חיפוש חומר בעלונים: קודמים

Loading

עלון 43 (2015) (6039) טו כסלו תשע"ו


סרט ודיון

"גרשו את השטן בחזרה לגיהינום"
הנכם מוזמנים לצפות בסרט (60 דק') על
נשות ליבריה, שניהלו בנחישות מאבק לא אלים
כדי לסיים את מלחמת האזרחים במדינתן.
הצלחתן זיכתה אותן בפרס נובל לשלום.
ביום א' 29.11.15 בשעה 19:30 במועדון לחבר
(התכנסות ב- 19:00)
- הכניסה חופשית -
לאחר הסרט יתקיים דיון עם מנחה מתנועת "נשים עושות שלום".

תנועת "נשים עושות שלום" יזמה את תרגום הסרט לערבית ולעברית ומקרינה אותו ברחבי הארץ. יוצרי הסרט התנו את הקרנתו לקהל הרחב ללא תשלום.
לבירורים – שלומית מילמן: 052-8908921
הודעות ושונות

שיחת קיבוץ
שיחת קיבוץ הקרובה תתקיים
ביום שני 30.11.2015 בשעה 20:30 במועדון
על הפרק:
דו"ח יו"ר עסקי- אסא גיארי – שנת 2015 ולקראת שנת 2016.


שינוי בשעות האל-תור במרפאה
שעות קבלת אל-תור של ימי שלישי וחמישי מתחלפות כלומר
 יום שלישי אל תור יהיה בין 14:00-15:00
 יום חמישי בין 9:00-10:00
וזאת החל מ-1.12.15
 תודה צוות המרפאה


חיובי חינוך
- בעקבות עדכוני מחיר שהתקבלו מבי"ס רעות וניצני רעות תוקנו חיובי החינוך התקציב האישי בהתאם. גם לגבי חודשים ספטמבר ואוקטובר.
גיל עמל – מנהל הנהלת חשבונות


נחוצים ספרים ישנים
מי שיש לו ספרים שהוא לא צריך
יכול להביאם לחדר האוכל או לחממה.
בתודה, אביטל גבע




שלמה שחר סיים שנים רבות של תפעול ואחריות על הבריכה. אנו מודים לשלמה על שנים של עבודה מסורה.

דרוש/ה
מפעיל/ת בריכה
התפקיד כולל:
•           ניהול תקציב
•           אחריות על המציל/ה
•           בקרה על מתקני הבריכה
•           אחריות על תקינות וכשירות מערכות המים
•           מתן שירות ומענה לחברי הקיבוץ

דרישות התפקיד:
•           הסמכה כמפעיל בריכות
•           אישור רעלים
•           תעודת מציל (יתרון)
•           תודעת שירות
כפיפות – מנהלת קהילה
היקף משרה - חלקית

המעוניינים מוזמנים לפנות לשרית אלימלך עד ה – 9.12.2015

דרושים
מתנדבים לצוות פרט
דרישות התפקיד:
•           דיסקרטיות
•           אמינות
•           רגישות
•           זמינות
•           סבלנות וסובלנות
•           אכפתיות ורגישות

התפקיד כולל:
קשר בין מוסדות הקיבוץ לחברים
בניית חזון מחודש למערכת החינוך בעין שמר
לאור השינויים שהתרחשו ב- 3 שנים האחרונות בעין שמר, מצאנו לנכון לבצע הליך של בירור וקביעת החזון המחודש של מערכת החינוך בעין שמר.
החזון הוא הקו אשר מנחה ומכוון את המערכת, מגדיר את היעדים, המטרות והמצב הרצוי של מערכת החינוך. החזון טומן בחובו את צורכי הקהילה והוא נוגע לתקופת הזמן בה הקהילה נמצאת. עצם ההחלטה עליו גורמת למחויבות הקהילה לשאוף למימושו.
בירור החזון, היעדים והמטרות החל בשני דיונים בהנהלת החינוך, כאשר לישיבה השנייה הוזמנו אנשי חינוך מהקיבוץ בעבר ובהווה וביחד דנו במהות החינוך הקיבוצי בעין שמר, אילו דגשים אנו רוצים שיבואו לידי ביטוי בחינוך שלנו.
את היעדים והמטרות ריכזנו במספר נקודות:
•           מעורבות ושותפות מערכת החינוך בחיי הקהילה- מאוד ברור שהקהילה צריכה להתגייס במשאבים ותתרום מכוחותיה לחזק את מערכת החינוך, אך היחסים צריכים להיות משני הכיוונים. מערכת החינוך צריכה לגבש לעצמה מספר נושאים שבהם היא תורמת לקהילה, כגון: עבודה ותרבות.
•           הקהילה מחויבת לכל הילדים שחיים בתוכה- ילדים של חברי קיבוץ ושל תושבים.
•           קהילת עין שמר מחויבת לשמר ולדאוג לקיומה של מערכת החינוך בתוך הישוב.
•           מערכת החינוך תישא צביון חילוני/ ישראלי/ כפרי- קיבוצי.
•           חגים ומסורות של תרבות ישראל- יצוינו במערכת החינוך בהתאם לצביון הישראלי והקיבוצי.
•           המערכת תחנך לערכי איכות הסביבה.
•           המערכת תדאג לשלב את הילדים בעלי הצרכים המיוחדים במסגרות שלה, ותיתן מענה ככל האפשר בהתאם לצרכים שלהם.
•           המערכת תפעל על פי התוכנית החינוכית- פדגוגית של " החינוך הקיבוצי"- קשר עם ענפי הקיבוץ והקהילה, טיולים, חצר גרוטאות וכו'.
•           שפת מערכת- המערכת תשמור על שפה אחידה המותאמת לפסיכולוגיה ההתפתחותית של כל גיל וכל אישיות של הילדים.
•           מקצועיות- המערכת תשמור על רמה מקצועית גבוהה שיודעת לתת מענה נכון לכלל ילדי המערכת.
•           המערכת תפעל בגמישות והתאמה בתוכניות החינוכיות בהתאם לצורכי הילד, הקבוצה, ההורים והמערכת.
•           כוח אדם- המערכת תכשיר את העובדות לעבודה מקצועית ע"י הדרכות של הגננת, מפגשי השתלמות מערכתיים, יציאה להשתלמויות של המועצה והתנועה הקיבוצית.
•           המערכת תעשה כול שביכולתה להעלות את רמת המשכורות, כדי לשמר ולהביא עובדים איכותיים.
•           מקום ההורים- אנו לא מקיימים מערכת בניהול הורי, אך ההורים יהיו שותפים ומיודעים על תהליכים שמתרחשים במערכת. השיתוף יתנהל דרך נציגי ההורים בהנהלת חינוך, פרסומים של החלטות ומכתבים ממנהלות התחומים, מהגננות וממובילות המסגרות על התנהלות ספציפית בכול מסגרת.
ככול שהעמקנו בנושאים השונים התחדדה המשמעות של מערכת חינוך קיבוצית על כל מאפייניה והדרך בה נמשיך לפעול במערכת החינוך.
כעת לפנינו העבודה על ניסוח החזון אותו נביא לידיעת הציבור ע"י פרסום בעלון.
נשמח לקבל תגובות והערות לפני שנביא את חזון מערכת החינוך לאישור.

הנהלת החינוך:
מרב הדר פרומר, אוריין גנדלמן, עידית עזר, רויטל יוסף,שרית אלימלך, גלי יגודה ומורן בן-דור


לחברים שלום
ביום שלישי 1.12.15 בשעה 16:45 יתקיים בהנהלת קהילה דיון הנושא קמינים (תנורי חימום)
החברים מוזמנים להביע את דעתם.
להתראות אוריין גנדלמן



חדש במקום של יוגה המתחדש:
- מגוון של שיעורי יוגה החל ממוקדם בבוקר ועד לשעות
 "אחרי השכבת הילדים" ובכל ימות השבוע
- יוגה לנשים ולנשים בהריון
- יוגה לאם ולתינוק - בייבי-יוגה
- חוג יוגה להורים לילדים בני 3-5 - ימי ג' בשעה 16:00
- שיעורי פילאטיס עם כרמית בלום - ימי ג' ב-17:00
- שיעורי פלדנקרייז עם יונתן נתן - ימי ד' ב-17:45 - שיעור המתאים לכל המעוניין. לצטט את המשתתפים: "מדהים!" "השיעור עובר ברגע."

מחירים מיוחדים לאנשי הקיבוץ! פרטים נוספים בדף FB מקום של יוגה או אצלי.

רק טוב, הני
  
נר זיכרון
  • מרים שמרי         3.11.85
  • אסתר איתן         9.11.87
  • שרה ילינק          9.11.08
  • יהודה שברצברד  10.11.76
  • אידה פלגי           15.11.94
  • חייקה בן אברהם  16.11.94
  • חיים גולדמן        19.11.90
  • גוטה לוריא         19.11.00
  • דינה ויצמן          21.11.00
  • דוד ויצמן            21.11.87


בחודש נובמבר אנחנו זוכרים את

חנה וניומקה, ישי, עמוס ואסף
34 שנים למותם
הם נספו בתאונת דרכים על כביש ליד מדרשת רופין
לזכרם כתבה בת-עמי, הבת של חנה וניומקה:

העמודים ניצבים צמודים

שני עמודים זקופים ניצבים צמודים.
שלושה עמודים, האחד גדול ושניים
קטנים, גם הם צמודים זקופים.

עלים יבשים מונחים
על משטח בטון מאסיבי, בסיס לחמישה.

עקבות של לחות בת 34 שנים.

אקליפטוסים עבי גזע, מרובי
עלים ירוקים, מחפים.

 נושבים ברכות ברוח קלילה.

שקט

חנה וניומקה נספו בתאונת דרכים
ישי ובניו עמוס ואסף נספו בתאונת דרכים

שקט

חנה וניומקה הוריי האהובים


פותחים שבת
 השבוע, אדום בשירים, על פרשת "וישלח" נילי ארבל.
---------------------------------------------------------------------------------------------
על פרשת "ויצא" דיבר אורי שפירא. את דבריו פתח בשאלה: מי יָצָא? תשובתו: יעקב בנם של רבקה ויצחק, הוא שיצא מבאר שבע והלך צפונה אל חרן. כשהגיע לעיר לוז הכין לעצמו משכב בשדה ונרדם כשאבן למראשותיו. בחלומו ניצב סולם שראשו בשמים ומלאכים עולים ויורדים בו. בִּמְרוֹם הסולם ניצב ה' שהבטיח לשמור עליו בדרך, להרבות זרעו ולהשיבו בשלום אל ביתו.
יעקב מתעורר נרגש, מקים גלעד אבנים, נוסך עליו שמן וקורא למקום "בית אל". הוא ממשיך בדרכו. ליד באר מים, בחרן, הוא פוגש את רחל רועת הצאן, מתאהב בה ממבט ראשון, ומתקבל בבית אביה לָבָן (אחי אמו) בשמחה ובכבוד. הוא מבקש מלבן את ידה של רחל: "אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה". לבן הסכים לבקשתו.
לאחר שבע השנים משיא לבן במרמה את לאה בתו הגדולה ליעקב. לבן מתרץ את מעשהו:"לא יעשה כן במקומנו, לתת הצעירה לפני הבכירה".
כאן נולד הביטוי: "ברחל בתך הקטנה". לאמור, כשאתה עושה הסכם, דאג שכל הפרטים יהיו ברורים ומסוכמים מראש כדי שלא תהיינה הפתעות מאוחר יותר.
בצער מקבל יעקב את הדין, עובד שבע שנים נוספות ונושא גם את רחל לאשה. אך רחל אומללה, לאה אחותה יולדת בנים, והיא - כלום, עקרה. הקנאה בוערת ברחל, היא תובעת מיעקב: "הבה לי בנים, ואם אַיִן מתה אנוכי". יעקב משיב נרגז: "התחת אלוהים אני...?"
בסופו של דבר מברך אלוהים גם את רחל, והיא יולדת את יוסף ומאוחר יותר את בנימין.
חשוב לציין שלצאצאי יעקב היו ארבע אמהות ולא שתיים, שתי השפחות בלהה (של רחל) וזילפה (של לאה) ילדו בשֵם גבירותיהן ילדים ליעקב. אבל השפחות לא נחשבות...
יעקב שעשה חיל רב בעבודתו אצל לבן, מחליט לשוב למולדתו. לבן אינו רוצה להיפרד ממנו ומבנותיו ומנסה לרמותו, אך יעקב שהפך מומחה גדול לכבשים משתמש בשיטות רבייה מיוחדות ומצליח להרבות בעזרתן את סוג הכבשים שלָבָן ייעד לו. (הוא הקדים את דרווין עשרות שנים).
בעת עונת הגֵז גונבת רחל את התרפים (פסלי אלילים) מאביה.
יעקב, נשותיו, בניו, אנשיו ועדריו יוצאים בהיחבא מבית לבן כשפניהם מועדות לארץ כנען.לאחר שלושה ימים מגלה לבן את דבר בריחתם, הוא משיגם, מחפש את התרפים ולא מוצא, יעקב משכנע אותו שהם לא בידיו. (הוא לא ידע שרחל לקחה את התרפים). לבן מִתְרָצֶה וכורת ברית עם יעקב. כל אחד מהם חוזר למולדתו. בדרך, בבית לחם, מתה רחל בלידתה את בנימין.

זוהי הפרשה, סיפורה הוא אחד הפרקים החשובים בתולדות האומה. בנוסף לסיפור עצמו אנו למדים פעם נוספת שעמנו לא היה עם של צדיקים. היו בו תככים רבים. במושגים של ימינו יעקב הפר מצוות רבות. לבן הוליך אותו בכחש, אך גם הוא לא טמן ידו בצלחת... נכון שבני ישראל לא קיבלו עדיין את עשרת הדברות, אולם אפשר היה לצפות מהם שישמרו על ערכים אנושיים בסיסיים. מה לעשות, לצד הסיפורים היפים בתנ"ך נמצא תמיד גם מעשי עושק ומרמה.
תודה לאורי על הדרשה הנאה, המעמיקה והמוקפדת.ענה.

כשהפעמון צלצל
 70 שנה לאירוע המצור על גבעת-חיים זה היה יום ראשון כזה שהיה לפניו וכזה שנראה שיהיה גם אחריו כ' בכסלו
25.11.46 מעט לפני חנוכה, ממש כמו היום.
כתבה רבקה גורפין :"יום חורפי נאה, היינו מועדים למות כולנו- כל אלה שצעדו בשורות רחבות צפופות מול מכונות ירייה שבין עין-החורש לגבעת-חיים".
יום שפתאום צלצל הפעמון שבין המכבסה למחסן הבגדים. כולם הרגישו שקרה משהו.כנראה מחפשים עולים בלתי ליגאליים שהגיעו יומיים קודם.
מתוך אמונה וסולידריות שלא משאירים ישוב לבד לעמוד מול האנגלים, מתאספים החברים למפקד לקראת היציאה. לוקחים את ה"נבוט" האישי שהכינו לכל מקרה מתחת למיטה, ה"נבוט" שנבחר מתוך עץ קשה במיוחד, שנגזם בפרדס של הקיבוץ. נישאו דברים והודגש המאבק שלנו נגד האנגלים השולטים, מתוך אמונה שלמען הקמת המדינה שלנו עלינו להיאבק, שיש משהו חשוב שלמענו אנחנו כאן, שמדינה לא נקבל בלי מאבק צודק ומוסרי ושלאמונה ולדיבורים מחוברים מעשים בשטח. שאם ישנם מעפילים בגבעת חיים עלינו להתערבב בהם כדי להקשות על האנגלים לזהות אותם, כי כולנו מעפילים כולנו אזרחים וחיילים של השלום, לוחמים על הקמת מדינה משלנו.
יומיים קודם לכן תפסו האנגלים מעט ממעפילי האנייה "ברל כצנלסון" ולקחו אותם למאסר בעתלית. ההגנה, כתגובה, פוצצה רדארים שצפו אל הים. בין השאר תחנת הרדאר שבגבעת אולגה. עקבות החוליה של ההגנה הובילו לגבעת חיים והאנגלים כתגובה פשטו על גבעת חיים ועוד ישובים לחפש את המבצעים ולחפש נשק ומעפילים.
חברי עין שמר עם חברת הנוער נדחסו ל"פורד" ויצאו לעזרה. האנגלים חסמו את הגישה לקיבוץ ולכן התרכזו עם עוד כוחות של ההגנה בעין החורש הסמוכה.
את הלילה עברו בשמחה יחד עם חברי הקיבוץ, ומה שזכור לפינו ששרו בדבקות את "ארצנו הקטנטונת".
ביום שני 26.11.45 כ"א בכסלו אחרי שנכשל המשא ומתן בין אנשי גבעת-חיים לאנגלים.מתוך איתות מקוטע שנאמר בו "זקוקים לאמבולנס..." הובן שהקיבוץ זקוק לעזרה. וניתנה הפקודה "למען המולדת קדימה"!!!
הכוחות האנגליים שגויסו למצור היו ערוכים כבר עם 15 טנקים קטנים, 5 טנקים גדולים8 משוריינים שעליהם מקלעים אוטומטים בעמדות מחופרות שהמרחק ביניהם כ- 50 מטר ואסרו על התגבורת להגיע לגבעת-חיים.
החברים והחברות יצאו בצעידה, חלקם עם מקלות וחלקם בידיים ריקות. המפקד האנגלי לאחר שהזהיר את הצועדים נתן פקודה "אש"!

ממטח היריות הזה נהרגו:
אלימלך שטרקמן בן 36 מקיבוץ עין-שמר (אבא של שלומית ועדה, בעלה של רומה)
אילה טננבאום (מילדי טהרן) בת 19 משלוחות
נפתלי שטיינפלד בן 19 משלוחות
אוטו אוטנהימר בן 23 מקיבוץ להבות
יוסף רוזנברג בן37 מגבעת חיים (הניח אישה ושני ילדים)
יעקב אדטו בן 17 מעין החורש
אליהו חונסקי מפתח תקוה
משה מושאייב בן 19
וכן נפצעו רבים.
 אלו שהגיעו לגבעת חיים נצטווו לזרוק את המקלות והושמו במכלאות. חלקם נשלחו למאסר וחלקם שוחררו עם הסתלקות הצבא הבריטי.
מדברי יוסף אשכולי שפיקד על המערכה: "כן ידוע ידענו והלכנו לגבעת חיים כי מוכרחים היינו ללכת, כשם שמוכרחים היינו לעלות ולבנות קיבוץ! הלכנו כאשר נלך אחרי המחרשה. חייבים היינו להיות נאמנים לעצמנו, נאמנים עד הסוף כמו שהיינו בחיי היום יום שלנו".
מתוך מכתב שכתב להוריו עמוס פיין שעות לאחר שחזר מהמערכה בגבעת חיים (עמוס נפל ביום הראשון של מבצע סיני) "לומר לכם שזה לא סוף המאבק שלנו אלא התחלת ההתחלות, הקרב למען המולדת עוד ארוך לפנינו, לכן קדימה עם מצח גבוה בלי בושה על היותך יהודי אלא עם רגש כבוד. כבוד למות כמו שמת אנטול (אלימלך) שלנו בשביל המולדת וממוות כזה לא צריך לפחד אלא ללכת קדימה בתקוה שנגיע גם אנחנו להיות עם חופשי כמו כל העמים".
מבין המשתתפים בפעולה נמצאים עמנו היום פינו כהן ואלי שלזינגר.
המצעד לגבעת חיים הוא אירוע שבבסיסו אמונה שמוטלות עלינו החובה והזכות להקים מדינה. שאנחנו צודקים במאבק להקמת בית לעם אחרי השואה, שעלייה של היהודים היא המפתח לתקומת ישראל. שמאבקנו מוסרי ומסמן לכל את הנכונות להיאבק ולשלם מחיר.
גם היום לא תם המאבק על קיום המדינה,
גם היום מהדהד קול הפעמון שקורא לנו להמשיך ולשמור על דמות המדינה.
(איך נראות 70 שנה? תוכלו לראות עלי כי נולדתי כחודש לאחר נפילתו של אלימלך ואני קרוי על שמו).
 (מליק) אלימלך גור

במלאת 70 שנה לאירועי
כ"א כסלו הנכם מוזמנים
לטקס בבית אלימלך.
ביום חמישי 10.12.15 בשעה 19:30 נתכנס לזכור, להוקיר ולהעביר את מורשת הגבורה לדורות הבאים.
החברים מוזמנים!

חנוכה בעין שמר
מה בתוכנית החג?

         יום שבת 5.12 בשעה 16:30 – ערב יצירה לחנוכה בחדר האוכל. פעילות מגניבה ביותר של חברת "פאן באופן אצטרובלים".
         יום שני 7.12 (נר שני) בשעה 18:30 – הפרחת כדורים פורחים באצטדיון
                         בשעה 19:00 – חג האור בחדר האוכל. השנה הדלקת הנרות בסימן האומנות
הקיבוצית שלנו, ועוד הרבה הפתעות...כולם מוזמנים!
         יום חמישי 10.12 בשעה 19:30 – 70 שנה לאירועי כ"א כסלו. נתכנס בבית אלימלך, לאחר משחק "המעפילים – בריטים" של חברת הילדים, ונציין את יום השנה ה-70 לאחד האירועים המכוננים של אזורינו בכלל וקיבוצנו בפרט.
         יום שבת 12.12 בשעה 16:30 – טיול עששיות במבצר יחיעם. טיול מודרך מרתק ברחבי המבצר העתיק בליווי עששיות. מומלץ לכל הגילאים (כולל בנים ונכדים מבחוץ)! הרשמה בחדר האוכל.

ובהמשך תכניות התרבות?

         יום שבת 26.12 בשעה 20:30 – ריצת ליל ירח מלא – הזנקה רביעית!!!
         יום שישי 1.1.16 - חוגגים יחד את בואה של שנת 2016 במסיבה בלתי נשכחת בחדר האוכל. להקת "החלטורה" בהופעה מקפיצה ומסיבת ריקודים סוערת. כולם מוזמנים!!!
טיול עששיות במבצר יחיעם
מתי? יום שבת 12.12.15 (נר שישי של חנוכה), 16:30 – 23:00 (כנראה נגיע מוקדם יותר).
למי מתאים? מבוגרים, צעירים וילדים. שימו לב: אפשר להסתובב עם עגלות אבל רק בחלק מהשבילים (כדאי מנשא) והעששיות מיועדות מגיל 5. מוזמנים גם בנים ונכדים מבחוץ (בבקשה להירשם).
כמה עולה? התרבות מביאה את האוטובוסים ואתם משלמים כניסה.
מבוגר: 50 ₪, ילד/ה (מגיל 5): 40 ₪.
ואם יש לי כרטיס מטמון (מנוי של רשות הטבע והגנים)? מבוגר: 45 ₪, ילדים: 35 ₪.
מה אוכלים? התרבות מביאה שניצל בפיתה (חומוס, קטשופ כמובן). השאר עליכם!
בבקשה הירשמו על לוח המודעות בהקדם כדי שנדע כמה אוטובוסים
וכמה מדריכים צריך...חג שמח, גלי.

עלון 42 (2015) (6038) ח כסלו תשע"ו

עין שמר מחדש ומתחדש
תנופת בנייה, סלילה ושתילה נראתה בימים האחרונים בקיבוץ

הודעות ושונות
תוצאות הקלפי מתאריך 15.11.151. נבחרה מנהלת הגיל הרך - עליזה וורבוף. בהצלחה לעליזה.  2. נבחרה הצעת הנהלת הקהילה לנוהל חלוקת כספים לפתרונות דיור.
שיחת קיבוץשיחת קיבוץ הבאה תתקיים  ביום שני 30.11.15 בשעה 20:30 במועדון לחבר

מספר טלפון במרפאת השיניים
מספר הטלפון של מרפאת השיניים הוא
4159
ולא כפי שכתוב בספר הטלפונים. כשאתם משאירים הודעה במספר השגוי היא מגיעה למכון הקוסמטיקה של יהודית לביא  אנא תקנו אצלכם. תודה צוות מרפאת השיניים


החלפת סיליפוס
חברים יקרים שלום,
בקרוב אנו עומדים לבצע טיפול שנתי בכל דודי הקיבוץ.
החלפת הסיליפוס תעלה 80 ₪.
כל מי שלא מעוניין שיבצעו אצלו החלפה מתבקש להכניס בהקדם פתק לתא של
אחזקת  דירות
 נמצא בתאים הפתוחים.
תודה,
יואל גרוסברג

שינויים במזכירות הטכנית
בימים הקרובים המזכירות הטכנית תעבור לחדר שעל יד חדר עלון המשק(לשעבר משרד רווחה)
הוחלט על המעבר בגלל הרעש של משאבת הגז  ומפני שלא ניתן לתקן את הנזילות בצנרת המטבח.
ענת גרוסמן

מכתבים מחברת הביטוח
חלק מהחברים קיבלו מכתבים מחברת הביטוח "דקלה" לגבי שינוי שחל בה.
זו החברה בה חברי הקיבוץ מבוטחים בביטוח קטסטרופות רפואיות
וחלק מהחברים נרשמו לאחרונה לביטוח הבריאות המורחב.
החברות "דקלה" ו"הראל" מתמזגות ולפיכך, הם חויבו לדווח על כך לכל המבוטחים וכך עשו.
כפי שצוין בסעיף 2 למכתב אין שינוי בזכויותיהם וחובותיהם של המבוטחים.
אין צורך לעשות במכתבים שימוש כלשהו
עינת תומר – ביטוח

במלאות שלושים לפטירת
אדם זרטל ז"ל
נעלה לקברו לגילוי מצבה
ביום שבת 21.11.15
בשעה 15:30
המשפחה 
המשחקייה חוזרת - ובגדול // עינת תומר
 פרויקט חדש לנעורי עין שמר בשיתוף החממה:
הקמת משחקייה ובניית משחקי קופסא מוגדלים לילדים
נעורים עין שמר בהנחייתו של אורי ניר מפרדס חנה, מעצב תעשייתי במקצועו ומרכז תחום התלת מימד בחממה, שוקדים בימים אלו על הכנת משחקים גדולים בייצור עצמי אותם הם מייצרים גם בעזרת מדפסות בתלת ממד: הכנת החיילים למשחקים.  ובעבודת ידיים: נגרות, צביעה... 
המשחקים יהיו חלק ממשחקייה שמוקמת בימים אלו בחממה ותהיה שם באופן קבוע.
אלו משחקים אתם מכינים?רמי קוב, שש בש, שחמט, דמקה, 4 בשורה, פאזל, ג'נגה – כולם משחקים מוגדלים ומיוצרים בימים אלו בעבודת ידיים.
איך החלטתם אילו משחקים ליצור?  במפגשי הנעורים העלנו רעיונות למשחקים, ובעזרת המדריכים שלנו  סטפני אברהמי ואיתמר מרקם, בחרנו במשחקים שרובם מכירים ואוהביםויהיה מעשי להכין אותם.
מה המטרה בהקמת המשחקייה?  המטרה לתת אפשרות נוספת כמקום בילוי משותף להורים ולילדים, שיבואו להיות פה, במקום בבתים וישחקו אחד עם השני. לחזור לפעם, להניח לכל המכשירים הטכנולוגיים...
מתי המשחקייה תיפתח?המשחקייה תיפתח בחנוכה, יהיה אירוע פתיחה משותף לילדים ולהורים.
 הפרויקט מתבצע בתמיכה של חברת "סטרטסיס" (חברה ישראלית המייצרת מדפסות תלת מימד) והמועצה האזורית מנשה.


בשביל מה לראות את מה שיש?
עם תחילת תפעולו של המרכז החדש שלנו בצומת, הלשון הקיבוצית מתחילה לעבוד בשעות נוספות, הערות לאין סוף בסגנון של "למה אין....", "החניה לא נוחה", "מה יהיה בגשם עם המדרגות הנעות" ועוד ועוד. כל אחד רוצה שהחנות האהובה עליו (בדרך כלל עליה) תהיה שם וכמובן למה היא איננה, הרי זאת החנות שתביא את האנשים. למה המוצר שאני אוהב איננו, ולמה אין מסעדות ואוכל, במיוחד את מה שאני אוהב וחושב שצריך. בקיצור, רק התחלנו וזה כבר לא טוב מספיק, ומריחים את הכישלון וכו'. אבל לא רק לגבי הצומת אני נתקל בגישה הזו, היא מכסה את כל שטחי חיינו ועושה "ממש טוב" לבעלי תפקידים וכל מי שעושה משהו. למה אין מספיק תרבות (הכוונה כמובן למה אין את מה שאני אוהב), למה ההנהלה לא עושה את..... (כמובן לא כמו שאני רוצה שיעשה), למה בכל-בו אין את.... (מה שאני אוהב ובטוח שזה מה שנחוץ), למה הנוי מוזנח (הרי אני יכולתי לעשות יותר). בקיצור הכל לא טוב ולא מתאים לדעותיי או לראיית הדברים שלי. הקיבוץ מתחילת דרכו רצה וחלם על "אדם חדש"  ואכן יש לנו "אדם חדש" אנוכי, רואה רק את עצמו, רואה רק את השלילי, בעל השקפת חיים שחורה, בקיצור מושלם. זה רק האחרים שאינם מושלמים.
ובראיה אופטימית זו נקדם את השבת. שבת שלום
גדעון אברהמי

  שכנים לא יתלוננו יותר!  אם נתקלתם בבעיה מול שכנים -שהתלוננו ובצדק על המטרד - עשן וריח שיוצא מהארובה... יש פתרון  אקולוגי נוח ולא יקר...שיאפשר לכם להמשיך להפעיל את הקמין כך שלא יהווה מטרד.
  גלילי בריק עץ
החומר ממנו עשוי  הגליל מופק מאבק של עצי אשוח מיוחדים
החברה האוסטרית שפיתחה את המוצר  נחשבת לגדולה ובעלת התקנים המחמירים ביותר למוצר  הבעירה .
אנרגיה גבוהה ביחס לכל עץ.
חסכון בשטח אחסנה -אריזת ניילון
כמעט ללא עשן - הנראה לעין

פותחים שבת
השבוע, פנים רבות לאהבה - בשירים, בצלילי חליליות ובמצגת. על פרשת "ויצא" אורי שפירא.
---------------------------------------------------------------------------------------------
כך מסכמת רקפת זהר את דרשתה על פרשת "תולדות": יצחק הוא ה"חיוור" מבין שלושת האבות, הוא לא עזב בית, לא הקים דת, לא נלחם עם אלוהים. הוא נתפס כאדם פסיבי. בהתחלה כילד המובל לשחיטה, אחר כך בבגרותו, כשבמעין היפוך תפקידים הוא זה שנשאר בארצו ודווקא רבקה מגיעה מרחוק, רכובה על "גמל לבן" וגואלת אותו מבתוליו. באחרית ימיו אנו מכירים אותו מהסיפור המפורסם בו יעקב ורבקה מסדרים אותו, והוא שוב מצטייר פאסיבי וחלש. אבל יש ליצחק צד אחר, צד של מנהיג פוליטי חזק וחכם.
יצחק נולד בארץ ומרגיש בה כבעל בית. כשיש רעב הוא לא יורד מצריימה כמו אברהם, אלא מבקש עזרה מהמלך השכן בגרר – ממלכה פלישתית באזור הבשור. גם שם הוא מרגיש בבית, ובעודו מתגורר אצל המלך הוא ממשיך לפתח את עסקיו בכל הסביבה, חופר בארות, מגדיל את הצאן ומצליח כלכלית.
הצלחתו מתקבלת בהתנגדות האוכלוסייה המקומית שבשורה של פעולות טרור מתנכלת לרועיו וסותמת את הבארות שחפרו. יצחק אינו נענה להתגרות, אלא מורה לרועים להתרחק עד רחובות, שהיא מחוץ לאזור הפלישתי. ברור שההתנכלויות פגעו בו וניתן להניח שהיה חשוף ללחצים קשים של הרועים שלו להשיב לפלשתים כגמולם ולענות להם בשפת הכוח שרק אותה הם מבינים. אבל יצחק מתאפק. מנחם קליין, איש "נתיבות שלום" ומרצה באוניברסיטת בר אילן מסביר: אם היה יצחק מגיב ומפעיל את כל כוחו, הדבר היה מתפרש כאילו בעלותו על הארץ תלויה בשאלה מי מחזיק את הבאר המסוימת הזו או האחרת. דווקא ההתרחקות וההימנעות מעימות, וההשקעה במקום חלופי, מאפשרת לו פריחה, ובהמשך אפילו יותר מזה – הסכם שלום!
אמנם, יצחק עוזב את גרר כשאבימלך מבהיר לו כי לא יוכל להגן עליו מול הלחצים מהשטח. הוא לא תמים ולא עיוור למציאות שהפלישתים שונאים אותו, אבל הוא מעדיף להשאיר את הדלת פתוחה. ואכן יום אחד מגיע אליו אבימלך עם עוד שני מלכים מקומיים ומבקשים לכרות איתו ברית. ושוב מתברר שלהיות אדון הארץ אין פירושו לענות בגסות ובזלזול אלא להיפך. אמנם הוא זוכר את שנאת הפלשתים ואף טורח לציין זאת באוזניהם "מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם". הרגשות האלה היו יכולים להוביל אותו לסרב להצעת השלום של הפלשתים. הם היו יכולים להנחות את יצחק להכתיב לפלשתים הסכם תבוסה שישקף את מעמדו כאדון הארץ, אבל יצחק פועל אחרת לגמרי. הוא מקבל את הצעת השלום של הפלשתים. מה טיבה של הצעת השלום? לא משהו, אפילו מנוסחת בצורה די משפילה כשהיא מציגה אותו כצד הרע בכול הסיפור, כמי שזומם לנקום בפלישתים או להתפשט לשטח שלהם, אבל יצחק מכבד את הישגי הפלשתים ולא מביס אותם במשא ומתן. הוא מכיר בכך שהם זכו להישגים במלחמות הרועים ולכן מבחינתם מדובר בהסכם מאוזן ודו-צדדי של אי-לוחמה והעדר תביעות הדדיות. יותר מזה.יצחק מסוגל להתבונן לעומק. הוא מבין שמאחורי השפה המציגה אותו כצד שלילי מסתתר חשש מפניו ומכוחו. היכולת של יצחק להביט לעומק יוצרת אחווה עם הפלשתים ומביאה שלום.ומתברר שאלוהים גם מאשר את המדיניות הזאת כי באותו יום מוצאים רועי יצחק מים בבאר שבע, אמצע המדבר...
ההפטרה של הפרשה הזו היא ספר מלאכי – הנביא האחרון בתנ"ך. הוא התנבא בתקופת שיבת ציון, גם תקופה די סוערת ביחסי ישראל והשכנים. בניגוד ליצחק, מלאכי לא מאמין ביחסי שכנות ואחווה. הוא מביא דיאלוג בין ישראל לאלוהים: "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם", אָמַר יְהוָה. וַאֲמַרְתֶּם: "בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ?" ותשובת אלוהים: "הֲלוֹא-אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב... וָאֹהַב אֶת-יַעֲקֹב וְאֶת-עֵשָׂו שָׂנֵאתִי; וָאָשִׂים אֶת-הָרָיו שְׁמָמָה, וְאֶת-נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר." יש אומרים שמי שכתב את הספר הוא בכלל עזרא הסופר, שהיה שוביניסט לא קטן, כולל אובססיה שהייתה לו לגבי גירוש נשים נוכריות שהתחתנו עם היהודים. כלומר, מלאכי כמו עזרא מאמין שהדרך היחידה לגבש את זהותנו היא לשנוא את הזולת, את האח, את השכן. גם רבקה היא קצת כזאת, כשהיא מתלוננת ליצחק על כך שעשו מתרועע עם בנות "לא משלנו": "קצתי בחיי מפני בנות חת" – לא פחות.
כמה טוב שבהיסטוריה שלנו יש גם דרך אחרת, מין יצחק כזה, לפלף (יצחק בוז'י?), שלא נותן לכעס לשלוט בו. אפילו כשהוא מגלה את המרמה של יעקב, שגנב את ברכתו לעשו, במקום לצאת מהכלים ולקלל אותו, מה הוא עושה? הוא מברך גם את עשיו.
לא הכל בחיים זה או או, לפעמים אפשר גם וגם, אבל בשביל זה צריך להיות יצחק.
תודה לרקפת על דרשתה המעניינת בעלת המבט הייחודי.  ענה.

אושרה התוכנית הדרמטית: עוד 50 אלף דירות במושבים ובקיבוצים
נמרוד בוסו, מתוך אתר "דה מרקר" 10.11.2015
"ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) אישרה תוכנית דרמטית לבנייה של עד 50 אלף דירות במושבים ובקיבוצים. הוועדה החליטה אתמול להמליץ למועצה הארצית לתכנון ולבנייה על הפקדה של תיקון לתמ"א 35, שיאפשר בנייה של יחידת דיור שלישית בשטח הנחלה במושבים, וכן עדכון פרטני למספר יחידות הדיור שמתירה תוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35) בכל יישוב כפרי, ובכלל זה יישובים שיתופיים, מושבים וקיבוצים. משמעות ההמלצה, אם תאושר על ידי המועצה הארצית בשבוע הבא, היא הגדלת פוטנציאל יחידות הדיור ביישובים הכפריים, ובפרט במושבים, בהיקף של עשרות אלפי יחידות דיור. בסך הכל כולל העדכון לא פחות מ–430 יישובים כפריים - שמספר יחידות הדיור שניתן יהיה להקים בהם צפוי לגדול בכ–50 אלף, מתוכן כ-10,000 במרכז הארץ. כך, למשל, צפויה ההחלטה להגדיל את מספר יחידות הדיור המקסימלי שניתן יהיה לבנות במושב רשפון מ–350, כפי שמאפשרת תמ"א 35 כיום, ל–450. בקיבוץ געש צפוי הרף העליון של מספר יחידות הדיור להגיע ל–520, לעומת 400 כיום. בכפר הס שבשרון צפוי הרף העליון להשתנות מ–400 כיום ל–520, ובכפר ויתקין צפוי הרף העליון להשתנות מ–400 כיום ל–590."
העביר לעלון המשק: יגאל קצנלנבוגן


"תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב"  // עינת תומר
סיפור שסיפר אתמול סוואמי שובאמריטה –  אורח מהודו
מתוך המפגש איתו במועדון לחבר

המועדון לחבר היה מלא אתמול עד אפס מקום (בעיקר אורחים מבחוץ, מעט חברי קיבוץ)
שבאו להאזין להרצאתו האופטימית של אחד האנשים הקרובים לאַמָה – האם המחבקת.

"בכפר רחוק גרו סבא ונכדו.
בכל בוקר ובכל ערב עזר הנער
לסבו להגיע לקצה השני של הכפר.
באחת הפעמים בעת ההליכה עם סבו
 ראה הנער משהו נוצץ מונח ליד השיח,
הוא התכופף וראה מטבע כסף.
לקח את המטבע איתו.
וכך בכל יום שהיו צועדים היה הנער מחפש מטבעות כסף על האדמה
ולפעמים גם מצא.
עברו שנים:
הראה הנכד לסבו את הקופסא שלו – מלאה במטבעות שמצא במשך השנים
אמר לו הסבא: אספת מטבעות כסף רבים בזמן הליכתנו
אך הפסדת את הדברים היפים באמת: זריחת החמה, צבעוניות הפרחים, ציוץ הציפורים ויופיו של הטבע..."


מוסף תרבות

רשמו ביומנים:
ריצת ליל ירח מלא, פעם שלישית גלידה... יום חמישי 26.11.15 בשעה 20:30
סרט ודיון "גרשו את השטן בחזרה לגיהינום" ביום ראשון  29.11.15  בשעה 19:00
ערב יצירה לחנוכה – יום שבת 5.12.15 בשעה 16:30
ערב חנוכה – יום שני 7.12.15 (פרסום בהמשך)
70 שנה למאורעות כ"א כסלו – יום חמישי 10.12.15 (פרסום בהמשך)
להתראות בתרבות! גלי יגודה

ריצת ליל ירח מלא!
פעם שלישית גלידה
ביום חמישי 26.11.15
בשעה 20:30
נפגש בחממה לכוס קפה לתדלוק.
נצא בשני מסלולים:
קצר – 4 ק"מ – הליכה / ריצה
ארוך – 8 ק"מ – ריצה
מסיימים בחממה עם פריסת לילה מפנקת!
חברים, הורים, ילדים, צעירים, אורחים
כולם מוזמנים!

סרט ודיון

"גרשו את השטן בחזרה לגיהינום"


הנכם מוזמנים לצפות בסרט (60 דק') על
נשות ליבריה, שניהלו בנחישות מאבק לא אלים
כדי לסיים את מלחמת האזרחים במדינתן.
הצלחתן זיכתה אותן בפרס נובל לשלום.
ביום א'  29.11.15  בשעה 19:30 במועדון לחבר
(התכנסות ב- 19:00)
- הכניסה חופשית -
לאחר הסרט יתקיים דיון עם מנחה מתנועת "נשים עושות שלום".
תנועת "נשים עושות שלום" יזמה את תרגום הסרט לערבית ולעברית ומקרינה אותו ברחבי הארץ. יוצרי הסרט התנו את הקרנתו לקהל הרחב ללא תשלום.
לבירורים – שלומית מילמן: 052-8908921