חפש בעלונים קודמים

עלון 15 (2015) (6010) כח ניסן תשעה




יום עצמאות 67 נחגוג ביום חמישי 23.4.15
ד' באייר
בשעה 16:30

במגרש הספורט


בתכנית:
16:30 - התכנסות וקישוטי אופניים

17:15 - טיול אופניים


18:00 - סדנת בלונים לכל המשפחה
עם איש הבלונים – זיוי קווי
19:00 - ארוחת ערב קלה
בואו לחגוג איתנו
צוות החג: הגר צ'נסקי, אמיר תומר, עתר גבע ותמי צמח.



נזכור את חברינו
בנינו ובנותינו
דב הנדל - נרצח בחצר הישנה בעין שמר - 1938
דוד שניידר - נרצח בחצר הישנה בעין שמר - 1938
יצחק פרלברג - נפטר בעת שירותו בצבא הבריטי - 1942
מקי שטיינברג - נפטר ממחלה בעת שירותו בפלמ"ח - 1943
אלימלך שטרקמן - נהרג במצור על גבעת חיים - כ"א בכסלו 1945
ישראל שטרק - נהרג כפלמחניק בדרך לירושלים - 1948
אמנון חרודי - נפל במלחמת ששת הימים בקרב על ירושלים - 1967
חנן בוך - נפל במלחמת ששת הימים בקרב על ירושלים - 1967

יוסי ניידס - נפל במלחמת יום כיפור ברמת הגולן - 1973


אבשלום בן יהודה - נפל במבצע ליטני - 1978
יפתח מור - נהרג בתאונת אימוני טייס - 1987
מיה סגולי - נהרגה בתאונה בעת שירותה הצבאי - 1989
צבי מור - נפטר ממחלה כתוצאה משירותו הצבאי - 1999
לואיס גורן - נהרג בתאונה בעת שירותו במשמר הגבול - 2001

י ה י ז כ ר ם ב ר ו ך





הודעות ושונות
מזל טוב
לפנינה דגן
להולדת הנין השישי,
נכד לחניתה ואהרון
בן ללורה ועומר
מזל טוב לכל המשפחה!!!
זמני ארוחות בחדר האוכל ביום העצמאות
יום רביעי 22.4.15 ערב יום העצמאות- ארוחת צהריים בשרית 12:30-11:30
יום רביעי 22.4.15 ערב יום העצמאות - ארוחת ערב חגיגית 20:00-18:15
יום חמישי 23.4.15 יום העצמאות - סגור
יום שישי 24.4.15 - אין ארוחת צהריים
יום שישי 24.4.15 - ארוחת ערב, כרגיל 20:00-18:15
יום עצמאות שמח
צוות המטבח



שיחת קיבוץ
שיחת קיבוץ הבאה תתקיים
ביום שלישי 28.4.15 בשעה 20:30 במועדון לחבר. 
השבוע בפותחים שבת:
"מארץ צלמוות
לארצנו הקטנטונת"
בשירים,
בצלילי חליליות
ובמצגת.
על פרשת "תזריע – מצורע"
סיגל דקל

 
הנהג שלנו חבר'מן
ברגע האחרון, עם חיוך גדול ומונית לתפארת, זכינו ליהנות משירות ההסעות של שאול גלעד לשדה התעופה. אומנם הנסיבות היו מצערות אבל השירות של שאול היה מהיר, אמין, זול ונעים.
ממליצים בחום על המונית של שאול!
משפחת אברהמי
ממחסן הבגדים
התאספו אצלנו
הרבה בגדים, שמיכות, מעילים ומפתחות פלדלת
בואו לבדוק במחסן הבגדים.
צוות מחסן הבגדים
ענת מילשטיין ביקשה לסיים את עבודתה כמנהלת ענף הבגד.
אנו מודים לענת על שנים רבות של עבודה.
דרוש/ה מנהל/ת ענף הבגד
התפקיד כולל :
•    אחריות וניהול עובדי המכבסה והמחסן
•    אחריות על תקציב הענף

•    מתן שרות ברמה גבוהה לחברים וללקוחות חיצוניים


•    שיווק הענף לגורמי חוץ



דרישות התפקיד :
•    ניסיון בניהול

•    יכולת מתן שירות גבוהה


•    חריצות

•    אמינות ויושרה


•    יחסי אנוש טובים
•    יוזמה
•    שליטה במחשב
•    יכולת לנהל תקציב



היקף משרה : 100% משרה
בחירה בקלפי

ניתן לפנות לשרית אלימלך עד תאריך 27.4.2015


דברים שכתבה שיר מור ליום השנה של אחיה, יפתח.
נס הבריאה
לאזכרה של יפתח
ניסים – לפעמים מתרחשים ופעמים רבות גם לא. אומרים כי אין כמו נס הבריאה. ואכן, עתה גם אני מרגישה ויודעת שאין כמו נס הבריאה, פשוטו כמשמעו.
לפני שנים, בעת הזאת, לא היה נס. אז נחת עלינו המוות במלוא אכזריותו, ואני לא יכולתי לשאת את הסבל העצום הזה, לא יכולתי להשלים עם מותו הנורא של יפתח, עם חסרונו הכל כך מורגש בכל אחד ואחת מאיתנו, בני המשפחה, בכל פינה בבית, ובתוכי פנימה כאב בלתי יתואר.
פרח יפהפה בשיא פריחתו, בחור צעיר שרק לפני פחות מ-28 שנים נולד... איך אפשר? וכה קשה לשאת את הגעגוע האינסופי, געגוע המציף אותי בעיקר ביום הזה וביום הזיכרון לחללי צה"ל.
ובאלו הזמנים, תחושת הגעגוע, הכאב והחסר שאני חשה עוד התעצמו, דווקא בגלל הנס המדהים שהיה לי/לכולנו, הבן הצעיר שנוסף למשפחה, הילד שנולד לי, ים. חיים חדשים שלא ידעתי מעולם, ולו רק אתה היית כאן, בינינו, החיים והאושר היו הרבה יותר שלמים.
לאורך כל השנים ליוותה אותי תחושת אשמה כבדה על כך שאני עוד בין החיים ויפתח כבר לא יכול, גם אם רוב הזמן התקיימתי בקושי ועל סף התהום. רק לפני שנים ספורות, לאחר שחל מיפנה קיצוני בחיי והחלטתי שהכמיהה לאימהות, לילד משלי, תהיה המאבק שלי לחיים, עמדתי כאן והעזתי להעלות זאת לראשונה על דל שפתיי ולהבטיח למשפחה שאלחם עד כלות בכדי להיות גם אני לאמא, ויהיה לי ילד שימשיך להזכיר ולזכור את האח היקר לי מכל.
ים שלי, ראשי התיבות יפתח מור – כמה אושר שהילד האהוב והמתוק הזה מוסיף למשפחה לצד העצב והחסר, לעולם לא במקום.
כך זה שלצד השכול והכאב, שפעמים רבות מדי עולה ופוגע בעוד ועוד משפחות, נוצרים כל הזמן גם חיים חדשים, המביאים סוג של נחמה וכוח להמשך קיומנו.
המשמעות הגדולה ביותר בעבורי טמונה בילד, שלי. נראה שכך אצל מרבית האנשים, וכפי שאין דבר קסום ונפלא יותר מהולדתו של תינוק (נס הבריאה),
אין נורא יותר ממוות של ילד/בן /בת בטרם עת.
ציטוט מהשיר "מתנות קטנות" של רמי קלינשטיין:
"מישהו שלח לי מתנות קטנות,
רסיסים של כוונה, עיגולים של אמונה.
מישהו שלח לי מתנות קטנות,
כמו הכוח לקבל את מה שאין את מה שיש,
מה עוד אפשר כבר לבקש."

 
"קיבלנו מתנה לנשמה שלנו" - על פרויקט חלוקת המזון לנזקקים
במסגרת משימות שנת הבת ובר-המצווה זכו ילדי כיתה ו' במרכז הבוגר והוריהם לקחת חלק בפרויקט ייחודי, שמובילה חיה חרודי מזה שש שנים, של חלוקת מזון לנזקקים לקראת חג הפסח.
תחילתו של הפרויקט הייתה במפגש של הילדים עם חיה, בו הסבירה להם חיה על הפרויקט ומטרותיו והפכה אותם לשותפים מלאים ומעורבים. בהמשך לקחו הילדים חלק בגיוס התרומות בחדר האוכל ובכלבו ובארגון המוצרים. השיא היה ביום ראשון שלפני ליל הסדר. ביחד עם שכבת הנעורים ומתנדבים - ובניצוחן של חיה חרודי, תמר בן אברהם, רויטל יוסף, מנהלת החינוך הבלתי פורמלי ונגה אבני, מדריכת הנעורים, התכנסנו בחדר האוכל לארגון משלוחי המזון. ילדים והורים יחד חילקו את האוכל בארגזים, הקפידו שלא יחסרו מוצרים וארגנו את הארגזים לחלוקה. לאחר העמסת הארגזים נסענו לחלק את האוכל למשפחות נזקקות באזור. פגשנו, פנים אל פנים, את מקבלי המשלוחים, ביקרנו בשכונות המגורים שלהם ובבתיהם, וראינו - דקות ספורות נסיעה מעין שמר - עולם שונה מזה שאנו מכירים.
אין ספק, שהפרויקט הזה הוא אחד משיאי שנת הבת ובר המצווה. הוא מגלם בתוכו את הערכים העומדים במרכז השנה הזו - אחריות, בגרות, מעורבות חברתית, הכרה וקבלה של האחר והשונה ותרומה לקהילה. ילדינו, שמעולם לא ידעו מצוקה או רעב, נחשפו למציאות חיים אחרת, בה יש אנשים שמתקשים לרכוש אוכל לחג. הם גילו, שקרוב מאד לבית יש אנשים שחיים בתנאים לא קלים, הם חוו תחושה אמיתית של עזרה לזולת ונתינה בגובה העיניים. בשונה מפרויקטים אחרים בהם אנו תורמים כסף, מבלי לראות ולדעת לאן הוא הולך ואת מי הוא משמש, כאן פגשנו פנים ושמות וזכינו בתחושה של נתינה אמיתית ומשמעותית.
כך, תיארו הילדים את החוויה שעברו - "היה מרגש, אבל גם קשה לראות חלק מהבתים של האנשים. הרגשתי טוב כשראיתי איך האנשים שמחו לקבל את האוכל"; "הרגשתי טוב להביא את האוכל לאנשים. זה עשה לי טוב לדעת שאני עוזרת לאנשים. הרגשנו שאנחנו גדולים ויכולים לעזור לקהילה, גם אם זה כלל מראות קצת יותר קשים. הידיעה וההרגשה היו שוות את הכל"; "הרגשתי טוב מאד לתת לאנשים, לראות ולדעת שאני שיפרתי להם את החג. פגשנו עוד סוגים של אנשים והבנו שתמיד מותר לקבל, אבל לתת זה לא פחות חשוב. יצאתי עם הרגשה מדהימה".
בסופו של ערב ארוך, יצאנו כולנו - ילדים והורים - בתחושה שזכינו להיות שותפים לפרויקט מיוחד במינו. פרויקט שבו אנו אלו שקיבלו את התרומה האמיתית - בחיבור לקהילה שסביבנו, בנתינה לזולתנו וביצירת חברה מעט טובה יותר. אנו מבקשים להודות מעומק הלב לחיה חרודי - ולשאר העושים במלאכה - שבלעדיהם הפרויקט המדהים הזה לא היה מתקיים.



ילדי כיתה ו' והוריהם



תודה // עינת תומר
המילה הפשוטה והקצרה הזו עושה הרגשה כל כך נעימה
ומרוממת את מצב הרוח.
ביקשתי מכמה חברים להגיד תודה:
יואל גרוסברג: אני רוצה להודות לצפי גנדלמן, מרתה מור וכל צוות המטבח על היכולת הבלתי תאומן שלהם לייצר ארוחות טעימות מדי יום, בכל מצב.
מרים שנפלד: מודה ומפרגנת למתנדב השנה בפסח, אבינועם גולן, שבנפש חפצה ערך והכין את שולחנות החג בבוקר ואחה"צ, ובסיום החג עזר בחיסול הסדר וסידור חדר האוכל וכל זאת ברוח ה"אבינועמית" הטובה. כל הכבוד!!!
אילן לוטן: אני רוצה לציין את טוביה פוקס, שתמיד בא ברצון לעזור לחברים, תמיד מגלה סבלנות ורצון לעזור ובזה ניבחן בן אדם בעיניי. בנוסף, אני רוצה לציין את ענה ששון שלאורך 20 שנים תורמת לקהילה. בעבר ארגנה את ועדת וותיקים וכיום את קבלות השבת, הכל ללא תמורה, זו דרך החיים שלה, זו תופעה יוצאת דופן, לטובה כמובן.
טוביה פוקס: אני רוצה להודות לשלמה בורלס, פניתי אליו מספר פעמים לעזרה בנושאי נגרות והוא עזר בצורה בלתי רגילה.
גיורא מור: תודה לשלמה בורלס שעוזר לי בכל מיני דברים ולכל האנשים הטובים בקיבוץ.
שלמה בורלס: אני אומר תודה לכל החברים שלוקחים תפקיד בעין שמר ומוכנים לרתום עצמם לעשייה.
שלומית דקל: לכל החברים שלוקחים תפקידים, נושאים בעומס הלא פשוט, משתדלים לענות יפה כשפונים אליהם. אני מאוד מעריכה אנשים שלוקחים תפקידים וממלאים אותם.
אבישי גרוסמן: אני רוצה לציין לטובה את רבקה שדה שסייעה לי בצורה משמעותית ועודדה אותי במאבק שניהלתי במסגרת הקיבוץ, בלי שום טובות הנאה או קשרים מוקדמים.
אורי אשכולי: אני מוכן להגיד תודה לכל חברי הקיבוץ שמדברים יושרה.
יגאל קצנלנבוגן: אני רוצה להגיד תודה רבה לתמי צמח על זה שכשעבדה ב"מוסיקלי" הציעה לשולה לחזור לנגן על פסנתר, אחרי 40 שנים שלא ניגנה והמשיכה בזה הרבה שנים כאילו לא הפסיקה אף פעם וזה תרם לה מאוד.
ולמי אתם הייתם רוצים להגיד תודה? עכשיו זו הזדמנות נהדרת.



הברכה שקראה עדה גבע בליל הסדר של הקיבוץ

בכל דור ודור, תשע"ה
בשנת 1927, באו ראשונים לחצר שלנו ובקשו לבנות חברה שוויונית, שאין בה רעב יותר ורעב פחות, ועלה הדבר בידם. אם רעבו – כולם רעבו כאחת. וברצותם לשבור את רעבונם, היו מתאספים בחדר האוכל הישן, ליד הכיריים הגדולים או השולחן, ואוכלים יחד, לחם בבצל מטוגן...
חלפו שמונים ושמונה שנה, ואנחנו ממשיכים ושומרים על קהילה שאיש אינו רעב בה, ואין בה לא עבדים ולא אדונים. קהילה של ערבות הדדית ושל אנשים חופשיים.
אל החופש הכלכלי, צרפה קהילתנו את החופש הרוחני לחשוב ולהתחדש: בכל דור ודור חייב אדם לכתוב לעצמו את הסיפור שלו, את ההגדה המעצבת של קהילתו, שכותביה וקוראיה חופשיים ליצור, רואים עצמם ריבונים ובעלי חרות להוסיף ולגרוע, שאינה מתנתקת מהמסורת העשירה, מבית אבא ואמא, ובה בעת נושמת את חיינו. האם נצליח לבנות את הסיפור שלנו, להגיד אותו לנו ולבנינו, ונאמר "דיינו"?
בצד הגאולה מעבדות, ניצבת גם התחייה הציונית; בצד סיפורי המסורת, חוויית האביב המלבלב בכל עוזו והטבע, על פריחותיו וניחוחו; בצד המלחמה במצרים – המאבק לבוא השלום!
"הנך יפה רעייתי, עינייך יונים, הנך יפה דודי, יפה אף נעים..." מתרונן שיר השירים, "כותנות פסים לבש הגן, וכסות רקמה מדי דשאו", מפייטים המשוררים, "ציון, הלא תשאלי לשלום אסיריך", בוכה הלוי, כי בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שבה וחוזרת המסורת המתחייה, ואנו מוסיפים ומחדשים: ובכל דור ודור תפרח תקוות אביב חדש, חיים חדשים, תקוות השחרור והתחייה.
חג שמח!
ליל הסדר תשע"ה בעין שמר
חבר קיבוץ אמר לי לפני ליל הסדר: "כמה כיף לאורחים לבוא לקיבוץ בליל הסדר, הם לא צריכים לנקות, לסחוב, לבשל, הם פשוט באים."
עניתי לו: "גם לחברי קיבוץ..."
אז כמה חברים וכמה אורחים חגגו השנה את ליל הסדר בקיבוץ?
את ליל הסדר חגגו השנה בחדר האוכל
386 חוגגים, מתוכם:
186 – מקומיים (חברים, תושבים, צעירים)
200 – אורחים
תודה לצביה ויסברג על הנתונים.
עינת תומר
ערעור על מה??
לא משעמם בעין שמר מה שעובר אצלנו, יש כאלה שתמיד צובטים את האחר כדי להרגיש שהם קיימים, לא צובטים את עצמם כי זה לא נעים וקצת כואב. למה בכלל צריך לצבוט? אני שואל את עצמי וגם אחרים למה אצלנו הדמו-הדמו-הדמוקרטיה מגומגמת? יש בעולם כל מיני דמוקרטיות למה אנו מחפשים דמו-דמו-דמוקרטיה אחרת, סוג חדש שרוב של 40 זה לא מספיק? וזה נהפך לקוריוז חדש אצלנו. דמוקרטיה זה לא פלקט וגם לא פרסה. זה אורח חיים שבחרנו.לא להתבלבל, אני מאוד מכבד חברים שחושבים אחרת, זה לגיטימי. למה להמציא דבר חדש לא דמו-דמו-דמוקרטיה מגומגמת. דיאלוג זה תמיד טוב. ועוד יותר טוב שניגמר.
לא לאכול דבר שנתקע בגרון. תמיד יש דברים לקלקל, אבל קשה לתקן. תנו לחבר את המגיע לו. רכוש שנימכר זה רכוש שעמלנו קשה וזה מגיע לכולנו וכל חבר יחליט מה לעשות: לשפץ, לבנות, לטוס לחו"ל, לתרום לעוד עמותה, יש המון אפשרויות. תנו לחבר להיות אדון לעצמו, לכן עשינו את השינוי ותמיד קל לקבל את ההכרעה של הרוב. בלי למצוא דברים חדשים המבלבלים את המבולבלים. לא לבלבל. תמיד יש דברים לקלקל שקשה לתקן.
בלי לגמגם.
באהבה

חבר שלמה בורלס


חוויה באוויר
ממליצה על טיסה בכדור פורח מעל עמק יזרעאל.
החברה המפעילה "לגעת בשמיים" נחמדים ואמינים,
הטיסה כוללת כוס שמפנייה וארוחת בוקר מצוינת – לאחר הנחיתה.
עכשיו עם הבונוס היפה כל אחד יוכל.
באינטרנט ניתן למצוא את כל הפרטים.

טיסה נעימה שרה אבל





מה חדש בעין שמר?// עינת תומר
התרחשויות רבות קרו לאחרונה:
מוסף תרבות
סיכומים ותודות



ערב חג שני של פסח משירי אהוד מנור
מאוד נהניתי מהערב.
הקול של הזמרת היה נפלא,
התוכנית זרמה וקלחה בצורה טובה.
הליווי והעיבודים היו טובים,
היה כיבוד נהדר.
והיה כיף, פשוט כיף.
תודה לתמי צמח החמודה
וליגאל כץ על הסאונד הנפלא
אני ממליץ שתמי צמח תמשיך לעסוק בתרבות עין שמר
כי היא עושה את זה הכי טוב שאפשר.
חופי
ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה
כבכל שנה ושנה אנו חווים בהתרגשות ובעוצמה את זיכרון ערבי השואה והגבורה,
התכנסות של היחד בשמיעה קשובה לסיפורי הניצולים,
שירת מקהלת הילדים "אוריין" בניצוחה של חמוטל גלעד
ונגינתה של מירי גרוסברג.
עיצוב האירוע מעשי ידיה של תמי צמח,
מעניקים לנו חוויה עוצמתית.
תודה גדולה לתמי צמח
ולכל עושי המלאכה
איה מלומן


"חסל סדר פסח..."
כל העולם אומר הלל... הללויה לכל הציבור הגדול והמפרגן שטרח, עמל והשקיע בשמחה וב"חגיגה" תודה גדולה, תודה רבה לכולם.



לעינת ואמיר תומר על מאור פנים בהרמת כוסית בלובי,



לענת וניר אלון על הניהול המוסיקלי
למירי גרוסברג שהוסיפה צבע לחגיגה,
לנילי ואבנר ארבל, אם ואב הסדר,
למשפחת סל על כוס האביב,
למירב חופי על בוא האביב...
על יציאה מעבדות לחירות...

למשפחות: ויסברג, האולינג וגנדלמן


לנעמן אפשטיין והנכדים עם "משה היכה על סלע"
למשפחות צ'נסקי ואלון על: "מה נשתנה...?"
לעלי אלון ב"עשר המכות..."
כוס השלום - משפחת תומר
למרק צ'נסקי על "ארצנו הקטנטונת"
לחיים חננאל בחידת האפיקומן
לענה ששון בניצוח המוני על "אחד מי יודע"
למשפחת חרודי שלקחה אותנו אל "הארץ הטובה"
"דיינו" בזכות חבורת הנערים: אבישי גרוסמן, נעמן אפשטיין, יורם תומר, מנו אלון ועלי אלון.
לאיריס ארבל, לחבורת ההורים והילדים הנהדרים שהביאו לנו "חד גדיא" יחיד ומיוחד.
לאורי תומר על בנייה חגיגית של חדר האוכל,
לרפי ארליכמן ויפתח אלון שנענים כל שנה להיות בפירוק,
למרתה מור, אסנת לוטן, צפי גנדלמן וכל צוות המטבח – האוכל היה בטוב טעם!
יגאל כץ על שנים של הגברה בליל הסדר, כה- לחי!
ולכל הרבים שהתנדבו ועזרו בהכנת החג.
ואחרונים חביבים צוות פסח בשלוש השנים האחרונות: אסתר אפשטיין, צביה ויסברג ושרי חרודי.
ואם שכחתי מישהו – תודה רבה!



תמי צמח
טקס בבית העלמין יתקיים ביום רביעי, 22.4.15, ג' באייר
בשעה 11:00 עם הצפירה

הציבור מוזמן להניח זרים


טקס יום הזיכרון



לחללי מערכות ישראל תשע"ה
יתקיים ביום שלישי 21.4.15, ב' באייר
בבית הבנים



בשעה 20:00



עם הצפירה