "שדה האפונים הירוקות" ישודר בטלוויזיה בערוץ 10
ביום שבת, חג הפסח, בתאריך 4.4.15  בשעה 12:20 – בצהריים.
הסרט מתאר מפגש מרתק של 9 בוגרים בני 60 החוזרים אחרי 40 שנה
אל מחוזות הנעורים שלהם ב"מוסד החינוכי של הרי אפרים".  מסע אישי של יגאל וחבריו אל שנות התבגרותם בו הם חושפים את עברם ואת חייהם כיום.

חיסוני כלבת:
ביום שני 13.4.15 בשעה 12:00-11:00
בחדר עלון המשק
יבוצעו חיסוני כלבת.
יש לשלם מראש או להביא כסף מזומן. (לא ניתן לשלם דרך התקציב)
עלות החיסון:
חיסון כלב/ ה: 373 ₪
חיסון כלב מסורס / כלבה מעוקרת: 53.5.
ניתן לחסן גם חתולים, עלות החיסון: 28 ₪.
לבירורים ושאלות נוספות ניתן לפנות אלי
עינת תומר – ועדת כלבים

מישהו שם אצלי בתא הדואר
שעון יד.
השעון נמצא כעת במזכירות הטכנית,
מי שאיבד – מוזמן לקחת.
אורי אשכולי

חג שמח
ברצוני לאחל לחברי עין שמר
חג פסח שמח, אביבי, טעים ומאושר.

במהלך חול המועד אהיה בחופש.

להתראות, מרב הדר-פרומר
הגבלת חנייה בשני מקומות
חברים שלום
לאחרונה סומנו בשני מקומות בקיבוץ כבישים בהם החנייה תהיה מוגבלת:
א.         ליד הכל-בו- הירידה לכביש- המקום משמש מעבר וירידת קלנועיות, אופניים ואנשים ואנו מבקשים לא לחנות מול הירידה במקום המסומן.
ב.         בשדרת הפיקוסים מול מחסן הבגדים- סומן שטח המשמש בשעות הבוקר לחניית אוטובוסים של מבקרי המוזאון. אנו מבקשים כי בין השעות 07:30 ל- 16:00 הימנעו מחניה בשטח המסומן והשאירו את המקום פנוי לאוטובוסים.

תודה,
עמי גלעד, רשות התכנון

תודה לטוביה פוקס
על הנכונות הרבה
ותיקון הנדנדה בגן יוסי.
מעשה קטן של אדם אחד
הוא לפעמים מעשה גדול עבור אדם אחר.
  
קעקוע כבר עשית?// עינת תומר
ראיון עם זוהר משיח שפותחת בעין שמר מכון קעקועים!!!!
מה את עושה בימים אלו? אני בת 25 גרה בגן שמואל עם החבר שלי רימון אהרון בן הקיבוץ, רפתן.
אני מאוד שמחה שמכון הקעקועים שלי בעין שמר כי גם פה זה הבית שלי. בבקרים אני עובדת כסייעת בבית ספר "רעות" בכיתה ד', בערבים אני מדריכת נעורים במענית ועכשיו גם מקעקעת.

איזו הכשרה צריך לעבור כדי להיות מקעקעת מוסמכת?
למדתי כשנה ב"איב סנטר" ברעננה, פעם בשבוע במשך 4 שעות בכל פעם.
בלימודים התאמנו לקעקע על סיליקון ורק בשלב מאוחר יותר התאמנו על אנשים. בסיום הלימודים היה מבחן עיוני והיה מבחן מעשי, בו הייתי צריכה לקעקע מישהו מהכיתה. אני עדיין ממשיכה כל הזמן ללמוד ממקעקעים ותיקים. אני מתמקדת בקעקועים בלבד, לא עושה פירסינג.
מהן הדרישות שצריך על מנת להתקבל ללימודים אלו?
כל אחד יכול לנסות להתקבל, אבל צריך שיהיה כישרון בסיסי בציור. יש כאלו שמציירים מהראש ויש כאלו שמעתיקים מאוד יפה.
אני גם מעתיקה וגם מציירת ציורים מיוחדים למי שרוצה. עד היום יצא לי לקעקע כ-20 קעקועים, רובם לחברים טובים.
למה קעקועים?
כל חיי אני מציירת והרבה זמן תהיתי איך אני יכולה להפוך את הציור למקור פרנסה.
בהתחלה נטיתי לשימוש בציור ככלי עזר לטיפול בילדים בחינוך המיוחד, עם השנים הבנתי שהכיוון שלי הוא יותר בתחום הציור.
לך יש קעקועים?
מגיל 12 רציתי קעקוע, אך רק בגיל 15 עשיתי את הקעקוע הראשון שלי ומאז התאהבתי.   יש לי 6 קעקועים, מתוכם אחד קעקעתי בעצמי.
איזה אנשים באים לקעקע?
כולם!!! צעירים, מבוגרים, מבוגרים מאוד. הקעקועים כבר מזמן לא רק לצעירים, אלא לכולם.
למה לקעקע?
הקעקועים הם כמו סיפור שמסופר על הגוף. הם יכולים לבטא תקופה בחיים, אירוע משמעותי, אנשים משמעותיים. זו דרך של אנשים לבטא את עצמם, להנציח מאורע חשוב בחיים. לדעתי בחירת הקעקוע לרוב מעידה על הבן אדם.
מהם האיברים המבוקשים לקעקוע?
האיברים המבוקשים לקעקוע הם: ידיים, רגליים וגב. בינתיים לא יצא לי לקעקע איזורים מוזרים, אבל יש כאלו שכל איבר בגוף הוא לגיטימי עבורם לקעקוע.
קעקעת את בני המשפחה שלך?
ההורים שלי מאוד תומכים, אך לא מעוניינים בקעקוע.לאחים שלי אעשה בקרוב, בינתיים מהמשפחה רק חבר שלי קועקע על ידי, אך אני מכוונת לסבא שלי. הוא מבחינתי הבא בתור.
על אילו כללי הגיינה חשוב להקפיד?
רוב הציוד הוא חד פעמי. צריך לוודא שהכל סגור בואקום ושהכל סטרילי, להחליף מצעים וכפפות חד פעמיות אחרי כל לקוח.
יש דבר כזה בעינייך יותר מדי קעקועים?
צריך שהקעקוע יהיה מסודר ואסתטי, שיהיה קשר בין קעקועים על הגוף, שלא ייראה כמו לוח מדבקות.
קעקוע שנראה מעבר לבגד שלובשים עלול לפגוע במקום העבודה:
אנשים צריכים להבין שכל בן אדם הוא אינדבידואליסט. יש אנשים שבוחרים לקשט את הגוף והם עדיין רציניים ואחראים ויכולים להיות עובדים מצויינים. הקעקוע מעביר מסר לדעתי: שמותר להיות שונה. צריך לקחת את הקעקועים בצורה יותר קלילה. עם הזמן הם הופכים להיות חלק ממי שאתה, רק שזה ציורי ויפה.
מה עם כאלו שלא אוהבים קעקועים?
אין לי כוונה לשכנע את אלו שלא רוצים. יש כאלו שלא מתאים להם לקעקע. יש גם משהו מאוד יפה בגוף נקי.


זה כואב?
תלוי למי ותלוי איפה. הכאב לגמרי נסבל לדעתי, ויש כאלו שאוהבים את הכאב, שנהנים מהעניין. הכאב הוא לא סיבה להימנע מלעשות קעקוע.
אני מזמינה את המעוניינים לבוא לעשות קעקוע במכון שלי:  בימים אלו אני פותחת מכון קעקועים בעין שמר במתפרה הישנה, חדר אנטימי ונחמד.  אני אמנם מתחילה אך יש לי יד טובה ואני תמיד מוכנה לעבור תהליך של בחירת קעקוע ולצייר ציור שיהיה מיוחד רק לו. המחיר שלי: 200 ₪ לשעת קעקוע.
איזה קעקוע שעשית אהבת במיוחד?
 קעקוע ציפור שעשיתי לחבר טוב,  הוא נתן לי יד חופשית לקעקע ומאוד נהניתי מהעשייה.

מבצע התרמה לפסח
כמדי שנה בשנים האחרונות,  גם השנה נארזו מארזי מזון לחג הפסח כתרומה למשפחות נזקקות. למבצע נרתמו תלמידי כיתה ו', כחלק מפעילות שנת בר המצווה שלהם, הנעורים, הורים ומתנדבים נוספים והכל בניצוחה של חיה חרודי.נארזו חבילות שי ל-50 משפחות.  כל חבילה כללה: עוף קפוא, אבקת מרק, קמח מצה, סוכר, שמן, שוקולית, שימורי תירס, תירוש, שימורי לפתן, נס קפה, עדשים ואפונה יבשות, מיונז, שמן, טחינה, ריבה, ממרח שוקולד, טונה, תירס, מלפפון חמוץ, זיתים, קורנפלקס, אורז, שמן, רסק עגבניות, קטשופ, תרכיז עוגה לפסח, ירקות טריים: תפו"א בצל, כרוב, גזר ומלפפון, פירות: שסק, תפוזים וקלמנטינות.
הילדים וההורים התרגשו מאוד מהתגובות שקיבלו מהמשפחות שקיבלו את מארזי החג.
 תמיכה בהצעת אבינועם גולן
אני תומך בהצעה של אבינועם גולן, זאת הצעה טובה, נכונה וגם צודקת. אני מציע לכל החברים לתמוך. זה מגיע לנו, זה הרכוש היחידי שיש לנו. לא בתים וגם לא שיוך, זו אוטופיה. אנו משקרים לעצמנו. רכוש שנמכר הוא קודם של הוותיקים ולא של הוועדות שרוצות להיות שותפות. לוועדת שיפוצים יש תקציב. ירושה לנפטרים – יש תקציב. הכל יישאר כמו שהיה ולא לנגוס מכל מכירה של רכוש. לחברים יש רק ותק היום גם זה עבר אינפלציה המניה ירדה מ-60 שנות ותק ל-44 שנים, ואני שואל למה העונש?? לא עבדנו יפה?
חברים, מגיע לנו בצדק בכל מכירה של רכוש לחלק תמיד לוותיקים, זאת המניה היחידה שיש לנו וכל היתר יתנהל כמו שהיה לפני המכירה. לוועדות יש תקציב, לחברים יש ותק בזכות שמגיע לנו. ההצעה של אבינועם נכונה ואנושית ואני מציע לכולם להצביע בעד. גם צעירים יום אחד אתם תהיו ותיקים לא תמיד נשארים צעירים. ותק זו זכות של כולנו לכן, יש להצביע להצעה החכמה של אבינועם.
חג שמח וגם כשר
באהבה שלמה בורלס

על הבונוס האחרון בעין שמר...
"כל ההצבעה היא אינטרסנטית" נאמר בשיחת הקיבוץ האחרונה. זה נכון.    השאלה היא מהו האינטרס?   לכאורה, האינטרס של הוותיקים, אלה מהם שביתם שופץ לאחרונה, הוא לקבל כמה שיותר כסף, כאן ועכשיו. ואולי אין זה האינטרס היחיד שלנו?  חשוב לשים לב, כי הוותיקים בהחלט לא מקופחים על-פי ההצעה של הצוות והנהלת קהילה. יש בה התחשבות גדולה מאוד בוותק, והוותיקים אמורים לקבל חלק נכבד ביותר מכספי הבונוס. יחד עם זה, הצעתם מתחשבת במרכיבים נוספים בקהילה שלנו, שכדאי מאוד לקחת אותם בחשבון: האם אין זה אינטרס שלנו, כיחידים וכקהילה לקיים החלטות שהחלטנו בעבר, כגון השוואת פערי דיור? כולנו שילמנו עבור ביתו המשופץ של חבר כזה או אחר, האם אלה ששיפצו זה עתה את ביתם, רשאים להתעלם ממצוקות אלה שהשתתפו במימון דירתם? האם הצעירים, שעובדים קשה ומשתתפים בעול, אם בפועל ואם בתשלומי מס איזון כבדים, ובתשלומי מס קהילה מוגדלים, כל חודש מחדש, אינם זכאים לקבל מהעוגה?האם אנחנו רוצים לחיות בחברה של חטוף ככל יכולתך? האם אין זה אינטרס של כולנו, לדאוג לאיזונים המתאימים? לדאוג לקיום החלטות והבטחות שניתנו בעבר?ואם נחזור לוותיקים –האם אין זה אינטרס של המבוגרים שבינינו, שלא ייפגעו למשל, ההחלטות על הפנסיה שהחלטנו במטרה לשמור על רמתה לכל השנים (כגון זיקה בין גובה הפנסיה לשכר המינימום במשק), גם כשלפנסיונרים לא יהיה רוב בקלפי?כדי שדברים כאלה לא יקרו בעתיד, חשוב שנחליט החלטות מאזנות ונמנע מפגיעה בקבוצות כאלה ואחרות, רק משום שכרגע ביכולתנו להשיג את הרוב הדרוש לקבל עוד... 
אחרי נתניה ואשדוד - הצרפתים כובשים את חריש
מתוך אתר הארץ, אריק מירובסקי, 29.3.15
יהודי צרפתי חתם על הסכם לרכישת ארבע דירות בחריש בהיקף כולל של 4.53 מיליון שקל - כך דיווחה חברת פרומיסלנד, שמשווקת את פרויקט סוהו בחריש של חברת ג'י הנדסה. זאת, במסגרת חוג בית בצרפת, שארגנה חברת פרומיסלנד. עינת זקריה, מנכ"לית חברת פרומיסלנד, העריכה כי עד היום בוצעו מספר עסקות בחריש על ידי אנשי עסקים צרפתים בהיקף כולל של למעלה מ-9 מיליון שקל.
הנכסים שנרכשו על ידי היהודי הצרפתי היו דירת פנטהאוז בת חמישה חדרים, בשטח של 135 מ"ר עם מרפסת בגודל 67 מ"ר, שעלתה 1.45 מיליון שקל; דירת חמישה חדרים, שעלתה 1.02 מיליון שקל, בשטח של 112 מ"ר ו-14 מ"ר מרפסת; ושתי דירות בנות ארבעה חדרים בשטח של 92 מ"ר כל אחד ו14-11 מ"ר מרפסת - במחיר של 960-920 אלף שקל, בהתאמה. בסך הכל, שילם איש העסקים עבור ארבע הדירות 4.53 מיליון שקל.
בחודשים האחרונים ביצעה פרומיסלנד עסקות נוספות מול רוכשים צרפתים. באחת מהן, רכש איש עסקים צרפתי נוסף שתי דירות דופלקס בפרויקט "סוהו חריש", ודירת חמישה חדרים במחיר כולל של כ-3.6 מיליון שקל. רוכש צרפתי נוסף רכש בפרויקט דירת ארבעה חדרים בשטח של 92 מ"ר תמורת 940 אלף שקל. במסגרת חוג הבית שקיימה חברת פרומיסלנד בפריז, נרשמו מתעניינים נוספים מבני הקהילה היהודית-צרפתית, שמבקשים לרכוש דירות בישוב.
"אם בעבר עולי צרפת היו רוכשים דירות שמחירן 1.5 מיליון שקל וצפונה, הרי שהמגמה הזו השתנתה. היום העולים החדשים מכוונים פחות או יותר לרמת מחירי דירות הנפוצים בקרב הקהל הישראלי, וחריש עונה למידות הללו. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי ניכרת ירידה חדה ברמות מחירי הדירות הנרכשות על ידי העולים החדשים, בפרט בפלח השוק של הדירות החדשות. תופעה זו מתרחבת והולכת, ובשנים הבאות נראה את תושבי החוץ מתחרים עם הישראלים על אותו פלח שוק. הכניסה של יהודי צרפת לחריש היא חלק מאותה מגמה", אמרה זקריה.
העביר לעלון המשק: יגאל קצנלנבוגן
מוסף תרבות

ערב יום הזיכרון 
לשואה ולגבורה
יום רביעי 15.4.15
כ"ו בניסן
בשעה 20:00
בחדר האוכל
"החיים הם מתנה"
סיפור חיים
של ניצולת השואה
חניתה רודני (אמא של רפי)

ערב חג שני  של פסח
"אצבעות שוקולד"
ערב שירה חמים ומרגש
משירי היוצר אהוד מנור -    10 שנים לזכרו. –
שירים מתובלים בסיפורים פיקנטיים מחייו.
עם הזמרת הילה אסולין
נגנים: גיטרה- מיכאל וקנין, כלי הקשה- גלעד דוברצקי, קלידים- רועי אשכנזי.
יום חמישי 9.4.15
בשעה 21:30
בחדר האוכל

כניסה חינם
כולם מוזמנים
תרבות עין שמר