חפש בעלונים קודמים

עלון 1 (2018) (6110) יח' טבת תשע"ח

עלון 1 (2018) (6110) יח' טבת תשע"ח 5.1.2018



הִתְגַלְגַלְנוּ לְאוֹתוֹ
מָקוֹם
עַכְשָיו כּוּלָנוּ יוֹשְבִים
כָּאן
עִם הַהִיסְטוֹרִיוֹת המְשוּנוֹת
שֶלָנוּ
מְנַסִים לְהָזִיז
רֶגֶל
מִבְלִי שֶתוּרַם עָלֵינוּ
יָד


אפרת מישורי



מאמר מערכת


לא הרבה מזדמן לי להגיע לארוחות צהריים בחדר אוכל. ככה זה כשאת עובדת מחוץ לקיבוץ (גם אם במרחק הליכה), ובוודאי כשאת מורה שיום העבודה שלה מורכב מהפסקות קצובות בהן צריך להספיק מהר לדבר עם תלמיד, להתארגן לשיעור הבא, לצלם דפים, לדבר עם איש צוות, למלא את בקבוק המים ואם שפר מזלך גם להספיק לעבור בשירותים... להגיע לחדר אוכל, לשבת, לאכול ולשוחח נשמע בחדר מורים כמו בדיחה שחורה.
אבל לפעמים בצוק העיתים (חופשה, שיפוץ בבית) קורה וגם אני הגעתי לחדר האוכל וישבתי לצהריים. קצת כמו תיירת בארץ זרה, ששפתה ומנהגיה אינם מוכרים לה... החלטתי לנסות להכיר את השפה המיוחדת של ארוחת הצהרים בחדר האוכל.
הכנתי שאלון, לחשתי תפילה ליושן במרומים ויצאתי לדרך... 
קיבלתי את כל השאלונים בחזרה, ובאחד מהם אפילו קיבלתי במתנה שני גרגירי אורז שהדביקו אותו לשאלון שמעליו. יצאתי בתחושה ברורה שמי שכמוני לא מגיע לאכול צהריים בחדר אוכל, מפסיד בגדול. אבל גם שאם אגיע לארוחת צהריים יום אחד בהפתעה, תמיד אוכל למצוא מקום נחמד לשבת בו ולהרגיש בבית.



העלון בשבוע הבא יוקדש לאחד והיחיד – אלוהים.
חברים שמעוניינים להתייחס לנושא מוזמנים, שהרי בכל זאת, עם כל הכבוד, לא כדאי לבנות על זה שמלוא כל הארץ כבודו, ייתן ראיון לעלון...
מוזמנים מאוד גם כאלו שאין להם אלוהים.
בעלון זה יתפרסמו לראשונה תוצאות הסקר ששימש לניסוי מערכת ההצבעה האלקטרונית: "האם יש אלוהים?"

סיגל דקל


חדר אוכל קיבוץ עין-שמר מציג...
השולחנות
1.         הפרלמנט
2.         ורק קיבוץ עין-שמר...
3.         קבוצת הפלחה – גד"ש
4.         יש עתיד
5.         שולחנות הילדים
6.         מפעל הגומי
7.         שולחן החצר
8.         ההנהלה
9.         היגודאים
10.       השולחן של דנה ועינת
11.       הקיבוץ של פעם בשילוב חדש
12.       השולחן של אסנת, צילה ואורי
13.       שולחן העובדים
14.       החכמים
15.       השולחן של ניצה, איה, שרה, נילי ואבנר
16.       הפרלמנט הנשי
17.       השולחן של חנה ויצחק



"הפרלמנט"

השולחן של ענת ונדי מילשטיין, נחמה ודני רימון, יהודה ריפתין וטוביה פוקס. השולחן הוקם לפני למעלה מעשור ע"י הרימונים והמילשטיינים, ואין מנהיג כי כולם שווים. המיקום קבוע, מדברים על הקיבוץ ומצטיינים בביקורת. יש מחלוקת קשה בנושא שיוך דירות.


"ורק קיבוץ עין-שמר תמיד אותו הזמר..."

השולחן של אורי וחמי סל, וגם של (לא בתמונה) יונתן. המייסד הוא חמי, מאז 1927, והמנהיג הוא יונתן. יושבים לרוב ליד החלון ומצטיינים בלאכול מהר. חמי אומר שמדברים על ספורט ופוליטיקה, אבל אורי טוען שחמי מספר פירורים על עין-שמר. תמיד מגיעים לעמק השווה ולא נשארים במחלוקת. אוהבים את האוכל והיו רוצים להצטרף לשולחן של "הפרלמנט הנשי".


"קבוצת הפלחה-גד"ש"

השולחן של אהרון חדוותי, איתן שמואל ואסף גביש. וגם (לא בתמונה): חן חדוותי. המייסד הוא אהרון, המיקום הוא הכי רחוק מכולם, נושא השיחה הוא חקלאות, ותחום ההצטיינות הוא סידור הכיסאות.





"יש עתיד"

השולחן של צאלה מור, רפי רודני, ד"ר נגב, וגם (לא בתמונה): נירית לוי-דקל.
המנהיגה היא צאלה, והיא גם המייסדת יחד עם נירית ונגב. ממוקמים בצד, נושאי השיחה מצונזרים, אוכלים רק מזון בריאות ומצטיינים בעמידה בזמנים.


שולחנות שלא צולמו:
השולחנות של הילדים. הרכב השולחן נקבע ע"י המדריכות בתחילת השנה. מצטיינים בלשחק באוכל, מדברים בעיקר על המספרים שמוטבעים בתחתית הכוסות, ומקפידים לא לדבר על פיפי וקקי. אוהבים לאכול נקניקיה בפיג'מה ואורז ולשתות מים. פעם נשפך להם הקנקן של המים.


"מפעל הגומי"

השולחן של עובדי מפעל הגומי: מור אלוני (כפר יחזקאל, מנהלת כספים), נתי שטולברג (תל אביב, איש מכירות) ואייל תומר. וגם (לא בתמונה) שגית ולגה (תל אביב, מנהלת טכנולוגיה) ונתן וילנר (נורדיה, מנכ"ל). אייל, שגית ומור הם שייסדו את השולחן לפני 8 שנים. אייל הוא המנהיג. מצטיינים בעמידה בזמנים (30 דקות מקסימום) ושימוש קבוע בקיסם. ממוקמים באמצע, רחוק משולחנות רעשניים וקרוב לדלת. מדברים על ספורט, פוליטיקה, המפעל, אקטואליה ומשפחתולוגיה. אוהבים לאכול עוף ושניצל עוף, ומציינים ימי הולדת, אליפויות ואירועים משמעותיים אחרים. חולמים מידי פעם להצטרף לשולחן של הילדים.



"שולחן החצר"

השולחן של גידי שרון, מיקה פופקו וזיו חדוותי. מדברים על העבודה והחיים, בעיקר על טרקטורים, אוהבים לאכול את מה שיש, והאירוע הכי מיוחד שקרה להם זה שנגמר הסלט גזר.
לפעמים מצטרפים לשולחן של טוביה פוקס, דני רימון ויהודה ריפתין, כדי לדון בנושאים שברומו של עולם.



"ההנהלה"

השולחן של עמי גלעד, דורון אשד, צפי ואוריין גנדלמן. דורון הצטרף הפעם, לפעמים מצטרף גם מיכה טיסר. המנהיג והמייסד הוא צפי, וזה קרה לפני עשור. ממוקמים ליד החלון (אם אמצע חדר אוכל זה "ליד החלון" החדש. ס.ד.), מדברים על מה שקורה בקיבוץ, לפעמים גם מתווכחים, אוהבים הכי את האוכל שצפי מכין, והאירוע הכי מיוחד שקרה להם זה מילוי השאלון הזה.



"היגודאים"

השולחן של משפחת יגודה: עידן, יוסי, אילן, הראל ועוד יגודאים. יוסי ואילן ייסדו את השולחן לפני הרבה שנים, והמנהיגה היא חנה יגודה. המיקום בדיוק באמצע, נושא השיחה הוא ספורט והפועל תל אביב (שזה לא בדיוק ספורט). אוהבים לאכול הכל, כי האוכל מצוין. אירוע מיוחד זה כשהנכדים מצטרפים וכשהפועל תל אביב מנצחים, וזה לא קורה הרבה. לא רוצים לעבור שולחן, אבל מזמינים את כולם להצטרף אליהם



השולחן של
דנה ריפתין ועינת תומר


מצטרפות לפעמים רגינה קסלר והדס מור. מי שלא מוצא איפה לשבת, מצטרף לשולחן שלהן ומתקבל בשמחה. המנהיגה היא דנה, והיא זו שייסדה את השולחן לפני ארבע שנים יחד עם מרתה מור. השולחן ממוקם קרוב לקוּפה, כדי שדנה תוכל "לקפוץ" כשצריך. מדברות על ענייני היום ולא על ענייני עבודה, ומצטיינות בתקשורת עם הוותיקים. אוהבות לאכול פשטידות ולנסות דברים חדשים. היו רוצות להצטרף לשולחן "הפרלמנט הנשי", כי נראה שם מעניין.




"הקיבוץ של פעם
בשילוב חדש"

השולחן של דימה צ'רננקו (מהמעבדה בתעשייה), אבישי גרוסמן, עידו ספקטור, רובי משיח ואילן לוטן, וגם (לא בתמונה): איתי משיח, אסנת לוטן, נורית משיח, פאבל (מהמעבדה בתעשייה), עתר גבע, נוגה אבלגון, וקובי גרוסמן.
המייסדים הם דימה, רובי ונורית, וזה היה לפני שלוש שנים. אין לשולחן מנהיג, כי פה כולם שווים. המיקום קבוע, מדברים על עולם ומלואו, מתווכחים בנושאי דת ואמונה, אוהבים לאכול הכל ומצטיינים בדיבורים. האירוע הכי מיוחד שקרה להם, הוא שאסנת הזמינה אותם לקפה ועוגה אצלה בבית.




שולחן שלא הצטלם:
השולחן של אסנת לוטן, צילה ואורי ליס. אסנת מצטרפת לפעמים. אוהבים שאפשר לשבת איך שרוצים ולא למלא שולחנות, יושבים תמיד בשולחן קטן ליד החלון. מדברים על המשפחה ועל העבודה של אורי. אוהבים לאכול ירקות חמים ומרק. כשאחד חסר, השני מצטרף לשולחן של משפחת ארבל.



"שולחן העובדים"

השולחן של יובל בן מיור, יגאל כץ ומשה רונן. וגם (לא בתמונה): רן אדליסט, אורי אשכולי ויוסי בן מיור. השולחן קיים כבר 20 שנה למרות שאין לו מנהיג. מצטיינים בפתרון בעיות הקיבוץ, ומדברים על פוליטיקה, בניין ועוד. הכי אוהבים לאכול כבד (מה שיש היום), ולא מוותרים על השולחן אלא במקרה של צום.


"החכמים"

השולחן של יגאל ישראלי, בני צמח, פינו כהן, מיכאל יריב, אורון דנון, חיים חננאל, נטע ואיציק כהן. וגם (לא בתמונה): יוסי בן מיור ואבינועם גולן. יש בשולחן עוד אנשים שמצטרפים מדי פעם, ואירוע מיוחד היה כשפעם אלישע שמרי הצטרף. השולחן הוקם לפני שנה וחצי ע"י אבינועם, יגאל ופינו, ועדיין יש מאבק על ההנהגה בין אבינועם, אורון וחיים. יושבים תמיד במרכז כדי לראות מי בא, ואוהבים לאכול מנה נוספת. מצטיינים בדיבורים, מעדיפים לדבר על קונספירציות, פוליטיקה, תרבות, מדע, אינטרנט, קיבוץ וגם רכילות לא פוסלים.  מקפידים לא לדבר על נושאים אישיים של יושבי השולחן ועל שיפוצים – למי מגיע ולמה. מתווכחים מי הכי חכם. לא רוצים לעבור לאף שולחן אחר. היה ניסיון להוציא מפינו סיפור מהעבר, אבל למרות לחץ כבד פינו לא הסכים לספר.




השולחן של ניצה ליבנה, איה מלומן, שרה אבל, נילי ואבנר ארבל

ניצה מצטרפת לפעמים והיא מאוד אוהבת לשבת בשולחן הזה. השולחן נוסד לפני עשור, והמנהיג נקבע ברוטציה. מצטיינים בבדיחות ואוהבים לדבר על פוליטיקה, ענייני הקיבוץ ובעיקר על הנכדים והנכדות. לא מדברים על מחלות. אוכלים הכל ולא רוצים לעבור שולחן.


"הפרלמנט הנשי"
או (בפי הבנים): "השולחן המרכל"

השולחן של ציפי גנדלמן, עדנה חרודי, יהודית זרטל, עירית שפירא, שלומית דקל, יהודית סגולי, שלומית תומר, וגם (לא בתמונה): שרהל'ה סיטנר, עידית רונן, מרים שיינפלד ועדה שפירא. השולחן נוסד לפני 8 שנים, ממוקם במקום השני ממזרח, ואין לו מנהיגה כי הוא בעד שוויון. בשולחן מציינים ימי הולדת, לידות, נסיעות לחו"ל ואירועים נוספים בהבאת כיבוד טעים. מדברות על הכל, מלבד על המשפחות של חברות השולחן, ובעיקר על דברים מהטלוויזיה. המחלוקות הן על נושאים שקשורים לקיבוץ, ועל התפריט של כל אחת.


השולחן של
חנה ויצחק דנון


ממוקם קרוב למנות וקרוב ליציאה. לא מדברים על בעיות פרטיות, וחלוקים על הטעם של האוכל. חסרים להם החברים איתם נהגו לשבת בשולחן בעבר, והלכו לעולמם.



לוח מודעות



הרשמה לטיול בעקבות סיפור ארצישראלי
תלויה על הלוח בחדר האוכל.
כולם מוזמנים להירשם.

רבקה שדה



נשים מופלאות
השנה ב'מלוא' אנחנו יוצאים בפרויקט מיוחד וחשוב, לקראת יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל. בסוף מאי 2018 תערך הופעה של "נשים מופלאות" בנות 70 ומעלה המתגוררות במועצה האזורית מנשה. המטרה היא לתת במה משמעותית מקומית, לעשר נשים בנות 70 ומעלה, המעוררות השראה שהשפיעו ו/או משפיעות בתחומן: שירה, ספרות, הוראה, ריקוד, רפואה, עסקים ועוד...
אנו זקוקים לעזרתכם ולהמלצותיכם, בכדי למצוא את הנשים המופלאות שחיות ביננו.
נשמח שתעבירו לנו שמות של נשים מיישובכם, כדי שנוכל ליצור עמן קשר.
בברכה ותודה מראש, רביד צוק-שובינסקי, אחראית הקתדרה ב'מלוא',
טלפון: 052-8811102


תודה לנועם גבע ולצוות החממה

ביום ראשון התקיים יום עיון לעובדי הנהלת חשבונות, שבמהלכו הוצגו תוצאות הסקר
שנערך לחברים (פירוט התוצאות בעמוד הבא). בסיום הישיבה נערכה בחממה פעילות גיבוש לצוות, במהלכה הכנו אדניות צמחים למשרדינו החדשים. הכנת האדניות מקרשים במו ידינו, גרמה לנו להפעיל את הידיים מעבר להקלדה במחשב.
האדניות יקשטו את הכניסה להנהלת חשבונות ויתרמו לאווירה נעימה. תודה רבה לנועם גבע ולצוות החממה על הפעילות המקסימה.

צוות הנהלת חשבונות


בעקבות סקר שביעות רצון – הנהלת חשבונות
ראשית אנחנו מודים לכל החברים שהשתתפו בסקר ורשמו את חוות דעתם על הנהלת החשבונות. אנו רואים במשוב כלי חשוב, שבאמצעותו נוכל לבדוק את נקודות החולשה שלנו ולשפר, לדעת איך אנחנו נתפסים בעיני אחרים, וכיצד אנו משפיעים עליהם. בנוסף, הסקר פותח לנו אפשרות לשוחח על הכול, ולגלות את "הנסתר".
מתוצאות הסקר אנחנו למדים על שביעות רצון בקרב רוב המשתתפים באשר לעבודת הנה"ח אל מול ציבור החברים. למרות זאת התמקדנו בעיקר בביקורות השליליות שהתקבלו (בודדות ככל שיהיו), על מנת ללמוד ולהביא למודעות נושאים שראויים לשיפור ולשפר:
1.         העברת שכר החברים עד ה- 18 לחודש. הנושא הזה עולה שוב ושוב.
הצורך בחישוב מס איזון פרוגרסיבי במשכורות החברים, מצריך תהליך ארוך יחסית, שמתחיל עם הבאת תלושי השכר של עובדי החוץ להנה"ח. התהליך ברובו הנו ידני (הקלדת נתונים), ורק החלק המחשב את המיסוי הפנימי הנו הרצה ממוחשבת. בקיבוצים אחרים ישנו איחור מובנה של חודש (ולא של שמונה ימים כמו אצלנו), אך לכך יש צורך להיערך.
אנו מנסים לחשוב על פתרונות, לכל אחד מהם ישנם יתרונות וחסרונות. נעבד אותם ונעדכן בהמשך.
2.         חברים התלוננו על חוסר שירותיות, והביעו תחושה שהשירות הוא לא חלק מובנה ומסודר בענף, כפי שאמור להיות.  בנוסף, חברים התלוננו על היעדרויות רבות, ובעקבותיהן פגיעה בשירות.
לקחנו לתשומת ליבנו את ההערות. אכן, חלק גדול מהצוות עבר ימים לא פשוטים שבהם נאלץ להעדר לתקופות ארוכות עקב בעיות בריאות (לא עלינו).
הוחלט: במקרה של היעדרות חבר צוות, תמיד יהיה חבר אחר שייתן את השירות במקומו, או יטפל בבקשת מבקש השירות, ללא צורך ב"לך ושוב". בכל מקרה שתהיה פניה לחבר צוות בנושא שלא באחריותו, הפנייה תתקבל ותועבר לעובד המתאים, תוך יידוע מבקש השירות למי הועברה הפנייה. כמו כן, נתכנן ונבצע קורס מקצועי יותר לצוות בנושא שירות לקוחות.
3.         חברים התלוננו על טעויות רבות שנעשות בתקציב האישי ובמשכורות.
גם כאן, אנו מנסים לעשות את המיטב על מנת למנוע טעויות. חלק מהטעויות אכן מתבצעות על ידינו (אך לא כולן). ככל שההתנהלות, בעקבות הפרטת הקיבוץ, תועבר יותר ויותר לאחריות החבר, כך יותר ויותר טעויות ימנעו, ובד בבד נוכל לצמצם את כמויות הרישום ועלויות הענף. עם זאת, בעקבות הסקר, נמליץ להנהלת הקיבוץ להביא גורם מקצועי מייעץ בנושא בקרת איכות בסביבות העבודה הקיימות אצלנו. חשוב להדגיש כי תמיד כאשר מתגלה שגיאה, אנו פועלים לתקנה באופן שתגרום אפס נזקים לחבר (ככל האפשר), בתאום ובשיתוף החבר.
לשירותכם תמיד. גיל עמל וצוות הנהלת החשבונות.


קול קורא להגשת סרטים לפסטיבל פק"ק  2018

פסטיבל הקולנוע הקיבוצי - פק"ק - השני יוצא לדרך.
הפסטיבל יתקיים השנה בקיבוץ נען בתאריכים:  22-23-24במרץ.
במסגרת הפסטיבל תערך תחרות "אבוקדו הזהב", שבה יוצגו סרטים קצרים בנושא:
"למה לי קיבוץ?"
הסרטים המוגשים צריכים להיות באורך מקסימלי של 7 דקות, בכל ז'אנר.
מועד אחרון להגשה: 15.3.2018
לקבלת תקנון התחרות וטופס הרשמה, יש לפנות למארגנים.
הסרטים יוצגו במסגרת הפסטיבל והזוכים יוכרזו בטקס הסיום.
כמו כן, אנו פונים ליוצרים קולנועיים מתחומי הבימוי, הצילום, העריכה והתסריט – להגיש לנו עבודות שעוסקות בחיי קיבוץ-קהילה שיתופית-קומונה, וכן עבודות בנושאים אחרים שנעשו ע"י חברי קיבוץ או בני קיבוץ. התחרות פתוחה לכל המעוניינים, לאו דווקא לאנשי קולנוע. לפניות ובירורים ניתן ליצור קשר עם:
tiroren@gmail.com  אורן תירוש,adir161@gmail.com  עדי רוזן





הורדת מיסים לעומת השוואת זכויות

לפני זמן קצר קיבלנו תזכורת ועדכון בעניין זכויות/חובות בתחום הדיור.
נאמר שהנתונים הם על סמך סקר השמאות ובהתאם לתקנון הדיור, שנעשו  כבר בשנת 2013.
אי-ביצוע התקנון, פירושו המשך הפער בין חברים שקיבלו מהקופה הציבורית את כל זכויותיהם וגרים בבתים מסודרים, לבין אלה שלא קיבלו את זכויותיהם וגרים בדירות מתחת לרמה שנקבעה. אי ביצוע ההחלטה הוא לא-תקין ולא-חוקי. לכן לפני כל הקצאת כספים להורדת מסים, יש לפעול להשוואת הזכויות, כך שכולנו נקבל בנושא הדיור באופן שווה.

עידו ספקטור



עידו שלום.

ההחלטה שונתה: המקור לתשלום פערי דיור הוא כספי הנקלטים ל"שמר".
כשיהיו כספים כאלו, הקיבוץ יחל לשלם לחברים פערי דיור.

שבת שלום, אוריין גנדלמן - מנהלת קהילה עין שמר



הבהרה בנוגע לתגובה אודות דיווח,
בהקשר להערה שבאה כפועל יוצא מתיקון שנעשה בעקבות החלטה
אפשר גם אפשר לפרוץ את ״מעגל הקסמים״ הזה.

קורה לא-אחת, שבעלון מופיעים דיווחים חסרים בפיסות אינפורמציה, כלליים מידי, רצופים באי-דיוקים ומועברים בשפה בלתי-מובנת, אודות פניות שונות בנושאים שונים, המועלות ע״י החברים בפני מוסדות הקיבוץ הרלבנטיים, במטרה לקבל מהם סעד ועזרה. מצב בעייתי זה גורם לאי-סדר, בילבול וחוסר הבנה בקרב הציבור, בנוגע לנעשה בחצר המחנה, במקום לעשות בדיוק את ההיפך - בבחינת ״בא לברך ויצא מקלל״.
לאחרונה, הייתי עד למספר מקרים בהם חברים התלוננו בפניי אודות חוויה דומה, ותיארו את תחושת החמיצות איתה הם מסתובבים מאז, בעיקר משום הרגשתם כי קהל הקוראים לא קיבל את התמונה המלאה והמדויקת לגבי מצב העניינים והמציאות בשטח, אותה הם ביקשו, בין היתר, לשנות הלכה למעשה, והיא-היא זו עמדה בבסיס פנייתם לאותו גורם מערכתי מדובר בסופו של יום.
אי-לכך וכפועל יוצא של מצב זה, אני - אדם אלון, טרחן ידוע, דקדקן מוכר במקומותינו וכאחד שנפגע מפעם לפעם כתוצאה מהתופעה המתוארת לעיל, מכריז בזאת על ״ירידתי מהיציע״ ויציאתי מפוזיציית ״המצליף״ ו״המוכיח בשער״ ותו-לא, ומניח בפני החברים המעוניינים, עורכת העלון ויו״ר הקיבוץ את הצעתי הבאה:
הנני מציע בזאת לכל מאן דהוא (חינם אין כסף כמובן וע״ח זמני הפרטי והיקר - איפה ישנם עוד פולנים עם לב-רחב שכזה...?) את שירותי הכתיבה, הניסוח, ההגהה והביטוי בהם חנן אותי הטבע (טובים יותר או טובים פחות - על זה תמיד אפשר להתווכח...), כאשר פנייה אותה ביצע לאחד ממוסדות השלטון השונים, הגיע זמנה לעלות על הכתב ולהתפרסם בעלון המשק, מועברת לידיו מבעוד מועד לצורך אישור טרם הבאתה לידיעת הציבור, והינו חש כי אינו לגמרי שלם איתה בשלב זה.
לפעמים זו מילה בודדת, פעם זו פיסקה שלמה, לפעמים המדובר בנתון מספרי, לעיתים זו בעיה בניסוח או כמה מילות רקע אשר יכולים ויעשו את ההבדל הקטן, וייתרו בשל כך את הצורך בריטואל הקבוע של "הבהרה", "בנוגע לתגובה", "אודות דיווח", "בהקשר להערה", "שבאה כפועל יוצא מתיקון שנעשה בעקבות החלטה". אני, מצדי, מתחייב להשאיר את האמוציות וה״זעם הקדוש״ בבית ולהישאר נאמן למקור, לרוח הדברים ולשפה העברית הצחה.
אבל מה זה ייתן לי בסופו של יום, ישאל האדם הסביר מן היישוב? ובכן, אני אשיב לו בנימוס, להלן מצעד המנצחים:
ההנהלה - משילותה והחלטותיה יוצגו לעיני כל באופן מובן, בהיר ונגיש;
ציבור הקוראים - יקבל תמונה שלמה ומלאה עד כמה שניתן לגבי המתרחש בחצר המחנה, עם מינימום התכתשויות וקרבות-מאסף בין הפרט הבודד לגורמי השלטון;
החבר הפונה - מהלכיו לשיפור ושדרוג ענייניי הפרט והכלל בקיבוצנו יקבלו ביטוי מדויק ונאות יותר, ללא קשר לתוצאותיו הסופיות של התהליך והאם נתקבלו לשביעות רצונו.
חברים, עלון המשק הוא ״ככר-העיר״ המקומית, הערה והתוססת - בדיוק כפי שצריך ומצופה ממנו להיות. אני מציע להכניס רק עוד כמה שיפורים קלים כמו זה הנזכר למעלה, ואז מבחינתי ניתן יהיה רשמית להגיש את מועמדותה של סיגל דקל לפרס ״פוליצר״ היוקרתי לעיתונאות כתובה...

דברו איתי, אדם אלון.


אדם שלום.
משמעות הטקסט הכתוב איננה במילים שחיבר הכותב, אלא במקום המיוחד והחד-פעמי שבו נפגשות המילים עם מי שקורא אותן. גם הכותב המוכשר ביותר, לא יוכל לצפות ולשלוט בכל המשמעויות שיפיקו מדבריו כל קוראיו, בכל זמן מקום והקשר. משמעות הטקסט אינה רק בידיו של הכותב, אלא גם ולא פחות בליבו של הקורא.
לא פעם אני פונה אל כותבי המאמרים בעלון בשאלות הבהרה. גם אל אלו שכותבים באופן פרטי וגם אל אלו שכותבים בשם הממסד. פעמים רבות מעדיפים הכותבים לשמור על הנוסח המקורי. הנה דוגמא אחת מטושטשת פרטים לתשובה שקיבלתי מכותבת, על שאלות הבהרה ששאלתי:
"אני רושמת את הפרוטוקול, מעבירה אותו לחברי הצוות לאישור, הם מעירים ומאירים ע"פ מה שהיה בדיון (לא פותחים דיון מחודש) ואת הפרוטוקול המאושר אני מפרסמת. איני יכולה לתקן לפי הערות ההבנה שלך או של מישהו אחר. אני מבקשת שתפרסמי את הפרוטוקול המאושר כפי שהוא, אלא אם יש טעויות דפוס או הקלדה".
גם אם ברור לי שהנוסח שפורסם במקרה זה, ייצור ריבוי הבנות, אני מוכרחה להודות שהבנות שונות ייווצרו בכל מקרה. לא נשאר לי אלא לברך על כך, שיש בעלון קולות רבים ושונים שפוגשים דרכי הבנה רבות וייחודיות. זו מהותה של הכתיבה.  סיגל דקל


גשם גשם בוא
ביום האחרון של 2017 ירדו 35 מ"מ, למחרת ירדו 7 מ"מ, ובתאריך 2.2.2018 ירדו 3 מ"מ. סה"כ מתחילת העונה 132 מ"מ.
בעת כתיבת שורות אלו (בלילה שבין חמישי לשישי) מתחוללת בחוץ סערה גדולה של ברקים, רעמים, רוח וגשם. נעדכן בעלון הבא...
ראיון השבועעם
  הדס מור

הדס נולדה בשנת 1963 בעין-שמר, בת שנייה לדינה ועוזי מור. יסודי למדה בקבוצת "צבר" בחברת הילדים בעין-שמר, ומכיתה ו' עד יב' למדה בגבעת חיים. שירתה בצה"ל כפקידה בגבעת אולגה, ולאחר הצבא למדה קרמיקה ורקמה בגבעת חביבה. עובדת בחלוקת דואר עם מיכה שוורץ, בלובי של חדר האוכל ובמועדון לחבר.

מי האדם שהשפיע עליך הרבה?
ההורים שלי. הם אלו שלימדו אותי להיות יותר עצמאית.

מה הכיף שלך?
לראות ריאליטי בטלוויזיה ("המירוץ למיליון" ו"הישרדות"), וכדורגל ישראלי ואירופאי. אוהדת את מכבי חיפה מימי חיים רביבו ויוסי בניון, את ריאל מדריד בגלל רונלדו, ואת מנצ'סטר יונייטד בהשפעת ניצן עצמון. אני אוהבת שחקנים חתיכים.

מתי בכית לאחרונה ולמה?
אני לא בוכה הרבה.
בכיתי משמחה כשהפועל באר שבע זכו באליפות. אני אוהדת אותם מאז שהם מצליחים. רק את מכבי תל אביב אני לא אוהדת.
ובכיתי מצער כשדוד שלי גיורא מור נפטר.

ממי את צריכה לבקש סליחה ולמה?
אני לא צריכה לבקש סליחה, לא עשיתי רע לאנשים.

מה ההישג הכי גדול שלך לדעתך?
זה שעשיתי צבא.

מה העבודה הכי גרועה שהיתה לך?
שום עבודה לא היתה גרועה מבחינתי, אהבתי את כל העבודות בהן עבדתי.

מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה?
אותו דבר כמו עכשיו.

מה אנחנו לא יודעים עליך?
במשך שנים השתתפתי במועדון חברתי במועצה אזורית יזרעאל ואחר כך גלבוע. לפני שנים אחדות המועדון נסגר, ומבין 20 משתתפיו, נשארתי בקשר עם אחת הבנות מקיבוץ גבע.

אם לא היית גרה בעין-שמר, איפה היית רוצה לגור?
אין בשבילי שום מקום אחר. רק עין-שמר.

מה את אוהבת בעין-שמר?
את היחס של האנשים, ואת זה שאני לא צריכה לדאוג לכל מיני דברים.

מה היית רוצה לשנות בעין-שמר?
שהחברים יהיו יותר סבלניים אחד לשני, ובעיקר לבעלי תפקידים.

חברים נוהגים לומר שכולם מקבלים הכל מהקיבוץ, ורק הם אף פעם לא קיבלו שום דבר. מה הדבר שקיבלת מהקיבוץ?
קיבלתי יחס הוגן וטוב מבעלי תפקידים. עידן יגודה כשהיה בתפקיד, עזר לי כשהייתי צריכה.

ובהזדמנות שתי בקשות:
נחוצה מכונת ריצפה, כי כשיש גשם אי אפשר להוציא את המים מרחבת הכניסה עם מגב. נחוץ מגב ארוך של 80 ס"מ ואני לא מוצאת אחד כזה.

  

טור אישי  עם  חיים חננאל

למה אני "עף" על "טד עין שמר?"

קודם כל תרגום: "עף" פירושו מתלהב בשפה הכי עכשווית שיש. אז כן, אני מתלהב מ"טד עין-שמר". "טד" הוא אחד הטרנדים החמים בעולם, ובניגוד לטרנדים חסרי ערך, שבאים והולכים כלעומת שבאו, ההרצאות של "טד" הן מהדברים המסקרנים ביותר ברשת. "טד" הן הרצאות קצרות של 15-20 דקות, המשודרות לכל העולם ברשת החברתית "יוטיוב". הרעיון הוא שאפשר להרצות על כל דבר, ולכן כל אחד יכול למצוא את מה שמעניין אותו. קובי ונועם גרוסמן אימצו את התופעה העולמית ויצרו את "טד עין שמר". אני נכחתי בשני המפגשים וגם לקחתי חלק, שהרי לא יכול לקרות שבעין-שמר תהיה במה ומיקרופון ואני לא אנסה להשתחל... עוד לפני ההרצאה אני מתלהב מהמפגש עצמו. המקום הוא בעצם פאב שכונתי: הקראסט פיצה. אפשר לשתות בירה, לאכול פיצה או להסתפק בביגלה, ולפגוש אנשים שהשאירו את הזאטוטים בבית...
ההרצאות היו כאמור מגוונות ולא צפויות. סתם באופן אקראי – רהב מור הרצה על כלכלה, יוסי אייזן על פונדקאות בדגים, שמוליק בן דור סיפר על פעילותו בער"ן (וריגש מאוד!), ואנוכי העזתי להרצות על הקשר בין פילוסופיה ותיאוריות קונספירציה... הפידבקים מהקהל על כל ההרצאות היו חיוביים ברובם (כמו בעין-שמר, אין פידבק בלי הערות בונות). אני, באופן אישי, הייתי רוצה לראות את המוסד התרבותי הזה ממשיך וממשיך... אני בטוח שבשבילי הקיבוץ מסתובבים מרצים פוטנציאליים שאינם יודעים שהם כאלו. כאמור: הרצאה יכולה גם להיות חוויה אישית שתעניין עוד אנשים, יכולה להיות עם מצגת או בלי מצגת, השקפת עולם, טיול בחו"ל ועוד. אני הייתי רוצה לראות עוד צעירים כמו רהב למשל, בכל מיני תחומים. אנשים יכולים לספר על המקצוע שלהם, על התחביב שלהם, והעיקר הוא: לעשות את זה מעניין.
הצקתי לנועם, שאגב ארגון "טד עין שמר" 'התחלק' ביחד עם אשתו גל גרוסמן לתוך ריכוז התרבות, שיצופף את "טד עין-שמר" לפעם בשלושה שבועות. וכשייגמרו המרצים? אני רק מחכה לזה: כי אני כבר מת לעשות את הסבב השני, ויש כבר נושא...



כפיים
 מדור תרבות וספורט
מס' 3
יום חמישי 11.1.2018 בשעה 20:30 בקראסט פיצה בר.
אל תחמיצו !

שלוש הרצאות קצרות
איתן בן מיור - על "איך הפך השומן בתזונה מסוּפר נבל לסוּפר גיבור?"
עלוית מרקם - על "המילים שמלוות אותי: רעיונות שהשפיעו על תפיסת עולמי"
אורן תירוש - על "דוקו משנה עולם"


החברים והצעירים מוזמנים (לא מיועד לילדים).
הצעת הגשה:
הגיעו מוקדם יותר, שבו על פיצה טעימה וכך תהיו שבעים ומוכנים לערב...
צוות טד עין שמר




בתמונה: עמית ועומר תומר
מכינים עוגיות שוקולד-צ'יפס,
לפי המתכון במדור "משמר לילדים"
בעלון הקודם.

בפרס מתוק על צביעת העץ שהופיע במדור,
זכו עלמה כץ-דגאי ועומר תומר.
ברכות חמות לשני הזוכים.


הצעות למשחקים סביב שולחן האוכל בחדר-אוכל
פיקולו
כל המשתתפים מקישים באצבע של יד ימין ובאצבע של יד שמאל על קצה השולחן (ראו תמונה) ושרים: "פיקולו, פיקולו...". כאשר המנחה מחליט, הוא מכריז: "פיקולו עמודים" וכולם מפסיקים להקיש ולשיר, ומעמידים שני אגרופים על השולחן. שוב מקישים ושרים, עד שהמנחה מכריז: "פיקולו חומה" ואז כולם מעמידים את כפות הידיים ישרות על השולחן (ראו תמונה)... וכך הלאה במגוון צורות, לפי החלטת המשתתפים מראש וכמיטב המסורת.
נפסל מי שמתעכב בהעמדת הידיים, או מי שמעמיד את הידיים כאשר המנחה אומר רק את הצורה בלי לומר לפניה "פיקולו". מנצח – האחרון שנשאר במשחק.

אני רואה... –
מישהו מריץ בלב את אותיות א'-ב', ומישהו אומר לו "סטופ".
הראשון אומר: אני רואה משהו שמתחיל באות (עליה נעצר)...
המשתתפים האחרים צריכים להביט ולנחש למה או למי התכוון.

מבצע אומץ
מרכזים באחת הכוסות או הקעריות את כל השאריות של הארוחה, כשהן מרוסקות דק-דק בתוספת נוזל (מיץ או מרק). מי שמעז לשתות את הכל, זוכה בפרס .