חיפוש חומר בעלונים: קודמים

Loading

עלון 13 (2017) (6076) יח ניסן תשע"ז




דיינו לליל הסדר תשע"ז // גרסת קובי גרוסמן
       
         אילו, אילו הוציאנו, הוציאנו ממצרים
         ולא עשה בהם שפטים -  דיינו!
         אילו, אילו נתן לנו, נתן לנו את ממונם
         ולא קרע את הים - דיינו!
        
         אילו דונלד טראמפ השכיל
          ליצור באזורנו דיל
          ותהליך שלום התחיל  - דיינו!
           אילו למר נתניהו
           ימי קץ שלטונו כבר באו
           ולא נדע עוד מי הוא, מה הוא - דיינו!
         
          לו ידענו כאן לקלוט
          את הבנים והבנות
          והעתיד נראה ורוד - דיינו!  
       אילו גם בשנות אלפיים, עוד נשיר "הנה מה נעים"
         כאן, יחדיו, עד לב שמיים - דיינו!


הודעות ושונות
מזל טוב
להני רוזן ודודי ברכה
להולדת הנכדה – נטלי
בתם של עיינה ודיויד
שנולדה בסן פרנסיסקו.
ברכות לכל המשפחה!!!


תוצאות הקלפי מתאריך 9.4.17
בקלפי בנושא בחירת יו"ר לקיבוץ התקבלו התוצאות הבאות:

יזהר לנדאו - 14 קולות בעד
מיכה טיסר - 97 קולות בעד
אף אחד מהמועמדים - 16 קולות

מיכה טיסר נבחר ליו"ר קיבוץ

תודה ליזהר ובהצלחה למיכה
אוריין גנדלמן


תזכורת מחדר האוכל
ביום שישי 14.4.17 - חדר האוכל פתוח כרגיל, לארוחות צהריים וערב.
בימים ראשון 16.4.17 ושני 17.4.17 (חג שני) - חדר האוכל יהיה סגור!
אנא התארגנו בהתאם
תודה, צוות ענף המזון


 תודה למרב הדר-פרומר ולאסא גיארי
                                                              מרב ואסא,                                                                                                                         רצינו להודות לכם על שנים של הובלה, מנהיגות ועשיה.                                                                         שנים סוערות, לא פשוטות מלאות הישגים וגם אכזבות והתמודדויות.
למרב, תודה על ניהול נבון, אנושי ורגיש. על ניווט בסבך האוכלוסיות והרצונות השונים.                 בין חבר לחבר ובין החברים להנהלה. בין הפרט לכלל ובין החוקים והתקנונים לבין הנורמות ומה שנכון לעשות. אנו מקווים ומאמינים שהעבודה החשובה שהובלת בנושא תשתיות לקליטה וצמיחה דמוגרפית תישא פרי בשנים הבאות.
לאסא, תודה על ההובלה הזהירה, המחושבת וגם על האומץ לקחת החלטות. הניהול הכלכלי מורכב וקשה ומערב את הגורם האנושי אל מול ראיה אסטרטגית והחלטות בחוסר וודאות.             אנו מקווים ומאמינים שעין שמר תמשיך בכיוון האסטרטגי שהובלת לעבר ביטחון                    ורווחה כלכלית.                                                                                                                                          לשניכם – בהצלחה בעתיד. נשמח לראותכם בקיבוץ.
בברכה, קבוצת חברים
עת לומר תודה
לצערי, בשנים האחרונות לא השכלנו להיפרד מבעלי תפקידים בקיבוץ באופן ראוי למי שנשאו בנטל הלא פשוט של ניהול קהילה מורכבת ודעתנית המייחדת את קיבוצנו.

לפיכך, אני מוצא לנכון להביע את תודתי למרב הדר-פרומר על מילוי תפקידה בתקופה                    לא פשוטה ומול אתגרים משמעותיים באופן מסור, מקצועי, הגון וענייני.

אני מאחל לך הצלחה בכל אשר תפני ובטוח כי חברים רבים מצטרפים לדברי.
חג שמח, יפתח אלון


יופי של חג!
גם השנה חג הפסח - החג המרכזי מכל השנים - היה מוצלח מאוד.                                          המארגנים שומרים על המסורת הקיבוצית שגובשה כבר לפי שנים על ידי ענה ששון                 האחת ויחידה שאין כמותה באף קיבוץ.
השתתפו בהתלהבות המוני ילדים וחברים והשמחה הייתה גדולה.                                                  שוב בא לידי ביטוי העושר התרבותי של עין שמר.
המון תודה למארגנים.
משפחת אלון-צ'נסקי  לדורותיה

היכרות עם העובדת הסוציאלית החדשה של עין שמר
לחברי עין שמר שלום רב
שמי דנית בבאי. כעובדת סוציאלית מהמחלקה לשירותים חברתיים במועצה אני מהוה כתובת מקצועית לכל האנשים המתגוררים בעין שמר.
במסגרת תפקידי ניתן לפנות אלי בבעיות הקשורות לקשיים אישיים ומשפחתיים וכן לצורך מיצוי זכויות של בעלי צרכים מיוחדים.
מחלקת הרווחה רואה לעצמה חובה וזכות לסייע לפונים אלינו בצורה המהירה והמקצועית.                  ניתן להשאיר לי הודעה במחלקה בטלפון 6177360  ואשתדל לחזור על מנת לתאם פגישה.
אמה, קודמתי לתפקיד, סיימה את תפקידה בעין שמר.
חשוב לי לעדכן כי מחלקת הרווחה מקושרת למגוון שירותים המספקים מענים לאוכלוסיות       בעלי צרכים שונים כגון: התמכרויות, מרכז שיקום, מרכז לשלום המשפחה ועוד.                          במסגרת המחלקה פועלת תחנה לטיפול במשפחה הכוללת טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי בעלות מסובסדת.
אשמח להיענות לכל פניה,
 בברכה דנית בבאי


אנו משתתפים בצערם הכבד                                                           של משפחת שוויקה וקיבוץ ברקאי                                                  במותה בתאונת דרכים מחרידה של תמנע שוויקה.                                                תמנע, בת 22 מקיבוץ ברקאי, הייתה בת יחידה להוריה,                    איתמר וג'וליה.                                                                                              היא למדה ב"מבואות עירון" ושירתה כחיילת ב"קרקל".                                                                                     תמנע הייתה מדריכה ב"שומר הצעיר" והדריכה גם ילדים מעין שמר.                                            הייתה מקורבת באופן אישי לרבים מצעירי עין שמר.                                           בגלל עבודתה כמדריכה בפנימייה במבואות עירון                                      היא פקדה את חדר האוכל שלנו לעיתים קרובות                                       וכל כניסה שלה לחדר האוכל הייתה מלווה במפגשים חמים.                    אבא שלה, איתמר שוויקה הוא ידיד ובן בית בחממה.
אתכם באבלכם, עם האובדן הנורא שפקד אתכם.
בית עין שמר


יריד יד שניה ב"מבואות עירון"
חברת הנעורים "מבואות עירון" שמחה להזמין אתכם להיות חלק בפרויקט גדול שאנו מארגנים.
הפנינג יד שנייה שכל הכנסותיו ייתרמו לבית חם של נשים באזור. בשביל זה אנחנו אוספים פריטי יד שנייה. אז אם סדרתם לפסח והוצאתם מהבית דברים                                                       (בגדים, צעצועים, דברים לבית, ספרים, וכל דבר נוסף), אנחנו פה עם נקודות איסוף וטלפונים של אנשים מתוך היישובים:
נקודת האיסוף של עין שמר תהיה אצל עופר גלעד 052-9596299
תודה וחג שמח, עופר גלעד



עדכון מחיר ביטוח השיניים
לחברים שלום
בהנהלת קהילה שהתקיימה בתאריך 11.2.14
הוחלט לאשר את החלטת ועדת בריאות ולהעלות את החיוב של ביטוח השיניים
ל-75 ₪ בחודש (במקום 70 ₪ שחויבו עד היום).
עקב טעות, תשלום הביטוח לא עודכן ולכן מתקציב חודש אפריל התשלום
עבור ביטוח שיניים יהיה 75  ₪ כפי שהוחלט.
בברכה ושלא נזדקק קרן משיח

פינת המילה הטובה

ליהודה בן-גידה, נהג הבית,
ולחברי קיבוץ עין שמר
חג שמח, בריאות ושמחה
ותודה ענקית על העזרה ועל התחושה הטובה                                                                             שאתם נותנים לי כשאתם אוספים אותי ברכבכם                                                                             בכל שנות עבודתי כאן
מאחלת מכל הלב והמון אהבה
סופיה יוחננוב – בית דורות

 
תודה לדודי ברכה
שמטפל במחזור הפסולת
ודואג לניקיון אזור פחי האשפה.
מתומכי המחזור


אופטיק דיפו בעין שמר 
בדיקות ראייה ומכירת משקפיים
יתקיימו ביום ראשון 7.5.17 בין השעות
19:00-17:00 במועדון לחבר.
 אנא רשמו ביומנים ובואו להתאים לכם משקפיים


פריצות למחסני תעשייה בליל הסדר
בערב החג, ביום שני האחרון, בשעה 22:30 בלילה
התרחשו פריצות למחסן תוצרת במפעל הגומי ולמחסנים של "שביט לוגיסטיק"
(שצמודים למפעל הגומי)
ונלקחה סחורה בשווי רב.
הפורצים יצאו ככל הנראה דרך הלולים.
כוחות הביטחון עורבו אך כרגע אין כיווני חקירה.
אנא גלו ערנות ודווחו על תנועות לא שגרתיות ברחבי הקיבוץ.                                                    תודה, ביטחון עין שמר
משולחן הרשות לתכנון...

א.         תוכנית עבודה: להכנת תוכנית עבודה שתפרט את המשימות הקבועות וכן תוכנית לטיפוח נקודתי של אזורים שונים בקיבוץ, נדרשים תכנון והשקעה משמעותית מעבר לטיפול השוטף.                           התוכנית תגיע לדיון ברשות.

ב.         חניות לאורך הכביש בשכונת הרכבת: לאור תלונות דיירים ולאחר הסדרת חנייה בין משפחות חדוותי (טלי וחן) ומשיח (קרן ואיתי), אנו נפעל לחסימת המקומות שאינם מוסדרים לחנייה           (מסיגל יגודה מזרחה). תיבדק אפשרות להסדרת חניה נוספת של מספר מקומות צמוד                  למרכזיית החשמל במקום.

ג.       האלון הגדול: כפי שפורסם, לצערנו לאור מצבו של האלון הגדול, אנו נאלץ להיפרד מהחלק שעדיין לא נפל. אנו קוראים לחברים להציע תוכנית לעיצוב הגזע. רעיונות להפנות לגלי יגודה.

חג שמח לכל בית עין-שמר, הרשות לתכנון



יזמויות מקומיות לחוברת הטלפונים
בחוברת הטלפונים החדשה תופיע טבלה עם יזמויות מקומיות.
מי שמעוניין להוסיף/לגרוע/לשנות שם
יזמויות מקומיות
יזמות     שם        מספר טלפון
טיפולי יופי - הדסי           הדס זרטל          052-2206545
מזגנים - התקנה ותיקון     שלומי אליהו       052-5295788
נטורופת איתן בן מיור       052-3795043
סדנאות ומתנות - כלולה   כלנית חדוותי      052-4705570 / 4321
סוסים - לימודי רכיבה      אילן בורלס         053-7720372
סטודיו לכושר - ענבל שייפ            ענבל משיח         050-3472801
ספרית כלבים      כרמית בלום        050-2151628
עורכת דין           לי מרקם            050-3451954
פיצרייה - קראסט פיצה     אורון דנון          052-4000356
קלטות וידאו - המרה וצילום          אמיר תומר         052-2236217
קלנועיות - תיקון ואחזקה  דן שורר 052-8908905
קעקועים            זוהר משיח         052-6632813
תומכת לידה - דולה          אדוה תומר         052-3896641
של היזמות – מוזמן לפנות אלי.
נא בדקו בטבלה המצורפת,  עינת תומר


ראיון עם מיכה טיסר - יו"ר עין שמר החדש
(הריאיון פורסם לפני כשבועיים במייל ובמספר עותקים מצומצם. כעת לאור זכייתו של מיכה טיסר ליו"ר הקיבוץ הריאיון מפורסם בעלון המשק. בהצלחה למיכה, עינת תומר)

מיכה טיסר

פרטים אישיים:                                                  שמי מיכה טיסר, יליד שנת 1950 נשוי ואב ל- 4 ילדים בוגרים וסב ל- 9 נכדים, גר בהושעיה (בעמק יזרעאל).
רקע השכלתי:                                              למדתי כלכלה ומנהל עסקים  ברופין ובנוסף חקלאות וקורסים רלבנטיים, כלכליים בעיקר                    ( דירקטורים וכו' ). בצבא שירתי  בגדוד 50 עד סמ"פ (סגן מפקד פלוגה) ומג"ד (מפקד גדוד) במילואים.

רקע תעסוקתי: עבודה וניהול של רוב הענפים החקלאיים, רכז משק, מזכיר קיבוץ,                  מנהל עסקים בקיבוצים שונים ויו"ר קיבוץ בקיבוצים ובין לבין מנכ"ל הארגון לחקלאות אורגנית.
אני מביא איתי  ניסיון רב בקיבוצים:
 בתחומים העסקיים:                                                                                                                    יציאה ממשברים, התייעלות ושיפור,  צמיחה בתעשייה, בחקלאות בייזום עסקי, בנדל"ן ובתכנון ופיתוח.
בקהילה וחברה:                                                                                                                   בתהליכים: הטמעת השינוי והתאמתו למצב הקיבוץ, לרצון החברים ולתנאים המשתנים. שיוך דירות, צמיחה דמוגרפית, הבטחת זכויות החברים הוותיקים במציאות המשתנה, הטמעת מנגנוני ערבות הדדית. מעורבות והובלת תהליכים חברתיים שמאזנים ומשלבים בין התהליכים שהוזכרו.
בתחומי הפרט:                                                                                                                            חיזוק המערכת הארגונית למתן תשובות מקצועיות ואמפתיות לבעיות פרט במציאות הקיבוצית המשתנה.
האם אתה מתכוון לעבוד במקביל במקומות נוספים?
עד עתה שימשתי כיו"ר קיבוץ ב- 12 קיבוצים, כיום אני עובד ב- 4 קיבוצים ולאור היקף המשרה הנדרש בעין שמר, בכוונתי לצמצם ל - 3 (כולל עין שמר) אם אבחר.
הנושאים הבוערים אצלנו הם הקליטה והשיוך, האם יש לך ניסיון וידע בתחומים אלה?
פעלתי רבות לצמיחה דמוגרפית:  אני רואה בנושא זה נדבך מרכזי בקיבוץ המתחדש.                     אני מוביל את תהליכי הצמיחה בקיבוצים כחלק חשוב ביותר בפעילותי, כולל גיבוש מתווה הצמיחה, התגברות על חסמים פנימיים וחיצוניים. עד עתה הובלתי את כל הקיבוצים בהם פעלתי לצמיחה תוך התגברות על בעיות פנימיות וחיצוניות. הצטרפו לקיבוצים בהם פעלתי מאות משפחות. הובלתי תהליכי שילוב של החברים החדשים והוותיקים, שילוב הצעירים בפעילויות הקיבוץ החברתיות, קהילתיות  ועסקיות. בשנים הראשונות בסטטוסים שונים: חברות בחופשה, חברים בעצמאות כלכלית ובשנים האחרונות חברים בחברות מלאה.
שיוך דירות: מהווה נדבך מרכזי בביטחון החבר הוותיק, בשילוב עם השינוי באורחות החיים למודל ההתפרנסות. כמו כן, מהווה עוגן חשוב ומהותי בצמיחה הדמוגרפית, במימון וביטחון החבר החדש בהשקעתו. הובלתי כ- 8 קיבוצים לשיוך מלא במינהל, כולל רישום בטאבו בחלק מהם. יש לי הכרות טובה והערכה עם הגורמים במשרד השיכון שמאפשרים קיצור התהליכים ושיוך בתנאים מיטביים.
כיצד אתה מתמודד עם תגובות סוערות של חברים? אצלנו החלטות שונות לא מתקבלות על          מי מנוחות וצריך להתמודד עם התקפות ותוקפנות מצד חברים. האם נתקלת בעבר בהתמודדויות כאלו?
כמובן שהתמודדתי עם מחלוקות: בתחומים אישיים וגם מערכתיים,  בין החברים ובין החברים לבין הקיבוץ. ידעתי להוביל את התהליכים בנחישות אך גם ובעיקר ברגישות, בלי להשאיר פצועים בשטח, ע"י קבלת החלטות נכונות וחכמות על מנת שלא להיכנס לצרות שצריך להיות פיקח על מנת לצאת מהם. מתוך ניסיוני למדתי כי, הקשבה, הכלה והידברות מביאים במרבית המקרים למציאת פתרונות לפרט גם היכן שנראה כי המחלוקות הפנימיות אינן ניתנות לגישור.
מה המטרה המרכזית של תפקיד יו"ר הקיבוץ לדעתך?                                                                  אני רואה את תפקידי העיקרי כיו"ר: להתוות עם המנהלים, ההנהלות ובעיקר החברים, מדיניות ותכנית ארוכת טווח לקיבוץ שתביא לצמיחה חברתית קהילתית וכלכלית על מנת להבטיח שגשוג הקיבוץ והחברים ככלל וכפרטים. להדריך ולבקר את המנהלים לבצע את התכנית ואת פעילות השוטפת ברמה הטובה והנחוצה להגשמת המטרות. להתערב ולהוביל תהליכים מרכזיים ואסטרטגיים, חברתיים וכלכליים, ולפקח כי החלטות שמתקבלות בהנהלות אכן מיושמות.
אילו נושאים מרכזיים בכוונתך לקדם?
נושאים מרכזיים שברצוני לקדם: תיארתי את עשייתי ואת הדגשים שאני רואה מניסיוני הקודם. בכוונתי, אם אבחר, ללמוד את עין שמר - נקודות חוזקה וחולשה, להבין את האתגרים שבהם חשוב לחברים לטפל. אני עושה זאת  תוך זמן קצר חודשיים – שלושה, מגבש תכנית עבודה, מביא לאישור החברים ודואג ליישום התכנית תוך זמן קצוב בשקיפות ומעורבות של החברים בנושאים הדורשים הכרעה ציבורית.
בברכה מיכה טיסר


פרס חינוך מוסדי ל"מבואות עירון"

כל הכבוד!!!

משרד החינוך הכריז על מוסדות החינוך הזוכים בפרס חינוך מוסדי לשנת תשע"ז
ובהם: בית הספר האזורי "מבואות עירון" (מ.א. מנשה)
השייך למינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית  הנוער.
ד"ר בני פישר, מנהל המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער, שהמליץ על בית הספר בפני ועדת הפרס במשרד החינוך, אמר:
"מבואות עירון הינו מסגרת חינוכית ייחודית הכוללת בית ספר ופנימייה שמהווים פסיפס חברתי.
לומדים בו תלמידים 'צברים' מקיבוצים ומושבים לצד תלמידים יוצאי אתיופיה
ועולים חדשים שעלו ארצה בגפם במסגרת תכנית נעל"ה (נוער עולה לפני הורים) ומתגוררים במתחם בית הספר בתנאי פנימייה.
בית הספר מוביל מצוינות לימודית וחברתית ונותן מענה חינוכי מותאם אישית לכל מגוון התלמידים.
כל ההחלטות הקשורות באורח החיים בבית הספר מתקבלות בשיתוף ההורים, התלמידים והצוות החינוכי, דבר שיוצר שיתוף פעולה יוצא דופן בין כל הגורמים ותורם להצלחת בית הספר.
אתם ראויים לפרס ואנו גאים בכם!"

אילנה אבישר, מנכ"לית "מבואות עירון":
"קיבלנו בשמחה ובהתרגשות את החלטת משרד החינוך על זכייתנו בפרס החינוך.
אני מאמינה שהחלטת ועדת הפרס היא קודם כל הכרה בעבודה האחראית והרצינית הנעשית אצלנו, בתחום האקדמי- הפדגוגי, החינוכי והחברתי.
אנחנו מקפידים להניף שני דגלים המשלבים את תפיסת עולמנו: הדגל הלימודי/אקדמי ולצידו את הדגל הערכי /חברתי.
הפרס הזה ניתן קודם כל לסגל העובדים של המוסד: מחנכים, רכזי מקצוע, מורים מקצועיים, אנשי מנהלה וחצר.
בזכות העבודה המשותפת של כל העובדים, בזכות תרומתו של כל אחת ואחד בתחומו                אנחנו נמצאים במקום הזה.
תודה למפקחות המינהל לחינוך התיישבותי המלוות אותנו, מירה יובל, מפקחת בית הספר             ואירה קונסטינסקי, המפקחת על הפנימיות."



"במבואות עירון אווירה של כבוד הדדי                                    ויחסי אמון ופתיחות בין החניכים לבין המורים".
פותחים שבת
השבוע, לא תתקיים קבלת שבת, להתראות בשבוע הבא. חג שמח!
------------------------------------------------------------------------------------
לפני שבוע, ערכנו קבלת שבת חגיגית לקראת חג הפסח, במרכז הערב עמד הפיוט "דיינו". הדוברת הייתה עדה גבע. הפיוט "דיינו", אמרה, הוא פיוט קדום, מחברו לא ידוע, זהו שיר שבח לאלוהים על הטוב שעשה לבני ישראל משעת יציאת מצרים ועד בניית בית המקדש.
הפיוט בנוי באופן פשוט לפי סדר האירועים, כשהוא חוזר עליהם סכמתית בדרך השרשור  והמילה "דיינו" היא כחוט המחבר בין חלקיו. השיר הושר כנראה ע"י הציבור והמבנה שלו                הקל עליו לזכור את המילים.
המילה "די" שהיא שורשו של המזמור ויש בה נימה של רוגז, מכוונת נגד זולתנו לרסנו,                   בעוד ש"דיינו" פונה לריסון עצמי. בביטוי "די", אנחנו מתכוונים כנגד המעשים, ואילו "דיינו" מופנה למחשבות. ומשמעותו: תחשוב על מה שיש לך, וכך תפעל לא מתוך תחושת חיסרון המבקש עוד ועוד, אלא מתוך תחושה של כוח ומלאות.

ראשיתו של הפיוט: "אילו הוציאנו ממצרים..." מדברת על יציאה לחירות שממנה נובע הכל. המזמור רוצה לומר שכל מדרגה אינה גבוהה מקודמתה, ובכל אחת מהן די לנו וטוב לנו,                   אך החירות היא החשובה ביותר, ובלעדיה לא היה לנו דבר.
איבן עזרא אמר שלא סתם קוראים לחירות "דרור" כי היא משולה לציפור, אם נכניס את הציפור לכלוב היא לא תשיר. וכמוה האדם, כדי לשיר עליו להיות בעל חירות, בעל בחירה... 
אחרי מלחמת העולם השנייה, חברו ארבע מעצמות, והכריזו על ארבע חירויות:                                         חירות הדיבור, חירות הדת, חירות מפחד וחירות ממחסור.
נראה שהגענו אל ארבע חירויות אלה, ואנו יכולים לומר- דיינו! ביטוי המשמש לרבים, ומתאים לנו כקהילה, משהו שיוצר שייכות ומשמעות, ושמאפשר לנו יחד לחוג את הפסח.                         היום, כשהקיבוץ שלנו חוגג 90, אנחנו כולנו בני חורין להציב את הסיפור שלנו, לספרו לנו ולבנינו בבחינת "והגדת לבנך" – ודיינו!    תודה לעדה על דבריה היפים מרחיבי הדעת והלב.
------------------------------------------------------------------------------------------
בפינת ה- 90 יצרנו דיינו מקומי שבתיו חוברו ע"י חברים שונים ואוגדו למזמור אחד:

עינת ועומר תומר: לוּ בכלבו לא אפו/ חמץ בפסח לא מכרו/
                             לחם חם לא עשו – דיינו!

עלי אלון: אילו רצו רק שניים יחד/ אפילו אכלנו רק קדחת/
                  את חג תשעים נחגוג בנחת/ דיינו!

אבנר ארבל: אילו כל החברים/ היו רק קצת מפרגנים/
                 לבעלי התפקידים -  דיינו!
                 אילו פה בנו שכונה/ ולא את כל הממלכה/
                 היו לכאן באים בנים בהמונים!

ענה ששון: אילו כאן מאוחדים/ נבחר את סוג השיוכים/
               ולא נפתח בריב אחים – דיינו!
               אילו נחגוג תשעים/ ברוב שמחה ואירועים/
               ללא כל פגע וכשלים – דיינו!
 תודה לכותבי המזמור המקומי.                                  ענה.

 "מעבר לנהרי כוש" // שחר גרוסברג
את ביקורי הראשון באתיופיה הזכירה פנינה גלעד בכתבתה לעלון הקיבוץ על מסעה שלה לפני שלוש שנים בערך. למיטיבי הזיכרון אולי אף יצלצל מוכר כי נפגשנו שם כשאני בדרכי להתנדבות כלשהי...
אז אכן התנדבתי, עם הקהילה היהודית בעיר גונדר שבאתיופיה. חזרתי ארצה לאחר חודשיים ומאז אני מרכזת את משלחות המתנדבים לשם ולקהילה באדיס-אבבה (בירת אתיופיה).
כמה נקודות על הקהילות היהודיות באתיופיה ולצידן התנצלות על רוח הדברים הקלילה והשטחית, אני כותבת בקצרה גם כדי לפנות לכל הקוראים וגם כדי להגיע לנקודה...

o          נושא יהדות אתיופיה הוא מורכב וסבוך ועם זאת מעניין ומפתיע, יש שאינם מכירים ביהדותם של הנותרים באתיופיה כלל. אתמקד בדברים המעניינים רק בכמה נקודות ואשמח להמליץ לכל מי שהנושא קרוב ללבו על מקורות יותר מעמיקים.
o          כיום חיים באתיופיה כ-9,000 יהודים המוגדרים כזכאים לעלייה על פי חוק הכניסה לישראל לפי רישומים במשרד הפנים והסוכנות היהודית. הגדרה זו מאוד שנויה במחלוקת כיוון שמדובר ברוב המקרים ביהודים מצד אביהם ולא אמם, או לחלופין צאצאים שאבותיהם ואבות אבותיהם התנצרו וכיום הם בתהליכי שיבה ליהדות. בתמונה: נערים מהקהילה בגונדר מכינים טליתות.
o          הנרטיב האתיופי מספר על נישואי המלך שלמה ומלכת שבא שהביאו ליצירת שושלת המלוכה האתיופית, כך שכל ישראלי מתקבל שם בהתלהבות ממש כבן משפחה.
o          הנרטיב של היהודים האתיופים הוא מעט שונה (ישנם כמה וכמה). הרווח ביותר סובר כי הם נצר לשבט דן שגלה מהארץ בעת חורבן ממלכת ישראל והתיישב באתיופיה ("כוש" של אז).
o          "התעוררות" יהדות העולם ליהדות האתיופית ושל היהדות האתיופית לעולם היא עניין שלקח זמן. היה פה מעין "גילוי" של מספר דמויות מפתח, בעיקר מהעולם הדתי, שהגיעו וראו במו עיניהם כפרים, קהילות ומשפחות יהודיות ששמרו על זהותם היהודית למעלה מ- 2,500  שנה בניתוק מוחלט משאר יהדות העולם. הם לא נישאו לבני דת אחרת אך יותר ויותר מהם התנצרו עם השנים מרצון או שנאנסו לעשות זאת על מנת לשרוד.
o          בסופו של דבר (ואני מתמצתת פה היסטוריה שלמה), לאחר שהחלו לעלות יהודים ברגל דרך סודאן בתקווה למצוא את הארץ עליה חלמו וסיפרו כל השנים, הכריז מנחם בגין  ב- 1977:         "הביאו לי את יהודי אתיופיה". הפניה הנרגשת הייתה מכוונת לראש המוסד שאכן יצא במבצע חשאי המוכר כבמצע "משה", אחריו היו מבצע "שלמה" ומבצע "כנפי יונה".
o          רב הקהילה בשנים האחרונות הוא הרב מנחם ולדמן, ישראלי אשכנזי ועובד סוכנות. הרב  ולדמן היה במשלחת שיצאה ב-1991  למפקד היהודים באתיופיה מטעם הסוכנות היהודית ומאז הוא הדמות הרוחנית-פוליטית-חברתית ,כנראה, הכי פעילה בנושא. משהועלו כל ה"קסים" (הם רבני הקהילה) נפגעו הן ההנהגה הרוחנית-דתית והן התקווה למי שנותר מאחור לעלות בעצמו. ולדמן לקח על עצמו את התפקיד בהתנדבות. כשהוא לא תחת הכובע של עובד הסוכנות היהודית.     לרוב, אפשר למצוא אותו על ציר אתיופיה- ישראל.
o          לסיום, אקטואליה: לקראת סגירת התקציב לשנים 2016-2017 בממשלת ישראל, לאחר מאבקים ולחץ גדול, אושר התקציב לעלייתם וקליטתם של 9,000 הממתינים באתיופיה ובכך הוחלט סופית על סיום הטרגדיה הנגררת. הוחלט כי עד סוף שנת 2016 יעלו ארצה 1,300 בני הקהילה וכך בפעימות של 300 איש לחודש למשך 5 שנים יועלו שארית הממתינים.
מאז, 83 העולים שהצליחו לעלות עד היום, אלה הם עולים שכבר היו להם אישורים משר הפנים בממשלה הקודמת, אלי ישי, שעוכבו באתיופיה ללא סיבה נראית לעין. בין אלה שהצליחו לעלות היו בני משפחתו של ארגאווי טספה, חבר ושותף למאבק, היה חייל ונלחם ב"צוק איתן״ ופנה אל מי שהיה אז שר הפנים, גלעד ארדן. בגלל העיכוב המיותר ואי ההסכמה להטיס את אחותו עם בתה שנולדה חולה, נפטרה אחייניתו במחנה המעבר, לפני שהצליחה לעלות לארץ.        כך שלא רק שהצלחנו להביא ארצה 0 עולים,  בפועל נעשו פעולות עיכוב ומניעה באופן מאומץ על ידי פקידי משרד החוץ, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים והסוכנות היהודית,                         על ידי העלאת שוב ושוב את הסוגיה של  זכאותם של בני הקהילה גם לאחר שהממשלה הכריעה בנושא וכעת נותר רק לבצע.               הצפת בעיות "מעכבות" כגון חוק הנומרטור ואי הסכמה על משכורת השליחים מטעם המשרדים הרלוונטיים שאמורים לצאת לבצע את העבודה באתיופיה ועד אמירות כגון "אין מזגן בחדר הראיונות" של נציג משרד החוץ באתיופיה בעת הסיור המקדים שנערך לפני חודש.
אולי משתמע שאני רומזת שיש כאן איזו מגמה פקידותית גזענית של משרדי הממשלה והסוכנות המנסה לטרפד את העלייה שהוקפאה רשמית השנה. אז זו לא רמיזה. צריך להיות עיוור כדי לא לראות מה קורה. כיום עיכוב העלייה (נכון לדיון האחרון בכנסת בשבוע שעבר, לאחר ששאר התירוצים כבר מוצו), עומד על האם נציגי משרד הפנים מחשיבים את שלושת החדרים שנבנו במיוחד בחצר שגרירות ישראל באתיופיה בנוסף לשני "טוקולים" שהוקצו (מבנים אתיופיים שאתאר בכלליות כאוהלים גדולים ויציבים, בני שני חדרים כל אחד), מספיק ראויים לקיום הראיונות והבדיקות הרפואיות שהממתינים מחויבים לבצע טרם הגעתם לארץ.
להשאיר אנשים חסרי כל להירקב עוד חודש, עוד שנה, אולי עד סוף ימיהם אם אפשר, זה כן, "לראיין יהודי שזכאי לעלייה בחדר לא חדר, זה אני לא מוכן!" (מילותיו של יהודה שרף,                ראש מנהל האוכלוסין וההגירה).
מה שאני לא רומזת וחשוב להדגיש, היא השאלה הכנה בנוגע להיותם זכאים לעלייה, זו שאלה אמיתית שהתשובה עליה משתנה בהתאם  ל- את מי שאלתם. בגדול, מבחינה דתית יש הכרה רשמית של המר"ן וכל יהודי שעולה מאתיופיה עובד גיור "לחומרא" וההתייחסות אליו היא בגדר "ישראל אף על פי שחטא - ישראל הוא" (מהתלמוד הבבלי). מבחינת המדינה יש חשש אמיתי כי על רקע איחוד משפחות ישראל תמצא את עצמה מעלה ארצה את כל אתיופיה, כי תמיד יש איזה אח או דוד ולהם משפחה משלהם וכן הלאה… מה גם שזו לא עלייה הנחשבת כדאית, כמה שזה אולי ישמע קר, היום אנחנו גאים לראות שופטות ממוצא אתיופי, רבנים, מורים, אקדמאים, אנשי רוח ואמנים, אבל מבחינת עלויות הקליטה שנדרשו כדי לקלוט אותם בארץ,  ישראל הייתה צריכה להשקיע המון כסף במשך המון שנים לסלי קליטה מיוחדים.
אחזור לעניינינו, שנה לאחר סיום מבצע "כנפי יונה" ו1,53- שנה לאחר שהעולם מתעורר לסוגיית יהדות אתיופיה, אני מגיעה לשם במסגרת טיול עם חברה. להפתעתי, אמירתו המרגשת של נתן שרנסקי בחגיגות סיום העלייה ב- 2013: "זהו רגע היסטורי מרגש, עם סיום מבצע 'כנפי יונה' אנו סוגרים מעגל שנמשך כשלושת אלפים שנים" אינה פוגשת את המציאות כפי שאפשר היה להתבלבל ולחשוב.
במקום מחנות המתנה נטושים בעיר גונדר עומד בית כנסת עם שתי כיתות לימוד גדולות, ספרייה, חלל מרכזי המופרד בווילון לעזרת נשים וגברים, שומרים חמושים 24 שעות בפתח המבנה, ספר תורה בארון, מקווה, חזנים, מורים ליהדות ולעברית, סידורים ועוד אי אילו הפתעות, במילים אחרות: מרכז קהילתי-דתי מתפקד. הסגנון אמנם צנוע (בלשון המעטה), המבנה כולו מפח, אין רצפה והמצב הסוציו-אקונומי של בני הקהילה גרוע מזה של שכניהם הנוצרים והמוסלמים, מה שמתבטא בתפארת בית כנסת. ועם זאת, אני פוגשת קהילה בת 4,000 נפשות          
מסורבות עלייה בהמתנה לאישור מארץ ישראל. ל-80% מתוכם קרובי משפחה מדרגה ראשונה בישראל. בין היתר, ילד בן 10 שאחיו משרת בצנחנים, שלושה אחים שאביהם בארץ, סבתא לנכדים שעלו, בני ובנות זוג שנותרו מאחור ועוד. באדיס אבבה אליה לא הספקתי להגיע, המצב דומה, אלא שהקהילה קטנה בהרבה וכיוון שמעולם לא הייתה בה פעילות אינטנסיבית של הסוכנות היהודית כגון הפעלת בית ספר יהודי ושליחת מורים ומתנדבים מישראל, הקהילה עצמאית בהרבה.
כיאה לבת קיבוץ אני לא מכירה את התפילות, גם לא את המנהגים הדתיים ולא יודעת לענות על שאלות שקשורות בהלכה ועוד יותר גרוע מכל אלו, זוהי תפילת ערב שבת הראשונה בבית כנסת שאי פעם נכחתי בה, ואותה תפילת ערב שבת הייתה מרגשת עד דמעות, איך יכול להיות שהם עדיין ממשיכים להתפלל לעלייה לארץ ישראל לאחר שזו מתישה אותם עד ויתור במשך                  כל כך הרבה שנים?
מקודם קיצרתי היסטוריה שלמה, חלק חשוב ממנה הם השינויים המתמידים בסטטוסים של יהודי אתיופיה שישראל שינתה מעת לעת, פעם עולים על רקע חוק הכניסה, פעם על בסיס זכות השיבה, פעם על רקע סיוע הומניטארי ופעם על רקע איחוד משפחות, כך שבכל פעם נשארים מי שנופלים מחוץ להגדרה הנוכחית, מי שהלכו לאיבוד בין הניירות ומסיבות ביורוקרטיות אנושיות מצאו עצמם ממתינים עוד 15 שנה. היו גם מי שבעת הרישומים, אי שם במפקד שערכה הסוכנות היהודית ב-1991 היו ילדים, מגיל 18 הם כבר לא
נחשבו ילדים ורישומם שונה, (ויש המון מקרים כאלה) כעת הם
לצורך העניין, בסביבות גיל 25 ומסיבה שלא לגמרי ברורה לי, עדיין שם.
בכל אופן, חזרתי ארצה, התחלתי לקחת חלק פעיל במה שהיה אז "המטה למען העלאת שארית יהודי אתיופיה" ולימים נהיה עמותת "המאבק להעלאת יהודי אתיופיה", שמות מסורבלים,        מה לעשות, המצב מסורבל. משהמייסד והמוביל של "המאבק", אורי פרדניק, נאלץ להאציל את כל סמכויותיו כשנהיה יועצו הפרלמנטרי של ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד)  ולא יכול עוד לעסוק בעניינם בלתי פורמליים שכאלה, לקח על עצמו להיות ראש המטה יצחק מולה, ישראלי בן הקהילה האתיופית שאולי יצא לכם לשמוע בהקשרים "מחאתיים" כאלה ואחרים בתקשורת.     אני לקחתי על עצמי את נושא ההתנדבות ויחד איתי פעיל ותיק ואדם נפלא בשם                          אברהם רבינוביץ'.
מאז נהיינו צוות. מ- 2015 ועד היום, שלחנו מטעמנו עשרות מתנדבים ומתנדבות, כשכל אלו מקבלים ימי הכנה וליווי וכמו כן דמי מחיה בסיסיים לתקופת ההתנדבות, תוך כדי תנועה יצרנו שיתוף פעולה עם תנועת "בני עקיבא" שפתחה סניף בכל אחד משני בתי הכנסת (קומונר, מדריכים, פעולות פעמיים בשבוע, ישיבות צוות, חולצות, סיכות וכו') וכמו כן עם עמותת "מקטה" האנגלייה, הפועלת למען הקהילה בגונדר.
קיימנו שתי קייטנות קיץ (החופש הגדול באתיופיה חופף עם הישראלי) כשבאדיס זכו לכך בקיץ הראשון ,לפני שלוש שנים, 450 ילדים ובגונדר 850. בקיץ האחרון "קייטנת התקווה" התנהלה כסדרה באדיס עם 500 ילדים רשומים, 5 מתנדבים ורכזת שהכשרנו לטובת האירוע.
בגונדר המצב היה קצת שונה. על אף שנרשמו כ- 1,200 ילדים והיו אמורים לצאת כ-30 מתנדבים סה"כ לכל תקופת הקיץ והחגים, פרצה מלחמת אזרחים במחוז ולא ניתן היה להמשיך לאחר שבוע וחצי של פעילות. על נגוסה עלמו, ישראלי יוצא אתיופיה ומורה ותיק לעברית בקהילה אשר נכח בקיץ כמנצח על שתי הקייטנות מטעם רב הקהילה, הוטלה משימת חילוץ בסגנון קומנדו, כשהיה צריך לפנות את המתנדבים לחוף מבטחים מאזור שהיה אז מרכז הבלגן, ממלון למלון ואפילו לערים אחרות בטיסה.
יש הרבה סטיגמות על אתיופיה, אחת מהן היא הגאווה האתיופית שאסור לפגוע בה לעולם.             אז אנחנו קיבלנו מילות אכזבה מצד הקהילה על שפינינו את המתנדבים שלנו "בשעת משבר" במקום שיישארו לתמוך בהם, אבל מצד שני, קרה דבר חסר תקדים שאף אחד מאתנו לא צפה, המדריכים של בני עקיבא לקחו על עצמם את הובלת הקייטנה. שוב, הסגנון צנוע (בלשון המעטה) אבל המנהיגות שלא הייתה פתאום החלה לבצבץ וכמי שעוקבת אחרי עלילות                בני הנוער בגונדר התרגשתי מהעניין הזה כמו שלא התרגשתי מאז קבלת השבת הראשונה              שלי בגונדר. כיום, אנחנו בעיצומן של הכנות לקראת הקיץ, בתקווה שאתיופיה לא תפתיע שוב. אני מתכננת לצאת לחודשיים, יולי-אוגוסט, לרכז את הקייטנות, הפעם לא בשלט רחוק כפי שעשיתי עד כה. כמה דברים בהקשר הזה:
מי שמעוניין להתנדב מטעמנו, מגיל 21 והלאה, מוזמן לפנות לאימייל שלנו:
Hitnadvotbkehila@gmail.com
מי שמעוניין לתרום מכספו, מספריו, צעצועיו, משחקי השולחן, בגדיו ובגדי ילדיו מוזמן בחום לפנות אליי (054-6285512).
מתנדבים יש בשפע ואומר מראש שאנחנו כן ממיינים ולא מספיק עמידים כדי לאפשר לכל המעוניינים לטוס, אבל בכל הנוגע לשאר הצרכים שציינתי יש צורך גדול וללא הגבלה.
לסיכום, אני מקווה שהצלחתי לשתף במחדל השקט הזה עוד כמה קולות שיסכימו להירתם לצידנו למאבק, לחדש אולי למי שהנושא מעניין אותו ובתקווה לגייס עוד תרומות למפעל שלנו לקיץ הקרוב.                                *הציטוט "מעבר לנהרי כוש" לקוח מספר ישעיהו, י"ח, א

סיכום פסח
השנה חגגו את ליל הסדר בחדר האוכל כ- 360 חברים ואורחים (כמספר החוגגים בשנה שעברה).
השנה לקחו על עצמם נילי ואבנר ארבל את משימת הכנת תוכנית החג יחד איתי, מעדכון ההגדה ועד גיוס אחרון המופיעים. הם עשו זאת בהתלהבות ובשמחה עם הרבה הבנה של החג הקיבוצי והביאו הרבה אנרגיה חיובית לגיוס חברים להשתתפות בחג (ואכן לא קיבלו תשובות שליליות).
יחד אתנו בצוות היו גם: יואל גרוסברג ומיכל לרר שעמלו על ההופעות והפקת החג.
כמדי שנה, ניר אלון לקח על עצמו את ההפקה המוזיקלית של ליל הסדר, חג שכולו שירים יפים. ניר אסף סביבו תזמורת של ממש ויחד הנעימו לכולנו את הערב.
תודה גדולה לכל המשתתפים הרבים: אילן זהב, פז זרטל, הדס זרטל, יואל גרוסברג, רותי דגאי ומרק צ'נסקי על שירים נהדרים בביצועים קסומים! למלווים החינניים, יובל צ'נסקי,                    מירי גרוסברג, למירב חופי על קצת למידה של חג, למקהלת עין שמר הנפלאה (עלי אלון,              אבנר ארבל, יורם תומר, יואל גרוסברג, רותי דגאי, ענה ששון, איה מלומן, שרה אבל,                אבישי גרוסמן, נדי מילשטיין, שי אלון), לפיט אברהמי ונוגה יגודה הקטנה שלי על ריקוד אביבי משותף, לילדי "שירת הים" הנפלאים שחידשו מסורת (נעמה אייזן, יובל צ'נסקי, עמית תומר ושחר אלון), לשואלי הקושיות החמודים: עומר תומר, שי זרטל, יובל צ'נסקי ושירי אלון           לאיריס ארבל וכל משתתפי "חד גדיא" המקסימים על הפקה חגיגית ועשירה, לעדה גבע על ברכת חג מלאת תקווה, למשפחות הסדר על קריאה רהוטה (רוב הזמן...) ומדויקת: משפחת משיח, משפחת יגודה/אברהמי/חננאל והשלוחות, משפחת דקל ומשפחת זהר סל.                     תודה לחיים חננאל ושלל משתתפי סרטון "חידת האפיקומן" המשעשע ולשחר זהר סל הדיסקרטי (וכמובן לשלוש הפותרות, סיגל דקל, ליפז חרודי ונוגה אבלגון). תודה גדולה לאליהו הנביא, הלא היא עליזה הרמן (אשתו של רענן הרמן מנהל המטבח) – הפתעה חדשה!                 לענה ששון המופלאה, המנצחת האמיתית של "אחד מי יודע" – תודה ענקית!
על הסעודה המשובחת לה זכינו עמלו רבות צפי גנדלמן, רענן הרמן וכל צוות המטבח                אין כמוכם בכל העולם!
לטובה בן מיור על אירוח הרמת כוסית חגיגית במיוחד לקדם את החוגגים – תודה!
יגאל כץ שעל כל הצד הטכני, תמיד עם חיוך ורצון והפעם גם הפתיע והפציע על הבמה בהופעה! – רוב תודות!
תודה גדולה למרתה מור שהכינה לנו קינוחים כה טעימים לחג וסייעה רבות לרענן בהכנות.
לתמי צמח האחת והיחידה שעל העיצובים של החג, הלוח המבשר המקסים והעזרה הרבה!
תודה אישית לעינת תומר על העזרה בכל דבר ביום ובלילה!
לעירית שפירא, תודתי שלוחה על הכנת התערוכה היפה במיוחד לחג!
ותודה גדולה לכל המתנדבים שבדרך, בעריכה ובחיסול (המהיר!), בקיפולי המפיות ובסידורים – זה לא מובן מאליו ומוערך מאד!
שנזכה לחגוג כך מדי שנה בשנה, גלי יגודה

המשך חג שמח לכל בית עין שמר


תערוכה בלובי חדר האוכל תמונות
מיצירותיו של האמן והפסל יהושוע סגל
אבא של עירית שפירא וממקימי עמותת האמנים של הקיבוץ הארצי
יהושוע סגל נולד בצפת בן לדור רביעי בארץ, מבוני ניר דוד (תל עמל) וחלוציה.                            יצר כאומן במשך 60 שנה. החומרים שאיתם עבד: אבן, עץ וברזל - חומרי הגלם של הטבע איתם יצר דיאלוג במשך 6 עשורים עד שנתו ה- 80. הנושאים שמהם שאב השראה לדבריו: "תמיד נמשכתי אל האנושי כמו מערכות יחסים אישיים. והוויה של אנשים ולכן התחברתי מאוד לדמויות שבתנ"ך. אני נמשך אל חיק התמצית." חברים מוזמנים ללובי להתרשם מהתערוכה

ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום ראשון 23.4.17
כ"ז בניסן
בשעה 20:00
בחדר האוכל
"עשר השנים האבודות"
עדותו של
אבי אלבחרי
תיאורי הילדות וההישרדות של הילד היהודי מסאראייבו



תערוכת פסליו של אבי אלבחרי, תושב חדרה, מספרת את סיפור הצלתו והישרדתו של הילד
 BATO ילד בן ארבע מסראייבו, אשר ניצל ברגע האחרון ממשלוח למחנה ג'אקובו. פרידתו מאימו, הטבלתו לנצרות יחד עם הסבת שמו ל"אנטון" והסתרתו במנזר בעיר ספליט, יוגוסלביה.
הפסלים, "זכרונות משם", מנציחים את סיפורן של משפחת אלבחרי (משפחת אביו) ומשפחת אלעזר (משפחת אימו) – משפחות ספרדיות עניפות שחיו בסראייבו ובבוסניה.


ערב הכרות עם שיטת רוזן – Rosen Method Bodywork
ביום חמישי 20.4.17 בשעה 18:00
בסטודיו תנע בקיבוץ עין שמר
על השיטה: שיטת רוזן הינה שיטת טיפול פשוטה ועמוקה, עדינה ועוצמתית, המשלבת מגע רגיש ותקשורת מילולית. מריון רוזן, פיזיותרפיסטית שעבדה עם תלמידיו של קרל יונג פיתחה את השיטה מתוך חיפוש קשר בין טיפול נפשי לעבודה עם הגוף והנשימה. המודעות באמצעות המגע מאפשרת טיפול בבעיות שונות פיזיות ורגשיות.
מתאים למתעניינים בעבודה טיפולית ובעבודת מודעות גוף-נפש, מטפלים, אמנים ולמחפשים העמקה והרחבה של המודעות.
במפגש נציג את השיטה בשיחה והתנסות
הערב נערך לקראת סדנת מבוא בשיטת רוזן
שיתקיים בסטודיו תנע ב-11-12 במאי.
עלות סמלית לכיסוי הוצאות: 20 ש"ח
לפרטים והרשמה: כרמית 050-2151628
מזמינים אתכם בחום,
כרמית בלום, מטפלת מוסמכת בשיטת רוזן, עין שמר
יהונתן הלל, מטפל מוסמך בשיטת רוזן, רמת הגולן
רוני מוסנזון, מטפלת ומורה מוסמכת בשיטת רוזן, ירושלים, תל אביב
מידע נוסף בדף הפייסבוק שלנו: https://www.facebook.com/rosenmethod.org.il/