חפש בעלונים קודמים

עלון 2 (2016) (6044) כז טבת תשע"ו

האם ראיתם? הידעתם?
הודעות ושונות

מזל טוב
לצביה ויסברג
להולדת הנכד – נמרוד
בנם של אלה וסער
שנולד ביום הראשון של השנה האזרחית החדשה
(1.1.16)
ברכות לכל המשפחה!!!
  
מענף המטעים
אנו בעיצומה של עונת הקטיף ומבקשים בכל לשון של בקשה מחברים ואורחיהם לא לקטוףאת הפרי באבוקדו או בפרדס מחלקות שטרם נקטפו.חברים המעוניינים ללקט מוזמנים לפנות אלי או לאחד מחברי הצוות ולקבל בשמחה מידע היכן ניתן לאסוף.
בנוסף, אני מבקש לא לחתוך או להרוס גדרות במטע, ניתן להיכנס למטע בצורה מסודרת.
בתקווה לעונת קטיף מוצלחת,
חן שוורץ
מצורפת שוב הטבלה של שעות הקבלה במרפאהעם 2 תיקונים קטנים. מומלץ לשמור.
יום        שעות קבלת אחיות           בדיקות דם          קבלת רופא – ד"ר נגב
א'         12:30-9:00
16:00-13:30     8:30-7:30         10:00-9:00 – אל תור
12:30-10:00 – לפי תור
ב'          12:30-7:30       אין בדיקות דם     אין נהג
ג'          13:00-9:00       8:30-7:30         12:30-9:00 – לפי תור
15:00-14:00 – אל תור
ד'          12:30-7:30       אין בדיקות דם     אין נהג
ה'         13:00-9:00       8:30-7:30         18:00-15:00 - לפי תור
19:00-18:00 - אל תור
ו'          10:00-8:00       אין בדיקות דם     אין נהג


תשלומי כבלים
בעקבות פניות של חברים בנוגע לתשלומי הכבלים, קיימנו ישיבה ובדקנו את גובה העלויות (אחזקת התשתיות ושכר עבודה של יגאל) לעומת הסכומים שחייבנו. התברר שיש צורך לשנות את שיטת הגבייה ולעדכן אותה בהתאם להוצאות. הוחלט: תשלום עבור שימוש בתשתיות הכבלים והשירות של יגאל כץ- החל מינואר 16 כל מי שיש בביתו ממיר של הוט (חברים, תושבים ובנים – שוכרי דירה) ישלם 20 שקלים לחודש בדומה לתשלומים על טלפון ואינטרנט. החיובים שהיו נהוגים בעבר יופסקו. (ההחלטה זו אושרה בהנהלת קהילה)
שבת שלום אוריין גנדלמן

חדש בענבל שייפ
חוג טי.אר.אקס
לילדים ונוער
בימי שני בשעה 17:00
מיועד לילדים ונוער בני 10 ומעלה.
המעוניינים בשיפור הכושר הגופני,
באימון מהנה הכולל הדרכה אישית.
לפרטים נוספים ענבל משיח 050-3472801
ראיון עם אסא גיארי // עינת תומר

לקראת השנה האזרחית החדשה ולכבוד 4 שנים לשינוינפגשתי עם אסא גיארי, היו"ר הכלכלי של עין שמר
האם השינוי עשה טוב לקיבוץ (מבחינה כלכלית) ומה מתוכנן לנו לשנההעומדת בפתח?

בתחילת ינואר אנחנו מציינים 4 שנים לשינוי בעין שמר. האם מנקודת מבטך כיו"ר כלכלי השינוי עשה טוב לקיבוץ?
לא הכרתי את עין שמר שלפני השינוי, אבל אני חושב שאני יודע להעריך את המצב, גם משיחות עם החברים שאני פוגש במהלך עבודתי וגם מעיון בדוחות הכספיים והניהוליים.מבלי להתייחס להיבט החברתי-ערכי, ניתן לומר שהשינוי בעין שמר עשה טוב לקיבוץ מבחינה כלכלית. גם אם זה לא נעים להגיד, הקיבוץ השיתופי (באופן כללי) מתנהל כלכלית בצורה הרבה יותר בזבזנית. לאחר השינוי, שתי המערכות: הקיבוץ והחברים, מתאימות עצמן למציאות חדשה וההתאמה הזו מביאה יעילות יותר גדולה ומפחיתה בצורה משמעותית את הבזבוז. זה לא קורה ביום אחד וצריך לומר ביושר שגם אחרי השינוי אין יעילות של מאה אחוזים אבל ההבדל ניכר... השינוי משחרר מצד אחד את רוב החברים מהתלות בקיבוץ ומאפשר יותר חופש ועצמאות כלכלית (ברוב המקרים) ומצד שני מסדיר בצורה הרבה יותר ברורה את המחויבות של הקיבוץ כמערכת כלכלית כלפי הנושאים שבאחריותו ובראשם: לדאוג לפנסיה, לתשתיות וליציבות פיננסית. בעקבות השינוי ההתנהלות הכלכלית מוסדרת וברורה ויותר קל לקבל החלטות ענייניות.

האם לדעתך ביטוח הסיעוד שזה מכבר התקבל בקיבוץ מוצדק מבחינה כלכלית? ביטוח הסיעוד הוא אחת הדוגמאות של הסדרת והתאמת המערכות לאחר השינוי. לחבר יש מידה של אחריות על עתידו והוא משתתף בעלות הביטוח מצד אחד ומצד שני על הקיבוץ לוודא ולהבטיח שביום סגריר צרכי הסיעוד של החברים מכוסים. כמו שמבטיחים פנסיה, אובדן כושר עבודה, וביטוחי קטסטרופה ובריאותשהם דברים בסיסיים, חשוב שיהיה גם ביטוח סיעודי.גם פה, זה חלק מהתשתית הביטוחית שהיא בחלקה חיצונית בחברות הביטוח וחלקה פנימית באמצעות קרן מילואים.

האם המסים שהחברים משלמים לא יספיקו לנו לעזור לחברים בשעת צרה?זה לא רק עניין של "שעת צרה". גם בשוטף. הרגיל, הקהילה בקיבוץ לא חיה רק ממיסי החברים.אני לא מכיר קיבוץ שהקהילה מתנהלת ממיסי החברים בלבד, תמיד חלק (ולעיתים חלק ניכר) ממקורות הקהילה מגיע מהעסקים. לתפיסתי, העסקים אמורים לשרת את הקהילה ולא ההיפך. כמובן מבלי לפגוע ביכולתם לשמור על חוסן כלכלי ולצמוח לאורך זמן.
מניסיוני כיו"ר בקיבוצים מתחדשים אחרים, גם כאלה עם אוכלוסייה יותר גדולה מעין שמר, הרחבות גדולות וכד', העסקים תומכים בקהילה. למיטב ידיעתי קיבוצים שניסו להתקיים בתקציב הקהילה ממקורות שהם לא עסקים, דהיינו מיסוי, גילו שהם צריכים לסגור הרבה מאוד שירותים גם כאלה שנתפסים כחיוניים לתפקוד הקהילה, או להגדיל את המס על החברים. יש גבול לגודל המיסוי שניתן להטיל על החברים. ולכן אני רואה באופן חיובי את ההכרח בתמיכה של העסקים כמקור מאזן, לצד מיסי החברים.

אחת הבעיות הקשות איתן מתמודד המפעל היא מכונות הייצור שרובן ישנות. מצד אחד אין כסף להשקיע במכונות חדשות, מצד שני קורות תקלות ברצפת היצור. חלק מהפתרון הוא ייבוא מוצרים חליפיים למוצרים אותם אנו מייצרים ומכירתם ללקוחותינו.
בחלק השני של ההחלטה, הכנסת רוכש/משקיע, נמשיך לטפל כשהמטרה היא להביא לתוצאה טובה ככל הניתן.

ומה עם המרכז המסחרי החדש?נראה ששלב א' של המרכז נכנס לעבודה סדירה. הסופר החדש עוצב לטעמי בצורה יוצאת מן הכלל, ונראה שהוא עונה על הציפיות. עודי דגאי מונה לסגן יו"ר החברה עקב הרצון להתאים את המטלות והמשימות הרבות לפרסונל. אנחנו בתהליכים מתקדמים של מינוי מנכ"ל לצומת, שיחליף את עודי.
בימים אלו הושלם פינוי בינוי של שלב ב' על הקרקע של המתחם הישן. ובמהלך 2016 נשלים את הבנייה של שלב ב'.

מה הם היעדים הכלכליים לשנת 2016? מבחינה עסקית אני מקווה ומאמין ששנת 2016 תהיה שנה לא פחות טובה מ-2015.

שתהיה לנו שנה טובה
סיכום סיור לגיל השלישי
בארגון רבקה שדה ביקרנו במוזיאון יענקל'ס שטעטל שבכפר חסידים
חזינו בשחזור העיירה היהודית בקנה מידה קטן
וכן בתערוכה בסגנון החצר הישנה בה מוצגים כל חפצי העיירה מסוף המאה ה-19.
אכלנו חלות בריבהוהתכבדנו בקפה ותה.
השתתפנו במעין סטנד אפ של יענקל שסיפר את תולדות המקום, תולדות העלייה היקית לחיפהשבהן משובץ גם סיפור משפחתו וסיפורו האישי.
צחקנו הרבה ושרנו גם את שירי העיירה ואנו באנו...
עייפים אך מרוצים חזרנו הביתה
ולרבקה-תודה על הארגון
אורי ליס


  2016התחילה רשמית!
בשישי האחרון כל באי המסיבה היו על הרגליים לצלילי החלטורה.
הלהקה הנפלאה יודעת לעשות שמייח ולסחוף את הקהל. תודה לנועם גבע ולחברים שעשו לנו שמח וטוב על הלב לשנה נהדרת.
הממשיך הטבעי ללהקה היה עומר ארליכמן שהמשיך להרקיד את הקהל עד השעות הקטנות של הבוקר. כישרון ענק עם אוזן בהחלט קשובה לטעם המקומי שלנו – תודה רבה!
תודה רבה לטל גולן המופלאה על העזרה בארגון ותפעול הבר למופת, ולהדס מור על העזרה בארגון חדר האוכל.
כל הכבוד לכל אלו שהגיעו על אף מזג האוויר הקשה והתחממו אתנו! כבר מתחילים לתכנן את פורים....
גלי יגודה

יום הולדת 70 לקבוצת "צאלים" בעין שמר
(נוסח משופץ של בת עמי יוגב ע"פ דוד פסח)

להלן, בואו נראה באיזה מבט מסתכלים על בני השבעים מקבוצת "צאלים"


המכחיש:
זה לא אמיתי, זה לא הגיוני.
אני נראה בפירוש צעיר, עדכני.
גם מרגיש ממש רענן וחיוני
אז אל תגידו, שזהו אני.

הפסימי המתאושש:
הורדנו הילוך ועוד הילוך,
עוד מיחוש, עוד טיפול, עוד מחלה...
ואז, כעוף החול, קמנו בריאים כבתחילה.
מחינו דם, יזע ודמעות,
והתארגנו לבאות.

הנוסטלגי:
וכשאנחנו לאחור שבים ומסתכלים,
הרינו שוב הילדים מקבוצת "צאלים"
עם השמש היוקדת והחול הצורב,
והאלון יפה-הנוף שבצלו נשב.

בונים סוכות על קזוארינות.
מנגנים עם בתיה מנדולינות.
מטיילים "מים לים", משחקים "הקפות".
אוספים פטריות והמון רקפות.
מציגים את "עננים על ראשנו הרוח איתן",
ונענים לאביטל בכל שגעון שניתן.
ופעילות במוסד "החינוכי) ו"חזק ואמץ", כן, על הרגעים שעברו, לבנו נחמץ.
צבא, לימודים, עבודה, תפקידים,
בנים ונכדים והופ... גיל שבעים.

הזוכר:
מרדכי לא חוזר וישי כבר איננו,
וגם יהודה גולדמן לא נמצא כאן בינינו.
השנים עוברות, חולפות על פנינו,
ואתם השלושה, חיים בליבנו.

המאוהב:
אז עדיין האש בוערת,
אם כי בדרך קצת אחרת,
ועדיין הראש עובד והעין בורקת,
גם אם לעיתים המערכת חורקת, ואפילו שהבריאות קצת נשחקת,
הלב צעיר והנפש שוקקת...
לא ברור לאן נגיע,
אך הנוף ירוק, מרגיע.
מוסיקה טובה, נכדים הכי מוכשרים
אז בתנאים הללו – אנחנו נשארים!!!
(המעבר לחורשה ימתין בבקשה)

המסכם:
אז אולי בכלל צריך קורטוב
של הרבה, הרבה מזל טוב!!!




מליק בן 70
מליק, אחי הקטן, בן 70! זו כמעט קטסטרופה שכל אח קטן פתאום בן 70!
אבל זו הרי אשליה, תעתוע של אל הזמן "קרונוס".
כי תראו אותו – אותם תלתלים בלונדיניים שאיגנץ כל כך אהב לצייר בסדרת "המסולסלים" (וזאת בזמן שאנחנו מקריחים לגמרי...) איך אומרת לאה גולדברג: "עכשיו נוספו לו עוד כמה חוטי כסף שמייפים אותו עוד יותר – ואותו חיוך טוב ומלא שמחת חיים – כאילו הזמן עצר מלכת והצרות לא משפיעות עליו.
אבל איפה נתחיל? ב-3 בינואר 1946?
לא. נתחיל קצת קודם: רחלקה ויצחק נפגשו בעבודה בסנדלריה. מי שארגן את המפגש הייתה רומה, שאחר כך נהרג בעלה אלימלך בכ"א כסלו. ואולי גם כהכרת תודה לרומה על המפגש ביניהם קראו לרך הנולד אלימלך. על רחלקה אסרו הרופאים ללדת פעם נוספת לאחר שחלתה קשה עם הולדת התאומים – אבל היא, שהייתה תמיד אמיצה, אמרה:
"לאיש הטוב הזה מגיע ילד משלו, יקרה מה שיקרה" – וילדה את מליק.
הילד- וגם הילד שהפך למבוגר – נושא בתוכו את התכונות של הוריו. אין ספק שיצחק היה "למד-ווניק" ואין לי ספק שמליק ירש ממנו את התכונה הזאת. במשך כל השנים היה מליק בבגדי העבודה הכחולים רבי הכיסים של המוסכניק, סמל של טוב-לב, עזרה לכל אחד בכל דבר ובכל שעה, בחיוך טוב ובמאור פנים. עד היום – כמו יצחק – הוא התברך ביכולת אהבה ענקית ובאותה נשמה של ילד נצחי, נשמה של משורר.
גם מרחלקה הוא ירש את כישרון הכתיבה, את ההומור, את החריצות – ואני מקווה שגם את אריכות הימים המופלגת.
ההורים שלנו נורא אהבו אותך ואת נאווה והילדים (לפעמים אפילו קצת קינאנו)
ועכשיו, כראש משפחת גור, אני מביט (בקנאה), איך כל התכונות הטובות האלה מתגלמות אצלך לאבא וסבא אוהב, אחראי, דואג ומעניק.
אז מליק, אחי הקטן, מי מאמין בן 70?
צמחת מהילד והנער היפה והטוב לאיש נפלא, שופע אהבה וטוב-לבץ תמשיך כך! באהבה שמחה ועלי אלון


החלטה נעולה
4 שנים לשינוי נשאלות שאלות טובות ותשובות מעודדות.
אין ספק שהשינוי תרם המון להצלחה של היום. הדרך עוד לפנינו עם המון רצון לשפר את העבודה המאומצת. בהצלחה. נשאלת עוד שאלה בתקווה לקבל תשובה שקופה 4 שנים לשינוי מה המצב בקליטה בנים נכדים וגם אחרים. קליטה זה דבר מאוד חשוב לנו להשקיע המון כסף כמו שאנו משקיעים בצומת או במיניפלסט בתקווה שבעוד חמש שנים המצב הכלכלי יהיה יותר טוב – אמן! יש לשנות תפיסה נעולה ולחשוב אחרת. כל בית שמתפנה, לייעד אותו לקליטה. הנקלטים ישלמו מיסים כמו כולם. לתת להםאפשרות לעצמאות כלכלית וגם לעזור ברצינות לקלוט. לתת להם הרגשה שהם רצויים במקום הטבעי שלהם וגם לנו. לא לעשות קליטה בצורת נדלן, למי שיש כסף יתקבל בזרועות פתוחות ויד מושטת לעוד כסף. ומי שאין כסף וגם להורים אין, נשארים בחוץ. ללא מענה קליטה ההפסד כולו שלנו. יש לתת את הדעת ולהשקיע כסף וגם רצון כמו כל עסק כלכלי. קליטה זה גם חברתי וגם רגשי. לעשות השוואה בין רווח והפסד אחרת אנו נמצא את עצמנו עם פחות ילדים במדרכות וזה עצוב! יותר קלנועיות עם מלווים על מדרכות רעועות זה גם עצוב מאוד. נאמר "מה שאתה יכול לעשות היום לא לדחות למחר כי מחר תהיה זקן".
יש לפתוח את ההחלטה הנעולה לשנות תפיסה ולתת לבנים ולנכדים וגם לנינים אפשרות לחיות במקום הטבעי שלהם, בזכות! לתת להם הרגשה שהם רצויים גם בלי לשלם המון כסף. ההורים והסבים שילמו מספיק. אני מאחל לכולנו הצלחה לקולטים והנקלטים כי זה בית.באהבה לנקלטים והקולטים
שלמה בורלס


שיפוץ מבנה - המיניפלסט הישן
למבנה המשופץ יהיו שני חלקים-
בחלק הצפוני יבנו משרדי הנהלת חשבונות,
ובחלק הדרומי חדרים להשכרה ליזמויות/עסקים קטנים שיוכלו לשמש כמשרדים, קליניקות, סטודיו וכו'.
תוכשר חניה מסודרת לאורך הכביש שבין המבנה לאזור בתי הילדים, וכביש זה יהפוך לחד סיטרי (מדרום לצפון).
הכניסה להנהלת החשבונות תהיה ממזרח, ליד הסילו, ליזמויות תהיה כניסה נפרדת לכל יחידה ומסדרון פנימי המאפשר לכולם להגיע לשירותים ומטבחון משותפים.
הכוונה בהזדמנות זו גם לשפר את מראה האזור, שכרגע מאוד מוזנח, לשתול צמחיה ובאופן כללי ליצור סביבה יותר אסטטית ומטופחת.
יום טוב, נוגה אבלגון

60 שנים לפטירתו של גצל ארליכמן
בין ארבעת המורים ממקימי המוסד החינוכי
"מבואות עירון ע"ש ג. ארליכמן"
אשר נקרא על שמו לאחר פטירתו.
בסוף דצמבר מלאו 60 שנים ללכתו בטרם עת של המחנך והמורה גצל ארליכמן אביהם של: חגי, עדנה וניצה.מובאים דברים שכתבה אשתו חנה לזכרו
גצל נולד בעיירה סטשוב שבפולין ב- י' בטבת תרס"ב 20.12.1901בבית התמזגו מסורת של אדיקות ועליצות חסידית מלאת חן, מורשת משפחתית מדורות. משחר ילדותו ספג גצל את המראות הללו מבית אבא. כמובן שגצל לא פסח גם מלהשתתף בבית המדרש בהיותו נער, עד כניסתו לתנועת "השומר הצעיר" בשנת 1918, שהייתה לה השפעה גם על הנוער האדוק שומר המצוות. בקן "השומר הצעיר" גצל התמסר בכל לבו ומסירותו בעבודה בקן עד יציאתו להכשרה. את השכלתו רכש גצל בכוחות עצמו עם חזון לגמור בוורשה סמינר למורים - אשר לא התגשם.
בשנת 1929 גצל עלה לישראל עם קיבוץ עליה א'. הם הגיעו למושבה חדרה כפועלים בפרדסים. זאת הייתה בדיוק עונת הקטיף של פרי ההדר. לאחר זמן עברו למושבה בנימינה וגם שם עבדו בפרדסים. פה היה להם מפגש ראשון עם קיבוץ "עין-גנים" השכן, שהזמינם להתארח אצלו ובקבלת פנים נלהבת בשירה וריקודים עד אור הבוקר בילו אנשי בנימינה. הם התרשמו מאוד מהמפגש החם והעידוד ההדדי.
בבנימינה חלו הרבה חברים בקדחת ביניהם גם גצל קדח הרבה. בסוף שנת 1931 התחילו מפגשים בין קיבוץ "עין גנים" וקיבוץ "בנימינה". ובינואר 1932 בא האיחוד. אנשי בנימינה עברו להתיישבות. בהתחדש השם של הנקודה ל"עין שמר" ובניית המשק והרחבתו, גצל עבד בנגריה עם קבוצת חברים בעבודות חוץ. אחרי כן עבד ברפת עד קבלת חברת הנוער הבולגרי בשנת 1941 כמדריך ומחנך. אחרי כמה חברות נוער עבר לעבוד כמורה במוסד החינוכי שלנו, שהתאחד בהתחלה עם קיבוץ מענית ואחר כך עם ברקאי ומצר. גצל היה מאוד קשוב לנעשה ולמתרחש בין חניכי המוסד, אבל זה לא מנע ממנו גם לתת את חלקו בתוך הקיבוץ
ופה פתיל חייו נפסק. ב- י' בטבת התשט"ז25.12.1955. היה בן 54 במותו.
הוא השאיר אחריו אישה ושלושה ילדים ועשרות רבות של תלמידים שהושפעומהמסירות ומההשקעה שלו.
הראל סלוצקי מתארח אצלנו!


אצלנו בעין שמר! מהרדיו, הספורט והריאליטי היישר לכורסאות המועדון חבר...
ביום חמישי 21.1.16 בשעה 20:00
לא לפספס