חיפוש חומר בעלונים: קודמים

Loading

עלון 48 (2016) (6090) א טבת תשע"ז


הודעות ושונות

תוצאות קלפי
בקלפי מתאריך 25.12.16
התקבלה המלצת פורום ההנהלות לשינוי במבנה הניהולי של עין שמר
תוצאות ההצבעה: 71 חברים בעד השינוי, 26 חברים נגד.
בברכה, מרב הדר-פרומר


חוק המיסוי החדש
לחברים שלום
החוק החדש על מיסוי הקיבוצים בביטוח לאומי ומס הכנסה נכנס
לתוקפו בינואר 2017
.
רואי החשבון של הקיבוץ לומדים את המשמעות הכלכלית של החוק
החדש
.
כשנדע פרטים נדאג לפרסמם לציבור
שבת שלום וחג שמח
אוריין גנדלמן


גשם, גשם פה!
בשבוע האחרון ירדו134 מ"מ גשם
ומתחילת החורף, שהתחיל השנה בדצמבר, ירדו 274 מ"מ גשם
שְׁמַע קוֹלֵנוּ, אֵל שָׁמַיִם,
וְתֵן לָאָרֶץ גֶּשֶׁם מַיִם! (לוין קפניס)
למסירה כלבהכלבה בת 4 חביבה, מחונכת, מחוסנת ומעוקרת,
(מאובזרת...) מחפשת בית חם. להתקשר לנועה 054-3424522





ערוץ חדש בהוט
HOT גאה להציג, לראשונה בישראל את HOT HBO הערוץ עם הסדרות המובילותוהכי טובות
בעולם
.
ערוץ HOT plus האיכותי של HOT עובר
שדרוג והופך להיות ערוץ
HOT HBO, ערוץ שיכלול את סדרות HBO המעולות
(החדשות והוותיקות) וסדרות רכש מובילות ומצליחות נוספות מהעולם
.
הסדרות ששודרו עד כה ב- HOT
plus
ממשיכות להישאר בערוץ.
בין הסדרות שיעלו בערוץ
עם השקתו בינואר – הרומן (עונה חדשה), חסרי בושה (עונה
חדשה), התנהגות טובה (סדרה חדשה)
.
עמק הסיליקון (כל העונות), בנות (כל העונות ובפברואר עונה
חדשה)
בהמשך -קראשינג –סדרה חדשה בפברואר, ובהמשך שקרים קטנים
גדולים (סדרה חדשה), עונה חדשה לבית הקלפים, סמוך על סול ובקיץ משחקי הכס בעונה
חדשה
.

צפייה מהנה יגאל כץ
שינויים בניהול מוזיאון החצר הישנה
לאחרונה הודיעה טובית שפירא עלסיוםתפקידה כמנהלתעמותתמוזיאוןהחצרהישנהבעיןשמר .

צוות איתור שהוקם על ידי מש"א קיים סבב פגישות עם עובדי
החצר וחברים נוספים, ורואיינו מועמדים לתפקיד זה. לאחר תהליך האיתור החליט הצוות
להמליץ לוועד ההנהלה של המוזיאון למנות את זיו חדוותי כמנהל החצר. ועד ההנהלה אישר
את המינוי וזיו יחליף את טובית החל מינואר 2017
.

אנורוצים להודות מקרבלבלטוביתשעשתהאתתפקידה למעלה מ-18 שנה
בחריצות ובמסירות אין קץ ביחד עם צוות החצר במהלך כל השנים ומברכים ומאחלים לה
הצלחהגדולה בדרכה החדשה
.

לזיונאחל הצלחה בתפקידהחדשביחד עם צוות החצר הממשיך במסירות
להדריך ולהוביל את המוזיאון
.

בהצלחה!

שריתאלימלך, מנהלת מש"א
חמיסל, בשם ועד הנהלתעמותת החצר הישנה
עמי גלעד, רכז המשק




ביקור במוזיאון הפלמ"ח

ביום שישי 13.1.17נצא לביקור במוזיאון הפלמ"ח

היציאה בשעה 8.00 מחדר האוכל השתתפות חבר ע"י חיוב
בתקציב 50 שח
.

הרשמה תיתלה בהקדם.

גלי יגודה רבקה שדה
דרוש/ה יו"ר/ית קיבוץ

עומד בראש המערכת הניהולית של הקיבוץ ומפקח על תפקודה התקין,
יוזם ומוביל תהליכים אסטרטגיים ארוכי טווח משולבים (חברה וכלכלה) לטובת צמיחת
הקיבוץ, שגשוגו וחוסנו הן במישור החברתי-קהילתי והן במישור הכלכלי
.

תחומי אחריות כלליים:
•           מנהל את שיחות הקיבוץ.
•           מנהל את הישיבות של ועד ההנהלה.
•           אחריות כוללת על האסטרטגיה החברתית כלכלית של הקיבוץ: יוזם, מוביל ומפקח
על ביצוען של תכניות אסטרטגיות רב שנתיות בראייה חברתית כלכלית משולבת
.
•           מלווה, מנחה, מפקח ותומך בפעילות ובתפוקות של ממלאי התפקידים המרכזיים
האמונים על הקהילה והעסקים
.

פורומים בהם משתתף/פת:
•           ניהול ישיר – יו"ר ועד הנהלה.
•           חבר/ה ב: צוות תאום, הנהלת קהילה, הנהלה כלכלית.

היקף משרה: יומיים בשבוע -40%

בחירה: צוות איתור יביא המלצה לאסיפת הקיבוץ. הבחירה בקלפי.

מועמדים הרואים עצמם מתאימים מוזמנים לשלוח קורות חיים לשרית
אלימלך
למייל: sarit@ein-shemer.com
 או בטלפון: 052-3750991 עד ה- 10.1.2017

•           המודעה מנוסחת בלשון זכר אך פונה לשני המינים.


קרן משיח מסיימת את תפקידה כרכזת ועדת בריאות. בהמשך להמלצת
הביקורת אנו מאחדיםאת תפקידי הבריאות, הרווחה והצרכים המיוחדים לתפקיד אחד
.

דרוש/ה
רכז/ת רווחה
(רווחה, בריאות, צרכים מיוחדים, ייעוץ
מבוגרים
)

התפקיד כולל:
•           ריכוז ועדת רווחה וסיעוד.
•           קשר עם גורמי חוץ ופנים: מיצוי זכויות, עו"ס, חברות כוח אדם, הבית
הסיעודי,הנהלת חשבונות, צוות המרפאה וכיוב
'.
•           אוזן קשבת לחברים, חברים סיעודיים, בנים בעלי צרכים מיוחדים ומשפחותיהם.
•           ניהול תקציב.
•           אחריות על המנקות, מטפלות שטח ועובדים זרים.
•           חיובים וזיכויים של חברים.
•           יוזמה וקידום פעילויות ומפגשים חברתיים.

דרישות התפקיד:
•           סבלנות, רגישות, יכולת הקשבה ואכפתיות.
•           דיסקרטיות.
•           נכונות לעבודה בשעות לא שגרתיות.
•           ניסיון קודם בניהול תקציבי ציבור – יתרון.
•           יכולת ניהול צוות.
•           חבר בהנהלת קהילה.
•           הכרת תוכנות מחשב בסיסית.

פורומים בהם משתתף/פת: חבר/ה בהנהלת קהילה
היקף משרה: 50%
בחירה: צוות איתור יביא המלצה לאסיפת הקיבוץ. הבחירה בקלפי.

מועמדים הרואים עצמם מתאימים מוזמנים לפנות לשרית אלימלך
במייל: sarit@ein-shemer.com
או בטלפון: 052-3750991עד ה- 10.1.2017

כיצד מסתדר הדור "הישן" עם הטכנולוגיה החדשה? //
עינת תומר
אינטרנט, ווטסאפ, פייסבוק אלו מלים שכל ילד בן שנתיים כבר
מכיר
איך מסתדרים אלו שנולדו לפני 70 שנה ויותר עם הטכנולוגיה
המתקדמת
?

צביה ויסברג: אני משתמשת באינטרנט כאשר אני מחפשת מידע
מסוים. לא משוטטת סתם. במייל משתמשת הרבה גם בעבודה וגם בבית. הטלפון הנייד שלי
פשוט, לא טלפון חכם וגם לא חזק מספיק כדי לתמוך בהרבה טכנולוגיות. משתמשת בווטסאפ
ובאס אם אס.הוויז לא עובד מספיק טוב (לפעמים פשוט נעלם), אז אני לא סומכת עליו
יותר מידי. לפני נסיעה אני מכינה שיעורי בית, מצלמת מפת כבישים ולומדת אותה. אני
לא טורחת יותר מדי להשתלט על הטכנולוגיה החדשה. אני משתמשת במה שאני צריכה, ואם
נתקעתי, תמיד יש מישהו מהילדים שיעזור לי
.
יש לנו ווטסאפ משפחתי זה עוזר לנו בתקשורת המשפחתית, אנחנו
מתאמים מפגשים ומשתפים תמונות וחוויות
.
כשהייתי בחו"ל סגרתי את הטלפון לשיחות ושלחתי מדי יום
תמונה ודרישת שלום, שידעו שהכל בסדר
...
אני גם בקבוצת ווטסאפ של ה"שירות יעוץ לאזרח" שאני
מתנדבת בו
.

חנה דנון: רציתי להיות תמיד מעודכנת. ראיתי שלכולם יש
טלפונים חדישים ומודרניים, לכן קניתי "גלקסי" חדש ולמדתי להשתמש בו
בעזרת בני המשפחה. אני מנצלת את זה לקשר עם המשפחה וגם מצלמת. אני מסתדרת עם המחשב
והאינטרנט. אני משתדלת להיות בעניינים בכל החידושים, אין לי פייסבוק אני לא
מעוניינת שידעו עלי או שאני אדע על אחרים
.

תמי צמח: למדתי מחשבים לפני מספר שנים כשעבדתי ב"מבואות
עירון". למדתי קורס מחשבים במועצה ובבית הספר והמחשב היה חלק בלתי נפרד
מהעבודה שלי ועד היום הוא משרת אותי אני נהנית להשתמש בו ונעזרת הרבה במחשב ביום
יום
.
אני עדיין לא בפייסבוק, לא החלטתי אם זה רווח או הפסד. מה
שברור מעל לכל ספק שאם הייתי בתפקיד שיווקי הפייסבוק היה כלי מרכזי לשרת את הצרכים
האלו
.
הווטסאפ הוא כלי נפלא שלא מחייב שיחות בעל פה ומאפשר לכתוב
ולשלוח הודעות ומסרים,אמצעי תקשורת נפלא ללא קול
.
לדוגמא: אני מנהלת קבוצה בווטסאפ של בני כיתתי בשם
"פגישה שכזאת" מזה שנתיים וההתרגשות לא תתואר במילים. זה כלי נהדר לשמור
על קשר
.

מירי אדליסט: אני נעזרת בילדים. יש לי טלפון מהדור הישן, ללא
אינטרנט. אני עובדת על מחשב, משתמשת הרבה, משתמשת באינטרנט, שולחת מיילים. אני לא
צריכה את זה גם בטלפון. אני לוקחת מעולם הטכנולוגיה רק מה שמתאים לי. עולם
הפנסיונר זה לא עולם שצריך להיות כל הזמן מעודכן. בכל השיטפון של התקשורת החדישה
אני משתדלת לשמור על הגחלת הישנה
.

יגאל קצנלנבוגן: אני מסתדר עם הכל, יש לי פייסבוק, טלפון
חכם, זה אלמנטרי מבחינתי. למרות זאת, התרשמתי שהנכדים שלי יודעים יותר טוב ממני.
יש לי נכדה שאני נעזר בה לפעמים, למשל היא לימדה אותי למחוק הודעות
.
יום אחד הנכד שלי שאל אותי: "סבא, כשהיית ילד איזו סדרה
הכי אהבת
?"
עניתי לו: "כשהייתי ילד בכלל לא הייתה טלוויזיה".
כשעבדתי בהנהלת חשבונות עבדתי על מחשב, זה היה חלק מהעבודה
שלי
.
יש לנו קבוצת ווטסאפ משפחתית שכוללת את ילדי ובני זוגם ואני
מעורב בקבוצה
.

יגאל ישראלי: אני יודע לגלוש באינטרנט, בגוגל מחפש מידע, יש
לי כתובת מייל, אני ושולח ומקבל. יש לי טלפון חכם, הוא החידוש שלי, יש לי טלפון
חכם כ-5 שנים, לאחרונה התחדשתי וקניתי "גלקסי 5" שהוא מאוד ידידותי ואני
מאוד נהנה ממנו. הפעילות שלי בו היא בפייסבוק ובווטסאפ. הווטסאפ הכי שימושי אצלי
ושינה לי את החיים בעיקר לטוב. הבת שלי חיהבניו יורק עם בעלה ושני הילדים. כמעט
אין יום שעובר בלי התכתבויות. אני חבר ב-4 קבוצות ווטסאפ: "צאצאי משפחת
ישראלי" שכוללת אותי, אחי ושתי אחיותיי. ארגנתי פגישה משפחתית בראש השנה
האחרון בעת שהותי בניו יורק, לא עלה לי אגורה, הווטסאפ בחינם וארגנתי אירוע משפחתי
למופת. בווטסאפ אתה יכול לכתוב, לדבר בטלפון שיחות חופשי, שיחות וידאו ולהעביר
תמונות. זה מדהים!!! קבוצה נוספת שלי ושל הבת שלי לבד, קבוצה שלישית:נירה, הבת
שלי, החתן שלי ואני. לקבוצה הרביעית קראו בהתחלה "פניני חוכמה" וכולם
ניסו להתחכם כל הזמן, הבנו שזה קצת יותר מדי ושינינו את השם ל"סטנינג
ביצ'יז"(כלבות מדהימות), זה נהפך לקבוצת רכילות, שולחים תמונות, זו קבוצה של
כל המשפחה המורחבת. הווטסאפ ממש שינה את חיי בגלל הסיבות האלו
.

שמחה אלון: הראש שלנו לא מתוכנת לטכנולוגיה החדשה. יש לי
טלפון חכם, אני פעילה בקבוצת ווטסאפ משפחתית. אנחנו משתפים תמונות, ידיעות מכל
אחד,זה תרם לקשר בינינו, לאיחוד, אנחנו יותר מצויים בחיים אחד של השני
.


 פותחים שבת
 השבוע, לא תתקיים קבלת שבת, להתראות בשבוע הבא.
---------------------------------------------------------------------------------------
לפני שבוע ערכנו קבלת שבת חגיגית לכבוד החנוכה. שני דוברים
דיברו בערב זה, אבישי גרוסמן ואבנר ארבל
.
אבישי עסק בשאלה מדוע חוגגים את חג החנוכה. אמר שיש למעשה
שתי תפיסות לגבי החג: התפיסה הדתית המדגישה את הניסים שקרו לנו ובראשם נס פך השמן
.
התפיסה השנייה- מדגישה את הניצחון הצבאי של המכבים, ורואה
במאבקם מלחמת שחרור מובהקת שאינה תוצאה של נס
.
קיימת סתירה מהותית בין שתי התפיסות, התפיסה הדתית המדברת על
כוח אלוהי שעשה לנו ניסים ונפלאות, והתפיסה החילונית האומרת שבעוצם ידינו השגנו את
השחרור המיוחל
.

מלחמות על רקע דתי, לדעתו של אבישי, הן המסוכנות ביותר, כי
כאשר מתקיים מאבק בין דתות שונות כמעט ואין לזה פתרון.יש כאן מאבק בין אמת מוחלטת
של צד אחד לבין אמת מוחלטת של צד שני. שתיהן נשענות על כוח עליון חסר פשרות
.
אגב בכל הדתות (גם אצלנו) יש חיכוכים, לא פעם אלימים מאוד,
בין קבוצות שונות בתוך אותה דת, וככל שהקבוצות קרובות אחת לשנייה העוֹינוּת גדולה
יותר ורצחנית יותר. (ראה דאע"ש)
.
הסוג השני הוא מלחמת שחרור לאומית, כאשר עם אחד כובש ומשעבד
עם שני, העם המשועבד רוצה להשתחרר ולזכות בעצמאות. גם אנחנו כשנלחמנו במלחמת
השחרור, נלחמנו על הזכות להיות עם חופשי בארצנו. וגם הפלסטינים היום, רואים עצמם
זכאים לעצמאות ונלחמים עליה
.
החובה המרכזית לפתרון מוטלת על הצד החזק, השולט. ובסכסוך הזה
אנחנו הצד החזק
...

לסיום אמר: בינתיים אנחנו מצליחים לחגוג חג חנוכה אחיד
ומשותף לבעלי התפיסה הדתית ולבעלי התפיסה החילונית, נקווה שנצליח לחגוג כך גם
בעתיד
.
תודה לאבישי על דבריו חדי ההבחנה ורבי המשמעות.
---------------------------------------------------------------------------------------------
בפינת ה- 90 דיבר אבנר ארבל על חג החנוכה בימים ההם ובזמן
הזה. בתחילה סיפר כיצד הסבירה חנה לולי לילדי הגן את השיר "שקט, שקט החנוכייה
דולקת". לאחר מכן אמר שלשמחתו לא הרבה השתנה מהחגים של פעם לחגים של היום
.
מה שטוב בחג החנוכה שקל לעשות אותו: מקריאים ברכה על נר
←נגינה של ענת אלון, ברכה על נר שני← מרק צ'נסקי שר← נר שלישי ←מירי גרוסברג
מנגנת, נר רביעי ←מקהלת הגברים, וכך נר אחרי נר, והתוכנית נבנית מאליה
...
בהמשך סיפר שאדם זרטל אמר לפני מספר שנים: "אנחנו לא
שמים לב שבעשרים השנים האחרונות נעלמו הוותיקים
".
בתקופת הוותיקים כל הקיבוץ היה בא לערבי החגים, היום אין
ותיקים, ויש חברים לא מעטים שאינם באים לחגים
.
מה שעוד השתנה: בקיבוץ הישן, היו חגים שהילדים לא השתתפו
בהם. חגי החנוכה בעבר, היו ללא ילדים. היות והיום הילדים משתתפים בחנוכה, תכנית
החג חייבת להיות מותאמת גם להם
.
אבנר סיפר שהוא הציע באחד החגים האחרונים להביא מישהו שיספר
סיפור גבורה (חנוכה זה חג גבורה, לא?). האנשים בצוות, אמרו שהיום זה לא מתאים בגלל
הילדים. וכנראה שהם צדקו
.
בשלושה חגי חנוכה בעבר סופרו סיפורי גבורה. שלושת גיבוריהם
קיבלו צל"שים: 1. רן חדוותי שהוציא משאית תחמושת בוערת מהבסיס במלחמת יום
כיפור. 2. עמיר כרמין טס עם הליקופטר והוציא נפגעים מלבנון. 3. החובשת אסתר ארדיטי
שכונתה "המלאך הלבן" חילצה טייס ונווט ממטוס בוער שהתרסק בבסיס חיל
האוויר בחצור
.
אבנר ציין גם את מִפְקָדֵי האש שהתקיימו בחנוכה, ובעיקר את
תהלוכות הלפידים שהופסקורק כאשר קופסת הלפיד של יניב אדר נפלה על ראשו והוא נכווה
קשות
.
חשוב לזכור שכדי להרים חג, יושב הצוות, חושב, מתלבט, סוחב
כסאות, מזיע ומפרק, דבר לא נעשה מאליו
...
אני, אמר אבנר בעד התפיסה של שאול מרקם: לאחר אחד הפסחים
שארגנתי עם ז'ניה ריפתין
שאלתי את שאול האם הוא נהנה מהחג. וכך הוא ענה לי: כל הקיבוץ
יושב סביב שולחנות עם אוכל וקניידלך, כולם עם חולצות לבנות, חופי שר את משה הכה על
סלע, לי זה מספיק לגמרי
!
תודה לאבנר על דבריו מחממי הלב והמזכירים נשכחות. ענה.



דרך ספר

מופע מוזיקלי בשיתוף קהל על ספרים, אנשים ומה שביניהם.


עם: קובי גרוסמן - שירה ומשחק
 עמית ברן - שירה, גיטרה וקלידים
 רועי צנעני - שירה וקלרינט

יום חמישי 5.1.17 שעה 19:30
אצלנו ב"מקום בזמן" (בשדרת האומנים)

כניסה: 20 ש"ח



עלון 47 (2016) (6089) כג כסלו תשע"ז

התמונה של ‏קיבוץ עין שמר‏.
התמונה של ‏קיבוץ עין שמר‏.
חג האור שלנו!
בוקר של יצירה לחנוכה!

יום שבת 24.12.16 בשעה 10:00 בחדר האוכל
5 תחנות של יצירה וגם משחקי ענק ועוד הפתעות! מרק צהריים מובטח!

חנוכה!!!

יום ראשון 25.12.16
הפרחת כדורים פורחים
בשעה 18:30 בחניה של "מבואות עירון–"
שימו לב לשינוי המקום
משם תהלוכת למפיונים אל חדר האוכל.

מסיבת החג
בשעה 19:00 בחדר האוכל
ערב חנוכה מואר וחגיגי לנו!כל קהילת עין שמר מוזמנת לחגוג יחד!

להתראות, צוות החג:
רוני גלעד, אסף פולק, איתן שמואל, ענת אלון, חן חדוותי וגלי יגודה.




הודעות ושונות

מזל טוב
לשלמה קציר
להולדת הנינה
בתם של שני ואלון שניר
נכדתם של איילת וגיל שניר
ברכות לכל המשפחה!!!

פרגולה לבית העלמיןלחברים שלוםכבכל שנה המועצה הדתית נותנת תקציב לשדרוג בית הקברות, בשנה שעברה ניצלנו את התקציב לגיזום העצים. השנה החלטנו לבנות פרגולה צמודה למחסן שתשמש להמתנה ומפגש לבאי בית העלמין. מצ"ב התוכנית.בברכה, אוריין גנדלמן ודורון אשד


מספר מהיר להוט
ציבור עין שמר
מוזמן להתקשר להוט
למספר 1800-106-161
ויענה במהירות
יגאל כץ
 הפחים הכתומים מגיעים!!!

בשבוע הבא יפוזרו בעין שמר פחים כתומים למחזור אריזותהפחים מיועדים למחזור אריזות מזון, קוסמטיקה, חומרי ניקיון וכד': קרטוני חלב ומיץ,אריזות מזון מפלסטיק (גבינות, יוגורט, חומוס, קטשופ...), קופסאות שימורים ותרסיסי מתכת, שקיות ניילון.
במקביל לפיזור הפחים יעברו בבתים נציגים וישימו על כל דלת שקית רב פעמית המיועדת לאיסוף האריזות ובתוכה עלון הסברה (כדאי לשמור!)
תזכורת:
אריזות זכוכית – נא להשליך לפח סגול המיועד למחזור זכוכית.
 אריזות קרטון דק (ביצים, קורנפלקס וכו') – נא להשליך לפח הכחול המיועד למחזור נייר.
מחזור אריזות מונע את הטמנת הפסולת בקרקע ומסייע לשמירת איכות הסביבה והחיים של כולנו. נודה לשיתוף פעולתכם להצלחה!
לכל שאלה ניתן לפנותלמחלקת תברואה – 04-6177348, או למחלקת איכות הסביבה 04-6177314 ובמייל hamutald@menashe.co.il

עמותת "ה.ל.ל" האגודה ליוצאים לשאלה
כך זה התחיל // עירית שפירא

כל סיפור ה.ל.ל התחיל עם השם צביקה. יום אחד הופיע בפרוזדורי הקיבוץ הארצי במחלקת "חברות הנוער" נער חרדי לבוש שחורים ודפק בדלתו של רפי. רפי הנדהם שאל אותו:" סליחה, אתה בטוח שאתה אלי?" הנער, ששמו צביקה, החיוור והמתוח, חייך ואמר: "כן, אני אלייך". "בוא שב צביקה". "אתה מטפל בנערים ונערות במצוקה?" רפי: "אפשר להגיד, אנחנו מטפלים בנערים ממעמד סוציואקונומי נמוך. ובכל זאת אני לא מבין מה הקשר אלייך."
צביקה: "אתה מטפל בנערים במצוקה? גם אני במצוקה. אתה יודע כמה נערים בחברה החרדית חיים במצוקה ואין להם למי לפנות והם חיים בהיחבא?"

כך למעשה מהדיאלוג הקצר שנערך בין צביקה לרפי התפתחה עמותת "ה.ל.ל" שכיום היא אימפריה ממש וכוללת מאות מתנדבים בכל התחומים הנחוצים לתמיכה בנערים ובנערות, החל ממשפחות קולטות, מורים המלמדים את מקצועות הליבה, עורכי דין המסדירים את ענייניהם של הנערים וסטודנטים שמאיישים את קווי החירום הטלפונים בסניף ירושלים ובסניף תל אביב ומעליהם התורמים שהם החמצן לעמותה.

אני יכולה לתאר את כניסתו הראשונה של צביקה לקיבוץ דרך השער הישן: צביקה היה לבוש בחליפה שחורה, מגבעת שחורה גבוהה, זקן מדובלל ופאות, נער בן 16. בחרדה גדולה הוא עמד בפתח השער, הסתכל לצדדים וכשלא ראה נפש חיה רץ ריצה שפופה בערך עד המכבסה, התרומם, בדק שוב את השטח לכל הכיוונים והמשיך בריצה שפופה זו עד אזור חדר האוכל.אז נתקל בחבר קיבוץ שהנהן אליו בחיוך אמר לו "ערב טוב" ושאל אותו "את מי אתה מחפש?" צביקה ההמום מכך שמתייחסים אליו בלבביות ותשומת לב, לא כפי שהוא ציפה, היה מלא חרדות, אמר בגמגום: "אני מחפש את רפי שפירא." "אז תפנה כך וכך, תשאל על הקוטג'ים ויפנו אותך אליו." השיב לו החבר. צביקה הזדקף, לקח אוויר והחל לאט, לאט, להירגע ואז חשב בליבו תוך כדי שצעדיו נעשים יותר ויותר בטוחים. "איך זה קרה שהשמיים לא נפלו עלי כפי שהזהירו אותי השכם וערב בישיבה שזה מה שיקרה לי ברגע שאכנס אל מקום חילוני ועוד מקום פרטי?" וכך למעשה, הגיע אל דלתנו. צביקה נשאר בקיבוץ עד לגיוסו לצבא וגם במהלך שירותו הצבאי היה מגיע כחייל בודד.

צביקה נולד וגדל בבני ברק במשפחה ליטאית חרדית קיצונית. בגיל מוקדם התערערה אצלו האמונה אך הוא שמר זאת שנים בסוד וכשהוא ניסה לקבל תשובות מהרבנים שלו, איש מהם לא סיפק אותו בתשובותיו. צביקה סיפר לנו שהיו לו הרבה אחים ולמעשה הם אלו שגידלו אחד את השני כי האמא תמיד הייתה או עם תינוק קטן או בהריון ולא התפנתה כל כך אליהם. הוא לא הכיר מושג שנקרא ימי הולדת, בצו התורה החיים על פני העולם הזה הם רק גשר צר ולכן אין מה להפריז במחוות של חום, של חגיגה אישית אינטימית לכל ילד וילד אלא יש להכינם לחיים עצמם...

וכשצביקה הגיע אלינו בנערותו הוא כל כך היה נרגש עד דמעות מכל סוג של מגע אפילו מטפיחה על השכם, לחיצת יד שלא לדבר על חיבוק. נשיקה הוא לא העז לקבל מאף אחד.
כשרפי הניח את ידו על שכמו הוא פרץ בבכי ממושךוכשרפי שאל אותו לפשר הדמעות צביקה ענה לו: "אתה יודע מאיזה גיל אני אסור במגע שאפילו לאמא שלי אסור היה לגעת בי?מגיל 13! מאז לא הרגשתי מחוות חום מאף אחד."

עם הזמן הקיבוץ למד להתרגל לנוכחותו של צביקה ואף לחבב אותו. כי צביקה היה נער סקרן וחם כלפי האנשים הסובבים אותו. צביקה יצר קשרים עם מגוון גדול של חברים החל מצעירים וכלה במבוגרים. אחד מהם היה יצחק יגודה (אבא של יוסי ואילן יגודה) שהיה איש ישיבה בילדותו ונוצר ביניהם קשר חזק.

צביקה היה הנער החרדי הראשון שזכה לתמיכתנו, אחריו הגיעו אלינו נערים רבים אחרים מהעולם החרדי. אנחנו המשפחה, בתחילת הדרך הווינו לאותם נערים כתובת חמה ובית.אפשר לומר שהדירה שלנו נראתה כהוסטל לנערים ונערות מתבגרים. (הם הרגישו יותר בבית אצלנו מאשר אנחנו הרגשנו בביתנו...) כל המשפחה גויסה לקליטתם.
גם הקיבוץ במובן הרחב הושיט יד לעזרה ועל כן הנערים הרגישו כל כך טוב בעין שמר.
בהתחלה רפי דאג לפזרם בין קיבוצי התנועה. לאחר כ-10 שנים הפרויקט עבר לעיר.כיום זו מכונה משומנת עד כדי כך שאיש מהם לא זכר איך זה הוקם ומי היו הראשונים.


"העולם מלא באנשים טובים.
אם אתם לא מוצאים אחד, תהיו אתם הטובים"





דרושות משפחות אומנה
לחברים שלום
הגיעה אלי פנייה מעמותת "אור שלום" המטפלתבנושא האומנה,ילדים שהוצאו מביתם בתוקף צו בית משפט.
לצערנו היחס בין כמות הילדים לבין מספר המשפחות היכולות לקחת אותם לביתם אינו לטובת הילדים ולכן נדרש מאמץ גדול כדי שלכל ילד יהיה בית.
חשוב לציין שלאומנה המדינה משלמת כ- 2,200 ₪ לחודש עבור ילד לכל משפחה.
כמו כן העמותה מדברת כרגע בקיבוצים על אומנה רגילה, זאת אומרת ילדים שהוגדרו כרגילים גם אם צריכים עזרה כמו רבים אחרים.
אשת הקשר היא: עדה רוזן גל 054-2076583
משפחות שרוצות לקבל עוד אינפורמציה מוזמנות ליצור איתי או עם עדה קשר.
בכל מקרה אם יהיו משפחות שיהיו מעוניינות נארגן פגישה עם עדה לצורך הסבר.
בברכה,
אוריין גנדלמן

יום המורה// גלי יגודה ועינת תומר
ב"רעות", "ניצני רעות" ו"שבילי רעות"
אם יש מישהו שמגיע לו תודה גדולה והערכה מכל הלב
אלו המורות והמורים!
מגיעים יום יום לבית הספר,
מתמודדים מדי יום עם עשרות תלמידים,
הילדים שלנו!
ואנחנו יודעים שלפעמים זה לא פשוט...

לכבוד יום המורה ועדי ההורים של בתי הספר
ערכו שולחנות מלאי כל טוב בחדרי המורים, תלו שלטים של פרגון והערכה וחילקו לכל צוותי בתי הספר מטריות עם הקדשה מיוחדת!
היה בוקר של כיף, כולם התרגשו מאד מהמחווה היפה, טעמו והתחילו את היום במתיקות. תמיד כיף לפרגן לעובדי ההוראה שנותנים כל כך הרבה מעצמם למען הילדים.


הכירו את 7 החוקים שייכנסו לתוקפם החל מה-1 בינואר!!!
1.         עליית שכר המינימום:ב-1.1.2017 יעלה שכר המינימום בישראל ל-5,000 ₪ בחודש. מדובר בפעימה השלישית בהעלאה, מאז נחתם ההסכם בדצמבר 2014. הפעימה הרביעית והאחרונה (בינתיים) תינתן בסוף 2017, אז יעלה שכר המינימום ל-5,300 ₪ בחודש.

2.         חוק השקיות: החל מ-1.1.2017 ייגבה תשלום של 10 אגורות עבור שקיות הנשיאה העשויות ניילון, המחולקות כיום חינם במרכולים. התשלום נועד להפחית את השימוש בשקיות הניילון, ויועבר לקרן מיוחדת של המשרד להגנת הסביבה. ההיטל לא ייגבה בחנויות מכולת ובשווקים.

3. תכנית החיסכון של הביטוח הלאומי יוצאת לדרך: תכנית "חיסכון לכל ילד" של הביטוח הלאומי תצא לדרך. בכל חודש, תפריש המדינה 50 ₪ עבור כל ילד עד גיל 18. החיסכון יישמר בקופות גמל להשקעה או בפיקדון בבנק ויינתן לפדיון מגיל 18.
לחיסכון יופקד גם סכום רטרואקטיבי, בסך כ-1,000 שקל, עבור מאי 2015 עד דצמבר 2016. ההורים יוכלו להוסיף 50 שקל בחודש על חשבון קצבאות הילדים.
4.         יום חופשה נוסף לשכירים: חוק שיזמה ח"כ רחל עזריה מעניק עוד שני ימי חופש בשנה לכל שכיר. היום הראשון התווסף ביולי 2016, וב-1.1.2017 יתווסף יום החופשה הנוסף. החוק מתייחס לעובדים בעלי ותק של עד ארבע שנים במקום העבודה, שעובדים חמישה ימים בשבוע, אשר יזכו ל-12 ימי חופשה בשנה, במקום 10 ימים בעבר. שכירים שעובדים שישה ימים בשבוע יזכו ב-14 ימי חופשה, במקום 12 עד היום.

5.         שיעורי המס משתנים: החל מה-1.1.2017 ישתנו שיעורי מס ההכנסה באופן הבא: המשתכרים עד 20 אלף שקל ברוטו יזכו למס נמוך יותר, והמשתכרים 60 אלף שקל בחודש ישלמו מס גבוה יותר. החיסכון החודשי במס לבעלי שכר נמוך ובינוני ישתנה לפי רמת השכר, וצפוי לנוע מכ-30 ₪ עד כ-150 ₪. בעלי שכר גבוה (60 אלף שקל בחודש) ישלמו תוספת של 200 ₪ בחודש למס ההכנסה.

6.         עצמאיים יחויבו להפריש לפנסיה: בשוק העבודה בישראל יש 210 אלף עצמאים, אשר עד כה לא חויבו חוקית לחסוך לגיל הפרישה. נתונים המצביעים על כך של-40% מהעצמאיים אין חיסכון פנסיוני, הביא את המדינה לקבוע כי החל מה-1.1.2017 גם עובדים עצמאים יחויבו להפריש לפנסיה על פי חוק. כדי לוודא שהעצמאים באמת יפרישו לפנסיה קבעה המדינה מנגנון של הטבות וקנסות.

7. פותחים את המכרזים: דרגות הניהול במכרזים הפנימיים בשירות המדינה יבוטלו. במקומם, יורחב השימוש במכרזים בין-משרדיים, וייתכן שגם במכרזים פומביים. במקביל, ישתנו הנהלים לגבי העסקת סטודנטים בשירות המדינה, על מנת שיוכלו להתמודד על משרות בשירות המדינה עם סיום לימודיהם.

פותחים שבת
 השבוע, "קבלת שבת חגיגית לקראת חנוכה", בפינת ה-90: אבנר ארבל על חג החנוכה
 בקיבוץ בימים ההם ובזמן הזה. על מלחמת דת ומלחמת שחרור אבישי גרוסמן.
---------------------------------------------------------------------------------------
לפני שבוע דיבר חופי על פרשת "וישלח". הפרשה, אמר, קָשָה מאד. ניתן להתייחס אליה בכובד ראש, אך אפשר גם להסתכל עליה כעל סיפור הוליוודי. חופי בחר באפשרות השנייה.
הדרמה של הסכסוך בין יעקב לעשו, שראשיתה גניבת הבכורה, והמשכה מערכת יחסים רעה ומסוכנת שהביאה לניתוק מוחלט בין האחים למשך 37 שניםמגיעה בפרשה לאחד משיאיה: המפגש בין יעקב לעשו. מתח רב קדם למפגש זה.
הפגישה מסתיימת אמנם בחיבוק ונשיקות אך זהו רק ביטוי חיצוני, כי למעשה לא שוקמו יחסיהם. בסופו של דבר, כל אח פונה לדרכו.
את הגוון העל-טבעי מביא לסיפור ה"איש", המלאך, שנאבק עם יעקב עוד טרם פגישתו עם עשו. יעקב גובר על ה"איש" אך נפגע בגיד הַנָשֶה, פגיעה שגרמה לו לצליעה.
כזכר לפציעתו של יעקב, אסורה ביהדות אכילת גיד הַנָשֶה של בהמות או חיות.
בסיום המאבק מקבל יעקב מהמלאך שם נוסף: ישראל . כי שָרה עם אלוהים ועם אנשים ויכול.... הדבר המעניין, אמר חופי, שזהו המקור לשמה של מדינתנו. שהרי ישראל (יעקב) היה מאבות האומה ובניו הם האבות של כל 12 שבטי ישראל.
לפרשת "וישלח" עלילה נוספת: סיפור אונס דינה (בתו של יעקב). זהו סיפור קשה בעל פרשנויות רבות. חופי לא פירט את הפרשנויות רק סיפר שמתרחש בסיפור אונס ובעקבותיו באה נקמה נוראה של רצח כל גברי שְכֶם ע"י אַחֶיהָ של הנאנסת.
לסיום אמר חופי שהתופעות השליליות המופיעות בפרשה, השקרים, המרמה והאינוס נמשכותגם היום. דבר לא השתנה! בשביל להיות מנהיג של מדינה, משקרים המנהיגים ומעוותיםאת העובדות כך שהן תשרתנה אותם ואת שלטונם. חלק גדול של המנהיגים בעולם הם שקרנים ואנשי עוולה.
ובאשר לאונס, תסתכלו מה נעשה אצלנו במדינה, אין מהדורת חדשות שלא מסופר בה על איזה שהוא איש מנכבדי המדינה שביצע מעשים שכאלה.
מעניין, תהה חופי, אם החוקים של אז, המתירים לנקום באנסים היו תופסים גם היום...תודה לחופי על דבריו מעוררי המחשבה.
-----------------------------------------------------------------------------------------
פינת ה- 90 עסקה הפעם בבוקר הקיבוצי בימים עברו. הדובר היה מנו אלון.
הבוקר, אמר מנו, מכתיב לנו בעצם את כל סדר היום של היממה, ולכן הוא חשוב כל כך. החברים שייסדו כאן את הסדר הקיבוצי באו מערים ועיירות והיו ביסודם רחוקים מחקלאות. אך מה שעיצב את היום הקיבוצי של אז הייתה דווקא העבודה בחקלאות.
החקלאות מחייבת עבודה מהזריחה ועד השקיעה, וזה גם הִכְתִיב את מערך החיים הקיבוצי שסבבכולו סביב העבודה. בקיבוץ של פעם נפתח הבוקר בשעות די מוקדמות. בענפים מסוימים כמו רפת וצאן התחיל היום לפנות בוקר (חליבות), בשאר הענפים נפתח הבוקר בין השעה חמש וחצי לשעה שש וחצי, כלומר, כמעט כל הקיבוץ היה כבר על הרגליים בשעות הבוקר המוקדמות. הייתה כאן אחידות בהווייה המקומית.
בקיץ, יום העבודה נמשך 9 שעות ובחורף בגלל היום הקצר הוא נמשך רק 8 שעות. זה היה לוח חקלאי ביסודו. מִקוֹצֶר היריעה לא אוכל למסור את כל דבריו של מנו,אוֹמַר רק שהתפנית לגבי הבוקר חלה עם הקמת המפעל. לעבודה בתעשייה יש סדר יום אחר, עבודה במשמרות,שעות העבודה אינן מושפעות מעונות השנה. בשנים אלה התחילה גם יציאה של חברים לעבודה בחוץ. כמו כן הקיבוץ חויב להקצות מספר לא קטן של "פעילים" לעבודה במוסדות התנועה, וגם להם היה לוח זמנים אחר. כך שבערך משנות ה-60 של המאה הקודמת, הבוקר כבר לא היה כל כך אחיד.

מנו הזכיר גם את הבוקר בחברת הילדים, את הקימה בשש וחצי בבוקר, את שטיפת החדרים מדי יום, את ה"מצעים" שהיו עורכים כל 3 שבועות עם הניקיון היסודי.
סיפר גם על הבוקר של ילדי המוסד שֶכָּלַל בנוסף לשטיפת החדרים ו"המצעים" גם התעמלות בוקר פעמיים בשבוע עם המורֶה לספורט אורי (פינצ'וק) אפק.
אורח החיים המובנה שגדלנו בו הקל עלינו להסתגל לחיי הצבא, כי הורגלנו לחיות עם ילדים אחרים ולתפקד במסגרת עם דרישות ברורות ודי קשוחות.
חברים נוספים הוסיפו מזיכרונותיהם. היה מעניין מאד.תודה למנו. ענה.


פינת התודה הקטנה
במסגרת פינת התודה אנחנו קוראים לאחרונה על מצב ענף הבגד וגם שולחים תודות לפנסיונריות שעוזרות ותומכות.נדמה לי ששכחנו את האישה הגדולה-קטנה ששמה רעיה האולינג שבזכותה המקום הזה החזיק מעמד בימים הקשים והגיע למה שהוא היום. בוקר, בוקר לפני הזריחה בחורף הקר ובקיץ החם היא עולה על אופניה, מגיעה ראשונה למכבסה, מדליקה את האורות ומפעילה את המכונות. ממיינת, מוציאה את הכתמים, מקפלת ומכבסת והכל במקצועיות ואהבה.נכון שרוב הזמן היא נמצאת מאחורי הקלעים ולא תמיד בא לה לחייך אבל היא, היא הנשמה והכוח של המקום הזה!
אז תודה לך רעיה על מי שאת ועל מה שאת עושה!
אורנה אלון


לידיעת בעלי הקלנועיות ורוכבי אופניים
אנא סעו לאט ובזהירות,
רצוי עם פנס / מחזיר אור.
בימים גשומים שמחשיך מוקדם בחוץ ואנו נוסעים בקלנועית מכוסה ניילון קשה לנו להבחין
ברוכבי האופניים, במיוחד בילדים.
בואו נעבור את החורף בשלום

דב אנגל


































19.12.2016 - 8.12.1921

דב אנגל – הספד שכתב אורי ליס בשם קיבוץ עין שמר
                        דב נולד בפולין ב- 8.12.1921, נפטר אתמול 19.12.2016 , בן 95 היה במותו. בימי חייו הארוכים שראשיתם במזרח פולין וסופם כאן בעין שמר ליווה והשתתף בכל התהפוכות העולמיות, הלאומיות התנועתיות והקיבוציות.
כאמור, דב נולד במזרח פולין ב- 1921, להוריו נפתלי ולאה. כשהיה בן 14 הוא נוסע לווינה לדודו על מנת ללמוד מקצוע ולשוב אתו לפולין. הוא מתגורר בפנימייה ומצטרףל"שומר הצעיר". ב- 1938 מתבצע ה"אנשלוס", סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית. אנטישמיות ברחובות. הוא מספר: "באחד הערבים בשובנו מהקן התנפלה עלינו קבוצת בריונים, חטפתי מכה בלסת והתעלפתי, כעבור פרק זמן שבה הכרתי, מצאתי את עצמי לבד שוכב על המדרכה כאוב ומושפל והזדחלתי אל הפנימיה." הוא מוזמן לחקירה במשטרה, מקבל צו גירוש לפולין אךפולין חוסמת את גבולה בפני יהודים. האופציה היחידה - עליה לארץ. בעזרת "עליית הנוער" הוא מקבל "סרטיפיקט" - אישור עליה ובאוקטובר 1938 מפליג לארץ.
דב מצטרף לקבוצת נוער יוצאי גרמניה שמגיעה לעין שמר. הם קוראים לעצמם קבוצת "נצר" נצר ליהודי גרמניה. הימים ימי המאורעות, המרד הערבי. נהג האוטובוס שהובילם מחיפה חמוש באקדח, הם גרים בתחילה בבית הביטחון עם פרוז'קטור על הגג, שומרים חמושים מסתובבים מסביב, מדי פעם נשמעות יריות, והם מצווים לשכב על הרצפה. הדריכו אותם וטיפלו בהם חנן שפרונג, עזרי אוכמני ורבקה גורפיין, פולה אדיב, ז'ניה ריפתיןורות אלון. חצי יום לומדים, חצי יום עובדים, מסתגלים לחום,ברחשים ועבודה פיזית בחקלאות. קבוצת נעורים תוססת שהשאירה מאחור את הוריהם ומשפחותיהם בלי לדעת מה יהיה עתידם.
קבוצת "נצר" נשלחת להשלמה בשער הגולן, דב ואלי רוטמן מחליטים להישאר בעין שמר מתוך כוונה להתגייס לבריגדה, לצבא הבריטי, יש אומרים שזה מתוך כוונה למצוא את הוריהםובני משפחה שנשארו באירופה במלחמה.
יחד עם אלי דב מתגייסב- 1943. הם עוברים קורס נהגים בארץ, עוברים במצריים ונשלחים לאיטליה. משרתים כנהגים ביחידת הובלה בבריגדה. מגיעים עד נהר הפו בצפון איטליה. דב מספר על מספר מפגשים מרגשים וחריגים בסוף המלחמה,ראשון עם שבויים גרמניים ששומרים על גשר על נהר הפו. הוא לא חמוש ומהרהר מה היה עושה אם היה חמוש.מפגש עם פליטים וניצולים יהודיים המתרגשים עד לכדי דמעות כשהם רואים את המשאיתעם סמל המגן הדוד. דב גם פוגש את מייטקזרטלודודיק כץ שגם שירתו באזור. הקיבוץ שומר איתם קשר במשך שירותם ואליהו פוקס, אביו של טוביה שולח להם חבילות.
הם חוזרים לארץ ב- 1946 ועוברים חוויה מיוחדת כאשר הם נמצאים כחיילים בבסיס ב"סרפנד"(היום תל השומר)כאשר באותו זמן הצבא הבריטי עוצר את ראשי הישוב וההגנה, מבצע חיפושי נשק בקיבוצים בשבת השחורה.
דב משתחרר ב- 1946 וחוזר לקיבוץ. עובד במספוא, ברפת, בפלחה, בנהגות.בין השנים 1964-1962היה מזכיר קיבוץ,יוצא לכשנתיים לפעילות תנועתית ב- 1965.
 בסוף 1967 מצטרף לצוות ההקמה של מפעל הגומי בראשות מיכקה. הצוות יוצא לקיבוץ העוגן להעריך את המפעל וללמוד את העבודה. דב מתמנה לאחראי על יצור ה"קמל בק"-פרופיל הגומי לחידוש צמיגים. הוא מרכז מחלקה זו כאשר המפעל מתחיל את היצור בעין שמר באמצע 1968. בהמשך הוא ממלא תפקידי שיווק במפעל. ב- 1974 בנסיעה עסקית מטעם המפעל יחד עם אורי ארסטר הם נקלעים לפלישה הטורקית שהייתה אחר ההפיכה היוונית. הם מתעוררים במלון בניקוסיה בבוקר לקול הפגזה בחוץ. מבעד לחלון הם רואים צנחנים טורקיים נוחתים מצפון לעיר, לאחר מספר ימים הם מפונים לבסיס הבריטי בדרום האי,בהמשך הם נצורים במלון בניקוסיה יחד עם אזרחים זרים ולאחר כשבוע מפונים במטוס "אל על" חזרה לארץ.
בהמשך דב היה גזבר, מילא תפקידים שיווקיים מסחריים במפעל, יצא לפעילות בקיבוץ הארצי, ניהול גבעת חביבה, ניהולהטיפול בנכסי התנועה ובקרן "חבצלת" הפעילה עד היום.
הוא חוזר לעבודה במפעל, במעבדה כאשר הוא עוסק בבדיקות, באיסוף וברישום נתונים טכניים המהווים בסיס לבקרת האיכות, אישור מוצרים ותעודות איכות ללקוחות. תפקיד אותו מלא באמינות, בקפדנות ובדייקנות. היה פעיל וריכז מספר רב של ועדות: סידור עבודה, ועדת חברים ועדת חו'ל, בריאות, עלון המשק ועוד.
דב יחד עם אסתר הקימו בית משפחתי חם נולדו שתי בנות לבנה ודלית, חמישה נכדים ונין אחד, מסכת חיים ארוכה,עשירה, רבת תוכן ומעש.
דב שהיה נעים הליכות ידע לשלב פעילות רבה ומרכזית יחד עם סבר פנים, שיקול דעת, ותבונה וכך נזכור אותו.
יהי זכרו ברוך

אבא, סבא וגם סבא - רבא יקר!
גם אם ממש אנסה למצוא, לא חושבת שאמצא מילים שיוכלו לתאר את העצב והכאב המציפים אותי בעומדי כאן היום. בחורשת האקליפטוס הקסומה של קיבוץ עין - שמר. נכון, המוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, גלגל שמסתובב ולא עוצר, הזיכרונות מעתה ואילך יהיו חבריי הטובים ביותר. איך נפרדים מאיש שהיה כל כך חשוב לאורך כל חיי? חבר, מורה, מנהיג, איש משפחה למופת, בעל לתפארת, אבא שדאג ואהב ולעולם לא יהיה לך תחליף. סבא שידע ליהנות מחמשת נכדיו ולהעניק לכל אחד מהם את הקשר הכל כך מיוחד. וזכית לראות גם את הנין.

הרבה שנים, רגעים וזיכרונות של בילויים משותפים חולפים היום אל מול עיניי הדומעות והחשש ממלא את גופי.
הנסיעות במשאית של הקיבוץ בשעות משוגעות, ושעות הנהיגה הרבות שכל כך אהבת.
הפעילות במפלגה, העבודה במפעל הגומי של הקיבוץ ולבסוף העבודה במיניפלסט.
הביקורים אצלנו בארץ וגם בארה"ב, אלו הן רק נקודות במסלול חייך הארוך לצד אמא.
בשנותיך האחרונות - המעבר לבית דורות כשבהתחלה חשבת שרצינו להרחיק אותך מביתך אך עם הזמן הבנת שרצינו בטובתך וגילית את האנשים שסבבו אותך, דאגו לך, אהבו, כיבדו, וטיפלו בך - ולהם שלוחה תודה מעומק ליבנו.
אנו בטוחים שממרום השמיים תמשיך עם טיפות הגשם וקרני השמש החמות את ליבנו לחזק.היה רגוע ובטוח שגם כשיחלפו השנים, דמותך תיוותר בזיכרוננו חרוטה, צרובה ודבר לא ישנה או יפחית את האהבה הגדולה שיצרת יחד עם אמא לגבי כל אחד ואחת מאיתנו. תודה איש יקר ואהוב, על ילדות מיוחדת, על עצות מועילות ואהבה אינסופית.
שכב בשלום על משכבך אבא, סבא, וסבא רבא יקר שלנו, הגעגועים תמיד יציקו לנו. אבל בתוך תוכנו אנו יודעים שיותר לא תסבול. אנו אוהבים אותך וניפגש בסוף, אתה יודע...


 סבא דב מאיפה אפשר להתחיל לספר לאחרים איזה סבא מדהים אתה?איכשהו כשהיינו מתקשרים תמיד היית במקלחת, וסבתא הייתה מבטיחה שכבר, כבר יתקשרו חזרה כי היית כועס אם היית מפספס שיחה איתנו.היית סבא שלימד אותנו לשחק פינג פונג וכדורגל אבל גם שאלת אם קראנו את הביוגרפיה האחרונה של מצביא או אומן כזה או אחר.גם בשנים האחרונות לקחת את הדברים ברוח טובה.כששאלנו אותו האם הוא נהנה באפייה או שיעורי אומנות בבית דורות, היה עונה שממילא אין לו משהו דחוף אחר לעשות וכי ככה לראשונה בחייו יכול להכין לנו איגרת לחג (כי הרי תמיד סבתא הייתה אחראית על התחום הזה). כשהגיע אלמוג לא ויתרת, למרות כיסא הגלגלים והידיים שקצת רעדו, התעקשת להחזיק ולחבק אותו והוא בתמורה הבין שאוהבים אותו. בשיחה האחרונה האמיתית שניהלנו, אמרת לי שזה כבר נהיה קשה לראות את כולם הולכים ולהישאר כאן לבד, למרות שהערכת מאוד את העובדה שזכית לראות את הנכדים שלך מתחתנים ולהכיר את אלמוג והעיקר לדעת שיש המשך למשפחה. כיף לנו שזכינו בסבא לאורך כל כך הרבה שנים ותדע שאנחנו כבר מאוד מתגעגעים.
כתבה: נופר סוקניק בשם הנכדיםקרא: ארז יוסף

לבית עין שמר!

איך סוגרים מעגל...מעגל חיים שהגיע אל סופו של ההורים שלנו דב ואסתר אנגלהייתם לנו ולהורינו כבית – בכל המובנים.עין שמר עברה תהליכים של שינוי וידעתם לשמור על העזרה ההדדית ולראות את האדם במרכז, גם בערוב ימיו.חששנו מתהליכי השינוי אך הופתענו לגלות עד כמה הייתם רגישים ונכונים ללוות,להסביר ולשתף – תמיד הייתם כתובת שאפשר לפנות בכל נושא, שאלה, התלבטות. שאו ברכה על זה שהשכלתם לשמור על הערכים הקיבוציים השיתופיים גם בעת הקשה הזו. כל אחד ואחת מכם ידע בדרכו המיוחדת ללוות ולבטא את הקשרים שניבנו עם השניםכלפי הורינו. ועל כך רצינו לומר תודה גדולה המלווה בהערכה רבה.
ליבנה גפן ודלית יוסף


הצבעת קלפי
לחברים שלום
מחר וביום ראשון ייערך הקלפי בנושא

המבנה הניהולי החדש
חשוב מאד שתגיעו ותצביעו

תזכורת מועדי הקלפי
יום ו' 23.12.16 בחדר האוכל: 11:30 – 13:00
יום א' 25.12.16 בחדר האוכל: 11:30 – 12:30
יום א' 25.12.16 בבית המשרדים: 17:30 – 18:30

חג חנוכה שמח, מרב הדר-פרומר


השבוע זה קורה!!!
מקהלת שיבולים מגיעה לעין שמר
תרבות עין שמר + יותם מרקם ושות'
גא ים להציג:
מסיבת סילבסטר 201 7

שימו לב לשינוי היום והמקום!

יום שישי 30.12.16 משעה 21:30
ניפגש על רחבת חדר האוכל למסיבה משובחת בניצוחו של עומר ארליכמן!

כניסה ללא תשלום: חברים, צעירים ותושבים יחד עם בני/בנות זוגם (רמז - אם אתם לא מתנשקים איתו/איתה בחצות זה לא בן/בת זוג...)

שתייה ללא תשלום ואוכל במחיר מוזל וברישום בתקציב.
אפשר (ורצוי) להזמין חברים. הם ישלמו מחיר כניסה נוח בשביל מסיבה כזו!
אז מה עושים עכשיו? רושמים ביומן, משריינים בייביסיטר (אם צריך...)מוודאים שהחברים שלכם יודעים ו... מתייצבים לרקוד את הנשמה!