חיפוש חומר בעלונים: קודמים

Loading

עלון 44 (2015) (6040) כב כסלו תשע"ו





         קבלת שבת באווירת חנוכה
         תתקיים ביום שישי 11.12.15 בשעה 20:15 במועדון לחבר.

         טיול עששיות במבצר יחיעם
יתקיים יום שבת  12.12.15
יציאה בשעה 16:30 – חזרה משוערת סביב 22:00.
מחיר לילד: 40 ₪  למבוגר: 50 ₪  כולל ארוחת ערב
.הודעות ושונות

מזל טוב
לצילה ואורי ליס
להולדת הנכדה – לירי
בתם של סנונית וגבע
אחות לתום.
ברכות לכל המשפחה!!!

מזל טוב
לאורי אשכולי
להולדת הנינים הראשונים
התאומים (בן ובת)
בניהם של עינב וגיא הס
נכדיהם של אורנה וגלעד הס
בעין עירון.
ברכות כפולות לכל המשפחה!!!


לאדווה בראון
עם סיום תפקידך כסדרנית רכב
הרבה תודה על ההקשבה וההיענות בכל שעה,
במיוחד כשנזקקנו
לרכב בשעת דחק.
יודעים שכל תפקיד שתמלאיתעשי על הצד הטוב ביותר
 בהערכה ותודה איה מלומן וחברים רבים אחרים
 
נר זיכרון
דוד ליפסקי         12.1926
זלמן גולדברג      12.1930
לוי שוסטק          12.1933
אללי הררי          1.12.1984
יוסף גנדלסמן      2.12.1999
מרים בן מיור      3.12.2014
דוד צחור            5.12.1975
יצחק בן אברהם   7.12.1974
יהודית בלוך        7.12.1999
משה מור            8.12.1984


פותחים שבת
השבוע תוקדש קבלת השבת לכ"א כסלו- שהינו אחד משיאי המאבק לעלייה חופשית לא"י, באירוע לקחו חלק חשוב חברי קיבוצנו, ביניהם אלימלך שטרקמן ז"ל שנפל במערכה זו.
בערב זה יושרו שירי העפלה והדוברים יהיו: מנו אלון ומליק גור.
נילי ארבל דרשה לפני שבוע את פרשת "וישלח". מִבֵּין נושאי הפרשה התמקדה נילי בפגישת יעקב ועשו. אחרי 20 שנות גלות בְּחָרָן חוזר יעקב עם נשותיו, בניו וכל רכושו חזרה לארץ כנען. יעקב חושש מן הפגישה עם עֵשָו, הוא שולח אליו מלאכים להודיע על בואו. המלאכים חוזרים ומבשרים לו שְעֵשָו בא לקראתו כשהוא מלווה ב400 אנשי מלחמה. פחד גדול נופל על יעקב, הוא נוקט במספר צעדים, רש"י מתארם: "התקין עצמו לשלשה דברים: לדורון, לתפילה ולמלחמה".
יעקב שולח מתנות רבות לעֵשָו, הוא מתפלל לה': " הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי...", ומתכונן למלחמה. חז"ל אומרים שממעשיו אלה של יעקב עלינו ללמוד שאין לחכות לנס, אלא להיות אקטיביים ולעשות מעשה...
חרף כל החששות, ממשיך יעקב ללכת לעבר עֵשָו, הוא מעביר בלילה את נשותיו וילדיו במעבר נחל יבוק ונשאר לבדו. בנקודה זו פוגש יעקב "איש" שנאבק עמו עד עלות השחר. הוא גובר על ה"איש" ולא משחרר אותו עד אשר יברכהו. והוא אכן מברכו: "לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל". ורש"י מסביר: לא יאמר עוד שהברכות באו לך בעקבה ורמיה כי אם בשררה....
לפני הפגישה מסדר יעקב את משפחתו כך: בראש את השפחות וילדיהן, לאחר מכן את לאה וילדיה, ולבסוף, רחל ויוסף (היקרים ביותר לליבו). הוא עצמו הלך לפני כולם.
בפועל, הפגישה בין האחים מתרחשת לא כפי שיעקב חשש, אלא ההפך: עֵשָו רץ לקראת יעקב בהתרגשות, מחבקו ומנשקו. הוא כבר אינו כועס, הוא המשיך הלאה...
עשו אומר ליעקב: "יֶשׁ לִי רָב, אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ", עֵשָו הוא עתה אדם עשיר, רק לאחר שיעקב מפציר בו הוא מסכים לקחת את מתנותיו. הם נפרדים בידידות.
חז"ל התלבטו בשאלה האם החיבוקים והנשיקות של עֵשָו אמִתִיים, או שמא הם מעשה הונאה. הפסוק בתורה מותיר אותנו במכוון בערפל בשאלה זאת. לדעת החכמים, היו כאן גם הונאה, וגם רצון לפיוס. זוהי, דו הערכיות השולטת מאז ועד היום ביחסי יעקב ועשו.
המסר החשוב ביותר של הפרשה, אומר הרמב"ן, הוא "מאז ועד היום". כל אשר ארע ליעקב עם עשו יארע לנו תמיד גם עם בני עשו. (עמי אירופה מייצגים בתפישת חז"ל את צאצאי עשו).
המפגש בין יעקב ועשו שבפרשה אינו מסתיים כאן, אלא הוא מהווה דגם לכל אחד מאלפי המפגשים בין "יעקב" ו"עשו" שבהיסטוריה. למרות שהיו שזורים בהם גם רגעי חסד, פעמים רבות הם הצמיחו תוצאות איומות ונוראות.
הדבר הבולט בפרשה הוא הפחד הגדול של יעקב מפני עשו. על אף שהיה אדם אמיד ומצליח, ומְגוּבֶּה בהבטחה אלוהית לשמור עליו, יעקב לא זִלְזֵל בּעֵשָו וביכולתו להרע לו.
ואנחנו? ראו באיזה זלזול דברנו על הצרפתים לאחר הפיגוע בפריז. מה הם יודעים לעומתנו... "ראש של גוי" לעומת ה"ראש היהודי". האם אנחנו כבר הצלחנו לפתור את בעיית הטרור?
תמיד הרגשנו נעלים על הגויים. חכמים מהם, מוסריים מהם. שירו של ביאליק "יעקב ועשו" ממחיש גישה מתנשאת זאת.

ציטוט קטן מהשיר: "עֵשָו משכים לבית המרזח/ חבית משקים מפיו תיתן ריח/... כוֹסֹו- חייו, לשתות חייב, כי על כן הוא גוי.../ יעקב משכים לבית התפילה/ נותן ליוצרו שבח ותהילה.../ אל צור חייו - להודות חייב, כי שמו יעקב.../".

לענת מילשטיין האחת והיחידה
איך אפשר לסכם 20 שנות עבודה ???
הקדשת את כל כולך למקום הזה.
עם כל השינויים, המכשולים והקשיים שבדרך עשית זאת על הצד הטוב ביותר.
תמיד עם סבלנות, הקשבה וחיוך.
מאחלים לך ליהנות בכל אשר תעשי,
נחת מהילדים ומהנכדים.
אנחנו כאן תמיד מחכים לך שתבואי לבקר.
תודה על הכל.
 צוות ענף הבגד




הלחנת שירים שכתבו חללי צה"ל
שלום רב,
שמי אביגיל ואני מפיקה בשידורי יום הזיכרון תשע"ו בגלי צה"ל.
השנה, בפעם השנייה, אנחנו עובדים על מיזם 'אלה האחים שלי' - פרויקט דגל בגלי צה"ל. המיזם הייחודי מחבר בין כתבי יד שהותירו אחריהם חללי מערכות ישראל לבין חיילים המשרתים בצה"ל כיום, שילחינו ויבצעו אותם. גל"צ ממשיכה במסורת ארוכת שנים של הלחנת שירי נופלים, ובמרוצת השנים הגיעו לידנו הרבה מאוד טקסטים. במידה שישנם ברשותכם טקסטים של חללי צה"ל אנא שלחו אלי.

את הטקסטים או פניות בנושא ניתן לשלוח לכתובת המייל - mybrothers.glz@gmail.com
אביגיל – גל"צ


מהספרייה
מחפשת את ספרו של צבי ארד
"ביתו של אדם"
מי שהספר נמצא ברשותו ומוכן להעבירו אלי – יבורך.
בתודה, שלומית תומר



במלאת 70 שנה לאירועי
כ"א כסלו הנכם מוזמנים
לטקס בבית אלימלך.
         ביום חמישי 10.12.15 בשעה 19:30
         נתכנס לזכור, להוקיר ולהעביר את מורשת הגבורה לדורות הבאים.
         החברים מוזמנים!

"עברו 20 שנה אך האירוע חרוט בזיכרון.
ההליכה, יותר נכון הריצה,
מעין החורש לגבעת חיים
בין עמדות האנגלים המחופרים
עם מקל ביד הייתה די טראומטית.
על השאר כבר נכתב וסופר"

שלמה קציר
חורף של הרצאות בגוס פאב !!!

דנה דנוס, האישה והאגדה, מגיעה אלינו לדבר על ה כ ל ...
גברים, נשים, ילדים, זוגיות, גירושין, חינוך, המון צחוק.
היא תספר לנו עלינו- דרך העיניים שלה.
עם המון הומור ואהבה.
יום חמישי 10.12.15 בשעה 20:30 בגוס פאב

סנגריה, בירות, אוכל טוב והרצאה מעולה באווירה חורפית אינטימית וחמה.
מספר המקומות מוגבל.
לשמירת מקומות יש לפנות לטל גולן 052-3750926

תמיד מתרחש אצלנו משהו חדש...


הפנינג פתיחת עין שמר אלון
תמונות מתוך הפנינג פתיחת המרכז המסחרי החדש מתאריך 19.11.15. צילום: פנינה גלעד


"הייתה זו התקופה הקשה ביותר של יהודי רוסיה. סטאלין-האיש שהתרגום המילולי של שמו הוא "איש הברזל", הצדיק את כינויו, והשליט ברוסיה טרור משטרתי. מחנות הריכוז החדשים שנבנו בסיביר, אף פעם לא היו צרים מלהכיל את רבבות האדם שנשלחו לשם, כיון שאנשים מתו בהם כזבובים, ומהר מאוד התפנו שם מקומות לעצורים חדשים.הנ.ק.וו.ד גלגולו הראשון של הק.ג.ב הטיל את חיתתו על אזרחי המדינה, מכוניות כהות שייטו בכבישים הריקים, נעצרו בפתחו של בית זה או אחר, ואף פעם לא שבו ריקות. כל משפחה גרה בחדר, וחלקה מטבח ושירותים עם שכנים, במצב כזה קשה היה להסתיר דברים משכנים שהסתובבו בין הרגליים. אזרחים רבים ששו להלשין על שכניהם, חלקם כדי לקבל חסינות למקרה שיתפסו בעבירה על החוק, וחלקם עבור טובות הנאה. משפחה יהודית בתור אובייקט שנוא, הייתה יעד אטרקטיבי להלשנות שכנים אנטישמיים, או קומוניסטים יהודים, שרצו להגיע לצמרת תוך כדי טיפוס על גויות אחיהם .סבי יצחק וסבתי פריידל גרו בתקופה זו בעיר חרקוב. הם ניהלו חיים יהודיים במחתרת, והקפידו על שמירת שבת. מאחורי ארון הבגדים הכבד, הייתה גומחה קטנה, בה הוטמנו ספרי הקודש, נרתיק התפילין והחנוכייה. היה זה בנר הראשון של חנוכה, השולחן בביתו של סבי היה עמוס בספרי קודש, סבי התעמק באותיות הקטנות כדי להחליט היכן להדליק את החנוכייה, מאחורי הווילונות הכהים שבחדר, או ליד הדלת הסגורה.חנוכיית הפח עמדה במרכז השולחן כשבתוכה נעוצים שני נרות.  סבתא פריידל עמדה במטבח ובישלה על פרימוס מרק חם, שהיה מזונם העיקרי בימים אלו. רגליה כאבו מעמידה הארוכה בתורות הבוקר, אך היא שמחה שהצליחה להשיג מעט ירקות על סף ריקבון, מהם תוכל להכין ארוחה מחיית נפשות.
דפיקה רמה נשמעה בדלת הבית, היא נפרצה בגסות, וזוג שוטרים פרץ פנימה בחמת זעם  פריידל הרגישה שנשמתה פורחת מקרבה, אינסטקטיבית היא קפצה מחלון המטבח שבקומה השנייה, עומדת על גגון רחב של הקומה הראשונה, כשהיא על סף עלפון. סבא יצחק קפץ ממקומו בבהלה, חוקרי הנ.ק.וו.ד צעדו פנימה למרכז החדר, שוברים את השקט המפחיד בנעליהם המסומרות. השוטרים גררו כיסא לפינת החדר, הושיבו עליו את יצחק. החיפוש החל. לא היה בעצם מה לחפש, הכל היה על השולחן, גלוי ונראה, ספרים אסורים, חנוכייה מוכנה להדלקה ומכתב מארץ ישראל מבצבץ מבין דפי אחד הספרים. השוטרים פנו לעבר הארונות העליונים, והחלו לחפש שם מוצגים מפלילים, הם השליכו את תכולת הארון על השולחן. הם השליכו בגסות מגבות וכלי בית לכוון השולחן הכבד שעמד במרכז החדר. ערמה גבוהה של חפצים מגובבים, הלכה וכיסתה את תכולת השולחן.לאחר שעות ארוכות של חיפושים, עזבו את הבית בטריקת דלת, בלי שמצאו את מאומה.לאחר שפריידל העיזה לצאת ממחבואה ולהיכנס הביתה, היא מצאה בית לאחר פוגרום, ומצאה גם את יצחק בעלה, שכבר הייתה בטוחה שהובל למאסר. "הם לא מצאו כלום" הרגיע אותה. החנוכייה הודלקה עוד באותו ערב.יצחק ברך את הברכה "...שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן ה-ז-ה" וחש שהברכה חוברה בדיוק עבורו.  חרקוב האירה בשלל אורות, אך חנוכייה קטנה מאחורי תריס מוגף הפיצה את האור הזך ביותר."